תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים)

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים) מתוך

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים), התשנ״ג–1993

---

ק״ת תשנ״ג, 434; תשנ״ט, 482; תשע״א, 1332.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו־216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970, אני מתקינה תקנות אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ט, תשע״א]

בתקנות אלה –

”איזוציאנאטים“ – תרכובות כימיות אורגניות שנוסחתן הכימית הכללית היא R-N=C=O (‏R – מייצג קבוצה אורגנית), לרבות:

(1)

2, 4 – טולואן דיאיזוציאנאט (להלן – TDI);

(2)

2, 6 – טולואן דיאיזוציאנאט (להלן – TDI);

(3)

מתילן ביס–פניל איזוציאנאט (להלן – MDI);

”בודק מעבדתי מוסמך“ – עובד מעבדה מוסמכת שהסמיכו מפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקומות עבודה, של ריכוזי איזוציאנאטים באוויר;

”חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר“ – Threshold Limit Value – Short Term Exposure Limit (TLV-STEL) – הרמה המרבית של איזוציאנאטים באוויר, סמוך לאזור הנשימה של העובד, אשר עד אליה מותרת חשיפה של עד 15 דקות בכל פעם, לא יותר מ־4 פעמים ביום עבודה של 8 שעות מתוך יממה ובמרווח של 60 דקות לפחות בין פעם לפעם, ובתנאי שרמת החשיפה הכוללת ל־8 שעות עבודה ביממה תהיה נמוכה מרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת;

”חשיפה משוקללת מרבית מותרת“ – Threshold Limit Value – Time Weighted Average (TLV-TWA) – הרמה המשוקללת המרבית של איזוציאנאטים באוויר, סמוך לאזור הנשימה של העובד, אשר עד אליה מותרת חשיפה במשך יום עבודה של 8 שעות מתוך יממה;

”טיפול“ – אחסון, סידור, הרכבה, תיקון, ציפוי, פירוק, חידוש או ניקוי;

”טלטול“ – הובלה, הולכה, שינוע, העברה ממקום למקום, מילוי, הרקה, העמסה או פריקה;

”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה וכל מעבדה אחרת שהסמיכה מפקח העבודה הראשי, בהודעה ברשומות, לבצע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקומות עבודה, של ריכוזי איזוציאנאטים באוויר;

”מפקח עבודה“, ”מפקח העבודה הראשי“ ו”מפקח עבודה אזורי“ – כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954;

”עבודה“ – ייצור, שימוש, עיבוד, טיפול, טלטול או עבודת אחזקה;

”עובד באיזוציאנאטים“ – עובד החשוף לריכוז של איזוציאנאטים באוויר מעל לרמת הפעולה, או העובד במגע או בחשיפה לאיזוציאנאטים, בעבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתוספת הראשונה, בעבודה חלקית או מלאה, ביום עבודה של 8 שעות ביממה, במשך 10 ימים בחודשיים לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי תקופה קצרה ממנה;

”רופא מורשה“ – רופא מומחה לרפואה תעסוקתית וכן רופא של שירות רפואי מוסמך ששר העבודה והרווחה, בהסכמת שר הבריאות, הרשהו לענין תקנות אלה;

”רמת הפעולה“ Action Level (AL) – רמה של מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת;

”שירות רפואי מוסמך“ – כל אחד מאלה:

(1)

לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות;

(2)

קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

(3)

מוסד רפואי, ששר העבודה והרווחה, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לענין תקנות אלה.

2.

חשיפה לאיזוציאנאטים [תיקון: תשע״א]

(א)

במפעל או במקום עבודה שעובדים בו באיזוציאנאטים יהיו ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת לזמן קצר ורמת הפעולה כנקוב בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע״א–2011.

(ב)

חישוב החשיפה המשוקללת ייעשה בשיטה הבאה:

חשיפה משוקללת = C₁·T₁ + C₂·T₂ + ⋯ + C_n·T_nT₁ + T₂ + ⋯ + T_n (סה״כ משך הדגימה)

כאשר:

C – ריכוז איזוציאנאטים באוויר, בחלקים למיליון;

T – משך הדגימה, בשעות או בדקות.

