חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש״ף–2020


הגדרות
בחוק זה –
”הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום“ – הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות;
”חוק הבטחת הכנסה“ – חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”מוסד חינוך“ – כל אחד מאלה:
(1)
מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949;
(2)
בית ספר שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969, המספק חינוך על־תיכוני, שבמסגרתו הוא מכשיר את תלמידיו לקראת בחינות ממשלתיות או לקראת השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי;
”המנהל“ – מנהל שירות התעסוקה שמונה לפי חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959;
”מעסיק“ – למעט אחד מאלה:
(1)
המדינה;
(2)
גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, למעט חברה מעורבת כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
(3)
גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב שסכום השתתפות הממשלה בתקציבו, בשנת 2019, היה 25% לפחות מתקציבו;
(4)
קופת חולים;
(5)
תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(6)
מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וסכום השתתפות הממשלה בתקציבו, בשנת 2019, היה 40% לפחות מתקציבו;
(7)
מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר מאת המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 21א לחוק האמור, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וסכום השתתפות הממשלה בתקציבו, בשנת 2019, עמד על 40% לפחות מתקציבו;
”מעסיק זכאי“ – כמשמעותו בסעיף 2;
”מצבת עובדים“, לחודש מסוים – מספר העובדים שהועסקו אצל אותו מעסיק באותו חודש, כולו או חלקו; לעניין זה לא יובאו בחשבון עובדים שפוטרו או היו בחופשה ללא תשלום, באותו חודש, כולו או חלקו, אלא אם כן שבו לעבודה באותו חודש;
”עובד מוכר“ – עובד שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא תושב ישראל לרבות תושב ישראל באזור, העובד אצל מעסיק, בישראל או באזור; לעניין זה, ”אזור“ – כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי;
(2)
הכנסתו מהמעסיק חייבת במס לפי סעיף 2(2) לפקודה, והמעסיק ניכה מס משכרו בהתאם להוראות סעיפים 164 ו־166 לפקודה אם ניכוי כאמור מתחייב לפי הוראות אותם סעיפים;
(3)
הכנסתו מהמעסיק חייבת בדמי ביטוח לאומי והמעסיק ניכה אותם בהתאם לפרק ט״ו לחוק הביטוח הלאומי, אם ניכוי כאמור מתחייב לפי הוראות אותו פרק;
”עובד מזכה“ – כמשמעותו בסעיף 3;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”שכר“ – רכיבי השכר המובאים בחשבון לחישוב שכר מינימום כאמור בסעיף 3 לחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”השכר המזערי“ – 3,300 שקלים חדשים, ולעניין עובד שמשתכר שכר מינימום מותאם – 1,875 שקלים חדשים, ובלבד שהמעסיק או העובד הציגו אישור המעיד על החלטה למתן שכר מינימום מותאם לאותו עובד בהתאם לתקנה 4 לתקנות שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות;
”שכר מינימום מותאם“ – כמשמעותו בתקנה 4 לתקנות שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות;
”תחילת עבודה“, של עובד – אחד מאלה, לפי העניין –
(1)
היום הראשון לעבודת העובד אצל המעסיק;
(2)
היום הראשון שבו חזר העובד שהוצא לחופשה ללא תשלום, לעבודה אצל המעסיק;
זכאות למענק – הוראת שעה
מעסיק יהיה זכאי למענק כאמור בסעיף 4, אם מתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
הוא דיווח לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020) ולא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו עד יום ח׳ בסיוון התש״ף (31 במאי 2020);
(2)
הוא דיווח למוסד לביטוח לאומי על פתיחת תיק ניכויים עד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020) ולא דיווח למוסד לביטוח לאומי על סגירת תיק ניכויים עד יום ח׳ בסיוון התש״ף (31 במאי 2020);
(3)
לעניין מעסיק שהיה חייב בניהול פנקסים לפי סעיף 130 לפקודה, לשנת המס – הוא ניהלם.
