תואר אקדמי שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, והמנהל הכיר בו בהתאם להוראות סעיף 11(א); לעניין זה, ”מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ“ – לרבות מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה הפועל מחוץ לישראל, וניתן לו רישיון כמשמעותו בסעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

”תעודה במקצוע בריאות“, ”תעודה“ – תעודה המנויה בטור ג׳ בתוספת הראשונה;

”השר“ – שר הבריאות.

פרק ב׳: תעודה במקצוע בריאות, ייחוד התואר וייחוד פעולות

3.

הענקת תעודה במקצוע בריאות

המנהל יעניק תעודות במקצועות הבריאות לפי הוראות חוק זה.

4.

ייחוד התואר

(א)

לא ישתמש אדם בתואר המנוי בטור ב׳ בתוספת השלישית, או בכל תואר הדומה לתארים אלה עד כדי להטעות, אלא אם כן הוא בעל תעודה במקצוע בריאות המנוי באותו פרט בטור א׳ בתוספת השלישית.

(ב)

לא יציג אדם, במישרין או בעקיפין, את עצמו, או את מי שפועל מטעמו, כעוסק במקצוע בריאות המנוי בטור א׳ בתוספת השלישית, אלא אם כן אותו אדם הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות.

5.

ייחוד פעולות [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2]

(א)

לא יעשה אדם פעולה שיוחדה בתוספת השניה לבעל תעודה במקצוע בריאות מסוים או לבעלי תעודות במקצועות בריאות מסוימים (בחוק זה – פעולות ייחודיות), אלא אם כן הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רופא, על אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע הבריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה או על אדם העובד בעבודה בפיקוח לפי הוראות חוק זה, וכן על מי שקבע השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, ובלבד שפעולות ייחודיות הנעשות במסגרת הכשרה מעשית במקצוע הבריאות ייעשו בפיקוחו ובהדרכתו של בעל תעודה במקצוע הבריאות.

(ג)

השר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השניה; (החל מיום 7.2.2025): ואולם צו כאמור לשינוי חלק ב׳ בתוספת השנייה לעניין הפעולות הייחודיות לדימותן רפואי שטכנולוג רפואי יוכל לבצע, טעון גם את הסכמת שר העבודה.

(ד)

אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מאחות מוסמכת לבצע את עבודתה במסגרת העיסוק בסיעוד.

(ה)

(החל מיום 7.2.2025): על אף האמור בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ד), מי שמנוי בטור ב׳ בחלק ב׳ לתוספת השנייה רשאי לבצע פעולה ייחודית לדימותן רפואי המנויה בטור א׳ בחלק האמור, ובלבד שביצעה בתנאים המפורטים לגביו בטור ג׳ שבאותו חלק; ואולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) לעניין אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע הבריאות דימות רפואי; פעולה ייחודית כאמור המותרת לעמית רופא, תהיה מותרת גם למי שנמצא בהכשרה מעשית במקצוע הבריאות עמית רופא, לפי הוראות כל דין.

6.

איסור התחזות

לא יתחזה אדם לבעל תעודה במקצוע בריאות מסוים, ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמש מהם שהוא בעל תעודה במקצוע בריאות מסוים, אלא אם כן הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות.

7.

איסור העסקה

השר רשאי לקבוע איסור העסקה של מי שאינו בעל תעודה, במקצוע בריאות, בתפקידים ובמקומות שקבע; לעניין העסקה בתחום ששר אחר ממונה עליו, יותקנו התקנות לאחר התייעצות עם אותו שר.

פרק ג׳: תנאים לקבלת תעודה במקצוע בריאות

8.

תנאים לקבלת תעודה במקצוע בריאות [תיקון: תש״ע־2, תשפ״ג־2]

מי שנתקיימו בו כל אלה, זכאי לקבל תעודה במקצוע בריאות:

(1)

הוא בגיר;

(2)

הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(3)

הוא עומד בתנאי הכשירות המנויים לגבי מקצוע הבריאות בטור ב׳ בתוספת הראשונה לעניין השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות;

(4)

הוא אינו חולה במחלה מסכנת;

(5)

הוא לא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל תעודה במקצוע בריאות, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי;

(6)

לעניין תעודת קלינאי תקשורת, תעודת עמית רופא ותעודת קרימינולוג קליני – הוא בעל ידע בסיסי בשפה העברית.

9.

היתר מיוחד

(א)

המנהל רשאי, לבקשת מוסד רפואי, להעניק לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, היתר מיוחד לשם העסקתו במקצוע בריאות באותו מוסד בלבד, לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנה, ובתנאים שיקבע המנהל בהיתר המיוחד, אם הוכח להנחת דעתו שאותו אדם הוא בעל ידע ומומחיות מיוחדים במקצוע הבריאות, והעסקתו נדרשת למטרות הוראה, הדרכה או טיפול, ובלבד שאותו אדם הוא בעל הרישיון או התעודה הנדרשים לצורך עיסוק במקצוע הבריאות במדינה שבה הוא עוסק באותו מקצוע.

(ב)

מי שניתן לו היתר מיוחד לפי סעיף זה יראו אותו כבעל תעודה במקצוע בריאות שקבע המנהל או כבעל תעודת מומחה בתחום מומחיות שקבע המנהל, בשינויים המחויבים, לפי העניין, כל עוד ההיתר המיוחד עומד בתוקפו, ובכפוף לתנאים שנקבעו בו.

פרק ד׳: מתן תעודות במקצועות הבריאות ומרשם

10.

הגשת בקשה

(א)

המבקש לקבל תעודה במקצוע בריאות יגיש בקשה למנהל (בחוק זה – המבקש).

(ב)

המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודה במקצוע בריאות כאמור בסעיף 8.

(ג)

המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.

(ד)

המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להתייצב לפני ועדה רפואית לצורך בחינת כשירותו הרפואית כאמור בסעיף 8(4); הוראות סעיף 45 יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

11.

הכרה בתארים [תיקון: תש״ע־2]

(א)

תואר אקדמי שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ יוכר לעניין חוק זה, אם אותו מוסד מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל באותה מדינה, והמנהל הכיר באותו מוסד, בתואר שניתן על ידי המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתואר.

(ב)

בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול המנהל, בין השאר, את רמת הלימודים, את תכניות הלימודים, את היקף הלימודים לתואר ואת משך הלימודים לתואר במוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, בהשוואה לרמת הלימודים, לתכנית הלימודים, להיקף הלימודים לתואר ולמשך הלימודים לתואר אקדמי מוכר הנהוגים במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל; בהחלטה כאמור רשאי המנהל להיוועץ בוועדה המייעצת.

(ב1)

נקבע בחוק זה תנאי כשירות של תואר אקדמי מסוים, ואין במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל תואר אקדמי מוכר כאמור, יורה המנהל על נהלים לעניין הכרה באותו תואר אקדמי, ובכלל זה יפרט מוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שבהתייחס לתואר שהם מעניקים במקצוע בריאות מסוים, יחולו הוראות סעיף קטן (ב); נהלים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

(ג)

המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות שקבע, כתנאי להכרה בלימודיו לפי סעיף קטן (א).

12.

החלטה בבקשה [תיקון: תשע״ו]

(א)

המנהל רשאי להעניק למבקש תעודה במקצוע בריאות, להתנות את מתן התעודה בתנאים או לדחות בקשה למתן תעודה כאמור, ובלבד שייתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו בטרם יחליט על התניה או על דחייה כאמור; החלטת המנהל בדבר התניה או דחייה כאמור תהיה מנומקת בכתב.

(ב)

המנהל רשאי להעניק למבקש שהתקיימו בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, והוא זכאי לתואר האקדמי הנדרש לפי הסעיף האמור אך טרם הוענק לו התואר, תעודה שתוקפה יוגבל לשנה; המנהל רשאי להאריך את תוקף התעודה שניתנה לפי סעיף קטן זה בשנה אחת נוספת.

(ג)

המנהל ייתן את החלטתו בבקשה לקבלת תעודה במקצוע בריאות שהוגשה כנדרש בתוך תקופה שיפרסם השר.

12א.

השגה על החלטה בבקשה [תיקון: תשע״ז, תשפ״ג־2]

(א)

המבקש רשאי, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו החלטת המנהל בבקשתו (בסעיף זה – ההחלטה), להגיש השגה מנומקת בכתב על ההחלטה לוועדת השגות שמינה השר לפי הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה – ועדת השגות).

(ב)

היועץ המשפטי למשרד הבריאות או נציגו רשאים, לבקשת מגיש ההשגה, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו, בשלושים ימים נוספים.

(ג)

השר ימנה, לכל מקצוע בריאות, ועדת השגות שיהיו בה שלושה חברים והם:

(1)

המנהל הכללי של משרד הבריאות או משנהו, או רופא או בעל תעודה במקצוע בריאות, והוא יהיה יושב הראש; רופא או בעל תעודה במקצוע בריאות כאמור יהיה עובד משרד הבריאות שאינו עובד באגף שבו עובד מי שקיבל את ההחלטה, ושדרגתו היא לכל הפחות כדרגת מי שקיבל את ההחלטה;

(2)

היועץ המשפטי למשרד הבריאות או נציגו;

(3)

נציג ציבור שהוא בעל תעודה במקצוע הבריאות נשוא ועדת ההשגות, ובעל ניסיון של 15 שנים לפחות באותו מקצוע בריאות;

(הוראת שעה לחמש שנים מיום 7.8.2024): נציג ציבור שהוא בעל תעודה במקצוע הבריאות נשוא ועדת ההשגות, ובעל ניסיון של 15 שנים לפחות באותו מקצוע בריאות, ולעניין מקצוע הבריאות עמית רופא – של חמש שנים לפחות.

(ד)

חבר ועדת השגות יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותו לתקופה נוספת אחת של ארבע שנים.

(ה)

חבר ועדת השגות לא ידון בהשגה על החלטה שהתקבלה על ידו.

(ו)

ועדת השגות תחליט בהשגה מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת ההשגה.

(ז)

סדרי עבודתה של ועדת השגות יהיו כפי שקבע השר, וכל עוד לא קבע כאמור, תקבע ועדת ההשגות את סדרי עבודתה, ותפרסמם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

13.

מרשם בעלי תעודות במקצועות הבריאות [תיקון: תש״ע־2]

(א)

המנהל ינהל מרשם שבו יירשמו בעלי תעודות במקצועות הבריאות (בחוק זה – מרשם); המרשם יכלול את שמו של בעל התעודה, את מספר התעודה שברשותו, ואת מועד קבלתה; היה בעל התעודה בעל תעודת מומחה, יצוין הדבר במרשם.

(ב)

ביטול תעודה במקצוע בריאות, התלייתה או התנייתה בתנאים, יצוינו במרשם.

(ג)

המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה השר.

פרק ה׳: הכשרה מעשית, בחינות ומומחיות

14.

הכשרה מעשית

השר יקבע הוראות לעניין הכשרה מעשית, תקופתה וסדריה, ורשאי הוא לקבוע כללים, תנאים והוראות למתן פטור מחובת הכשרה מעשית, לרבות מתן פטור לבעלי תואר אקדמי שנכללת בו הכשרה מעשית כחלק מתכנית הלימודים.

פורסמו תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הכשרה מעשית), התש״ע–2009.

15.

בחינות [תיקון: תש״ע־2]

(א)

השר יקבע את נושאי הבחינות הקבועות טור ב׳ בתוספת הראשונה (בסעיף זה – בחינות).

פורסמו תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות), התש״ע–2009.

(ב)

המנהל יקבע הוראות לעניין סדרי הבחינות ולעניין הנוהל לעררים על ציוני הבחינות.

פורסמו תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (סדרי בחינות), התש״ע–2009.

15א.

עבודה בפיקוח [תיקון: תש״ע־2]

השר רשאי לקבוע הוראות לעניין עבודה בפיקוח הנדרשת לפי טור ב׳ בתוספת הראשונה.

פורסמו תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (עבודה בפיקוח במקצועות הפודיאטרייה והפודיאטרייה הניתוחית), התשע״ח–2018.

פורסמו תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (עבודה בפיקוח במקצוע הכירופרקטיקה), התשפ״ד–2024.

16.

