חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש״ף–2020


תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

הגדרות
בחוק זה –
”אישור רגולטורי“ – כל אחד מאלה:
(1)
אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית, לאותו אדם, ובלבד שהאישור או הרישיון כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;
(2)
אישור בכתב בדבר פטור מביצוע פעילות או פעולה, שנתנה רשות ציבורית לפי דין לאדם, ובלבד שהפטור כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;
(3)
אישור המנוי בתוספת הראשונה;
”הוועדה“ – ועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת;
”רישיון“ – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;
”רשות ציבורית“ – כל אחד מהגופים שלהלן ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף, וכן עובד או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו:
(1)
הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
(2)
רשות מקומית;
(3)
תאגיד שהוקם לפי חוק;
(4)
ועדה, מועצה או מינהלה שמונתה או שהוקמה לפי חוק;
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ד באדר התש״ף (10 במרס 2020) עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020).

פרק ב׳: הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה

הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה
(א)
(1)
על אף האמור בכל דין, תקופת תוקפו של אישור רגולטורי שמועד פקיעתו חל בתקופה שלהלן, תוארך בתקופה או עד המועד כמצוין לצידה (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופה הקובעת, אלא אם כן הותלה או בוטל או שחדל להתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין:
(א)
התקופה הקובעת – שלושה חודשים נוספים ממועד הפקיעה, או עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020), לפי המאוחר;
(ב)
שני החודשים שלאחר תום התקופה הקובעת – עשרה שבועות נוספים ממועד הפקיעה.
(2)
ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פסקה (1), בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת.
(ב)
(1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשאית להחליט, ביוזמתה או לבקשת בעל אישור רגולטורי, כי אישור רגולטורי מסוים יעמוד בתוקפו לתקופה קצרה מתקופת ההארכה או כי הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין אותו אישור, ובלבד ששקלה בין השאר את האפשרות של בעל האישור הרגולטורי לעמוד בתנאים למתן האישור ואת הנטל המוטל עליו לחידוש האישור, בשל השפעות נגיף הקורונה.
(2)
החלטת הרשות הציבורית כאמור בפסקה (1) תיכנס לתוקף מהמועד שבו הודיעה על כך לבעל האישור הרגולטורי או מהמועד שצוין בהחלטה, לפי המאוחר; ההודעה תימסר לבעל האישור הרגולטורי זמן סביר מראש, בהודעה מנומקת בכתב.
(3)
לעניין אישורים המנויים בתוספת הראשונה יראו את הגורם המנוי לצד האישור כרשות הציבורית המוסמכת למתן אותו אישור.
(ג)
(1)
ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים בתוספת השנייה, ואם מנויים לצד האישור או סוגי האישורים תנאים – לא יחולו לעניין אותו אישור או סוגי אישורים בהתקיים אותם תנאים.
(2)
ההוראות לפי סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים בתוספת השלישית.
(ד)
בעל אישור רגולטורי שתקופת תוקפו הוארכה לפי הוראות סעיף זה, אינו חייב בהגשת בקשה לעניין ההארכה או בתשלום אגרה בעד ההארכה כאמור.
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה, תשלום או הוראה אחרת שחלים על בעל אישור רגולטורי לפי חוק או שנקבעו באישור הרגולטורי שתוקפו מוארך לפי הוראות סעיף זה, בכל תקופת תוקפו של האישור הרגולטורי.
שמירת דינים
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לרשות ציבורית לפי דין לשנות את תקופת תוקפו של אישור רגולטורי, לחדשו, לסרב לחדשו או לקבוע בו תנאים.
דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז – הוראת שעה
(א)
על אף האמור בסעיף 14(5) לחוק הגז ובת״י 158, חל המועד האחרון לביצוע בדיקה תקופתית לגבי מיתקן גז בתקופה הקובעת, רשאי ספק גז להמשיך לספק גז למיתקן הגז גם לאחר שחלפה התקופה שנקבעה לפי הסעיף או התקן האמורים לביצוע הבדיקה התקופתית לאותו מיתקן גז, למשך שלושה חודשים החל מהמועד האחרון לביצוע הבדיקה התקופתית או החל מיום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר (בסעיף זה – תקופת הדחייה); ואולם, התקבלה אצל ספק הגז קריאה בנוגע לתקלה או חשש לתקלה במיתקן הגז, או שנודע לו על כך בדרך אחרת, והתקלה או החשש מחייבים לבדוק בלא דיחוי את מיתקן הגז, לא יחולו על מיתקן הגז הוראות סעיף קטן זה מהמועד שבו נודע לספק הגז כאמור.
(ב)
ספק הגז יודיע לצרכנים, בכתב, על המועד המעודכן לביצוע בדיקה תקופתית לפי סעיף זה ורשאי הוא להודיע כאמור בחשבונית או בהודעת התשלום שהוא שולח לצרכניו.
(ג)
הוראות סעיף זה יחולו גם על אספקת גז שבוצעה לפני יום תחילתו של חוק זה למיתקן גז כאמור בסעיף קטן (א), שהמועד האחרון לביצוע בדיקה תקופתית לגביו חל בתקופה הקובעת.
(ד)
בסעיף זה –
”גז“ – גז פחמימני מעובה כהגדרתו בחוק הגז;
”מיתקן גז“ – מיתקן גז המשמש לצריכת גז לשימוש ביתי;
”ספק גז“ – מי שהוא בעל רישיון ספק גז לפי פרק ג׳ לחוק הגז;
”ת״י 158“ – תקן ישראלי ת״י 158 חלק 4 – ”מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): בדיקות“.

