תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים)

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים) מתוך

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים), התשנ״א–1990

---

ק״ת תשנ״א, 230; תשנ״ד, 770; תשנ״ט, 476; תשע״א, 1341, 1362.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו־216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ט, תשע״א, תשע״א־2]

בתקנות אלה –

”ממיסים פחמיימניים הלוגניים“ (להלן – מפ״ה) – החמרים אשר שמותיהם ונוסחאותיהם הכימיות מופיעים בתוספת הראשונה, וכן תערובות המכילות מפ״ה בכל צורה שהיא;

”מפקח עבודה“, ”מפקח עבודה ראשי“ ו”מפקח עבודה אזורי“ – כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954;

”עובד במפ״ה“ – עובד החשוף לריכוז של מפ״ה באוויר מעל לרמת הפעולה, או העובד במגע עם מפ״ה או העלול לבוא עמו במגע או להיחשף למפ״ה במקום עבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתוספת השניה, והוא עובד עבודה חלקית או מלאה, ביום עבודה של 8 שעות מתוך יממה, 10 ימים בחודשיים לפחות, זולת אם קבע מפקח עבודה אזורי תקופה קצרה ממנה;

”חשיפה משוקללת מרבית מותרת“ – Threshold Limit Value – Time Weighted Average (TLV-TWA) – הרמה המשוקללת המרבית של מפ״ה באוויר, סמוך לאזור הנשימה של העובד, אשר עד אליה מותרת חשיפה במשך יום עבודה של 8 שעות מתוך יממה;

”חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר“ – Threshold Limit Value – Short Term Exposure Limit (TLV-STEL) – הרמה המרבית של מפ״ה באוויר, סמוך לאזור הנשימה של העובד, אשר עד אליה מותרת חשיפה של עד 15 דקות בכל פעם, לא יותר מ־4 פעמים ביום עבודה של 8 שעות מתוך יממה, במרווח של 60 דקות לפחות בין פעם לפעם, ובתנאי שרמת החשיפה הכוללת ל־8 שעות עבודה ביממה, תהיה נמוכה מרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת;

”תקרת חשיפה מותרת“ – (נמחקה);

”רמת הפעולה“ – Action Level (AL) – רמה של מחצית החשיפה המרבית המשוקללת המותרת [צ״ל: מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת];

”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה וכל מעבדה אחרת שהסמיכה מפקח עבודה ראשי, בהודעה ברשומות, לבצע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקומות עבודה, של ריכוזי מפ״ה באוויר;

”בודק מעבדתי מוסמך“ – עובד מעבדה מוסמכת שהסמיכו מפקח עבודה ראשי לערוך בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקומות עבודה, של ריכוזי מפ״ה באוויר;

”מעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות“ – מעבדה שהסמיך שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות, לביצוע בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות, לענין תקנות אלה, אצל עובדים החשופים או עומדים להיות חשופים למפ״ה;

”סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית“ – Biological Exposure Indices (BEI) – רמות ביולוגיות בגוף אדם, לרבות בדם, בפלסמה, בשתן ובאוויר הנשיפה, המהוות סף אזהרה ביולוגי לגבי חשיפת העובד למפ״ה;

”מעבדה רפואית“ – מעבדה שבה מתקיימות הוראות תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל״ז–1977;

”רופא מורשה“ – רופא מומחה לרפואה תעסוקתית וכן רופא של שירות רפואי מוסמך, ששר העבודה והרווחה, בהסכמת שר הבריאות, הרשהו לענין תקנות אלה:

”שירות רפואי מוסמך“ –

(1)

לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות;

(2)

קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

(3)

מוסד רפואי, ששר העבודה והרווחה, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לענין תקנות אלה;

”עבודה“ – ייצור, שימוש, עיבוד, טיפול, טלטול או עבודת אחזקה;

”טיפול“ – אחסון, סידור, הרכבה, תיקון, ציפוי, פירוק, חידוש או ניקוי;

”טלטול“ – הובלה, הולכה, שינוע, העברה ממקום למקום, מילוי, הרקה, העמסה או פריקה.