תחומי מומחיות

(א)

השר רשאי לקבוע תחומי מומחיות במקצועות הבריאות ואת התנאים הנדרשים מבעל תעודה במקצוע בריאות לשם קבלת תעודת מומחה בתחום מומחיות כאמור (בחוק זה – תעודת מומחה).

(ב)

בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע פעולות ייחודיות ותחומי עיסוק שבהם לא יעסוק אלא אדם שהוא בעל תעודת מומחה בתחום מומחיות מסוים.

(ג)

לא ישתמש אדם בתואר מומחה בתחום מומחיות שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (א), ולא יציג את עצמו כבעל מומחיות בתחום מומחיות כאמור, אלא אם כן הוא בעל תעודת מומחה באותו תחום מומחיות.

ראו תקנות הרופאים (הפעולות המותרות לפודיאטר ולפודיאטר מנתח), התשע״ח–2018.

17.

תקנות לפי פרק ה׳ [תיקון: תשפ״ג]

תקנות לפי סעיפים 14 עד 16 יותקנו לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת.

פרק ו׳: ועדות מייעצות

18.

ועדה מייעצת [תיקון: תש״ע־2, תשפ״ג־2]

(א)

המנהל ימנה ועדה מייעצת לכל אחד ממקצועות הבריאות.

(ב)

בוועדה המייעצת יהיו חמישה חברים, ולעניין מקצוע הבריאות עמית רופא – שמונה חברים, ואלה הם:

(1)

בעל תעודה במקצוע הבריאות שהוא עובד המדינה, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

שני חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה שתחום התמחותם במקצוע הבריאות, ולעניין מקצוע הבריאות עמית רופא – חבר הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה שהוא בעל תעודת עמית רופא, שימונה בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה;

(3)

שני בעלי תעודות במקצוע הבריאות שהם נציגי הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי תעודות במקצוע הבריאות;

(4)

לעניין מקצוע הבריאות עמית רופא – ארבעה רופאים מומחים כמפורט להלן:

(א)

עובד המדינה;

(ב)

חבר הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה;

(ג)

מנהל מחלקה בבית חולים;

(ד)

מנהל רפואי באחת מקופות החולים.

(ג)

המנהל רשאי להשתתף בכל ישיבות הוועדה המייעצת.

(ד)

לא ניתן למנות חברי ועדה שמתקיימים בהם התנאים האמורים בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (ב), ולעניין מקצוע הבריאות דימות רפואי – גם בפסקה (3) שבאותו סעיף קטן, ימונו לחברי ועדה מי שהם בעלי ידע וניסיון במקצוע הבריאות או במקצוע הרפואה.

18א.

סייג למינוי [תיקון: תשפ״ג־2]

לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה או תובענה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

19.

תפקידי הוועדה המייעצת

(א)

הוועדה המייעצת תייעץ לשר, בין השאר, בנושאים אלה:

(1)

קביעת פעולות ייחודיות;

(2)

הכשרה מעשית;

(3)

בחינות;

(4)

תחומי מומחיות במקצועות הבריאות;

(5)

הגבלת פרסומת;

(6)

כללי אתיקה לבעלי תעודה במקצועות הבריאות.

(ב)

הוועדה המייעצת תייעץ למנהל, בין השאר, בנושאים אלה:

(1)

הכרה בתארים שניתנו על ידי מוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ;

(2)

פיקוח על בעלי תעודה במקצועות הבריאות.

20.

סדרי עבודת הוועדה המייעצת [תיקון: תשפ״ג־2]

(א)

המניין החוקי בישיבות הוועדה המייעצת הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה המייעצת.

(ב)

החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה המייעצת.

(ג)

הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת הוועדה המייעצת וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

21.

תקופת כהונה [תיקון: תשפ״ג־2]

תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה ארבע שנים, ורשאי המנהל למנותו לתקופות כהונה נוספות, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה.

21א.

הפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה [תיקון: תשפ״ג־2]

(א)

חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למנהל;

(2)

הוא חדל להיות עובד מדינה או עובד או חבר הגוף שהוא מייצג בוועדה המייעצת.

(ב)

התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה המייעצת, יעבירו המנהל מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:

(1)

הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה או תובענה משמעתית בעבירה כאמור;

(2)

נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(3)

התקיימו נסיבות אחרות הפוסלות אותו לפי חוק זה מלכהן כחבר הוועדה המייעצת.

(ג)

המנהל, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת, רשאי להעביר את חבר הוועדה המייעצת מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר הוועדה המייעצת נעדר בלא סיבה מוצדקת מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת.

(ד)

המנהל לא יעביר חבר ועדה מייעצת מכהונתו לפי סעיף קטן (ב) או (ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ה)

הפסיק חבר הוועדה המייעצת לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל המנהל בהתאם להוראות סעיף 18, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי.

21ב.

תוקף פעולות [תיקון: תשפ״ג־2]

קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה המייעצת או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

21ג.

שמירת דינים [תיקון: תשפ״ג־2]

חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי הוועדה המייעצת, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה המייעצת:

(1)

חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979;

(2)

חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3)

חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969;

(4)

חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;

(5)

פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;

(6)

חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969.

21ד.

ניגוד עניינים [תיקון: תשפ״ג־2]

(א)

בסעיף זה –

”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);

”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

”ניגוד עניינים“, של חבר הוועדה המייעצת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה המייעצת ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

”קרוב“, של חבר הוועדה המייעצת – כל אחד מאלה:

(1)

בן משפחה של חבר הוועדה המייעצת;

(2)

אדם שלחבר הוועדה המייעצת יש עניין במצבו הכלכלי;

(3)

תאגיד שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

(4)

גוף שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

(ב)

לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה המייעצת.

(ג)

חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

(ד)

נודע לחבר הוועדה המייעצת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה המייעצת; היה חבר הוועדה המייעצת האמור היושב ראש – יודיע על כך למנהל.

(ה)

על אף האמור בסעיף זה, חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף 18(ב)(3) רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, אם הם קשורים לתפקידי הוועדה המייעצת, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.

פרק ז׳: חובות אמון ואתיקה מקצועית

22.

חובות כלפי המטופל

בעל תעודה במקצוע בריאות יפעל בהגינות ובנאמנות כלפי המטופל וינהג בזהירות ובאחריות בעת הטיפול בו.

23.

שמירה על כבוד המקצוע

בעל תעודה במקצוע בריאות ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

24.

טיפול הדורש הכשרה מיוחדת

לא יציע בעל תעודה ולא יבצע כל טיפול הדורש הכשרה מיוחדת או מיומנות מיוחדת אם אין לו הכשרה או מיומנות כאמור.

25.

הגבלת פרסומת [תיקון: תשפ״ג]

(א)

לא יעשה בעל תעודה במקצוע בריאות, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות, שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שיש בה משום פגיעה בציבור.

(ב)

השר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות ודרכים של פרסומות –

(1)

שיש בהם כדי להטעות;

(2)

שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע;

(3)

שיש בהם משום פגיעה בציבור.

(ג)

לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק במקצוע בריאות אשר אילו נעשתה בידי בעל תעודה, היתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ד)

בעל תעודה במקצוע בריאות שאדם אחד עוסק בפרסום עיסוקו, חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ג).

(ה)

הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ג) לעניין בעל תעודה מסוים, חזקה היא כי אותו בעל תעודה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן הוכיח בעל התעודה כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

(ו)

הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

25א.

שימוש בתואר דוקטור [תיקון: תש״ע־2]

לא ישתמש בעל תעודה בתואר ”דוקטור“ אלא אם כן ציין את המקצוע שבו ניתן לו התואר בהתאם להוראות שקבע השר.

26.

כללי אתיקה [תיקון: תשפ״ג]

השר, לאחר התייעצות עם הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי תעודות במקצוע הבריאות ועם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללי אתיקה מקצועית לבעלי תעודות במקצוע הבריאות; בקביעת כללי אתיקה כאמור רשאי השר להתייעץ עם ארגונים מקצועיים נוספים המייצגים בעלי תעודות במקצוע הבריאות.

[תיקון: תשפ״ג־2]

פרק ז׳1: הוראות מיוחדות לעניין מקצוע הבריאות עמית רופא

26א.

עיסוק במקצוע הבריאות עמית רופא – בכפוף להרשאה אישית [תיקון: תשפ״ג־2]

(א)

עמית רופא רשאי לבצע פעולה רפואית, אם רופא מומחה נתן לו הרשאה אישית שאושרה לפי סעיף 17ח לפקודת הרופאים; פעולה רפואית כאמור תתבצע בפיקוח אותו רופא מומחה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), עמית רופא לא יבצע פעולות רפואיות המנויות בתוספת הרביעית; השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי בצו לתקן את התוספת הרביעית.

(ג)

אין בהוראות סעיף קטן (א) ובהוראות סעיפים 26ב ו־26ג, כדי למנוע מתן טיפול רפואי דחוף במצב חירום רפואי על ידי עמית רופא, גם אם לא ניתנה לו הרשאה אישית כאמור בהוראות אלה.

(ד)

לא יהיו לעמית רופא, בפרק זמן נתון, יותר משלוש הרשאות אישיות ביותר משני ענפי מומחיות, אלא אם כן קיבל מהמנהל אישור מיוחד בכתב לחריגה מהאמור, לפי סעיף 17ו(ג)(3) לפקודת הרופאים.

(ה)

בפרק זה –

”הרשאה אישית“ ו”רופא מומחה“ – כהגדרתם בפקודת הרופאים;

”מצב חירום רפואי“ – כהגדרתו בחוק זכויות החולה;

”ענפי מומחיות“ – כמשמעותם לפי סעיף 17 לפקודת הרופאים;

”פעולה רפואית“ – פעולה שהיא עיסוק ברפואה כהגדרתו בפקודת הרופאים.

26ב.

פעולה רפואית בהתאם להרשאה אישית [תיקון: תשפ״ג־2]

עמית רופא רשאי לבצע רק פעולה רפואית שניתנה לו הרשאה אישית לגביה ויבצעה בהתאם להרשאה האישית; עמית רופא רשאי לבצע פעולות רפואיות בכל מקום שנקבע בהרשאה האישית, ובכלל זה בבית החולה.

26ג.

הגבלת ביצוע של פעולות רפואיות [תיקון: תשפ״ג־2]

פעולות רפואיות שהשר קבע לפי סעיף 17יג לפקודת הרופאים, הגבלות על מתן הרשאה אישית לגביהן, רשאי עמית רופא לבצען בהתאם להגבלות האמורות, ובלבד שהתקיימו התנאים שנקבעו לגביהן לפי התקנות כאמור, אם נקבעו.

26ד.

החלת הוראות מפקודת הרופאים [תיקון: תשפ״ג־2]

(א)

ההוראות החלות על רופאים לפי סעיפים 10 ו־16 לפקודת הרופאים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עמית רופא.

(ב)

השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות מפקודת הרופאים, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), שיחולו, בשינויים המחויבים או בשינויים שיקבע כאמור, גם על עמית רופא.

פרק ח׳: משמעת

27.

עבירות משמעת [תיקון: תש״ע־2, תשפ״ג־2]

בעל תעודה במקצוע בריאות שעשה אחת מאלה, עבר עבירת משמעת:

(1)

נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;

(2)

גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;

(3)

הפר הוראה מהוראות סעיפים 22 עד 25א לחוק;

(4)

הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 26;

(5)

הפר הוראה שנתן המנהל לפי סעיף 43;

(6)

הפר תנאי מהתנאים שעליהם הורה המנהל לפי סעיף 45(ג);

(7)

הפר הוראה מהוראות לפי חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996;

(8)

הורשע בפסק דין סופי, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בעל תעודה במקצוע בריאות;

(9)

עמית רופא שביצע פעולה רפואית המנויה בתוספת הרביעית;

(10)

עמית רופא שעשה אחת מאלה, אלא אם כן נתן טיפול רפואי דחוף במצב חירום רפואי כאמור בסעיף 26א(ג): ביצע פעולה רפואית שלא ניתנה לו הרשאה אישית לבצעה, פעל בחריגה מהרשאה אישית שניתנה לו או ביצע פעולה רפואית בניגוד לתנאים שנקבעו לביצועה;

(11)

עמית רופא שהפר הוראה מהוראות החיקוקים החלים עליו, או הפר הוראה מהוראות חוק זה, המטילה עליו איסור או חובה.

