חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק שירות אזרחי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017


תוכן עניינים

פרק א׳: מטרה

1.
מטרה
חוק זה נועד להסדיר את המסגרת והתנאים לביצוע שירות התנדבותי מטעם המדינה, בידי מי שלפי דין אינו משרת בשירות סדיר, שתהיה בו תועלת ציבורית לקהילה, לחברה ולמדינה.

פרק ב׳: פרשנות

2.
הגדרות
בחוק זה –
”אזור“ – כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
”גוף מוכר“ – גוף שהשר הכיר בו לעניין איתור, הפניה וליווי של מתנדבים, לפי הוראות סעיף 48;
”גוף מפעיל“ – גוף שקיבל אישור מאת המנהל לעניין הפעלת מתנדבים לפי הוראות פרק ז׳, לרבות כפי שהוחלו בסעיף 19(ב)(1);
”דירת שירות“ – מקום מגורים המוחזק כדין בידי גוף מוכר או גוף מפעיל, והמשמש למגוריהם של מתנדבים;
”הוועדה“ – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”חוק שירות לאומי–אזרחי“ – חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014;
”חוק תקציב שנתי“ – כמשמעותו בחוק יסודות התקציב;
”המועצה“ – המועצה הציבורית המייעצת שמונתה לפי סעיף 34;
”המנהל“ – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי סעיף 22;
”מפקח“ – מי שהוסמך לפי סעיף 29;
”המשרד“ – המשרד הממשלתי שהרשות נמצאת בתחום אחריותו;
”מתנדב“ – מי שמשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק זה;
”צעירים בסיכון“ – צעירים שהוכרו כמצויים במצבי סיכון על ידי האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך או על ידי שירות לנוער צעירות וצעירים במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים;
”קרוב משפחה“, של אדם – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו; לעניין הגדרה זו, ”בן זוג“ – לרבות ידוע בציבור;
”הרשות“ – הרשות לשירות אזרחי שהוקמה לפי סעיף 21;
”רשות ציבורית“ – כל אחד מאלה:
(1)
הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, ולמעט צבא הגנה לישראל;
(2)
לשכת נשיא המדינה;
(3)
הכנסת;
(4)
בתי המשפט, בתי דין, לשכות ההוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין;
(5)
רשות מקומית;
(6)
המוסד לביטוח לאומי;
”שירות אזרחי“ – כל אחד מאלה:
(1)
שירות לאומי;
(2)
התנדבות קהילתית;
(3)
שירות לאומי–אזרחי;
”שירות לאומי–אזרחי“ – כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי;
”שירות לאומי“, ”התנדבות קהילתית“ – שירות מטעם המדינה, למעט שירות לאומי–אזרחי, הנעשה בהתנדבות לפי הוראות חוק זה;
”התעריף“ – תעריף הפעלת מתנדב, שנקבע לפי סעיף 10;
”השר“ – ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע חוק זה.

פרק ג׳: עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית

סימן א׳: עקרונות כלליים

3.
אוכלוסיית היעד
(א)
בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית רשאי לשרת רק מי שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן, והכול בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות, בהתחשב, בין השאר, במקומות השירות הפנויים ובהתאמה לתפקידי השירות, וכן בכפוף למסגרת התקציב שיועד לכך בחוק התקציב השנתי:
(1)
הוא אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 (בסעיף זה – תושב קבע);
(2)
הוא פטור מחובת שירות סדיר או שצבא הגנה לישראל אישר בכתב לרשות כי הוא לא נקרא לשירות סדיר ואינו צפוי להיקרא לשירות כאמור;
(3)
מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 24 שנים, ולעניין מי שלמד במוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988 – טרם מלאו לו 27 שנים;
(4)
הוא ביקש לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), השר, בהתייעצות עם שר הפנים, ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהן גם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע, יהיה רשאי לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק זה, בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות ולמסגרת התקציב כאמור בסעיף קטן (א) וכן בכפוף להגשת בקשה כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן.
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק זה, מי שמלאו לו 17 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים, אם הוריו או אפוטרופסו, לפי העניין, נתנו את הסכמתם לכך בכתב, בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות ולמסגרת התקציב כאמור בסעיף קטן (א) וכן בכפוף להגשת בקשה כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן.
(2)
לעניין הסכמת ההורים כאמור בפסקה (1), די בהסכמת הורה אחד אם יש קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר את עמדתו.
(3)
לא יראו בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי סעיף קטן זה העסקה לפי חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953.
(4)
השר, בהסכמת שר החינוך ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שירות כאמור בסעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין קבלה לשירות כאמור, בשים לב, בין השאר, להוראות חוק לימוד חובה, התש״ט–1949.
4.
מסגרת השירות ואופיו
(א)
שירות לאומי והתנדבות קהילתית יבוצעו בהתנדבות.
(ב)
שירות לאומי והתנדבות קהילתית יבוצעו במסגרת גוף מפעיל בלבד, בהסכמת המתנדב והגוף המפעיל ועל פי הפניה של גוף מוכר; ואולם במקרים חריגים הרשות רשאית לאשר הפעלה של מתנדב בגוף מוכר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לשם השלמת תקופת שירותו.
5.
מקום השירות
שירות לאומי והתנדבות קהילתית יבוצעו בישראל או באזור.
6.
הוראות לעניין ביצוע השירות
(א)
שירות לאומי והתנדבות קהילתית יבוצעו אצל גוף מפעיל שהוא רשות ציבורית בתפקידים כאמור בסעיף 64, ואצל גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית – בעיסוקים, בתחומים ובסוגי הפעילויות כאמור בסעיף 65(א).
(ב)
(1)
גוף מפעיל לא יציב מתנדב בתפקיד של עובד או כממלא מקום של עובד, וגוף מוכר לא יפנה מתנדב לשירות בתפקיד או כממלא מקום, כאמור.
(2)
מתנדב לא ימלא את מקומם או את תפקידם של עובדים בגוף המפעיל.
(3)
מתנדב יסייע לעובדים בגוף המפעיל במילוי תפקידם.
(4)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מגוף מפעיל להטיל על מתנדב מטלות הנתונות דרך כלל לעובדיו, לצורך מסוים ולשם סיוע לעובדים במילוי תפקידם, בלבד.
(5)
לעניין סעיף קטן זה, חזקה שמתנדב ממלא את מקומו או תפקידו של עובד אם התקיים אחד מאלה, אלא אם כן הוכיח הגוף המפעיל אחרת:
(א)
בשנתיים שקדמו למועד שבו הוצב לראשונה מתנדב בגוף המפעיל, בין לפי חוק זה ובין לפני יום תחילתו של חוק זה, הועסק עובד בתפקיד שמבצע המתנדב, או בתפקיד זהה או שווה ערך לו;
(ב)
קיים תקן לעובד באותו תפקיד שמבצע המתנדב, או שהיה קיים תקן כאמור בחמש השנים שקדמו למועד שבו הוצב לראשונה מתנדב בגוף המפעיל כאמור בפסקת משנה (א), אף אם התקן אינו מאוייש.
(ג)
בשירות לאומי ובהתנדבות קהילתית לא ייכללו מטלות ניקיון, למעט עבודות ברשות הרבים לשם שמירה על איכות הסביבה שנעשות אגב פעילות אחרת בשירות; אין בהוראה זו כדי למנוע שילוב מתנדבים בתורנות שגם עובדי הגוף המפעיל נוטלים בה חלק.
(ד)
מתנדב ימלא אחר הוראות הגוף המפעיל והוראות הגוף המוכר והרשות בכל תקופת שירותו, בכל הקשור לביצוע שירותו.
(ה)
מתנדב לא ישתתף במסגרת שירותו בתעמולת בחירות או בפעילות בעלת אופי פוליטי־מפלגתי.
(ו)
(1)
השר רשאי לקבוע תנאים ומגבלות נוספים לגבי התפקידים שיבצעו מתנדבים.
(2)
השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תפקידים נוספים שבהם לא יבוצע השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית.
7.
תקופת השירות והיקפו
(א)
תקופת השירות של מתנדב לא תפחת מ־12 חודשים ולא תעלה על 24 חודשים.
(ב)
המבקש להתנדב יתחייב לשרת תקופה רצופה שלא תפחת מ־12 חודשים; לעניין זה יראו רציפות בשירות אף אם חלה בו הפסקה לתקופות כמפורט להלן, ובלבד שהפסקות כאמור לא יימנו בתקופת השירות, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה:
(1)
הפסקה לתקופה שאינה עולה על חודש ימים;
(2)
הפסקה שעולה על חודש ואינה עולה על חודשיים, אם אישר זאת המנהל, במקרים מיוחדים;
(3)
הפסקה לתקופה העולה על חודשיים, אם אישר זאת המנהל, במקרים מיוחדים, לגבי מתנדב שהוא אדם עם מוגבלות או צעיר בסיכון.
(ג)
מתנדב ישרת 40 שעות שבועיות בממוצע במשך תקופת שירותו, בכפוף להוראות התוספת הראשונה, ואולם השר רשאי לקבוע הוראות לעניין –
(1)
מספר מזערי ומרבי של שעות שירות ביום ומספר מזערי ומרבי של שעות שירות בשבוע;
(2)
תנאים שבהם יהיה המנהל מוסמך לאשר מכסה של שעות שירות ממוצעות יומיות או שבועיות מוגדלות, בהתחשב בדרישות התפקיד, בגוף המפעיל ובטובת המתנדב; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים;
(3)
הפסקות במסגרת שעות שירות יומיות, לפי סוגי מתנדבים, סוגי גופים מפעילים או מקומות התנדבות.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי המנהל לאשר מכסה של שעות שירות ממוצעות יומיות או שבועיות מופחתות, בהתחשב בצרכים מיוחדים של המתנדב או במסגרת השעות בגוף המפעיל, ובלבד שהמכסה לא תפחת מ־30 שעות שבועיות.
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב מתנדב לבצע שירות לאומי או התנדבות קהילתית, ואולם מתנדב שלא עמד בתנאים לעניין תקופת השירות והיקפו לא השלים שירות לאומי או התנדבות קהילתית, לפי העניין.
8.
תנאי השירות של מתנדבים
(א)
בין מתנדב ובין הגוף המפעיל, רשות ציבורית המממנת תקנים לפי סעיף 71, הגוף המוכר או הרשות, לא יחולו יחסי עבודה.
(ב)
מתנדב זכאי לתנאי השירות המפורטים בתוספת הראשונה; תניה בהסכם המשנה מתנאי השירות המפורטים בתוספת הראשונה, אין לה תוקף.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, המנהל רשאי להורות על נסיבות שבהן מתנדבים יהיו זכאים להיעדר משירות וכן רשאי הוא להתיר למתנדב להיעדר מהשירות, במקרה מיוחד המצדיק זאת.
(ד)
גוף מפעיל רשאי להחיל הוראות נוספות לעניין תנאי השירות של מתנדב, ובלבד שלא יהיה בהן כדי לגרוע מזכויות המתנדבים כאמור בסעיף 9 ומהוראות הסכם ההתקשרות עם המתנדב כאמור בסעיף 58.
9.
זכויות מתנדבים
(א)
מתנדב לא יקבל שכר בעד השירות, ואולם הוא יהיה זכאי לקבל מאת הגוף המוכר בתקופת השירות –
(1)
דמי כיס לתשלום הוצאות אישיות והחזר הוצאות נוספות, כפי שנקבע בתעריף, בעד כל חודש בתקופת השירות – עד ה־10 בחודש שלאחר החודש שבעדו הם משולמים; דמי כיס לתשלום הוצאות אישיות לא יעלו על דמי קיום של חייל בשירות סדיר;
(2)
מימון הוצאות הנסיעה בתחבורה ציבורית ממקום מגוריו של המתנדב למקום השירות וחזרה, כפי שנקבע בתעריף, ובלבד שהמתנדב אינו פטור מהוצאות אלה (בחוק זה – הוצאות נסיעה) – עד ה־10 בחודש שלאחר החודש שבעדו הן משולמות;
(3)
מגורים בדירת שירות בכל תקופת השירות – אם מתקיימים לגבי המתנדב התנאים שקבע השר, באישור הוועדה, לזכאות מתנדבים למגורים; גוף מוכר לא יעשה שימוש בדירת שירות שבהחזקתו, אלא לשם מגורי מתנדבים.
(ב)
גוף מוכר ישלם בעד מתנדב דמי ביטוח לאומי לפי פרק ט״ו לחוק הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות לפי סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, למעט בעד מתנדב שהמוסד לביטוח לאומי הודיע שאין לגביו חבות בדמי ביטוח כאמור, בתקופה שבה אין חבות כאמור.
(ג)
תניה הגורעת מהוראות סעיף זה, אין לה תוקף.
קביעת תעריף
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע את התעריף שלפיו ישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב, את רכיבי התעריף ואת סכומי הרכיבים כאמור, ורשאי הוא לקבוע כאמור תעריפים שונים בהתחשב במאפייני הגוף המפעיל או המתנדב, במקום ביצוע השירות ובתנאי השירות, לרבות בצורך בשירותי תמיכה וסיוע נלווים לסוגים מסוימים של מתנדבים.
(ב)
רכיבי התעריף וסכומיהם שנקבעו לפי סעיף קטן (א), יתעדכנו במועדים ובהתאם למדדים שייקבעו בתקנות כאמור באותו סעיף קטן, או בדרך אחרת שתיקבע בתקנות כאמור; המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה בדבר הסכומים המעודכנים.
הגנה מפני העברה, שעבוד או עיקול
(א)
תשלומים שמתנדב זכאי להם לפי התעריף אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לתשלומים לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תשלומים כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 30 ימים מיום ששולמו.
(ג)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של גוף מוכר לקזז, מתשלומים כאמור באותו סעיף קטן, סכום שהמתנדב חב לו, לפי כללים שיקבע השר.
הגבלות על עבודה ולימודים במהלך השירות
(א)
מתנדב לא יועסק כעובד ולא יעסוק בעסק או במשלח יד, אלא אם כן קבע השר, באישור הוועדה, הוראות המתירות לו לעשות כן, בנסיבות ובמקרים שיקבע.
(ב)
השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הגבלות על לימודים סדירים של מתנדב במוסד חינוך או במוסד להשכלה או להכשרה.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלי לגרוע מהאמור בסעיפים 13 ו־14, גוף מפעיל לא ישמש, במישרין או בעקיפין, כמקום עבודה של מי שמתנדב אצלו, וכן לא ישמש כמקום לימודים של מי שמתנדב אצלו, אלא אם כן התיר המנהל לימודים כאמור ובתנאים שהתיר; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין גוף או אדם הקשור לגוף מפעיל כאמור.
(ד)
בסעיף זה –
”מוסד להשכלה או להכשרה“ – מוסד כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007;
”מוסד חינוך“ – מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, ובית ספר מקצועי כהגדרתו בחוק החניכות, התשי״ג–1953.
הכשרה לשירות
(א)
מתנדב יעבור הכשרה מתאימה לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית לפי הוראות סעיף זה (להלן – הכשרה לשירות); האחריות למתן ההכשרה לשירות תהיה של הגוף המוכר.
(ב)
המנהל יורה על תכניות הכשרה לשירות, בתחומים שיקבע השר, ורשאי הוא להורות על תכניות הכשרה שונות לסוגים שונים של מתנדבים וכן להורות על המועדים שבהם יתקיימו תכניות ההכשרה כאמור במהלך תקופת השירות.
(ג)
תקופת ההכשרה לשירות תיחשב חלק מתקופת השירות.
(ד)
השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים לעניין ההכשרה לשירות, ובכלל זה הוראות לגבי השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון ועבר פלילי של העוסקים במתן ההכשרה, וכן הוראות לעניין המיתקנים, הכיתות והציוד הדרושים למתן ההכשרה.
הכשרה מיוחדת
(א)
גוף מפעיל אשר מפעיל מתנדב בתפקידים הדורשים הכשרה מיוחדת, אחראי לכך שהמתנדב יעבור את ההכשרה האמורה, נוסף על ההכשרה לשירות לפי סעיף 13.
(ב)
תקופת ההכשרה המיוחדת כאמור בסעיף קטן (א) תיחשב חלק מתקופת השירות, למעט אם הורה המנהל אחרת לגבי הכשרות חריגות או סוגי הכשרות, בהתחשב בין השאר במשך ההכשרה, בתנאיה ובתעודה הניתנת לאחר סיומה.
אישור על השלמת השירות ומסירת מידע בדבר זכויות לאחר השלמתו
(א)
מצא המנהל, לאחר קבלת דיווח מהגוף המוכר, כי מתנדב השלים את תקופת השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית בהתאם להוראות סעיף 7 ועמד בכל תנאי השירות –
(1)
ינפיק לו המנהל או מי שהוא הסמיך לכך תעודה המעידה על כך שהשלים שירותו כאמור ועל משך השירות ששירת; מתנדב זכאי לבקש כי בתעודה יצוין כי שירת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפי בחירתו;
(2)
תודיע לו הרשות על הזכויות שהוא זכאי להן לאחר השלמת שירותו.
(ב)
הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את הזכויות שזכאי להן מתנדב שהשלים שירות לאומי או התנדבות קהילתית.