2.

חשיפה למפ״ה [תיקון: תשנ״ט, תשע״א]

(א)

במפעל או במקום עבודה שעובדים בו במפ״ה, יהיו ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת לזמן קצר ורמת הפעולה כנקוב בתוספת השנייה לתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע״א–2011 (להלן – תקנות הניטור).

(ב)

חישוב החשיפה המשוקללת ייעשה בשיטה הבאה:

חשיפה משוקללת = C₁·T₁ + C₂·T₂ + ⋯ + C_n·T_nT₁ + T₂ + ⋯ + T_n (סה״כ משך הדגימה)

C – ריכוז מפ״ה באוויר, במיליגרם למטר מעוקב אוויר, או בחלקים למיליון;

T – משך הדגימה, בשעות או דקות.

3.

חובת עריכת בדיקות סביבתיות [תיקון: תשנ״ט, תשע״א]

(א)

במפעל או במקום עבודה שבו עובדים במפ״ה, יערוך המעביד, בדיקות סביבתיות תקופתיות בידי בודק מעבדתי מוסמך, של ריכוזי מפ״ה באוויר, באזור עבודתם של העובדים, בתכיפות של אחת ל־6 חדשים לפחות, אלא אם כן הורה מפקח עבודה אזורי על תכיפות אחרת.

(ב)

המעביד ירשום את תוצאות הבדיקות הסביבתיות של ריכוזי המפ״ה באוויר ביומן מעקב, בציון התאריך, השעה ומקום הדגימה, וישלח, מיד, העתק מתוצאות אלה למפקח עבודה אזורי, למעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה, ולשירות הרפואי המוסמך המבצע את הניטור הביולוגי לעובדים.

(ג)

המעביד יפרסם בתחנות העבודה השונות את תוצאות הבדיקות הסביבתיות המתייחסות לאותו מקום עבודה, כדי שיובאו לידיעת כל העובדים.

(ד)

ערך מעביד בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות תקופתיות באמצעות מעבדה מוסמכת שאינה המעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה, תשלח המעבדה המוסמכת את תוצאות הבדיקות הסביבתיות–תעסוקתיות אשר ביצעה אל המעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה, וכן תשמור אותן למשך חמישים שנים לפחות.

4.

אמצעי גיהות תעסוקתיים [תיקון: תשנ״ט]

במפעל או במקום עבודה שבו עובדים במפ״ה על המעביד לנקוט אמצעי גיהות אלה:

(1)

להתקין ולקיים אמצעי יניקה, ניקוז ופליטה טובים ויעילים, או כל שיטה אחרת, בכל מקומות העבודה, באופן שריכוז המפ״ה באוויר יהיה נמוך מהחשיפה המשוקללת המרבית המותרת, ובצורה שלא תזיק לבריאות העובד או לבריאות הציבור;

(2)

להתקין ולקיים מינדפים מתאימים ויעילים, בעלי כוח יניקה מספיק, בזמן העבודה, בשקילה או בבדיקה של נוזלים המכילים מפ״ה, לרבות במעבדות;

(3)

לדאוג לאיסוף וסילוק מיידי של פסולת המכילה מפ״ה, מתחנת העבודה באופן שלא תגרום למטרד או נזק לבריאות העובד או לבריאות הציבור;

(4)

לספק לכל עובד במפ״ה בגדי עבודה מתאימים, כולל נעליים וגרביים המיועדים אך ורק לעבודה;

(5)

לדאוג לכביסה וניקוי יומיים של בגדי עבודה במרוכז במפעל או במקום אחר שהובא לידיעתו של מפקח עבודה אזורי;

(6)

להתקין מלתחות כפולות ונפרדות לכל עובד, אחת לבגדי עבודה ואחת לבגדים נקיים, וכן מקלחות עם מים חמים, סבון ומגבות אישיות במספר נאות;

(7)

לקבוע חדרים מיוחדים לאכילה ושתיה, לעישון ולמנוחת העובדים;

(8)

לדאוג לסידורים מיוחדים למצבי חירום, כולל דרכי מילוט, חילוץ ופינוי של עובדים;

(9)

להתקין ולקיים מקלחות חירום, מתאימות ונאותות, לשטיפת הגוף והעיניים במים זורמים, חופשיות תמיד לשימוש, ובמספר מספיק ביחס למספר העובדים במפ״ה.