28.

הגשת קובלנה

נוכח היועץ המשפטי למשרד הבריאות, או עורך דין, עובד המדינה, שהוא הסמיך לכך (בחוק זה – תובע), כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל תעודה במקצוע בריאות עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת.

29.

ועדת משמעת [תיקון: תש״ע־2]

(א)

השר ימנה ועדת משמעת לכל אחד ממקצועות הבריאות.

(ב)

ועדת משמעת תדון ותחליט בקובלנות שהוגשו לה לפי סעיף 28.

(ג)

בכל ועדת משמעת יהיו שלושה חברים, ואלה הם:

(1)

משפטן הכשיר להתמנות כשופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

בעל תעודה במקצוע הבריאות, שהוא עובד המדינה;

(3)

בעל תעודה במקצוע הבריאות, שאינו עובד המדינה.

(ד)

השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת.

(ה)

לא ניתן למנות חבר ועדה שמתקיימים בו התנאים האמורים בפסקה (2) שבסעיף קטן (ג), ימונה לחבר ועדה מי שהוא בעל ידע וניסיון במקצוע הבריאות או במקצוע הרפואה.

30.

כהונת חברי ועדת המשמעת

השר רשאי לקבוע הוראות לעניין כהונתם של חברי ועדת המשמעת, לרבות לעניין דרכי מינוים, סייגים למינוי, תקופת כהונתם ופקיעתה.

31.

פסילת חבר ועדת משמעת

(א)

תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.

(ב)

לא תיטען טענת פסלות כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לתובע או לנקבל עילת הפסלות.

(ג)

נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, יחליט בה חבר ועדת המשמעת לאלתר ולפני שוועדת המשמעת תיתן כל החלטה אחרת.

(ד)

על החלטת חבר ועדת המשמעת בעניין פסלות, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה.

32.

סדרי עבודת ועדת המשמעת

(א)

המניין החוקי בישיבות ועדת המשמעת הוא כל חבריה.

(ב)

החלטות ועדת המשמעת יתקבלו ברוב קולות חבריה.

(ג)

ועדת המשמעת תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

33.

הדיון בוועדת המשמעת

(א)

דיון משמעתי יתנהל בפני התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בפני הנקבל אם הוא מיוצג על ידי עורך דין ועורך דינו התייצב במקומו, או אם הנקבל נעדר מישיבה בלא הצדק סביר, לאחר שהוזהר שאם ייעדר בלא הצדק סביר רשאית הוועדה לדון בעניינו שלא בפניו.

(ב)

ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבעה אחרת.

(ג)

על דיון בדלתיים סגורות כאמור בסעיף זה יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, לפי העניין ובשינויים המחויבים.

34.

סמכויות עזר

לוועדת משמעת יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968; לעניין סעיף 11(ג) לחוק האמור תימסר ההודעה בכתב לנשיא בית משפט מחוזי, והסמכות לבטל את הקנס או להפחיתו תהיה מסורה לו או לשופט אחר של בית המשפט המחוזי שהנשיא קבעו.

35.

סדרי דין וראיות

(א)

שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות, או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.

(ב)

ועדת משמעת אינה כפופה לדיני הראיות, למעט דיני ראיות חסויות וחסינות עדים כאמור בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים לאחר התייעצות עם השר.

36.

פסק דין במשפט פלילי

הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.

37.

אמצעי משמעת

מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא להטיל עליו אחד או יותר מאמצעי המשמעת האלה:

(1)

התראה;

(2)

נזיפה;

(3)

קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין;

(4)

התליית התעודה עד להשתתפות בתכנית הכשרה או בהשתלמות מקצועית שקבעה ועדת המשמעת;

(5)

התליית התעודה לתקופה שתקבע ועדת המשמעת;

(6)

ביטול התעודה.

38.

אמצעי משמעת על תנאי

(א)

החליטה ועדת המשמעת על התליית תעודה לפי הוראות סעיף 37(5), רשאית היא להורות בהחלטתה שההתליה תהא על־תנאי.

(ב)

נקבל שהוחלט לנקוט נגדו אמצעי של התליה על־תנאי, לא תינקט נגדו התליה כאמור אלא אם כן עבר, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת (בסעיף זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שקבעה הוועדה בהחלטתה (בסעיף זה – עבירת משמעת נוספת) וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירת משמעת נוספת כאמור.

(ג)

תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר ההתליה על־תנאי, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

39.

העמדה של החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לעיון הציבור

(א)

מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל את דבר החלטת ועדת המשמעת בקובלנה בציון שמו של הנקבל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה.

(ב)

מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל לא עבר עבירת משמעת, והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה את נוסח ההחלטה שוועדת המשמעת התירה לפרסום ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה; ועדת המשמעת תקבע את הנוסח שיותר לפרסום, תוך עילום שם הנקבל והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, אלא אם כן הורתה אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה; לבקשת הנקבל, תפרסם הוועדה את החלטתה בציון שמו.

40.

התליית ביניים

(א)

היה לוועדת המשמעת יסוד סביר להניח שבעל תעודה עבר עבירת משמעת או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור בסעיף 27(8) (בסעיף זה – עבירה), רשאית היא להתלות את התעודה שברשותו עד לסיום ההליכים בפניה או עד למועד מוקדם יותר שקבעה, אם סברה כי בהתחשב במהותה, בחומרתה או בנסיבותיה של העבירה, ההגנה על הציבור מחייבת להתלות את התעודה שברשותו.

(ב)

ועדת המשמעת רשאית להתלות תעודה כאמור בסעיף קטן (א), אך בטרם הוגשה קובלנה בשל אותה עבירה, ואולם, לא הוגשה קובלנה בשל העבירה כאמור בתוך שלושים ימים מיום שהותלתה התעודה, בטלה ההתליה.

(ג)

ועדת המשמעת לא תתלה תעודה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו.

41.

ערעור

(א)

התובע והנקבל רשאים, בתוך 45 ימים מיום המצאת החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים 37 עד 40, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי; אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, זולת אם הקבע אחרת על ידי בית המשפט המחוזי או על ידי ועדת המשמעת.

(ב)

על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת שופט של בית המשפט העליון.

42.

שיפוט פלילי ומשמעתי

הרשעה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעי משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי פרק זה או לפי כל דין אינם מונעים אישום בפלילים.

פרק ט׳: פיקוח על בעלי תעודות במקצועות הבריאות

43.

פיקוח

(א)

בעל תעודה במקצוע בריאות יהיה נתון לפיקוחו של המנהל.

(ב)

(1)

המנהל רשאי ליתן הוראות מקצועיות והוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של בעל תעודה במקצוע בריאות כדי להבטיח את מקצועיות הטיפול הניתן על ידו ואת בריאותם של המטופלים, לרבות הוראות לעניין נסיבות שבהן תחול חובה על בעל תעודה להפנות מטופל לרופא בטרם יתחיל בטיפול או ימשיך בו; הוראות מקצועיות יינתנו לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;

(2)

הוראות לפי פסקה (1) יועמדו לעיון הציבור במשרד הבריאות, באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה המנהל.

(ג)

המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מבעלי תעודות במקצוע הבריאות להשתתף בתכניות הכשרה או בהשתלמויות מקצועיות בתחום עיסוקם.

(ד)

המנהל רשאי לדרוש מבעל תעודה במקצוע בריאות לדווח לו על פרטים שקבע, ולמסור לו כל מידע או מסמכים הדרושים לו לפיקוח לפי חוק זה.

44.

דיווח

בעל תעודה במקצוע בריאות ידווח למנהל בלא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן תעודה במקצוע בריאות, לרבות תנאי בעניין כשירות רפואית, או אם נתקיים בו תנאי שבשלו המנהל או ועדת המשמעת רשאים לבטל את התעודה שברשותו או להתלותה.

45.

כשירות רפואית

(א)

היה למנהל חשש סביר שבעל תעודה במקצוע בריאות חלה במחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מבעל התעודה להתייצב לפני ועדה רפואית שמינה, שיהיו חברים בה שלושה רופאים בעלי ידע ומומחיות בעניין הנדון לפניה, ולהיבדק בכל בדיקה רפואית שקבעה הוועדה.

(ב)

המנהל והוועדה הרפואית רשאים לדרוש מכל אדם מידע המצוי בידיו לעניין מצבו הרפואי של בעל תעודה במקצוע בריאות לצורך מילוי תפקידם לפי סעיף זה.

(ג)

קבעה הוועדה הרפואית כי בעל תעודה במקצוע בריאות אינו כשיר לעסוק במקצוע הבריאות, לתקופה או לצמיתות, או כי הוא כשיר לעסוק במקצועו בתנאים שקבעה, יורה המנהל על ביטול התעודה, על התלייתה או על התנייתה בתנאים שקבעה הוועדה הרפואית, לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך זמן סביר.

(ד)

סירב בעל תעודה במקצוע בריאות להתייצב לפני הוועדה רפואית, או סירב להיבדק בבדיקה שקבעה, בתוך זמן סביר שקבעה הוועדה, רשאי המנהל להתלות את התעודה שברשותו כל עוד לא מילא אחר הדרישות האמורות, לאחר שנתן לבעל התעודה התראה על כך בכתב.

(ה)

לצורך מילוי תפקידיה, יהיו לוועדה הרפואית הסמכויות הנתונות לוועדת המשמעת לפי סעיף 34.

46.

ביטול תעודה שניתנה על סמך מידע כוזב

המנהל רשאי לבטל תעודה במקצוע בריאות לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התעודה ניתנה לו על סמך מידע כוזב.

פרק י׳: עונשין והוראות כלליות

47.

עונשין [תיקון: תש״ע־2]

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:

(1)

משתמש בתואר המנוי בטור ב׳ בתוספת השלישית או בכל תואר הדומה לתארים אלה עד כדי להטעות, והוא אינו בעל תעודה במקצוע בריאות המנוי באותו פרט, בטור א׳ בתוספת השלישית, בניגוד להוראות סעיף 4(א);

(2)

מציג את עצמו או את מי שפועל מטעמו כעוסק במקצוע בריאות המנוי בטור א׳ בתוספת השלישית, והוא או מי שפועל במטעמו, לפי העניין, אינו בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, בניגוד להוראות סעיף 4(ב);

(3)

עושה פעולה שיוחדה בתוספת השניה לבעל תעודה במקצוע בריאות מסוים, והוא אינו בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, בניגוד להוראות סעיף 5(א);

(4)

מתחזה לבעל תעודה במקצוע בריאות מסוים או משתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל תעודה במקצוע בריאות מסוים, והוא אינו בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, בניגוד להוראות סעיף 6;

(5)

מעסיק אדם שאינו בעל תעודה במקצוע בריאות, בניגוד להוראות שקבע השר לפי סעיף 7;

(6)

משתמש בתואר מומחה בתחום מומחיותו שנקבע לפי סעיף 16, או מציג את עצמו כבעל מומחיות בתחום כאמור, והוא אינו בעל תעודת מומחה באותו תחום מומחיות, בניגוד להוראות סעיף 16;

(7)

משתמש בתואר ”דוקטור“ בניגוד להוראות סעיף 25א.

48.

הוראות מיוחדות לענין קלינאי תקשורת

המנהל רשאי להעניק למי שהוא בעל תואר אקדמי ראשון או שני בהפרעות שפה ודיבור או בהפרעות שמיעה שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, והוכר על ידו בהתאם להוראות סעיף 11, תעודת קלינאי תקשורת המוגבלת לתחום הפרעות שפה ודיבור או לתחום הפרעות שמיעה, לפי העניין, ובלבד שמתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 8, בשינויים אלה: בפרט 3 לתוספת הראשונה, בטור ב׳, בפסקה (1), במקום ”תואר אקדמי ראשון בהפרעות בתקשורת“ יקראו ”תואר אקדמי ראשון או שני בהפרעות שפה ודיבור“ או ”תואר אקדמי ראשון או שני בהפרעות שמיעה“, לפי העניין; בתעודה כאמור יקבע המנהל את הפעולות הייחודיות שבהן רשאי בעל התעודה לעסוק.

