חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק-יסוד: משק המדינה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק־יסוד: משק המדינה


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשל״ה, 206, 207; תשמ״ב, 170; תשמ״ג, 58; תשמ״ה, 26; תשמ״ח, 32; תשנ״א, 31; תשנ״ב, 40, 224; תשס״ב, 478; תשס״ג, 498, 499; תשס״ט, 134; תש״ע, 550; תשע״ג, 52, 70; תשע״ד, 346; תשע״ז, 32.

הודעות: י״פ תשע״ג, 214, 2504; תשע״ד, 3128; תשע״ה, 2978; תשע״ו, 2945; תשע״ח, 4704.


1.
מסים, מילוות חובה ואגרות [תיקון: תשמ״ב]
(א)
מסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות.
(ב)
מסים, מילוות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות המשתלמים לאוצר המדינה, ושיעוריהם לא נקבעו בגוף החוק ולא נקבעה בחוק הוראה שקביעתם בתקנות טעונה אישור הכנסת או ועדה מועדותיה, קביעתם בתקנות טעונה אישור מראש או תוך התקופה הקבועה לכך בחוק – בהחלטת הכנסת או בהחלטת ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.
פורסמה החלטה (י״פ תש״ם, 538), לפיה ועדת הכספים מוסמכת לאשר תקנות הקובעות שיעורי מסים, מילוות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות המשתלמים לאוצר המדינה, למעט אגרות כמפורט להלן; ועדת החוקה, חוק ומשפט מוסמכת לאשר תקנות הקובעות שיעורי אגרות המשתלמות לאוצר המדינה, לפי כל דין, בשל הליכים בבתי משפט, בבתי דין ובלשכות ההוצאה לפועל; והוא כשאין בחוק הוראה בדבר אישורן בכנסת או בועדה אחרת מועדותיה.
2.
נכסי מדינה
עסקאות בנכסי המדינה, רכישת זכויות וקבלת התחייבויות בשם המדינה ייעשו בידי מי שהוסמך לכך בחוק או על פיו.
3.
תקציב המדינה [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ה, תש״ע, תשע״ד, תשע״ז]
(א)
(1)
תקציב המדינה ייקבע בחוק.
(2)
התקציב יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות.
(ב)
(1)
הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מששים ימים לפני תחילת שנת הכספים, ואולם בתקופה כאמור בסעיף 36א(ב) לחוק־יסוד: הכנסת, תונח הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מ־45 ימים לפני היום הקובע כאמור באותו סעיף;
(2)
הצעת חוק התקציב תהיה מפורטת;
(3)
הצעת התקציב המפורטת של משרד הבטחון והצעת התקציב המפורטת של גופים ביטחוניים שייקבעו לעניין זה בחוק לא יונחו על שולחן הכנסת אלא על שולחן ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והבטחון של הכנסת;
(4)
להצעת חוק התקציב יצורף אומדן המקורות למימונו.
(ג)
במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף.
(ד)
נראה לממשלה כי חוק התקציב לא יתקבל לפני תחילת שנת הכספים, רשאית היא להגיש הצעת חוק תקציב ביניים.
(ה)
שר האוצר יגיש לכנסת מדי שנה דין וחשבון על ביצוע תקציב המדינה; פרטים ייקבעו בחוק.
תקציב רב־שנתי [תיקון: תשנ״ב]
(א)
הממשלה תכין לקראת כל שנת כספים תכנית תקציב רב־שנתית שתכלול את הצעת חוק התקציב לשנה הקרובה וכן תכנית תקציב לשתי השנים הבאות אחריה.
(ב)
הממשלה תניח על שלחן הכנסת את תכנית התקציב הרב־שנתית ביחד עם הצעת חוק התקציב.
(ג)
כל הצעת חוק תקציב שתגיש הממשלה לכנסת תתבסס על תכנית התקציב הרב־שנתית שהוכנה והונחה על שולחן הכנסת לפי סעיף זה בשנה הקודמת.
אי קבלת חוק תקציב [תיקון: תשנ״ב־2, תשע״ד]
(א)
לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים־עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)