5.

ציוד מגן אישי [תיקון: תשנ״ט, תשע״א]

(א)

במצבים מיוחדים אשר בהם עלול העובד במפ״ה להיות חשוף לריכוזים חריגים של מפ״ה באוויר, הגבוהים מההגבלות שנקבעו בתוספת השנייה לתקנות הניטור, יספק המעביד לעובד ציוד מגן אישי יעיל ובאיכות טובה, והעובד יהיה חייב להשתמש בו.

(ב)

ציוד המגן יהיה אישי ולא יועבר לעובד אחר, ויכלול בין השאר ולפי הצורך:

(1)

מסכת נשימה מצויידת במסנן מתאים למפ״ה; המסנן יוחלף במסנן חדש בתכיפות הנדרשת לפי הוראות היצרן או מפקח עבודה אזורי;

(2)

בגד מגן, כפפות מגן ומשחת מגן מתאימים.

(ג)

המעביד ידאג שהעובד ישמור על נקיון ציוד המגן האישי שנמסר לו וידריכו בכך.

(ד)

אין באספקת ציוד מגן אישי לעובדים כדי לשחרר את המעביד מן החובה לתקן תנאים סביבתיים במפעל ולהקטין את רמת המפ״ה באוויר אל מתחת לחשיפה המשוקללת המרבית המותרת.

6.

חובת הדרכה

המעביד ידאג, בשיתוף עם נציגות העובדים וועדת הבטיחות שבמפעל – אם ישנה – לארגן הדרכה מתאימה לכל העובדים, בזמן הקבלה לעבודה, וכן אחת לשנה לפחות, לגבי סיכוני הבטיחות, הגיהות והבריאות הנובעים מעבודה במפ״ה ולגבי שיטות למניעת סיכונים אלה; המעביד יוודא שהעובד הבין את החומר שהודרך בו, וכן יוודאו המעביד וועדת הבטיחות שהעובד מבצע את כל ההוראות והנהלים שנקבעו לגבי העבודה במפ״ה.

7.

אמצעי גיהות אישיים

(א)

לא יאכל עובד, לא ישתה ולא יעשן במקום שבו עובדים במפ״ה, אלא בחדרים המיוחדים שהתקין לענין זה המעביד.

(ב)

בתום יום העבודה יסיר עובד במפ״ה את בגדי העבודה וישאירם במלתחות המיועדות להם במפעל, וכן יתקלח לפני לבישת הבגדים הנקיים.

8.

חובת אחסון ושילוט מתאימים

(א)

המעביד ידאג כי טלטול ואחסון מפ״ה ייעשה בכלים ובאמצעים בטוחים ומתאימים, וכן ישמור את המפ״ה במקום בר־פיקוח, רחוק ממקור חום ואש, כשאין משתמשים בהם, עם שילוט מתאים, כאמור בתקנת משנה (ב).

(ב)

המעביד ידאג לשילוט מתאים ובולט לעין בכל אולם או עמדת עבודה שבהם עובדים במפ״ה, בנוסח הבא:

”זהירות! ממיסים פחמיימניים הלוגניים – חובה לנקוט אמצעי בטיחות וגיהות מתאימים“.

(ג)

המעביד ידאג שכל כלי קיבול המכיל מפ״ה יסומן בהוראת אזהרה בולטת לעין שאינה ניתנת למחיקה, בנוסח הבא:

”רעל – מכיל ממיסים פחמיימניים הלוגניים; מגע, בליעה או נשימת האדים מסכנים את הבריאות; יש להרחיק ממקור חום ואש!“.

9.

חובת בדיקות רפואיות

(א)

לא יועבד אדם כעובד במפ״ה, אלא אם כן עבר בדיקה רפואית ראשונית תוך החודש שלפני תחילת העבודה, בידי רופא מורשה, שיקבע את התאמתו להתחיל לעבוד במפ״ה.

