כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים)
מראה
כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים) מתוך
כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947
כללים שהתקין מנהל מחלקת העבודה לפי סעיף 55.
ע״ר 1947, תוס׳ 2, 846; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ק״ת תשכ״ג, 1176; תשל״א, 1050; תשמ״ו, 788.
מתוך שימוש בכוחות, המסורים לי בסעיף 55 של פקודת בתי־החרושת, 1946, אני, אלברט הארי קאזנם, מנהל מחלקת העבודה, מתקין בזה את הכללים הבאים:–
מכוח האמור בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“.
תוכן עניינים
השם [תיקון: תשכ״ג]
הכללים האלה ייקראו ”כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947“.
פירוש
בכללים האלה –
”אדם מועבד“ מובנו אדם מועבד בַתהליכים;
”גלגלת“ מובנה גלגילה, תיק־גלגלת, חצובת־הרמה ומנגנון כיוצא באלה, להבדיל מתיק־גלגלת של עגורן, שנבנה במיוחד לשימוש יחד עם עגורן שאליו הוא מחובר חיבור של קבע;
”חלל־לול“ מובנו כל החלל שבתחומי רבוע הלולים, מן הסיפון העליון עד קרקעית מחסן־הסחורות;
”לול“ מובנו פתיחה בסיפון המשמשת לצרכי התהליכים או לשם עשיית איזון או איוורור;
”מכונות־הרמה“ מובנן עגורנים, מכונות־כינון, מדלים, מגורי־קילונים, רצועות קילונים ותרנים, מקורים, לולבי אזנים, וכל שאר חלקים המחוברים חיבורי קבע אל הקילונים, התרנים והסיפונים ומשמשים בהרמה או בהורדה בזיקה אל התהליכים;
”שנקבע“ מובנו שקבעו מנהל מחלקת העבודה;
”תהליכים“ מובנם תהליכי טעינתן, פריקתן והעברתן של סחורות והטיפול בהן בידים בכל מבוא־ים, נמל, אגן, רציף־עגינה או רציף, עליהם או לידם, ותהליכי טעינתה ופריקתה של כל ספינה וציודה בפחם בכל מבוא־ים, נמל, אגן או תעלה;
”תעלה צפה“ כוללת כל חלק מחלקיהם הבאים של תעלה, נהר מתועל, נהר שאין בו גאות־ים, או ספנות בפנים הארץ:–
(א)
כל חלק שאין גישה ממנו למים שיש בהם גאות־ים, אלא דרך סגר שארכו אינו עולה על תשעים רגל (27.5 מטר);
(ב)
כל חלק שאין משתמשים בו לעתים קרובות לשם התהליכים; וגם
(ג)
כל חלק שעומק־המים בו, בתחומי חמש־עשרה רגל (4.50 מטר) מקצהו, אינו עולה כרגיל על חמש רגליים (1.50 מטר).
חלות
(1)
שום דבר שבחלקים ב׳ ועד ו׳, ועד בכלל, של הכללים האלה לא יחול על פריקת דגים מאנייה המשמשת בציוד דגים.
(2)
חובות [תיקון: תש״ח]
(1)
מחובתו של האדם שבידו הנהלתם הכללית של מבוא־ים, נמל, אגן, רציף־עגינה או רציף, והשליטה עליהם, למלא אחר חלק א׳ של הכללים האלה:
בתנאי כי –
(I)
אם יש לו לאדם אחר כל־שהוא זכות־יחיד בתפיסת כל חלק של מבוא־הים, הנמל, האגן, רציף־העגינה או הרציף, ובידו הנהלתו הכללית של אותו חלק והשליטה עליו תועבר החובה בגין החלק ההוא על האדם האחר ההוא;
(II)
חלק א׳ של הכללים האלה לא יחול על כל תעלה צפה.
(2)
תהיה זו חובתם של בעל־הספינה, רב־החובל שלה או הקצין הממונה עליה, למלא אחר חלק ב׳ של הכללים האלה.
(3)
תהיה זו חובתו של בעל המכונות או המוסדה המשמשות בתהליכים, ובמקרה מכונות או מוסדה הנישאות בספינה, שאינה ספינה הרשומה בישראל – תהיה זו גם חובתו של רב־החובל של אותה ספינה, למלא אחר חלק ג׳ של הכללים האלה.
(4)
תהיה זו חובתו של כל אדם ואדם העוסק בתהליכים – בין בעצמו ובין בידי סוכניו או עובדיו – וחובתם של כל הסוכנים, העובדים או בני־האדם המועבדים בידו בתהליכים, למלא אחר חלק ד׳ של הכללים האלה:
בתנאי כי – מקום שבתהליכים עוסקים סוואר או אדם אחר, שאינו בעל־ספינה – תהיה זו חובתו של בעל־הספינה, רב־החובל שלה או הקצין הממונה עליה, למלא אחר כלל 41, במידה שהוא נוגע –
(א)
בלול כל־שהוא, שלא קיבלוהו לרשותם הסוואר או האדם האחר האמורים לצורך התהליכים; וגם
(ב)
בלול כל־שהוא שלאחר שקיבלוהו לרשותם הסוואר או האדם האחר האמורים לצורך התהליכים,
(I)
נמסרה עליו – בידי הסוואר או האדם האחר האמורים, או בשמם, לבעל־הספינה, לרב־החובל שלה או לקצין הממונה עליה – הודעה כתובה בטופס שנקבע, כי הוא לול שבו נשלמו – או נשלמו לעת־עתה – התהליכים, וגם
(II)
השאירוהו הסוואר או האדם האחר האמורים, כשהוא גדור או מכוסה כנדרש בכלל 41, או שבעל הספינה התחיל להשתמש בו – או הוחל להשתמש בו בשמו של בעל־הספינה, ובכל אחד ואחד מן המקרים האלה, נמסרה על כך אותה הודעה כתובה כאמור לעיל.
תהיה זו חובתם של בעל־הספינה, רב החובל שלה או הקצין הממונה עליה, לאשר מיד בכתב – בטופס שנקבע – אותה הודעה כתובה כאמור לעיל.
(5)
תהיה זו חובתם של כל בני־אדם, בין שהם בעלים ובין שהם מחזיקים או בני־אדם מועבדים, למלא אחר חלק ה׳ של הכללים האלה.
(6)
אחר חלק ו׳ של הכללים האלה ימלאו בני־האדם, שעליהם הוטלה החובה בחלק ההוא.