עובד מזכה
(א)
מעסיק יהיה זכאי למענק לפי חוק זה בעד עובד מוכר שמתקיימים לגביו כל אלה (בחוק זה – עובד מזכה):
(1)
שכרו אצל המעסיק בעד כל חודש שבשלו מתבקש מענק לפי חוק זה הוא בגובה השכר המזערי לפחות;
(2)
מתקיים לגביו אחד מאלה:
(א)
מלאו לו 18 שנים והוא טרם הגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004, ומתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
הוא נרשם כדורש עבודה והתייצב בלשכת שירות התעסוקה, אלא אם כן התייצבותו כאמור לא נדרשה לצורך הכרה כדורש עבודה, בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020) (בפסקה זו – היום הקובע), ולא עבד החל במועד רישומו כאמור עד יום ו׳ באייר התש״ף (30 באפריל 2020); לעניין זה, ”התייצב בלשכת שירות התעסוקה“ – בהתאם להוראות המנהל;
(2)
הוא פוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד יום ו׳ באייר התש״ף (30 באפריל 2020), או שתקופת הלידה וההורות שלו, כולה או חלקה, הייתה בתקופה האמורה, ועבד אצל אותו מעסיק שפיטר אותו או שהוציאו לחופשה ללא תשלום או לפני שהחלה תקופת הלידה וההורות בחודש פברואר 2020;
לעניין פסקת משנה זו –
(א)
יראו עובד שנרשם בלשכת שירות התעסוקה עד יום ו׳ באייר התש״ף (30 באפריל 2020), והצהיר שפוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום, כמי שפוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום, לפי העניין, אלא אם כן הוכח אחרת;
(ב)
יראו עובד שלא נרשם בלשכת שירות התעסוקה עד היום הקובע, כמי שפוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום, לפי העניין, אם שוכנע המנהל כי העובד אכן פוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום עד המועד האמור;
(ב)
הוא זכאי למענק הסתגלות מיוחד לפי תקנות מענק הסתגלות מיוחד, בעד חודש מאי 2020;
(ג)
הוא זכאי לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעד חודש מאי 2020;
(ד)
הוא זכאי לדמי אבטלה בעד חודש מאי 2020 לפי הוראות פרק ז׳ לחוק הביטוח הלאומי, לרבות בשל כך שהוארכה לגביו תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה לפי הוראות הפרק האמור.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שמתקיים בו אחד מאלה לא ייחשב עובד מזכה לפי חוק זה:
(1)
הוא המעסיק או קרובו של המעסיק שעבד אצלו לראשונה ביום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) או לאחריו, ולעניין תאגיד – הוא בעל השליטה בתאגיד, מנהל התאגיד או קרובו של מנהל התאגיד או של בעל השליטה בו שעבד אצלו לראשונה במועד האמור או לאחריו; לעניין זה –
”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
(2)
הוא עובד זר כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991;
(3)
שולמו בעדו כספים לצורך עידוד תעסוקה או הכשרה מקצועית בעד החודש שבשלו מתבקש המענק למעסיק מהמדינה.
תשלום המענק
(א)
למעסיק זכאי ישולם מענק חודשי בשל כל אחד מהחודשים יוני עד ספטמבר 2020, בעד כל עובד מזכה שהועסק אצלו כמפורט להלן, בסכום האמור בהן, לפי העניין:
(1)
בעד כל עובד מזכה שמתקיים לגביו האמור בפסקה (א) או (ב) – 875 שקלים חדשים:
(א)
הוא הועסק אצל המעסיק באותו חודש מעבר למצבת העובדים לחודש מרס 2020, ומועד תחילת עבודתו היה בתקופה שמיום כ״ה בניסן התש״ף (19 באפריל 2020) עד יום ו׳ באייר התש״ף (30 באפריל 2020);
(ב)
הוא הועסק אצל המעסיק באותו חודש מעבר למצבת העובדים לחודש אפריל 2020, ומועד תחילת עבודתו אצל המעסיק היה בחודש מאי 2020;
(2)
בעד כל עובד מזכה שהועסק אצל המעסיק באותו חודש מעבר למצבת העובדים לחודש מאי 2020, ומועד תחילת עבודתו אצל המעסיק היה בחודש יוני, יולי, אוגוסט או ספטמבר 2020 וכן בחודש הראשון לעבודתו הוא החל לעבוד לא יאוחר מהיום ה־15 באותו חודש ועבד אצל המעסיק ברציפות עד תום אותו חודש לפחות – 1,875 שקלים חדשים; במניין מצבת העובדים לחודש מאי 2020 יובאו בחשבון גם כל העובדים המזכים כאמור בפסקה (1).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מעסיק יהיה רשאי לבחור שהמענק ישולם לו לפי הוראות סעיף קטן זה ולא יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); בחר מעסיק כאמור, ישולם לו מענק בסכום של 1,875 שקלים חדשים בשל כל אחד מהחודשים יולי עד אוקטובר 2020, בעד כל עובד מזכה שמתקיימים אצלו כל אלה:
(1)
הוא הועסק אצל המעסיק באותו חודש מעבר למצבת העובדים לחודש יוני 2020;
(2)
מועד תחילת עבודתו אצל המעסיק היה בחודש יולי, אוגוסט, ספטמבר או אוקטובר 2020;
(3)
בחודש הראשון לעבודתו הוא החל לעבוד לא יאוחר מהיום ה־15 באותו חודש ועבד אצל המעסיק ברציפות עד תום אותו חודש לפחות.