סימן ב׳: שילוב אוכלוסיות בשירות

ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות
(א)
בסעיף זה –
”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק השוויון;
”התאמות“ ו”נטל כבד מדי“ – כהגדרתן בסעיף 8(ה) לחוק השוויון, בשינויים המתחייבים מאופיים של השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית לפי הוראות חוק זה;
(ב)
הרשות, הגופים המוכרים והגופים המפעילים יפעלו לייצוג הולם בקרב המתנדבים של אנשים עם מוגבלות, לאור עקרונות היסוד של חוק השוויון.
(ג)
הרשות, הגופים המוכרים והגופים המפעילים יפעלו לקידום שילובם של מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות במגוון התפקידים העומדים לבחירת המועמדים לשרת בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית, למעט בתפקידים שהשילוב אינו מתיישב עם הדרישות המהותיות שלהם, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות מחמת מוגבלותם, והכול בלי שהדבר יטיל על הרשות, הגופים המוכרים והגופים המפעילים נטל כבד מדי.
(ד)
השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות כמתנדבים, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1)
ביצוע התאמות ונשיאה בהוצאות הביצוע;
(2)
יעדים של ייצוג הולם לסוגים שונים של גופים מפעילים; ואולם השר אינו רשאי לקבוע יעד שהוא נמוך מיעד קודם שקבע כאמור, ובכלל זה משיעור ייצוגם של אנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף 112(ז).
(ה)
השר ידווח לוועדה, אחת לשנה, על שילובם של מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית, לרבות במסגרת הגופים המוכרים והגופים המפעילים, ועל התקנים שהקצתה הממשלה בעניין זה; דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
קידום שילוב צעירים בסיכון
(א)
השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לקידום שילובם של צעירים בסיכון כמתנדבים, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1)
כללים ותנאים למתן שירותי תמיכה וסיוע נלווים לצעירים כאמור, לרבות מגורים בדירת שירות;
(2)
יעדים של ייצוג הולם לסוגים שונים של גופים מפעילים; ואולם השר אינו רשאי לקבוע יעד שהוא נמוך מיעד קודם שקבע כאמור, ובכלל זה משיעור ייצוגם של צעירים בסיכון כאמור בסעיף 112(ז).
(ב)
השר ידווח לוועדה, אחת לשנה, על שילובם של צעירים בסיכון כמתנדבים בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית, לרבות במסגרת הגופים המוכרים והגופים המפעילים, ועל התקנים שהקצתה הממשלה לעניין זה; דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
איסור הפליה
(א)
לא יפלה גוף מוכר או גוף מפעיל בין מתנדבים או בין מועמדים לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ־גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם או מפלגתם וכן לא יפלה ביניהם כאמור מחמת מוגבלותם ובלבד שהם כשירים לביצוע תפקידם במסגרת השירות, והכול בכל הקשור לקבלה לשירות, להפסקת השירות או לתנאי השירות.
(ב)
לעניין סעיף זה רואים הפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין.
(ג)
אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאופיו או ממהותו של השירות או של התפקיד במסגרת השירות, או אם היא מתחייבת מהוראות לפי סעיף 3.
(ד)
לעניין סעיף זה רואים הפליה מחמת מוגבלות גם אי־ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו לו לבצע את תפקידו במסגרת השירות.

סימן ג׳: סוגי שירות מיוחדים

שירות מחוץ לישראל ולאזור
(א)
על אף האמור בסעיף 5, המנהל או מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – המנהל), רשאי לאשר למתנדבים לבצע חלק מהשירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית מחוץ לישראל ולאזור (בחוק זה – שירות בחו״ל), בתחום החינוך או בתחום עידוד העלייה, ובלבד שהשלימו תקופת שירות של 12 חודשים לפחות בישראל או באזור; השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, עם שר המשפטים ועם המועצה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע, בצו, תחומי שירות נוספים שבהם ניתן לבצע שירות בחו״ל.
(ב)
לא ייתן המנהל אישור לשירות בחו״ל, אלא אם כן גוף מוכר הגיש לו בקשה לכך והתקיימו כל אלה:
(1)
הגוף שיפעיל את המתנדבים מחוץ לישראל ולאזור הוא גוף מפעיל, ואולם לעניין מתן אישור גוף מפעיל לגוף כאמור, יחולו הוראות סעיף 63 בהתאמות שיקבע השר לעניין זה;
(2)
הוגשה לו רשימת התפקידים שיבצעו המתנדבים בשירות בחו״ל והוא נוכח כי הם בתחומי השירות לפי סעיף קטן (א) ויש בהם תועלת ציבורית לקהילה ולמדינת ישראל;
(3)
הוגשה לו רשימה של שמות המתנדבים שלגביהם מתבקש האישור לשירות בחו״ל והוא נוכח כי הם השלימו תקופת שירות של 12 חודשים לפחות בישראל או באזור;
(4)
הוא שוכנע כי בנסיבות העניין ובתנאים שהתנה, ניתן להבטיח פיקוח נאות על ביצוע השירות בחו״ל ועל שמירת טובתם של המתנדבים;
(5)
הוכח להנחת דעתו כי השירות בחו״ל אינו גורע מן הזכויות המוקנות למתנדבים לפי חוק זה;
(6)
הוכח להנחת דעתו כי השירות בחו״ל הוסדר עם המדינה שבה יבוצע, לרבות לעניין אשרות כניסה ושהייה למתנדבים;
(7)
אין במתן האישור משום חריגה מהמכסה המרבית שנקבעה לפי סעיף קטן (ד)(1).
(ג)
מתנדב רשאי להשיג לפני המנהל על אי־הכללתו ברשימה כאמור בסעיף קטן (ב)(3), ויחולו על ההשגה הוראות סעיף 27, בשינויים המחויבים.
(ד)
השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין שירות בחו״ל, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1)
מכסה מרבית של תקנים להפעלת מתנדבים בשירות בחו״ל;
(2)
הפיקוח על השירות בחו״ל, לרבות הוראות לעניין מנגנוני הבדיקות, הבקרה והדיווח על הגוף המפעיל והמתנדבים בו;
(3)
חובות גוף מוכר לבצע פעולות להבטחת שמירת זכויותיהם של מתנדבים שהפנה לשירות בחו״ל;
(4)
בכפוף להוראות סעיפים 9 ו־10, התשלומים, ההטבות ותנאי השירות שמתנדבים בשירות בחו״ל יהיו זכאים להם, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות שונות בהתחשב במקום ביצוע השירות ובתנאי השירות;
(5)
חובות, תשלומים והוראות מיוחדות הנובעים מהאופי המיוחד של השירות בחו״ל, שיחולו על גופים מפעילים לפי סעיף זה.
הפעלת מתנדבים בשל החלטה על שעת חירום [תיקון: תשע״ח]
(א)
בסעיף זה –
”החלטה על שעת חירום“ – כל אחת מאלה:
(1)
הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית;
(2)
הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה;
(3)
הוצאת צו הקורא ליוצאי צבא להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים;
”חוק ההתגוננות האזרחית“ – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
”חוק שירות המילואים“ – חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
”חוק שירות עבודה בשעת חירום“ – חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967;
(ב)
(1)
ניתנה החלטה על שעת חירום, רשאי השר לאשר למנהל לתת הוראות בדבר שינוי באופן ביצוע השירות, כאמור בסעיף קטן (ג), אם ראה כי הדבר נדרש לשם סיוע לאזרחי המדינה ותושביה.
(2)
אישור השר כאמור בפסקה (1) ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות; ואולם בהתקיים נסיבות דחופות ומיוחדות, רשאי השר להורות כי האישור ייכנס לתוקפו עם הבאתו לידיעת הציבור, באמצעות פרסומו בכלי התקשורת או באופן אחר שיקבע השר, וכן יפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.
(3)
תוקפו של אישור השר כאמור בפסקה (1) יפקע במועד שבו יפקע תוקפה של ההחלטה על שעת חירום או במועד ביטולה; השר רשאי להורות על ביטול האישור במועד מוקדם יותר אם חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן ניתן האישור.
(ג)
כל עוד עומד אישור השר כאמור בסעיף קטן (ב) בתוקפו, יחולו הוראות חוק זה, בשינויים המפורטים להלן, כולם או חלקם, כפי שיורה המנהל, ורשאי המנהל להורות כאמור באופן כללי או על תחום שירות, אזור שירות, גוף מפעיל מסוים או שירותם של מתנדבים מסוימים:
(1)
המנהל יהיה רשאי להתיר למתנדבים לבצע את שירותם בתפקיד או בתחום אחר מהתפקיד או מהתחום שבו הם מופעלים, או בגוף מפעיל אחר או בגוף שאינו גוף מפעיל, וכן בתחומים או בפעילויות שאינם מנויים לפי סעיף 65;
(2)
על אף האמור בסעיף 6(ב), מתנדבים יהיו רשאים למלא את מקומם או את תפקידיהם של עובדי הגוף שבו יבצעו את השירות, ויהיו רשאים לעסוק גם בתפקידים שהפעלתם בהם אסורה לפי סעיף 6(ג) או (ו);
(3)
על אף האמור בסעיף 8(ב), בזמן ביצוע השירות מתנדב יהיה רשאי לוותר על תנאי השירות המפורטים בתוספת הראשונה שעניינם ימי חופשה וחג, הפסקות ושעות השירות, כולם או חלקם; השר רשאי לקבוע תנאים והגבלות לעניין ויתור כאמור;
(4)
ככל שהדבר נדרש עקב ההחלטה על שעת חירום, רשאי מתנדב לוותר על זכאותו למגורים בדירת שירות לפי סעיף 9(א)(3).
(ד)
לא יותקנו תקנות לפי סעיף זה ולא יופעלו ההסדרים והסמכויות שנקבעו מכוחו, אלא במידה שההתמודדות עם שעת החירום והסיוע לאזרחי המדינה ולתושביה מצריכים זאת, ובהתחשב בצורכי המתנדבים, בשלומם ובטובתם.
(ה)
(1)
הפעלת מתנדב כאמור בסעיף זה תיעשה רק אם הוא נתן את הסכמתו המפורטת בכתב לשינויים לפי סעיף זה; המתנדב יהיה רשאי לחזור בו, בכל עת, מהסכמתו לשינויים, כולם או חלקם.
(2)
למתנדב יימסר מידע בדבר הזכויות והאפשרויות הנתונות לו לפי סעיף זה, לפני שתידרש הסכמתו לביצוע השירות בשינויים לפי סעיף זה; השר רשאי לקבוע את אופן מסירת המידע למתנדב לפי פסקה זו.
(ו)
פעילותו של מתנדב בהתאם להוראות סעיף זה תיחשב חלק מתקופת השירות שלו, לכל דבר ועניין.
(ז)
שירת מתנדב למעלה משבעה ימים לפי הוראות סעיף זה בגוף שאינו הגוף המפעיל שבו הוא משרת בדרך כלל, יחדל הגוף המפעיל, בתום התקופה האמורה, לשלם לגוף המוכר בעד הפעלת המתנדב לפי סעיף 10, ואוצר המדינה ישפה את הגוף המוכר בשל התשלומים שלא שולמו לו כאמור; הוראות סעיף קטן זה יחולו רק על גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית או שרשות ציבורית כאמור לא מימנה תקן להפעלת מתנדב בו לפי סעיף 71; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין אופן ביצוע ההסדרים לפי סעיף קטן זה.
(ח)
הכריז שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים על החלת הוראות פרק ד׳ לחוק שירות עבודה בשעת חירום, כאמור באותו פרק, יחולו הוראות אלה:
(1)
לא יפעיל המנהל את סמכותו לעניין סעיף קטן (ג)(1) ו־(2), אלא בהסכמת המפקח הכללי על כוח האדם כמשמעותו בחוק שירות עבודה בשעת חירום;
(2)
אין בהוראות סעיף זה ובסמכויות לפיו כדי לגרוע מהוראות חוק שירות עבודה בשעת חירום ומהסמכויות לפיו, ואין בהפעלת מתנדב כדי לגרוע מהאפשרות לקרוא לו בצו לפי החוק האמור;
(3)
נקרא מתנדב בצו לפי הוראות חוק שירות עבודה בשעת חירום, יחולו עליו הוראות אותו חוק על אף כל הוראה אחרת בחוק זה.
(ט)
נתן הגורם המוסמך לכך לפי סעיף 9ד לחוק ההתגוננות האזרחית הוראה לציבור בדבר חובת שהייה במקומות מסוימים, וסייג את הוראתו האמורה לגבי עובדים בסוגי מקומות עבודה, יחול הסייג האמור גם על מתנדבים המשרתים באותם סוגי מקומות עבודה.
(י)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין –
(1)
דרכי האישור להפעלת מתנדבים בידי גופים שאינם גופים מפעילים או להפעלתם בידי גופים מפעילים שלא בהתאם לאישור שבידיהם, וההתאמות שיחולו לעניין זה בתנאים הנדרשים לפי פרק ז׳;
(2)
אופן השלמת ימי שירות שבהם לא שירת מתנדב עקב ההחלטה על שעת חירום, ובכלל זה הוראות לעניין מקרים שבהם יינתן למתנדב פטור מחובת השלמת ימי שירות כאמור.
(יא)
על אף האמור בסעיף זה, לא תינתן הוראה לפי סעיף קטן (ג)(1) לגבי מתנדב בגוף מפעיל כמפורט להלן, אלא אם כן נתן הגוף המפעיל את הסכמתו:
(1)
גוף הכלול בהגדרה ”מערכת הביטחון“ שבסעיף 31(ט);
(2)
הרשות הארצית לכבאות והצלה.