חלק א׳ – בטיחות (קביעות כלליות)
גידור
כל מקום גישה קבוע על־פני אגן, רציף־עגינה, או רציף, שעל המועבדים לעבור בו בלכתם אל מקום־עבודה – או ממקום־עבודה – שבו עוסקים בתהליכים, וכל מקום־עבודה ומקום־עבודה כזה על החוף יקויימו מתוך התחשבות כהלכה בבטיחות של המועבדים.
במיוחד יוגדרו לבטח החלקים הבאים – במידה שהדבר עשוי להיות מעשי מתוך התחשבות בתעבורה ובעבודה – באופן שגובה הגדר לא יפחת בשום מקום משני רגליים ושש אצבעות (אינצ׳ים) (75 ס״מ), והגדרות תקויימנה במצב טוב ומוכנות לשימוש:–
(א)
כל קצוות, פינות מסוכנות ושאר חלקים מסוכנים או שפיותיהם של אגן, רציף־עגינה או רציף;
(ב)
שני עבריהן של אותן נתיבות להולכי־רגל מעל גשרים, תיבות צפות ושערי־אגנים, שבהן משתמשים – בדרך כלל – מועבדים, וכל עבר של הכניסה מכל קצה וקצה של אותה נתיבה להולכי־רגל, כדי רוחק מספיק, שלא יעלה על חמישה יארדים (4.50 מטרים).
מילוט מטביעה
יותקנו ויקויימו הֶתקְנים למילוטם של בני־אדם מועבדים מטביעה, והם יכללו –
(א)
הספקת תשמישים להצלת־נפשות, שיהיו שמורים ומזומנים על רציף־העגינה או הרציף, ויהיו מספיקים כדי בחינה מסתברת, מתוך התחשבות בכל המסיבות;
(ב)
אמצעים על־פני המים, או סמוך לפניהם, במרחקים מסתברים זה מזה, כדי לאפשר לאדם שבמים להחזיק מעמד להימלט מן המים, והם יהיו מספיקים כדי בחינה מסתברת, מתוך התחשבות בכל המסיבות.
הארה
כל המקומות שבהם עובדים בני־אדם מועבדים, וכל חלקים מסוכנים של דרך או מסילה קבועים מעל אגן, רציף־עגינה או רציף, המהווים את הגישה לכל מקום כזה מדרך־המלך הקרובה ביותר, יוארו ביעילות:
בתנאי כי לא יהיו רואים נתיב־גרירה של תעלה או נהר מתועל כאילו היו ”גישה“ לצרכי הכלל הזה.
תיבות עזרה ראשונה
(1)
בכל מקום־עבודה ומקום־עבודה יותקן מספר מספיק של תיבות או ארונות לעזרה ראשונה לפי התֶקֶן שנקבע, ואם הותקנו יותר מתיבה אחת או מארון אחד – במרחקים מסתברים בין תיבה לתיבה או ארון לארון.
(2)
כל תיבה או ארון לעזרה ראשונה יסומנו באופן ברור בכתובת ”עזרה ראשונה“.
תכולת תיבות לעזרה ראשונה
שום דבר, מלבד תשמישים ונדרשות לעזרה ראשונה, לא יישמר בתיבה או בארון לעזרה ראשונה.
בני־ אדם הממונים על תיבות לעזרה ראשונה
תיבה או ארון לעזרה ראשונה יישמרו כשהם מצויידים ובמצב טוב, ועליהם יופקד אדם אחראי, שיהיה מצוי ומזומן תמיד במשך שעות העבודה. אותו אדם יהיה – חוץ מאשר באגנים, רציפי־עגינה או רציפים, שכלל מספר העובדים בהם אינו עולה בכל זמן על חמישים – אדם שנתאמן בעזרה ראשונה.
קרון אמבולאנס
התקן יותקן לשימוש בכל אגן, רציף־עגינה או רציף, שכלל מספר המועבדים בהם בזמן כל־שהוא עולה על חמישים, קרון אמבולנס, שנבנה באופן מתאים והוא מקויים במצב טוב, כדי להסיע נפגעים רציניים במקרה מחלות או תאונות, אלא־אם־כן נערכו סידורים להשגת קרון כזה – לכשיידרש – מבית־חולים או מקום אחר, הנמצאים כדי רוחק שלא יעלה על ארבעה קילומטרים מן האגן, רציף־העגינה או הרציף, וקשורים אליהם קשרי טלפון.
הודעות
הודעות תוצגנה במקומות בולטים בכל אגן, רציף־עגינה או רציף, והן תציינה את –
(א)
מקומה של כל תיבה ותיבה לעזרה ראשונה, ואת המקום שבו אפשר למצוא את האדם הממונה עליה;
(ב)
מקומם של אלונקות או תשמישים אחרים;
(ג)
מקומו של קרון־האמבולאנס, או – מקום שלא הותקן קרון כזה – את מקומו של הטלפון הקרוב ביותר, ואת שמו ומספר הטלפון של בית־החולים או המקום האחר, שמשם אפשר להשיג קרון כזה.
חלק ב׳ – גישה אל ספינות ומחסני־סחורות שבספינות
גישה אל ספינה מן החוף
אם נמצאת ספינה ליד רציף עגינה או רציף לשם טעינה, פריקה או ציוד בפחם, היה יהיו אמצעי גישה בטיחים לשימוש של בני־אדם מועבדים באותם זמנים, שבהם עליהם לעבור מן הספינה אל החוף או מן החוף אל הספינה כלהלן:–
(א)
מקום שהדבר עשוי להיות מעשי מבחינה מסתברת, יהיה רחבם של הסולם המשמש בספינה או מסילת־המעבר או מבנה כיוצא באלה לא פחות מכדי עשרים ושתיים אצבעות (55 ס״מ) והם יהיו אחוזים כנאות וגדורים לכל ארכם של שני עבריהם – כדי גובה שלם של שתי רגליים ותשע אצבעות (82 ס״מ) – באמצעות פסי־מעקה עליונים ותחתונים, חבלים או שלשלאות מתוחים או באמצעי אחר שיהיה בטיח באותה מידה, אלא שבמקרה סולם המשמש בספינה יהיה אותו גידור נחוץ רק מעברו האחד בלבד, בתנאי כי על עברו השני תגן כיאות דפנה של הספינה;
(ב)
במקרים אחרים – סולם עשוי חומר בריא ובאורך מספיק, שיהיה אחוז כיאות כדי למנוע שמיטה:
בתנאי כי –
(I)
שום דבר שבכלל הזה לא ייחשב לחול על בימות למטען או על מסילות־מעבר למטען, אם הותקנו אמצעי־גישה נאותים אחרים מתוך תואם אל הכללים האלה;
(II)
לא יחול הכלל הזה על כל אניית מפרשים שתכולת הטונות הנקייה הרשומה שלה אינה עולה על 250 טונות ואניית־קיטור כל־שהיא שתכולות הטונות ברוטו הרשומה שלה אינה עולה על 150 טונות, אם – וכל זמן אשר – התנאים הם כאלה שאפשר לעבור – ללא סיכון יתר – אל הספינה וממנה, ללא עזרת תשמישים מיוחדים כל־שהם.
