חוק הסדרי משפט ומינהל
חוק הסדרי משפט ומינהל מתוך
חוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], תש״ל–1970
2001137
נוסח קודם: ס״ח תשכ״ח, 247; ק״ת תשכ״ט, 1362; ס״ח תשכ״ט, 254. הארכת מועדים: ק״ת תשכ״ח, 916, 916, 1137, 1137, 1138, 1138, 1139, 1139, 1140, 1140, 1141, 1141, 1142, 1142, 1364, 1364, 1365, 1365, 1366, 1366, 1367, 1367, 1368, 1368, 1369, 1369, 1370.
נוסח משולב: ס״ח תש״ל, 138; תשל״ג, 178; תשמ״ג, 79; תשס״ט, 241.
הארכת הוראת שעה: ק״ת תשע״ח, 2559.
הגדרה
בחוק זה, ”צו החלת המשפט“ – צו לפי סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948.
ביום 28.6.1967 פורסם ”צו החלת המשפט“ – צו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), תשכ״ז–1967 (ק״ת תשכ״ז, 2690).
המקומות הקדושים
המקומות הקדושים הנמצאים בשטח תחולתו של צו החלת המשפט, לא יחול עליהם, מיום תחילת הצו, חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950.
אי־
(א)
אדם שביום תחילתו של צו החלת המשפט נמצא בשטח תחולתו והיה תושב בו, לא יראוהו מאותו יום כנפקד כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, תש״י–1950, לגבי נכס הנמצא באותו שטח.
(ב)
לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם לאחר תחילתו של הצו נמצא אותו אדם לפי היתר חוקי במקום שהימצאותו בו היתה עושה אותו נפקד אילולא הוראה זו.
טענת אויבות
אדם שהוא תושב בשטח תחולתו של צו החלת המשפט, לא יזדקק בית משפט או בית דין בענין אזרחי לטענה שהוא אויב או נתין אויב, אלא אם נטענה הטענה על־ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
שחרור מקרקעין [תיקון: תשל״ג, תשמ״ג, תשס״ט, ק״ת תשע״ח]
(א)
מקרקעין הנמצאים בשטח תחולתו של צו החלת המשפט, וערב היום שבו עבר השטח להחזקת צבא־הגנה לישראל הם היו מוקנים לאדם אשר שלטונות המדינה שהשטח היה תפוס בידיה למעשה מינו אותו לממונה על רכוש האויב או לבעל תפקיד או תואר דומה, או היו מוקנים לרשות מרשויותיה של אותה מדינה או לגוף שבשליטתה אשר אותו אדם העבירם להם או שהיו אותה שעה בהחזקתם או בניהולם של אדם, גוף או רשות כאמור – מוקנים מיום תחילתו של הצו לאפוטרופוס הכללי שיעשה בהם כאמור להלן בסעיף זה.
(ב)
(לא חל על נכס מקרקעין): האפוטרופוס הכללי ישחרר, בתעודה חתומה בידו, את המקרקעין למי שהיה בעלם לפני שהוקנו לאדם כאמור בסעיף קטן (א) או לפני שאותו אדם התחיל להחזיק בהם או לנהלם, לפי הענין, או לחליפו של אותו בעל, לפי בקשתם; כל עוד לא שוחררו המקרקעין, יעשה בהם האפוטרופוס הכללי כפי שהוא רשאי לעשות בנכס עזוב שלגביו ניתן לו צו ניהול לפי סעיף 6(א) לחוק האפוטרופוס הכללי, תשל״ח–1978, והוראות סעיף 15(ג4) ו־(ד) לחוק האמור יחולו.
(לעניין נכס מקרקעין): האפוטרופוס הכללי ישחרר, בתעודה חתומה בידו, את המקרקעין למי שהיה בעלם לפני שהוקנו לאדם כאמור בסעיף קטן (א) או לפני שאותו אדם התחיל להחזיק בהם או לנהלם, לפי הענין, או לחליפו של אותו בעל, לפי בקשתם; כל עוד לא שוחררו המקרקעין, יעשה בהם האפוטרופוס הכללי כפי שהוא רשאי לעשות בנכס עזוב שלגביו ניתן לו צו ניהול לפי סעיף 6(א) לחוק האפוטרופוס הכללי, תשל״ח–1978, והוראות סעיף 15(ג) ו־(ד) לחוק האמור יחולו.