3.

בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקום העבודה [תיקון: תשנ״ט, תשע״א]

(א)

במפעל או במקום עבודה שבו עובדים באיזוציאנאטים, יערוך המעביד, בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקום העבודה, על ידי בודק מעבדה מוסמך, של ריכוזי האיזוציאנאטים באוויר, באזור עבודתם של העובדים, בתכיפות של אחת ל־6 חודשים לפחות, אלא אם כן הורה מפקח עבודה אזורי על תכיפות אחרת.

(ב)

המעביד ירשום את תוצאות הבדיקות הסביבתיות תעסוקתיות במקום העבודה של ריכוזי האיזוציאנאטים באוויר ביומן מעקב, בציון התאריך, השעה ומקום הדגימה, וישלח, מיד, העתק מתוצאות אלה למפקח עבודה אזורי, למעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה ולשירות הרפואי המוסמך המבצע את הניטור הביולוגי לעובדים.

(ג)

המעביד יפרסם בתחנות העבודה השונות את תוצאות הבדיקות הסביבתיות במקום העבודה המתייחסות לאותו מקום עבודה, כדי שיובאו לידיעת כל העובדים; המעביד ישמור תוצאות בדיקות אלה 20 שנים לפחות.

(ד)

ערך מעביד בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות תקופתיות, באמצעות מעבדה מוסמכת שאינה המעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה, תשלח המעבדה המוסמכת את תוצאות הבדיקות הסביבתיות–תעסוקתיות אשר ביצעה אל המעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה וכן תשמור אותן למשך 50 שנים לפחות.

4.

אמצעי גיהות תעסוקתיים

במפעל או במקום עבודה שבו עובדים באיזוציאנאטים על המעביד לנקוט אמצעי גיהות אלה:

(1)

להתקין ולקיים אמצעי יניקה, ניקוז ופליטה טובים ויעילים או כל שיטה אחרת, בכל מקומות העבודה, באופן שריכוז האיזוציאנאטים באוויר יהיה נמוך מהחשיפה המשוקללת המרבית המותרת, ובצורה שלא תזיק לבריאות העובד או לבריאות הציבור;

(2)

להתקין ולקיים מינדפים מתאימים ויעילים, בעלי כוח יניקה מספיק, בזמן העבודה, בשקילה או בבדיקה של נוזלים המכילים איזוציאנאטים, לרבות במעבדות;

(3)

לקיים איוורור טוב במידה מספקת, לרבות מספר החלפות אוויר צח בשעה בכמות מספקת, בכל חדרי ואולמות העבודה שבהם עובדים באיזוציאנאטים;

(4)

לדאוג לאיסוף וסילוק מיידי של פסולת המכילה איזוציאנאטים, מתחנת העבודה באופן שלא תגרום למטרד או נזק לבריאות העובד;

(5)

לספק לכל עובד באיזוציאנאטים בגדי עבודה מתאימים, כולל נעליים וגרביים המיועדים אך ורק לעבודה;

(6)

לדאוג לכביסה וניקוי יומיים של בגדי עבודה במרוכז במפעל או במקום אחר שהובא לידיעתו של מפקח עבודה אזורי;

(7)

להתקין מלתחות כפולות ונפרדות לכל עובד, אחת לבגדי עבודה ואחת לבגדים נקיים, וכן מקלחות עם מים חמים, סבון ומגבות אישיות במספר נאות;

(8)

לקבוע חדרים מיוחדים לאכילה ושתיה, לעישון ולמנוחת העובדים;

(9)

לדאוג לסידורים מיוחדים למצבי חירום, כולל דרכי מילוט, חילוץ ופינוי של עובדים לטיפול מיידי בנזילות של איזוציאנאטים, ולהכנת ציוד מתאים לכיבוי שריפות במקומות עבודה שבהם עובדים באיזוציאנאטים;

(10)

להתקין ולקיים מקלחות חירום, מתאימות ונאותות, לשטיפת הגוף והעיניים במים זורמים, חופשיות תמיד לשימוש, ובמספר מספיק ביחס למספר העובדים באיזוציאנאטים.

5.