מענק בעד עובד מזכה המועסק אצל יותר ממעסיק אחד
מענק בעד עובד מזכה המועסק אצל יותר ממעסיק אחד ישולם למעסיק זכאי המשלם לעובד המזכה את השכר הגבוה ביותר, בהתאם להצהרת העובד לפי סעיף 6(ג) (בחוק זה – המעסיק העיקרי).
בקשה לקבלת מענק
(א)
מעסיק זכאי יגיש למנהל בקשה לקבלת מענק (בחוק זה – בקשה למענק), לגבי כל אחד מהחודשים כאמור בסעיף 4 שלגביהם מתבקש המענק, לא יאוחר מ־60 ימים מתום אותו חודש.
(ב)
בקשה למענק תכלול הצהרה של המעסיק על כל אלה:
(1)
לעניין מעסיק שהוא חברה – מספר החברה ומספר תיק הניכויים של החברה, ולעניין מעסיק שאינו חברה – תיק הניכויים של המעסיק;
(2)
קיומם של תנאי הזכאות למענק כאמור בסעיף 2;
(3)
מצבת העובדים אצל המעסיק ומספר העובדים אצל המעסיק שפוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום או שתקופת הלידה וההורות שלהם הייתה בחודש שלגביו מתבקש המענק;
(4)
שם העובד המזכה שבעדו מתבקש המענק (בסעיף קטן זה – העובד);
(5)
מספר הזהות של העובד;
(6)
מועד תחילת העבודה של העובד אצל המעסיק;
(7)
כי שכרו החודשי של העובד הוא בגובה השכר המזערי לפחות, ואם משולם לו שכר מינימום מותאם – יצרף גם אישור המעיד על החלטה למתן שכר מינימום מותאם לאותו עובד בהתאם לתקנה 4 לתקנות שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות;
(8)
אם העובד מועסק במשרה מלאה או חלקית;
(9)
כי לא מתקיים לגבי העובד האמור בסעיף 3(ב);
(10)
כי הוא מאשר שפרטי חשבון הבנק שאליו ישולם המענק הם הפרטים המעודכנים ברשות המסים בישראל, ואם לא היו פרטי חשבון הבנק מעודכנים ברשות המסים בישראל – כי הוא מתחייב לפנות לרשות המסים בישראל ולעדכן את הפרטים כאמור;
(11)
פרטי חברת חילול השכר שמספקת לו שירותים, אם יש כזו.
(ג)
תנאי לאישור בקשה למענק בידי מעסיק הוא שהעובד המזכה שבעדו מתבקש המענק הגיש הצהרה באמצעות אתר האינטרנט של שירות התעסוקה או בדרך אחרת שקבע המנהל, ואם הוא מועסק אצל יותר ממעסיק אחד – לגבי המעסיק העיקרי:
(1)
שם העובד המזכה (בסעיף קטן זה – העובד);
(2)
מספר תעודת הזהות של העובד;
(3)
מועד תחילת העבודה של העובד אצל המעסיק;
(4)
כי שכרו החודשי של העובד הוא בגובה השכר המזערי לפחות, ואם משולם לו שכר מינימום מותאם – יצרף גם אישור המעיד על החלטה למתן שכר מינימום מותאם לאותו עובד בהתאם לתקנה 4 לתקנות שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות;
(5)
אם הוא מועסק במשרה מלאה או חלקית;
(6)
כי לא מתקיים לגביו האמור בסעיף 3(ב);
(7)
אם מתקיים לגביו האמור בסעיף 3(א)(2)(א) – יצרף לבקשה מסמכים המעידים על פיטוריו או הוצאתו לחופשה ללא תשלום בתקופה האמורה באותה פסקה;
(8)
אם הוא מועסק במקום עבודה נוסף – שם המעסיק הנוסף וציון המעסיק המשלם לעובד שכר גבוה יותר;
(9)
לעניין מעסיק שהוא חברה – מספר החברה ומספר תיק הניכויים של החברה, ולעניין מעסיק שאינו חברה – תיק הניכויים של המעסיק.