(ג)
נרכשו המקרקעין לצרכי ציבור לפי כל חוק לאחר תחילתו של צו החלת המשפט ובטרם שוחררו, ישולמו הפיצויים המגיעים לפי אותו חוק בעד הרכישה לידי האפוטרופוס הכללי שיעשה בהם, בשינויים המחוייבים, בהתאם לסעיף קטן (ב).
(ד)
מקרקעין הנמצאים בשטח תחולתו של צו החלת המשפט, ובזמן מן הזמנים בין הקמת המדינה לבין היום שבו עבר השטח להחזקת צבא־הגנה לישראל היו מוקנים לאדם כאמור בסעיף קטן (א), או היו בהחזקתו או בניהולו, יהיו לנכסי המדינה מיום תחילתו של צו החלת המשפט, אם נתמלא בהם אחד מאלה:
(1)
לפני היום שבו עבר השטח להחזקת צבא־הגנה לישראל נרכשו לצרכי ציבור לפי הדין שהיה חל על השטח אותה שעה או הוחל בהליכים לרכישתם כאמור;
(2)
בתקופה שבין הקנייתם לאדם כאמור בסעיף קטן (א), תחילת ההחזקה בהם בידיו או הניהול בידיו לבין תחילת צו החלת המשפט, הוחל להקים או הוקם עליהם בנין או מיתקן המיועדים לשמש לצרכי ציבור – למעט בנין או מיתקן ארעיים בלבד – או בוצעו והושלמו בהם עבודות אחרות שהכשירום לשימוש לצרכי ציבור;
ושר האוצר אישר שביום תחילתו של חוק הסדרי משפט ומינהל (תיקון), תשל״ג–1973 (בסעיף זה – היום הקובע), עדיין נועדו לשמש לצרכי ציבור שפורטו באישורו של שר האוצר.
(ה)
אישר שר האוצר שחלק מסויים בלבד מהמקרקעין כאמור בסעיף קטן (ד) נועד ביום הקובע לשמש לצרכי ציבור ולפי הדין שחל על אותם המקרקעין ניתן להפריד אותו חלק מיתרת השטח של המקרקעין לצרכי רישום בפנקסי המקרקעין תבוצע ההפרדה בהתאם לאותו דין, וסעיף קטן (ד) יחול על אותו חלק מהמקרקעין בלבד שלגביו ניתן האישור של שר האוצר.
(ו)
היו מקרקעין לנכס המדינה לפי סעיף זה, ואחרי היום הקובע שונה יעודם והם או חלק מסויים שלהם (להלן בסעיף זה – החלק) אינם משמשים עוד את צרכי הציבור המפורטים באישור של שר האוצר (להלן בסעיף זה – שינוי היעוד), רשאי מי שהיה זכאי למקרקעין אילולא האמור בסעיף קטן (ד) (להלן בסעיף זה – הזכאי), לקנות את המקרקעין או את החלק, הכל לפי הענין, במחיר שלא יעלה על הפיצויים ששולמו בעדם לפי סעיף זה או על החלק היחסי שלהם ששולמו בעד החלק, בצירוף שוויה של כל השבחה במקרקעין או בחלק הנובעת מביצועה של המטרה הציבורית ששימשו אותה; הוראה זו לא תחול על חלק מסויים ממקרקעין שלא ניתן להפרידו מיתרת המקרקעין לצרכי רישום בפנקסי המקרקעין.
(ז)
על בעל המקרקעין כאמור בסעיף קטן (ו) להודיע בכתב לזכאי על שינוי היעוד ולפרט בהודעה את ברירת הקניה של הזכאי לפי סעיף זה, ואם ברצונו של הזכאי לקנות את המקרקעין או את החלק, עליו להודיע לבעל המקרקעין בכתב על הקניה לפני תום 60 יום מהיום שבו הומצאה לו הודעת בעל המקרקעין לפי סעיף קטן זה או שבו נודע לו בדרך אחרת על שינוי היעוד, הכל לפי המוקדם.