ציוד מגן אישי [תיקון: תשנ״ט]

(א)

המעביד יספק לעובד באיזוציאנאטים ציוד מגן אישי יעיל ובאיכות טובה, והעובד יהיה חייב להשתמש בו.

(ב)

המעביד ידאג לכך שהעובד ישמור על נקיון ציוד המגן האישי שנמסר לו וידריכו בכך.

(ג)

ציוד המגן האישי יכלול בין השאר ולפי הצורך:

(1)

בגד מגן שלם, סינור ארוך, כפפות מגן, משחת מגן מתאימה ומשקפי מגן;

(2)

מערכת נשימה מתאימה – לשימוש במקרה של שריפה.

(ד)

במצבים מיוחדים אשר בהם עלול העובד באיזוציאנאטים להיות חשוף לריכוזים חורגים של איזוציאנאטים באוויר, הגבוהים מהערכים שנקבעו בתקנה 2 לגבי חשיפה משוקללת מרבית מותרת (TWA) ולגבי חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר (STEL), יספק המעביד לעובד מסכת נשימה מצויידת במסנן מתאים לאיזוציאנאטים (להלן – מסכת נשימה), והעובד יהיה חייב להשתמש בה. המסנן יוחלף במסנן חדש בתכיפות הנדרשת לפי הוראות היצרן או מפקח עבודה אזורי; אין באספקת מסכת הנשימה כדי לשחרר את המעביד מן החובה לתקן את התנאים הסביבתיים במפעל ולהקטין את רמת האיזוציאנאטים באוויר אל מתחת לרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת (TWA).

(ה)

ציוד המגן, הנזכר בתקנות משנה (ג) ו־(ד), יהיה אישי, לא יועבר לעובד אחר, ויישמר במעטה פלסטי סגור היטב, רחוק ממקום העבודה באיזוציאנאטים, כשאין משתמשים בו.

6.

חובת איחסון ושילוט מתאים

(א)

המעביד ידאג כי טלטול ואחסון איזוציאנאטים ייעשה בכלים ובאמצעים בטוחים מתאימים. המעביד ישמור את האיזוציאנאטים במקום בר־פיקוח, מוצל ומאוורר במידה סבירה, רחוק ממקור חום ואש, כשאין משתמשים בהם, עם שילוט מתאים, כאמור בתקנת משנה (ב).

(ב)

המעביד ידאג לשילוט מתאים ובולט לעין בכל אולם או עמדת עבודה שבהם עובדים באיזוציאנאטים, בנוסח הבא:

”זהירות – איזוציאנאטים!
גורם מזיק לדרכי הנשימה!
אסור לעשן או להשתמש במקור אש!
חובה לנקוט אמצעי בטיחות וגיהות מתאימים!
העובדים חייבים לעבור בדיקות רפואיות תקופתיות אצל שירות רפואי מוסמך“

(ג)

המעביד ידאג שכל כלי קיבול המכיל איזוציאנאטים יסומן בהוראת אזהרה בולטת לעין שאינה ניתנת למחיקה, בנוסח הבא:

”רעל – מכיל איזוציאנאטים!
מגע, בליעה או נשימת האדים מסכנים את הבריאות!,
יש להרחיק ממקור חום ואש;
יש לדאוג לאיוורור טוב ויעיל במקום העבודה“

7.

אמצעי גיהות אישיים [תיקון: תשע״א]

(א)

לא יאכל עובד, לא ישתה ולא יעשן במקום שבו עובדים באיזוציאנאטים, אלא בחדרים המיוחדים שהתקין לענין זה המעביד.

(ב)

בתום יום העבודה יסיר עובד באיזוציאנאטים את בגדי העבודה וישאירם במלתחות המיועדות להם במפעל, וכן יתקלח לפני לבישת הבגדים הנקיים.

(ג)

(בוטלה).

8.

חובת הדרכה

המעביד ידאג, בשיתוף עם נציגות העובדים וועדת הבטיחות שבמפעל – אם ישנה – לארגן הדרכה מתאימה לכל העובדים, בזמן הקבלה לעבודה, וכן אחת לשנה לפחות, לגבי סיכוני הבטיחות, הגיהות והבריאות הנובעים מעבודה באיזוציאנאטים ולגבי שיטות למניעת סיכונים אלה; המעביד יוודא שהעובד הבין את החומר שהודרך בו, וכן יוודאו המעביד וועדת הבטיחות שהעובד מבצע את כל ההוראות והנהלים שנקבעו לגבי העבודה באיזוציאנאטים.