(ב)

לא יועבד עובד במפ״ה, אלא אם כן עבר בדיקה רפואית חוזרת, בידי רופא מורשה, שיקבע את המשך התאמתו לעבוד במפ״ה; בדיקה רפואית חוזרת, תבוצע לראשונה שלושה חדשים לאחר הבדיקה הראשונית ולאחריה מדי שנה.

(ג)

עובד במפ״ה שנעדר מעבודתו בשל התערבות כירורגית גדולה או בשל מחלה ממושכת, מעל לחדשיים, לא יועבד במפ״ה אלא אם כן עבר בדיקה רפואית נוספת, בידי רופא מורשה, שיקבע את המשך התאמתו לעבוד במפ״ה.

(ד)

רופא מורשה ומפקח עבודה שהוא רופא רשאים להורות על ביצוע הבדיקות הרפואיות, כאמור, בתאריכים מוקדמים מן האמור בתקנת משנה (ב) וכן להחיל את ביצוע הבדיקות הרפואיות גם לגבי עובד שאינו עובד במפ״ה כהגדרתו בתקנה 1.

(ה)

לא הופיע עובד לבדיקות רפואיות חוזרות במועד שנקבע לו, ישלח השירות הרפואי המוסמך הודעה על כך למעביד והעתק ממנה למפקח עבודה אזורי.

10.

היקף הבדיקות הרפואיות [תיקון: תשנ״ד, תשע״א]

(א)

בדיקה רפואית ראשונית, חוזרת או נוספת תכלול לפחות:

(1)

אנמנזה רפואית כללית ותעסוקתית;

(2)

בדיקה קלינית כללית, תוך שימת לב מיוחדת למערכת העצבים המרכזית, למערכת הקרדיו־וסקולרית, לכבד ולכליות;

(3)

בדיקת תמונת דם כללית, לרבות המוגלובין וטרומבוציטים;

(4)

בדיקת שתן כללית;

(5)

בדיקת תפקודי הכבד, לרבות בילירובין כללי, אלקלין – פוספטאזה וטרנסאמינאזה (SGPT ו־SGOT) בדם;

(6)

בדיקת האוריאה (שינן) בדם;

(7)

בדיקת הסמנים הביולוגיים לחשיפה תעסוקתית (BEI) היחודיים לגבי כל אחד מהממיסים הפחמיימניים ההלוגניים, כשערכיהם יהיו כפי שפורטו בתוספת השלישית לתקנות הניטור;

(8)

כל בדיקה קלינית או מעבדתית נוספת לפי ראות עיניו של הרופא המורשה הבודק.

(ב)

בדיקות המעבדה המפורטות בתקנת משנה (א)(3), (4), (5) ו־(6) יבוצעו במעבדה רפואית, ובדיקות המעבדה המפורטות בתקנת משנה (א)(7) יבוצעו במעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות.

11.

חובת ניהול כרטיס בדיקות רפואיות [תיקון: תשע״א]

(א)

שירות רפואי מוסמך ינהל, לגבי כל עובד שהוא בודק, כרטיס בדיקות רפואיות, שבו יירשמו הפרטים האישיים של העובד, לרבות שמו המלא, שם אביו, מספר הזהות שלו ומענו, וכן פרטים אלה:

(1)

תאריך ביצוע הבדיקה הרפואית;

(2)

שם המעביד ומקום המפעל;

(3)

תיאור עבודת העובד אשר בקשר אליה נערכה הבדיקה הרפואית;

(4)

ממצאי הבדיקות הקליניות והמעבדתיות השונות;

(5)

תוצאות הבדיקות הרפואיות, מסקנתו וחוות דעתו של הרופא המורשה הבודק על התאמתו של העובד להתחיל או להמשיך לעבוד כעובד במפ״ה;

(6)

המועד לבדיקה הרפואית החוזרת, לרבות מועד שהוקדם;

(7)

שמו וחתימתו של הרופא המורשה הבודק.