פרק ד׳: הרשות לשירות אזרחי

סימן א׳: הקמת הרשות ותפקידיה

הרשות לשירות אזרחי
(א)
מוקמת בזה במשרד, הרשות לשירות אזרחי.
(ב)
הרשות תפעל בהתאם להחלטות השר ולפי מדיניות הממשלה, והכול לפי הוראות חוק זה.
מנהל הרשות ועובדיה
(א)
הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, מנהל כללי לרשות, שיהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות.
(ב)
המנהל יהיה עובד המדינה ויהיה כפוף במישרין לשר.
(ג)
עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות המנהל ובפיקוחו.
תפקידי הרשות וסמכויותיה
אלה תפקידי הרשות:
(1)
לווסת את חלוקת המשאבים, ובכלל זה להקצות את תקני השירות האזרחי, בהתאם לסדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי, כפי שייקבעו מזמן לזמן בידי הממשלה, בהתאם להוראות סעיף 24;
(2)
לגבש הצעות לתכניות פיתוח רב־שנתיות ולתכניות פעילות שנתיות, להעבירן למועצה ולפעול לפי התכניות שאושרו, והכול בהתאם להוראות סעיפים 25 ו־26;
(3)
לבצע בקרה ופיקוח על הפעילות בתחום השירות האזרחי ועל הגופים המוכרים, הגופים המפעילים והמתנדבים;
(4)
לפקח על מתן תנאי השירות והזכויות למתנדבים, במהלך השירות האזרחי, ולסייע במימוש תנאי השירות והזכויות המגיעים למתנדבים לאחר השלמת השירות;
(5)
ליזום פעולות הנדרשות לצורך העמקת הידע בקרב הציבור לגבי השירות האזרחי, ועידוד ההצטרפות לשירות האזרחי;
(6)
להגיש לשר חוות דעת לעניין הכרה בגופים מוכרים והארכת תוקפה, ביטול ההכרה בהם, התליית ההכרה בהם וקביעת תנאים נוספים להכרה בהם, בהתאם לסעיפים 48(ב), 49 ו־52;
(7)
לטפל בבקשות המוגשות בידי מי שמבקש להיות גוף מפעיל או בידי גוף מפעיל;
(8)
להנחות את הגופים המוכרים והגופים המפעילים בדבר ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, לרבות בעניין ההכשרה והליווי המקצועי הנדרשים למתנדבים מקרב אוכלוסיות שונות, ולפקח על ביצוע תפקידים כאמור;
(9)
לגבש תכניות להפעלת מתנדבים במצבי חירום, בכפוף לכל דין, ולהיות אחראית לביצוען, והכול בתיאום עם הגורמים הנוגעים בדבר ובכפוף להוראות לפי סעיף 20;
(10)
לגבש הצעות למבחנים, אמות מידה וכללים לאישור או להגבלה של תקנים להפעלת מתנדבים בגופים מפעילים שאינם רשויות ציבוריות, והצעות לקביעת תעריף שונה לגבי גופים כאמור לפי סעיף 10, בשים לב, בין השאר, לסדרי העדיפויות הממלכתיים שקבעה הממשלה, מזמן לזמן, לפי הוראות סעיף 24, ולהגישן למועצה;
(11)
לעשות כל פעולה אחרת לגבי השירות האזרחי המוטלת עליה לפי כל דין או שיטילו עליה הממשלה או השר.
סדרי עדיפויות ממלכתיים
(א)
אחת לחמש שנים, לכל הפחות, תעביר הרשות למועצה הצעה לקביעת סדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי ולחלוקת המשאבים בהתאם לכך.
(ב)
המועצה תקיים דיון בהצעה לפי סעיף קטן (א), ותעביר את המלצותיה לשר.
(ג)
השר יעביר לאישור הממשלה את הצעתו לקביעת סדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי, בהתחשב בהמלצות המועצה לפי סעיף קטן (ב).
(ד)
הממשלה תקיים דיון בהצעת השר לפי סעיף קטן (ג) ותקבע, אחת לחמש שנים לכל הפחות, את סדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי, ואת חלוקת המשאבים בהתאם לכך.
(ה)
בסעיף זה, ”סדרי עדיפויות ממלכתיים“ – לרבות שילוב מתנדבים מקרב אוכלוסיות שונות בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית, ובכלל זה מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות או צעירים בסיכון, שיעור ייעוד תקני שירות המוקצים על ידי הממשלה למתנדבים מקרב אוכלוסיות כאמור, מכסות להקצאת תקנים להפעלת מתנדבים בתחומי השירות השונים, ותחומים ואזורים מועדפים לשירות.
תכניות פיתוח רב־שנתיות
(א)
הרשות תגבש ותעביר למועצה הצעה לתכנית פיתוח רב־שנתית לתקופה של ארבע שנים לכל היותר (להלן – תכנית פיתוח רב־שנתית); המועצה תקיים דיון בהצעה ותעביר לאישורו של השר את התכנית בצירוף המלצותיה.
(ב)
בתכנית הפיתוח הרב־שנתית ייקבעו מספר מרבי של גופים מוכרים ומכסה מרבית של מתנדבים שרשאי גוף מוכר להפנות לשירות לאומי ולהתנדבות קהילתית, ככל שהדבר נדרש לשם הבטחת פיקוח ראוי על ביצוע השירות והגדלת היצע אפשרויות השירות, ויכול שמספר הגופים ישתנה בהתאם למספר המתנדבים.
(ג)
אישר השר את תכנית הפיתוח הרב־שנתית, תפעל הרשות להתאמת תכניות הפעילות השנתיות שלה כאמור בסעיף 26 לתכנית זו.
תכנית הפעילות השנתית של הרשות
(א)
הרשות תגבש ותעביר למועצה, עד 1 ביולי בכל שנה, את תכנית הפעילות השנתית שלה לשנה הקרובה (בחוק זה – תכנית פעילות שנתית).
(ב)
המועצה תקיים דיון בתכנית הפעילות השנתית ותעביר לאישורו של השר את התכנית בצירוף המלצותיה, עד 1 באוגוסט בכל שנה.
(ג)
החלטת השר לעניין אישור תכנית הפעילות השנתית תינתן עד 1 בספטמבר בכל שנה; אישר השר את תכנית הפעילות השנתית, תפעל הרשות לפיה.

סימן ב׳: ועדת השגה

השגה לפני ועדת השגה
(א)
מתנדב הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גוף מוכר או גוף מפעיל בעניין קבלה לשירות, אי־קבלה לשירות או הפסקת שירות, רשאי להשיג עליה לפני ועדת השגה, שבה חברים המנהל או עובד בכיר ברשות שהוא הסמיכו לכך, היועץ המשפטי לרשות וחבר המועצה שיבחר השר מבין נציגי הציבור במועצה; בוועדת ההשגה תכהן אישה אחת לפחות.
(ב)
בהחלטתה בהשגה לפי סעיף זה תתחשב ועדת ההשגה, בין השאר, בשיקולים הנוגעים להתאמת המתנדב לשירות, ובכלל זה התנהגותו ומצבו הרפואי; היה הגוף המפעיל מוסמך להתחשב בעברו הפלילי של המתנדב, רשאית ועדת ההשגה להתחשב גם היא בהתאמת המתנדב לשירות נוכח עברו הפלילי.
(ג)
לא תקבל ועדת ההשגה החלטה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שנתנה למתנדב, לגוף המוכר ולגוף המפעיל הנוגעים בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהם.
(ד)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה סייגים להפעלת סמכות ועדת ההשגה לפי סעיף זה.
(ה)
בסעיף זה, ”מתנדב“ – לרבות מועמד לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית.

סימן ג׳: ממונה על פניות הציבור

ממונה על פניות הציבור
(א)
המנהל ימנה ממונה על פניות הציבור (בסימן זה – הממונה); הממונה יברר את פניות הציבור, ובכלל זה פניות מקבלי השירות מהגופים המפעילים בנוגע לשירות ופניות מתנדבים לעניין ביצוע השירות ולעניין הפרת הוראות לפי חוק זה, למעט עניין שניתן להגיש לגביו השגה לפי חוק זה.
(ב)
הממונה יהיה עובד הרשות.
(ג)
מצא הממונה שפניית ציבור היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לגוף המוכר, לגוף המפעיל ולמתנדב, הנוגעים בדבר; הממונה יפרט בהודעתו את ממצאי הבירור וימליץ על הדרכים לתיקון הליקויים שמצא.
(ד)
מצא הממונה שפניית ציבור לא היתה מוצדקת או שאין היא ראויה לבירור, יודיע על כך לפונה.
(ה)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך הפנייה לממונה, אופן בירור הפניות והמועדים לבירורן.
(ו)
החלטותיו של הממונה בבירור פניות הציבור וממצאי הבירור לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן, ולא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם; ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפנייה לממונה או בירורה.