גישה אל ספינה מספינה אחרת
אם נמצאת ספינה לצדן של כל ספינה, אנייה או סירה אחרות, ועל המועבדים לעבור מאחת לשנייה, יותקנו אמצעי־גישה בטיחים לשימושם, אלא־אם־כן התנאים הם כאלה שאפשר לעבור מן האחת לשנייה ללא סיכון יתר ללא עזרת תשמיש מיוחד כל־שהוא.
אם אחת מן הספינות, האניות או הסירות האלה היא ארבת מפרשים, סירה שטוחה, ארבה שטוחה, סירת טעינה ופריקה או אנייה אחרת כיוצא באלה, שלה דופן גלוייה נמוכה, באופן יחסי, תתקין את אמצעי־הגישה הספינה שדפנה הגלוייה גבוהה יותר.
גישה אל מחסני סחורות של ספינה מסיפון
(1)
אם העומק שלמן מפלס הסיפון עד לתחתית מחסן־הסחורות של הספינה עולה על חמש רגליים (1.50 מטר), יש לקיים אמצעי־גישה בטיחים מן הסיפון אל מחסן־הסחורות של הספינה, שבו נעשית עבודה.
(2)
פרט למה שהותקן להלן, תיערך אותה גישה באמצעות סולם, או זיזי־שלבים לסולם או שקעים בלזבזים מוגבהים, ולא יהיו רואים אותה כאילו היא בטיחה –
(א)
אלא־אם יהיו הסולמות בין הסיפונים התחתונים נמצאים באותו קו עצמו שבו נמצא הסולם מהסיפון העליון, אם עשוי הדבר להיות מעשי בהתחשב במצבם של הלול התחתון או הלולים התחתונים;
(ב)
אלא־אם מניחים הסולמות בית־אחיזה לרגל כדי שלח שלא יפחת מארבע אצבעות וחצי (11.5 ס״מ), ובכלל זה כל חלל שמאחורי הסולם על־פני רוחב של עשר אצבעות (25 ס״מ) ובית־אחיזה יציב ליד;
(ג)
אלא־אם יהיו זיז־השלבים או השקעים שהותקנו בלזבזים המוגבהים –
(I)
מניחים בית־אחיזה לרגל כדי שלח שלא יפחת מארבע אצבעות וחצי (11.5 ס״מ) ובכלל זה כל חלל שמאחורי זיזי־השלבים או השקעים, על־פני רוחב של עשר אצבעות (25 ס״מ), ובית־אחיזה יציב ליד;
(II)
בנויים באופן שיש בו כדי למנוע התחלקותה של רגל אדם לצדדים; וכן
(III)
נתונים במאונך זה על זה, ובאותו קו ממש שבו נמצאים הסולמות שאליהם הם מאפשרים גישה;
(ד)
אלא־אם הוחסן המטען ברוחק מספיק מן הסולם, עד־כדי להניח בכל שלב של הסולם בית־אחיזה לרגל כדי שלח שלא יפחת מארבע אצבעות וחצי (11.5 ס״מ) ובכלל זה כל חלל שמאחורי הסולם על־פני רוחב של עשר אצבעות (25 ס״מ), ובית־אחיזה יציב ליד;
(ה)
אלא־אם יהיה מרחב לעבור בו בין מכונת־כינון או מחסום אחר ובין הלזבזים המוגבהים במקום שבו מתחיל הסולם מן הסיפון;
(ו)
אם ניסוג הסולם תחת הסיפון יותר מכפי הדרוש – מבחינה מסתברת – לבל יימצא הסולם בחלל הלול:
בתנאי כי אותה גישה תהיה עשויה להיערך –
(I)
מקום שאפשר להראות כי התקנת סולם על מחיצה ניצבת או פיר של לול עשוייה להיות בלתי מעשית מבחינה מסתברת – באמצעות זיז־שלבים או שקעים התואמים את דרישותיה של פסקה (ג);
(II)
באמצעות סולמות או דרגות, המופרדים מחלל־לול כל־שהוא, או היורדים במשופע מסיפון אל סיפון, אם אותם סולמות או דרגות תואמים את דרישותיהן של פסקאות (ב), (ד) ו־(ה).
(3)
נקבות־פירים תצויידנה בבתי־אחיזה מספיקים ליד ולרגל מכל אחד משני עבריהן.
הארת ספינה
כשמתנהלים תהליכים, יהיו –
(א)
המקומות במחסן־הסחורות של הספינה ועל הסיפונים, שבהם מתנהלת עבודה,
(ב)
(ג)
כל חלקי הספינה, שהמועבדים עשויים להידרש ללכת אליהם במהלך העבדתם,
מוארים הארה יעילה, מתוך התחשבות נאותה בבטיחותם של הספינה והמטען, של כל המועבדים ושל ניווטן של אניות אחרות, ובתקנותיה – שנתאשרו כהלכה – של כל רשות, שלה נודע כוח – בחיקוק – להתקין תקנות הכפופות לאישורן של איזו רשות אחרת.
מנגנון להרמת כיסוי־ לול
לכל הקורות הקדמיות והאחוריות וקורות־הערב המשמשות לכיסוי לול יהיה מנגנון נאות להרמתן ממקומן והחזרתן למקומן בלא שיהיה אדם כל־שהוא צריך להלוך עליהן כדי לכוונן אותו מנגנון.
סימון כיסויי־ לול וקורות
כל כיסויי־לול יהיו נשמרים כשהם מסומנים באופן ברור בסימנים המציינים את הסיפון והלול, שאליהם הם משתייכים, ואת תנוחתם שם:
בתנאי כי הכלל הזה לא יחול במקרים שבהם עשויים כל כיסויי הלולים של ספינה להיות מתחלפים זה בזה; או בגין סימון תנוחתם – מקום שכל כיסויי־לול של לול (אחד) עשויים להיות מתחלפים זה בזה.
הכלל הזה יחול על קורות קדמיות ואחוריות ועל קורות־ערב, כדרך שהוא חל על כיסויי־לול.