49.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשפ״ג]

(א)

השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות הוראות בדבר אגרות בעד בקשה לקבלת תעודה במקצוע בריאות, בעד בחינות שקבע המנהל ובעד תכניות הכשרה והשתלמויות מקצועיות.

(ב)

השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, יתקין תקנות לעניין הצגת תעודה במקצוע בריאות על ידי בעל התעודה במקום עיסוקו, לפי כללים ותנאים שקבע.

50.

הנוסח שולב בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969.

51.

הנוסח שולב בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988.

52.

הנוסח שולב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.

53.

הנוסח שולב בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996.

54.

הנוסח שולב בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998.

55.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.

56.

הנוסח שולב בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000.

57.

תחילה [תיקון: תש״ע]

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), למעט הוראות סעיפים 4 עד 7, 16, 47, 50 עד 52, 54 ו־56 שתחילתם שנתיים מיום התחילה.

58.

הוראות מעבר [תיקון: תש״ע, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז־2, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2]

(א)

בסעיפים קטנים (ב) עד (ו) –

”יום התחילה“ – כהגדרתו בסעיף 57;

”מקצוע בריאות“ – מקצוע מהמקצועות המנויים בפרטים 1 עד 4 לתוספת הראשונה;

”תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות“ – לרבות תעודת הכרה זמנית שהיתה בתוקף ביום ט״ו בתמוז התשס״ה (22 ביולי 2005).

(ב)

מי שהיתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות שנתן לו המנהל, זכאי לקבל תעודה במקצוע בריאות לפי חוק זה ובלבד שהגיש בקשה לכך ומתקיימים בו התנאים הקבועים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(5) שבסעיף 8.

(ג)

(1)

מי שסיים עד יום התחילה את לימודיו במקצוע הבריאות, בישראל, והוא זכאי לתואר אקדמי כהגדרתו בפסקה (1) להגדרת ”תואר אקדמי“ הנדרש לפי סעיף 8(3), גם אם טרם הוענק לו התואר האמור, זכאי לקבל תעודה במקצוע בריאות לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט בחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), ובלבד שהגיש בקשה לכך לא יאוחר מיום כ׳ באייר התשע״ג (30 באפריל 2013); בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (ט), ”המועד הקובע“ – כ״ט באדר התש״ע (15 במרס 2010);

(2)

מי שסיים עד יום התחילה את לימודיו במקצוע הבריאות, והוא זכאי לתואר אקדמי כהגדרתו בפסקה (2) להגדרה ”תואר אקדמי“ הנדרש לפי סעיף 8(3), גם אם טרם הוענק לו התואר האמור, זכאי לקבל תעודה במקצוע בריאות לפי חוק זה, ובלבד שהוכיח ידע וניסיון במקצוע הבריאות להנחת דעתו של המנהל והגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מהמועד הקובע והתקיים בו אחד מאלה:

(א)

מתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט בחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), והוא עסק במקצוע הבריאות בישראל, בהיקף ניכר במשך שנה לפחות במהלך חמש השנים שקדמו למועד הקובע, במקום שבו האחראי או הממונה הוא עוסק בעל תעודת הכרה במעמד במקצוע הבריאות שנתן לו המנהל;

(ב)

מתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט הכשרה מעשית ובחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), והוא עסק במקצוע הבריאות בישראל, בהיקף ניכר במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה;

(3)

מי שסיים עד יום התחילה את לימודיו במקצוע הבריאות, והוא זכאי לתואר אקדמי כהגדרתו בפסקה (2) להגדרה ”תואר אקדמי“ הנדרש לפי סעיף 8(3), גם אם טרם הוענק לו התואר האמור, ומתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט בחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3) זכאי לקבל –

(א)

תעודה במקצוע הבריאות לפי חוק זה, אם עסק במקצוע הבריאות בישראל, בהיקף ניכר, במשך שנה לפחות עד יום י״ט בשבת התשע״ג (30 בינואר 2013), במקום שבו האחראי או הממונה הוא עוסק בעל תעודת הכרה במעמד במקצוע הבריאות שנתן לו המנהל, והוכיח ידע וניסיון במקצוע הבריאות להנחת דעתו של המנהל, ובלבד שהגיש בקשה לכך לא יאוחר מיום כ׳ באייר התשע״ג (30 באפריל 2013), ולגבי עיסוק כאמור לאחר יום כ״ה בשבט התשע״א (30 בינואר 2011) – הוא היה גם בעל תעודה זמנית שניתנה לו לפי פסקה משנה (ב);

(ב)

תעודה זמנית במקצוע הבריאות, שתוקפה יוגבל עד יום י״ט בשבט התשע״ג (30 בינואר 2013), ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מהמועד הקובע; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית במקצוע הבריאות יראו אותו כבעל תעודה במקצוע הבריאות כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

(ד)

מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק במקצוע בריאות בישראל ערב יום התחילה, ומתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט הכשרה מעשית ובחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), זכאי לקבל תעודה זמנית במקצוע בריאות, שתוקפה יוגבל ל־18 חודשים מיום התחילה (בסעיף קטן זה – תעודה זמנית); השר רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף קטן זה בשנה אחת נוספת; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית במקצוע בריאות יראו אותו כבעל תעודה במקצוע בריאות, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

פורסם צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית), התש״ע–2009 לפיו תקופת תוקפה של תעודה זמנית מאורך עד יום כ״ח בתמוז התשע״א (30 ביולי 2011).

(ה)

המנהל רשאי להעניק תעודה במקצוע בריאות למי שעסק במקצוע בריאות בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, ולא היתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות, אם הוכיח השכלה מתאימה, ידע וניסיון במקצוע הבריאות, עמד בבחינות מיוחדות שקבע המנהל לעניין סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – בחינות מיוחדות) בתוך שנתיים מיום התחילה, ומתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי שבפסקה (3) בסעיף האמור, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות נוספות שקבע מלבד הבחינות המיוחדות, כתנאי למתן תעודה במקצוע בריאות לפי סעיף קטן זה.

(ה1)

(1)

המנהל רשאי להעניק תעודה במקצוע בריאות למי שיש בידו תעודה המעידה על סיום לימודיו מחוץ לישראל במקצוע בריאות (בסעיף קטן זה – תעודת סיום לימודים) שהמנהל הכיר בה בהתאם להוראות פסקה (2), ושהתקיימו בו הוראות פסקה (3) לעניין עיסוק במקצוע הבריאות, אם המנהל הורה כי עליו לעמוד בתנאי זה, ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי לעניין תואר אקדמי ראשון במקצוע הבריאות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מתן תעודה לפי סעיף 48.

(2)

המנהל רשאי להכיר בתעודת סיום לימודים בהתקיים הוראות אלה:

(א)

תעודת סיום הלימודים ניתנה על ידי מוסד בחוץ לארץ, שבמועד מתן התעודה היה מוכר כמוסד להשכלה גבוהה או היה מוכר על ידי הרשויות המוסמכות באותה מדינה כמוסד ללימודי תעודה במקצוע הבריאות, והכול לפי הדין החל במדינה שבה ניתנה התעודה;

(ב)

(1)

המנהל הכיר במוסד שבו ניתנה תעודת סיום הלימודים, בתעודת סיום הלימודים שניתנה על ידי המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתעודת סיום הלימודים; בהחלטה זו ישקול המנהל, בין השאר, את רמת המוסד, את רמת הלימודים, את תכנית הלימודים, את היקף הלימודים לתעודה ואת משך הלימודים לתעודה במוסד, בהשוואה לרמת הלימודים, לתכנית הלימודים, להיקף הלימודים ולמשך הלימודים לתואר אקדמי ראשון כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה ”תואר אקדמי“ באותו מקצוע בריאות, הנהוגים במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל; בהחלטה כאמור רשאי המנהל להתייעץ עם הוועדה המייעצת;

(2)

המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו ולעמוד בבחינות שהורה, כתנאי להכרה במכלול לימודיו לפי פסקת משנה זו;

(3)

לא ידחה המנהל בקשה להכיר במוסד מסוים בחוץ לארץ לראשונה, אלא לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;

(ג)

תעודת סיום הלימודים מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, לשם קבלת הרישיון או התעודה הנדרשים כדי לעסוק במקצוע הבריאות במדינה שבה ניתנה, ואם באותה מדינה לא נדרשים רישיון או תעודה לשם עיסוק במקצוע הבריאות – התעודה מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, ומאפשרת לעסוק כדין במקצוע הבריאות במדינה זו.

(3)

המנהל רשאי להורות, במקרים חריגים, כי המבקש לא יקבל תעודה לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שעסק במקצוע הבריאות בהיקף ניכר, בישראל, במשך 6 חודשים לפחות, במקום שבו האחראי או הממונה הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, והוכיח ידע וניסיון במקצוע הבריאות בתום התקופה האמורה, להנחת דעתו של המנהל; לשם כך, רשאי המנהל להעניק תעודה זמנית במקצוע הבריאות שתוקפה יוגבל לתקופה שלא תעלה על 24 חודשים (בפסקה זו – תעודה זמנית), למבקש שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי מתקיימים בו כל התנאים בסעיף קטן זה, למעט פסקה זו; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות מסוימות שקבע או עבודה במקומות בעלי מאפיינים מסוימים בלבד, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית יראו אותו כבעל תעודה במקצוע בריאות, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

(4)

הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא את ישראל ולמד לימודים כאמור בסעיף זה מחוץ לישראל; לעניין פסקה זו, לא יראו את מי שהגיע לישראל למטרות שירות או התנדבות בצבא ההגנה לישראל, בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או בשירות לאומי–אזרחי כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת שירותו או התנדבותו, או את מי שהגיע לישראל למטרת השתתפות בתכניות חוויה או מסע בישראל המוכרות על ידי הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ממשלת ישראל או בתכניות אחרות של הגעת צעירים מחוץ לישראל המוכרות על ידי ממשלת ישראל, כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת השתתפותו בתכניות האמורות.

(5)

סעיף קטן זה יעמוד בתוקפו עד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021); השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את תוקפו של סעיף קטן זה, לשתי תקופות של שלוש שנים כל אחת, לכל היותר.

תקופת תוקפו של סעיף קטן זה הוארכה עד יום 31.12.2024 (ק״ת תשפ״ב, 1502).

(ו)

המנהל רשאי להעניק תעודה במקצוע בריאות למי שערב יום התחילה החל את לימודיו במסלול לימודים מוכר, אם סיים את הלימודים במסלול המוכר עד תום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה, עמד בבחינות מיוחדות שקבע המנהל לעניין סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – בחינות מיוחדות), ומתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי לעניין תואר אקדמי ראשון במקצוע הבריאות, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום סיום הלימודים; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות נוספות שקבע מלבד הבחינות המיוחדות, כתנאי למתן תעודה במקצוע בריאות לפי סעיף קטן זה; בסעיף קטן זה, ”מסלול לימודים מוכר“ – לימודים במוסד לימודים ולפי תכנית לימודים, שלבוגריו הוקנתה תעודת הכרה במעמד מטעם המנהל, לפי הכללים שקבע המנהל ושהיו נהוגים עד ליום ט״ו בתמוז התשס״ה (22 ביולי 2005).

(ז)

בסעיפים קטנים (ח) עד (כ) –

”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס׳ 2), התש״ע–2010 (ביום 24.3.2011);

”תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות“ – לרבות תעודת הכרה זמנית שהיתה בתוקף ביום ט״ו בתמוז התשס״ה (22 ביולי 2005).

(ח)

מי שהיתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות, שנתן לו המנהל במקצועות קרימינולוגיה קלינית, כירופרקטיקה או פודיאטריה, זכאי לקבל תעודה בקרימינולוגיה קלינית, בכירופרקטיקה או בפודיאטריה, לפי העניין, לפי חוק זה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה ומתקיימים בו התנאים הקבועים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(5) שבסעיף 8.

