תקנות הבטיחות בעבודה (נוחויות)
מראה
(הופנה מהדף תקנות הבטיחות בעבודה (נוחיות))
תקנות הבטיחות בעבודה (נוחויות) מתוך
תקנות הבטיחות בעבודה (נוחויות), תשכ״ה–1965
תקנות בדבר נוחויות
ק״ת תשכ״ה, 1621.
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 12(2), 55, 66 ו־67 לפקודת הבטיחות בעבודה, 1946 (להלן – הפקודה), והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, ובתוקף סמכויותי לפי סעיף 46 לפקודה שנטלתי לעצמי לפי סעיף 1 לפקודת סדרי השלטון והמשפט (הוראות נוספות), תש״ח–1948, ובהתאם לסעיף 81 לפקודה, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”מוסד“ – מוסד שהוראות הפקודה חלות עליו לפי סעיף 63 לפקודה;
”מחסן“ – מחסן שהוראות הפקודה חלות עליו לפי סעיף 64(1) לפקודה;
”מחצבה ארעית“ – מחצבה שאין חוצבים בה יותר מ־4 מתוך 12 חדשים;
”מספנה“ – חצרים שהם מפעל בהתאם לפרט (1) לסעיף 2(1) לפקודה;
”מפעל“ – כמשמעותו בסעיף 2 לפקודה;
”מקום בניה“ ו־”מקום בניה הנדסית“ – חצרים שבהם מבצעים פעולת בניה או בניה הנדסית שלגביהן חלות הוראות הפקודה לפי הסעיפים 66 ו־67 לפקודה;
”נוחויות“ – נוחויות סניטריות כמשמעותו בפקודה;
”רציף נמל“ – מיתקני נמל שהוראות הפקודה חלות עליהם לפי סעיף 64(1) לפקודה, למעט מחסן;
”תחנת חשמל“ – תחנת חשמל שהוראות הפקודה חלות עליה לפי סעיף 60(1) לפקודה.
מפעלים החייבים בהסדר רגיל
במפעל – למעט מכרה, מחצבה ארעית, מקום קידוח לנפט או למים – וכן בבנין שחלקו הושכר כמפעל נפרד כאמור בסעיף 59 לפקודה, בתחנת חשמל, מוסד, רציף נמל ומחסן (להלן – מפעל החייב בהסדר רגיל לנוחויות) יהיו נוחויות בהתאם לחלקים א׳, ב׳, ד׳ ו־ה׳ של התוספת.
פטור
מפקח עבודה אזורי רשאי בתעודה לפטור מהוראות הסעיפים 3(א), 6, 8(ב), 9(ב) ו־10(ג) לתוספת, כולן או מקצתן, חצרים שהיו למפעל החייב בהסדר רגיל לנוחויות ביום תחילתן של תקנות אלה אם הוא משוכנע שמילוין אינו סביר או מעשי ורשאי הוא להתנות את הפטור בתנאים שייראו לו.
נוחויות במכרה
במכרה יהיו נוחויות –
(1)
מעל לפני הקרקע, בהתאם לחלקים א׳, ב׳, ד׳, ו־ה׳ של התוספת עבור כל העובדים במכרה, יהיה מקום עבודתם אשר יהיה;
(2)
פטור
נוחויות במקום עבודה ארעי
(א)
במקום בניה או בניה הנדסית, מחצבה ארעית ומקום קידוח לנפט או למים יהיו נוחויות בהתאם לחלקים א׳, ג׳, ד׳ ו־ה׳ לתוספת.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו במקום בניה או בניה הנדסית כאשר יש למבצע יסוד סביר להניח שהבניה או הבניה ההנדסית יושלמו תוך פחות מששה שבועות.
פטור
סידורי רחיצה
(א)
במפעל החייב בהסדר רגיל לנוחויות ובמכרה מעל לפני הקרקע כאמור בתקנה 4(1) יותקנו ויוחזקו ליד הנוחויות סידורי רחיצה אלה:
(1)
כיורים או משטף־רחיצה מרובה יחידות במקום, במספר ולפי המידות והמבנה שפורטו בחלק ד׳ של התוספת;
(2)
סבון או חומר ניקוי אחר ליד כל כיור או מקום רחיצה אחר;
(3)
אמצעים לניגוב או לייבוש הידיים כמפורט בחלק ד׳ של התוספת.
(ב)
במקום כאמור בתקנה 6 יותקנו ויוחזקו ליד הנוחויות סידורי רחיצה האמורים בפסקאות (1) ו־(2) לתקנת משנה (א).