מצבם של קורות וכיסויי־ לול
כל קורות קדמיות ואחוריות וקורות־ערב, המשמשות לכיסויי־לול, וכל כיסויים, יקויימו במצב טוב.
מלפתי־ יד לכיסויי־ לולים
מלפתי־יד מספיקים יותקנו על כל כיסויי־לולים בהתחשב בגדלם ובמשקלם, אלא־אם יש בו במבנהם של הלול או כיסויי־הלולים כדי לעשות את התקנתם של מלפתי־יד מיותרת.
סילוקם והחזרתם למקומם של קורות וכיסויי־ לולים
מקום שמרחב־העבודה סביב הלול הוא פחות משתי רגליים (60 ס״מ) ברחבו, תותקן התקנה שיש בה כדי לאפשר למועבדים לסלק ולהחזיר למקומם בבטיחות את כל הקורות הקדמיות והאחוריות וקורות־הערב המשמשות לכיסוי לולים.
חלק ג׳ – מכונות־הרמה וכו׳
בדיקת מכונות־ הרמה
(1)
כל מכונות־הרמה תועמדנה למבחן ותיבדקנה לפני היכנסן לשימוש בידי אדם בן־סמך באופן הרשום בתוספת על הכללים האלה.
(2)
(א)
כל קילונים וחלקים המחוברים חיבורי־קבע אל הקילון, התורן והסיפון ובכלל זה שרשרות־עצירה, המשמשים בהרמה או בהורדה, יבוקרו לפחות אחת לשנים־עשר חודש וייבדקו יפה־יפה לפחות פעם אחת מדי ארבע שנים.
(ב)
כל מכונות־הרמה אחרות תיבדקנה יפה־יפה לפחות אחת לשנים־עשר חודש.
(ג)
לצרכי הכלל הזה בדיקה יפה־יפה מובנה בדיקת־ראות, שבשעת־הצורך משלימים אותה באמצעים אחרים, כגון מבחן בפטיש, שתבוצע בזהירות ככל אשר תרשינה המסיבות, כדי להגיע לידי מסקנה בת־סמך בדבר בטיחותם של החלקים הנבדקים; ואם נחוץ הדבר לתכלית הזאת, יש לפרק חלקים של המכונות והמנגנון.
שרשרות ומערכת הרמה [תיקון: תשמ״ו]
(1)
שום שרשרת, טבעת, אונקל, אבק־אונקל, מפרק או גלגלת לא ישמשו בהרמה או בהורדה, אלא־אם הועמדו למבחן ונבדקו בידי אדם בן־סמך באופן הרשום בתוספת על הכללים האלה.
(2)
כל שרשרות, להבדיל משרשרות־עצירה המחוברות אל קילונים או תרנים, וכל טבעות, אונקלים, אבקי־אונקל ומפרקים, המשמשים בהרמה או בהורדה, ירופו ריפוי של ממש, אלא־אם הועמדו באותו פיעול אחר בחום (להבדיל מריפוי), שיהיה המפקח הראשי עשוי לאשרו, בהשגחתו של אדם בן־סמך ובהפסקות הבאות:–
(א)
שרשרות בעלות מטילים של חצי אצבע (1.25 ס״מ) ולמטה מזה, וטבעות, אונקלים, אבקי־אונקל ומפרקים שבשימוש כללי – לפחות אחת לשישה חדשים;
(ב)
כל שרשרות, טבעות, אונקלים, אבקי־אונקל ומפרקים אחרים שבשימוש כללי – לפחות אחת לשנים־עשר חודש:
בתנאי כי –
(I)
במקרה מנגנון כזה, המשמש אך ורק על עגורנים ותשמישי־הרמה אחרים המופעלים ביד, יוחלפו שישה חדשים בשנים־עשר חודש בפסקה (א) ושנים־עשר חודש בשנתיים בפסקה (ב); וכן
(II)
מקום שסבור המפקח הראשי כי עקב גדלו ותיכון־צורתו של כל מנגנון כזה או סוג מנגנון כזה, או החומר שממנו נעשו או אי תכיפותו של השימוש בהם, אין דרישת הכלל הזה בדבר ריפוי נחוצה לשם הגנה על בני־אדם המועבדים, רשאי הוא לפטור – בתעודת־אישור כתובה – מנגנון כזה או סוג־מנגנון כזה מאותה דרישה מתוך כפיפות לאותם תנאים העשויים להיות נקובים באותה תעודת־האישור.
(3)
כל שרשרות, להבדיל משרשרות־עצירה, המחוברות אל קילונים או תרנים, וכל טבעות, אונקלים, אבקי־אונקל, מפרקים, וגלגלות, ייבדקו בידי אדם בן־סמך, שבה הם משמשים בהרמה או בהורדה, אלא־אם נבדקו במשך ששת החדשים שקדמו לכך.
(4)
כל שרשרות, טבעות, אונקלים, אבקי־אונקל, או מפרקים, המשמשים בהרמה או בהורדה, ושהוערכו, שונו או תוקנו באמצעות ריתוך, יועמדו למבחן וייבדקו מחדש באופן מספיק לפני היכנסם לשימוש.
חבלים [תיקון: תשמ״ו]
(1)
שום חבל לא ישמש בהרמה או בהורדה, אלא אם –
(א)
איכותו נאותה לכך והוא נקי מפגם גלוי; וכן
(ב)
במקרה חבל־תיל – נבדק והועמד למבחן בידי אדם בן־סמך באופן הרשום בתוספת על הכללים האלה, זולת אם הוא חבל תיל (כבל) חדש שנלקח לשימוש לראשונה ברשות הנמלים והוא מלווה בתעודת בדיקה מטעם היצרן, והוא לא יועמס מעבר למטען הבטוח שלו כאמור בסימן (ה) בתוספת.
(2)
כל חבל־תיל המשמש בדרך־כלל בהרמה או בהורדה ייבדק בידי אדם בן־סמך לפחות אחת לשלושה חדשים, בתנאי כי לאחר הישבר תיל כל־שהוא בחבל כזה, ייבדק החבל לפחות אחת לחודש.
(2א)
כל חבל תיל המשמש דרך כלל בהרמה או בהורדה, ברשות הנמלים, ייבדק בידי אדם בן סמך אחת לששה חדשים לפחות ובידי בעל מקצוע מנוסה, שרשות הנמלים מינתה לכך, אחת לשלשה חדשים, ובלבד שלאחר הישבר תיל כלשהו בחבל כזה, ייבדק החבל אחת לחודש לפחות, בידי בעל מקצוע מנוסה כאמור.