(ט)

(1)

מי שסיים עד יום ה׳ בשבט התשס״ט (30 בינואר 2009) את לימודיו בישראל, והוא זכאי לתואר אקדמי שני בקרימינולוגיה קלינית, כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”תואר אקדמי“ הנדרש לפי סעיף 8(3), גם אם טרם הוענק לו התואר האמור, זכאי לקבל תעודה בקרימינולוגיה קלינית לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט בחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים המועד הקובע;

(2)

מי שסיים עד יום ה׳ בשבט התשס״ט (30 בינואר 2009) את לימודיו והוא זכאי לתואר אקדמי שני בקרימינולוגיה קלינית, כהגדרתו בפסקה (2) להגדרה ”תואר אקדמי“ הנדרש לפי סעיף 8(3), גם אם טרם הוענק לו התואר האמור, זכאי לקבל תעודה בקרימינולוגיה קלינית לפי חוק זה, ובלבד שהוכיח ידע וניסיון בקרימינולוגיה קלינית להנחת דעתו של המנהל והגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מהמועד הקובע, והתקיים בו אחד מאלה:

(א)

מתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט בחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), והוא עסק בקרימינולוגיה קלינית בישראל, בהיקף ניכר, במשך שנה לפחות במהלך חמש השנים שקדמו למועד הקובע, במקום שבו האחראי או הממונה הוא עוסק בעל תעודת הכרה במעמד בקרימינולוגיה קלינית שנתן לו המנהל;

(ב)

מתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט הכשרה מעשית ובחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), והוא עסק בקרימינולוגיה קלינית בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום ה׳ בשבט התשס״ט (30 בינואר 2009);

(3)

מי שסיים עד יום ה׳ בשבט התשס״ט (30 בינואר 2009) את לימודיו, והוא זכאי לתואר אקדמי שני בקרימינולוגיה קלינית כהגדרתו בפסקה (2) להגדרה ”תואר אקדמי“ הנדרש לפי סעיף 8(3), גם אם טרם הוענק לו התואר האמור, ומתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט בחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), זכאי לקבל –

(א)

תעודה בקרימינולוגיה קלינית לפי חוק זה, אם עסק בקרימינולוגיה קלינית בישראל, בהיקף ניכר, במשך שנה לפחות עד יום י״ט בשבט התשע״ג (30 בינואר 2013), במקום שבו האחראי או הממונה הוא עוסק בעל תעודת הכרה במעמד בקרימינולוגיה קלינית שנתן לו המנהל והוכיח ידע וניסיון בקרימינולוגיה קלינית להנחת דעתו של המנהל, ובלבד שהגיש בקשה לכך לא יאוחר מיום כ׳ באייר התשע״ג (30 באפריל 2013), ולגבי עיסוק כאמור לאחר יום כ״ה בשבט התשע״א (30 בינואר 2011) – הוא היה גם בעל תעודה זמנית שניתנה לו לפי פסקה משנה (ב);

(ב)

תעודה זמנית בקרימינולוגיה קלינית, שתוקפה יוגבל עד ליום י״ט בשבט התשע״ג (30 בינואר 2013), ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מהמועד הקובע; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית בקרימינולוגיה קלינית יראו אותו כבעל תעודה בקרימינולוגיה קלינית כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

(י)

מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בקרימינולוגיה קלינית בישראל ערב יום התחילה, הוא בעל תואר אקדמי שני בקרימינולוגיה קלינית ומתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים שנקבעו לפי סעיף 8(3), זכאי לקבל תעודה זמנית בקרימינולוגיה קלינית, שתוקפה יוגבל ל־18 חודשים מיום התחילה (בסעיף קטן זה – תעודה זמנית); השר רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף קטן זה בשנה אחת נוספת; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית יראו אותו כבעל תעודה במקצוע בריאות, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

(יא)

מי שהוא בעל תואר אקדמי ראשון, החל את לימודיו לקראת תואר אקדמי שני בקרימינולוגיה קלינית לפני יום התחילה, וסיים את לימודיו לתואר השני עד תום ארבע שנים מיום התחילה, זכאי לקבל תעודה בקרימינולוגיה קלינית, אם מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי האמור בפרט 5(1) שבתוספת הראשונה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום סיום הלימודים לתואר השני; מי שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן זה, זכאי לקבל גם תעודה זמנית לפי הוראות סעיף קטן (י) אם מתקיימים לגביו התנאים כאמור באותו סעיף קטן.

(יב)

מי שעסק בפודיאטריה בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, והוכיח ידע וניסיון בפודיאטריה להנחת דעתו של המנהל, זכאי לקבל תעודה בפודיאטריה לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי האמור בפרט 6(4) שבתוספת הראשונה, ובשינויים אלה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה:

(1)

בפרט 6(3) שבתוספת הראשונה, במילים ”מתוכן לפחות שישה חודשים בעבודה כאמור בפסקת משנה (ב)“ – לא ייקראו;

(2)

על אף האמור בפרט 6(3)(ג) שבתוספת הראשונה, לגבי מי שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להביא בחשבון גם עבודה בתקופה שקדמה לתקופה האמורה באותו פרט.

(יג)

מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בפודיאטריה בישראל ערב יום התחילה, ומתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי האמור בפרט 6(4) שבתוספת הראשונה, זכאי לקבל תעודה בפודיאטריה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה.

(יד)

מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בפודיאטריה בישראל ערב יום התחילה, ומתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים האמורים בפרט 6(3) ו־(4) שבתוספת הראשונה, זכאי לקבל תעודה זמנית בפודיאטריה, שתוקפה יוגבל לתקופות שיורה המנהל ושלא יעלו בסך הכל על 36 חודשים מיום התחילה (בסעיף קטן זה – תעודה זמנית); המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית יראו אותו כבעל תעודה במקצוע בריאות, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (יג).

(טו)

מי שעסק בפודיאטריה ניתוחית, בהיקף ניכר, במחלקה מוכרת לאורתופדיה בישראל, במשך חמש שנים לפחות, ומנהל המחלקה נתן חוות דעת חיובית בדבר כשירותו לבצע את הפעולות שקבע המנהל לפי פרט 7 שבתוספת הראשונה, זכאי לקבל תעודה בפודיאטריה ניתוחית לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים האמורים בפרט 7(5) ו־(6) שבתוספת הראשונה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה.

(טז)

מי שעסק בפודיאטריה ניתוחית בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, והוכיח ידע וניסיון בפודיאטריה ניתוחית להנחת דעתו של המנהל, זכאי לקבל תעודה בפודיאטריה ניתוחית לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי האמור בפרט 7(6) שבתוספת הראשונה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה; על אף האמור בפרט 7(5)(ג) שבתוספת הראשונה, לגבי מי שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להביא בחשבון גם עבודה בתקופה שקדמה לתקופה האמורה באותו פרט.

(יז)

בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (טו) ו־(טז), המנהל רשאי לפטור מהוראות פרט 7(5) שבתוספת הראשונה, באופן מלא או חלקי, מי שעסק בפודיאטריה ניתוחית בישראל במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, מתוכן שנה אחת לפחות במחלקה מוכרת לאורתופדיה בישראל, אם מנהל המחלקה נתן חוות דעת חיובית בדבר כשירותו לבצע את הפעולות שקבע המנהל לפי פרט 7 שבתוספת הראשונה, והוא הוכיח ידע וניסיון בפודיאטריה ניתוחית להנחת דעתו של המנהל.

(יח)

מי שעסק בכירופרקטיקה בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הכשרה מעשית לפי פרט 8(2) לתוספת הראשונה, והוכיח ידע וניסיון בכירופרקטיקה להנחת דעתו של המנהל, זכאי לקבל תעודה בכירופרקטיקה לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים האמורים בפרט 8(5) ו־(6) שבתוספת הראשונה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום כניסתן לתוקף של תקנות כאמור.

(יט)

(בוטל).

(כ)

מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בכירופרקטיקה בישראל ערב היום הקובע, ומתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים המנויים בפרט 8(6) לתוספת הראשונה, זכאי לקבל תעודה בכירופרקטיקה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 24 חודשים מהיום הקובע; לעניין זה, ”היום הקובע“ – יום כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הכשרה מעשית לפי פרט 8(2) לתוספת הראשונה או של תקנות לעניין עבודה בפיקוח לפי פרט 8(5) לתוספת הראשונה, לפי המאוחר.

(כ1)

(1)

המנהל רשאי להעניק תעודה בכירופרקטיקה למי שיש בידו תעודה המעידה על סיום לימודיו בכירופרקטיקה מחוץ לישראל (בסעיף קטן זה – תעודת סיום לימודים), שהמנהל הכיר בה בהתאם להוראות פסקה (2), ובלבד שמתקיים בו אחד מאלה:

(א)

מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים המנויים בפרט 8(1) לתוספת הראשונה;

(ב)

מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים המנויים בפרט 8(1), (5) ו־(6) לתוספת הראשונה, ובלבד שהוא עסק בכירופרקטיקה בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הכשרה מעשית לפי פרט 8(2) לתוספת הראשונה, והוכיח ידע וניסיון בכירופרקטיקה להנחת דעתו של המנהל, והגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום כניסתן לתוקף של תקנות כאמור;

(ג)

מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים המנויים בפרט 8(1) ו־(6) לתוספת הראשונה, ובלבד שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בכירופרקטיקה בישראל ערב היום הקובע כמשמעותו בסעיף קטן (כ), והגיש בקשה לכך בתוך 24 חודשים מהיום הקובע האמור.

(2)

המנהל רשאי להכיר בתעודת סיום לימודים בהתקיים ההוראות שלהלן, ובלבד שיכיר בתעודה כאמור רק אם הלימודים התחילו לפני יום ט״ז באייר התשפ״ט (1 במאי 2029); השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור בשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים:

(א)

תעודת סיום הלימודים ניתנה על ידי מוסד בחוץ לארץ שבמועד מתן התעודה היה מוכר כמוסד להשכלה גבוהה או היה מוכר על ידי הרשויות המוסמכות באותה מדינה כמוסד ללימודי תעודה בכירופרקטיקה, והכול לפי הדין החל במדינה שבה ניתנה התעודה;

(ב)

(1)

המנהל הכיר במוסד שבו ניתנה תעודת סיום הלימודים, בתעודת סיום הלימודים שניתנה על ידי המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתעודת סיום הלימודים; בהחלטה זו ישקול המנהל, בין השאר, את רמת המוסד, את רמת הלימודים, את תוכנית הלימודים, את היקף הלימודים לתעודה ואת משך הלימודים לתעודה במוסד, בהשוואה לרמת הלימודים, לתוכנית הלימודים, להיקף הלימודים ולמשך הלימודים לתואר דוקטור בכירופרקטיקה כאמור בפרט 8(1) לתוספת הראשונה; בהחלטה כאמור רשאי המנהל להתייעץ עם הוועדה המייעצת;

(2)

המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו ולעמוד בבחינות שהורה כתנאי להכרה במכלול לימודיו לפי פסקת משנה זו;

(3)

לא ידחה המנהל בקשה להכיר במוסד מסוים בחוץ לארץ לראשונה אלא לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;

(ג)

תעודת סיום הלימודים מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, לשם קבלת הרישיון או התעודה הנדרשים כדי לעסוק בכירופרקטיקה במדינה שבה ניתנה.

(3)

הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא את ישראל ולמד לימודים כאמור בסעיף קטן זה מחוץ לישראל; לעניין פסקה זו, לא יראו את מי שהגיע לישראל למטרות שירות או התנדבות בצבא הגנה לישראל, בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או בשירות לאומי־אזרחי כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת שירותו או התנדבותו, או את מי שהגיע לישראל למטרת השתתפות בתוכניות חוויה או מסע בישראל המוכרות על ידי הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ממשלת ישראל או בתוכניות אחרות של הגעת צעירים מחוץ לישראל המוכרות על ידי ממשלת ישראל, כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת השתתפותו בתוכניות האמורות.

(כא)

בחישוב התקופה שבה עסק אדם במקצוע בריאות כאמור בסעיף זה, לא תובא בחשבון תקופה שבה עסק אדם במקצוע הבריאות בטרם השלים את דרישות ההשכלה הקבועות לגבי מקצוע הבריאות בתוספת הראשונה, או בסעיף זה, לפי העניין.