9.

חובת בדיקות רפואיות

(א)

לא יועבד אדם כעובד באיזוציאנאטים, אלא אם כן עבר בדיקה רפואית ראשונית תוך החודש שלפני תחילת העבודה, בידי רופא מורשה, שיקבע את התאמתו להתחיל לעבוד באיזוציאנאטים.

(ב)

לא יועבד עובד באיזוציאנאטים, אלא אם כן עבר בדיקה רפואית חוזרת בידי רופא מורשה, שיקבע את המשך התאמתו לעבוד באיזוציאנאטים; בדיקה רפואית חוזרת תבוצע לראשונה שלושה חודשים לאחר הבדיקה הראשונית, ולאחריה מדי שנה, למעט בדיקת תפקודי ריאה אשר תבוצע אחת ל־6 חודשים.

(ג)

עובד באיזוציאנאטים שנעדר מעבודתו מעל לחודשיים בשל התערבות כירורגית או בשל מחלה ממושכת, וכן עובד באיזוציאנאטים שיתלונן על הפרעות בדרכי הנשימה שלו, לא יועבד באיזוציאנאטים, אלא אם כן עבר בדיקה רפואית נוספת, בידי רופא מורשה, שיקבע את המשך התאמתו לעבוד באיזוציאנאטים.

10.

היקף הבדיקות הרפואיות [תיקון: תשנ״ט]

(א)

בדיקה רפואית ראשונית, חוזרת או נוספת תכלול לפחות:

(1) אנמנזה רפואית כללית, לרבות התייחסות לתופעות אלרגיות, להרגלי עישון, ולנטילת תרופות מסוג חוסמי ביתא (β-Blockers) [במקור: (B-Blockers)] ו־Nonsteroidal Antiinflamatory Drugs (NSAID).

(2)

אנמנזה תעסוקתית, לרבות התייחסות לחשיפה לגורמים מזיקים ומגרים לדרכי הנשימה בעבר;

(3)

בדיקה קלינית כללית, תוך שימת לב מיוחדת לעיניים, לעור, לדרכי הנשימה, למערכת העצבים ולמצב הנפשי;

(4)

בדיקת תפקודי ריאה, אחת ל־6 חודשים, שתיכלול לפחות: FEV₁‏, FVC, היחס בין FEV₁/FVC ו־FEF_25–75;

(5)

צילום רנטגן גדול (סטנדרט) של הריאות – אחת ל־3 שנים;

(6)

בדיקות תמונת דם כללית;

(7)

בדיקת שתן כללית;

(8)

כל בדיקה קלינית או מעבדתית נוספת לפי ראות עיניו של הרופא המורשה הבודק.

(ב)

אלה בדיקות רשות:

(1)

בדיקת תפקודי ריאה משלימה שתכלול גם: TLC‏, RV והיחס בין RV/TLC;

(2)

בדיקת Specific Bronchial Provocation Test (SBPT) עם TDI;

(3)

בדיקת Nonspecific Bronchial Provocation Test (NSBPT) עם מטאכולין;

(4)

תבחיני מטלית לעור עם איזוציאנאטים – לפי הצורך;

(5)

בדיקת מעקב אמבולטורי של Peak Expiratory Flow (PEF);

(6)

בדיקת רמת האימונוגלובולינים בדם, לרבות IgE.

11.

חובת ניהול כרטיס בדיקות רפואיות [תיקון: תשע״א]

(א)

שירות רפואי מוסמך ינהל, לגבי כל עובד שהוא בודק, כרטיס בדיקות רפואיות שבו יירשמו הפרטים האישיים של העובד, לרבות שמו המלא, שם אביו, מספר הזהות שלו ומענו, וכן פרטים אלה:

(1)

תאריך ביצוע הבדיקה הרפואית;

(2)

שם המעביד ומקום המפעל;

(3)

תיאור עבודת העובד אשר בקשר אליה נערכה הבדיקה הרפואית;

(4)

ממצאי הבדיקות הקליניות והמעבדתיות השונות;

(5)

תוצאות הבדיקות הרפואיות, מסקנתו וחוות דעתו של הרופא המורשה הבודק על התאמתו של העובד להתחיל או להמשיך לעבוד כעובד באיזוציאנאטים;

(6)

המועד לבדיקה הרפואית החוזרת, לרבות מועד שהוקדם;

(7)

שמו וחתימתו של הרופא המורשה הבודק.