(3)
שום חבל־תיל לא ישמש בהרמה או בהורדה, אם באורך כל־שהוא, השווה לשמונה קטרים, עולה כלל מספר התיל השבור – הנראה לעין – על עשרה אחוזים מן המאה בכלל מספרם של תילים, או נראים בו בחבל סימני בלייה, איכול או ליקוי אחר יתרים, הפוסלים אותו – לדעתו של בן־האדם הבודקו – מן השימוש.
(4)
עזקה או אבק של חיבור־שזירה, שנעשו בחבל־תיל כל־שהוא, יהיו בהם לפחות שלושה כינונים של שזיר חבל שלם ושני כינונים של חצי מספר התילים שנגזרו מכל שזיר ושזיר. בכל המקרים יכונן השזיר כנגד מגמת שזירתו של החבל;
בתנאי כי הכלל הזה לא יפעל למניעת השימוש בצורה של חיבור־שזיר, שאפשר להראות בה כי היא יעילה כמו זו שנקבעה בכלל הזה.
בני־ אדם בני־ סמך [תיקון: תש״ח]
אדם יהיה אדם בן־סמך לצורך –
(א)
כלל 22 (חוץ מאשר בגין מדלים שיש בהם דוכן או סוגר, שיכוון תנועתם, מצומצם באמצעות פס מכוון או פסים מכוונים) – אם אישר המפקח הראשי – בתעודת אישור כתובה – אותו אדם לצרכי סעיף 26 של הפקודה;
(ב)
כלל 22 (בגין מדלים שיש בהם דוכן או סוגר, שיכוון תנועתם, מצומצם באמצעות פס מכוון או פסים מכוונים) – אם אישר המפקח הראשי – בתעודת־אישור כתובה – אותו אדם לצרכי סעיף 24 של הפקודה;
(ג)
(I)
אין אותו אדם יושב כרגיל בישראל, וכן
(II)
אותו אדם מבצע את המבחנים, הבדיקות או הריפוי בספינה, או מחוץ לישראל, וכן
(III)
אותו אדם מוסמך לבצע אותם מבחנים, בדיקות או ריפוי בארץ שבה רשומה הספינה, וכן
(IV)
מכונות־ההרמה או מנגנון־ההרמה שבגינם מבוצעים אותם מבחנים, בדיקות או ריפוי שייכים לאותה ספינה והם רכושו של בעל הספינה,
אלא־אם – ובאותה מידה אשר – מסר המפקח הראשי הודעה בכתב, כי אותו אדם אינו בן־סמך – לדעתו – לבצע אותם מבחנים, בדיקות או ריפוי.
תעודת־ אישור טפסים ופנקסים
(1)
תעודות־אישור בטפסים שנקבעו, והן מכילות את הפרטים שנקבעו בדבר מבחנים, בדיקות, ביקורות, ריפוי או פיעול אחר, הדרושים לפי כללים 22, 23(1) ו־(2) ו־24(1), תושגנה ותירשמנה בפנקס שנקבע, או תצורפנה אליו, לפני שתיכנסנה לשימוש – בזיקה אל התהליכים – המכונות, השרשרות, החבל או המנגנון האחר, שעליהם מרמזת תעודת־האישור.
(2)
הפנקס שנקבע, יחד עם תעודות־האישור שדרוש לצרפן אליו, יישמרו במקום, אלא־אם יאשר לכך המפקח הראשי בכתב איזה מקום אחר.
גלגלות [תיקון: תשל״א]
לא ישתמשו בגלגלת להרמה או להורדה אלא אם נתקיימו שתי אלה:
(1)
הוטבע על הגלגלת באופן ברור עומס העבודה הבטוח;
(2)
הגלגלת הותקנה כך שהעומס השקול האפשרי הפועל על אבזר התליה של הגלגלת לא יהיה גדול מעומס העבודה הבטוח אשר הוטבע עליה.
סימון מטען עבודתם הבטיח של שרשרות, של מענבי חבלי־ תיל וכו׳
התקן יותקנו אמצעים כדי לאפשר לכל אדם, המשתמש בשרשרת או במענב חבל־תיל, לברר את מטען־עבודתם הבטיח של אותם שרשרת או מענב באותם תנאים שבהם הם עשויים לשמש:–
(א)
אשר למענבים של שרשרות – יהיו אותם אמצעים: סימון מטען־העבודה הבטיח בספרות או אותיות ברורות על־פני המענב או על־פני שלט או טבעת העשויים חומר בר־קיימא ומחוברים אליהם לבטח.
(ב)
אשר למענבים של חבל־תיל – יהיו אותם אמצעים: האמצעים שניקבעו בפסקה (א) או הודעה או הודעות [במקור: באנגלית], ערבית ועברית שהוצגו באופן כזה, שכל אדם הנוגע בדבר יוכל לקראן על־נקלה, והן תרצינה את מטעני־העבודה הבטיחים לגדליהם השונים של מענבי חבל־תיל המשמשים לכך.
שרשרות
שרשרות לא תקוצרנה מתוך שייקשרו בהן קשרים, ויותקן מילוי נאות על־מנת למנוע את החוליות מבוא במגע עם קצותיהם החדשים של מטעני חומר קשה.
גידורם של מנועים, גלגלים של שיני עץ וכו׳
כל מנועים, גלגלים של שיני־עץ, ממסרות שרשרות וממסרות־חיתוך, ממסרות־גלים, מוליכי־חשמל חיים, וצינורות קיטור יגודרו לבטח (אלא־אם אפשר להראות כי עקב מצבם ומבנם הם בטיחים לכל אדם ואדם מועבד כמות שהיו בטיחים אילו גודרו לבטח), במידה שהדבר עשוי להיות מעשי בלי להפריע את עבודתה הבטיחה של הספינה.
עגורנים ומכונות־ כינון
עגורנים ומכונות־כינון יצויידו באותם אמצעים, שיפחיתו עד־כדי מינימום את סיכון ירידתו המקרית של מטען, בשעה שהוא הולך ומורם או מורד; – במיוחד, יצוייד המנוף, השולט על מנגנון מהפך של חוליית־תנועה שבעגורן או שבמכונת־כינון, בקפיץ או מחבר אחר נאותים.
דוכן־ נהג בעגורן או מדלה הופך
דוכן־הנהג בכל עגורן או מדלה הופך, המונעים בכוח מיכאני, יגודר לבטח ויצוייד באמצעי־גישה בטיחים. במיוחד, מקום שהגישה היא באמצעות סולם –
(א)
תשתרענה ארוכות הסולם כדי רוחק מסתבר מחוץ לדוכן, או יותקן איזה מפלת־יד נאות אחר;
(ב)
מקום־הנחיתה אל הדוכן יישמר פנוי מכל מפרע;
(ג)
במקרים שבהם הסולם מאונך הוא וגבהו עולה על שלושים רגל (9 מ׳), יותקן מקום הינפשות, בקירוב בחצי־הדרך בין הדוכן ומרגלות הסולם.