סימן ד׳: סמכויות פיקוח

הסמכת מפקחים
(א)
השר רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן.
(ב)
השר, לאחר התייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, רשאי להסמיך, מבין עובדי משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח בעניינם של מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות או צעירים בסיכון.
(ג)
לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיימו לגביו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש כמפקח;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
(ד)
שמות המפקחים שהוסמכו לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.
סמכויות פיקוח
(א)
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות לעניין אופי השירות ואיכותו, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה –
(1)
לדרוש מבעל תפקיד או עובד בגוף מוכר או בגוף מפעיל וממתנדב, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בסעיף זה, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(2)
להיכנס למשרדי כל גוף מוכר או גוף מפעיל ולמקומות שיש לו יסוד סביר להניח שמופעלים בהם מתנדבים; ואולם אם המשרדים או המקומות האמורים משמשים למגורים, לא ייכנס אליהם המפקח אלא במועד סביר שתואם עם מנהל המקום, ובהיעדר מנהל כאמור – עם הדייר במקום, או על פי צו של בית משפט;
(3)
להיכנס לכל דירת שירות כדי לבדוק את התאמת הדירה לכללים שנקבעו לגבי מגורי מתנדבים, במועד סביר שתואם מראש עם מתנדב המתגורר בדירה ולאחר מסירת הודעה לעובד הגוף המוכר או הגוף המפעיל המחזיק בדירה.
(ב)
לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
(ד)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
(ה)
אין בסמכויות מפקח לפי סימן זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח אחרות הנתונות למפקחים לפי כל דין.
תחולת סמכויות הפיקוח על המדינה
(א)
מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מפקח יפעיל את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון בהתאם להוראות סעיף זה.
(ג)
לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל את כללי אבטחת המידע האמורים.
(ד)
קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1)
כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
(2)
מתרחשת במקום פעילות עוינת;
(3)
מתקיימת במיתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.
(ה)
קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בסעיף קטן (ד), יודיע על כך לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.
(ו)
מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני; ואולם –
(1)
קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל;
(2)
גוף ביטחוני ישמור מסמך, הדרוש למפקח לשם מילוי תפקידו, במקום שייועד לשם כך במיתקן המוחזק בידי אותו הגוף ויהיה נגיש למפקח או לעובד הרשות שנקבע כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
(3)
קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת, והוא יישמר במקום כאמור בפסקה (2).
(ז)
קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח, או לעובד הרשות כאמור בסעיף קטן (ו)(1), ובלבד שיידע את המפקח או את העובד כאמור בכך שהשמיט מידע.
(ח)
השר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל על אופן יישום סעיף זה במערכת הביטחון, בשים לב לטעמים של ביטחון המדינה, שלום הציבור וביטחונו.
(ט)
בסעיף זה –
”גוף ביטחוני“ – גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;
”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;
”מערכת הביטחון“ – משרד הביטחון, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
”קצין בכיר“ ו”קצין מוסמך“ – כהגדרתם בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011, לפי העניין;
”השר הממונה“ – ראש הממשלה, שר הביטחון, או השר לביטחון הפנים, לפי העניין.

סימן ה׳: תקציב הרשות ועסקאות הרשות

תקציב הרשות
תקציב הרשות ייקבע בתחום פעולה נפרד במסגרת תקציב המשרד בחוק התקציב השנתי, ואולם לעניין חוק יסודות התקציב יראו את המנהל כאילו הוא הממונה על סעיף תקציב לגבי אותו תחום פעולה; לעניין זה, ”תחום פעולה“ – כהגדרתו בחוק תקציב שנתי.
עסקאות הרשות
לשם ביצוע תפקידי הרשות, מורשה המנהל, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

פרק ה׳: מועצה ציבורית מייעצת לשירות אזרחי

מועצה ציבורית מייעצת
(א)
השר ימנה מועצה ציבורית מייעצת של 18 חברים, והם:
(1)
נציג השר מקרב עובדי משרדו;
(2)
נציג שר האוצר מקרב עובדי משרדו;
(3)
נציג שר המשפטים מקרב עובדי משרדו שהם גם נציגי היועץ המשפטי לממשלה;
(4)
נציג שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מקרב עובדי משרדו;
(5)
נציג שר הביטחון מקרב עובדי משרדו;
(6)
נציג שר החינוך מקרב עובדי משרדו;
(7)
נציג שר הבריאות מקרב עובדי משרדו;
(8)
נציג השר לביטחון הפנים מקרב עובדי משרדו;
(9)
נציג נציב שירות המדינה מקרב עובדי נציבות שירות המדינה;
(10)
שני נציגי ציבור שהם אנשי הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה, בעלי מומחיות בתחום מהתחומים כאמור בסעיף 65(א) או בתחומי הסוציולוגיה או המדיניות הציבורית, שימונו לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה; לעניין זה, ”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לאותו חוק או מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק האמור;
(11)
נציג ציבור שימונה לפי המלצת הארגון שמייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות;
(12)
נציג ציבור שהוא אדם עם מוגבלות, שימונה לפי המלצת נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
(13)
שלושה נציגי ציבור – אחד מקרב האוכלוסייה החרדית, אחד מקרב האוכלוסייה הדתית ואחד מקרב האוכלוסייה החילונית;
(14)
נציג ציבור מקרב האוכלוסייה הערבית;
(15)
נציג ציבור מקרב אוכלוסיית העולים החדשים.
(ב)
השר ימנה, מבין חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, יושב ראש למועצה, ורשאי הוא למנות ממלא מקום קבוע ליושב ראש המועצה מבין חברי המועצה כאמור.
(ג)
בקרב חברי המועצה יינתן ביטוי, ככל הניתן, למגזרי אוכלוסייה שונים אף אם לא ניתן להם ייצוג לפי פסקאות (12) עד (15) של סעיף קטן (א).
(ד)
לא ימונה לחבר המועצה –
(1)
חבר הכנסת או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה; לעניין זה, ”מפלגה“ – כהגדרתה בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992;
(2)
מי שהוא עובד הרשות, עובד של גוף מוכר, בעל עניין בגוף מוכר או עובד של גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית וכן מי שב־12 החודשים שקדמו למועד המינוי היה עובד של גוף מוכר; לעניין זה, ”בעל עניין“ – נושא משרה, לרבות חבר ועדת ביקורת, מי שנותן שירותים בשכר וכן בעל עניין כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999;
(3)
מי שאינו אזרח ישראלי ותושב ישראל;
(4)
מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה.
(ה)
הודעה על מינוי חברי המועצה ויושב ראש המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.
תקופת כהונה
חבר המועצה ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, ואולם את חברי המועצה שמונו לפי סעיף 34(א)(1) עד (9) ניתן לשוב ולמנות לתקופות כהונה נוספות, כל עוד הם עובדי המשרד הממשלתי שהם מייצגים במועצה.
פקיעת כהונה
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
אם הוא נציג הציבור – הוא התמנה להיות עובד המדינה;
(3)
אם הוא מונה למועצה כעובד המדינה – הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי שהוא מייצג במועצה;
(4)
התקיים בו אחד הסייגים למינוי הקבועים בסעיף 34(ד)(1) עד (4).
העברה מכהונה והשעיה
(א)
השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, בהודעה בכתב, באחת מאלה:
(1)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2)
הוא נעדר בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת;
(3)
התקיים בחבר המועצה סייג כאמור בסעיף 39(א).
(ב)
השר רשאי להשעות מכהונתו חבר מועצה שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף 34(ד)(4), עד לסיום ההליך בעניינו, בהודעה בכתב, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיף 34.
(ג)
השר לא ישעה חבר מועצה ולא יעבירו מכהונתו, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו ולאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, ולעניין השעיית יושב ראש המועצה או העברתו מכהונתו – לאחר התייעצות עם המנהל.
החלפת חבר מועצה שחדל לכהן בתפקידו
פקעה כהונתו של חבר המועצה או שהועבר מכהונתו או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה, ימנה השר חבר מועצה אחר במקומו, לפי הוראות סעיף 34.
ניגוד עניינים של חבר המועצה
(א)
לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן בה מי שעלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; התקיים בחבר המועצה או עומד להתקייים בו ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך חבר המועצה, בכתב, בלא דיחוי, לשר וליושב ראש המועצה.
(ב)
חבר המועצה יימנע מלטפל בנושא שעלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו, ובכלל זה יימנע מלהשתתף בדיון או מלהצביע בישיבות לגבי נושא כאמור, ולא יטפל בנושא כאמור במסגרת תפקידו במועצה גם מחוץ לישיבות המועצה.
(ג)
(1)
התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבה של המועצה או נושא שהוא הופקד על טיפולו, עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך, בכתב, בלא דיחוי, ליושב ראש המועצה ויפעל לפי הוראותיו.
(2)
התברר ליושב ראש המועצה שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לשר ויפעל לפי הוראותיו.
(3)
קיומו של חשש לניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן זה יירשם בפרוטוקול הישיבה שבה נדון הנושא הגורם לניגוד עניינים.
(ד)
לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(ה)
על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר המועצה להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או האוכלוסייה שהוא נציגם, ככל שהם נוגעים לחוק זה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
(ו)
בסעיף זה –
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו;
”קרוב“ – קרוב משפחה שלו או אדם אחר שהוא בעל זיקה אישית, כלכלית או פוליטית־מפלגתית אליו.
תפקידי המועצה
אלה תפקידי המועצה:
(1)
לדון בהצעה של הרשות לקביעת סדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי ולחלוקת המשאבים בהתאם לכך, ולהעביר לשר את המלצותיה בעניין, בהתאם להוראות סעיף 24;
(2)
לדון בתכניות הפיתוח הרב־שנתיות ובתכניות הפעילות השנתיות של הרשות, ולהעביר לשר את המלצותיה בעניין בהתאם להוראות סעיפים 25 ו־26;
(3)
לעקוב אחר יישום החלטות השר ומדיניות הממשלה ואחר ביצוע תכנית הפעילות השנתית בידי הרשות;
(4)
לייעץ לשר בעניין הוספת תחום שירות חדש בהתאם להוראות סעיף 65 או 19(א);
(5)
לדון בהצעת הרשות לקביעת מבחנים, אמות מידה וכללים לאישור או להגבלה של תקנים להפעלת מתנדבים בגופים מפעילים שאינם רשויות ציבוריות, ולקביעת תעריף שונה לגבי גופים כאמור, בהתאם להוראות סעיף 23(10) ולהעביר לשר את המלצותיה;
(6)
לייעץ למנהל, לפי בקשתו, בעניין מתן אישור גוף מפעיל ובעניין התליה או ביטול של אישור גוף מפעיל, בהתאם להוראות סעיפים 63(ג) ו־68(א)(2);
(7)
לייעץ לשר לגבי חקיקה בנושאים הנוגעים לשירות האזרחי;
(8)
לייעץ לשר או למנהל בכל נושא הנוגע למדיניות בתחום השירות האזרחי, ובכל עניין הנוגע לביצוע חוק זה, בין ביוזמת המועצה ובין לפי בקשת השר או המנהל.
ישיבות המועצה
(א)
ישיבות המועצה יתקיימו אחת לשלושה חודשים לפחות.
(ב)
יושב ראש המועצה יזמן את הישיבות ויקבע את מועדיהן, מקומן וסדר יומן, בכפוף להוראות חוק זה.
(ג)
המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת השר או המנהל או שליש מחברי המועצה לפחות; הישיבה תתקיים בתוך 14 ימים מיום הדרישה; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה.
(ד)
המנהל, או מי מטעמו, יוזמן לכל ישיבות המועצה.
סדרי עבודת המועצה
(א)
המניין החוקי לישיבות המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע; משנפתחה הישיבה במניין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר של חברים, ובלבד שכולם זומנו ושבעת קבלת ההחלטות לא פחת מספר הנוכחים בישיבה משליש מחברי המועצה, ובהם היושב ראש או ממלא מקומו הקבוע, ושלפחות מחצית מחברי המועצה הנוכחים בישיבה הם נציגי הציבור.
(ב)
לא היה מניין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי היושב ראש לדחותה במחצית שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים, ואולם על קבלת החלטות יחולו הוראות סעיף קטן (א).
(ג)
המועצה תערוך פרוטוקול ובו עיקרי הדברים של הדיון בישיבותיה, וישיבותיה יהיו מוקלטות; פרוטוקול חתום בידי חבר המועצה שניהל את הישיבה וחבר מועצה נוסף שהשתתף בה, ישמש ראיה לכאורה לאמור בו.
(ד)
החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות – יכריע יושב ראש המועצה, ובהעדרו – ממלא מקומו הקבוע.
(ה)
השר רשאי לקבוע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה של המועצה, ככל שלא נקבעו בחוק זה; כל עוד לא קבע השר כאמור, תפעל המועצה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר בנסיבות העניין.
הגשת דוחות וסקירות למועצה
(א)
לשם ביצוע תפקידיה רשאים המועצה או יושב ראש המועצה לבקש מהרשות דוחות, לרבות דוחות תקציביים, וסקירות על הפעילות השוטפת של הרשות.
(ב)
הרשות תגיש למועצה את הדוחות או הסקירות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 60 ימים מיום הבקשה.
תוקף פעולות
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.
הוצאות וגמול
(א)
חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו.
(ב)
חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד של גוף שהוא מייצג במועצה, זכאי לקבל מאת הרשות גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שהוא אינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר.
(ג)
חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהרשות החזר הוצאות שהוציא לשם השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.
(ד)
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם תשלם הרשות גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ואת שיעוריהם.
(ה)
בסעיף זה, ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.
החלת דינים על חברי המועצה
חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
(4)
פיזור המועצה
(א)
ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידה באופן נאות, יתרה במועצה, בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם בתוך תקופה שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה בהתאם להוראות חוק זה, כפי שפירט בדרישתו, יפזר את המועצה.
(ב)
לא מילאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, בהסכמת ראש הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
(ג)
החליט השר לפזר את המועצה כאמור בסעיף קטן (ב), תמונה מועצה חדשה, לפי הוראות סעיף 34, בתוך 60 ימים מיום הפיזור.
(ד)
מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של המועצה החדשה; מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות בפרק הזמן של כהונתה.