אחראי לנקיון
(א)
במפעל החייב בהסדר רגיל לנוחויות, ובמכרה שבהם עובדים יותר מ־10 אנשים, יהיו אדם אחד או יותר לפי הנסיבות, אשר מתפקידם לקיים במשך כל שעות העבודה את הנוחויות וסידורי הרחיצה לידן במצב נקי.
(ב)
שמו של אדם שנתמנה לתפקיד כאמור, תחום תפקידו ושעות משמרתו יירשמו בפנקס הכללי של המפעל.
חיטוי
בניקוי של הנוחויות וסידורי הרחיצה לידן ישתמשו בחומר חיטוי מתאים.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה היא ביום ל׳ בניסן תשכ״ה (2 במאי 1965).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הבטיחות בעבודה (נוחויות), תשכ״ה–1965“.
תוספת
(תקנות 2 עד 8)
חלק א׳ – כללי
1.
הגדרות בענין מיתקני תברואה
”בית כסא להדחה“ – בית כסא בעל אסלה העשויה להדחה, מושב ומיתקן הדחה;
”בית כסא מעל חפירה“ – בית כסא בעל מושב שהותקן מעל חפירה מתאימה ושיש לו מושב עם פתח לתוך החפירה ואין מוציאים את הנוזלים והמוצקים מהחפירה ולא מטפלים בהם;
”בית כסא יבש“ – בית כסא בעל מושב מעל למיכל מטלטל נאות שאת תכולתו מכסים מזמן לזמן בעפר או באפר ושחייבים לרוקן מזמן לזמן;
”בית כסא כימי“ – בית כסא בעל מושב מעל למיכל מטלטל נאות שמכניסים בו חומר כימי מתאים לחיטוי ולסילוק הריחות ושחייבים לרוקן מזמן לזמן;
”בית כסא ללא מושב“ – בית כסא שאסלתו עשויה מלוח עם קערה מרכזית והלוח והקערה שקועים ברצפה והידוע גם כבית שימוש מזרחי;
”מחסום רצפה“ – אבזר או מכשיר תברואי בעל חתם נוזלי המונע מעבר חוזר של גזים או ריחות וחדירת חרקים, רמשים, מכרסמים וכיוצא באלה מבלי להפריע במידה ניכרת את זרימת השפכים והדלוחים דרכו והוא קבוע ברצפה כך שכניסתו נמצאת ברום הרצפה או מתחתה ותפקידו להזרים דרכו את המים הדלוחים משטח הרצפה לתוך צינור ניקוז;
”משתנה“ – משתנה בעלת מיתקן הדחה שהותקנה באופן שהמים הדלוחים יזרמו לתוך הביוב.
2.
הוראות למיתקני תברואה
פרטי התקנה של נוחויות וסידורי רחיצה בכל ענין שלגביו אין הוראות בתוספת זו יהיו בהתאם להוראות למיתקני תברואה (הל״ת), תשי״ט–1959, אותן אפשר לראות בלשכות מפקחי העבודה האזוריים.
חלק ב׳ – נוחויות במפעל החייב בהסדר רגיל לנוחויות ובמכרה מעל לפני הקרקע
3.
מקום הנוחויות
(א)
במפעל החייב בהסדר רגיל לנוחויות יהיו הנוחויות במקום כמפורט להלן ובמצב נוח לגישת העובדים –
(1)
המרחק ממקום העבודה של כל עובד אל הנוחויות לא יעלה על 125 מטר אולם במחצבה מותר שהמרחק יהיה גדול מהאמור בהתחשב לדרישות הבטיחות לענין פיצוצים ולגבי עובד ברציף נמל העסוק על סיפון אניה נמדד המרחק כאמור מכבש האניה אל הנוחויות.
(2)
נמצא מפעל כאמור בבנין של יותר מקומה אחת, יהיו הנוחויות בקומה בה מועבדים העובדים או בקומה סמוכה.
(3)
במחסן יהיו הנוחויות בקומה בה מועבדים העובדים או במשטח שנמצא לא יותר מ־9 מטר מעל לרצפת אותה קומה או מתחתה אלא אם עומדת מעלית לרשות העובדים.
(ב)
במכרה יהיו נוחויות במקום כמפורט להלן ובמצב נוח לגישת העובדים –
(1)
עבור כל עובדי המכרה – יהיה מקום עבודתם אשר יהיה – סמוך למלתחות ובאותו בנין שבו הן נמצאות.