מטען־ עבודתם הבטיח של עגורן וקילון
על כל עגורן ועגורן ועל כל קילון וקילון יסומן באופן ברור מטען־העבודה הבטיח, ואל כל עגורן ועגורן בחוף, כשהוא בנוי באופן כזה שמטען־העבודה הבטיח נתן להשתנות בהרמת מנוף־המטען או הורדתו או באופן אחר, יחובר מחוון אבטומטי של מטעני־עבודה בטיחים, בתנאי כי – במקרים שבהם אפשר להרים או להוריד את מנור־המטען – ייחשב הדבר למילוי מספיק אחר קביעותיו של הסעיף הזה, אם תותקן על העגורן טבלה, המראה את מטעני־העבודה הבטיחים בנטיותיו או רדיוסיו המתאימים של מנור־המטען.
מכשול מחמת קיטור
יינקטו אמצעים מספיקים כדי למנוע קיטור־פליטה מכל עגורן או מכונת־כינון וכן – במידה שהדבר עשוי להיות מעשי – קיטור חי המוזן לכל עגורן או מכונת־כינון, מלהאפיל כל חלק של הסיפונים, מסילות־המעבר, הבימות, רציף־העגינה או הרציף, שבהם מועבד אדם כל־שהוא בתהליכים.
קילון
יינקטו אמצעים נאותים כדי למנוע את הרמתן המקרית של רגלי קילון מתוך פותתן או ממוכן [צ״ל: בסיסן או תומכן].
חלק ד׳ – טעינה ופריקה
אמצעי־ זהירות כדי להקל את הימלטם של עובדים
יינקטו אמצעי־זהירות כדי להקל את הימלטם של עובדים, לכשהם מועבדים במחסן־סחורות של ספינה או על סיפוני־ביניים בטיפול בפחם או במטען אחר במצובר.
הטענת־ יתר של מכונות הרמה וכו׳
(1)
לא יוטענו שום מכונות־הרמה, שרשרות או תשמיש־הרמה אחר יותר מכדי מטען־העבודה, הבטיח, אלא שאפשר יהיה להטעין עגורן מכדי מטען־העבודה הבטיח במקרים יוצאים מן הכלל, כדי אותה מידה ומתוך כפיפות לאותם תנאים, שיהיו המהנדס הממונה או אדם בן־סמך אחר עשויים לאשרם, אם בכל הזדמנות והזדמנות כזאת –
(א)
הושגה רשותם הכתובה של הבעל או סוכנו האחראי; וכן
(ב)
שמורות רשומות על מטען־היתר:
בתנאי כי מקום שהמטען שעל גלגלת של גלגלה אחת מחובר אל הגלגלת תחת להיות מחובר אל השרשרת או אל החבל הכרוכים על הגלגלה, יהיו רואים – לצורך הכלל הזה – את המטען שעל הגלגלת כאילו היה מחצית המטען שלמעשה.
(2)
לא יושאר שום מטען תלוי בעגורן, מכונת־כינון או מכונה אחרת, אלא־אם נמצאת המכונה למעשה בידי אדם בן־סמך, בשעה שמושאר המטען כן.
סמכותו של נהג
לא יועבדו שום אדם צעיר מבן שמונה עשרה שנה ושום אדם שאינו בן־סמך ומהימן דַיּו כנהגי עגורן או מכונת־כינון, בין שהם מונעים בכוח מיכאני ובין שהם מונעים באופן אחר ולא במתן אותות לנהג או בטיפול בעבודות־עומס של מטען שבקצות מכונות־כינון או על גופיהן.
סחורות ברציף־ עגינה או רציף
מקום שהושמו סחורות ברציף־עגינה או רציף, להבדיל מרציף־עגינה או רציף שליד תעלה צַפָּה:–
(א)
יקויים על־פני רציף־העגינה או הרציף מעבר חפשי, המוביל אל אמצעי־הגישה אל הספינה, הנדרשים בכלל 13; וכן
(ב)
אם יונח מרחב כל־שהוא לאורך שפת רציף־העגינה או הרציף, יהיה רחבו לפחות שלוש רגליים (90 ס״מ) ויהיה פנוי מכל מחסומים, להבדיל ממבנים קבועים, מוסדה ותשמישים שבשימוש.
ביטוח
(1)
לא ישמשו בתהליכים שום בימת־סיפון או בימת־מטען, אלא־אם נבנו בנייה ממשית ומוצקה על תמוכות מספיקים, וכן – מקום שנחוץ הדבר – אוסרו לבטח.
(2)
לא תשמש שום קרונית להשאת מטען בין הספינה והחוף על־פני בימה התלולה עד כדי־היעשותה בלתי־בטיחה.
(3)
כל בימה חלקלקה יש לעשותה בטיחה מתוך שימוש בחול או בדרך אחרת.
לולים וכיסויי־ לולים
(1)
לא יהיה לול כל־שהוא של מחסן־סחורות של ספינה, שאליו עשוי לגשת מועבד כל־שהוא, ועמקו – הנמדד ממפלס הסיפון, שבו נמצא הלול ועד לקרקע מחסן־הסחורות של הספינה – עולה על חמש רגליים (1.50 מ׳), נמצא משמש במעבר סחורות, פחם או חומר אחר או בעשיית איזון, וגבהם של הלזבזים המוגבהים פחות משתי רגליים ושש אצבעות (75 ס״מ), יגודר אותו לול כדי גובה של שלוש רגליים (90 ס״מ), או יכוסה לבטח:
בתנאי כי הדרישה הזאת לא תחול –
(א)
על אניות שתכולת־טונותיהן ניטו הרשומה אינה עולה על 200 טונות, ובהן רק חלל־לול אחד בלבד;
(ב)
על אנייה כל־שהיא במשך זמני־הארוחות או הפסקות־עבודה קצרות אחרות במשך תקופת־ההעבדה.
(2)
כיסויי לולים לא ישמשו בימות־סיפונים או בימות מטען, או לכל תכלית אחרת העשוייה לערטלם להינזקות.
(3)
כיסויי־לולים יוחזרו למקומם על־פני הלול במקומות תנוחתם, אשר צויינו בסימנים שסומנו עליהם בהמשך לכלל 18.