פרק ו׳: גוף מוכר

סימן א׳: הכרה בגוף מוכר

הכרה בגוף מוכר
(א)
רשאית לבקש הכרה כגוף מוכר עמותה או חברה לתועלת הציבור, של לפחות שבעה חברים או בעלי מניות, לפי העניין, שאינם קרובי משפחה, שבידה אישור בדבר ניהול תקין תקף מרשם העמותות או מרשם ההקדשות, לפי העניין, ולעניין עמותה או חברה כאמור שטרם חלפו שנתיים ממועד ייסודה – אישור על הגשת מסמכים מהרשם הנוגע לעניין; בסעיף זה –
”חברה לתועלת הציבור“ – כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999, ובלבד שהיא רשומה אצל רשם ההקדשות כחברה לתועלת הציבור;
”עמותה“ – כמשמעותה בחוק העמותות, התש״ם–1980.
(ב)
השר, לאחר קבלת חוות דעתה של הרשות, רשאי להכיר בגוף כאמור בסעיף קטן (א) שהגיש לו בקשה מפורטת בכתב (להלן – מבקש ההכרה) כגוף מוכר, בכפוף למספר המרבי של גופים מוכרים ולמכסות המתנדבים שנקבעו בתכנית הפיתוח הרב־שנתית, אם מצא כי מתקיימים במבקש ההכרה כל אלה:
(1)
מטרתו העיקרית של מבקש ההכרה היא לעסוק באיתורם של מתנדבים לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית, בהפנייתם לשירות או התנדבות כאמור ובליוויים במסגרת השירות או ההתנדבות כאמור, והוא התחייב כי עיקר עיסוקו הוא באיתור, בהפנייה ובליווי של מתנדבים כאמור ובביצוע תפקידי גוף מוכר לפי חוק זה (להלן – עיסוקו העיקרי); ואולם השר רשאי להכיר במבקש ההכרה כגוף מוכר אף אם יש לו עיסוקים נוספים על העיסוק העיקרי אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה:
(א)
עיסוקיו הנוספים של מבקש ההכרה תורמים למתנדבים או לעיסוקו העיקרי ואינם גורעים מיכולתו לקיים את עיסוקו העיקרי;
(ב)
ההיקף הכספי לביצוע עיסוקו העיקרי הוא לכל הפחות 82% מההיקף הכספי לביצוע כלל עיסוקיו של מבקש ההכרה;
(ג)
מבקש ההכרה מנהל את עיסוקו העיקרי בהפרדה חשבונאית מכל עיסוק אחר, לרבות באמצעות קיום מערך רישום נפרד של הכנסות והוצאות והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים, נקט פעולות המבטיחות שהנכסים והמשאבים המיועדים לעיסוקו העיקרי או שהתקבלו למטרת עיסוק זה או כתוצאה ממנו ישמשו למטרת עיסוקו העיקרי בלבד, והתחייב לעמוד לביקורת שוטפת מטעם הרשות לעניין פסקת משנה זו;
(2)
מבקש ההכרה הוא בעל יכולת כלכלית שתאפשר לו למלא את תפקידיו לפי חוק זה לאורך זמן וברמה מקצועית נאותה, על פי אמות מידה שקבע השר;
(3)
מבקש ההכרה ונושאי המשרה בו לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים לשמש גוף מוכר או נושאי משרה בגוף מוכר, לפי העניין, ולא תלוי ועומד נגדם כתב אישום בעבירה כאמור; לעניין זה, ”נושא משרה“ – כל אחד מאלה: מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל מי שממלא תפקיד מהתפקידים האמורים במבקש ההכרה אף אם תוארו שונה, חבר בוועד עמותה או דירקטור בחברה לתועלת הציבור;
(4)
המנהל הכללי של מבקש ההכרה וכן יושב ראש ועד העמותה או הדירקטוריון של מבקש ההכרה, לפי העניין, אינם חברים בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני או בגוף בוחר של מפלגה; לעניין זה, ”מפלגה“, ”גוף מדיני“ ו”גוף בוחר של מפלגה“ – כמשמעותם בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959;
(5)
אין במטרותיו או במעשיו של מבקש ההכרה משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל, או הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור;
(6)
מבקש ההכרה הצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה משום תעמולת בחירות, או בפעילות בעלת אופי פוליטי־מפלגתי, ואין לו קשר משפטי או כספי עם מפלגה כהגדרתה בסעיף 34(ד)(1);
(7)
התקיימו במבקש ההכרה התנאים הנוספים להכרה שנקבעו לפי סעיף קטן (ד), ככל שנקבעו.
(ג)
השר, בהתייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע כתנאי להכרה בגוף מוכר חדש, עמידה במספר מתנדבים מזערי שעל הגוף המוכר להפנות לגופים מפעילים, בתוך תקופות שיקבע; בלי לגרוע מהוראות סעיף 52, לא הפנה גוף מוכר את מספר המתנדבים המזערי בתוך אותן תקופות כאמור, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה, לבטל את ההכרה בגוף המוכר.
(ד)
השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כללים ותנאים נוספים להכרה בגוף מוכר.
(ה)
הכרה כאמור בסעיף זה תינתן לתקופה של שבע שנים, ורשאי השר להאריך את תוקפה לתקופות נוספות של עד שבע שנים כל אחת, אם מבקש ההכרה הגיש לו בקשה לא יאוחר משישה חודשים לפני פקיעת תוקף ההכרה; בקשה להארכת הכרה תיבחן בהתאם להוראות סעיף זה.
(ו)
פחת מספר הגופים המוכרים מהמספר המרבי של גופים מוכרים שנקבע בתכנית הפיתוח הרב־שנתית, תערוך הרשות הליך תחרותי, שוויוני ופומבי להכרה בגופים מוכרים נוספים בהתאם להוראות סעיף זה.
(ז)
השר רשאי לקבוע אמות מידה למילוי תפקידיו של הגוף המוכר וכן הוראות בעניינים אלה:
(1)
דרכי הגשת בקשה להכרה;
(2)
כללים בדבר הגשת בקשה להארכת תוקף ההכרה;
(3)
ערבויות שעל מבקש ההכרה להמציא לשם הבטחת מילוי התנאים להכרה ולשם שמירת זכויות מתנדבים, והדרכים והתנאים למימוש הערבויות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה;
(4)
תנאים והוראות לעניין מסירת מידע מהגוף המוכר לרשות ולעניין אבטחת המידע שבידי הגוף המוכר ושמירה על סודיותו.
תנאים נוספים לפעילות גוף מוכר
(א)
מצא השר, בכל עת, לאחר קבלת חוות דעתה של הרשות כאמור בסעיף 48(ב) כי יש צורך להורות על תנאים נוספים לפעילותו של גוף מוכר, רשאי הוא, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, להתנות תנאים כאמור, ולהורות על קיומם בתקופת תוקפה של ההכרה, כולה או חלקה, וכן רשאי הוא, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי נסיבות, לגרוע מאותם תנאים או לשנותם.
(ב)
התנה השר תנאים כאמור בסעיף קטן (א) ולא קיים הגוף המוכר את התנאים כאמור, וסבר השר כי אי קיום התנאים פוגע במתנדבים או ביכולתם לבצע את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית, רשאי השר, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לרשות לקיים את אותם תנאים, על חשבון הגוף המוכר.
חיוב אמון וניגוד עניינים של גוף מוכר
(א)
גוף מוכר לא יעדיף את ענייניו או את עניינו של אחר על פני עניינו של המתנדב ולא יפעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עיסוקו לפי חוק זה ובין עיסוק אחר שלו.
(ב)
השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות נוספות למניעת ניגוד עניינים של הגוף המוכר ושל נושאי משרה בו, ובכלל זה לעניין פעילותו של הגוף המוכר.
חובת מתן הודעה על שינוי פרטים על ידי גוף מוכר
גוף מוכר יודיע לשר, בכתב, על כל שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר לו לפי סעיף 48, בתוך 30 ימים מיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
ביטול הכרה בגוף מוכר, סירוב להאריך תוקף הכרה והתליית הכרה
(א)
השר רשאי לבטל הכרה בגוף מוכר, לסרב להאריך תוקף הכרה, או להתלות הכרה, לאחר שקיבל את חוות דעתה של הרשות ושנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא שהתקיים אחד מאלה:
(1)
הגוף המוכר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;
(2)
חדל להתקיים בגוף המוכר תנאי מהתנאים למתן ההכרה לפי סעיף 48;
(3)
הגוף המוכר הפר תנאי מהתנאים הנוספים שהשר הורה עליהם לפי סעיף 49;
(4)
ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי.
(ב)
השר לא יבטל הכרה בגוף מוכר ולא יתלה אותה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), אלא לאחר שדרש מהגוף המוכר לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך התקופה שהורה עליהם, והגוף המוכר לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים.
(ג)
ביטל השר את ההכרה בגוף המוכר או התלה אותה, יפעל הגוף המוכר בהתאם להנחיות הרשות כדי למנוע פגיעה בזכויות המתנדבים וכדי להבטיח ככל הניתן רציפות בתקופת שירותם; ביטול הכרה והתלייתה יחולו מתום שנת השירות, למעט אם הורה השר אחרת בשל חשש לפגיעה במתנדבים; לעניין זה, ”שנת שירות“ – מ־1 בספטמבר ועד 31 באוגוסט בשנה שלאחר מכן.
הפסקת פעילות כגוף מוכר
החליט גוף מוכר להפסיק את פעילותו כגוף מוכר –
(1)
ימסור על כך הודעה בכתב לרשות, שישה חודשים לפחות לפני המועד המתוכנן להפסקת פעילותו;
(2)
יודיע לרשות על ההסדרים שגיבש לשם ביצוע חובותיו לפי הוראות חוק זה לאחר הפסקת פעילותו, שלושה חודשים לפחות לפני המועד המתוכנן להפסקת הפעילות כאמור, ויפעל בהתאם להנחיותיה כדי למנוע פגיעה בזכויות המתנדבים וכדי להבטיח ככל האפשר רציפות בתקופת שירותם.
פרסום הודעות לעניין הכרה בגוף מוכר והפסקת פעילותו
(א)
השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על הכרה בגוף מוכר, התלייתה או ביטולה.
(ב)
הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה הודעה על הפסקת פעילותו של גוף מוכר כאמור בסעיף 53.