(ח)
הודיע הזכאי, לפי סעיף זה, שהוא קונה את המקרקעין, רשאי בעל המקרקעין לדרוש ממנו בכתב שיפקיד את מחיר המקרקעין או החלק בידי הרשם של לשכת רישום המקרקעין תוך ששה חדשים מיום המצאת הדרישה; לא הופקד תוך אותו מועד, בטלה הקניה; הופקד תוך המועד האמור, ירשום הרשם את המקרקעין, או את החלק, אחרי ביצוע ההפרדה, על שם הזכאי בד בבד עם תשלום הפקדון לידי המוכר.
(ט)
באין הסכם בין בעל המקרקעין לבין הזכאי על מחיר המקרקעין או החלק, יכריע בית המשפט; בחישוב התקופה של ששה חדשים להפקדת המחיר לא תבוא במנין התקופה שבה היתה עומדת ותלויה בבית המשפט תביעה לקביעת המחיר, עד שפסק דינו של בית המשפט נעשה חלוט.
(י)
מקרקעין שהיו לנכסי המדינה לפי סעיף קטן (ד), יחושבו הפיצויים בעדם לפי שוויים ביום תחילתו של צו החלת המשפט, או ביום כ״ט באב תשכ״ח (23 באוגוסט 1968), הכל לפי המאוחר; ואם נתמלאו במקרקעין התנאים המפורטים בפסקה (2) לסעיף קטן (ד) – לא יבוא בחשבון הפיצויים שוויים של הבנין או המיתקן או ההשבחה עקב העבודות שמדובר בהם באותה פסקה.
חברות – המשך פעולות
חברה שערב תחילת חוק זה או ערב תחילתו של צו החלת המשפט, לפי המאוחר יותר, היה לה מקום עסקים בשטח תחולתו של הצו והיא נוסדה על־פי הדין שהיה מוטל על אותו שטח בעת ייסודה, רשאית, על אף האמור בפקודת החברות או בחוק נכסי נפקדים, תש״י–1950, להמשיך בפעולותיה עד תום ששה חדשים מיום תחילת הצו או מיום תחילת חוק זה או עד שהחליט בית המשפט בבקשה שהוגשה לפי סעיף 9 או 10, הכל לפי המאוחר יותר.
חברות – אי־
חברות – רישום שעבודים
חברה כאמור בסעיף 6 שנתנה משכון או שעבוד על נכסיה, יחולו עליה הוראות סעיף 127 לפקודת החברות בדבר רישום המשכון או השעבוד.
חברות – העברת נכסים והתחייבויות לפי סידור
(א)
חברה כאמור בסעיף 6, שתוך ששה חדשים מיום תחילת חוק זה או מיום תחילתו של צו החלת המשפט, לפי המאוחר יותר, באה לידי סידור עם חברה שנרשמה בישראל ולמטרה זו על־ידי חברי החברה האמורה בסעיף 6, כולם או מקצתם, או עם חברה אחרת הרשומה בישראל, להעביר לידיה את נכסיה והתחייבויותיה, רשאית החברה שעמה נעשה הסידור לפנות, תוך שלושה חדשים מיום הסידור, לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה בדרך המרצה ליתן צו המאשר את הסידור.
(ב)
הודעה על הגשת בקשה לפי סעיף קטן (א) ועל מועד שמיעתה תפורסם בנוסח שקבע בית המשפט.
(ג)
על סידור לפי סעיף זה יחולו סעיפים קטנים (3), (4), (6), (7), (8), (10) ו־(12) לסעיף 119א לפקודת החברות, בשינויים המחוייבים.
הפיכת חברה לחברה ישראלית
חברה כאמור בסעיף 6, שמקום עסקיה היחיד הוא בשטח תחולתו של צו החלת המשפט וכל מנהליה וחבריה הם תושבי אותו שטח, רשאית, תוך ששה חדשים מיום תחילת חוק זה או מיום תחילתו של הצו, לפי המאוחר יותר, לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה בדרך המרצה ליתן צו ההופך אותה לחברה ישראלית, ובית המשפט רשאי ליתן את הצו בתנאים שייראו לו, לרבות תנאים בדבר הגשת מסמכים לרשם החברות.
