פקודת הבטיחות בעבודה

”צָבֹע“ – צָבֹע בצבע שמן או בחומר אחר שאושר לענין סימן זה בתקנות שהתקין השר, או חַפֵּה בְּלַכָּה;

”קירות ותקרות“ – כל קיר פנימי, מחיצה, תקרה וקירוי של החדרים, וכל קיר, דופן וקירוי של המסדרונות ושל חדרי המדרגות.

16.

נקיון

(א)

מפעל יוחזק במצב נקי וללא צחנה הבאה מביב, מנוחויות או ממטרד.

(ב)

שאר הוראות סימן זה לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).

17.

פעולות ניקוי דרך כלל

(א)

יום יום יסולקו בשיטה נאותה לכלוך ואשפה שנצטברו על הרצפות והשולחנות של חדרי עבודה ובחדרי המדרגות ובמסדרונות.

(ב)

לפחות אחת לשבוע תנוקה הרצפה בכל חדר עבודה בשטיפה, או – אם יעיל וראוי הדבר – בטאטוא או בשיטה אחרת.

18.

סיוד קירות ותקרות וצביעתם

(א)

קירות ותקרות יוחזקו כלהלן:

(1)

אם פניהם חלקים ובלתי חדירים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר;

(2)

אם מחזיקים אותם צבועים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר, ויש לחזור ולצבעם אחת לשבע שנים לפחות;

(3)

קירות ותקרות אחרים יהיו מסויידים, ויש לחזור ולסיידם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות.

(ב)

מפקח אזורי רשאי לאשר שיטת ניקוי אחרת במקום השיטה האמורה בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א).

(ג)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מפעל שבו עובדים פחות מעשרה בני אדם ואין משתמשים בכוח מיכאני, אלא אם המפקח האזורי דרש זאת.

19.

תקנות בדבר צביעה

לענין סעיף 18(א)(2) רשאי השר בתקנות לקבוע לצביעה מחדש תקופות קצרות משבע שנים ובלבד שלא יהיו קצרות מארבעה עשר חדשים.

20.

פטור והוראות מיוחדות

נראה למפקח אזורי שבמפעל פלוני או בחלק ממנו אין החזקתו במצב נקי מצריכה קיומן של הוראות סימן זה, או שמפאת נסיבות מיוחדות אין ההוראות האמורות מתאימות או מספיקות להחזקתו במצב נקי, רשאי הוא, אם ראה למתאים, להורות בתעודה שההוראות לא יחולו על אותו מפעל או חלק ממנו, או שיחולו בשינויים שנקבעו בתעודה האמורה.

סימן ב׳: צפיפות

21.

צפיפות

(א)

מפעל, שעה שנעשית בו עבודה, לא תהיה בו צפיפות במידה העלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של העובדים בו.

(ב)

שאר הוראות סימן זה לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).

22.

חזקת צפיפות [תיקון: תשל״ד־2]

יראו שיש במפעל צפיפות במידה האמורה בסעיף 21 אם מספר העובדים בזמן אחד בחדר עבודה הוא כדי כך שנפח החלל העולה לכל עובד באותו חדר הוא פחות מאחד עשר מטרים מעוקבים, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל״ד–1974 – מאחד עשר וחצי מטרים מעוקבים.

23.

פטור

נוכח המפקח הראשי כי מנסיבות מיוחדות שבהם מתנהלת העבודה בחדר עבודה אין זה מתאים או נחוץ להחיל על אותו חדר את הוראת סעיף 22, רשאי הוא בתעודה לפטור אותו חדר ממנה בתנאים שיפורשו בתעודה האמורה.

24.

תקנות לענין צפיפות

השר רשאי בתקנות להורות על הגדלת נפח החלל לעובד שיש ליתן לפי סעיף 22; תקנות כאמור יכול שיותקנו לסוג או הגדר של מפעל או חלק ממפעל או לתהליך.

25.

סייג לחישוב [תיקון: תשל״ד־2]

בחישוב נפח החלל לענין סימן זה לא יובא בחשבון החלל שהוא יותר מ־4.25 מטרים מעל הרצפה, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל״ד–1974 – משלושה מטרים מעל הרצפה, ואם בחדר יש יציע יראו את היציע כאילו הוא חדר לחוד.

26.

הצגת הודעה [תיקון: תשע״ד]

על פי דרישת המפקח האזורי, תוצג בחדר העבודה הודעה על מספר בני האדם שמותר להעסיקם באותו חדר בהתאם להוראות סימן זה.

סימן ג׳: איוורור, תאורה וחום

27.

איוורור

אמצעים יעילים ונאותים יינקטו כדי להשיג ולקיים, על ידי מחזור אויר צח, איוורור מספיק בכל חדר עבודה, וכדי ליטול, במידה שהדבר מעשי, נזקם של אדים, אבק וזוהמה אחרת העלולים להזיק לבריאות והמתהווים תוך כדי תהליך או עבודה המבוצעים במפעל.

28.

תאורה [תיקון: תשל״ד־2]

אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים תאורה מספיקה ונאותה, טבעית או מלאכותית, בכל חלק ממפעל שבני אדם עסוקים או עוברים בו.

29.

חלונות

חלונות וצוהרים מזוגגים המשמשים לתאורה בחדר עבודה יהיו, במידה שהדבר מעשי, מוחזקים במצב נקי מבית ומחוץ וללא הפרעה לחדירת אור, אך אין הוראה זו באה למנוע בעד סיודם או הֶצֵלָם של חלונות וצוהרים לשם הגנה מפני חום או אור חזק.

30.

מידת חום

אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים מידת חום סבירה בכל חדר עבודה, אך אין להשתמש בשיטה הגורמת לפליטת אדים לתוך האויר בחדר, שיש בהם לפי מהותם וכמותם לגרום פגיעה לעובדים בחדר או להטרידם.

31.

מידת חום לעבודה בישיבה

בחדר עבודה שבו העבודה בחלק ניכר נעשית בישיבה ואינה דורשת מאמץ גופני ממשי, לא יראו מידת חום של פחות מ־16 מעלות צלסיוס, לאחר השעה הראשונה, כמידת חום סבירה כל זמן שעובדים, ולפי דרישת המפקח האזורי יותקן ויקויים בו מדחום במצב מתאים.

32.

תקנות לענין איוורור, תאורה וחום [תיקון: תשמ״ט]

(א)

השר רשאי בתקנות לקבוע תקן –

(1)

לאיוורור מספיק למפעלים;

(2)

לתאורה מספיקה למפעלים או לתהליך;

(3)

למידת חום סבירה למפעלים, והתקן יכול, בין השאר, לשנות את הוראות סעיף 31 בענין מידת החום, לאסור כל שיטה של הסקה אם לדעתו השיטה עלולה לפגוע בעובדים, ולהורות על התקנת מדי־חום וקיומם במקומות ובמצבים שיקבע.

(ב)

תקנות למפעלים לפי סעיף זה יכול שיהיו כלליות או לסוג או הגדר פלוני של מפעלים או חלקיהם.

(ג)

תקנות לפי סעיף זה, שיוחדו למפעלים שעיקר עיסוקם ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז יותקנו לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.

סימן ד׳: ניקוז רצפות

33.

ניקוז רצפות

היה תהליך גורם להרטבת הרצפה עד כדי כך שאפשר לנקז את הנוזלים, יינקטו ויקויימו אמצעים יעילים לניקוזם.

סימן ה׳: נוחויות

34.

נוחויות

(א)

יש להתקין נוחויות מספיקות ונאותות בשביל העובדים במפעל, לקיימן ולהחזיקן במצב נקי ולנקוט אמצעים יעילים לתאורתן.

(ב)

אם במפעל עובדים או עתידים לעבוד גברים ונשים יותקנו נוחויות נפרדות לכל מין, זולת אם עובדים בו רק בני משפחה אחת הגרים שם.

35.

תקנות לענין נוחויות

השר רשאי בתקנות לקבוע מה הן נוחויות מתאימות ומספיקות למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.

סימן ו׳: השגחה רפואית

36.

תקנות לענין השגחה רפואית

(א)

השר רשאי לחייב בתקנות קיום סידורים סבירים שיפורטו בהן לשם השגחה רפואית על עובדים או על סוג עובדים במפעל או בסוג או הגדר פלוני של מפעלים אם נראה לו שנתקיימה אחת מאלה:

(1)

אירעו או יש חשש סביר שיארעו מקרי מחלה שיש ליחסם לעבודה, לחמרים או לתהליך שבמפעל;

(2)

מחמת שינוי בתהליך או בחמרים המשמשים בו עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותו תהליך;

(3)

מחמת הנהגת תהליך חדש או הכנסת חומר חדש לשימוש בתהליך פלוני עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותם תהליכים.

(ב)

תקנות לפי סעיף זה לא יחייבו טיפול רפואי שאינו בגדר עזרה ראשונה או טיפול מונע.

פרק ג׳: בטיחות

סימן א׳: מכונות בדרך כלל

37.

חלקים הטעונים גידור [תיקון: תשל״ד־2]

כל אחד מחלקים אלה יגודר לבטח:

(1)

במנועים חשמליים, בגנרטורים חשמליים ובממירים סיבוביים – כל חלק שלהם וכל גלגל תנופה המחובר אליהם במישרין;

(2)

בכל מניע ראשי, חוץ ממניעים ראשיים כאמור בפסקה (1) – כל חלק נע שלו וכל גלגל תנופה המחובר אליו במישרין, בין שהמניע הראשי או גלגל התנופה נמצאים בבית מכונות ובין אם לאו;

(3)

בממסרת – כל חלק שלה;

(4)

במכונות שאינן מניע ראשי או ממסרת – כל חלק מסוכן שבהן;

(5)

במחרטה – כל חלק של מוט־גלם הבולט מעבר לראש המחרטה;

(6)

בגלגל מים או בטורבינה המונעת במים – התעלה העליונה והתעלה התחתונה;

(7)

בכל מנוע, מיתקן או ציוד אחר האמורים בפסקאות (1) עד (6) שהם מוצרי המפעל, בין שהם מיועדים לשיווק ובין שהם מיועדים לשימוש במפעל, כשהם מופעלים לשם התאמה, הרצה, ניסוי או הצגה – כל חלק שלהם הטעון גידור בהתאם לפסקאות (1) עד (6), לפי הענין,

זולת אם הוא חלק מן האמורים בפסקאות (1), (3), (4), (5) או (7) והוא הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח.

38.

גישה למכונות כשאינן מגודרות [תיקון: תשל״ד־2, תשע״ז]

(א)

כשבאים לקבוע, לענין סעיף 37, אם חלק הטעון גידור הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח, לא יבוא בחשבון אדם כשיר המבצע פעולה במכונות שבתנועה, או פעולה בממסרת שבתנועה, בתנאים אלה:

(1)

הוא לבוש סרבל עשוי חתיכה אחת, הדוק לגוף ובמצב תקין, רכוס באמצעי שאינו מניח קצוות חשופים ורפויים ובלי כיסים חיצוניים חוץ מכיס אחורי; תנאי זה לא יחול על מכוונן מכונת כלים או מכונאי מיומן אחר המועסק בכיוונון מכונה שמתפקידו לכווננה;

(2)

כל סולם המשמש בביצוע הפעולה קבוע לבטח, קשור לבטח או מוחזק היטב בידי אדם אחר.

(ב)

בסעיף זה –

”אדם כשיר“ – מי שהגיע לגיל שמונה עשרה ונתמלאו בו שתי אלה:

(1)

הוא נתמנה על ידי תופש המפעל, מינוי בכתב שצורף לפנקס המפעל, לבצע פעולות במכונות שבתנועה ופעולות בממסרת שבתנועה, כולן או מקצתן, כפי שפורש בכתב המינוי, וקיבל מאת התופש עותק של כתב המינוי בחתימת ידו;

(2)

הוא הוכשר במידה מספקת לעבודה הכרוכה בכל פעולה שהוסמך במינויו לבצע, ומכיר את הסכנות הכרוכות במכונות שבתנועה ובממסרת שבתנועה הנובעות מפעולה כאמור;

”פעולה במכונות שבתנועה“ – בדיקת חלק של מכונות, או סיכה או כיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, שצריך לבצעם כשהחלק בתנועה;

”פעולה בממסרת שבתנועה“ – סיכה בממסרת המשמשת בתהליך רצוף, או הרכבה או העברה של רצועת הֶנֵעַ שבממסרת כאמור, אם אישר המפקח הראשי בתעודה למפעל, שנחה דעתו כי מחמת רציפות התהליך עשויה עצירת הממסרת לפגוע קשה בביצוע התהליך, והפעולה נעשית בשיטה ובנסיבות שנקבעו בתעודה האמורה ובהתאם לתנאים שפורשו בה.

39.

התקני בטיחות אוטומטיים

חלק מסוכן במכונות כאמור בסעיף 37(4) שמחמת מהות הפעולה אין להשיג את בטיחותו באמצעות מגן קבוע, יראו כאילו נתמלאו דרישות סעיף 37 אם הותקן התקן המונע באופן אוטומטי את המפעיל מלבוא במגע עם אותו חלק.

40.

תקנות לענין התקני בטיחות אחרים

(א)

שוכנע השר כי למכונות מסוג פלוני ניתן להשיג התקן בטיחות מטיפוס או מהגדר פלוני המתאים לשימוש עם אותן מכונות והמונע חשיפתו של חלק מסוכן בהן כשהן בתנועה, או העוצר מכונה מיד במקרה של סכנה – רשאי הוא בתקנות להורות שיותקן התקן כאמור לשימוש עם מכונות מן הסוג שיפורש בתקנות.

(ב)

במשפט על הפרת הוראה לפי סעיף זה תהא זו הגנה מספקת אם יוכח שהתקן אחר, יעיל לפחות באותה מידה, היה בשימוש עם המכונות שבהן אירעה ההפרה.

41.

הסדרי בטיחות נוספים בקשר לממסרת

(א)

בכל חדר או מקום שנעשית בהם עבודה יש לספק ולקיים התקנים יעילים שבהם אפשר לנתק מיד את הכוח מן הממסרת שבחדר או במקום.