סימן ב׳: גוף מוכר – תפקידים, סמכויות וחובות

תפקידי גוף מוכר
גוף מוכר יבצע את התפקידים המוטלים עליו לפי חוק זה, כמפורט להלן, כדי לאפשר למי שמתקיים בו האמור בסעיף 3(א), לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית:
(1)
יאתר מועמדים לשירות בשירות הלאומי או בהתנדבות הקהילתית;
(2)
יוודא כי מתקיימים במועמדים לשירות בשירות הלאומי או בהתנדבות הקהילתית התנאים הקבועים בסעיף 3(א);
(3)
ימיין את בקשות המועמדים כאמור בפסקה (2), ויפנה אותם לשירות בגופים מפעילים מתאימים;
(4)
יאתר גופים מפעילים, יוודא שברשותם אישור גוף מפעיל לפי פרק ז׳ או לפי סעיף 19(ב), לפי העניין, ויקבל מהם התחייבות לעניין הפעלת מתנדבים כאמור בסעיף 56(3);
(5)
יתקשר בהסכם עם מתנדבים שהפנה לגופים מפעילים, כאמור בסעיף 58;
(6)
יכשיר מתנדבים בהתאם להוראות סעיף 13;
(7)
יספק ליווי מקצועי למתנדבים בתקופת השירות;
(8)
ישלם למתנדבים דמי כיס והחזר הוצאות נוספות לפי התעריף והוצאות נסיעה בהתאם להוראות סעיף 9(א);
(9)
ישלם בעד המתנדבים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם להוראות סעיף 9(ב);
(10)
יערוך בדיקות שוטפות כדי להבטיח שלמתנדבים ניתנים כל הזכויות ותנאי השירות שהם זכאים להם, וכדי לבחון את תפקודם של הגופים המפעילים בכל הנוגע להפעלה תקינה של השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית, ובכלל זה לערוך בדיקות כדי לוודא את קיומן של הוראות סעיפים 6(ב), 7(ג), 8, 14, 16(ד)(1) ו־57(ב);
(11)
יערוך בדיקות שוטפות כדי להבטיח שלמתנדבים בשירות בחו״ל לפי סעיף 19, ניתנים כל הזכויות ותנאי השירות שהם זכאים להם;
(12)
יערוך רישומים על ביצוע השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית ועל ניצול הזכות לימי היעדרות בתקופת השירות, וימסור את הרישומים לרשות בסיום השירות או אם המתנדב עבר לטיפולו של גוף מוכר אחר, וכן במקרים נוספים, לפי דרישתה;
(13)
ישמור את המידע שהגיע לידיו לפי חוק זה במאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;
(14)
ידווח לרשות על כל ניגוד עניינים של מתנדב בשל קרבה משפחתית כאמור בסעיף 57(א), בתוך שבועיים מיום שנודע לו דבר קיומה;
(15)
ימסור לרשות דיווחים בעניינים המפורטים בסעיף 62;
(16)
יבצע כל פעולה אחרת שהטיל עליו המנהל בקשר למילוי תפקידיו לפי חוק זה, לרבות לעניין בדיקת מתן זכויות למתנדבים והבטחת תנאי השירות שלהם, ובכלל זה לפי התוספת הראשונה, ובדיקת מילוי הוראה מהוראות חוק זה על ידי גופים מפעילים.
הפניית מתנדבים על ידי גוף מוכר
גוף מוכר לא יפנה מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)
הוא וידא שהגוף המפעיל אושר כגוף מפעיל לפי הוראות פרק ז׳ או לפי סעיף 19(ב)(1), לפי העניין;
(2)
הוא וידא כי מתקיימים במתנדב התנאים הקבועים בסעיף 3(א);
(3)
הוא קיבל מהגוף המפעיל התחייבות בנוסח שבתוספת השלישית;
(4)
הוא ערך עם המתנדב הסכם התקשרות כאמור בסעיף 58.
ניגוד עניינים של מתנדב
(א)
גוף מוכר לא יפנה מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית בגוף מפעיל, אם קרוב משפחה של המתנדב הוא עובד באותו גוף מפעיל או נושא משרה בו, והמתנדב צפוי להיות כפוף אליו במישרין או בכפיפות מינהלית במהלך השירות (בחוק זה – ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית).
(ב)
נודע לגוף מפעיל על קיומו של ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מתנדב שהופנה אליו או שמשרת אצלו, ידווח על כך לגוף המוכר שהפנה את המתנדב אליו, בתוך שבועיים לכל המאוחר.
הסכם התקשרות עם מתנדב
(א)
גוף מוכר יערוך הסכם התקשרות בכתב עם כל מתנדב שהוא מפנה לשירות, אשר יסדיר את היחסים ביניהם; בהסכם זה ייכללו, בין השאר, כל אלה:
(1)
הכתובת ומספר הטלפון של הגוף המפעיל ושל המקום שבו ישרת המתנדב בפועל;
(2)
תיאור התפקיד שבו ישרת המתנדב;
(3)
מועד תחילת השירות של המתנדב ומשך השירות;
(4)
זכויות המתנדב לפי סעיף 9;
(5)
תקופת השירות ותנאי השירות של המתנדב לפי הוראות סעיפים 7 ו־8, לרבות ימי השבוע והשעות שבהן תתבצע הפעילות;
(6)
פרטי חשבון הבנק של המתנדב, שאליו יועברו התשלומים שהמתנדב זכאי להם לפי סעיף 9;
(7)
שמו של עובד הגוף המוכר האחראי על ליווי המתנדב, ודרכי ההתקשרות עמו;
(8)
הצהרה של המתנדב לעניין ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית שלו לעובד מעובדי הגוף המפעיל או נושא משרה בו כאמור בסעיף 57(א);
(9)
התחייבות של המתנדב לעמוד בתנאים נוספים שיורה עליהם הגוף המוכר, באישור הרשות.
(ב)
גוף מוכר ימסור למתנדב עותק מהסכם שערך איתו כאמור בסעיף קטן (א), בתכוף לאחר חתימתו.
(ג)
הסכם כאמור בסעיף קטן (א) יכלול, בין השאר, הוראות בנוסח שעליו יורה המנהל.
סמכות גוף מוכר לעניין מתנדבים
(א)
(1)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 18, גוף מוכר רשאי לסרב לקבל מועמד לשירות או להפסיק את שירותו של מתנדב, לאחר ששקל, בין השאר, את האפשרויות הקיימות להפעלת המתנדב, את התנהגות המתנדב, את מצבו הרפואי ואת התאמתו לשירות.
(2)
גוף מוכר לא יפסיק את שירותו של מתנדב אלא לאחר שנתן למתנדב הזדמנות לטעון את טענותיו ושקל את האפשרות להעבירו לשירות בגוף מפעיל אחר או במקום אחר, או לערוך התאמות נדרשות שיאפשרו את המשך שירותו.
(3)
החלטתו של גוף מוכר לפי סעיף קטן זה תימסר למתנדב או למועמד לשירות, לפי העניין, בכתב, בצירוף הנימוקים להחלטה.
(ב)
מתנדב או מועמד לשירות הרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של גוף מוכר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להשיג עליה לפני ועדת ההשגה לפי הוראות סעיף 27.
אמות מידה לפעולת גוף מוכר
בלי לגרוע מהוראות סעיף 18, גוף מוכר יפעל כלפי מועמדים לשירות ומתנדבים לפי חוק זה, בתום לב, בהגינות, בלא משוא פנים ובלא הפליה.
גוף מוכר – גוף מבוקר
גוף מוכר יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
דיווח לרשות
(א)
גוף מוכר ידווח לרשות על העניינים המפורטים להלן, במועד ובאופן שיקבע השר, ובלבד שהדיווח יימסר באופן ממוחשב ואחיד:
(1)
לגבי כל מתנדב שהוא הפנה לגוף מפעיל –
(א)
פרטיו האישיים של המתנדב ואם המתנדב קיבל פטור משירות ביטחון – מועד קבלת הפטור;
(ב)
שם הגוף המפעיל שאליו הפנה את המתנדב, והמקום שבו המתנדב מבצע את השירות בפועל;
(ג)
התפקיד והפעילות שמבצע המתנדב במסגרת שירותו;
(ד)
מועד תחילת השירות של המתנדב, מועד השלמת השירות שלו, ומועד הפסקת השירות שלו – אם הופסק;
(ה)
מספר ימי החופשה ומספר ימי המחלה שהמתנדב ניצל בתקופת השירות;
(2)
רשימת הגופים המפעילים שאליהם הפנה מתנדבים ומספר המתנדבים שהפנה אל כל גוף מפעיל;
(3)
שמות כל העובדים בגוף המוכר האחראים על ליווי מתנדבים, דרכי ההתקשרות עמם ורשימת המתנדבים שמלווה כל עובד.
(ב)
נודע לגוף מוכר שחדל להתקיים בגוף מפעיל תנאי מהתנאים למתן אישור גוף מפעיל לפי פרק ז׳, או כי גוף מפעיל או מתנדב אינם מקיימים הוראה מהוראות חוק זה, יודיע על כך לרשות, בתוך זמן סביר בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ־21 ימים מיום שנודע לו על כך.
(ג)
גוף מוכר ימסור לרשות כל מידע שהגיע לידיו הקשור למתנדב או לפעילותו של גוף מפעיל, שהוא מידע חריג ובעל חשיבות, שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא דרוש לרשות לשם מילוי תפקידיה, מיד לאחר שהמידע הגיע לידיו.
(ד)
גוף מוכר יגיש לרשות, לפי דרישתה, דין וחשבון בדבר פירוט הכנסותיו והוצאותיו, וימסור לה כל מידע הנדרש לה לשם בחינת התנהלותו הכספית, החשבונאית והכלכלית, והרשות רשאית לבדוק את הדין וחשבון והמידע, בין בעצמה ובין באמצעות מי מטעמה; השר רשאי לקבוע כללים בדבר הפרטים שייכללו בדין וחשבון כאמור וכן בדבר מסירת המידע לפי סעיף קטן זה, לרבות אופן עריכתו, דרכי הכנתו ומועדי מסירתו.
(ה)
גוף מוכר ידווח לרשות, לפי דרישתה, על כל עניין נוסף הקשור לפעילותו הנוגע להוראות חוק זה.