חברות – רישום והעברת נכסים והתחייבויות על פי צו
(א)
(1)
חברה אשר ערב תחילת חוק זה או ערב תחילתו של צו החלת המשפט, לפי המאוחר יותר, היה לה משרד רשום או מקום עסקים בשטח תחולתו של הצו, והיא נוסדה על פי הדין שהיה מוטל על השטח בעת ייסודה ולא פעלה לפי סעיפים 9 או 10 עד ליום ט׳ באייר תשכ״ט (27 באפריל 1969) – רשאי שר המשפטים להורות בצו על רישומה בישראל לפי פקודת החברות מן היום שקבע השר בצו; ורשאי הוא להוסיף וליתן בצו כל הוראה בענין רישומה של החברה, מוסדותיה בעת הרישום והמשך פעולתה לאחר הרישום, ובכלל זה הוראה בענין דרך רישומה, צורת התאגדותה כחברה לפי פקודת החברות, מען משרדה הרשום, מועדים לענינים שהיא חייבת לפעול בהם לפי פקודת החברות והנהלתה אם אין לחברה, בעת הרישום, חברי דירקטוריון, או מנהלי עסקים כנדרש על פי פקודת החברות או על פי מסמכי התאגדותה.
(2)
הורה שר המשפטים כאמור, ירשום רשם החברות את החברה בהתאם לצו, ורשם החברות והחברה יפעלו בהתאם לכל הוראה שניתנה בצו; לענין כל דין ועל אף האמור בתזכיר החברה ותקנותיה, יראו את הענינים שעליהם הורה השר – כהחלטות תקפות של החברה.
(ב)
צו לפי סעיף קטן (א) יפורסם ברשומות.
(ג)
רשם החברות רשאי לדרוש מחברה שחל עליה סעיף קטן (א) וממי ששימש בה חבר דירקטוריון או מנהל עסקים ערב מתן הצו לפי סעיף קטן (א), או ממי שנקבע כחבר דירקטוריון או מנהל עסקים מכוח אותו צו, כי יגישו לו העתק מקויים של התזכיר ושל תקנות ההתאגדות של החברה וימסרו לו פרטים ומסמכים נוספים בדבר החברה, אשר לפי הדין היא חייבת לרשום בספריה, לדווח עליהם או להגישם לרשם החברות.
(ד)
נכסיה והתחייבויותיה של חברה לפני שנרשמה לפי סעיף קטן (א) יהיו לנכסיה והתחייבויותיה משנרשמה; והוא אם בית המשפט המחוזי בירושלים לא קבע אחרת, משנתבקש לכך על ידי אדם שיש לו ענין בדבר או על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כדי להגן על מי שהיה לפני הרישום או אחריו בעל זכויות בחברה, נושה שלה או מועסק אצלה.
חברה שנרשמה על פי צו ולא מסרה תזכיר ותקנות
חברה שנרשמה לפי סעיף 11(א) וטרם הגישה לרשם החברות העתק מקויים של התזכיר ושל התקנות כנדרש בסעיף 11(ג), יחולו עליה הוראות אלה:
(1)
ניהלה החברה, בעת הרישום, עסקים מסוג מסויים בשטח תחולתו של צו החלת המשפט, יראו סוג עסקים זה, ואותו בלבד, כמצוי בתחום מטרותיה;
(2)
כל עוד לא הגישה תקנותיה לרשם החברות, יראו את התקנות שבתוספת השלישית לפקודת החברות כתקנותיה, והוא – אם שר המשפטים לא הורה אחרת בצו;
(3)
על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) רשאי שר המשפטים להגדיר בצו מה הן מטרותיה של חברה כאמור, והגדרה זו תהא בתקפה כל עוד לא הגישה תזכיר ותקנות כנדרש בסעיף 11(ג).
אישור השר
שר המשפטים, או מי שהשר הסמיכו לכך, רשאי ליתן אישור בכתב בדבר מטרותיה של החברה ובדבר כל ענין אחר הנובע מצו שניתן לפי סעיף 11.
שותפויות
הוראות סעיפים 6 עד 13, בשינויים המחוייבים, יחולו גם על שותפויות.
אגודות שיתופיות – המשך פעולות
(א)
אגודה שיתופית, שערב תחילת חוק זה או ערב תחילתו של צו החלת המשפט, לפי המאוחר יותר, היה מקום פעולותיה בשטח תחולתו של הצו, והיא נוסדה על פי הדין שהיה מוטל על אותו שטח בעת ייסודה, רשאית, על אף האמור בפקודת האגודות השיתופיות או בחוק נכסי נפקדים, תש״י–1950, להמשיך בפעולותיה עד תום ששה חדשים מיום תחילת הצו או מיום תחילת חוק זה או עד שהחליט בית המשפט בבקשה שהוגשה לפי סעיף 16(ב), הכל לפי המאוחר יותר.