טעינה בסיפוני־ ביניים
שום מטען לא יוטען ולא יפורק באמצעות עבות־עומס או מענב בסיפון־ביניים כל־שהוא, אלא־אם כוסה הלול בסיפון ההוא לבטח או הושם לרחבו לבטח דוכן־נחיתה, שרחבו אינו פחות מכדי דף אחד של כיסוי־לול:
בתנאי כי הכלל הזה לא יחול על תהליך־פריקה כל שהיא, שיסתיים בכללו במשך תקופת חצי־שעה.
אונקלים
מקום שמרחב העבודה במחסן־סחורות מצומצם כדי ריבוע הלול, יהודקו אונקלים אל רצועותיהם או הידוקיהם של חבישי כותנה, צמר, שעם, כיסי בד־שקים או סחורות אחרות כיוצאות באלה, וכן לא ישתמשו באונקלים בהרמתה או בהורדתה של חבית, אם מבחינת מבנם או מצבם של החבית או האונקלים עלול השימוש בהם להיות בלתי־בטיח.
שום דבר שבכלל הזה לא יחול על פתיחתם או סגירתם של מענבים.
עבודה של סיפונים של שלד
מקום שמתנהלת עבודה על סיפון של שלד כל־שהוא, יותקנו פיגומים מספיקים, אלא־אם יהיה המרחב שמתחת לסיפון מלא מטען עד־כדי רוחק של שתי רגליים (60 ס״מ) מאותו סיפון.
סיוורו והחסנתו של מטען וכו׳
מקום שאי־אפשר לבצע בבטיחות ללא־עזרה סיוור, סתירת־סיוור, החסנה או סתירת החסנה של מטען, או טיפול ביד בזיקה אליו, יינקטו אמצעים מסתברים כדי להישמר מפני תאונה, בין באמצעות סעידה ובין באופן אחר.
האחזת קורות
קורותיו של כל לול, שעה שהוא משמש בתהליכים, אם לא הורחקו מן המקום, תאוחזנה במידה מספקת כדי למנוע את היעקרן ממקומן.
העברת מאותתים
מקום שטוענים או פורקים מטען באמצעות עבות־עומס בחלל־לול, יועבד מאותת, ומקום שעובדים ביותר מעבות־עומס אחד בחלל־לול, יועבד מאותת נפרד שיתן דעתו על כל עבות־עומס ועבות־עומס:
בתנאי כי –
(I)
הכלל הזה לא יחול על מקרים, שבהם טוענים או פורקים ארבה, סירת טעינה ופריקה או אנייה אחרת כיוצאת באלה, אם נהג העגורן או מכונת־הכינון, המפעיל את עבודת־העומס, חוזה חזות ברורה ובלתי־מצומצמת את החלקים ההם של מחסן־הסחורות של הספינה, שבהם מתנהלת העבודה;
(II)
מקום שסבור המפקח הראשי כי עקב טיבם של העגורן או מכונת־הכינון או התשמיש האחר המשמשים, או בגלל סידורים מיוחדים כל־שהם, דרישותיו של הכלל הזה אינן נחוצות למען בטיחותם של בני־האדם המועבדים, רשאי הוא להתלות – בתעודת־אישור כתובה – אותן דרישות, מתוך כפיפות לאותם תנאים, העשויים להיות ניקבים באותה תעודת־אישור.
הובלת בני־ אדם מועבדים בדרך של מים
כשמועבד כל־שהוא צריך לעבור על ספינה או מספינה בדרך של מים לשם עבודה בתהליכים, יינקטו אמצעים נאותים כדי להתקין את הובלתו הבטיחה. אניות המשמשות לתכלית הזאת תהיינה נתונות בידיו של אדם בן־סמך, לא תשרור בהן צפיפות־יתר ותצויידנה כיאות לניווט בטיח ותקויימנה במצב טוב.
חלק ה׳ – חובותיהם של מועבדים וכו׳
סילוק גידור, מסילת־ מעבר וכו׳ או שליחת־ יד בהם
שום אדם לא יסלק כל גידור, מסילת־מעבר, מנגנון, סולם, כיסוי־לול, אמצעים או תשמישים להצלת־נפשות, אורות, סימנים, בימות או כל דברים אחרים שהם, שאותם דורשים הכללים האלה להתקין, ולא ישלח ידו בהם, אלא־אם הורשה כהלכה או בשעת צורך. אם סולקו, יחזירו את הדברים האלה (למקומם) – מקץ התקופה שלמשכה היה נחוץ לסלקם – בני־האדם שהיו עסוקים האחרונה בעבודה, שחייבה אותו סילוק.
סילוקו והחזרתו של גידור
הגידור, הנדרש בכלל 5, לא יסולק אלא במידה ולתקופה הדרושות מבחינה מסתברת כדי לעשות את עבודתם של האגן או הספינה או לתקן גידור כל־שהוא. אם סולק, יחזירוהו (למקומו) – מיד עם קץ התקופה ההיא – בני־האדם שהיו עסוקים בעבודה, שחייבה את סילוקו.
שימוש־ חובה באמצעי גישה
קורות
לא יהלך שום אדם על־גבי הקורות הקדמיות והאחוריות או על־גבי קורות־הערב כדי לכוונן את המנגנון, להרמתן ממקומן או להחזרתן למקומן, וכן לא ירשה שום אדם ולא יצווה אדם אחר לעשות כן.
חלק ו׳ – חובותיהם של מעבידים
מכונות
שום מעביד של בני־אדם בתהליכים לא יתיר לאותם בני־אדם להשתמש במכונות או במנגנון שאין בהם כדי מילוי אחר חלק ג׳ של הכללים האלה.
מילוי אחר כללים מסויימים
פנקס
האדם שבידו נמצא הפנקס שנקבע יַראהו לכל מפקח – לבקשתו; אם הוא מתייחס (הפנקס) אל מכונות ההרמה ומנגנון־ההרמה האחר של הספינה, והוא נשמר בספינה, יַראהו – יחד עם תעודת־האישור של פנקס הספינה – האדם, הממונה אותה שעה על הספינה.
חלק ז׳ – כלליות
תחילת תוקף
הכללים האלה ייכנסו לתקפם ביום העשרים ותשעה בינואר, 1948, חוץ ממה שתתוקן בהן קביעה אחרת.