(ב)

השירות הרפואי המוסמך ישמור את כרטיס הבדיקות הרפואיות 30 שנים לפחות לאחר שהפסיק העובד בממסים פחמימניים הלוגניים מסוימים את עבודתו בממסים פחמימניים הלוגניים מסוימים.

12.

פנקס בריאות

(א)

שירות רפואי מוסמך ינפיק לכל עובד שהוא בודק בהתאם לתקנות אלה פנקס בריאות, שבו ירשמו השירות הרפואי המוסמך והמעביד את הפרטים שצויינו בתוספת הרביעית ויאשרו אותם בחותמת ובחתימה; הוצא לעובד פנקס בריאות בהתאם לתקנות אחרות, יירשמו הפרטים האמורים בפנקס שהוצא לעובד לראשונה וכן תוצאות הבדיקות הרפואיות השונות שנבדק.

(ב)

שירות רפואי מוסמך ימסור את פנקס הבריאות למעבידו של העובד במפ״ה, אשר יחזיקו במקום העבודה כל עובד הנבדק עובד במפ״ה אצלו; הפסיק עובד במפ״ה לעבוד אצלו, יחזיר המעביד את הפנקס לידי השירות הרפואי המוסמך שערך את הבדיקה הרפואית האחרונה.

(ג)

רופא מורשה יביא לידיעתו של העובד הנבדק על ידו, תוך זמן סביר, את מצב בריאותו בדרך ובאופן שיקבע.

13.

חובת המעביד להסדרת הבדיקות הרפואיות

(א)

הבדיקות הרפואיות שלפי תקנה 9 ייערכו לפי פניית המעביד בימים ובמועדים שיקבע השירות הרפואי המוסמך.

(ב)

עובד במפ״ה חייב, לצורך עריכת הבדיקות הרפואיות כאמור, להתייצב בשירות הרפואי המוסמך בימים ובמועדים שנקבעו לו.

(ג)

הזמן הדרוש לשם ביצוע הבדיקות הרפואיות ייחשב לעובד חלק משעות עבודתו.

14.

אי־התאמה לעבוד במפ״ה [תיקון: תשנ״ד, תשע״א]

יראו עובד כמי שאינו מתאים להיות עובד במפ״ה, אם נמצא אצלו אחד מאלה:

(1)

הרעלה חדה או כרונית של ממיסים פחמיימניים הלוגניים;

(2)

ליקוי בתפקודי הכבד;

(3)

ליקוי בתפקודי הכליות;

(4)

ממצאים חריגים של ערכי הסמנים הביולוגיים לחשיפה תעסוקתית מאלה המופיעים בתוספת השלישית לתקנות הניטור;

(5)

טרם מלאו לו 18 שנים;

(6)

אי־התאמה אחרת לדעת הרופא המורשה הבודק.

15.

הודעה למפקח על אי־התאמת העובד

(א)

קבע הרופא המורשה הבודק שקיימת אי־התאמה של אדם להיות עובד במפ״ה או להמשיך לעבוד במפ״ה, ימסור השירות הרפואי המוסמך הודעה מיוחדת על כך למפקח העבודה האזורי, תוך עשרה ימים מיום מתן חוות דעתו של הרופא המורשה הבודק, ובה תוצאות הבדיקה הרפואית ומסקנותיו.

(ב)

קיבל מפקח עבודה אזורי הודעה בהתאם לתקנת משנה (א) מאת השירות הרפואי המוסמך –

(1)

ישלח למעביד בדואר רשום התראה ובה פירוט חובותיו בענין איסור העבדת העובד; העתק ההתראה יישלח לשירות התעסוקה, למוסד לביטוח לאומי, לשירות הרפואי המוסמך ולנציגות העובדים המייצגת את העובד;

(2)

יבדוק את הנסיבות שגרמו לחשיפת יתר למפ״ה ולאי־התאמת העובד להמשיך לעבוד במפ״ה, וידרוש תיקון הליקויים בהתאם לצורך.

(ג)

לא יחזור עובד כאמור לעבוד כעובד במפ״ה אלא אם כן עבר בדיקה רפואית נוספת בידי רופא מורשה ואושר מחדש להמשיך לעבוד במפ״ה.

16.