(ב)

השירות הרפואי המוסמך ישמור את כרטיס הבדיקות הרפואיות 30 שנים לפחות לאחר שהפסיק העובד באיזוציאנאטים את עבודתו בחשיפה לאיזוציאנאטים.

12.

פנקס בריאות

(א)

שירות רפואי מוסמך ינפיק לכל עובד שהוא בודק, בהתאם לתקנות אלה, פנקס בריאות, שבו ירשמו השירות הרפואי המוסמך והמעביד את הפרטים שצויינו בתוספת השניה ויאשרו אותם בחותמת ובחתימה; הוצא לעובד פנקס בריאות בהתאם לתקנות אחרות, יירשמו הפרטים האמורים בפנקס שהוצא לעובד לראשונה וכן תוצאות הבדיקות הרפואיות השונות שנבדק.

(ב)

שירות רפואי מוסמך ימסור את פנקס הבריאות למעבידו של העובד באיזוציאנאטים, אשר יחזיקו במקום העבודה כל עוד הנבדק עובד באיזוציאנאטים אצלו; הפסיק עובד באיזוציאנאטים לעבוד אצלו, יחזיר המעביד את הפנקס לידי השירות הרפואי המוסמך שערך את הבדיקה הרפואית האחרונה.

(ג)

רופא מורשה יביא לידיעתו של העובד הנבדק על ידו, תוך זמן סביר, את מצב בריאותו, בדרך ובאופן שיקבע.

13.

חובת המעביד להסדרת הבדיקות הרפואיות

(א)

הבדיקות הרפואיות שלפי תקנה 9 ייערכו לפי פניית המעביד בימים ובמועדים שיקבע השירות הרפואי המוסמך.

(ב)

עובד באיזוציאנאטים חייב, לצורך עריכת הבדיקות הרפואיות כאמור, להתייצב בשירות הרפואי המוסמך בימים ובמועדים שנקבעו לו.

(ג)

הזמן הדרוש לשם ביצוע הבדיקות הרפואיות ייחשב לעובד חלק משעות עבודתו.

14.

אי התאמה לעבוד באיזוציאנאטים [תיקון: תשנ״ט]

יראו עובד כמי שאינו מתאים להיות עובד באיזוציאנאטים, אם נמצא אצלו אחד מאלה:

(1)

הרעלה חדה או כרונית של איזוציאנאטים;

(2)

רגישות אלרגית לאיזוציאנאטים;

(3)

מחלה ריאתית חסימתית Chronic Obstructive Pulmonary Disease (COPD);

(4)

מחלות כרוניות אלה: Cardio – Pulmonary Disease; Bronchial Asthma; Chronic Bronchitis; Pneumoconiosis;

(5)

טרם מלאו לו 18 שנים;

(6)

אי־התאמה אחרת לדעת הרופא המורשה הבודק.

15.

הודעה למפקח על אי־התאמת העובד

(א)

קבע הרופא המורשה הבודק שקיימת אי־התאמה של אדם להיות עובד באיזוציאנאטים או להמשיך לעבוד באיזוציאנאטים, ימסור השירות הרפואי המוסמך הודעה מיוחדת על כך למפקח העבודה האזורי, תוך עשרה ימים מיום מתן חוות דעתו של הרופא המורשה הבודק, ובה תוצאות הבדיקה הרפואית ומסקנותיו.

(ב)

קיבל מפקח עבודה אזורי הודעה בהתאם לתקנת משנה (א) מאת השירות הרפואי המוסמך –

(1)

ישלח למעביד בדואר רשום התראה ובה פירוט חובותיו בענין איסור העבדת העובד; העתק ההתראה יישלח למוסד לביטוח לאומי, לשירות הרפואי המוסמך ולנציגות העובדים המייצגת את העובד;

(2)

יבדוק את הנסיבות שגרמו לחשיפת יתר לאיזוציאנאטים ולאי־התאמת העובד להמשיך לעבוד באיזוציאנאטים, וידרוש תיקון הליקויים בהתאם לצורך.