(ב)

יש לספק ולקיים מכשיר עיתוק נאות או התקן מיכאני יעיל אחר ולהשתמש בו כדי להעביר רצועת הֶנֵעַ בין גלגלונים שהם חלק מממסרת מהדוק לרפוי או להיפך, והוא יהיה עשוי, מושם ומקויים באופן המונע את רצועת ההֶנֵעַ מלזחול בחזרה אל הגלגלון ההדוק.

(ג)

רצועת הנע, כשאין משתמשים בה, לא תהא נחה או נעה על גל סובב שהוא ממסרת.

42.

פטור

שוכנע השר שבגלל נסיבות מיוחדות אין צורך, או אין זה מעשי, למלא דרישה מדרישות סעיף 41, רשאי הוא להורות שאותה דרישה לא תחול באותן נסיבות.

43.

תקנות לענין גידור חפצים שבמכונות

השר רשאי להתקין, לענין מכונה פלונית או תהליך פלוני שמכונה משמשת לו, תקנות הדורשות לגדר חמרים או חפצים שהם מסוכנים שעה שהם בתנועה במכונה.

44.

מבנה הגידורים וקיומם

כל גידור או התקן בטיחות אחר שהותקנו בהתאם להוראות הקודמות של סימן זה יהיו בנויים מבנה של ממש, יקויימו תמיד ויוחזקו במקומם כל עוד החלקים הטעונים גידור או התקן בטיחות אחר נמצאים בתנועה או בשימוש, זולת אם יש הכרח שיהיו חשופים לבדיקה, או לסיכה או לכיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, ונתמלאו כל הדרישות של סעיף 38.

סימן ב׳: מבנה של מכונות ומסחר בהן

45.

הגנה על חלקים מסויימים

במכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני –

(1)

כל בורג הידוק, לולב או יתד של כל גל סובב, כוֹש, גלגל או סבבת שיניים יהיו משוקעים, מסוכּכים או מוגנים באופן יעיל אחר כדי למנוע סכנה;

(2)

כל תשלובת של גלגלי שיניים או של גלגלי חיכוך, שאינה דורשת כיוונון תדיר שעה שהיא בתנועה, תהא מסוכּכת מכל צד, זולת אם הוצבה כך שיש בה אותה מידה של בטיחות כאילו היתה מסוכּכת מכל צד.

46.

מסחר במכונות וציוד

מכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני ואינה ממלאה אחרי דרישות סעיף 45, לא ימכרנה אדם ולא ישכירנה לשימוש במפעל בישראל ובחזקת סוכן של מוכר או משכיר לא יגרום ולא יביא אדם למכירתה או להשכרתה לשימוש במפעל בישראל.

47.

תקנות לענין מסחר במכונות וציוד

השר רשאי להרחיב את הוראות סעיף 46 על מכונות, מיתקנים או ציוד שאינם ממלאים אחרי דרישות של פקודה זו או של תקנה שהותקנה לפיה, הכל כפי שיפרש בתקנות; תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו למכונות, למיתקנים או לציוד בתהליך מפורש.

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס״ה–2005 (ק״ת תשס״ו, 107).

48.

סייג לתחולה

הוראות סימן זה לא יחולו על מכונה שהוחל בבנייתה לפני כ״ז בשבט תש״ו (29 בינואר 1946) ותקנות לפי סעיף 47 לא יחולו על מכונות, מיתקנים או ציוד שהוחל בבנייתם לפני התקנתן.

סימן ג׳: בטיחות הגישה והמעבר

49.

גישה למקום עבודה [תיקון: תשל״ד־2]

אמצעי גישה בטוחים לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו אי־פעם יותקנו ויקויימו ככל שהדבר מעשי במידה סבירה; בלי לגרוע מכלליות הוראה זו –

(1)

בחדר עבודה יותקנו ויקויימו מעברים נאותים;

(2)

המעברים בחדרי העבודה ויתר המעברים והמדרגות בבנין יהיו ללא הפרעה של חמרים, חפצים, ציוד או כלים;

(3)

המקום שבו מבצע העובד את עבודתו יותקן ויקויים במצב בטוח.

50.

הגנה מפני נפילה

היה אדם צריך לעבוד במקום שממנו הוא עלול ליפול יותר משני מטרים, ואין המקום מאפשר אחיזת־רגל בטוחה, ולפי הצורך – אחיזת־יד בטוחה, יותקנו – ככל שהדבר מעשי במידה סבירה – אמצעים לבטיחותו על ידי גידור או באופן אחר.

51.

מכלים לנוזלים מסוכנים

(א)

כל מכל קבוע, בור, עוקה או מבנה ששפתם נמצאת פחות ממטר אחד מעל לקרקע או לדוכן הסמוכים אליהם והם מכילים נוזל כּוֹוֶה, מאַכֵּל או ארסי, יכוסו לבטח או יגודרו לבטח לפחות עד אותו גובה; ואם מחמת מהות הפעולה אין זה מעשי לעשות כן, ייעשה כל האפשר מבחינה מעשית, על ידי כיסוי או גידור או אמצעי אחר, כדי למנוע נפילת אדם לתוך המכל, הבור, העוקה או המבנה.

(ב)

המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף זה כל מכל, בור, עוקה או מבנה אם שוכנע שלגביהם דרישות אלה אינן נחוצות או אינן מתאימות.

52.

חלק חוצה־ושב במכונה אוטומטית

היה חלק חוצה־ושב שבמכונה אוטומטית, או כל חומר הנישא עליו, נע בתוך מרחב שאדם עשוי לעבור בו אגב עבודתו או בנסיבות אחרות, לא יניחו שאותו חלק או חומר יגיע בתנועתו חוצה או פנימה עד נקודה המרוחקת פחות מחמישים סנטימטרים ממבנה קבוע שאיננו חלק מהמכונה.

53.

מכונת טוויה אוטומטית

בקשר למכונת טוויה בעלת מרכב אוטומטי יש לנקוט כל אמצעי מעשי, על ידי הוראות לאדם האחראי על המכונה ובאופן אחר, כדי להבטיח ששום עובד לא יימצא במרחב שבין החלק החוֹצה־ושב של המכונה לבין חלק קבוע של המכונה, אשר אליו נע החלק החַצה בדרכו פנימה, אלא אם נעצרה המכונה כשהחלק החוֹצה נמצא במהלך החוּצה.

סימן ד׳: משטחים, מדרגות וסולמות

54.

משטחים

כל רצפה, דרגה, מדרגות, מסדרון ומדרכת מעבר יהיו ממבנה טוב ויקויימו כראוי.

55.

מדרגות

(א)

למדרגות שהן בבנין או משמשות ליציאה מבנין יותקן ויקויים מעקה של ממש למשען יד.

(ב)

במדרגות שהן פתוחות לצד אחד יהיה המעקה כאמור לאותו צד; אם הן פתוחות לשני צדדיהן, או שמחמת המבנה שלהן או מצב המשטח של השלבים או מחמת נסיבות מיוחדות אחרות, עלולות הן במיוחד לגרום לתאונות, יותקן להן ויקויים מעקה כאמור לשני צדדיהן.

(ג)

צד פתוח של מדרגות יוגן גם על ידי שיותקן ויקויים פס תחתון או אמצעי יעיל אחר.

56.

פתחים ברצפות

כל פתח שברצפה יגודר לבטח; הוראה זו לא תחול במידה שמחמת מהות הפעולה אין הגידור מעשי.

57.

סולמות

כל סולם יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.

סימן ה׳: מעליות

58.

הגדרה

בסימן זה, חוץ מסעיף 65(2), ”תא“ – לרבות דוכן.

59.

מבנה

מעלית תהיה ממבנה מיכאני טוב, מחומר בריא ומחוֹזק מספיק, ותקויים כראוי, יחד עם כל השערים, ההֶתקנים המשולבים ושאר ההתקנים הנדרשים לפי סימן זה.

59א.

הפעלה ראשונה [תיקון: תשל״ד־2]

לא תוכנס לשימוש מעלית חדשה אלא אם נוסתה ונבדקה ביסודיות בידי בודק מוסמך ונתקבל תסקיר ובו מפורש עומס העבודה הבטוח שלה.

60.

בדיקה תקופתית [תיקון: תשל״ד־2]

לא ישתמשו במעלית אלא אם נבדקה בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך תוך ששת החדשים שקדמו לשימוש ונתקבל תסקיר על תוצאות הבדיקה.

פורסם צו הבטיחות בעבודה (מדלים ומעליות) (דין־וחשבון), 1947.

60א.

איסור הפעלה [תיקון: תשל״ד־2]

נמצא על פי תסקיר כאמור בסעיפים 59א או 60 פגם שבגללו אין המעלית ראויה לשימוש, לא תופעל המעלית עד לתיקונו.

61.

גידרה ושערים לפיר

פיר מעלית יוגן באופן יעיל על ידי גידרה של ממש, שהותקנו לה שערים ויש בה כדי למנוע אדם בשעה שהשערים סגורים מליפול לתוך הפיר או מלבוא במגע עם כל חלק נע של המעלית.

62.

סגירת שערים

כל שער כאמור בסעיף 61 יצוייד בהתקנים משולבים יעילים או בהתקנים יעילים אחרים, כדי להבטיח שהשער לא יוכל להיפתח אלא בשעה שהתא הוא ברובד ואי־אפשר יהיה להניע אותו מהרובד אלא אם ייסגר השער.

63.

מניעת הילכדות

מעלית וגידרה כאמור בסעיף 61 ייבנו כך שטובין או אדם הנישאים בתא לא יוכלו הם או כל חלק מהם להילכד בין חלק של המעלית לבין מבנה, או בין משקולת הנגד לבין חלק נע אחר של המעלית.

64.

עומס עבודה

על מעלית יסומן באופן בולט עומס העבודה המקסימלי שאפשר לשאת בה לבטח ולא ישאו בה מטען שמשקלו עולה על אותו עומס.

65.

מעלית לבני אדם

על מעלית המשמשת לנשיאת בני אדם, בין יחד עם טובין ובין בלעדיהם, יחולו דרישות נוספות אלה:

(1)

התקנים אוטומטיים יעילים יותקנו ויקויימו כדי למנוע שהתא יעבור את היעד;

(2)

כל תא יצוייד בשער בכל צד שממנו יש גישה לרובד, ולכל שער כאמור יותקנו התקנים יעילים כדי להבטיח שבשעה שאנשים או טובין נמצאים בתא אי אפשר יהיה להעלות או להוריד את התא אלא אם השער סגור, ושהתא יחנה בעת שייפתח השער;

(3)

אם התא תלוי בכבל, יהיו לפחות שני כבלים מחוברים בנפרד לתא באופן שכל כבל ואבזריו יהיה בכוחם לשאת את כל משקל התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי של המעלית, והתקנים יעילים יותקנו ויקויימו להחזיק את התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי האמור למקרה שינותקו הכבלים או אבזריהם; בפסקה זו, ”כבלים“ – לרבות שרשרות.

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית), התשנ״ג–1993 (ק״ת תשנ״ג, 1054), המחילות דרישות נוספות על מעלית לבני אדם.

66.

מעלית ישנה [תיקון: תשמ״א]

(א)

במעלית שהוחל בבנייתה או בבנייתה מחדש לפני כ״ז בשבט תש״ו (29 בינואר 1946) –

(1)

אם מבחינה מעשית סבירה אין לציידה בהתקנים כאמור בסעיף 62, יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 62 ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה ליד הרובד;

(2)

אם היא מעלית לבני אדם ואין דרך מעשית סבירה להתקין לה התקנים כאמור בסעיף 65(2), יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 65(2) ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה או ריק;

(3)

הוראות סעיף 65(3) לא יחולו.

(ב)

תחולתו של סעיף קטן (א) היא עד יום ט׳ בתמוז התשמ״ב (30 ביוני 1982).

(ג)

השר ימנה ועדה מקצועית (בסעיף זה – הועדה) שחבריה יהיו מפקח והוא היושב ראש, מהנדס בעל ידע בבניית מעליות ותחזוקתן, ואיש ציבור.

(ד)

הועדה רשאית, על־פי בקשה של אחראי לגבי מעלית מכוח סימן א׳ של פרק ט׳, שהוגשה לפחות ששה חדשים לפני המועד האמור בסעיף קטן (ב), להאריך לגבי המעלית את תחולת סעיף קטן (א) מעבר למועד האמור בסעיף קטן (ב), אם אין לדעתה בהמשך התחולה משום סיכון בלתי סביר למשתמשים במעלית; הועדה רשאית ליתן את ההארכה אף לזמן קצוב ולהתנות בתנאים את מתן ההארכה או את המשך תקפה.

(ה)

הועדה רשאית, מנימוקים מיוחדים, לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (ד) שהוגשה לאחר המועד האמור.

(ו)

השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדה.

67.

מעלית מתמדת

על מעלית מתמדת לא יחולו הוראות סעיפים 61 עד 66, ובסעיף 60(א) במקום ”ששה חדשים“ קרי ”שנים עשר חדשים“.

68.

מעלית ללא הפעלה מיכאנית

על מעלית שאינה מופעלת בכוח מיכאני לא יחולו הוראות סעיפים 62, 65 ו־66, וכל שער שהותקן לפי סעיף 61 יוחזק סגור ומהודק, זולת כשהתא בתנוחה ליד השער, ובסעיף 60(א) במקום ”ששה חדשים“ קרי ”שנים עשר חדשים“.

69.

גידור פתח שבקיר

פתח שבקיר, המשמש להעלאה או להורדה של טובין או חמרים, בין בכוח מיכאני ובין באופן אחר, יגודר לבטח ויצוייד במאחזים משני צדיו; הגידור יוחזק במקומו, חוץ משעה שמעלים או מורידים טובין או חמרים, ויקויים כראוי.

70.

פטור

היה המפקח הראשי סבור כי לגבי מיתקן פלוני, או לגבי סוג של המיתקנים האמורים בסימן זה, אין זה מעשי או סביר לקיים הוראה מהוראותיו, רשאי הוא לפטור ממנה בתנאים שייראו לו; פטור לפי סעיף זה לגבי מיתקן פלוני יהיה בתעודה, ולגבי סוג של מיתקנים יפורסם ברשומות.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ה׳1: דרגנועים

70א.

