חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) מתוך

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ״ח–1998

ס״ח תשנ״ח, 236; תשס״ט, 243; תשע״ד, 604; תשע״ט, 155.

1.

היעדרות בשל מחלת בן זוג

עובד זכאי לזקוף עד 6 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת בן זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.

1א.

היעדרות בשל מחלה ממארת של בן זוג [תיקון: תשס״ט, תשע״ד]

(א)

עובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 60 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלה ממארת של בן זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד.

(ב)

בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף זה, יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי סעיף 1.

1ב.

היעדרות בשל תרומת איבר על ידי בן זוג [תיקון: תשע״ט]

(א)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 1, עובד זכאי לזקוף עד שבעה ימים בשנה של היעדרות, לשם טיפול וליווי של בן זוגו שהוא תורם כהגדרתו בחוק השתלת איברים, התשס״ח–2008, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.

(ב)

כללים שקבע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים לפי סעיף 2 יחולו, בשינויים המחויבים, על היעדרות לפי סעיף זה.

2.

כללים [תיקון: תשס״ט, תשע״ד]

שר העבודה והרווחה יתקין בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כללים בדבר הוכחת מחלתו של בן הזוג לעניין חוק זה וכן כללים בדבר מסירת הודעות למעסיק על ידי העובד.

3.

הגדרת מחלה [תיקון: תשס״ט]

לעניין סעיף 1 –

(1)

יראו כחולה – בן זוג שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום־יום;

(2)

”פעולות יום־יום“ – בהגדרת מונח זה בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

4.

שמירת זכויות

חוק זה בא להוסיף על זכות עובד מכוח דין או הסכם ולא לגרוע ממנה.

5.

דין המדינה [תיקון: תשע״ד]