(2)
עבור העובדים המועבדים בכריה תחת כיפת השמיים, במרחק מתאים בהתחשב לדרישות הבטיחות לענין פיצוצים.
4.
המבנה ושביל הגישה
(א)
לחדר הנוחויות יותקנו תקרה וגג.
(ב)
נמצאות הנוחויות בביתן נפרד, יותקן ויוחזק שביל מעבר יציב מרוצף או סלול אל הביתן.
5.
הפרדה ממקום אוכל
הנוחויות יהיו במרחק מתאים ממקום אוכל שבמפעל החייב בהסדר רגיל לנוחויות ופרטי התקנתו יהיה כדי למנוע סכנת זיהום של סידורי אוכל.
6.
מסדרון בחדר הנוחויות
(א)
בחדר הנוחויות שבו שלושה בתי כסא או משתנות לפחות יהיה מסדרון הנפרד מפנים החדר ובמסדרון אין קבועות תברואה זולת סידורי הרחיצה הדרושים לפי תקנה 8.
(ב)
שטח המסדרון כאמור יהיה מתוכנן כדי לאפשר גישה נוחה לבתי כסא, למשתנות ולסידורי הרחיצה.
(ג)
חדר נוחויות והמסדרון שבו לא ישמשו להחסנה או לעבודה זולת בקשר לשמירת הנקיון בהם.
7.
כניסה לחדר הנוחויות
(א)
הכניסה לחדר הנוחויות תוסדר ותותקן כך שפנים החדר לא ניתן להראות מבחוץ אף כשהדלת פתוחה.
(ב)
דלת הכניסה לחדר הנוחיות תצוייד בהתקן נאות לסגירה אבטומטית.
(ג)
הכניסה לחדר הנוחויות לנשים תהיה נפרד מהכניסה לחדר נוחויות לגברים והדלתות יסומנו בצורה מתאימה ובולטת.
(ד)
הכניסה לחדר הנוחויות שאין לו מסדרון המקיים את הדרישות של סעיף 6 לתוספת זו לא תהיה ישיר מחדר עבודה או חדר אחסנה אלא תהיה מפרוזדור, מבוא כללי, רובד, חצר או גזוזטרה.
8.
תאים
(א)
כל בית כסא יהיה בתא נפרד ולתא תהיה דלת המצויידת בצדה הפנימי בבריח או אמצעי סגירה נאות אחר.
(ב)
רחבו הפנימי של תא בית הכסא יהיה לפחות 80 ס״מ וארכו יהיה לפחות 120 ס״מ כשדלת התא נפתחת החוצה ולפחות 150 ס״מ כשהדלת נפתחת פנימה.
9.
רצפות
(א)
הרצפה של חדר הנוחויות והמסדרון שבו לרבות הזוויות בין הרצפה לבין הקירות יהיו אטומות לחדירת רטיבות.
(ב)
הרצפה לחדר הנוחויות והמסדרון שבו תהיה מותקנת בשיפוע המאפשר ניקוז יעיל של מי שטיפה לתוך הביוב ותהיה מצויידת במחסומי רצפה.
10.
קירות ומחיצות
(א)
קירות חדר הנוחויות והמסדרון יהיו בנויים מבלוקים, לבנים, בטון או חומר נאות אחר ויגיעו עד לתקרה.
(ב)
קירות חדר הנוחויות והמחיצות בין תאי בתי הכסא יהיו בנויים או מצופים חומר בלתי חדיר למים וקל לניקוי.
(ג)
המחיצות בין תאי בתי הכסא וכן הדלתות של התאים –
(1)
מותר שיהיו נמוכים מהתקרה של חדר הנוחויות אולם גבהם לא יקטן מ־180 ס״מ מעל לרצפה;
(2)
יהיו מוגבהות לפחות 10 ס״מ אולם לא יותר מ־25 ס״מ מעל לפני הרצפה.
11.
אוורור וחלונות
(א)
חדר הנוחויות, לרבות המסדרון אם ישנו, יהיה מאוורור באופן יעיל והאוורור יהיה טבעי ישיר לאוויר החפשי או לפיר – או אוורור ממוכן.
(ב)
אוורור לא ייראה כיעיל באם אוויר מחדר הנוחויות לרבות המסדרון יכול לחדור לחלק אחר של בנין.
(ג)
חלונות בחדר הנוחויות והמסדרון הניתנים לפתיחה יצויידו ברשתות נאותות נגד יתושים וזבובים.