קביעת זכאות למענק
(א)
הגיש מעסיק בקשה למענק, יקבע המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מקרב עובדי שירות התעסוקה (בסעיף זה – המנהל), בתוך 21 ימים מיום קבלת הבקשה, בצירוף כל המסמכים הנדרשים, את זכאותו של המעסיק למענק ואת מספר העובדים המזכים במענק וסכום המענק בעד כל חודש שלגביו מתבקש המענק; שר האוצר רשאי, בהתקיים נסיבות מיוחדות, להאריך את התקופה האמורה.
(ב)
המנהל רשאי, ביוזמתו, לפי בקשת המעסיק או לפי בקשת העובד לעניין הגדרתו כעובד מזכה, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף זה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו; בקשת המעסיק או העובד כאמור תוגש בתוך 60 ימים מיום החלטת המנהל.
(ג)
החלטות המנהל לפי סעיף זה יינתנו בכתב, לרבות באופן מקוון, ויהיו מנומקות.
אופן תשלום המענק
(א)
נקבעה זכאותו של מעסיק למענק, ישולם המענק למעסיק באמצעות רשות המסים בישראל, או באמצעות משרד ממשלתי אחר אם ניתנה לכך הסכמה מאת שר האוצר והשר הממונה על אותו משרד.
(ב)
תשלום המענק יבוצע בדרך של זיכוי חשבון הבנק של המעסיק שפרטיו היו בידי רשות המסים בישראל או בידי המשרד הממשלתי, לפי העניין, ונכונות הפרטים אושרה על ידי המעסיק.
תשלום ביתר
(א)
מצא המנהל כי שולם למעסיק מענק בסכום העולה על סכום המענק שהוא זכאי לו לפי חוק זה, יחזיר המעסיק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר), באמצעות רשות המסים בישראל או משרד ממשלתי אחר כאמור בסעיף 7(א), בתוך 90 ימים מהיום שבו הומצאה לו דרישה מנומקת להחזר.
(ב)
מעסיק או עובד לעניין הגדרתו כעובד מזכה רשאי לפנות למנהל בבקשה לעיון חוזר בדרישה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 60 ימים מיום המצאת הדרישה להחזר.
(ג)
סכום היתר יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה, מהיום ששולם ועד ליום ההחזר.
(ד)
על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), הוראות חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ״א–1980, והוראות חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980, כאילו היו חוב מס.
(ה)
סכום היתר יקוזז מכל סכום המגיע למעסיק לפי הוראות חוק זה.
דין מענק
על אף הוראות כל דין, מענק לפי חוק זה לא ייחשב חלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.
ערר
(א)
על החלטת המנהל לפי סעיפים 7 או 9 ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 12, ובלבד שהמעסיק או העובד לעניין הגדרתו כעובד מזכה פנו למנהל לגבי אותה החלטה לפי הוראות סעיף 7(ב) או 9(ב) והמנהל נתן את החלטתו בעניין הפנייה כאמור.
(ב)
ערר לפי סעיף זה יוגש בתוך 60 ימים מיום מתן החלטת המנהל לפי סעיף 7(ב) או 9(ב), לפי העניין.
ועדת ערר
(א)
שר המשפטים יקים ועדת ערר של דן יחיד שתפקידה לדון בעררים על החלטות לפי סעיפים 7 ו־9 (בחוק זה – ועדת ערר); ועדת הערר מוסמכת לאשר את ההחלטה שעליה עוררים, לבטלה או להחזיר את העניין עם הוראות לרשות שהחליטה.
(ב)
כשיר להתמנות לוועדת ערר שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט השלום.
(ג)
ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, למעט סעיפים 37 ו־45 לחוק האמור, יחולו על ערר ועל ועדת ערר לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף 28(ד) ו־(ה) לחוק האמור, יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים;
(2)
החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים;
(3)
(א)
על אף האמור בסעיף 26(ג) לחוק האמור, ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אם מצאה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר;
(ב)
החליטה ועדת הערר לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, רשאית היא לקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים אם קבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד) סדרי דין לעניין קיום דיון כאמור; לעניין זה, ”אמצעים טכנולוגיים“ – דיון באמצעים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים בדיון וכן להישמע במהלכו.