הגדרות [תיקון: תשס״ה]

”דרגנוע“ – מדרגות ממונעות במערכת סגורה, המיועדות להעלאה או להורדה של בני אדם;

”חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו“ – כל אחד מאלה:

(1)

חלק כמשמעותו בסעיף 70ז;

(2)

חלק אחר שבודק מוסמך קבע, לגבי דרגנוע מסוים, שבטיחות הדרגנוע תלויה בו;

”עומס עבודה בטוח“ – עומס העבודה המרבי שנקבע בהוראות היצרן, או עומס עבודה מרבי שקבע השר בתקנות;

”שינוי מהותי“ – שינוי במבנה הדרגנוע או במערכת הפיקוד שלו, לרבות הוספה או תיקון של חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו, שכתוצאה ממנו יש סטיה מהתכנון המקורי;

”תיקון מהותי“, לענין חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו – שיפוץ או החלפה של החלק בדרך של השבחה או החלפה של חלקים בלויים או פגומים לרבות ריתוך החלק, ולמעט החלפת חלק בלוי או פגום בחלק זהה חדש;

”תקן“ – תקן ישראלי רשמי או תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953, ובהעדר תקן כאמור, תקן אירופי EN 115 או תקן בין־לאומי אחר שהמפקח הראשי הכריז עליו בהודעה שפורסמה ברשומות ושהופקד לעיון במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954.

70ב.

בניית דרגנוע – דרישות תקן [תיקון: תשס״ה]

לא ייבנה דרגנוע אלא אם כן הוא תואם דרישות תקן.

70ג.

הפעלה ראשונה [תיקון: תשס״ה]

לא יופעל דרגנוע לראשונה אלא אם כן בודק מוסמך אישר את הפעלתו לאחר שבדק את הדרגנוע בדיקה יסודית, ומסר תסקיר לפי הוראות סעיף 119א, שבו מפורש עומס העבודה הבטוח של הדרגנוע.

70ד.

בדיקה תקופתית [תיקון: תשס״ה]

לא יופעל דרגנוע אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית, בידי בודק מוסמך בתוך שנים עשר החודשים שקדמו להפעלה, והוא אישר, בתסקיר שמסר לפי הוראות סעיף 119א, את הפעלתו.

70ה.

בדיקה אחרי שינוי מהותי או תיקון מהותי [תיקון: תשס״ה]

לא יופעל דרגנוע אשר בוצע בו שינוי מהותי או תיקון מהותי, אלא אם כן נבדק ואושר כאמור בסעיף 70ד.

70ו.

חובת הצמדת תווית בדרגנוע [תיקון: תשס״ה]

בודק מוסמך יצמיד בדרגנוע תווית בדבר הבדיקה ומועדה; השר רשאי לקבוע את צורת התווית, הפרטים שייקבעו בה ומיקומה.

70ז.

קביעת חלקים שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם [תיקון: תשס״ה]

המפקח הראשי יקבע חלקים בדרגנוע שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם ויפרסם על כך הודעה ברשומות.

70ח.

תקנות [תיקון: תשס״ה]

השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מבנה הדרגנוע, דרכי הבדיקה והאישור של הדרגנוע, דרכי השימוש בדרגנוע ותחזוקתו, והכל בכפוף לתקן.

סימן ו׳: שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה

71.

תחולה והגדרות [תיקון: תשמ״א]

(א)

הוראות סימן זה יחולו לענין כל שרשרת, חבל, או אבזר הרמה המשמשים להעלאה או להורדה של בני אדם, טובין או חמרים.

(ב)

לענין סימן זה –

”אבזר הרמה“ – התקן כלשהו המשמש או הנועד לשמש במישרין או בעקיפין לחיבור עומס להתקן הרמה ואינו מחובר דרך קבע לעומס, לרבות מענב שרשרת, מענב חבל, טבעת, וו, מענב, אונקל, סגיר, סביבול, מנעול סבב, עין הרמה משולשת, חוליה, מלקחות לוח, מלקחות קורה, מלקחות מספריים, כלי קיבור להרמת חמרים או ציוד, דלי מלקחיים, בורג עין, קורת הרמה, מסגרת הרמה וכל התקן דומה המהווה חלק של התקן הרמה או אמצעי תליה, ולרבות תמיכה של התקן הרמה שבו משטח עבודה או במה;

”חבל“ – לרבות כבל.

72.

מבנה

אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה אלא אם הם ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוזק מספיק וללא פגם גלוי.

73.

לוח עומסי עבודה

(א)

במחסן שבו מחזיקים את השרשרות, החבלים או אבזרי ההרמה ובמקומות בולטים שבמפעל יוצג לוח בו רשום עומס העבודה הבטוח של כל סוג ומידה של שרשרת, חבל או אבזר הרמה שבשימוש, ולגבי מענב רב־ענפי – לוח עומסי העבודה הבטוחים לזוויות השונות של הענפים.

(ב)

אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה שאין לגביהם רישום בלוח כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)

הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אבזרי הרמה שעומסי העבודה הבטוחים שלהם, כאמור, מסומנים עליהם באופן ברור.

74.

עומס יתר

אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה בשביל מטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח שלהם הרשום או המסומן כאמור בסעיף 73.

75.

בדיקות

כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים, או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע.

76.

שימוש ראשון [תיקון: תשל״ד־2]

השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה – זולת חבלי־סיבים או מענבי־חבל־סיבים – לא יוכנסו לשימוש במפעל אלא אם נוסו ונבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל התסקיר, המפרש את עומס העבודה הבטוח והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.

77.

ריפוי שרשרות ואבזרים

(א)

השרשרות ואבזרי ההרמה, חוץ ממענבי־חבל, ירופו לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, ובשרשרת או מענב שרשרת העשויים ממוט שקטרו 1.25 סנטימטר או פחות מזה, ובשרשרת המשמשת בקשר למתכת מותכת או סיגים מותכים – אחת לששה חדשים; ואולם שרשרת או אבזר הרמה שאינם בשימוש רגיל ירופו רק כאשר הדבר נחוץ.

(ב)

אין הוראות סעיף זה חלות על שרשרות ואבזרי הרמה מסוג או מהגדר שהמפקח הראשי פטר אותם, בתעודה שפורסמה ברשומות, משום שאין הם יכולים להיות נתונים לטיפול בחום בלי חשש נזק בגלל המבנה והחומר שלהם, או משום שכבר ניתנו לטיפול מסויים בחום שאיננו ריפוי ושאושר על ידיו.

78.

[תיקון: תשל״ד־2]

(בוטל).

סימן ז׳: מכונות הרמה

79.

הגדרות [תיקון: תשל״ד־2, תשמ״א]

”מכונת הרמה“ – התקן הרמה, לרבות עגורן, קילון, תלת־רגל, התקן משיכה, מחפר עגורן, מחדיר כלונסאות, כננת, מלגזה, גלגלת, גלגלת שרשרת, גלגלת כבלים, גלגילון, מסוע עילי, מסילת כבל, חבל עילי וכל מכונה אחרת היכולה באמצעות אבזר הרמה להרים עומס, להורידו או להחזיקו תלוי;

”חלקים“, במכונת הרמה – לרבות מנגנון הפעלתה ואבזריה, בין קבועים ובין נעים, והתקני עיגון וקביעה.

80.

מבנה וקיום

מכונת הרמה על כל חלקיה תהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזק מספיק וללא פגם גלוי, ותקויים כראוי.

81.

בדיקה

מכונת הרמה על כל חלקיה תיבדק ביסודיות, לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, על ידי בודק מוסמך.

82.

[תיקון: תשל״ד־2]

(בוטל).

83.

מסילות

פסים שעליהם נוסע עגורן נע, ומסילה שעליה נע מרכב האונקל של גשר הרמה לטעינה והובלה או של מסוע עילי, יהיו בעלי מידה מתאימה, חוזק מספיק ומשְטח נסיעה חלק, ויהיו מונחים כראוי, נתמכים או נאחזים במידה מספקת ומקויימים כראוי.

84.

סימון עומס עבודה

על מכונת הרמה יסומנו ברורות עומסי העבודה הבטוחים שלה, אולם עגורן־זרוע הבנוי באופן שעומס העבודה הבטוח יכול להשתנות על ידי הגבהת הזרוע או הנמכתה, יחובר אליו מַחוֵן אוטומטי של עומסי עבודה בטוחים או לוח בו רשומים עומסי העבודה הבטוחים לכל הטיה של הזרוע או לכל רדיוס של המטען.

85.

עומס יתר

לא תוטען מכונת הרמה במטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח כפי שסומן או נרשם בהתאם לסעיף 84, אלא לצורך ניסוי.

86.

שימוש ראשון [תיקון: תשל״ד־2]

מכונת הרמה לא תוכנס לשימוש במפעל אלא אם נוסתה וכל חלקיה נבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל תסקיר, המפרש את עומסי העבודה הבטוחים של מכונת ההרמה והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.

87.

עבודה במסילת עגורן עילי

היה אדם עובד או עסוק במסילה של עגורן עילי נע, או בסמוך למסילה כאמור, במקום שבו הוא עלול להיפגע על ידי העגורן, יינקטו אמצעים יעילים כדי להבטיח שהעגורן לא ייכנס לתחום של ששה מטרים מאותו מקום.

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (רצועת עליה), תשי״ד–1954 (ק״ת תשי״ד, 352).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), תשכ״ז–1966 (ק״ת תשכ״ז, 1128).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992 (ק״ת תשנ״ג, 202).

סימן ח׳: אדים מסוכנים

88.

הגדרה

”מקום מוקף“, לענין סימן זה – חדר, תא, מכל, בור, מעבר לאדים, צינור או חלל מוקף כיוצא באלה.

89.

תחולת הסימן

הוראות סימן זה יחולו אם יש לעשות עבודה בתוך מקום מוקף שבתוכו עלולים להיות אדים מסוכנים כדי כך שיכול שבני אדם לא יעמדו בהם.

90.

יציאה ממקום מוקף

כוות־איש תותקן למקום מוקף שאין דרך נאותה אחרת ליציאה ממנו; כוות־איש מלבנית או סגלגלה לא תפחת מארבעים וששה סנטימטרים באורך וארבעים ואחד סנטימטרים ברוחב, וכוות־איש עגולה – מארבעים וששה סנטימטרים בקוטר, ובמכָלית או בציוד נע אחר – מארבעים ואחד סנטימטרים באורך ושלושים וששה סנטימטרים ברוחב, ואם הכווה עגולה – מארבעים ואחד סנטימטרים בקוטר.

91.

כניסה למקום מוקף

לא ייכנס אדם למקום מוקף לכל מטרה שהיא אלא אם נתמלאה אחת מדרישות אלה:

(1)

האדם הנכנס לבוש מכשיר נשימה מתאים;

(2)

ננקטו כל האמצעים המעשיים לסלק אדים העלולים להיות שם ולמנוע חדירת אדים, וכל עוד לא הראה מבחן נאות שאין במקום אדים מסוכנים יהיה האדם הנכנס חגור חגורה שאליה מחובר לבטח חבל שקצהו החפשי מוחזק בידי אדם בחוץ.

92.

ציוד לנשימה ולהנשמה

(א)

מכשיר נשימה, מכשיר הנשמה, חבלים וחגורות נאותים יוכנו ויקויימו באופן שהגישה אליהם תהיה נוחה ויבוקרו לעתים מזומנות.

(ב)

מספר מספיק מקרב העובדים יודרכו ויאומנו בשימוש במכשירים האמורים ובשיטת ההנשמה.

93.

פטור

המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות סעיפים 90 עד 92, כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילוין אינו נחוץ או אינו מעשי.

94.

עבודה בתא אש

לא תותר כל עבודה בתא־אש, בתא־שריפה או במעבר לאדים של דוד עד שיצוננו במידה מספקת, על ידי איוורור או באופן אחר, כדי בטיחותם של העובדים באותה עבודה.

סימן ט׳: אבק, אדים וחמרים נפיצים ודליקים

95.

הגדרה

”אבק נפיץ“ – אבק שמחמת טבעו וכמותו עלול הוא להתפוצץ אם יִצַּת;

”תהליך המעלה אבק“ – לרבות טחינה או ניפוי.

96.

מניעת התפוצצות

אם בקשר לתהליך המעלה אבק יכול שייפלט אבק נפיץ לתוך חדר עבודה, יינקטו כל האמצעים המעשיים למניעת התפוצצות האבק על ידי שיוקף המיתקן המשמש בתהליך, תימנע או תסולק הצטברות האבק ויורחקו או יוקפו באופן יעיל מקורות ההצתה האפשריים.

97.

משנקים והתקנים אחרים

אם נמצא אבק נפיץ במיתקן המשמש בתהליך המעלה אבק, יינקטו כל האמצעים המעשיים להגביל את היקפה ותוצאותיה של התפוצצות האבק על ידי שיותקנו מַשנֵקים, חייצים ואַוָּרים או התקנים אחרים יעילים כמותם בקשר עם המיתקן האמור, זולת אם המיתקן הוא ממבנה שיכול לעמוד בפני לחץ העלול להיווצר על ידי התפוצצות כאמור.

98.

אדים נפיצים דליקים

אם חלק ממיתקן – פרט למיתקן שהותקן תחת כיפת השמים – מכיל אדים נפיצים או דליקים בלחץ שמעל ללחץ אטמוספרי, לא ייפתח אותו חלק אלא בהתאם להוראות אלה:

(1)

לפני הרפיית אמצעי הידוק של מַחְבֵּר שבין צינור לבין החלק האמור, או של מכסה בכל פתח אל החלק האמור, תופסק באופן יעיל – על ידי שסתום מפסיק או באופן אחר – כל זרימת אדים לתוך החלק או לתוך הצינור;

(2)

לפני סילוקו של אמצעי הידוק כאמור, יינקטו כל האמצעים המעשיים להפחית את לחץ האדים בצינור או בחלק כאמור עד ללחץ אטמוספרי;

(3)

הורפה או סולק אמצעי הידוק כאמור, יש למנוע חדירתם של אדים נפיצים או דליקים לתוך הצינור או החלק כאמור עד שהודק אמצעי ההידוק או הוחזר למקומו לבטח, הכל לפי המקרה.