(ב)
אגודות שיתופיות, רישום והעברת נכסים והתחייבויות
(א)
שר העבודה רשאי לקבוע בצו כללי או מיוחד, הוראות בדבר רישומה של אגודה שיתופית שתבוא במקום אגודה כאמור בסעיף 15, לרבות קביעת תקנותיה, חבריה ורשויותיה; אגודה שנרשמה על־פי צו כאמור, יראוה לכל דבר כאילו נרשמה לפי פקודת האגודות השיתופיות, ובכל ענין שלא נקבעו לו הוראות בצו, יחולו הוראות הפקודה והתקנות לפיה.
(ב)
רשם האגודות השיתופיות יסדיר העברת נכסיה והתחייבויותיה של האגודה כאמור בסעיף 15 לאגודה שנרשמה לפי סעיף קטן (א), ויפנה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה בדרך המרצה ליתן צו המאשר את הסידור; הוראות סעיף 9(ב) ו־(ג), בשינויים המחוייבים, יחולו גם לענין סעיף זה.
(ג)
פעולה כאמור בסעיף זה, כוחה יפה גם אם נעשתה לפני תחילת חוק זה.
הפיכת אגודה לאגודה ישראלית
שר העבודה רשאי לקבוע, בצו כללי או מיוחד, הוראות בדבר הפיכת אגודה כאמור בסעיף 15 לאגודה שיתופית ישראלית, אם כל חברי האגודה וחברי הנהלתה הם תושבי שטח תחולתו של צו החלת המשפט.
רשיונות עיסוק – המשך עד רישוי ישראלי
(א)
תושב של שטח תחולתו של צו החלת המשפט, שסמוך לפני תחילת הצו עסק במקצוע, במלאכה או בעיסוק אחר לפי הדין שהיה מוטל על אותו שטח, והעיסוק טעון רשיון לפי חיקוק ישראלי, רשאי להמשיך בעיסוקו עד תום ששה חדשים מיום תחילתו של הצו או מיום תחילת חוק זה או עד שהוחלט בבקשתו לקבלת רשיון לפי החיקוק הישראלי, הכל לפי המאוחר יותר.
(ב)
מותר יהיה לתת רשיון לתושב כאמור בסעיף קטן (א) אף אם לא נתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות האישית שנקבעו בחיקוק.
(ג)
היה מתן הרשיון מותנה לפי החיקוק בתנאים הנוגעים למקום העיסוק, רשאי השר הממונה על ביצוע החיקוק להתקין תקנות שיהיו בהן הקלות, אם לזמן מסויים ואם בדרך אחרת, לענין מקום העיסוק שלפני תחילתו של צו החלת המשפט; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, רשאית הרשות המוסמכת ליתן את הרשיון לתת הקלות כאמור.
(ד)
סעיף זה לא יחול על רשיון לפי חוק כלי היריה, תש״ט–1949, או לפי חוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954.
רשיונות עיסוק – רישוי על פי צו
(א)
תושב של שטח תחולתו של צו החלת המשפט אשר בסמוך לפני תחילת הצו עסק במקצוע, במלאכה או בעיסוק אחר לפי הדין שהיה מוטל על אותו שטח, והעיסוק טעון רשיון על פי חיקוק ישראלי, והוא טרם קיבל רשיון כאמור, רשאי השר הממונה על ביצוע החיקוק הישראלי להורות, בצו, כי יראו את התושב כבעל רשיון מן היום שקבע השר בצו.
(ב)
מי שצו לפי סעיף קטן (א) חל עליו, רואים אותו לכל ענין כמי שקיבל רשיון מכוח החיקוק הישראלי החל על המקצוע, המלאכה או העיסוק האחר.
(ג)
צו לפי סעיף קטן (א) יפורסם ברשומות.
(ד)
השר הממונה על ביצוע החיקוק האמור או מי שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מתושב שחל עליו סעיף קטן (א) כי ימסור על עצמו או על כשירותו פרטים שניתן לדרוש אותם לפי אותו חיקוק.
(ה)
הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 18 ולא לגרוע מהן.