12.
סוגי בתי כסא
(א)
חצרים שהיו למפעל לאחר תחילתן של תקנות אלה ולא שימשו במשך שנתיים לפני כן למפעל כל שהוא, לא יהיה בהם בית כסא שאינו בית כסא להדחה.
(ב)
החל מיום כ״ב באייר תשכ״ז (1 ביוני 1967) –
(1)
לא ישמש עוד בית כסא ללא מושב לעובדות במפעל החייב בהסדר רגיל לנוחויות;
(2)
יועמדו לשימוש לגברים העובדים במפעל כאמור בתי כסא להדחה במספר שלא קטן מ־2⁄3 מהמכסה שנקבעה בחלק ה׳ לתוספת זו ולפחות יהיה בית כסא להדחה אחד במפעל כאמור.
13.
ציוד בתא בית הכסא
(א)
בתא בית כסא יימצא בכל עת –
(1)
נייר טואלט והספקתו תהיה מתוך מיתקן הספקה נאות המחובר לקיר או למחיצה; וכן
(2)
בנוחויות המיועדות לנשים – מיכל בעל מכסה הניתן לפתיחה בעזרת דוושה והמיכל עשוי מחומר מתאים בלתי חדיר למים וקל לניקוי.
(ב)
מלבד מברשת לניקוי האסלה וכלי להחזקתה והציוד הנזכר בסעיף משנה (א) לא יימצא כל חפץ או חומר בתא בית כסא.
14.
סוגי משתנות לא מותרים
(א)
סוגי משתנות שאינם מותרים הם:
(1)
משתנה שלא הותקן לה מיתקן הדחה נאות;
(2)
משתנה שלא הותקנה באופן שהמים הדלוחים יזרמו לביוב.
(ב)
אין להתקין משתנה מסוג שאינו מותר במפעל החייב בהסדר רגיל לנוחויות ובמכרה והחל מיום כ״ב באייר תשכ״ז (1 ביוני 1967) לא תימצא בהם משתנה מסוג שאינו מותר.
חלק ג׳ – נוחויות במקום בניה או בניה הנדסית, במחצבה ארעית, במקום קידוח לנפט או למים ובמכרה מתחת לפני הקרקע
15.
מקום הנוחויות
(א)
הנוחויות יהיו במקום כמפורט בסעיף קטן (ב) ובמצב נוח לגישת העובדים.
(ב)
המרחק ממקום עבודה של כל עובד אל הנוחויות לא יעלה על 125 מטר אולם במחצבה ארעית ובמכרה מתחת לפני הקרקע מותר שהמרחק יהיה גדול מהאמור, בהתחשב בדרישות הבטיחות לענין פיצוצים ולגבי עובד בבניה או בניה הנדסית נמדד המרחק כאמור מהכניסה לחדר המדרגות שהוכנו לעובדים כל עוד שלא הותקנו נוחויות בתוך הבנין.
16.
תאים
(א)
כל בית כסא יהיה בתא נפרד ולתא תהיה דלת המצויידת בצדה הפנימי בבריח או אמצעי סגירה נאות אחר.
(ב)
רחבו הפנימי של תא בית כסא יהיה לפחות 80 ס״מ ושטח הרצפה לא יהיה פחות מ־1.2 מטר מרובע.
(ג)
המחיצות בין תאי בתי כסא והדלתות של התאים –
(1)
מותר שיהיו נמוכים מהתקרה של חדר הנוחויות אולם גבהם לא יקטן מ־180 ס״מ מעל לרצפה;
(2)
יהיו מוגבהות לפחות 10 ס״מ אולם לא יותר מ־25 ס״מ מעל לפני הרצפה.
17.
סוגי בתי הכסא
כל עוד אין זה מעשי או סביר להתקין ולהחזיק בית כסא להדחה מותר להתקין ולהחזיק בית כסא מעל חפירה, בית כסא יבש, או בית כסא כימי.
חלק ד׳ – פרטים לסידורי רחיצה ליד הנוחויות
18.
מקום לסידורי רחיצה ליד הנוחויות
סידורי הרחיצה בהתאם לתקנה 8 יהיו מותקנים במסדרון לחדר הנוחויות וכשאין מסדרון לחדר הנוחויות בהתאם לסעיף 6 לתוספת זו יהיו בחדר הנוחויות, אך לא בתא בית הכסא, או מחוץ לחדר הנוחויות סמוך לדלת הכניסה אליו.
19.