(כב)

בסעיפים קטנים (כג) עד (כו), ”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס׳ 9), התשפ״ד–2024 (ביום 1.5.2024).

(כג)

(1)

המנהל רשאי להעניק תעודה בפודיאטריה המוגבלת לפעולות בפודיאטריה שאינן כוללות טיפול פולשני והרדמה מקומית בכף הרגל המנויות בתוספת החמישית (להלן – פעולות לא פולשניות), למי שיש בידו תעודה המעידה על סיום לימודיו בפודולוגיה מחוץ לישראל (בסעיף קטן זה – תעודת סיום לימודים) שהמנהל הכיר בה בהתאם להוראות פסקה (3), ושהתקיימו בו הוראות פסקה (4) לעניין עיסוק בפודיאטריה, אם המנהל הורה כי עליו לעמוד בתנאי זה, ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים המנויים בפרט 6 לתוספת הראשונה, שיחולו בשינויים אלה:

(א)

הוראות פסקה (1) – לא ייקראו;

(ב)

בפסקה (3) –

(1)

בפסקת משנה (א), אחרי ”בתקנות,“ יקראו ”שהן פעולות לא פולשניות,“;

(2)

בפסקת משנה (ב), במקום ”מנהל מחלקה מוכרת לאורתופדיה בישראל“ יקראו ”רופא מומחה באורתופדיה בבית חולים או בקופת חולים, בישראל“ ובמקום ”מנהל המחלקה“ יקראו ”הרופא המומחה“.

(2)

השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לתקן את התוספת החמישית.

(3)

המנהל רשאי להכיר בתעודת סיום לימודים בהתקיים ההוראות שלהלן, ובלבד שיכיר בתעודה כאמור רק אם הלימודים התחילו לפני יום ט״ז באייר התשפ״ט (1 במאי 2029); השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור בשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים:

(א)

תעודת סיום הלימודים ניתנה על ידי מוסד בחוץ לארץ שבמועד מתן התעודה היה מוכר כמוסד להשכלה גבוהה או היה מוכר על ידי הרשויות המוסמכות באותה מדינה כמוסד ללימודי תעודה בפודיאטריה, והכול לפי הדין החל במדינה שבה ניתנה התעודה;

(ב)

(1)

המנהל הכיר במוסד שבו ניתנה תעודת סיום הלימודים, בתעודת סיום הלימודים שניתנה על ידי המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתעודת סיום הלימודים; בהחלטה זו ישקול המנהל, בין השאר, את רמת המוסד, את רמת הלימודים, את תוכנית הלימודים, את היקף הלימודים לתעודה ואת משך הלימודים לתעודה במוסד, בהשוואה לרמת הלימודים, לתוכנית הלימודים, להיקף הלימודים ולמשך הלימודים לתואר אקדמי ראשון בפודיאטריה כאמור בפרט 6(1) בתוספת הראשונה, אף אם בתוכנית הלימודים לא נכללות פעולות פולשניות; בהחלטה כאמור רשאי המנהל להתייעץ עם הוועדה המייעצת;

(2)

המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו ולעמוד בבחינות שהורה כתנאי להכרה במכלול לימודיו לפי פסקת משנה זו;

(3)

לא ידחה המנהל בקשה להכיר במוסד מסוים בחוץ לארץ לראשונה אלא לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;

(ג)

תעודת סיום הלימודים מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, לשם קבלת הרישיון או התעודה הנדרשים כדי לעסוק בפודיאטריה במדינה שבה ניתנה.

(4)

(א)

המנהל רשאי להורות, במקרים חריגים, כי המבקש לא יקבל תעודה לפי סעיף קטן זה אלא לאחר שעסק בפודיאטריה בישראל, בפעולות לא פולשניות, בהיקף ניכר, במשך שישה חודשים לפחות, במקום שבו האחראי או הממונה הוא בעל תעודת פודיאטר, בעל תעודת פודיאטר מנתח או רופא מומחה באורתופדיה, והמבקש הוכיח ידע וניסיון בפודיאטריה בתום התקופה האמורה להנחת דעתו של המנהל; לשם כך רשאי המנהל להעניק תעודה זמנית בפודיאטריה, המוגבלת לפעולות לא פולשניות, שתוקפה יוגבל לתקופה שלא תעלה על 24 חודשים (בפסקה זו – תעודה זמנית), למבקש שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי מתקיימים בו כל התנאים בסעיף קטן זה למעט פסקה זו.

(ב)

המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות מסוימות שקבע או עבודה במקומות בעלי מאפיינים מסוימים בלבד, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית, יראו אותו כפודולוג כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

(5)

הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא את ישראל ולמד לימודים כאמור בסעיף קטן זה מחוץ לישראל; לעניין פסקה זו, לא יראו את מי שהגיע לישראל למטרות שירות או התנדבות בצבא הגנה לישראל, בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או בשירות לאומי־אזרחי כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת שירותו או התנדבותו, או את מי שהגיע לישראל למטרת השתתפות בתוכניות חוויה או מסע בישראל המוכרות על ידי הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ממשלת ישראל או בתוכניות אחרות של הגעת צעירים מחוץ לישראל המוכרות על ידי ממשלת ישראל, כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת השתתפותו בתוכניות האמורות.

(6)

בתעודה שניתנה לפי סעיף קטן זה יציין המנהל כי בעל התעודה רשאי לבצע פעולות בפודיאטריה שאינן כוללות טיפול פולשני והרדמה מקומית בכף הרגל ומנויות בתוספת החמישית.

(כד)

מי שעסק בפודיאטריה בישראל, בפעולות לא פולשניות, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, והוכיח ידע וניסיון בעיסוק כאמור להנחת דעתו של המנהל, זכאי לקבל תעודה כאמור בסעיף קטן (כג)(1) אם מתקיימים בו כל התנאים כאמור באותו סעיף קטן למעט התנאי האמור בפרט 6(4) שבתוספת הראשונה, ובשינויים אלה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה:

(1)

בפרט 6(3) שבתוספת הראשונה, ברישה, המילים ”מתוכן לפחות שישה חודשים בעבודה כאמור בפסקת משנה (ב)“ – לא ייקראו;

(2)

על אף האמור בפרט 6(3)(ג) שבתוספת הראשונה, לגבי מי שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להביא בחשבון גם עבודה בתקופה שקדמה לתקופה האמורה באותו פרט.

(כה)

מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בפודיאטריה בישראל, בפעולות לא פולשניות, ערב יום התחילה, ומתקיימים בו כל התנאים כאמור בסעיף קטן (כג)(1), למעט התנאי האמור בפרט 6(4) שבתוספת הראשונה, זכאי לקבל תעודה כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה.

(כו)

מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בפודיאטריה בישראל, בפעולות לא פולשניות, ערב יום התחילה, ומתקיימים בו כל התנאים כאמור בסעיף קטן (כג)(1), למעט התנאים האמורים בפרט 6(3) ו־(4) שבתוספת הראשונה, זכאי לקבל תעודה כאמור באותו סעיף קטן שתוקפה יוגבל לתקופות שיורה המנהל ושלא יעלו בסך הכול על 36 חודשים מיום התחילה (בסעיף קטן זה – תעודה זמנית); המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש לדעתו כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית יראו אותו כפודולוג, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (כה).

58א.

הוראות מעבר לעניין מקצוע הבריאות עמית רופא [תיקון: תשפ״ג־2]

(א)

בסעיף זה –

”הרשאה אישית“ ו”רופא מומחה“ – כהגדרתם בסעיף 26א(ה);

”יום הפרסום“ – יום פרסומו של תיקון מס׳ 8 (התיקון פורסם ביום 7.8.2023);

”יום התחילה“ – כהגדרתו בסעיף 22 לתיקון מס׳ 8 (יום התחילה הוא 7.8.2024).

”תיקון מס׳ 8“ – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס׳ 8), התשפ״ג–2023.

(ב)

מי שלפני יום התחילה השלים בישראל הכשרה לעניין עיסוק כעוזר רופא, שהמנהל אישר אותה לפני יום התחילה, זכאי לקבל תעודת עמית רופא, ובלבד שהגיש בקשה לכך ומתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 8(1), (2) ו־(4) עד (6), אולם הוא יהיה רשאי לעסוק במקצוע הבריאות עמית רופא לפי הרשאה אישית של רופא מומחה, בענף הרפואה הדחופה בלבד, והמנהל יציין זאת בתעודתו.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), המנהל רשאי, באישור מראש, להכיר בהכשרה עיונית ומעשית שיקיים גוף שהמנהל הכיר בו מראש לעניין זה בעבור עמית רופא כאמור בסעיף קטן (ב) שמתקיימים בו תנאי אותו סעיף קטן, בענפים אלה: רפואה פנימית, רפואה אורתופדית או רפואה כירורגית; עמית רופא שהשלים הכשרה שהוכרה כאמור ועמד בהצלחה בבחינה שערך משרד הבריאות, יהיה רשאי לעסוק כאמור בסעיף קטן (ב) גם בענף רפואה שבו השלים את ההכשרה לפי סעיף קטן זה, נוסף על ענף הרפואה הדחופה, והמנהל יציין זאת בתעודתו.

(ד)

על אף הוראות סעיף 26א וסעיף קטן (ב), על מי שהועסק בישראל כעוזר רופא ערב יום התחילה כאמור בסעיף קטן (ב) וטרם ניתנה לו הרשאה אישית, ימשיכו לחול בתקופה שלא תעלה על שנה מיום התחילה הוראות אלה:

(1)

התקנות לפי סעיפים 59(ב) ו־(ב1) ו־61 לפקודת הרופאים בעניין כשירויות לביצוע פעולות חריגות;

(2)

הכללים שקבע המנהל מכוח התקנות כאמור בפסקה (1) ושחלו עליו ערב יום התחילה.

(ה)

עד לקביעת תקנות לפי סעיף 14 לעניין מקצוע הבריאות עמית רופא, יקראו את התוספת הראשונה כך שבפרט 10(2), בסופו יבוא ”ולעניין מי שקיבל תואר אקדמי כאמור בפרט משנה (1)(א) או (ב) ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ – הכשרה מעשית כפי שהורה המנהל במשך 1,500 שעות לפחות“.

(ו)

ועדה מייעצת ראשונה לעניין מקצוע הבריאות עמית רופא יכול שתמונה לפי סעיף 18(ב) כנוסחו בתיקון 8, לפני יום התחילה, ובתקופה שמיום הפרסום ועד תום שישה חודשים מיום התחילה יראו, לעניין תנאי הכשירות לחברי הוועדה המייעצת, את מי שלפני יום התחילה השלים בישראל הכשרה לעניין עיסוק כעוזר רופא, שהמנהל אישר אותה לפני יום התחילה, כבעל תעודת עמית רופא.

58ב.

הוראות מעבר לעניין מקצוע הבריאות דימות רפואי [תיקון: תשפ״ג־2]

(א)

בסעיף זה –

”בית חולים ציבורי כללי“ – בית חולים כללי שבתעודת הרישום שלו לפי פקודת בריאות העם כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);

”יום הפרסום“ ו”יום התחילה“ – כהגדרתם בסעיף 58א;

”תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות“ – לרבות תעודת הכרה זמנית שהייתה בתוקף ביום ט״ו בתמוז התשס״ה (22 ביולי 2005).

(ב)

כל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן זכאי לקבל תעודת דימותן רפואי, ובלבד שהגיש בקשה לכך ומתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 8(1), (2), (4) ו־(5):

(1)

מי שהייתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות טכנאי רנטגן או רנטגנאי, שנתן לו המנהל;

(2)

מי שסיים עד ערב יום התחילה את לימודיו בתוכנית השלמת לימודים לדימות רפואי לבעלי תואר אקדמי, ועמד בהצלחה בבחינה שעורך המרכז הלאומי להכשרות בדימות שמפעיל משרד הבריאות בשיתוף המרכז הרפואי שיבא תל השומר;

(3)

מי שסיים עד שנת 1990 לימודי רנטגנאות ודימות במוסד ללימודי תעודה למקצוע דימות רפואי בישראל או מחוץ לישראל, ובלבד שהמנהל הכיר בלימודים במוסד כאמור לשם מתן תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות טכנאי רנטגן או רנטגנאי, לפני יום התחילה;

(4)

מי שהוא בעל תואר אקדמי משולב במדעי החברה הכולל את הנספח ”מסלול רנטגנאות ודימות“;

(5)

מי שהוא בעל תואר אקדמי ראשון חד־חוגי רב־תחומי במדעי החברה, הכולל את הנספח ”מגמת מדעי החברה ומדעי החיים“.