99.

חומר נפיץ או דליק [תיקון: תשל״ד־2]

(א)

במיתקן או במכל המכילים או שהכילו חומר נפיץ או דליק או חומצה, או בחפץ הנתמך במכל כאמור או מונח עליו, לא יעשו ריתוך, הלחמה רכה או קשה או חיתוך תוך שימוש בחום, כל עוד לא ננקטו כל האמצעים המעשיים לסילוק החומר וכל אדים העולים ממנו, או לעשות אותם לבלתי נפיצים או לבלתי דליקים.

(ב)

מיתקן או מכל שעשו בהם פעולה כאמור, אין להכניס לתוכם שום חומר נפיץ או דליק עד שהמתכת נצטננה במידה מספקת כדי למנוע סכנה שהחומר יִצַּת.

100.

פטור

המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות סעיפים 98 ו־99, כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילוין אינו נחוץ או אינו מעשי.

סימן י׳: דודי קיטור

100א.

אישור להתקנה [תיקון: תשל״ד־2]

לא יותקן דוד קיטור אלא במקום שניתן לגביו היתר מאת המפקח האזורי, ובכפוף לתנאי ההיתר.

101.

מבנה וקיום [תיקון: תשל״ד־2]

(א)

כל חלק של דוד קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזֶק מספיק וללא פגם גלוי, הכל בהתאם לכללים המקובלים במקצוע.

(ב)

דוד קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי.

102.

התקני בטיחות

(א)

דוד קיטור, בין שהוא נפרד ובין שהוא אחד ממערכת דוודים, יחוברו אליו כל אלה:

(1)

שסתום בטיחות נאות, נפרד משסתום מפסיק, שיהיה מכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל ללחץ העבודה המותר ויהיה קבוע במישרין על הדוד או סמוך אליו עד כמה שהדבר מעשי; שסתום מנופי לא יראו כשסתום בטיחות נאות אלא אם המשקולת מהודקת אל המנוף במצב הנכון;

(2)

שסתום מפסיק נאות בין הדוד וצינור הקיטור;

(3)

מד־לחץ־קיטור מדוייק, המציין את לחץ הקיטור בדוד והוא מחובר אל חלל הקיטור, נראה בנקל לעין המסיק ומסומן עליו בצבע בולט לחץ העבודה המותר;

(4)

לפחות מראה־מפלס־מים אחד מחומר שקוף או מראה־מפלס־מים מסוג אחר שאושר על ידי המפקח הראשי, ואם הוא בעל צינור זכוכית ולחץ העבודה בדוד עולה כרגיל על שלושה קילוגרמים לסנטימטר מרובע, יצוייד במגן יעיל אשר לא יפריע בקריאתו;

(5)

אם הוא אחד משני דוודים או יותר – לוח שעליו מספר מבחין, שניתן לראותו בנקל;

(6)

אמצעי המאפשר להצמיד מד־לחץ לניסוי;

(7)

אם הדוד אינו מוסק מן החוץ – פקק נתיך מתאים או התקן אזעקה יעיל לשפל־מים.

(ב)

בסעיף קטן (א), פסקה (2) לא תחול על חוסך ופסקאות (3) עד (7) לא יחולו על חוסך ועל מַשחֵן.

103.

כניסת אדם

לא ייכנס אדם לדוד קיטור שהוא אחד ממערכת של שני דוודים או יותר ולא יימצא בו אלא באחת משתי אלה:

(1)

כל המבואות, אשר דרכם היו קיטור או מים חמים יכולים להיכנס לדוד מחלק אחר של המערכת, נותקו מאותו חלק;

(2)

כל השסתומים והברזים השולטים על כניסת קיטור או מים חמים כאמור בפסקה (1) הם סגורים ונעולים לבטח, ואם יש לדוד צינור הרקה במשותף עם דוד אחר או צינור המוביל לתוך מכל ניקוז משותף, יהיו שסתום ההרקה או ברז ההרקה לכל אחד מדוודים אלה בנויים באופן שיהיו נפתחים רק במפתח שאי אפשר להסירו עד שהשסתום או הברז יהיו סגורים והוא המפתח היחיד בשימוש לאותה מערכת של שסתומי הרקה וברזי הרקה.

104.

בדיקה [תיקון: תשל״ד־2]

(א)

דוד קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, וכן ייעשה אחרי תיקונים מקיפים.

(ב)

הבדיקה תיעשה בשני שלבים, והם:

(1)

בדיקת הדוד כשהוא קר וחלקיו הפנימיים והחיצוניים הוכנו באופן שנקבע;

(2)

בדיקת הדוד כשהוא בלחץ קיטור רגיל, שתיעשה בהזדמנות הראשונה של העלאת קיטור לאחר בדיקת הדוד כשהוא קר, או בהקדם ככל האפשר לאחר מכן, ובודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה ידאג לכך ששסתום הבטיחות יכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל לחץ העבודה המותר; פסקה זו לא תחול על חוסך ועל משחן.

(ג)

שני שלבי הבדיקה יכול שייעשו על ידי בודקים שונים, ולענין סעיף זה והסעיפים הבאים של סימן זה הנוגעים לתסקירים על בדיקות יראו את שני השלבים כבדיקות נפרדות.

(ד)

(בוטל).

(ה)

(בוטל).

105.

אישור להפעלה [תיקון: תשל״ד־2]

(א)

לא יוכנס לשימוש דוד קיטור חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:

(1)

נתקבל מאת בודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של הדוד והמציין את טיב הניסויים שנעשו בדוד ובאבזריו;

(2)

התסקיר נתון לעיון;

(3)

הדוד סומן באופן שאפשר לזהותו כדוד הנדון בתסקיר.

(ב)

לא יוכנס לשימוש דוד קיטור משומש אלא אם נבדק לפי סעיף 104 ונערכו תסקירים על תוצאות הבדיקות בהתאם לסעיף 119א.

(ג)

לא ישמש דוד קיטור משומש בבניה או בבניה הנדסית שפקודה זו חלה עליהן, אלא אם נבדק ונערכו תסקירים כאמור תוך ארבעה עשר החדשים שקדמו לכך.

106.

תנאי הפעלה

דוד קיטור, שלהבטחת פעולתו הבטוחה נקבעו תנאים בתסקיר על בדיקה לפי סימן זה, לא יופעל אלא בהתאם לאותם תנאים.

107.

תקנות

השר רשאי להתקין תקנות – אף בסטיה מהוראות סימן זה – בדבר דרכי הבדיקה של דודי קיטור ומועדיה, אם הבטיחות מחייבת או מצדיקה זאת.

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (מועדי בדיקה לדודי קיטור מיוחדים), תשכ״ד–1964 (ק״ת תשכ״ד, 1151).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקת מיתקני לחץ), תשכ״ז–1967 (ק״ת תשכ״ז, 2966).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות בדוד קיטור), התשמ״ז–1987 (ק״ת תשמ״ז, 220).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ), התשנ״ו–1995 (ק״ת תשנ״ו, 196).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ), התשנ״ו–1995 (ק״ת תשנ״ו, 198).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 851).

סימן י״א: קולטי קיטור

108.

מבנה וקיום

(א)

כל חלק של קולט קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזֶק מספיק וללא פגם גלוי.

(ב)

קולט קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי.

109.

התקני בטיחות

(א)

קולט קיטור שאינו בנוי ומקויים באופן שיעמוד בבטיחות בפני לחץ העבודה המותר של דוד הקיטור או בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג בצינור שבין הקולט ומקור אספקה אחר, יצוייד בכל אלה:

(1)

שסתום מצמצם נאות או התקן אוטומטי נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה – שסתום מצמצם);

(2)

שסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר פליטת קיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר או התקן נאות שיפסיק אוטומטית את אספקת הקיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר;

(3)

מד־לחץ־קיטור מדוייק המציין את לחץ הקיטור בקולט;

(4)

שסתום מפסיק נאות;

(5)

לוח שעליו מספר מבחין שניתן לראותו בנקל, זולת אם משתמשים בקולט קיטור אחד בלבד.

(ב)

שסתום הבטיחות והמד־לחץ ייקבעו בקולט הקיטור או בצינור ההספקה שבין הקולט ובין השסתום המצמצם.

(ג)

מערכת קולטי קיטור שמספקים להם קיטור דרך צינור יחיד והשסתום המצמצם קבוע בצינור היחיד האמור, יכול שיראו אותה כקולט אחד –

(1)

לענין הוראות פסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (א), אם היא חלק ממכונה אחת בלבד;

(2)

לענין הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א), אם המדובר במערכת אחרת.

110.

בדיקה [תיקון: תשל״ד־2]

קולט קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך, במידה שמבנהו של הקולט מרשה לעשות כן, לפחות אחת לעשרים וששה חדשים.

111.

אישור להפעלה [תיקון: תשל״ד־2]

(א)

לא יוכנס לשימוש קולט קיטור חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:

(1)

נתקבל מבודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של קולט הקיטור והמציין את טיב הניסויים שנעשו בקולט הקיטור ובאבזריו;

(2)

התסקיר נתון לעיון;

(3)

קולט הקיטור סומן באופן שאפשר לזהותו כקולט הקיטור הנדון בתסקיר.

(ב)

לא יוכנס לשימוש קולט קיטור משומש אלא אם נבדק לפי סעיף 110 ונערך תסקיר על תוצאות הבדיקה בהתאם לסעיף 119א.

(ג)

לא ישמש קולט קיטור משומש בבניה או בבניה הנדסית שפקודה זו חלה עליהן אלא אם נבדק ונערך תסקיר כאמור תוך עשרים וששה החדשים שקדמו לכך.

סימן י״ב: מכלי קיטור

112.

הבטחת מוצא

מכל קיטור יקויים באופן המבטיח שמוצא הקיטור יהיה פתוח בכל עת ללא הפרעה.

סימן י״ג: קולטי אויר

113.

מבנה וקיום

קולט אויר על כל אבזריו יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.

114.

התקני בטיחות

(א)

בקולט אויר ייעשו כל אלה:

(1)

יצוייד בשסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר את פליטת האויר מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר;

(2)

יצוייד במד־לחץ מדוייק המציין את לחץ האויר בקולט;

(3)

יצוייד בהתקן נאות לניקוז נוזלים, זולת אם הוא קולט אויר כמוגדר בפסקאות (3) או (4) של ההגדרה בסעיף 1;

(4)

יצוייד בכוות־איש או בכוות־יד נאותות, או באמצעי נאות אחר, המאפשרים ניקוי יסודי של פנים הקולט;

(5)

יסומן עליו לחץ העבודה המותר באופן שניתן לראותו ברורות;

(6)

היה הקולט מחובר למדחס, יהיה בנוי באופן שיעמוד בבטיחות בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג במדחס או ייקבע עליו שסתום מצמצם נאות או התקן נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה – שסתום מצמצם);

(7)

היו בשימוש במפעל יותר מקולט אויר אחד, ישא סימן מבחין שניתן לראותו בנקל.

(ב)

לענין הוראות סעיף קטן (א) ביחס לשסתום בטיחות ומד־לחץ, יכול שיראו כקולט אויר אחד מערכת קולטי אויר אשר להם מסופק אויר דרך צינור יחיד, אולם הוראת סעיף קטן זה לא תחול אם יש לקבוע שסתום מצמצם, אלא אם השסתום נקבע בצינור היחיד האמור.

115.

בדיקה [תיקון: תשל״ד־2]

(א)

בכפוף לאמור בסעיף זה ובסעיף 116, ינוקה קולט אויר וייבדק ביסודיות לפחות אחת לעשרים וששה חדשים.

(ב)

בקולט אויר העשוי במשיכה –

(1)

יהא בודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה רשאי לקבוע בתסקיר שהבדיקה הבאה תיעשה תוך תקופה העולה על עשרים וששה חדשים ואינה עולה על ארבע שנים;

(2)

היה הקולט בנוי באופן שאי אפשר לבדוק ביסודיות את שטחו הפנימי, ייעשה ניסוי הידרולי מתאים בקולט במקום הבדיקה הפנימית.

(ג)

בדיקה וניסוי לפי סימן זה ייעשו על ידי בודק דוודים מוסמך.

116.

אישור להפעלה [תיקון: תשל״ד־2]

(א)

לא יוכנס לשימוש קולט אויר חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:

(1)

נתקבל מבודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של קולט האויר והמציין את טיב הניסויים שנעשו בקולט ובאבזריו;

(2)

התסקיר נתון לעיון;

(3)

קולט האויר סומן באופן שאפשר לזהותו כקולט האויר הנדון בתסקיר.

(ב)

בבניה ובבניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו, לא ישתמשו בקולט אויר אלא אם נבדק ונערך תסקיר בהתאם להוראות סימן זה וסעיף 119א תוך עשרים וששה חדשים שקדמו לשימוש או תוך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים שנקבעה לפי סעיף 115(ב)(1).

סימן י״ד: הוראות כלליות לסימנים י׳ עד י״ג

117.

פטור

המפקח הראשי רשאי בתעודה שתפורסם ברשומות לפטור, לגמרי או בתנאים שיפרט בתעודה, מהוראות סימנים י׳ עד י״ג, כולן או מקצתן, כל סוג או טיפוס של דוד קיטור, קולט קיטור, מכל קיטור או קולט אויר, אם שוכנע שאי אפשר להחיל עליהם באופן סביר את ההוראות האמורות.

118.

סייג לתחולה

סימנים י׳, י״א ו־י״ג לא יחולו על דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר –

(1)

הנמצאים באניה;

(2)

המשמשים במסילת ברזל או בנמל השייכים למדינה או המנוהלים על ידיה או המשמשים בקשר למסילת ברזל או לנמל כאמור.

119.