(ד)
שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי דין ודיני הראיות ולעניין סדרי המינהל בוועדת ערר.
קבלת מידע ושמירתו
(א)
בלי לגרוע מהוראות פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 (בסעיף זה – חוק הגנת הפרטיות), המנהל או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מקרב עובדי שירות התעסוקה יקבל מהמוסד לביטוח לאומי, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספרי תעודת הזהות או מספר החברה, לפי העניין, של מי שהגיש בקשה למענק, את המידע המפורט להלן לגבי מי שהגיש בקשה כאמור:
(1)
האם העובד שבעדו מבוקש המענק זכאי לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעד חודש מאי 2020;
(2)
האם העובד שבעדו מבוקש המענק זכאי למענק הסתגלות מיוחד לפי תקנות מענק הסתגלות מיוחד, בעד חודש מאי 2020;
(3)
האם העובד שבעדו מבוקש המענק זכאי לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי, בעד חודש מאי 2020;
(4)
מועדי תחילת העבודה של עובדים שבעדם מבוקש המענק ומספר חברה או מספר תיק ניכויים של המעסיק שאצלו התחילו לעבוד בחודשים שלגביהם מבוקש המענק;
(5)
מספר חברה ומספר תיק ניכויים של המעסיק האחרון של עובדים שהתבקש בעדם מענק.
(ב)
נוסף על האמור בסעיף קטן (א), יעביר המוסד לביטוח לאומי לבקשת המנהל את אלה:
(1)
רשימת כלל החברות שיש להן תיק ניכויים פתוח, לפי מספר חברה ומספר תיק ניכויים, בעד החודשים מרס 2020 עד אוקטובר 2020;
(2)
מספר העובדים בכל חברה לפי מספר חברה ומספר מספר תיק ניכויים בעד החודשים מרס 2020 עד אוקטובר 2020;
(3)
רשימת תאריכי הסגירה של כל חברה שביקשה מענק לפי מספר חברה ומספר תיק ניכויים בעד החודשים מרס 2020 עד אוקטובר 2020, חברה הודיעה על סגירת תיק הניכויים.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות, המנהל או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מקרב עובדי שירות התעסוקה יקבל מאת רשות המסים בישראל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספרי תעודת הזהות או מספר החברה, לפי העניין, של מי שהגיש בקשה למענק, את המידע שלהלן לגבי מי שהגיש בקשה כאמור:
(1)
טופס 126 כמשמעותו בסעיף 166 לפקודה, הכולל את נתוני השכר השנתיים ומספר החודשים שבהם עבד עובד שבעדו מבוקש מענק;
(2)
מידע בדבר חברות לא פעילות או חברות שהן מעסיק זכאי, מתוך רשימת חברות מבקשות מענק שיעביר שירות התעסוקה;
(3)
טופס 102 של כל חברה מבקשת מענק, הכולל את מספר העובדים בחברה, ענף החברה וסטטוס הפעילות שלה.
(ד)
בלי לגרוע מהוראות פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות, המנהל או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מקרב עובדי שירות התעסוקה, יקבל מאת משרד הכלכלה והתעשייה או מאת משרד הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים, את מספרי תעודות הזהות של עובדים שמתקיים בהם האמור בסעיף 3(ב)(3).
(ה)
מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מקרב עובדי רשות המסים בישראל רשאי לקבל מאת שירות התעסוקה את רשימת החברות שנמצאו זכאיות למענק בכל אחד מחודשי המענק, לפי מספר חברה ומספר תיק ניכויים, מספר העובדים המזכים במענק בכל חברה וסכום המענק.