עורכי־
(א)
תושב של שטח תחולתו של צו החלת המשפט שערב היום שבו עבר השטח להחזקת צבא־הגנה לישראל כיהן כשופט בבית משפט אזרחי או כעורך־דין באותו שטח או בכל חלק של ארץ ישראל שלא נקבע בצו כאמור, יהיה לחבר לשכת עורכי־הדין מיום תחילתו של הצו או מיום תחילת חוק זה, לפי המאוחר יותר.
(ב)
שר המשפטים יפרסם ברשומות את שמותיהם של האנשים שסעיף קטן (א) חל עליהם.
(ג)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות תנאים, לרבות הקלות, לקבלת חברות בלשכת עורכי־דין בשביל תושב ישראל שהיה תושב של שטח תחולתו של צו החלת המשפט ערב תחילתו והיה כשיר להיות עורך־דין אך לא עסק במקצוע עריכת דין, או התמחה בעריכת דין בשטח כאמור וטרם השלים את תקופת התמחותו.
(ד)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות תנאים, לרבות הקלות, לקבלת חברות בלשכת עורכי־הדין בשביל תושב ישראל שכיהן, בכל עת שלפני תחילתו של חוק זה, כשופט של בית משפט אזרחי בכל חלק של ארץ־ישראל שלא נקבע בצו החלת המשפט או שהיה שם עורך־דין.
(ה)
מי שנהיה לחבר לשכת עורכי־הדין לפי סעיף זה, יהיו לו כל הזכויות ויחולו עליו כל החובות של חבר הלשכה לפי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961.
(ו)
מי שנהיה לחבר לשכת עורכי־הדין על־פי סעיף זה, רואים לצורך כל חיקוק גם את תקופת עיסוקו הקודמת בשפיטה או בעריכת דין כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ד), כתקופה שבה עסק בישראל בשפיטה או בעריכת דין, לפי הענין; סעיף קטן זה אינו גורע מן הסמכויות לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד).
רישום זכויות בפטנטים ומדגמים
(א)
מי שביום תחילתו של צו החלת המשפט היתה לו בשטח תחולתו זכות רשומה בפטנט, במדגם או בסימן מסחר, או שביקש לפני אותו יום לרשום לו זכות כאמור, רשאי לבקש, תוך ששה חדשים מיום תחילתו של הצו או מיום תחילת חוק זה, לפי המאוחר יותר, לרשום את זכותו על פי הדין הישראלי, ויראו כאילו הגיש את הבקשה לרישום הזכות על־פי הדין הישראלי ביום שבו הגיש לראשונה את בקשתו לרישום אותה זכות.
(ב)
רישום פטנט לפי סעיף קטן (א) לא יגרע מתקפו של פטנט שנרשם בישראל לפי בקשה שהוגשה לפני תחילת חוק הפטנטים, תשכ״ז–1967.
פעולות בניה
(א)
הושלמה בניית יסודותיו של בנין בשטח תחולתו של צו החלת המשפט על־פי היתר בניה שניתן על־פי הדין שהיה מוטל על אותו שטח לפני תחילת הצו, ומסר בעל ההיתר תוך שנה מתחילתו של הצו או מתחילת חוק זה, לפי המאוחר יותר, הודעה לועדה המחוזית לתכנון ולבניה על רצונו להמשיך בפעולות הבניה, זכאי הוא לקבל היתר בניה לפי הדין הישראלי.
(ב)
הועדה המחוזית לתכנון ולבניה רשאית, תוך שלושה חדשים ממתן ההיתר לפי סעיף קטן (א), ולאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות סבירה לטעון טענותיו, לתקן את ההיתר, לשנותו, לקבוע בו תנאים, לרבות הקלות, או לבטלו, הכל מהטעמים שלפיהם רשאית היא לעשות כאמור לפי חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965; ורשאית היא להתלות את ההיתר עד תום שלושה חדשים מהיום שניתן או עד להחלטתה לפי סעיף קטן זה, לפי המוקדם יותר.
(ג)
היתר לפי סעיף קטן (א) פטור מתשלום אגרה; הוחל בבניית יסודותיו של בנין כאמור בסעיף קטן (א) אך לא הושלמה בניית יסודותיו לפני תחילתו של צו החלת המשפט, והוגשה בקשה להיתר בניה לפי הדין הישראלי, רשאית הועדה המחוזית לתכנון ולבניה לפטור את ההיתר מתשלום אגרה.