בדיקה על־ידי בודק דוודים ממשלתי [תיקון: תשל״ד־2]

אדם הרוצה שבודק דוודים מוסמך שהוא עובד המדינה יבדוק דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר, או יתן תסקיר להכנסה לשימוש ביחס לדוד קיטור, לענין הוראות סימנים י׳, י״א ו־י״ג, יפנה למפקח האזורי וישלם את האגרה שנקבעה, והמפקח האזורי יורה לבודק דוודים כאמור לעשות את הבדיקה או את הניסויים הנחוצים למתן התסקיר, הכל לפי הענין.

פורסם צו הבטיחות בעבודה (אגרות בדיקה), התשמ״ז–1987.

[תיקון: תשל״ד־2]

סימן י״ד1: הוראות כלליות לענין תסקירים

119א.

תסקירים [תיקון: תשל״ד־2, תשמ״א, תשס״ה]

(א)

בודק מוסמך או בודק דוודים מוסמך שעשה בדיקה לענין הוראות סימנים ה׳ עד ז׳ או י׳ עד י״ג לפרק זה ימסור, תוך 14 יום מעשיית הבדיקה, תסקיר על תוצאות בדיקתו לתופש המפעל, והעתקו למפקח העבודה האזורי, ואולם לגבי מפעלים של מערכת הבטחון יועבר העתק התסקיר למפקח עבודה אזורי שאישר לכך שר הבטחון.

(ב)

התסקיר יהיה ערוך בטופס שנקבע לסוג הבדיקה ובו יהיו הפרטים שנקבעו, והוא ייחתם בידי מי שעשה את הבדיקה; לענין תסקירים לפי סימנים ו׳ ו־ז׳ יכול שייקבע טופס לתסקיר מאוחד.

(ג)

התסקיר יצורף לפנקס המפעל תוך 20 ימים אחרי עשיית הבדיקה.

(ד)

השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת התופש או בעל מעלית או דרגנוע להציג תסקיר או חלק ממנו במעלית או בדרגנוע וכן להחזיק עותק ממנו בדרך שתאפשר פיקוח על עשיית הבדיקות במעלית או בדרגנוע ועל ביצוע העבודות הדרושות לפי ממצאי הבדיקות.

סימן ט״ו: הסדרי בטיחות לשעת דליקה

120.

שילוט מימלטים

כל דלת העשויה לשמש מימלט מדליקה או הנותנת גישה למימלט מדליקה, למעט דלת שבשימוש רגיל, תסומן עליה במובחן ובמובלט הודעה על כך, באותיות אדומות בגודל מתאים; ”דלת“, לענין זה – לרבות חלון או מוצא אחר.

121.

גישה למימלטים

כל דבר הנמצא בחדר שבו עובדים בני אדם יסודר וימוקם באופן שיהא לכל העובדים בחדר מעבר חפשי אל מימלט מדליקה.

122.

איסור נעילת דלתות [תיקון: תשמ״א]

נמצא אדם במפעל או במקום עבודה אף שאינו מפעל, או קיים יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם, לא ייסגרו הדלתות המפורטות להלן באופן שימנע פתיחתן בקלות מבפנים אלא אם יש באותו מקום אפשרות אחרת לצאת בנוחות:

(1)

דלתות החדר שבו נמצא האדם;

(2)

דלתות המפעל;

(3)

דלתות המשמשות לעובדים במפעל מוצא מבנין או מגידרה שבהם נמצא המפעל.

123.

כיוון פתיחת דלתות

דלתות אלה ייפתחו החוצה אם אינן דלתות הזזה:

(1)

בכל מפעל – הדלתות מחדר שבו עובדים יותר מעשרה בני אדם אל חדר מדרגות או פרוזדור;

(2)

במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל אחרי ז׳ בשבט תש״ז (28 בינואר 1947) – גם כל הדלתות האחרות המשמשות לעובדים במפעל מוצא ממנו;

(3)

במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל לפני ח׳ בשבט תש״ז (29 בינואר 1947) ועובדים בו יותר מעשרה בני אדם בבנין אחד מעל לקומת הקרקע – גם כל דלת שלרגלי חדר מדרגות המשמשת מוצא מהבנין ואינה פתוחה תמיד.

124.

פיר מעלית

(א)

פיר־מעלית בפנים בנין שהוחל בבנייתו לאחר ז׳ בשבט תש״ז (28 בינואר 1947) יהיה מוקף כליל חמרים עמידים בפני אש וכל אמצעי גישה למעלית יצויידו בדלתות מחמרים עמידים בפני אש, ובלבד שקצהו העליון של הפיר יהיה חסום בחומר הנשבר בקלות על ידי אש או שיותקן בו אַוָּר.

(ב)

המפקח הראשי רשאי, בתעודה ובכפוף לתנאים המפורשים בה, לפטור מדרישות סעיף זה, כולן או מקצתן, בכל מקרה שהוא משוכנע כי מילוי דרישה הוא בלתי מתאים או בלתי רצוי.

125.

אזעקה

במפעל שעובדים בו יותר מעשרים בני אדם בבנין אחד, או מפעל שבו עובדים בני אדם בבנין שנמצאים בשימוש או מוחסנים בו חמרים דליקים ביותר או נפיצים, ייעשה הסדר יעיל למתן אזעקה, שתישמע היטב בכל הבנין, במקרה של דליקה.

126.

תרגילי הימלטות [תיקון: תשל״ד־2]

צעדים יעילים, לרבות תרגילי הימלטות, הבאים להבטיח שהעובדים יהיו בקיאים במימלטים מדליקה ובשמושם ובסדר הקבוע לשעת דליקה, יינקטו –

(1)

במפעל שעובדים בו בבנין אחד יותר מעשרים בני אדם מעל לקומה הראשונה או במקום שהוא יותר מששה מטרים מעל פני הקרקע;

(2)

במפעל שבו נמצאים בשימוש או מוחסנים חמרים דליקים ביותר או נפיצים בבנין שבו עובדים בני אדם.

סימן ט״ז: מימלטים מדליקה

127.

תקנות

השר רשאי להתקין תקנות בדבר מימלטים מדליקה שיש להתקין למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.

128.

התקנת מימלטים וקיומם [תיקון: תשל״ד־2]

יותקנו ויקויימו בכל מפעל מימלטים מדליקה נאותים ומספיקים בהתחשב במספר העובדים, בחמרים ובתהליכי העבודה.

129.

צו מימלטים [תיקון: תשל״ד־2]

(א)

מפקח עבודה אזורי רשאי להורות בצו לתופש מפעל לעשות שינויים במימלטים הקיימים או להוסיף מימלטים; צו כאמור יצורף לפנקס המפעל.

(ב)

בצו כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – צו מימלטים) יכול שייקבע –

(1)

המספר המקסימלי של העובדים אשר מותר שיהיו במפעל או בחלק פלוני או בחדר בו; פסקה זו לא תחול לגבי מפעלי מערכת הבטחון;

(2)

תהליכי העבודה במפעל או בחלק פלוני או בחדר בו והכמות וצורות ההחסנה של חמרים שמותר להחזיק או להחסין בהם; פסקה זו לא תחול לגבי מפעלי מערכת הבטחון;

(3)

כל ענין אחר שהביא המפקח האזורי בחשבון בקביעת המימלטים מדליקה במפעל;

(4)

התקופה שבה על התופש למלא את דרישות הצו והוראות לתקופת הביניים.

(ג)

התופש רשאי לערער על צו מימלטים בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום מסירת הצו לידיו, ועד לפסק הדין הסופי בתובענה לא תיחשב הפרת הצו כעבירה.

130.

בקשה לשינוי צו מימלטים [תיקון: תשל״ד־2]

ביקש תופש מפעל כי מפקח העבודה האזורי יבטל או ישנה צו מימלטים, מחמת שינוי שחל בנסיבות מזמן שניתן הצו, וסירב המפקח לעשות כן, רשאי תופש המפעל לערער על הסירוב בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום שנמסרה לו הודעה בכתב על הסירוב.

131.

[תיקון: תשל״ד־2]

(בוטל).

132.

[תיקון: תשל״ד־2]

(בוטל).

133.

[תיקון: תשל״ד־2]

(בוטל).

134.

[תיקון: תשל״ד־2]

(בוטל).

135.

[תיקון: תשל״ד־2]

(בוטל).

פרק ד׳: רווחה לעובדים

סימן א׳: מי שתיה

136.

מי שתיה

יש להתקין ולקיים, בנקודות נאותות שהגישה אליהן נוחה לכל העובדים, הספקת מים ראויים לשתיה, בכמות מספקת, מצינור ראשי ציבורי או ממקור אחר שאושר בכתב על ידי רופא של לשכת הבריאות המחוזית שהמפעל נמצא בתחומה.

137.

מי שתיה מכלים

מי שתיה שאינם מסופקים במערכת צינורות יהיו נתונים בכלים נאותים ויוחלפו לפחות אחת ליום, ויינקטו כל האמצעים המעשיים לשמירת המים והכלים מזיהום.

138.

סימון

נקודות ההספקה של מי השתיה, בין במערכת צינורות ובין בכלים, יסומנו באופן ברור במלים ”מי שתיה“ אם הורה על כך המפקח האזורי.

139.

כוסות

אם אין המים באים בקילוח עולה שנוח לשתות ממנו, יימצאו ליד כל נקודת הספקה כלי שתיה נאותים וסידורים לשטיפתם במי שתיה.

סימן ב׳: רחצה

140.

התקנת סידורי רחצה

יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים סידורי רחצה מספיקים ונאותים, לרבות סבון ומגבות נקיות או אמצעים נאותים אחרים לניקוי או לניגוב; הגישה אליהם תהיה נוחה והם יוחזקו במצב נקי ומסודר.

141.

פטור

המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף 140, כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא לדעתו בלתי סבירה מפני שצר המקום במפעל וקיימים סידורי רחצה מספיקים ונאותים אחרים שהגישה אליהם נוחה, או בגלל הקושי להשיג מים במידה מספקת או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.

סימן ג׳: שמירת בגדים

142.

מלתחה

יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים מלתחה מספיקה ונאותה לבגדים שאין לובשים אותם בשעות העבודה, וסידורים מעשיים סבירים לייבוש בגדים כאמור.

143.

פטור

המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף 142, כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא, לדעתו, בלתי סבירה, מפני שצר המקום במפעל או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.

סימן ד׳: מקומות ישיבה

144.

מושב לפנאי

במפעל יהיו כסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין כדי לאפשר לעובדים כשיש להם במשך העבודה הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה.

145.

מושב לעבודה

ניתן באופן סביר לבצע חלק מהעבודה בישיבה, יותקן ויקויים בשביל העובד באותה עבודה מושב בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום.

146.

פטור

המפקח האזורי רשאי לפטור מהתקנת משענת גב, במקום שאין זה מעשי לדעתו לעשות זאת.

סימן ה׳: עזרה ראשונה

147.

ארגז לעזרה ראשונה

(א)

לכל מאה וחמישים עובדים או חלק ממספר זה יש להתקין ולקיים ארגז לעזרה ראשונה לפי תקן שקבע השר.

(ב)

מספר העובדים במפעל, לענין סעיף קטן (א), הוא המספר הגדול ביותר של עובדים בזמן מן הזמנים, ואם היו עובדים במשמרות – מספר העובדים הגדול ביותר הנמצאים בעבודה בזמן מן הזמנים.

(ג)

כל ארגז יהיה במצב שהגישה אליו תהיה נוחה, ולא יוחזק בו דבר מלבד חמרים וכלים לעזרה ראשונה.

148.

ממונה על ארגז

(א)

על כל ארגז לעזרה ראשונה יתמנה אדם אחראי והוא יהיה מצוי בנקל כל שעות העבודה; במפעל שעובדים בו יותר מחמישים איש על הממונה להיות מאומן במתן עזרה ראשונה.

(ב)

בכל חדר עבודה תוצג הודעה המפרשת את שמו של הממונה על הארגז שנועד לאותו חדר.

149.

פטור

הותקנה במפעל מרפאה ונעשו סידורים להבטיח בה טיפול תכוף בכל פגיעה שתקרה במפעל, רשאי המפקח הראשי בתעודה לפטור את המפעל מדרישות סימן זה במידה ובתנאים שיפרש בתעודה.

סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים

150.

תחולת הסימן [תיקון: תשמ״ד]

(א)

סימן זה יחול על עניני רווחה אלה:

(1)

הענינים הנדונים בסימנים א׳ עד ה׳ של פרק זה;

(2)

הספקת מושבים בחדרי עבודה והשימוש בהם;

(3)

סידורים למתן עזרה ראשונה ולטיפול במרפאה;

(4)

הספקת תלבושת מגן;

(5)

סידורים להכנת ארוחות, חימומן ואכילתן;

(6)

חדרי מנוחה;

(7)

סידורים להשגחה על עובדים;

(8)

הבטחת סידורים נאותים לשמירה על כשרות מקומות להכנת ארוחות ואכילתן, לפי תביעת עובד או עובדים באותו מקום עבודה.

(ב)

השר רשאי בתקנות להוסיף על הענינים שסימן זה חל עליהם ענינים אחרים הנוגעים לרווחתם של עובדים או של סוג מהם.

(ג)

סימן זה לא יחול על מפעלים שבהם העובדים היחידים הם בני משפחה אחת הגרים שם.

151.

תקנות רווחה

(א)

ראה השר כי בגלל התנאים והנסיבות של העבודה, או בגלל מהותם של התהליכים המבוצעים, יש לקבוע הוראות לגבי ענין רווחה לעובדים או לסוג פלוני מהם, רשאי הוא להתקין תקנות המחייבות לנקוט בקשר לאותו ענין צעדים סבירים שיפורשו בתקנות, בין בנוסף להוראות הקודמות של פרק זה, בין במקומן ובין להרחבתן או לשינוין.

(ב)

תקנות לפי סימן זה יכול שיותקנו למפעל פלוני או למפעלים מסוג או מהגדר פלוני, ויכול שיטילו חובות על בעלי מפעלים, ולענין השימוש בהסדרים שסודרו – על העובדים.

152.