(ג)

לא יחזור עובד כאמור לעבוד כעובד באיזוציאנאטים אלא אם כן עבר בדיקה רפואית נוספת בידי רופא מורשה ואושר מחדש להמשיך לעבוד באיזוציאנאטים.

16.

איסור העבדה לאחר קבלת התראה

מעביד שקיבל התראה לגבי אי־התאמת העובד להמשיך לעבוד כעובד באיזוציאנאטים, יחדל להעבידו כעובד באיזוציאנאטים תוך שבוע מיום קבלת ההתראה ויפעל לגביו בהתאם להוראות שקיבל ממפקח עבודה אזורי.

17.

חובת הודעה על עבודה באיזוציאנאטים

לא יתחילו במקום עבודה או במפעל לעבוד באיזוציאנאטים אלא אם כן נמסרה על כך הודעה מוקדמת בכתב, שלושה חודשים מראש לפחות, למפקח העבודה האזורי.

18.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

19.

הוראת מעבר

במקום עבודה או במפעל אשר בו עובדים באיזוציאנאטים לפני תחילתן של תקנות אלה, ישלח המעביד, על אף האמור בתקנה 17, הודעה על כך למפקח העבודה האזורי, תוך 30 ימים מיום תחילתן של תקנות אלה.

תוספת ראשונה

(תקנה 1)

[תיקון: תשנ״ט]

מקומות עבודה ותהליכי עבודה שהעובד בהם ייחשב לענין תקנות אלה, עובד באיזוציאנאטים גם אם ריכוז האיזוציאנאטים באוויר נמוך מרמת הפעולה:

(1)

עבודה כלשהי לייצור פוליאורתאן שיש בה שימוש באיזוציאנאטים;

(2)

עבודה כלשהי המבוצעת בהתזה או בריסוס של איזוציאנאטים;

(3)

עבודות הכנה ושימוש באיזוציאנאטים לביצוע עבודות בידוד.

תוספת שניה

(תקנה 12)

פרטי רישום בפנקס הבריאות

(1)

מדור לזיהוי העובד (רישום בידי השירות הרפואי המוסמך):

(א)

שם משפחה ושם פרטי;

(ב)

שם האב;

(ג)

מספר תעודת הזהות;

(ד)

תאריך הלידה;

(ה)

שם השירות הרפואי המוסמך שהנפיק את הפנקס;

(ו)

תאריך הנפקת הפנקס.

(2)

מדור המעבידים (לרישום בידי כל מעביד):

(א)

שם המעביד ומקום המפעל;

(ב)

תיאור עבודת העובד – ואם הועבר לעבודה חדשה שאינה ארעית – תיאור עבודה זו וכן תאריך תחילת כל עבודה כאמור;

(ג)

תאריך סיום העבודה שנרשמה בהתאם לפסקה (ב);

(ד)

חתימת המעביד והחותמת שלו.

(3)

מדור הבדיקות הרפואיות (לרישום בידי השירות הרפואי המוסמך):

(א)

תאריך כל בדיקה ומטרתה, תוך ציון אם היא בדיקה ראשונית, חוזרת או נוספת;

(ב)

האם נתגלה ממצא רפואי במבחנים ובבדיקות שנערכו;

(ג)

האם נתגלתה מחלת מקצוע או השפעה אחרת על בריאות העובד;

(ד)

אישור השירות הרפואי המוסמך שהעובד מתאים להתחיל או להמשיך בעבודה שלשמה הוא נבדק, או שאינו מתאים לכך;

(ה)

קביעת מועד לבדיקה החוזרת הבאה, לרבות מועד מוקדם מהרגיל;

(ו)

שם השירות הרפואי המוסמך;

(ז)

שם הרופא המורשה הבודק וחתימתו.

---

כ״ז בטבת התשנ״ג (20 בינואר 1993)

• אורה נמיר
  שרת העבודה והרווחה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.