איסור העבדה לאחר קבלת התראה

מעביד שקיבל התראה לגבי אי־התאמת העובד להמשיך לעבוד כעובד במפ״ה, יחדל להעבידו כעובד במפ״ה תוך שבוע מיום קבלת ההתראה ויפעל לגביו בהתאם להוראות שקיבל ממפקח עבודה אזורי.

17.

חובת הודעה על עבודה במפ״ה

לא יתחילו במקום עבודה או במפעל לעבוד במפ״ה אלא אם כן נמסרה על כך הודעה מוקדמת בכתב, שלושה חדשים מראש לפחות, למפקח העבודה האזורי.

18.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה 6 חדשים מיום פרסומן.

19.

הוראת מעבר

במקום עבודה או במפעל אשר בו עובדים במפ״ה לפני תחילתן של תקנות אלה, ישלח המעביד, על אף האמור בתקנה 17, הודעה על כך למפקח העבודה האזורי, בתוך חודש ימים מיום תחילתן של תקנות אלה.

[תיקון: תשע״א]

תוספת ראשונה

(תקנה 1)

שמות הממסים הפחמימניים ההלוגניים, ונוסחאותיהם הכימיות

שם המפ״ה ושמות נרדפים	הנוסחה הכימית
1. טריכלורו–אתילן Trichloroethylene Trichloroethene	CCl2=CHCl
2. פרכלורו–אתילן Perchloroethylene Tetrachloroethene	CCl2=CCl2
3. 1,1,1, טריכלורו–אתאן 1, 1, 1, Trichloroethane Methyl Chloroform	CCl3-CH3

תוספת שניה

(תקנה 1)

[תיקון: תשנ״ד]

מקומות עבודה ותהליכי עבודה שהעובד בהם ייחשב, לענין תקנות אלה, ”עובד במפ״ה“, גם אם ריכוז הממיסים הפחמיימניים ההלוגניים באוויר נמוך מרמת הפעולה:

(1)

ניקוי מתכות ומוצרי מתכת (דגריזינג);

(2)

הסרת צבעים;

(3)

מיצוי שמנים ושומנים.

[תיקון: תשע״א]

תוספת שלישית (בוטלה)

תוספת רביעית

(תקנה 12)

פרטי רישום בפנקס הבריאות

(1)

מדור לזיהוי העובד (רישום בידי השירות הרפואי המוסמך):

(א)

שם משפחה ושם פרטי;

(ב)

שם האב;

(ג)

מספר תעודת הזהות;

(ד)

תאריך הלידה;

(ה)

שם השירות הרפואי המוסמך שנתן את הפנקס;

(ו)

תאריך מתן הפנקס.

(2)

מדור המעבידים (לרישום בידי כל מעביד):

(א)

שם המעביד ומקום המפעל;

(ב)

תיאור עבודת העובד – ואם הועבר לעבודה חדשה שאינה ארעית – תיאור עבודה זו וכן תאריך תחילת כל עבודה כאמור;

(ג)

תאריך סיום העבודה שנרשמה בהתאם לפסקה (ב);

(ד)

חתימת המעביד והחותמת שלו.

(3)

מדור הבדיקות הרפואיות (לרישום בידי השירות הרפואי המוסמך):

(א)

תאריך כל בדיקה ומטרתה, תוך ציון אם היא בדיקה ראשונית, חוזרת או נוספת;

(ב)

האם נתגלה מימצא רפואי במבחנים ובבדיקות שנערכו;

(ג)

האם נתגלתה מחלת מקצוע או השפעה אחרת על בריאות העובד;

(ד)

אישור השירות הרפואי שהעובד מתאים להתחיל או להמשיך בעבודה שלשמה הוא נבדק, או שאינו מתאים לכך;

(ה)

קביעת מועד לבדיקה החוזרת הבאה, לרבות מועד מוקדם מהרגיל;

(ו)

שם השירות הרפואי המוסמך;

(ז)

שם הרופא המורשה הבודק וחתימתו.

---

כ״ו בתשרי התשנ״א (15 באוקטובר 1990)

• יצחק שמיר
  שר העבודה והרווחה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.