בקשת עובדים להחלת תקנות

לענין דרישות מסויימות יכול שתקנות לפי סימן זה יהיו מותנות בכך שתוגש בקשה מאת מספר נקוב של עובדים הנוגעים בדבר או מאת חלק נקוב מהם, ובהן תיקבע הדרך שבה יש לברר מה דעתם של העובדים.

153.

שיתוף העובדים בניהול ובהוצאות [תיקון: תשע״ד]

(א)

במקרה שהעובדים משתתפים בהוצאות לעניני רווחה יכול שתקנות לפי סימן זה יקבעו הוראות לשיתופם בניהול ההסדרים לפי התקנות.

(ב)

לא תידרש השתתפות בהוצאות מן העובדים במפעל אלא לשם הספקת טובות הנאה נוספות או מיוחדות שלדעת השר אין זה סביר לדרוש מן המעסיק שיספק אותן לבדו, ואלא אם לפחות שני שלישים של העובדים הנוגעים בדבר שבאותו מפעל הסכימו לכך לאחר שנתבררה דעתם באופן שנקבע.

פרק ה׳: הוראות מיוחדות לענין בריאות, בטיחות ורווחה

סימן א׳: אבק ואדים

154.

סילוק אבק ואדים [תיקון: תשל״ד־2]

(א)

אם בקשר לתהליך פלוני נפלטים אבק, אדים או זיהום אחר שמחמת מהותם וכמותם עלולים הם לפגוע בעובדים או להטרידם, או נפלט אבק כלשהו בכמות ניכרת, יינקטו כל האמצעים הדרושים כדי להגן על העובדים מפני נשימת האבק, האדים או הזיהום האחר ולמנוע הצטברותם בחדר עבודה.

(ב)

נוסף לאמור בסעיף קטן (א), אם מהות התהליך מאפשר זאת יותקנו ויקויימו התקני פליטה בסמוך ככל האפשר לנקודת ההתהוות של האבק, האדים או הזיהום האחר, למניעת חדירתו לאויר של חדר עבודה.

155.

מנוע שריפה פנימית

לא ישתמשו במנוע שריפה פנימית נייח אלא אם נעשו שתי אלה:

(1)

הותקן מוביל גזי פליטה להוצאתם מן המנוע אל האויר החפשי;

(2)

המנוע – זולת אם מפעילים אותו לצורך ניסוי – הובדל במחיצות מכל חדר עבודה או מחלק של חדר עבודה, שיש בו עובדים שאינם מטפלים במנוע, הבדלה המונעת חדירת אדים מזיקים ממנו לאוירו של החדר או של החלק כאמור.

סימן ב׳: הוראות בדבר אכילה ושתיה

156.

הגדרה [תיקון: תשל״ד־2]

”תהליך מסוכן לבריאות“, לענין סימן זה –

(1)

שימוש בעופרת, בזרניך או בחומר רעיל אחר;

(2)

תהליך או עבודה שבהם נפלטים אבק או אדים העלולים לפגוע באדם.

157.

חדר שאסור לאכול בו [תיקון: תשל״ד־2]

(א)

חדר שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות לא יורשה אדם להישאר בו במשך ההפסקות הנתונות לו לאכילה או למנוחה, למעט הפסקות הנתונות תוך כדי עבודה רצופה.

(ב)

חדר שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות, לא יורשה אדם לאכול, לשתות או לעשן בו.

158.

מקום לאכילה [תיקון: תשל״ד־2]

בכל מפעל שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות יועמד לרשות העובדים מקום מתאים לאכילת ארוחותיהם, ובו שולחנות וכסאות במספר מספיק.

159.

תקנות

השר רשאי להרחיב בתקנות את ההוראות של סעיפים 157 ו־158 או מקצתן על חדרים שבהם מבוצע תהליך פלוני אם נראה לו כי, מחמת מהותו של אותו תהליך, יהא הדבר פוגע בבריאות או בלתי רצוי מבחינה אחרת אם יאכלו ארוחות בחדר כאמור או יישארו בו במשך ההפסקות הנתונות לאכילה או למנוחה.

סימן ג׳: הגנה על עינים

160.

תקנות להגנה על עינים

השר רשאי לקבוע כי תהליך פלוני גורר סיכון מיוחד של פגיעה בעיניים על ידי חלקיקים או רסיסים הניתזים תוך התהליך, וכי יסופקו משקפי מגן נאותים או סוככים יעילים, בהתאם להוראות שקבע, כדי להגן על עיני העובדים בתהליך.

סימן ד׳: ייצור גפרורים

161.

איסור ייצור בזרחן

לא ישתמש אדם לייצור גפרורים בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב.

סימן ה׳: לחות בתהליך טקסטיל

162.

תחולה

הוראות סימן זה יחולו במפעל שבו מעלים לחות אטמוספרית באופן מלאכותי בהפחת קיטור או באמצעי אחר אגב תהליך שבייצור טקסטיל.

163.

הודעה

לפני שמעלים לראשונה לחות מלאכותית במפעל או עם העלאתה, ימציא תופש המפעל הודעה על כך בכתב למפקח האזורי.

164.

הוראות

מפעל שאין לגביו תקנות לפי פקודה זו בדבר לחות, יחולו עליו הוראות התוספת.

סימן ו׳: חדרים שבקומת מרתף

165.

הגדרה

”חדר שבקומת מרתף“, לענין סימן זה – חדר שבכולו או בחלקו מחצית גבהו מהרצפה עד התקרה, או יותר ממחציתו, היא מתחת לפני המדרכה של הרחוב הגובל את החדר או מתחת לפני הקרקע הגובלת אותו או הקרובה ביותר אליו.

166.

חובת אישור לעבודה במרתף

חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה אחרי ד׳ בטבת תשכ״ג (31 בדצמבר 1962), לא תיעשה בו עבודה אלא אם אישר המפקח האזורי בכתב שהחדר מתאים לייעודו מבחינת הבטחון והגיהות בעבודה.

167.

סמכות לפסול מרתף ישן

(א)

חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה לפני ה׳ בטבת תשכ״ג (1 בינואר 1963), לא תיעשה בו עבודה אם המפקח האזורי קבע בתעודה שאינו מתאים למטרתו בגלל המבנה, הגובה, התאורה או האיוורור או מטעמי גיהות או מפני שלא הותקן בו מימלט נאות למקרה של דליקה, זולת אם החדר משמש רק להחסנה או למטרה שהשר הוציא אותה בתקנות מכלל הוראות סעיף זה.

(ב)

היה החדר בשימוש למעשה בעת מתן התעודה כאמור, יתלה המפקח את תוקף התעודה לתקופה שיראה אותה סבירה, כדי לאפשר לתופש החדר לעשותו מתאים או להשיג לו תחליף.

168.

החלטת בית דין לעבודה [תיקון: תשל״ד־2]

נפגע התופש על ידי החלטת המפקח האזורי לפי סעיף 167 לגבי חדר שבשימוש למעשה, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד יום מיום שנודע לו על התעודה, לערער בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה; כל עוד לא ניתן פסק דין סופי לא יראו כאילו הופרה הוראה של סימן זה לגבי החדר הנדון בתובענה.

169.

ביטול תעודה

המפקח האזורי רשאי לבטל אישור לפי סעיף 166 או תעודה לפי סעיף 167, אם לדעתו חלו בחדר שינויים העושים אותו מתאים לייעודו, או לא מתאים לייעודו, הכל לפי הענין.

סימן ז׳: מכבסות

170.

ויסות חום וסילוק קיטור

במכבסה יינקטו אמצעים יעילים, על־ידי מאוורר או באופן אחר, לווסת את מידת החום בכל חדר גיהוץ ולסלק את הקיטור בכל חדר כביסה.

171.

[תיקון: תשל״ד־2]

(בוטל).

סימן ח׳: משקל משאות

172.

תקנות בדבר הרמת משקל יתר

(א)

השר רשאי להתקין תקנות הקובעות את המשקל המקסימלי של משאות שעובדים במפעלים או במקומות עבודה אחרים ירימו, ישאו או יניעו.

(ב)

בתקנות אלה יכול שייקבעו משקלים שונים לנסיבות שונות ויכול שיתייחסו לעובדים בדרך כלל, לסוג פלוני של עובדים או לעובדים בסוג או הגדר פלוני של מפעלים או מקומות עבודה אחרים או בתהליך פלוני.

[תיקון: תשע״ו־2]

סימן ט׳: תקנות בטיחות, בריאות וגיהות

172א.

הגדרות [תיקון: תשע״ו־2]

חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979.

”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה;

”ביצוע עבודה“ – לרבות ביצוע פעולה מסוג מסוים במסגרת העבודה;

”הרשאה“ – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת נותן הרשאה, הנדרשים לפי פקודה זו לשם –

(1)

ביצוע עבודה;

(2)

ביצוע תפקיד בדיקה ובקרה;

(3)

מתן הכשרה מקצועית;

”הוועדה“ – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

”חוק ארגון הפיקוח על העבודה“ – חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954;

”מחזיק במקום העבודה“ – כל אחד מאלה:

(1)

המעסיק;

(2)

בעל מקום העבודה או תופש מקום העבודה;

(3)

המנהל בפועל את מקום העבודה;

(4)

מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה;

(5)

המנהל בפועל של תאגיד, אם מקום העבודה הוא בבעלות תאגיד;

”מקום עבודה“ – כל אחד מאלה:

(1)

מפעל כמשמעותו בפקודה זו;

(2)

מקום עבודה כמשמעותו בסעיף 3 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה;

(3)

כל מקום אחר שהוחלו עליו הוראות פקודה זו, כולה או חלקה;

”נותן הרשאה“ – כל אחד מאלה:

(1)

השר;

(2)

מפקח ראשי;

(3)

גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי פקודה זו;

”שירות הפיקוח על העבודה“ – השירות כמשמעותו בסעיף 1 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה;

”תפקיד בדיקה ובקרה“ – תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי סימן זה.

173.

תקנות לשמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות בעבודה [תיקון: תשמ״ט, תשע״ו־2]

(א)

השר, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, באישור הוועדה ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י), רשאי להתקין תקנות בדבר בטיחות, בריאות וגיהות במקומות עבודה לשם מניעת החשיפה לגורמי סיכון במקומות אלה או הפחתת החשיפה להם; לענין זה, ”גורמי סיכון“ – מקור, מצב או פעולה שעשויים להזיק ולהביא לפגיעה גופנית או לבריאות לקויה, או לשילוב של אלה, לרבות מיתקן, ציוד, חומר, תהליך, ייצור, קרינה, או מעשה או מחדל הנהוגים או קיימים באותם מקומות.

פורסמו כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947 (ע״ר 1947, תוס׳ 2, 846).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה), תשכ״ד–1964 (ק״ת תשכ״ד, 872).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (נוחיות), תשכ״ה–1965 (ק״ת תשכ״ה, 1621).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן), תשכ״ה–1965 (ק״ת תשכ״ה, 1814).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות), תשל״ב–1972 (ק״ת תשל״ב, 1701).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות), תשל״ב–1972 (ק״ת תשל״ב, 1723).

פורסמו תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976.

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות), התשמ״ג–1983 (ק״ת תשמ״ג, 698).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת), התשמ״ד–1983 (ק״ת תשמ״ד, 432).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל־כלוריד), התשמ״ד–1983 (ק״ת תשמ״ד, 426).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן), התשמ״ד–1983 (ק״ת תשמ״ד, 572).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ״ד–1984 (ק״ת תשמ״ד, 723).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ״ד–1984 (ק״ת תשמ״ד, 1752).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן)), התשמ״ה–1985 (ק״ת תשמ״ה, 498).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (כלים לשיקוע פינים בפעולה ישירה), התשמ״ד–1984 (ק״ת תשמ״ד, 1569).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית), התשמ״ה–1985 (ק״ת תשמ״ה, 504).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים), התשמ״ה–1984 (ק״ת תשמ״ה, 415).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ״ו–1986 (ק״ת תשמ״ו, 924).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988 (ק״ת תשמ״ח, 388).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ״ח–1988 (ק״ת תשמ״ח, 445).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות), התשמ״ח–1988 (ק״ת תשמ״ח, 798).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש״ן–1990 (ק״ת תש״ן, 409).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים), התשנ״א–1990 (ק״ת תשנ״א, 230).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ״ג–1992 (ק״ת תשנ״ג, 126).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים), התשנ״ג–1992 (ק״ת תשנ״ג, 192).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים), התשנ״ג–1993 (ק״ת תשנ״ג, 434).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסויימות), התשנ״ג–1993 (ק״ת תשנ״ג, 441).

פורסמו תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ״ד–1994 (ק״ת תשנ״ד, 536).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסויימים), התשנ״ג–1993 (ק״ת תשנ״ג, 450).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית), התשנ״ג–1993 (ק״ת תשנ״ג, 1055).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ), התשנ״ו–1995 (ק״ת תשנ״ו, 196).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ), התשנ״ו–1995 (ק״ת תשנ״ו, 198).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ״ז–1997 (ק״ת תשנ״ז, 1139).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ״ח–1998 (ק״ת תשנ״ח, 560).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 851).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד), התשס״א–2001 (ק״ת תשס״א, 928).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות), התשס״א–2001 (ק״ת תשס״א, 946).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס״ה–2005 (ק״ת תשס״ו, 107).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007 (ק״ת תשס״ז, 756).

פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע״א–2011 (ק״ת תשע״א, 1318).

(ב)

בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי השר בין השאר לקבוע –

(1)

הוראות לענין הימצאות במקום העבודה;

(2)

איסור, הגבלה או תנאים לענין שימוש בחומר, לרבות איסור על מכירתו או מסירתו לשימוש במקום עבודה;

(3)

איסור, הגבלה או תנאים לענין ביצוע תהליך.

(ג)

תקנות שייוחדו למקומות עבודה שעיקר עיסוקם ייצור של גז כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989, מילויו, החסנתו, הולכתו, הובלתו או שיווקו, יותקנו בהסכמת שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.

(ד)

תקנות בדבר השימוש בחומר הדברה בחקלאות יותקנו בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הבריאות והשר להגנת הסביבה.

(ה)

תקנות בענין גידול בעלי חיים בענפי החקלאות יותקנו בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.