(ג)

מי שהועסק בישראל לפני יום הפרסום כדימותן רפואי במכון דימות בבית חולים ציבורי כללי, בהיקף משרה ובמשך פרק זמן כמפורט בפסקאות שלהלן, זכאי לקבל תעודת דימותן רפואי, ובלבד שהגיש בקשה לכך ומתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 8(1), (2), (4) ו־(5) ובכפוף לתנאים שבפסקאות שלהלן, לפי העניין:

(1)

משרה מלאה במשך 36 חודשים לפחות, במצטבר;

(2)

משרה מלאה במשך שישה חודשים מתוך 12 החודשים שקדמו ליום הפרסום או, במקרים חריגים, אם שוכנע המנהל כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת – חצי משרה לפחות במשך 12 החודשים שקדמו ליום הפרסום, והכול ובלבד שהתקיימו לגביו שני אלה:

(א)

הוא השלים בתוך 24 חודשים מיום הפרסום את ההכשרה המעשית הנדרשת לדימות רפואי לפי פרט 9(2) לתוספת הראשונה;

(ב)

הוא עמד בבחינה כפי שהורה המנהל, ורשאי המנהל להורות כי הבחינה תהיה בחינה מעשית.

(ד)

מי שהועסק בישראל לפני יום הפרסום כדימותן רפואי שלא במכון דימות בבית חולים ציבורי כללי, בהיקף משרה ובמשך פרק זמן כמפורט בפסקה (1) או (2) שלהלן והתקיימו בו התנאים שבאותה פסקה, לפי העניין, זכאי לקבל תעודת דימותן רפואי, ובלבד שהגיש בקשה לכך ומתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 8(1), (2), (4) ו־(5), וכן בכפוף להגבלות המנויות בפסקאות (3) ו־(4) שלהלן, שהמנהל יציין בתעודתו:

(1)

משרה מלאה במשך 36 חודשים לפחות, במצטבר;

(2)

משרה מלאה במשך שישה חודשים לפחות ב־12 החודשים שקדמו ליום הפרסום או, במקרים חריגים, אם שוכנע המנהל כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת – חצי משרה לפחות במשך 12 החודשים שקדמו ליום הפרסום, והכול ובלבד שהתקיימו לגביו שני אלה:

(א)

הוא השלים בתוך 24 חודשים מיום הפרסום את ההכשרה המעשית הנדרשת לדימות רפואי לפי פרט 9(2) לתוספת הראשונה;

(ב)

הוא עמד בבחינה כפי שהורה המנהל, ורשאי המנהל להורות כי הבחינה תהיה בחינה מעשית;

(3)

הוא לא יהיה רשאי לעסוק במקצוע הבריאות דימות רפואי בבית חולים ציבורי כללי;

(4)

הוא יהיה רשאי לבצע רק פעולות רפואיות שיוחדו בתוספת השנייה לדימותן רפואי, בהתאם לתחום הדימות כאמור בחלק א׳ לתוספת השנייה (בסעיף זה – תחום דימות), שבו עסק ערב יום הפרסום.

(ה)

מי שהתחיל בתקופה שמיום הפרסום ועד ערב יום התחילה לימודים בתוכנית השלמת לימודים בדימות רפואי לבעלי תואר אקדמי, בהיקף של 18 חודשים לפחות, יראו אותו לאחר סיום הלימודים בהצלחה, כמי שעמד בדרישות ההשכלה לפי פרט 9(1) לתוספת הראשונה.

(ו)

עד לקביעת תקנות ראשונות לפי סעיף 14 לעניין מקצוע הבריאות דימות רפואי ולפי פרט 9(2) לתוספת הראשונה, יקראו את פרט 9(2) לתוספת האמורה כך שבמקום האמור בו יבוא "הכשרה מעשית כפי שהורה המנהל במספר שעות כמפורט להלן:

(1)

X-RAY – רנטגן ושיקוף קונבנציונלי – 470 שעות;

(2)

CT – טומוגרפיה ממוחשבת – 200 שעות;

(3)

US – על־שמע (אולטרסאונד) אבחוני – 150 שעות;

(4)

NM – רפואה גרעינית – 100 שעות;

(5)

IR – רדיולוגיה פולשנית – 70 שעות;

(6)

RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות – 100 שעות;

(7)

MRI – דימות בתהודה מגנטית – 150 שעות;

(8)

BI – דימות השד – 50 שעות, או הכשרה מעשית בהיקף של 50 שעות בתחום דימות מהתחומים המנויים בפסקאות (2) עד (7), נוסף על השעות שבאותן פסקאות."

(ז)

בתקופה שמיום הפרסום עד תום שנתיים מיום הפרסום, רשאי מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג)(2) או (ד)(2) לבצע את ההכשרה המעשית שהוא נדרש לבצע כאמור בפסקת משנה (א) לסעיפים הקטנים האמורים, בהתאם לכללים שיורה המנהל לרבות לעניין תיעוד ביצוע ההכשרה המעשית.

59.

חובת התקנת תקנות ראשונות [תיקון: תש״ע־2]

תקנות ראשונות לפי סעיפים 14 ו־15 יותקנו עד ליום התחילה.

תוספת ראשונה

(סעיפים 2 ו־8)

מקצועות הבריאות ותנאי הכשירות

[תיקון: תש״ע־2, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2]

טור א׳ – מקצוע הבריאות	טור ב׳ – תנאי הכשירות	טור ג׳ – תעודה
1. ריפוי בעיסוק	(1) תואר אקדמי ראשון בריפוי בעיסוק, או תואר אקדמי שני בריפוי בעיסוק שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ושהוכר על ידי המנהל, בהתאם להוראות סעיף 11, כתואר שווה ערך לתואר אקדמי ראשון בריפוי בעיסוק; (2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות; (3) עמידה בבחינות שקבע המנהל.	תעודת מרפא בעיסוק
2. פיזיותרפיה	(1) תואר אקדמי ראשון בפיזיותרפיה, או תואר אקדמי שני בפיזיותרפיה שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ושהוכר על ידי המנהל, בהתאם להוראות סעיף 11, כתואר שווה ערך לתואר אקדמי ראשון בפיזיותרפיה; (2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות; (3) עמידה בבחינות שקבע המנהל.	תעודת פיזיותרפיסט
3. טיפול בהפרעות בתקשורת	(1) תואר אקדמי ראשון בהפרעות בתקשורת; (2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות; (3) עמידה בבחינות שקבע המנהל.	תעודת קלינאי תקשורת
4. תזונה–דיאטנות	(1) תואר אקדמי ראשון בתזונה; (2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות; (3) עמידה בבחינות שקבע המנהל.	תעודת תזונאי–דיאטן
5. קרימינולוגיה קלינית	(1) אחד מאלה: (א) תואר אקדמי ראשון בקרימינולוגיה; (ב) תואר אקדמי ראשון בפסיכולוגיה, בעבודה סוציאלית, בחינוך מיוחד או במקצוע אחר שקבע השר וכן השלמת לימודים בקרימינולוגיה לפי תכנית לימודים שנקבעה בתקנות; השר רשאי לקבוע תכנית השלמה שונה לבעלי תארים שונים; פורסמו תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תארים אקדמאיים נוספים לגבי קרימינולוגיה קלינית), התשע״ה–2015. (2) תואר אקדמי שני בקרימינולוגיה קלינית; (3) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות; (4) עמידה בבחינות שקבע המנהל.	תעודת קרימינולוג קליני
6. פודיאטריה	(1) תואר דוקטור בפודיאטריה שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בארצות הברית, ושהוכר על ידי המנהל בהתאם להוראות סעיף 11, או תואר אקדמי ראשון בפודיאטריה שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, שהוכר על ידי המנהל בהתאם להוראות סעיף 11, והמעיד לדעת המנהל על סיום לימודים שווי ערך ללימודים לתואר דוקטור בפודיאטריה כאמור; (2) תעודה או רישיון מהרשות המוסמכת במדינה שבה השלים את לימודיו כאמור בפסקה (1) (בפרט זה – מדינת חוץ) לעסוק באופן עצמאי בפודיאטריה (בפרט זה – רישיון); (3) עיסוק בפודיאטריה בהתאם להוראות פסקאות משנה (א) או (ב) או שתיהן במשך שנה וחצי בסך הכל, מתוכן לפחות שישה חודשים בעבודה כאמור בפסקת משנה (ב): (א) עיסוק כדין, במדינת חוץ בכל הפעולות שקבע המנהל בתקנות, לאחר קבלת הרישיון; פורסמו תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הוכחה בדבר פעולות של פודיאטר ופודיאטר מנתח לפי התוספת הראשונה לחוק), התשע״ח–2018. (ב) עבודה בפיקוח של מנהל מחלקה מוכרת לאורתופדיה בישראל, וחוות דעת חיובית של מנהל המחלקה בדבר הכשירות לבצע את הפעולות כאמור בפסקת משנה (א); (ג) לעניין פסקאות משנה (א) ו־(ב), תובא בחשבון רק עבודה במשך חמש השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה לקבלת תעודה; (4) עמידה בבחינות שקבע המנהל.	תעודת פודיאטר
7. פודיאטריה ניתוחית	(1) תואר דוקטור בפודיאטריה שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בארצות הברית, ושהוכר על ידי המנהל בהתאם להוראות סעיף 11, או תואר אקדמי ראשון ושני בפודיאטריה שניתנו על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, שהוכרו על ידי המנהל בהתאם להוראות סעיף 11, והמעידים לדעת המנהל על סיום לימודים שווי ערך ללימודים לתואר דוקטור בפודיאטריה כאמור; (2) הכשרה מעשית במשך שנתיים, במדינה שבה השלים את לימודיו כאמור בפסקה (1) (בפרט זה – מדינת חוץ), במוסד שהוכר על ידי הרשות המוסמכת של אותה מדינה ועל ידי המנהל, שבמהלכה הוכשר לבצע את הפעולות שקבע המנהל בתקנות; פורסמו תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הוכחה בדבר פעולות של פודיאטר ופודיאטר מנתח לפי התוספת הראשונה לחוק), התשע״ח–2018. (3) אישור של הרשות המוסמכת במדינת חוץ על השלמת ההכשרה המעשית הנדרשת כתנאי לקבלת תעודה או רישיון בפודיאטריה ניתוחית באותה מדינה; (4) תעודה או רישיון מהרשות המוסמכת במדינת חוץ לעסוק באופן עצמאי בפודיאטריה ניתוחית (בפרט זה – רישיון); (5) עיסוק בפודיאטריה ניתוחית בהתאם להוראות פסקאות משנה (א) או (ב) או שתיהן, במשך שנה וחצי בסך הכל, מתוכן לפחות שישה חודשים בעבודה כאמור בפסקת משנה (ב): (א) עיסוק כדין, במדינת חוץ בכל הפעולות כאמור בפסקה (2), לאחר קבלת הרישיון; (ב) עבודה בפיקוח של מנהל מחלקה מוכרת לאורתופדיה בישראל, וחוות דעת חיובית של מנהל המחלקה בדבר הכשירות לבצע את הפעולות כאמור בפסקה (2); (ג) לעניין פסקאות משנה (א) ו־(ב), תובא בחשבון רק עבודה במשך חמש השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה לקבלת תעודה; (6) עמידה בבחינות שקבע המנהל.	תעודת פודיאטר מנתח
8. כירופרקטיקה	(1) תואר דוקטור בכירופרקטיקה שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ושהוכר על ידי המנהל בהתאם להוראות סעיף 11, או תואר אקדמי שני בכירופרקטיקה שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, שהוכר על ידי המנהל לפי הוראות סעיף 11, והמעיד לדעת המנהל על סיום לימודים שווי ערך ללימודים לתואר דוקטור בכירופרקטיקה; (2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות; (3) אישור של הרשות המוסמכת במדינה שבה השלים את לימודיו כאמור בפסקה (1) (בפרט זה – מדינת חוץ) על עמידה בבחינות הנדרשות כתנאי לקבלת תעודה או רישיון בכירופרקטיקה באותה מדינה; (4) תעודה או רישיון מהרשות המוסמכת במדינת חוץ לעסוק באופן עצמאי בכירופרקטיקה; (5) עבודה בפיקוח במשך שישה חודשים וחוות דעת חיובית של האחראי לעבודה בפיקוח; (6) עמידה בבחינות שקבע המנהל, ככל שקבע.	תעודת כירופרקט
9. דימות רפואי	(1) אחד מאלה: (א) תואר אקדמי ראשון בדימות רפואי שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה; (ב) תואר אקדמי ראשון בדימות רפואי שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ושהוכר על ידי המנהל, בהתאם להוראות סעיף 11, כתואר שווה ערך לתואר אקדמי ראשון בדימות רפואי; (ג) תואר אקדמי ראשון שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה וכן השלמת לימודים בדימות רפואי לפי תוכנית לימודים שהמנהל הכיר בה לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת הבריאות של הכנסת, ובכלל זה לעניין התוכן של השלמת הלימודים והיקפה, סוגי המוסדות הרשאים לבצעה וכן התשתיות, המיתקנים וכוח האדם הנדרשים לשם ביצועה; השר רשאי לקבוע כאמור כי בוגרי תוכנית הלימודים יידרשו לעמוד בבחינה עיונית או מעשית כפי שיקבע וכן לקבוע תוכנית לימודים שונה לבעלי תארים שונים; (2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות; (הוראת שעה עד לקביעת תקנות לעניין מקצוע הבריאות דימות רפואי): הכשרה מעשית כפי שהורה המנהל במספר שעות כמפורט להלן: (1) X-RAY – רנטגן ושיקוף קונבנציונלי – 470 שעות; (2) CT – טומוגרפיה ממוחשבת – 200 שעות; (3) US – על־שמע (אולטרסאונד) אבחוני – 150 שעות; (4) NM – רפואה גרעינית – 100 שעות; (5) IR – רדיולוגיה פולשנית – 70 שעות; (6) RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות – 100 שעות; (7) MRI – דימות בתהודה מגנטית – 150 שעות; (8) BI – דימות השד – 50 שעות, או הכשרה מעשית בהיקף של 50 שעות בתחום דימות מהתחומים המנויים בפסקאות (2) עד (7), נוסף על השעות שבאותן פסקאות; (3) עמידה בבחינות שקבע המנהל, ככל שקבע.	תעודת דימותן רפואי
10. עמית רופא	(1) אחד מאלה: (א) תואר אקדמי שני עוזר רופא שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה או תואר אקדמי במקצוע הבריאות עמית רופא שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ושהוכר על ידי המנהל, בהתאם להוראות סעיף 11, כתואר שווה ערך לתואר אקדמי שני עוזר רופא; (ב) תואר אקדמי ברפואה (M.D.‎) שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה, או תואר אקדמי ברפואה (M.D.‎) שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ושהוכר על ידי המנהל לעניין מתן תעודת עמית רופא לפי חוק זה בלבד, כתואר שווה ערך, לפי אמות המידה המפורטות בסעיף 11, לתואר אקדמי שני עוזר רופא; (2) הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות; (הוראת שעה עד לקביעת תקנות לעניין מקצוע הבריאות עמית רופא): הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות, ולעניין מי שקיבל תואר אקדמי כאמור בפרט משנה (1)(א) או (ב) ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ – הכשרה מעשית כפי שהורה המנהל במשך 1,500 שעות לפחות; (3) עמידה בבחינות שקבע המנהל; המנהל רשאי להכיר בבחינה שנערכה בחוץ לארץ לשם קבלת תעודת עמית רופא לפי הדין החל באותה מדינה, במקום הבחינות שקבע כאמור, כולן או חלקן, והוא רשאי להתנות הכרה כאמור בדרישה להוכחת ניסיון בעבודה באותה מדינה או בדרישה להשלמת הכשרה מעשית או לעמידה בבחינה מעשית שעליה יורה.	תעודת עמית רופא