תוספת
אופן מבחן ובדיקה לפני הכנסת מכונות הקמה ומנגנון־הרמה לשימושם
כללים 22(1), 23(1) ו־24(1)
כל מכונת־כינון, עם כל המנגנון המשמש אביזר לה (ובכלל זה קילונים, מקורים, טבלות חדורות, לולבי־אזניים או חיבורים אחרים) יועמדו למבחן בעזרת מטען־בוחן, שיעלה על מטען־העבודה הבטיח כלהלן:
מטען־עבודה בטיח | מטען־בוחן: |
---|---|
עד־כדי 20 טונות מטריות | 25 אחוזים מן המאה יתרים; |
20–50 טונות מטריות | 5 טונות מטריות יתרות; |
למעלה מכדי 50 טונות מטריות | 10 אחוזים מן המאה יתרים. |
מטען־הבוחן ישמש בין
(I)
בהרמת משקלות־מיטלטלות, ובין
(II)
באמצעות מאזני־קפיץ או מאזניים הידראוליים או תשמיש כיוצא באלה, בשעה שהקילון יימצא נטוי זווית אל הקו האופקי, וזו תירשם בתעודת־האישור של המבחן.
במקרה הראשון יונף הקילון, בשני הכיוונים, במידת האפשר, לאחר שהורמו המשקלות המיטלטלות. במקרה האחרון יושם מטען־הבוחן כשיונף הקילון – במידה שעשוי הדבר להיות מעשי – תחילה לכיוון אחד, ולאחר מכן – לכיוון השני.
כל עגורן ועגורן וכל מכונת־הרמה ומכונת־הרמה אחרת, יחד עם המנגנונים, שהם אביזרים להם, יועמדו למבחן בעזרת מטען־בוחן, שיעלה על המטען המבטיח כלהלן:
מטען־עבודה בטיח | מטען־בוחן: |
---|---|
עד־כדי 20 טונות מטריות | 25 אחוזים מן המאה יתרים; |
20–50 טונות מטריות | 5 טונות מטריות יתרות; |
למעלה מכדי 50 טונות מטריות | 10 אחוזים מן המאה יתרים. |
מטען־הבוחן האמור יורם ויונף בשני הכיוונים במידת האפשר, במקרה עגורן של מנור־מטען, אם למנור רדיוס משתנה, יועמד למבחן בעזרת מטען־בוחן – כמוגדר לעיל – ברדיוס המאכסימאלי וברדיוס המינימאלי של מנור־המטען. במקרה עגורנים או מדלים הידראוליים מקום אשר – עקב הגדלת הלחץ – אי־אפשר להרים מטען, היָתר כדי 25 אחוזים מן המאה על מטען־העבודה הבטיח, יהיה די בדבר אם יורם המטען הגדול ביותר, ככל האפשר.
[תיקון: תשל״א]
(1)
כל שרשרות, טבעות, אונקלים, סגירים, סביבולים וגלגלות התלושים, בין אם הם שייכים למכונת הרמה ובין אם לאו (להלן – ציוד תלוש), ייבחנו בהעמסת עומס המבחן שמשקלו שווה לפחות למשקל שצויין להלן לגבי כל סוג ציוד תלוש:
סוגי ציוד תלוש | עומס המבחן |
---|---|
סוג 1 – גלגלת של גלגילה אחת | פי ארבעה מעומס העבודה הבטוח |
סוג 2 – גלגלת מרובת גלגילות אשר עומס העבודה הבטוח שלה – | |
(א) אינו מגיע ל־20 טונות מטריות
| פי שניים מעומס העבודה הבטוח |
(ב) בין 20 ובין 40 טונות מטריות
| 20 טונות מטריות מעל עומס העבודה הבטוח |
(ג) עולה על 40 טונות מטריות
| פי אחד וחצי מעומס העבודה הבטוח |
סוג 3 – שרשרות, טבעות, אונקלים, סגירים וסביבולים וכל ציוד תלוש אחר אשר לא פורש בסוגים 1 ו־2 | עומס העבודה הרשום בלוח שלהלן לגבי עומס העבודה הבטוח של הציוד התלוש שיש לבחנו: |
לוח עומסי המבחן לסוג 3 של ציוד תלוש
עומס העבודה הבטוח של הציוד התלוש בטונות מטריות | עומס המבחן בטונות מטריות |
---|---|
עד 25 | פי שניים מעומס העבודה הבטוח |
יותר מ־25 עד 30 | 50 |
יותר מ־30 עד 35 | 55 |
יותר מ־35 עד 40 | 65 |
יותר מ־40 עד 45 | 70 |
יותר מ־45 עד 50 | 75 |
יותר מ־50 עד 55 | 85 |
יותר מ־55 עד 60 | 90 |
יותר מ־60 עד 65 | 95 |
יותר מ־65 עד 70 | 100 |
יותר מ־70 עד 75 | 110 |
יותר מ־75 עד 80 | 115 |
יותר מ־80 עד 85 | 120 |
יותר מ־85 עד 90 | 125 |
יותר מ־90 עד 95 | 130 |
יותר מ־95 עד 100 | 135 |
יותר מ־100 עד 110 | 145 |
יותר מ־110 עד 120 | 155 |
יותר מ־120 עד 130 | 165 |
יותר מ־130 עד 140 | 175 |
יותר מ־140 עד 150 | 190 |
יותר מ־150 עד 160 | 200 |
יותר מ־160 | פי אחד ושליש מעומס העבודה הבטוח; |
(2)
בסעיף זה, ”עומס העבודה הבטוח“ – עומס העבודה הבטוח אשר הוטבע בפריט הציוד התלוש או אשר יהיה מוטבע עליו לפני השימוש בפריט האמור;
(3)
סבור מפקח העבודה הראשי שבגלל מבנה של ציוד תלוש או סוג ציוד תלוש או בגלל תיכונם, החמרים שמהם עשויים או השימוש שבו הם משמשים, אין דרישה מהדרישות בסעיף זה נחוצה להבטחת בטיחות העובדים, רשאי הוא לפטור בתעודה – ובכפוף לתנאים שנקבעו בה – את הציוד או סוג הציוד כאמור מאותה דרישה.
לאחר שהועמדו למבחן כאמור לעיל, ייבדקו כל המכונות עם כללו של המנגנון שהוא אביזר להן וכל מנגנון תלוש, ולתכלית זו יוצאו ממקום הגלגילות והפינים שבגלגלת, כדי להיווכח אם לא נפגע שום חלק, או עוות עיוות של קבע, בשעת המבחן.
במקרה חבלי־תיל, תועמד דוגמה למבחן עד־כדי הישמדה, ומטען־העבודה הבטיח לא יעלה על חמישית מטען־השבירה של הדוגמה שהועמדה למבחן.
19 במארס, 1947
- א. ה. קאזנם
מנהל מחלקת עבודה.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.