(ו)

תקנות בענין קרינה, אסבסט, אבק מזיק וחומרים מסוכנים יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הבריאות.

(ז)

תקנות בעניינים שאינם מנויים בסעיפים קטנים (ג) עד (ו), הנוגעות לביצוע עבודה שכרוכה בחשיפה סביבתית של הציבור, יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה.

(ח)

תקנות הנוגעות לבריאות עובד יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות; בדיקות רפואיות או מעקב שיש לבצעם לפי הוראות שנקבעו בתקנות כאמור בידי שירות רפואי מוסמך, יבוצעו על ידי אלה, בלבד:

(1)

לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות, אם שר הבריאות הסמיכה להיות שירות רפואי מוסמך, בכלל או לעניינים מסוימים;

(2)

קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

(3)

מוסד רפואי, שהשר, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לענין אותן תקנות.

(ט)

תקנות החלות על עובד כאמור בסעיף 8(2) או (3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, יותקנו בהתייעצות עם שר הביטחון, ובלבד שהן נוגעות לפעילות ששר הביטחון הודיע לשר שהיא חיונית והפסקתה, צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה ויש הכרח להבטיח את ביצועה.

(י)

תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים:

(1)

תקנות שייוחדו לביצוע עבודה במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או ברשות הארצית לכבאות והצלה (בסעיף קטן זה – גופי ביטחון פנים) או לביצוע עבודה במיתקנים מסווגים של גופי ביטחון פנים על ידי אותם גופים;

(2)

הוראות בתקנות הנוגעות לפעולות של גופי ביטחון פנים החיוניות לחילוץ או להצלת חיי אדם;

(3)

הוראות בתקנות הנוגעות לקבלת מידע מהמרשם הפלילי למתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה.

(יא)

לא נמסרה עמדתו בכתב של ארגון העובדים או ארגון מעבידים כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימים מיום שהשר פנה אליו בכתב לקיום התייעצות עמו, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עם אותו ארגון חובת ההתייעצות.

173א.

תנאים לביצוע עבודה, לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה ולמתן הרשאה [תיקון: תשע״ו־2]

בתקנות לפי סעיף 173, רשאי השר לקבוע איסור, הגבלה או תנאים לביצוע עבודה או לקבוע תנאים לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה או למתן הרשאה, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין מתן הרשאה לביצוע עבודה ולעניין ביצוע עבודה או ביצוע תפקיד בדיקה ובקרה שאינם טעונים הרשאה – תנאים כמפורט להלן:

(א)

השכלה, ניסיון, הכשרה מקצועית, התמחות או השתלמות, תנאי הקבלה אליהן ועמידה בבחינות מקצועיות;

(ב)

מגבלה רפואית או מצב רפואי המונעים את ביצוע העבודה או התפקיד או המסכנים את העובד או אחרים;

(ג)

בהסכמת שר המשפטים –

(1)

מגבלה מחמת גיל מזערי המונעת את ביצוע העבודה או התפקיד או המסכנת את העובד או אחרים;

(2)

כל תנאי אחר הדרוש לשם הבטחת מקצועיותו של מבצע העבודה או התפקיד או לשם שמירה על הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה;

(2)

לעניין מתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה – תנאים כמפורט להלן:

(א)

לגבי מבקש הרשאה שהוא יחיד –

(1)

תנאים כמפורט בפסקה (1);

(2)

העדר ניגוד עניינים הקשור לביצוע התפקיד;

(3)

יכולת העמדה של אמצעים לרבות מבנה, מיתקנים, חומרים וכוח אדם הדרושים לביצוע התפקיד;

(4)

העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל הרשאה לביצוע התפקיד;

(5)

העדר החלטה מינהלית שניתנה לפי כל דין בשל הפרת הוראה הקשורה לבטיחות בעבודה;

(ב)

לגבי מבקש הרשאה שהוא תאגיד – רישומו כתאגיד בישראל ותנאים בעניינים כמפורט בפסקה (1)(א) ו־(ג)(2) ובפסקת משנה (א)(2) עד (5), שיתקיימו בנושאי המשרה בתאגיד או בתאגיד, לפי העניין; בפסקת משנה זו, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום ההרשאה;

(3)

לעניין מתן הרשאה למתן הכשרה מקצועית – תנאים כמפורט להלן:

(א)

לגבי מבקש הרשאה שהוא יחיד –

(1)

תנאים בעניינים כמפורט בפסקה (1) ובפסקה (2)(א);

(2)

תנאים לעניין דרכי ההכשרה שתינתן, לרבות הכשרה עיונית, קורסי ההכשרה, היקפם, תוכני הלימוד והבחינות שייערכו בסיומם;

(ב)

לגבי מבקש הרשאה שהוא תאגיד –

(1)

תנאים בעניינים כמפורט בפסקה (2)(ב);

(2)

תנאים בעניינים כמפורט בפסקת משנה (א)(2).

173ב.

חובות, הגבלות ותנאים החלים על מחזיק במקום העבודה, מבצע עבודה, מבצע תפקיד בדיקה ובקרה או בעל הרשאה [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מחזיק במקום העבודה, על מבצע עבודה, על מבצע תפקיד בדיקה ובקרה או על בעל הרשאה, לשם ביצוע העבודה או ביצוע התפקיד, לפי העניין, ובמהלך העבודה או התפקיד כאמור, לשם הבטחת מקצועיותם של המנויים בסעיף זה ושמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע מחיר מרבי או מזערי שרשאי בעל הרשאה לגבות בעד שירות שהוא נותן במסגרת תפקידו.

(ב)

השר או מפקח ראשי רשאי להוסיף בהרשאה חובות, הגבלות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן (א), שיחולו על בעל אותה הרשאה, לשם הבטחת מקצועיותו ושמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה.

(ג)

(1)

ראה השר או מפקח ראשי כי יש חשש ממשי לבטיחות, לבריאות או לגיהות, שלא היה ידוע לו בעת שנקבעו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), ועקב כך יש להחיל בהקדם חובות, הגבלות או תנאים כאמור בסעיף קטן (ב) על בעלי הרשאה מסוג מסוים, רשאי הוא להורות על החלת חובות, הגבלות או תנאים כאמור בהוראה שתפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט.

פורסמו הוראות הבטיחות בעבודה (חובת עגורנאי מוסמך לשאת תעודה מזהה וזיהויו), התשע״ט–2019.

(2)

הודעה על כוונה להורות על החלה כאמור בפסקה (1) תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט שלושים ימים לפחות לפני פרסום ההוראה כאמור בפסקה (1).

(3)

הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות.

(4)

על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות החשש לבטיחות, לבריאות או לגיהות, או לחומרת החשש, רשאי השר או מפקח ראשי שלא לפרסם הודעה כאמור בפסקה (2), ורשאי הוא לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי.

173ג.

ביטול הרשאה, אי־חידושה, הגבלתה או התלייתה [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

סבר נותן הרשאה כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לסרב לחדש הרשאה שנתן, לבטלה, להגבילה, להתנותה בתנאים או להתלותה לתקופה שלא תעלה על שנה אלא אם כן ראה שחומרת ההפרה או נסיבותיה מחייבות התליה לתקופה ארוכה יותר, או להורות למחזיק במקום העבודה להפסיק את עבודתו של בעל ההרשאה:

(1)

ההרשאה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;

(2)

חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההרשאה;

(3)

בעל ההרשאה הפר חובה, הגבלה או תנאי מהתנאים שנקבעו לפי סעיף 173ב או הוראה מההוראות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר, הקשורה לבטיחות בעבודה.

(ב)

סבר נותן ההרשאה כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל ההרשאה לתקנו ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; הורה נותן ההרשאה כאמור, יאפשר המחזיק במקום העבודה את התיקון; חלפה התקופה שקבע נותן ההרשאה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל ההרשאה הזדמנות לטעון את טענותיו, לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)

סבר נותן ההרשאה כי קיימת סכנה מיידית לבטיחות הציבור בהמשך פעילותו של בעל ההרשאה, רשאי הוא להורות על התליית ההרשאה לתקופה שלא תעלה על 14 ימי עבודה, עוד בטרם קבלת החלטה לפי סעיף זה.

(ד)

החליט נותן ההרשאה לנקוט אמצעים כאמור בסעיף זה, ישלח לבעל ההרשאה הודעה מנומקת על כך בכתב.

173ד.

דחיית החלטה לעניין מתן הרשאה או חידושה בשל פתיחה בחקירה [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

נקבע בתקנות לפי סעיף 173א, כתנאי למתן הרשאה, העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי להיות בעל הרשאה, ונפתחה חקירה לפי דין נגד מבקש הרשאה או בעל הרשאה בקשר לעבירה כאמור, רשאי נותן ההרשאה לדחות את החלטתו לעניין מתן ההרשאה או חידושה, לפי העניין, עד לקבלת החלטה לעניין הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חומרת העבירה.

(ב)

החליט נותן ההרשאה לדחות את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א), ישלח לבעל ההרשאה הודעה מנומקת על כך בכתב.

173ה.

עיון חוזר [תיקון: תשע״ו־2]

הרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של נותן הרשאה לפי סעיף 173ג או 173ד, רשאי לבקש עיון חוזר בהחלטה, אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד ההחלטה הקודמת, בתוך 30 ימים מגילוי העובדות החדשות או שינוי הנסיבות.

173ו.

השגה [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

מי שניתנה בעניינו החלטה לפי הוראות סימן זה בידי מי שמנוי בפסקה (3) להגדרה ”נותן הרשאה“, רשאי להשיג עליה בכתב, בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.

(ב)

הסמכות לדון בהשגה ולהחליט בה תהיה –

(1)

לעניין החלטה כאמור של מי שנמנה עם שירות הפיקוח על העבודה – למפקח ראשי;

(2)

לעניין החלטה כאמור של מי שאינו מנוי בפסקה (1) – למי שהשר קבע כי השגה על החלטה של גורם כאמור תידון לפניו, ככל שקבע.

(ג)

החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך שישים ימים מיום הגשתה.

(ד)

אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך שלושים ימים מיום הגשת הבקשה.

173ז.

ערעור [תיקון: תשע״ו־2]

הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נותן הרשאה לפי הוראות סימן זה, לרבות החלטה בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף 173ה או בהשגה כאמור בסעיף 173ו, רשאי לערער עליה לפני בית הדין האזורי לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969, בתוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו; בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטת נותן ההרשאה.

173ח.

פרסום [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

מפקח ראשי רשאי לפרסם באתר האינטרנט את שמו של בעל הרשאה, מספר רישיונו ומענו, ולבקשת בעל ההרשאה – גם את פרטי ההתקשרות שימסור בעל ההרשאה.

(ב)

בוטלה הרשאה כאמור בסעיף 173ג, יוסרו פרטיו של בעל ההרשאה מהרשימה כאמור בסעיף קטן (א), ואם הותלתה ההרשאה – יוסרו פרטיו של בעל ההרשאה לתקופת ההתליה.

173ט.

החלת דינים על בעל הרשאה [תיקון: תשע״ו־2]

בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין מי שקיבל הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה כדין עובד הציבור לעניין חוקים אלה:

(1)

חוק העונשין, התשל״ז–1977 – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור;

(2)

174.

מקום עבודה בחזקת מפעל

מקום עבודה שחלות עליו תקנות שהותקנו לפי סימן זה, רואים אותו כמפעל לענין סעיף 200, אם הוטלה חובת ניהול פנקס או רישומים אחרים, ולענין סעיפים 201 עד 204 ו־212 ופרק ט׳.

פרק ו׳: תחולות והרחבות מיוחדות

סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד

175.

אחריות בעל הבנין [תיקון: תשס״ה]

(א)

הושכר חלק מבנין כמפעל נפרד יחולו הוראות סעיף זה.

(ב)

ההוראות המנויות להלן יחולו על כל חלק מהבנין המשמש לצרכי המפעל אבל אינו כלול בו, ובעל הבנין יהיה אחראי להפרתן:

(1)

הוראות פרק ב׳, סימן א׳: נקיון וצביעה;

(2)

הוראות פרק ב׳, סימן ג׳, לענין תאורה;

(3)

הוראות פרק ג׳, סימן א׳, לענין מניעים ראשיים וממסרת, סימן ד׳: משטחים, מדרגות וסולמות, סימן ה׳: מעליות, וסימן ה׳1: דרגנועים;

(4)

הוראות פרק ג׳, סימנים י׳ ו־י״ד, לענין דודי קיטור.

(ג)

בעל הבנין יהיה אחראי ביחס למפעל, במקום התופש, לכל הפרה של הוראות אלה:

(1)

הוראות פרק ב׳, סימן ה׳: נוחויות, אלא שלענין נקיונן יהיה הוא אחראי רק כאשר השימוש בהן משותף לשוכרים אחדים;

(2)

הוראות פרק ג׳, סימן ה׳: מעליות, סימן ה׳1: דרגנועים וסימנים י׳ ו־י״ד, לענין דודי קיטור, הכל במידה שהן מתייחסות לענינים שבשליטתו של בעל הבנין;

(3)

הוראות פרק ג׳, סימן ט״ו: הסדרי בטיחות לשעת דליקה, וסימן ט״ז: מימלטים מדליקה, הכל במידה שהן מתייחסות לענינים שבשליטתו של בעל הבנין, ולענינים אלה יראו את המפעל כאילו הוא כולל כל חלק מהבנין המשמש לצרכיו.

[תיקון: תשל״ד־2]

סימן ב׳: חצרים לשכירות כוח (בוטל)

176.

[תיקון: תשל״ד־2]

(בוטל).

177.

[תיקון: תשל״ד־2]

(בוטל).

178.

[תיקון: תשל״ד־2]

(בוטל).

סימן ג׳: תחנות חשמל

179.

הגדרות

”חשמל“ – אנרגיה חשמלית;

”ייצור חשמל או בקרתו“ – תהליך או פעולה של ייצור חשמל, השׁנָאתו או המרתו, או מיתוג חשמל, בקרתו או ויסותו בדרך אחרת;

”הספקה“ – הספקת חשמל דרך עסק, תעשיה או מסחר, או לצרכי בנין ציבורי או מוסד ציבורי, או הספקת חשמל לצרכי עסק של תחבורה, או לרחובות או מקומות ציבוריים אחרים.