(ו)
שירות התעסוקה ישמור מידע שהתקבל לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) בהתאם להוראות אלה:
(1)
המידע יישמר במחשבי שירות התעסוקה בנפרד מכל מידע אחר, ולא יועבר או יחובר לכל מאגר מידע אחר;
(2)
המידע יישמר לפרק הזמן המזערי הדרוש, ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על שנה, ובתום התקופה – ימחק שירות התעסוקה את המידע, אלא אם כן המידע דרוש לשם ניהול הליך משפטי;
(3)
שירות התעסוקה יעשה שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף זה לתכלית בחינת בקשה למענק כאמור בסעיף 6, בלבד;
(4)
לא יתאפשרו עיבוד, שימוש או צפייה בפרטי המידע שהתקבלו לפי סעיף זה אלא בידי בעלי תפקידים בשירות התעסוקה שניתן להם אישור פרטני לכך על ידי המנהל או מי שהמנהל הסמיכו לכך מקרב עובדי שירות התעסוקה, ואשר חתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע;
(5)
לבעלי התפקידים בשירות התעסוקה כאמור בפסקה (4), ולהם בלבד, תהיה גישה לפרטי המידע הדרושים;
(6)
פרטי המידע יישמרו בדרך שתבטיח את אבטחת המידע ואת סודיותו;
(7)
על אף הוראות פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות והוראות כל דין אחר, שירות התעסוקה לא יעביר כל מידע שהתקבל או נוצר לפי סעיף זה, אלא לשם ביצוע חוק זה ובמידה הנדרשת.
(ז)
פרטי המידע המועברים במסגרת השאילתה למוסד לביטוח לאומי ולרשות המסים, לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ג), יימחקו מיד לאחר השימוש בהם לצורך העברת המידע לשירות התעסוקה לפי סעיף זה.
(ח)
שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מידע נוסף שיקבל המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מקרב עובדי שירות התעסוקה, מאת המוסד לביטוח לאומי, רשות המסים בישראל, משרד הכלכלה והתעשייה או משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לפי העניין; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת הזכאות למענק.
קבלת מענק שלא כדין
מעסיק שהגיש בקשה למענק לפי סעיף 6(ב) ומסר בהצהרה שמצורפת לבקשה פרטים לא נכונים לגבי תנאי הזכאות לקבלת המענק, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
ביצוע
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
(א)
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה בתקופה שמיום 1.3.2020 עד יום 30.6.2020 (בחוק זה – תקופת הוראת השעה).
(ב)
חוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף קטן (א), יחול על גמלת אזרח ותיק, גמלת שארים, קצבת נכות ודמי אבטלה המגיעים לפי חוק הביטוח הלאומי בעד החודשים מרס, אפריל, מאי ויוני 2020 לאדם שהיה זכאי לקבלת הגמלה או הקצבה כאמור, ובלבד שאלמלא התיקון הייתה הקצבה החודשית לנכה נמוכה יותר.
(ג)
אוצר המדינה יחזיר למוסד לביטוח לאומי כל סכום שהוצא בגין כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה.
(א)
הנוסח שולב בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 כהוראת שעה בתקופה שמיום 1.3.2020 עד יום 30.6.2020.
(ב)
חוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף קטן (א), יחול, בתקופת הוראת השעה, על גמלה המגיעה לפי החוק האמור או על תשלום המגיע לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972, ששולמו לאדם בעד תקופת הוראת השעה.
המועד הראשון להגשת בקשה
למענק ניתן יהיה להגיש בקשה למענק לפי חוק זה החל משלושים ימים מיום תחילתו.
דיווח לכנסת
שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על ביצוע חוק זה, ובכלל זה נתונים לגבי מספר הבקשות שהוגשו, מספר המענקים ששולמו, היקף המענקים ששולמו וכל נתון אחר הקשור בהם; הדיווחים יימסרו כעבור 75 ימים ו־120 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
מענק נוסף למעסיקים
(א)
הממשלה תניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לעניין מענק נוסף לעסקים או תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת הסדר לעניין מענק כאמור בסכום של 500 מיליון שקלים חדשים שהוקצה לפי סעיף 3ב(א2)(2)(ג) לחוק־יסוד: משק המדינה כמענק נוסף לעסקים, בסמוך לאחר אישורו בממשלה לפי הוראות סעיף 3ב האמור.
(ב)
בטרם הבאת הצעת החוק או ההסדר כאמור בסעיף קטן (א) לאישור הממשלה, יציג שר האוצר בוועדת הכספים את הצעתו שתובא לממשלה והוא ישמע את עמדת ועדת הכספים בנושא.
(ג)
הצעת החוק או ההסדר שאישרה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א) יונחו על שולחן הכנסת או יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת, לפי העניין, בתוך חמישה ימים מיום אישורם בממשלה.


התקבל בכנסת ביום כ״ד בסיוון התש״ף (16 ביוני 2020).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • ישראל כ״ץ
    שר האוצר
  • ראובן ריבלין
    נשיא המדינה
  • יריב לוין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.