פרק ז׳: גוף מפעיל

אישור גוף מפעיל
(א)
רשאים להגיש בקשה לאישור לשמש גוף מפעיל –
(1)
רשות ציבורית;
(2)
עמותה או חברה לתועלת הציבור של לפחות שבעה חברים או בעלי מניות, לפי העניין, שרובם אינם קרובי משפחה, או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובי משפחה שהתאגד בישראל, ובלבד שהם קיימים ופועלים למטרה ציבורית בתחום כאמור בסעיף 65 ובידם אישור בדבר ניהול תקין תקף מרשם העמותות או מרשם ההקדשות, לפי העניין; לעניין זה יראו מי שהגיש אישור כי הוא מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, כאילו עמד בתנאי פסקה זו; בפסקה זו, ”חברה לתועלת הציבור“ ו”עמותה“ – כהגדרתן בסעיף 48(א);
(3)
גוף אחר, ובלבד שלדעת המנהל מתקיימים בו כל אלה:
(א)
הוא ממלא תפקיד ציבורי;
(ב)
(ב)
בקשה לאישור כאמור בסעיף קטן (א) תוגש למנהל, לפי הוראות שיקבע השר.
(ג)
המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת לגוף כאמור בסעיף קטן (א) אישור גוף מפעיל אם מצא כי מתקיימים בו התנאים לאישור לפי פרק זה; היה למנהל או למי שהוא הסמיך לכך ספק בדבר התקיימות התנאים כאמור, רשאי הוא להתייעץ בעניין זה עם המועצה.
(ד)
המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת אישור גוף מפעיל לפי פרק זה לתקופה שלא תעלה על עשר שנים, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של האישור לתקופות נוספות שלא יעלו על עשר שנים כל אחת.
מתן אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית
(א)
המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית, לפי כללים שיורה המנהל, בהסכמת נציב שירות המדינה.
(ב)
אישור גוף מפעיל כאמור בסעיף קטן (א) ואישור התפקידים שבהם ניתן להפעיל מתנדבים אצל הגוף המפעיל יינתן לאחר קבלת המלצת ועדה משותפת לרשות ולנציבות שירות המדינה, ולעניין גוף מפעיל שהוא רשות מקומית – ועדה משותפת לרשות ולמשרד הפנים.
(ג)
המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את התפקידים שאישר כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם לעניין רשות ציבורית המנויה בהגדרה ”מערכת הביטחון“ שבסעיף 31(ט) רשאי הוא שלא לפרסם את התפקידים כאמור.
מתן אישור גוף מפעיל למי שאינו רשות ציבורית
(א)
המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לתת אישור גוף מפעיל לגוף כאמור בסעיף קטן 63(א)(2) או (3), אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה:
(1)
חלק משמעותי מפעילותו היא באחד או יותר מהעיסוקים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שלהלן והפעילות שיבצעו אצלו המתנדבים תהיה בתחום מהתחומים המפורטים לגבי כל עיסוק, כפי שציין הגוף בבקשתו, ובפעילויות שיקבע השר לגבי כל תחום, בהתייעצות עם המועצה ועם השר הממונה על התחום ובאישור הוועדה:
(א)
עיסוק באספקת שירות או טיפול ישיר לאוכלוסייה בישראל, לרבות לתושבי ישראל באזור כהגדרתם בסעיף 378(א) לחוק הביטוח הלאומי, בתחומים אלה:
(1)
חינוך;
(2)
בריאות;
(3)
רווחה;
(4)
קליטת עלייה ועידודה;
(ב)
עיסוק בשיפור איכות החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל, לרבות תושבי ישראל באזור כהגדרתם בסעיף 378(א) לחוק הביטוח הלאומי, בתחומים אלה:
(1)
תרבות;
(2)
הגנת הסביבה וטיפול בבעלי חיים;
(3)
בטיחות בדרכים;
(4)
ביטחון הפנים;
(2)
הוא היה פעיל בעיסוק ובתחום שלגביהם ביקש את האישור שנתיים לפחות לפני הגשת הבקשה;
(3)
הוא התחייב כי הוא מקיים את הוראות הדין החל עליו לפי העיסוק, התחום והפעילות שבהם הוא פועל;
(4)
אין במטרותיו או במעשיו משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, או הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור;
(5)
הוא אינו מפלגה כהגדרתה בסעיף 34(ד)(1);
(6)
הוא הצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה משום תעמולת בחירות או פעילות בעלת אופי פוליטי־מפלגתי;
(7)
הוא אינו גוף מוכר.
(ב)
השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור גוף מפעיל, וכן כללים לעניין תנאים שייקבעו באישור כאמור, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן, לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ושמירת טובת המשרתים בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובהתחשב, בין השאר, בסוג הגוף המפעיל, בתחומי פעילותו, ובהוראות הדין החלות עליו לפי תחומי פעילותו:
(1)
היחס בין היקף פעילותו בעיסוק ובתחום כאמור בסעיף קטן (א) שלגביהם ביקש את האישור, לבין כלל הפעילות של הגוף המפעיל ואופי הפעילות האחרת שלו;
(2)
מספר האנשים הפועלים בגוף המפעיל, ובכלל זה המועסקים בו ואם הוא נותן שירות – גם מספר מקבלי השירות ממנו;
(3)
שכרם של נושאי משרה בגוף המפעיל, בהתחשב במאפייניו, לרבות המחזור הכספי שלו, ואם הוא נותן שירות – גם מספר מקבלי השירות ממנו;
(4)
מספר המתנדבים שגוף מפעיל רשאי להפעיל, לרבות בהתחשב בהיקף פעילותו ובפריסתה ובאוכלוסייה המטופלת על ידו;
(5)
מאפייני הפעילות של גוף מפעיל, היקף האוכלוסייה המטופלת על ידו או המקבלת שירות ממנו, הפיקוח הקיים על הפעילות ועמידתו של הגוף בתנאים אחרים החלים על גופים מסוגו.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) וסעיף 66, השר, בהתייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע מבחנים ואמות מידה לאישור או להגבלה של תקנים ושל סוגי תקנים להפעלת מתנדבים בגופים מפעילים כאמור בסעיף זה, אם מצא כי הדבר נדרש לתועלת הקהילה, החברה או המדינה, ובשים לב לסדרי העדיפות הממלכתיים כאמור בסעיף 24.
(ד)
השר רשאי, בצו, להוסיף תחומים נוספים לתחומים המנויים בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שהם בתחום העיסוקים שבפסקאות משנה (א) או (ב) של אותו סעיף קטן, לפי העניין; צו לפי סעיף קטן זה טעון התייעצות עם המועצה ועם השר הממונה על התחום הנוגע בדבר ואישור של הוועדה.
תנאים נוספים לפעילות גוף מפעיל
מצא המנהל כי יש צורך להורות על תנאים נוספים לפעילותו של גוף מפעיל לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ולשם הבטחת טובת המתנדבים, רשאי הוא, בכל עת, להתנות תנאים כאמור, ולהורות על קיומם בתקופת תוקפו של האישור, כולה או חלקה, וכן רשאי הוא, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי נסיבות, לגרוע מאותם תנאים או לשנותם.
חובת מתן הודעה על שינוי פרטים על ידי גוף מפעיל
(א)
גוף מפעיל יודיע למנהל, בכתב, על כל שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר לפי פרק זה, בתוך 30 ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), גוף מפעיל ימסור לרשות, אחת לחמש שנים תצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, בנוסח שעליו יורה המנהל, לפיו לא חלו שינויים מהותיים בפרטים שמסר בבקשת האישור, אלא אם כן דיווח עליהם במועד כאמור בסעיף קטן (א).
ביטול אישור גוף מפעיל או התלייתו
(א)
המנהל רשאי לבטל אישור גוף מפעיל או להתלותו, לאחר שנתן לגוף המפעיל הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא שהתקיים אחד מאלה:
(1)
הגוף המפעיל הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;
(2)
חדל להתקיים בגוף המפעיל תנאי מהתנאים למתן האישור לפי פרק זה או לפי סעיף 19(ב), לפי העניין; המנהל רשאי להתייעץ בעניין זה עם המועצה;
(3)
הגוף המפעיל הפר תנאי מהתנאים הנוספים שהמנהל הורה עליהם לפי סעיף 66;
(4)
הגוף המפעיל פיטר עובד מעובדיו לשם הפעלת מתנדב במקומו בניגוד להוראות סעיף 6(ב); לעניין זה, ”עובדיו“ – לרבות מי שמועסק אצלו באמצעות קבלן שירות כהגדרתו בסעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951;
(5)
האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי.
(ב)
המנהל לא יבטל אישור ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), אלא לאחר שדרש מהגוף המפעיל לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים, כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך התקופה שהורה עליהם, והגוף המפעיל לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים או אם הנזק שעלול להיגרם למתנדבים מאי־ביטול האישור או התלייתו באופן מיידי, עולה על הנזק שייגרם לגוף המפעיל מהחלטה מיידית על ביטול האישור או על התלייתו.
(ג)
גוף מפעיל שבכוונתו להפסיק את פעילותו או את פעילות המתנדבים במסגרתו, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל ולגוף המוכר שהפנה אליו מתנדבים, חודש מראש לפחות לפני המועד המתוכנן להפסקת הפעילות.
פרסום רשימת הגופים המפעילים
המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, אחת לשנה במהלך חודש דצמבר, את רשימת הגופים המפעילים בשנה שקדמה למועד הפרסום, בהתאם לתחום השירות, ואת מספר המתנדבים שהפעיל כל גוף מפעיל בשנה האמורה.
תפקידי גוף מפעיל וחובותיו
אלה תפקידיו של גוף מפעיל וחובותיו:
(1)
להפעיל אצלו מתנדבים ולמלא את חובותיו כלפיהם לפי הוראות חוק זה ובהתאם להתחייבות שמסר לגוף מוכר לפי סעיף 56(3) ולהבטיח את ביצוע התשלומים החלים עליו לפי הוראות חוק זה בהתאם לתעריף;
(2)
לתת הכשרה מיוחדת למתנדבים כאמור בסעיף 14, ככל שהכשרה כאמור דרושה להם לשם מילוי תפקידם;
(3)
לדווח מזמן לזמן לגוף מוכר שהפנה אליו מתנדבים, על כל עניין הקשור לתפקודם ולרווחתם;
(4)
למסור לרשות כל מידע שהגיע לידיו הקשור למתנדב או לפעילותו של גוף מוכר, שהוא מידע חריג ובעל חשיבות, שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא דרוש לרשות לשם מילוי תפקידיה, מיד לאחר שהמידע הגיע לידיו;
(5)
לדווח לרשות, לפי דרישתה, על כל עניין נוסף הקשור לפעילותו, הנוגע להוראות חוק זה.
מימון תקני מתנדבים בידי רשות ציבורית
(א)
(1)
רשות ציבורית המנויה בפסקה (1) להגדרה ”רשות ציבורית“, (בסעיף זה – משרד ממשלתי), רשאית לממן בעבור גוף מפעיל, באופן מלא או חלקי, תקן להפעלת מתנדב.
(2)
לא יקבל גוף מפעיל מימון לתקן להפעלת אותו מתנדב, מיותר ממשרד ממשלתי אחד.
(3)
משרד ממשלתי יודיע לרשות עד ה־1 בינואר בכל שנה על מספר התקנים שהוא מבקש לממן כאמור בפסקה (1) בשנה שלאחר מכן, ועל ייעודם; מימון התקנים לא ייעשה אלא בהתאם לאישור הרשות לפי סעיף 23(1); הוראת פסקה זו לא תחול לגבי תקנים שהרשות מממנת.
(ב)
משרד ממשלתי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, יקבע מבחנים שוויוניים למימון תקנים להפעלת מתנדבים כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), מימון תקנים להפעלת מתנדבים על ידי משרד ממשלתי לגוף מפעיל כמפורט להלן לא טעון קביעת מבחנים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא ייעשה בהתאם לאמות מידה וכללים שיקבע השר הממונה על המשרד:
(א)
גוף מפעיל שהוא יחידת סמך של אותו משרד ממשלתי;
(ב)
גוף מפעיל שהוא מוסד חינוך שאינו רשמי המתוקצב בידי משרד החינוך לפי דין ונתון לפיקוחו;
(ג)
גוף מפעיל שהוא רשות מקומית.
(2)
אמות מידה וכללים שייקבעו כאמור בפסקה (1) לעניין גופים מפעילים שהם רשויות מקומיות יכול שיכללו הוראות שונות לרשויות שונות, ובכלל זה שיעורי מימון שונים, בהתחשב, בין השאר, באשכול החברתי–כלכלי שאליו הן משויכות; לעניין זה, ”אשכול חברתי–כלכלי“ – אפיון הרשויות המקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסייה בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ד)
מבחנים, אמות מידה וכללים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי.
(ה)
השר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, יקבע נוהל שלפיו יוגשו ויידונו בקשות של גופים מפעילים לקבלת מימון לתקן להפעלת מתנדב לפי סעיף זה.
(ו)
הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה) לא יחולו לעניין מימון תקנים המיועדים להפעלת מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות או צעירים בסיכון.
(ז)
מימון תקן להפעלת מתנדב כאמור בסעיף קטן (א) בגוף שעיקר מימונו מתרומות מיישות מדינית זרה טעון אישור השר, ורשאי השר להתנות אישור כאמור בתנאים; לעניין זה, ”ישות מדינית זרה“ – כהגדרתה בסעיף 36א(א) לחוק העמותות, התש״ם–1980.
דין המדינה
דין המדינה לעניין חוק זה כדין כל גוף מפעיל אחר.

פרק ח׳: עיצום כספי

עיצום כספי
(א)
הפר גוף מוכר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 3,000 שקלים חדשים:
(1)
הפנה מתנדב לבצע שירות לאומי או התנדבות קהילתית בעבודה או בתפקיד שאין להפעיל בהם מתנדבים, בניגוד להוראות לפי סעיף 6;
(2)
לא ביצע את הוראות התקנות המנויות בתוספת השנייה לעניין הפעולות הדרושות להבטחת זכויותיו של מתנדב שהפנה לשירות בחו״ל, ובכלל זה להבטחת התשלומים, ההטבות ותנאי השירות שהוא זכאי להם, שנקבעו לפי סעיף 19(ד)(3) ו־(4), בניגוד להוראות אותו סעיף;
(2)
לא יקבל גוף מפעיל מימון לתקן להפעלת אותו מתנדב, מיותר ממשרד ממשלתי אחד.
(3)
לא שילם דמי ביטוח לאומי או דמי ביטוח בריאות בעד מתנדב, בניגוד להוראות סעיף 55(9);
(4)
הפנה מתנדב לשירות בגוף מפעיל לאחר שקיבל הצהרת מתנדב בדבר קיומו של ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית שלו לעובד מעובדי הגוף המפעיל או נושא משרה כאמור בסעיף 58(א)(8) או לאחר שקיבל דיווח, כאמור בסעיף 57(ב), מאת הגוף המפעיל על ניגוד עניינים כאמור, והכול בניגוד להוראות סעיף 57(א).
(ב)
הפר גוף מוכר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בשיעור כפל העיצום הכספי האמור בסעיף קטן (א):
(1)
לא שילם למתנדב דמי כיס והחזר הוצאות נוספות לפי התעריף, בניגוד להוראות לפי סעיף 55(8);
(2)
הפנה מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית בגוף בלי שווידא שהגוף אושר כגוף מפעיל, בניגוד להוראות סעיף 56(1);
(3)
הפנה מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית בלי שווידא כי מתקיימים במתנדב התנאים הקבועים בסעיף 3(א), בניגוד להוראות סעיף 56(2).
הודעה על כוונת חיוב
(א)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי גוף מוכר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 73 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 75;
(4)
הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 77 והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.
זכות טיעון
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 74, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
החלטת המנהל ודרישת תשלום
(א)
המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 75, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 78.
(ב)
החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג)
בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 75, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 73, לאחר שנמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה בסעיף 85 בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור בסעיף 86.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 73, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
סכומים מופחתים
(א)
המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בפרק זה, ובשיעורים שיקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 76(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 83 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי אותו סעיף בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב)
סכום העיצום הכספי כאמור בסעיף 73 יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
המנהל יפרסם הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.
המועד לתשלום העיצום הכספי
המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 76.
הפרשי הצמדה וריבית
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
גבייה
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
ערעור
(א)
על החלטה סופית של המנהל ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה.
(ב)
אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
(ג)
החליט בית המשפט לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
פרסום
(א)
הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4)
אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
(5)
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(6)
שמו של המפר.
(ב)
הוגש ערעור לפי סעיף 83, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו, בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
(ג)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ד)
פרסום לפי סעיף זה יהיה לתקופה של ארבע שנים.
התראה מינהלית
(א)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי גוף מוכר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 73 והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם המנהל, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט של הרשות, רשאי הוא, במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, להמציא למפר התראה מינהלית לפי הוראות פרק זה; בפרק זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
(ב)
בהתראה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א) יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 77, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 86.
בקשה לביטול התראה מינהלית
(א)
נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 85 רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
(1)
המפר לא ביצע את ההפרה;
(2)
המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
(ב)
קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
(א)
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות פרק זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו המנהל דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 77; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות סעיפים 75 ו־76, בשינויים המחויבים.
(ב)
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות פרק זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 77, והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 74 בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 74 בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות סעיפים 75 ו־76, בשינויים המחויבים.

פרק ט׳: תיקונים עקיפים

ביטול חוק שירות לאומי
חוק שירות לאומי, התשי״ג–1953 – בטל.
[תיקון: תשע״ז]
ביטול חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי)
חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ״ח–1998 – בטל.