מינוי עובדי ציבור
ראש הממשלה רשאי לפטור בתקנות, לזמן מסויים או בדרך אחרת, בני־אדם שהם תושבים של שטח תחולתו של צו החלת המשפט מהוראת כל חוק המתנה מינוי למשרה של עובד ציבור באזרחותו הישראלית של המועמד, ורשאי הוא לענין זה לקבוע הוראות שונות לגבי סוגים שונים של עובדי ציבור.
תוקף היתר רשיון ורישום
רשיון או היתר שניתנו, או רישום שנעשה, מכוחו של חוק זה, אין עוררין על תקפו.
רציפות משפטים וכו׳
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, אם בדרך כלל ואם לסוג מסויים של ענינים, הוראות בדבר –
(1)
סמכותם הענינית והמקומית של בתי משפט לדון בכל ענין פלילי או אזרחי בקשר לכל מעשה, מחדל או אירוע שחל בשטח תחולתו של צו החלת המשפט בכל עת שלפני תחילתו, לרבות הדיון במשפטים שהיו תלויים ועומדים בבתי המשפט שפעלו באותו שטח והערעור על פסקי־דין שניתנו על ידיהם, וסדרי הדין בענינים אלה;
(2)
אכיפתם על ידי בתי המשפט של פסקי דין סופיים ושל צווים והחלטות אחרות שניתנו בענין פלילי או אזרחי בכל עת שלפני תחילתו של צו החלת המשפט על־ידי בתי המשפט שפעלו בשטח תחולתו, וביצועם של פסקי־דין, צווים והחלטות כאמור על־ידי משרדי ההוצאה לפועל ורשויות אחרות;
(3)
הכרה ואישור של מסמכים שהוצאו או אושרו בכל עת שלפני תחילתו של צו החלת המשפט על ידי רשות מן הרשויות שפעלו בשטח תחולתו.
תחולת חוק נכסי המדינה [תיקון: תשל״ג]
מיום תחילתו של צו החלת המשפט יחול סעיף 2 לחוק נכסי המדינה, תשי״א–1951, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על נכס של המדינה או של רשות מרשויותיה, אשר שטח תחולת הצו היה תפוס בידיה למעשה והנכס נמצא באותו שטח; הוראה זו לא תחול על מקרקעין שבזמן מן הזמנים בין הקמת המדינה לבין היום שבו עבר השטח להחזקת צבא־הגנה לישראל היו מוקנים לאדם כאמור בסעיף 5(א), או היו בהחזקתו או בניהולו, וינהגו במקרקעין אלה כאמור בסעיף 5.
תקופת תקפן של הוראות מסויימות
כשתפורסם ברשומות הכרזה לפי סעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כי חדל מצב החירום במדינה יחדל תקפם של סעיפים 11, 12, 13, 19, 20(ו), 24 ו־26, ובמקום המלים בסעיף 20(א) ”כיהן כשופט בבית משפט אזרחי או כעורך־דין באותו שטח או בכל חלק של ארץ ישראל שלא נקבע בצו כאמור“ יבוא ”כיהן באותו שטח כשופט בבית משפט אזרחי או היה בו עורך־דין“.
הוראות מעבר
(א)
היתה תחילתו של צו החלת המשפט לפני תחילת חוק זה, יחול סעיף 3 גם על אדם שביום תחילתו של הצו היה תושב בשטח תחולתו אך נעדר ממנו, ובלבד שביום תחילת חוק זה נמצא בו כחוק.
(ב)
פעולה משפטית שנעשתה על־ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לפני תחילת חוק זה והיתה בטלה אילו חוק זה היה עומד בתקפו ביום עשייתה, יראוה כבטלה מיום עשייתה.
ביצוע ותקנות
(א)
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו; היו התקנות נוגעות לענין שבחוק אשר שר אחר ממונה על ביצועו, יותקנו התקנות על־ידי אותו שר בהסכמת שר המשפטים.
(ב)
בתקנות לפי חוק זה מותר לקבוע הוראות בדבר הארכת מועדים, לרבות מועדים לפי חוק זה וכל חוק אחר, ובדבר תיאום אגרות ופטור מהן.
נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג׳ באב תש״ל (5 באוגוסט 1970).
- יעקב ש׳ שפירא
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.