פרק ג׳: ביקורת שיפוטית

ביקורת שיפוטית
על החלטה של רשות ציבורית לקבוע לפי הוראות סעיף 2(ב), לעניין אישור רגולטורי מסוים, תקופת דחייה קצרה יותר מהתקופה האמורה בסעיף 2(א), או לקבוע כאמור שהוראות אותו סעיף לא יחולו לעניין אישור רגולטורי מסוים ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החוק שמכוחו ניתן האישור הרגולטורי לדון בהחלטות הנוגעות לאותו אישור.

פרק ד׳: הוראות שונות

תיקון התוספות
השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו ניתן אישור רגולטורי רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לתקן את התוספת הראשונה, את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית (בסעיף זה – התוספות), לעניין אותו אישור, ובלבד שהוספת אישור רגולטורי לתוספת השנייה לא תפגע בתוקפו של האישור הרגולטורי עד למועד תיקון אותה תוספת; ואולם –
(1)
היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי תאגיד שהוקם לפי חוק, רשאי השר הממונה על התחום שבו פועל התאגיד שהוקם לפי חוק, באישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור;
(2)
היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשות מקומית, רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור.

תוספת ראשונה

(סעיף 1(2) – ההגדרה ”אישור רגולטורי“)

אישור מעבדה מוסמכת לבדיקה תקופתית למכלית או לרכב שמותקן עליו מיכל, להובלת חומר מסוכן, בדבר כשירות ועמידה בדרישות כאמור בתקנה 3(ג)(3) לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001, לפי תקן ישראלי ת״י 819 או בהתאם לאמנה להובלת חומרים מסוכנים בכבישים (ADR) – המפקח כהגדרתו בחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997;
תעודת הכשרה שנתן מוסד הכשרה לפי תקנה 51 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007, ואישור שניתן לעובד בגובה בהתאם לתקנה 6(ב) ו־(ג) לתקנות האמורות – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;
הסמכה שנתנה רשות הסמכה לפי תקנה 6(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים [במקור: עגונראים], מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992, לאתת או לעגורנאי, לעניין הפעלת עגורן מסוג ג׳ ו־ד׳ – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;
בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם להוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970 (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה) – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;
תסקיר על בדיקה שניתן בידי בודק מוסמך לפי פקודת הבטיחות בעבודה, ובלבד שלא הוצא לגבי המכשיר שלגביו ניתן התסקיר, בשנה האחרונה, צו שיפור או צו בטיחות לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954 – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה.

תוספת שנייה

(סעיף 2(ג)(1))

פנקס ימאי או אישור שירות הניתן לפי תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002, או מוארך לפי אותן תקנות;
אישור רגולטורי שניתן לפי חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996, ולפי חוק החשמל, התשי״ד–1954;
הסמכת ממונים על פיצוצים, לפי חוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954;
בדיקות רפואיות של עובדים החשופים לגורם מזיק, שנדרשות לפי פקודת הבטיחות בעבודה;
תסקיר בדיקה לגבי מעלית או עגורן צריח לפי פקודת הבטיחות בעבודה;
אישור רגולטורי שניתן לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002;
אישור רגולטורי לפי חוק הנפט, התשי״ב–1952;
תעודת כושר טיסה שניתנה לפי סעיף 63 לחוק הטיס, התשע״א–2011 (בתוספת זו – חוק הטיס);
פטור שניתן לפי סעיף 165 לחוק הטיס;
רישיון הפקה או רישיון הספקה לפי סעיף 23 לחוק המים, התשי״ט–1959;
הכרה בבית ספר כאמור בהגדרה ”תעודת הסמכה“ בסעיף 1 לחוק הספורט, התשמ״ח–1988;

תוספת שלישית

(סעיף 2(ג)(2))


התקבל בכנסת ביום ז׳ בתמוז התש״ף (29 ביוני 2020).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • ראובן ריבלין
    נשיא המדינה
  • יריב לוין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.