סוגי סידורי הרחיצה
סידורי הרחיצה בהתאם לתקנה 8 יהיו כיורים נפרדים או סדרת כיורים או משטפי רחיצה מרובה יחידות בין מלבנים ובין עגולים.
20.
מידות ופרטי התקנה לסידורי רחיצה
כיורים ומשטפי רחיצה כאמור יהיו עשויים ומותקנים במידות אלה:
(1)
אורך כל כיור – 50 ס״מ לפחות ובמשטף רחיצה מרובה יחידות נחשב כל קטע באורך של 50 ס״מ לפחות כמקום רחיצה הבא במקום כיור;
(2)
מרחק בין הכיורים ממרכז הכיור למרכז הכיור הסמוך – 60 ס״מ לפחות;
(3)
מרחק מאונך בין פיית ברז המים לבין שפת הכיור או משטף הרחיצה – 25 ס״מ לפחות.
21.
אמצעים לניגוב או ייבוש הידיים
(א)
אמצעים לניגוב או לייבוש הידיים הדרושים בהתאם לתקנה 8 יכולים להיות אחד מאלה:
(1)
מגבות לשימוש חד־פעמי העשויות אריג או נייר מתאימים בגודל שלא פחות מ־35×35 ס״מ ומיכל מתאים לסילוקם לאחר השימוש בהם;
(2)
התקנים נאותים מספיקים לניגוב או ייבוש הידיים לאחר רחיצתם וההתקנים הם מסוג הפועל באמצעות אוויר חם או מסוג שאישר אותו מפקח העבודה הראשי;
(3)
הסדר הגייני אחר לניגוב או ייבוש הידיים לאחר רחיצתם.
(ב)
לא יתקינו ולא יספקו מגבת לשימוש הרבים ליד סידורי הרחיצה המותקנים בהתאם לתקנה 8.
22.
מספר מקומות רחיצה
מספר מקומות רחיצה בין כיורים בין קטעים של משטף רחיצה מרובה יחידות יהיה לפחות כפי שצויין להלן בלוח –
מקומות רחיצה ליד הנוחויות | |
---|---|
מספר בתי כסא ומשתנות בחדר נוחויות פלוני | מספר מקומות רחיצה באותו חדר נוחויות |
1 – 3 | 1 |
4 – 5 | 2 |
6 – 8 | 3 |
9 – 10 | 4 |
ולכל 3 בתי כסא ומשתנות נוספים או חלק מזה – מקום רחיצה אחד נוסף. |
חלק ה׳ – מספר הנוחויות
23.
חישוב מספר הנוחויות
(א)
תחום העבודה המשמש יסוד לחישוב מספר הנוחויות יהיה כלל המפעל או המקום האחר שלגביו מיועדים הנוחויות או חלק מסויים של המפעל או המקום כאמור, כגון בנין, קומה, מערכת חדרים, מחלקה, שטח וכיו״ב.
(ב)
מספר הנוחויות הדרושות ייחשב לתחום עבודה מסויים על יסוד מספר הכי גדול של העובדים – גברים ונשים לחוד – המועבדים בעת אחת באותו תחום עבודה. נמצאים בתחום עבודה כרגיל – מלבד העובדים – בני אדם אחרים עקב מקצועם, עסקם או תפקידם, יתווסף מספרם למספר העובדים כאמור והמספר הכולל ישמש יסוד לחישוב מספר הנוחויות.
24.
שיעור הנוחויות
מספר בתי הכסא והמשתנות יהיה לפחות כפי שצויין להלן בלוחות 1 ו־2 –
לוח 1 – נוחויות לגברים | ||
---|---|---|
מספר העובדים בתחום העבודה | בתי כסא | משתנות |
1 – 10 | 1 | 0 |
11 – 25 | 2 | 1 |
26 – 50 | 2 | 2 |
51 – 75 | 3 | 3 |
76 – 100 | 4 | 4 |
101 או יותר | יחידה נוספת לכל 30 | יחידה נוספת לכל 30 |
לוח 2 – נוחויות לנשים | |
---|---|
מספר העובדות בתחום העבודה | בתי כסא |
1 – 10 | 1 |
11 – 20 | 2 |
21 – 40 | 3 |
41 – 60 | 4 |
61 – 80 | 5 |
81 – 100 | 6 |
101 או יותר | יחידה נוספת לכל 20 |
כ״ה באדר א׳ תשכ״ה (2 במרס 1965)
- יגאל אלון
שר העבודה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.