פרק י׳: הוראות שונות

ביצוע ותקנות
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה בעניינים אלה:
(1)
זכויותיהם של מתנדבים, בכפוף להוראות סעיף 9;
(2)
אמות מידה מחייבות לדירות שירות ולהבטחת מגורים הולמים בהן, ובכלל זה לעניין תנאי בטיחות, תברואה ונגישות, ורשאי הוא לקבוע אמות מידה ותנאים שונים לדירות שירות שונות, לפי סוגי מתנדבים;
(3)
מועדים למסירת דיווחים בידי גוף מפעיל והדרכים למסירת הדיווחים;
(4)
תנאים לעניין השכלה, ניסיון מקצועי והכשרה, הנדרשים מעובדי גוף מוכר המשמשים בתפקידי ניהול, בתפקידי איתור מועמדים לשירות או בתפקידי ליווי של מתנדבים.
(ב)
השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1)
תנאי השירות של המתנדבים, נוסף על אלה שנקבעו בתוספת הראשונה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור לגבי סוגי מתנדבים, לרבות מתנדבים עולים חדשים בודדים, בהתאם למאפייניהם המיוחדים כפי שיקבע;
(2)
אגרות שעל גופים מוכרים וגופים מפעילים לשלם בעד הגשת בקשות לפי חוק זה, ובכלל זה בקשות להכרה, לאישור או לעיון מחדש.
(ג)
תקנות לפי חוק זה יותקנו בהתייעצות עם המועצה, לאחר שניתנה למנהל ההזדמנות להגיש לשר את חוות דעתו בעניין; ואולם אם לא הסתיים הליך ההתייעצות עם המועצה בתוך 100 ימים מיום שפנה אליה השר בעניין, יראו כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמה.
שינוי התוספות
(א)
השר, בהתייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה והתוספת השנייה.
(ב)
השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית.
תחילה ותחולה [תיקון: תשע״ח־2]
(א)
תחילתו של חוק זה, למעט ההוראות המפורטות בסעיף קטן (ב), ביום ט״ז בניסן התשע״ח (1 באפריל 2018) (להלן – יום התחילה), והוא יחול לעניין שירות לאומי או התנדבות קהילתית שמבצעים מתנדבים מיום כ״א באלול התשע״ח (1 בספטמבר 2018) ואילך.
(ב)
תחילתן של הההוראות המפורטות להלן במועד הנקוב לצדן:
(1)
סעיף 19 – במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 19(ד);
(2)
פרק ח׳ – במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 78(ב);
(3)
סעיף 71 – ביום כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) והוא יחול, על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שירות לאומי או התנדבות קהילתית שמבצעים מתנדבים מיום א׳ באלול התשע״ט (1 בספטמבר 2019) ואילך.
שמירת דינים
במקרה של סתירה בין הוראה מההוראות לפי חוק זה להוראה לפי חוק שירות לאומי–אזרחי באותו עניין, תגבר ההוראה לפי חוק שירות לאומי–אזרחי.
תקנות ונהלים ראשונים
(א)
נוהל ראשון לפי סעיף 31(ח) ייקבע בתוך שישה חודשים מיום התחילה.
(ב)
תקנות ראשונות לפי סעיפים 16, 17, 19(ד)(1) ו־65(א)(1) יובאו לאישור הוועדה עד יום התחילה.
מינוי מועצה ראשונה
(א)
מועצה ראשונה לפי סעיף 34 תמונה עד יום התחילה, והיא תהיה רשאית להתכנס מעת שהתמנו שני שלישים מחבריה.
(ב)
על אף האמור בסעיף 105(ג), התקנת תקנות ראשונות לפי סעיף 109(ב) אינה טעונה התייעצות עם המועצה.
החלטת ממשלה ראשונה
החלטת ממשלה ראשונה בדבר סדרי העדיפויות הממלכתיים כאמור בסעיף 24 תתקבל בתוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה.
הוראות מעבר
(א)
מי שלפני יום התחילה שירת בהתנדבות בשירות לאומי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”ילד“ שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחה ערב יום התחילה, יראו את התקופה שבה שירת כאמור כתקופה שבה שירת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי הוראות חוק זה.
(ב)
הרשות לשירות לאומי–אזרחי שהוקמה לפי חוק שירות לאומי–אזרחי, יראו אותה כרשות שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק זה.
(ג)
מנהל הרשות לשירות לאומי–אזרחי שמונה לפי חוק שירות לאומי–אזרחי, יראו אותו כמי שמונה למנהל לפי סעיף 22 לחוק זה.
(ד)
(1)
על אף האמור בסעיף 48, גוף שקיבל הכרה כגוף מוכר ערב יום התחילה לפי תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס״ב–2002, יראו אותו כגוף שהוכר לפי סעיף 48 לחוק זה, בתקופה שמיום התחילה עד תום ארבע שנים מיום התחילה; ואולם מיום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) ואילך יקיים אותו גוף מערכת חשבונאית נפרדת לפי הוראות סעיף 48(ב)(1)(ג).
(2)
אם בתקופה האמורה בפסקה (1) העביר גוף כאמור באותה פסקה (בפסקה זו – גוף מעביר), את מלוא פעילותו הנוגעת לשירות הלאומי או להתנדבות הקהילתית לגוף אחר (בפסקה זו – הגוף האחר) בשל כך שלא עמד בדרישות סעיף 48(ב)(1), רשאים השר, הרשות, או גוף מפעיל, לפי העניין, להביא בחשבון לעניין התקשרויות עם הגוף האחר, את פעילותו הקודמת של הגוף המעביר הנוגעת לשירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית, ובלבד שהגוף האחר הוכר כגוף מוכר לפי הוראות חוק זה.
(ה)
על אף האמור בפרק ז׳, גוף מפעיל שהפעיל מתנדבים ערב יום התחילה, בהתאם להוראות לפי פסקה (3)(ב) להגדרה ”ילד“ שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחה ערב יום התחילה, יראו אותו כגוף שאושר לפי פרק ז׳, מיום התחילה עד יום א׳ באלול התשע״ט (1 בספטמבר 2019).
(ו)
(1)
יראו תעריף להפעלת מתנדב בשירות לאומי שחל ערב יום התחילה כתעריף שנקבע לפי סעיף 10.
(2)
עד לקביעת תקנות לפי סעיף 10(ב) לעניין עדכון התעריף, יתעדכן התעריף כאמור בפסקה (1) ב־1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעומת המדד כאמור שפורסם לאחרונה ערב יום התחילה.
(ז)
כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף 16(ד)(2) לא יפחת שיעור ייצוגם של אנשים עם מוגבלות בקרב כלל המתנדבים בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית משיעור התקנים המיועדים לאנשים עם מוגבלות מכלל המתנדבים ערב יום פרסומו של חוק זה, וכל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף 17(א)(2) לא יפחת שיעור ייצוגם של צעירים בסיכון בקרב כלל המתנדבים בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית משיעור ייצוגם ערב יום פרסומו של חוק זה.
דיווח לכנסת
החל ביום התחילה ועד יום כ״א באלול התשע״ח (1 בספטמבר 2018) ידווח השר לוועדה, אחת לכל ארבעה חודשים לפחות, על ההיערכות ליישומו של חוק זה.

תוספת ראשונה

(סעיפים 7(ג), 8(ב), 20(ג)(3), 55(16), 105(ב)(1) ו־106)

תנאי השירות של מתנדב

1.
(א)
(1)
מתנדב המשרת חמישה ימים בשבוע, זכאי ל־22 ימי חופשה לכל שנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות, ואם הוא משרת שישה ימים בשבוע – ל־26 ימי חופשה לכל שנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות.
(2)
מועדי החופשה כאמור בפסקה (1) ייקבעו בידי הגוף המפעיל; בקביעתו כאמור יתחשב הגוף המפעיל, ככל האפשר, ברצון המתנדב, בכפוף למועדי פעילותו של הגוף המפעיל.
(ב)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מתנדב זכאי לימי חופשה בחגים, שיכללו –
(1)
לגבי מתנדב שהוא יהודי – את מועדי ישראל כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948 (להלן – פקודת סדרי השלטון והמשפט), ואת יום העצמאות;
(2)
לגבי מתנדב שאינו יהודי – את מועדי ישראל או את חגי עדתו כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, לפי בחירתו, ואת יום העצמאות.
(ג)
מתנדב זכאי לזכויות כפי שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לעניין היעדרות בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי סעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת, וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לפי סעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963.
2.
(א)
מתנדב זכאי להיעדר מהשירות עקב מחלה, על פי אישור רפואי, עד 20 ימים בשנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר למתנדב להיעדר מהשירות עקב מחלה, מעבר ל־20 הימים האמורים באותו סעיף קטן, אם מצא כי יש הצדקה מיוחדת לכך, ובלבד שתקופת ההיעדרות הכוללת לא תעלה על 90 ימים, והוא רשאי לדרוש מהמתנדב חוות דעת רפואית נוספת או להיוועץ ברופא מטעמו ולהתחשב במשך ההיעדרות ביחס למשך השירות בפועל; תקופת ההיעדרות שאישר המנהל לפי סעיף קטן זה תיחשב חלק מהשירות.
3.
(א)
מתנדב זכאי להפסקה של חצי שעה במהלך יום שירות בהתאם למקובל אצל עובדים בגוף המפעיל, וכן להפסקה לשם תפילה במהלך היום בהתאם לדרישות דתו.
(ב)
מתנדב זכאי להפסקה של 12 שעות לפחות בין יום שירות אחד למשנהו.
(ג)
(1)
מתנדב לא ישרת בשירות בלילה, אלא באישור המנהל.
(2)
בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), אישר המנהל למתנדב לשרת בשירות בלילה בגוף מפעיל שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951, חל עליו, והפועל במשמרות, לא ישרת המתנדב בשירות בלילה יותר משבוע אחד בתקופה של שלושה שבועות.
(3)
בסעיף קטן זה, ”שירות בלילה“ – שירות ששתי שעות ממנו, לפחות, הן בין השעות 22:00 ל־06:00.
4.
מתנדב לא ישרת במנוחה השבועית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951, אלא אם כן הגוף המפעיל מחזיק בהיתר כללי להעסקת עובדים במנוחה השבועית או שהשירות הוא בפעילות של תנועת נוער או של ארגון נוער ששר החינוך אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה קיבלו תמיכה בשנת הכספים שקדמה לשנה שבה בוצע השירות; לעניין זה, ”מבחנים לצורך תמיכה“ – מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור לפי חוק יסודות התקציב לתמיכה בתנועות נוער או בארגוני נוער, לפי העניין.
5.
ההוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970, יחולו, בשינויים המחויבים, על גוף מפעיל, בנוגע למתנדבים.
6.

מתנדב יקבל מידע והכשרה למניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע, בהתאם להוראות לפי סעיף 8ה לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954.

תוספת שנייה

(סעיפים 73(א)(2) ו־106)

הפרות של פעולות הדרושות להבטחת זכויותיו של מתנדב שהופנה לשירות בחו״ל, ובכלל זה להבטחת התשלומים, ההטבות ותנאי השירות למתנדבים בשירות בחו״ל

תוספת שלישית

(סעיפים 56(3) ו־106)

התחייבות של גוף מפעיל

שם הגוף המפעיל: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מספר מזהה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
כתובת הגוף המפעיל: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מספר טלפון של הגוף המפעיל: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אנו הח״מ, מורשי חתימה בשם הגוף המפעיל מתחייבים בשם הגוף המפעיל לעניין הפעלת מתנדבים שיופנו אלינו בידי הגוף המוכר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (שם הגוף המוכר) בשנים: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כלהלן:
(1)
הגוף המפעיל יפעל לגבי המתנדבים שיופנו אליו כגוף מפעיל כמשמעותו בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017 (להלן – החוק), ויחולו עליו כל החובות החלות על גוף מפעיל לפי כל דין ולפי הנהלים של הרשות לשירות לאומי–אזרחי לפי החוק האמור;
(2)
הכתובת ומספר הטלפון של המקומות שבהם ישרתו המתנדבים בפועל הם כלהלן: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
(3)
התפקידים שבהם ישרתו המתנדבים הם כלהלן: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
(4)
העיסוק, התחום והפעילות שבהם יבוצעו השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית בידי המתנדבים הוא: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
(5)
ימי השבוע והשעות שבהם תבוצע הפעילות בידי המתנדבים הם: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
(6)
מחק את הפסקה המיותרת:
(א)
הגוף המפעיל מתחייב לשלם לגוף המוכר בעד הפעלת המתנדבים את התשלומים הנדרשים כדין לפי התעריף;
(ב)
הרשות הציבורית הנושאת במימון בעד המתנדבים המופנים לגוף המפעיל היא: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . והיא התחייבה לביצוע התשלומים בהתאם לדין;
(7)
הגוף המפעיל מתחייב למלא את כל חובותיו כלפי המתנדבים לפי כל דין;
(8)
הגוף המפעיל מתחייב כי המתנדבים יופעלו אצלו ולא יופעלו על ידו אצל אחרים; אם הגוף המפעיל יפעיל את המתנדבים בקרב מקבלי שירות מהגוף המפעיל, מקבלי השירות הם כלהלן: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
(9)
הגוף המפעיל מתחייב למסור לגוף המוכר דיווח בדבר ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית כמשמעותו בסעיף 57 לחוק של מתנדב;
(10)
הגוף המפעיל מתחייב לאפשר לגוף המוכר לערוך ביקורות ובדיקות על קיום ההוראות לפי כל דין, לפי נוהלי הרשות לשירות לאומי–אזרחי ולפי התחייבות זו בידי הגוף המפעיל;
(11)
הגוף המפעיל מתחייב לנהל רישום לעניין התייצבותם של המתנדבים לשירות מדי יום;
(12)
הגוף המפעיל מתחייב לדווח לגוף המוכר על שינויים שיחולו בהפעלת המתנדבים אצלו;
(13)
הגוף המפעיל מצהיר כי ידוע לו כי הגוף המוכר לא יפנה אליו מתנדבים ויפסיק את הפעלתם של המתנדבים אצלו אם הגוף המפעיל יחדל לעמוד בתנאי האישור או שהאישור שניתן לו יותלה או יחדל להיות בתוקף מכל סיבה שהיא.
תאריך: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שם מלא, מספר זהות, תפקיד, חתימה
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שם מלא, מספר זהות, תפקיד, חתימה


התקבל בכנסת ביום כ״ד באדר התשע״ז (22 במרס 2017).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • ראובן ריבלין
    נשיא המדינה
  • יולי יואל אדלשטיין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.