180.

תחולת הפקודה על תחנות חשמל וקווי חשמל [תיקון: תשמ״א, תשע״ד]

(א)

חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה וכרגיל עובדים בהם בני אדם יחולו עליהם כל הוראות פקודה זו כאילו היו מפעל וכאילו מעסיקו של העובד בהם בייצור חשמל או בקרתו, או בקשר לכך, היה תופשו של מפעל.

(ב)

חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה וכרגיל אין בני אדם עובדים בהם, אולם הם מרווחים עד כדי שאדם יכול להיכנס לתוכם כשמותקנים בהם המכונות, המיתקנים או הציוד – יחולו עליהם ההוראות המנויות להלן כאילו היו מפעל וכאילו מעסיקו של העובד בהם בייצור חשמל או בקרתו, או בקשר לכך, היה תופשו של מפעל:

(1)

הוראות פרק א׳, סימן א׳: פרשנות;

(2)

(3)

הוראות פרק ח׳: ביצוע;

(4)

(ג)

דין קווי חשמל של רשת חשמל ארצית כדין חצרים כאמור בסעיף קטן (ב).

181.

הרחבת התחולה בתקנות [תיקון: תשע״ד]

השר רשאי בתקנות להחיל כל הוראה מן ההוראות המנויות בסעיף 180(ב) על מכונות, מיתקנים או ציוד, המשמשים, במקום שאינו בגדר החצרים המפורטים בסעיף 180, בייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה, כאילו היו מכונות, מיתקנים או ציוד במפעל וכאילו היה מעסיקו של כל עובד בקשר לשימוש כאמור תופש של מפעל.

182.

סייג לתחולה

סעיף 180 לא יחול, אלא במידה שהורה על כך השר בתקנות, על חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לתכלית הישירה של הפעלת מנוע חשמלי או כל מכשיר הצורך חשמל לתאורה, לחימום, לשידור או לקליטה של הודעות או תשדורות או למטרות אחרות כיוצא באלה.

183.

שמירת התחולה [תיקון: תשל״ד־2]

לענין הגדרת מפעל בסימן א׳ של פרק א׳ לא יראו חשמל כמצרך, אולם זולת זאת לא ישפיע האמור בסימן זה על תחולת פקודה זו על מפעל כמשמעותו בהגדרה האמורה.

[תיקון: תשל״ד־2]

סימן ג׳1: סדנאות במוסדות חינוך

183א.

תחולת הפקודה על סדנאות במוסדות חינוך [תיקון: תשל״ד־2, תשל״ח]

(א)

הוראות פקודה זו המפורטות להלן יחולו, בתיאומים הדרושים לפי הענין, על סדנאות בבתי ספר ובמוסדות לחינוך או להכשרה חקלאיים, ימיים או מקצועיים כאילו היו מפעל:

(1)

הוראות פרק א׳: פרשנות ותחולה;

(2)

הוראות פרק ב׳: בריאות;

(3)

הוראות פרק ג׳: בטיחות;

(4)

הוראות פרק ד׳: רווחה לעובדים;

(5)

הוראות פרק ה׳, סימן א׳: אבק ואדים, סימן ב׳: הוראות בדבר אכילה ושתיה, סימן ג׳: הגנה על עיניים, וסימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות;

(6)

הוראות פרק ח׳: ביצוע;

(7)

(ב)

שר העבודה יקבע, בצו באישור ועדת העבודה של הכנסת, בדרך כלל או לסוגי סדנאות או מוסדות, את מועד תחילתן של הוראות סעיף קטן (א).

סימן ד׳: מוסדות

184.

תחולת הפקודה במוסד צדקה וכו׳

(א)

חצרים שהם חלק ממוסד של צדקה או ממוסד לתיקון עבריינים, ומבוצעת בהם עבודת כפיים בעשיית מצרכים שאינם מיועדים לשימוש המוסד או עבודה הכרוכה בכך, אך אין החצרים מפעל, יחולו בכל זאת הוראות פקודה זו על חצרים אלה כאילו היו מפעל והאדם שיש לו שליטה על המוסד היה תופשו.

(ב)

”עשיית מצרכים“, לענין סעיף זה – לרבות שינוים, תיקונם, עיטורם, גימורם, רחיצתם, ניקוים או הכשרתם למכירה.

סימן ה׳: נמלים

185.

תחולת הפקודה בשטח נמל

(א)

רציף, מיגשה או מִספן, לרבות קו פסים או שלוחה שלו המשמשים בקשר אליהם ולצרכיהם, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היו מפעל וכאילו האדם שלמעשה משתמש או תופש בהם או בחצרים שבתוכם או המהווים חלק מהם היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (2) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.

(ב)

ואלה ההוראות החלות כאמור:

(1)

הוראות פרק א׳, סימן א׳: פרשנות;

(2)

הוראות פרק ג׳, סימנים י׳ ו־י״ד, לענין דודי קיטור;

(3)

(4)

(5)

הוראות פרק ו׳, סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;

(6)

הוראות פרק ז׳, סימן ב׳: תקצירים ותעודות, וסימן ג׳: פנקס המפעל, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;

(7)

הוראות פרק ז׳, סימן ד׳: חובותיהם של עובדים, וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר;

(8)

הוראות פרק ח׳: ביצוע;

(9)

186.

תחולת הפקודה על טעינת אניות, פריקתן וציודן בפחם

(א)

תהליכי טעינת אניה, פריקתה וציודה בפחם, בכל נמל, מספן או תעלה, וכן מכונות, מיתקנים או ציוד המשמשים באותם תהליכים, לרבות כבש או סולם המשמשים לאדם העובד בתהליכים האמורים, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו בוצעו התהליכים במפעל, כאילו המכונות, המיתקנים או הציוד כאמור היו במפעל וכאילו האדם המבצע את התהליכים היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (1) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.

(ב)

ואלה ההוראות החלות כאמור:

(1)

הוראות פרק ג׳, סימנים י׳ ו־י״ד, לענין דודי קיטור, פרט לדוד קיטור הנמצא באניה והוא רכושו של בעל האניה;

(2)

(3)

הוראות פרק ז׳, סימן ב׳: תקצירים ותעודות, וסימן ג׳: פנקס המפעל, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;

(4)

הוראות פרק ז׳, סימן ד׳: חובותיהם של עובדים, וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר;

(5)

הוראות פרק ח׳: ביצוע;

(6)

הוראות פרק ג׳, סימן א׳: מכונות בדרך כלל, סימן ב׳: מבנה של מכונות ומסחר בהן, סימן ד׳: משטחים, מדרגות וסולמות, סימן ו׳: שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה, וסימן ז׳: מכונות הרמה;

סימן ו׳: מחסנים

187.

תחולת הפקודה על מחסנים [תיקון: תשל״ד]

(א)

מחסן שאינו חלק ממפעל ואשר בו או לצרכיו משתמשים בכוח מיכאני, וכן מחסן השייך לבעל רציף, מיגשה, או מספן או לנאמנים או לממונים עליהם, יחולו עליו ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היה מפעל וכאילו האדם שלמעשה משתמש או תופש בו או בחצרים המהווים חלק ממנו היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (3) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.

(ב)

ואלה ההוראות החלות כאמור:

(1)

הוראות פרק א׳, סימן א׳: פרשנות;

(2)

(3)

הוראות פרק ג׳, סימנים י׳ ו־י״ד, לענין דודי קיטור;

(4)

(5)

הוראות פרק ה׳, סימן א׳: תקנות בטיחות ובריאות;

(6)

הוראות פרק ו׳, סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;

(7)

הוראות פרק ז׳, סימן ב׳: תקצירים ותעודות, וסימן ג׳: פנקס המפעל, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;

(8)

הוראות פרק ז׳, סימן ד׳: חובותיהם של עובדים, וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר;

(9)

הוראות פרק ח׳: ביצוע;

(10)

סימן ז׳: אניות

188.

הגדרה

”בניית אניה, קיומה ותיקונה“, בסימן זה – כל עבודה –

(1)

בבניית אניה, בנייתה מחדש, תיקונה, כילולה מחדש, צביעתה וגימורה;

(2)

בפירוק אניה;

(3)

בהסרת אבנית של דוד קיטור באניה או בקילופו או בניקויו של דוד כאמור, לרבות תאי שריפה ותאי עשן של הדוד;

(4)

בניקוי של מכלים לשמן דלק או של שיפוליים שבאניה;

(5)

בניקוי מכלים או מחסנים באניה שהשתמשו בהם לאחרונה להובלת נפט גלמי או דלק נוזל אחר מכל סוג שהוא או כל חומר שנקבע כחומר מסוכן.

189.

תחולת הפקודה על בניה ותיקון של אניות

(א)

בניית אניה, קיומה ותיקונה, המבוצעים בנמל או במספן, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב), ולענין ההוראות האמורות יראו את האניה כמפעל ואת הנוטל עליו את הפעולה כאמור יראו כתופשו של מפעל.

(ב)

ואלה ההוראות החלות כאמור:

(1)

הוראות פרק א׳, סימן א׳: פרשנות;

(2)

(3)

(4)

הוראות פרק ז׳, סימן ג׳: פנקס המפעל, סימן ד׳: חובותיהם של עובדים, וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר;

(5)

הוראות פרק ח׳: ביצוע;

(6)

190.

סייג לתחולה

שום דבר האמור בפקודה זו לא יחול על בניית אניה, קיומה ותיקונה המבוצעים על ידי רב חובל או צוות של אניה או המבוצעים באניה כשהיא בהפלגת מבחן.

סימן ח׳: בניה ובניה הנדסית

191.

תחולת הפקודה על בניה ובניה הנדסית [תיקון: תשמ״א]

(א)

בניה ובניה הנדסית המבוצעות דרך משלח־יד או עסק או לצורך עסק תעשייתי או מסחרי, לרבות השימוש בקו פסים או שלוחה שלו לבניה או לבניה הנדסית ולצרכיהן, וכן בניה שאינה תיקון או קיום בלבד אף אם אינה דרך משלח־יד או עסק – יחולו עליהן ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב), בהתאמות ובשינויים שנקבעו, כאילו המקום שבו בוצעו הפעולות האמורות הוא מפעל וכאילו מי שנטל עליו את ביצוען (להלן – המבצע) הוא תופשו של מפעל.

(ב)

ואלה ההוראות החלות כאמור:

(1)

הוראות פרק א׳, סימן א׳: פרשנות;

(2)

הוראות פרק ב׳, סימן ה׳: נוחויות;

(3)

הוראות פרק ג׳, סימן ו׳: שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה, וסימן ז׳: מכונות הרמה;

(3א)

הוראות פרק ג׳, סימנים י׳, י״א, י״ג ו־י״ד, לענין מיתקני לחץ;

(4)

(5)

(6)

הוראות פרק ז׳, סימן ב׳: תקצירים ותעודות, סימן ג׳: פנקס המפעל, סימן ד׳: חובותיהם של עובדים, וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר;

(7)

הוראות פרק ח׳: ביצוע;

(8)

192.

הודעה למפקח

(א)

המבצע בניה או בניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו ימציא למפקח האזורי לא יאוחר משבעה ימים לאחר התחלתן הודעה בכתב המציינת את הפרטים הבאים:

(1)

שם המבצע ומען הדואר שלו;

(2)

מקומה ומהותה של הבניה או הבניה ההנדסית;

(3)

אם ישתמשו במנועים, ואם כן – באיזה סוג;

(4)

פרטים אחרים שנקבעו.

(ב)

חובת ההודעה האמורה לא תחול כאשר יש למבצע יסוד סביר להניח שהבניה או הבניה ההנדסית תושלם תוך פחות מששה שבועות.

(ג)

המבצע בניה או בניה הנדסית במקום שכבר נעשית בו אותה שעה פעולה כאמור לא יידרש להמציא הודעה נוספת אם כבר ניתנה הודעה על הפעולה הנעשית.

193.

סייג לתקנות בטיחות בבנייה הנדסית

(א)

תקנות לפי סעיף 191(ב)(5) אין כוחן יפה לפגוע –

(1)

בעיצובו של מבנה הנדסי;

(2)

בשימוש בשיטת ביצוע לבניה הנדסית שנקבעה על ידי מהנדס, ובלבד שהשיטה אינה מנוגדת לבטיחות המבנה או לבטיחות העובדים.

(ב)

”נקבע על ידי מהנדס“, בסעיף זה – נקבע על ידי המהנדס היועץ או המהנדס הממונה על הבניה ההנדסית, במיפרט, בתכניות חתומות או בהוראות בכתב.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ט׳: מעלית, דרגנוע או מיתקן לחץ

194.

תחולת הפקודה על מעליות, דרגנועים ומיתקני לחץ בחצרים שאינם מפעל [תיקון: תשס״ה]

(א)

חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית, בדרגנוע או במיתקן לחץ, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף־קטן (ב) כאילו היו מפעל וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה תופש המפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקאות (3) ו־(4) יהיה בעל המעלית, הדרגנוע או מיתקן־הלחץ, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן במידה שהן מתייחסות לדברים שבשליטתו.

(ב)

ואלה ההוראות החלות כאמור:

(1)

הוראות פרק א׳, סימן א׳: פרשנות;

(2)

הוראות פרק ג׳, סימן א׳: מכונות בדרך כלל, וסימן ב׳: מבנה של מכונות ומסחר בהן;

(3)

הוראות פרק ג׳, סימן ה׳: מעליות וסימן ה׳1: דרגנועים;

(4)

הוראות פרק ג׳, סימנים י׳, י״א, י״ג ו־י״ד, לענין מיתקני־לחץ;

(5)

הוראות פרק ו׳, סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;

(6)

הוראות פרק ז׳, סימן ג׳: פנקס המפעל, וסימן ד׳: חובותיהם של עובדים;

(7)

הוראות פרק ח׳: ביצוע;

(8)