תוספת שניה

(סעיף 5)

פעולות ייחודיות

[תיקון: תשפ״ג־2]

חלק א׳ – פעולות ייחודיות לדימותן רפואי

הפעלת מכשירים בתחומים אלה לשם דימות רפואי:

(1)

רנטגן (X-RAY) ושיקוף קונבנציונלי;

(2)

CT – טומוגרפיה ממוחשבת לסוגיה;

(3)

US – על־שמע (אולטרסאונד) אבחוני לסוגיו;

(4)

NM – רפואה גרעינית לסוגיה;

(5)

IR – רדיולוגיה פולשנית לסוגיה;

(6)

BI – דימות השד לסוגיו למעט דימות השד באמצעות מכשיר US כאמור בפרט (3);

(7)

RO – רדיותרפיה – טיפול בהקרנות לסוגיו;

(8)

MRI – דימות בתהודה מגנטית לסוגיו.

[תיקון: תשפ״ג־2]

חלק ב׳ – סייגים לייחוד הפעולות לדימותן רפואי

בחלק זה –

”טכנולוג רפואי“ – הנדסאי רשום כהגדרתו בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012, במדור מכשור רפואי בענף הנדסה רפואית שבמרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים לפי החוק האמור;

”סייע או סייעת לרופא שיניים“ – מי שסיים מסלול הכשרה בתחום סייעות רפואת שיניים במוסד המוכר על ידי האגף הבכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם, האחראי למתן תעודות מקצוע, כמשמעותן בפרק ג׳ לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959;

”שיננית“ – כהגדרתה בפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979.

טור א׳ הפעולה הייחודית	טור ב׳ הגורם המוסמך לבצע	טור ג׳ תנאים לביצוע הפעולה
(1) רנטגן (X-RAY) ושיקוף קונבנציונלי	רופא, עמית רופא	(א) הפעלה של מכשיר שיקוף רנטגני, ובכלל זה מכשיר אנגיוגרפיה וצנתורים, בנוכחות דימותן רפואי, ולאחר שהגורם המוסמך לבצע עבר הדרכה בעניין הפעלת המכשיר, לרבות בהיבטים בטיחותיים, כפי שהורה השר; (ב) הפעלה של מכשיר Mini C-ARM לאחר שהגורם המוסמך לבצע עבר הדרכה בעניין הפעלת המכשיר, לרבות בהיבטים בטיחותיים, כפי שהורה השר.
	רופא שיניים, סייע או סייעת לרופא שיניים	ביצוע דימות דנטלי, לרבות CBCT דנטלי, לאחר שהגורם המוסמך לבצע עבר הדרכה בעניין הפעלת המכשיר, כפי שהורה השר.
	שיננית	ביצוע דימות דנטלי.
	טכנולוג רפואי	ביצוע בדיקת צפיפות עצם (DEXA).
(2) US – על–שמע אבחוני לסוגיו	רופא, עמית רופא, מטפל כהגדרתו בחוק זכויות החולה, טכנולוג רפואי, מי שמבצע את הפעולה לפי אישור כדין	בדיקות POCUS (Point Of Care Ultrasound) שאינן מחייבות פענוח על ידי רופא מומחה לרדיולוגיה אבחנתית.
(2) US – על–שמע אבחוני לסוגיו	טכנולוג רפואי	ביצוע בדיקה באמצעות מכשירי אולטרסאונד המפורטים להלן, בפיקוח רופא מומחה: (1) אולטרסאונד אקו לב; (2) סונר נשים; (3) סונר כלי דם.
(3) NM – רפואה גרעינית לסוגיה	טכנולוג רפואי	(א) ביצוע כלל בדיקות האבחון והטיפול באמצעות מצלמות גרעיניות או רדיו־איזוטופים, לפי העניין, למעט הפעלה של מצלמות גרעיניות המשלבות מכשירי CT או MRI; (ב) הפעלה של מצלמות גרעיניות המשלבות מכשירי CT או MRI, ובלבד שערב פרסומו של חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס׳ 8), התשפ״ג–2023, היה מועסק במשרה מלאה, במשך שישה חודשים לפחות, בהפעלת מכשירים כאמור במכון רפואה גרעינית.
(4) IR – רדיולוגיה פולשנית לסוגיה	רופא, עמית רופא	בנוכחות דימותן רפואי.

תוספת שלישית

(סעיף 4)

ייחוד התואר

טור א׳ – מקצוע הבריאות	טור ב׳ – תואר ייחודי
1. ריפוי בעיסוק	מרפא בעיסוק
2. פיזיותרפיה	פיזיותרפיסט
3. טיפול בהפרעות תקשורת	קלינאי תקשורת
4. תזונה–דיאטנות	(א) תזונאי (ב) דיאטן
5. קרימינולוגיה קלינית	קרמינולוג קליני
6. פודיאטריה	פודיאטר
7. פודיאטריה ניתוחית	פודיאטר מנתח
8. כירופרקטיקה	כירופרקט
9. דימות רפואי	דימותן רפואי
10. עיסוק ברפואה	בפיקוח רופא מומחה עמית רופא

[תיקון: תשפ״ג־2]

תוספת רביעית

(סעיף 26א(ב))

פעולות רפואיות שעמית רופא אינו רשאי לבצע

(1)

פעולה רפואית בחדר ניתוח כמנתח המבצע את עיקר הניתוח;

(2)

פעולה רפואית בחדר צנתורים כמצנתר המבצע את עיקר הצנתור;

(3)

פעולה רפואית אנדוסקופית לחללי גוף, למעט בדיקת אנדוסקופיה אבחנתית בחלל האף והלוע;

(4)

פעולה רפואית כמרדים בחדר ניתוח, בחדר צנתורים או במקום אחר שנדרש מרדים כדי לבצע בו הרדמה;

(5)

פעולה פולשנית בתחום ההפריות, כגון הזרעה מלאכותית;

(6)

פעולה רפואית שמטרתה לגרום להפסקת היריון הטעונה אישור לפי סימן ב׳ לפרק י׳ בחוק העונשין, התשל״ז–1977.

[תיקון: תשפ״ד]

תוספת חמישית

(סעיף 58(כג)(1))

פעולות לא פולשניות בפודיאטריה

(1)

במסגרת טיפול בכף הרגל של מטופל –

(א)

טיפול בעור עד לעומק הרקמה התת־עורית, לרבות טיפול ביבלת ובפצע והסרת עור קשה;

(ב)

טיפול בציפורן ובפתולוגיות בציפורן, לרבות טיפול בעיוותים בציפורן וגזירה מקצועית של ציפורן;

(ג)

טיפול לא פולשני בציפורן החודרנית;

(ד)

הטריה של כף רגל סוכרתית עד עומק הרקמה התת־עורית;

(ה)

התאמת מדרסים;

(2)

לשם ביצוע הפעולות כאמור בפרט (1), ולפי צורכי הטיפול –

(א)

אבחון ובירור, ובכלל זה ביצוע תרביות, לרבות בדיקה מיקולוגית, מתן הפניה לצילום רנטגן, אולטרסאונד, מיפוי ובדיקות מעבדה ודימות, והכול ללא פרשנות או פיענוח;

(ב)

טיפול באמצעות תכשיר בלא מרשם וכן טיפול באמצעות משחה טופיקלית לשימוש חיצוני;

(3)

במסגרת טיפול בכף הרגל של מטופל, ייעוץ למטופל לגבי כל תכשיר בלא מרשם וכן הפניה של המטופל לרופא או לבעל מקצוע אחר שרשאי לתת מרשם לפי סעיף 26 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981, לשם קבלת מרשם לתכשירים כאמור בפרט (2)(ב), בציון שם התכשיר, המינון והוראות השימוש המומלצות; ההפניה תיעשה בכתב ויצורף לה עותק מהרשומה הרפואית לגבי הטיפול הרפואי שניתן למטופל.

התקבל בכנסת ביום כ׳ בתמוז התשס״ח (23 ביולי 2008).

אהוד אולמרט
ראש הממשלה
יעקב בן־יזרי
שר הבריאות
שמעון פרס
נשיא המדינה
דליה איציק
יושבת ראש הכנסת

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.