כספים לפי סעיף קטן (א) ייועדו קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות; ביתרה תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם לרבות כאלה שנכללו באמצעות שינויים תקציביים.
(ג)
אין לשנות סעיף זה אלא ברוב חברי הכנסת.
חקיקה הצריכה תקציב [תיקון: תשס״ג, [הודעות]]
(א)
הצעת חוק תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; הרוב האמור דרוש בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית; ואולם אם הפכה הצעת חוק להצעת חוק תקציבית לאחר הקריאה הראשונה, דרוש הרוב האמור בקריאה השניה ובקריאה השלישית.
(ב)
הסתייגות תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; התקבלה הסתייגות תקציבית להצעת חוק לא תתקבל הצעת החוק בכנסת בקריאה השלישית אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות.
(ג)
קביעת העלות התקציבית, לענין סעיף זה, של הצעת חוק או הסתייגות, תהיה של ועדה מועדות הכנסת הדנה באותה הצעת חוק או הסתייגות (להלן – הועדה); הועדה תקבע את העלות התקציבית על פי הערכת שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך, אלא אם כן הוכח להנחת דעתה, על פי הערכה אחרת שהוגשה לה, כי העלות התקציבית שונה מהערכת שר האוצר; הערכות לפי סעיף זה יוגשו בצירוף נתונים ואמדנים.
(ד)
בסעיף זה –
”הצעת חוק תקציבית“ — הצעת חוק שמתקיימים בה כל אלה:
(1)
היא הוגשה שלא בידי הממשלה;
(2)
בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 5 מיליון שקלים חדשים (מתואם ל־2012; 6,045,391 ש״ח בשנת 2018) או יותר, בשנת תקציב כלשהי;
(3)
הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית;
”הסתייגות תקציבית“ – הסתייגות להצעת חוק, שמתקיימים בה כל אלה:
(1)
בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 5 מיליון שקלים חדשים (מתואם ל־2012; 6,045,391 ש״ח בשנת 2018) או יותר, בשנת תקציב כלשהי;
(2)
הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית;
”עלות תקציבית“ – הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או הפחתה של הכנסות המדינה אף אם ההוצאה או ההפחתה כאמור מלווה בהקטנה של הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או בהגדלה של הכנסות המדינה;
”הוצאה מתקציב המדינה“, ”הפחתה של הכנסות המדינה“ – לרבות הוצאה מתקציבו של גוף מתוקצב או הפחתה של הכנסות גוף מתוקצב;
”גוף מתוקצב“ – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
(ה)
הסכומים הנקובים בהגדרות ”הצעת חוק תקציבית“ ו”הסתייגות תקציבית“ בסעיף קטן (ד) יתעדכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ו)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הצעת חוק שענינה פיזור הכנסת ועריכת בחירות.
4.
שטרי כסף ומטבעות
הדפסת שטרי כסף וטביעת מטבעות שישמשו הילך חוקי וכן הוצאתם יהיו על פי חוק.
5.
בקורת [תיקון: תשמ״ח]
משק המדינה יעמוד לבקורת מבקר המדינה.


נתקבל בכנסת ביום י״ד באב תשל״ה (21 ביולי 1975).
  • אפרים קציר
    נשיא המדינה
  • יצחק רבין
    ראש הממשלה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.


חוקי היסוד של מדינת ישראל
חופש העיסוקירושלים בירת ישראלישראל – מדינת הלאום של העם היהודיכבוד האדם וחירותוהכנסתמבקר המדינההממשלהמקרקעי ישראלמשאל עםמשק המדינה (ה"ש 2009-2016, ה"ש 2017-2018)נשיא המדינההצבאהשפיטה ספר החוקים הפתוח
חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח