”מערכת הביטחון“ – משרד הביטחון ויחידות סמך שלו, צבא הגנה לישראל, או מוסד אחר הפועל למטרות ביטחוניות ששר הביטחון אישרו לענין חוק זה, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;

”מפקח“ – עובד הרשות המקומית שמינה, לענין חוק זה, ראש הרשות המקומית בהסכמת הרופא הווטרינר העירוני;

”מרכז רישום“ – מרכז רישום ארצי שהוקם לפי הוראות סעיף 7;

”פקודת הכלבת“ – פקודת הכלבת, 1934;

”רופא וטרינר“ – כהגדרתו בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991;

”רופא וטרינר מוסמך“ – רופא וטרינר שהוסמך כפי שקבע השר;

”רופא וטרינר עירוני“ – כהגדרתו בפקודת הכלבת, ובלבד שהסמכויות לפי חוק זה יהיו מסורות לרופא הווטרינר העירוני לגבי כלב שבעליו מתגורר דרך קבע בתחומי הרשות המקומית שמינתה אותו, או לגבי כלב המצוי בתחומי אותה רשות מקומית;

”רישיון“ – רישיון להחזקת כלב שהנפיקה הרשות המקומית שבתחומה מתגורר, דרך קבע, בעליו של הכלב;

”השר“ – שר החקלאות ופיתוח הכפר.

פרק ב׳: החזקת כלבים ורישומם

2.

חובת רישוי

(א)

לא יחזיק אדם כלב שגילו עולה על שלושה חודשים, אלא אם כן ברשותו רישיון בר תוקף להחזקת הכלב, שניתן לפי חוק זה.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על החזקת כלב במיתקן מוגן כהגדרתו בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994 (להלן – מיתקן מוגן).

3.

רישיון

(א)

רופא וטרינר עירוני ייתן לבעליו של כלב, לבקשתו, רישיון להחזקת כלב לפי הוראות חוק זה, ובלבד שהתקיימו התנאים לפי הוראות סעיף קטן (ג), ורשאי הוא לסרב לתת רישיון, וכן, בכל עת, לקבוע לרישיון תנאים, לשנותם או לבטלם.

(ב)

רישיון לפי סעיף קטן (א) לא יהיה בר תוקף אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)

שולמו האגרות שנקבעו לפי הוראות חוק זה;

(2)

הכלב מסומן לפי הוראות חוק זה;

(3)

הכלב מחוסן לפי הוראות פקודת הכלבת.

(ג)

השר יקבע את דרך מתן הרישיון, ורשאי הוא לקבוע –

(1)

תנאים למתן הרישיון, ובכלל זה:

(א)

דרישת גיל מינימלי לגבי בעליו של כלב, ויכול שתהיה שונה לפי סוג הכלב, גזעו או גודלו;

(ב)

אי הפרת תנאים ברישיון קודם שניתן לבעליו של הכלב לגבי אותו כלב או לגבי כלב אחר;

(ג)

לגבי כלב מסוכן – חובת ביטוח צד שלישי כנגד פגיעות לגוף ולרכוש העלולות להיגרם על ידי הכלב; קבע השר חובת ביטוח כאמור, לא יינתן רישיון להחזקתו של כלב מסוכן לפי חוק זה, אלא אם כן הוצגה תעודת ביטוח כדין, ורשאי השר, באישור שר האוצר, לקבוע הוראות להסדרת חובה זו ובין השאר לענין חובת מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981, לבטח בביטוח כאמור;

(2)

שיקולים נוספים שעל הרופא הווטרינר העירוני לשקול בבואו לתת רישיון, ובכלל זה, הרשעות קודמות של בעליו של הכלב בעבירות אשר מפאת חומרתן, מהותן או נסיבותיהן אין הוא ראוי להחזיק כלב, לרבות עבירות לפי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994, או לפי סעיפים 338(6) ו־451 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין).

(ד)

תוקפו של רישיון הוא לשנה אחת, אלא אם כן קבע השר תקופה ארוכה יותר.

(ה)

כלב שניתן לבעליו רישיון ועבר לבעלים אחרים, חייב בעליו החדש לקבל רישיון חדש.

4.

סימון

(א)

כלב יסומן על ידי רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר מוסמך (בחוק זה – המסמן) באמצעות סימון תת עורי בשבב אלקטרוני שאישר המנהל, או בסימון אחר שאישר.

(ב)

לא יסומן כלב אלא לאחר שהמסמן בדק אותו וקיבל מבעליו את הנתונים המחויבים בדיווח למרכז הרישום הארצי לפי סעיף 8.

(ג)

המסמן יאשר ברישיון את דבר סימון הכלב ויציין את פרטי הסימון.

5.

רישום פרטי כלב מסוכן

ניתן רישיון לבעליו של כלב מסוכן, יציין הרופא הווטרינר העירוני ברישיון שהכלב הוא כלב מסוכן.

6.

ביטול רישיון

(א)

רופא וטרינר עירוני רשאי, בכל עת, בכפוף לתקנות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), לבטל רישיון.

(ב)

השר רשאי לקבוע עילות לביטול רישיון, ובכלל זה –

(1)

הופר תנאי ברישיון, או ברישיון שניתן לגבי כלב אחר של אותם הבעלים;

(2)

בעליו של הכלב לא קיים הוראות לפי חוק זה;

(3)

התקיימו שיקולים נוספים כאמור בסעיף 3(ג)(2), לביטול הרישיון, ובין השאר הרשעת בעליו של הכלב בעבירה במפורט באותו סעיף.

(ג)

לא יבוטל רישיון אלא לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הרופא הווטרינר העירוני.

(ד)

בוטל רישיון ימסור בעליו של הכלב את הכלב, בתוך עשרים וארבע שעות מקבלת ההודעה על ביטול הרישיון, לאחד מאלה:

(1)

אדם שקיבל רישיון מהרופא הווטרינר העירוני להחזקת הכלב;

(2)

מיתקן מוגן;

(3)

מאורת הרשות;

לענין זה, יראו הודעה כאילו התקבלה במועד שקבע השר אם נמסרה, בדרך שקבע השר, לפי כתובת בעליו של הכלב המופיעה במרכז הרישום.

(ה)

(1)

כלב שנמסר למאורת הרשות לפי סעיף קטן (ד)(3), ימסרו הרופא הווטרינר העירוני למערכת הביטחון או לגורם אחר שיקבע השר, ורשאי השר לקבוע הוראות מיוחדות לגבי מסירת כלב נחייה כהגדרתו בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ״ג–1933.

(2)

לא ניתן למסור כלב לפי הוראות פסקה (1), רשאי הרופא הווטרינר העירוני להורות על המתתו; המתת הכלב תבוצע תוך מניעת סבל מיותר, ובעליו של הכלב יישא בהוצאות ההמתה.

7.

מרכז רישום

(א)

יוקם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מרכז רישום ארצי, לרישום כלבים, פרטי בעליהם והרשיונות שניתנו.

(ב)

מרכז הרישום ינהל רישום של מקרי תקיפה או נשיכה על ידי כלבים, וכן רישום של בעליו של כלב, שהחזיק שני כלבים או יותר שנשכו.

(ג)

במרכז הרישום ירוכזו הנתונים והדיווחים שהועברו אליו לפי הוראות חוק זה וכן נתונים נוספים כפי שיקבע השר.

(ד)

השר ימנה, לפי המלצת המנהל, מבין עובדי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשם שיהיה אחראי על מרכז הרישום.

(ה)

לא יירשם מידע כאמור בסעיף קטן (ב) אלא לאחר שניתנה הזדמנות לבעליו של הכלב לטעון את טענותיו; משנרשם מידע כאמור, יהווה הרישום ראיה לכאורה לנכונות הפרטים המופיעים בו.

(ו)

השר יקבע הוראות בדבר דרכי הרישום במרכז הרישום, פרטי הרישום בו ואופן ניהולו, וכן הוראות בדבר הדרכים לקבלת טענות מאת בעליו של כלב לפי הוראות סעיף קטן (ה), ולקבלת התייחסותו לפרטים הכלולים במרשם, לגביו או לגבי כלבו.

8.

חוות דיווח

(א)

רופא וטרינר עירוני ידווח למרכז הרישום על כל אלה:

(1)

כלב שסומן על ידו, בציון פרטי הכלב ופרטי בעליו של הכלב;

(2)

רישיון שנתן או שביטל, ולענין רישיון להחזקת כלב מסובן – גם על היותו של הכלב כלב מסוכן;

(3)

הובאה לידיעתו התנהגות תוקפנית של כלב – העובדות הנוגעות להתנהגות זו, פרטי הכלב ופרטי בעליו ככל שידועים לו, וכל פעולה שנקט כלפי הכלב;

(4)

דיווח שקיבל מרופא וטרינר מוסמך או מבעליו של כלב לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).

(ב)

קיבל רופא וטרינר עירוני תלונה על בעליו של כלב בשל הפרת הוראות לפי חוק זה או בשל עבירה שעבר כמפורט בסעיף 3(ג)(2) והחליט, לאחר בדיקת התלונה, לפעול לנקיטת הליכים משפטיים נגד בעליו של הכלב, ידווח על כך למרכז הרישום.

(ג)

הובאה לידיעתו של רופא מחוזי, כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940, התנהגות תוקפנית של כלב, ידווח למרכז הרישום על העובדות הנוגעות להתנהגות זו ועל פרטי הכלב ופרטי בעליו, ככל שידועים לו.

(ד)

רופא וטרינר מוסמך ידווח לרופא וטרינר עירוני על כל אלה:

(1)

כלב שסומן על ידו, בציון פרטי הכלב ופרטי בעליו של הכלב;

(2)

הובאה לידיעתו התנהגות תוקפנית של כלב – העובדות הנוגעות להתנהגות זו, וכן פרטי הכלב ופרטי בעליו, ככל שידועים לו;

(3)

דיווח שקיבל מבעליו של כלב לפי הוראות סעיף קטן (ה).

(ה)

בעליו של כלב ידווח לרופא וטרינר עירוני או לרופא וטרינר מוסמך על שינוי במקום מגוריו הקבוע, על העברת הכלב לבעלים אחרים, ואם מת הכלב – על מותו; עבר בעליו של כלב להתגורר בתחומי רשות מקומית אחרת, ידווח על מקום מגוריו החדש גם לרופא הווטרינר העירוני של הרשות המקומית האחרת.

(ו)

השר רשאי לקבוע –

(1)

פרטים נוספים החייבים בדיווח למרכז הרישום, וכן פטור מחובת דיווח לפי סעיף זה;

(2)

את פרטי הדיווח לפי סעיף זה, את הדרכים, האמצעים, לרבות אמצעים ממוחשבים והמועדים למסירת הדיווח, וכן הוראות לענין קבלת התייחסותו של בעליו של כלב לדיווחים לפי סעיף זה, לגביו ולגבי כלבו;

(ז)

רשות מקומית תעמיד לרשות הרופא הווטרינר העירוני אמצעים מספקים לצורך מסירת דיווחים למרכז הרישום וקבלת דיווחים ממרכז זה.

9.

קבלת מידע ממרכז הרישום

(א)

השר יקבע את פרטי המידע הכלולים במרכז הרישום, שיהיו פתוחים לעיון הציבור.

(ב)

נמסר למרכז הרישום מידע לגבי כלב מסומן שאבד, ימסור מרכז הרישום, לבעליו של הכלב, הודעה על כך בדרך שקבע השר.

(ג)

השר יקבע הוראות בדבר מסירת מידע ממרכז הרישום למי שנפגע מתקיפה או מנשיכה של כלב.

10.

מחיקת פרטי רישום

חלפו שלוש שנים מיום שנתקבל דיווח לפי סעיף 8(ה) על מותו של כלב, או שחלפו חמש עשרה שנים או תקופה אחרת שקבע השר, מיום הרישום האחרון של פרט מפרטי כלב במרכז הרישום, יימחק רישומו.

11.

החזקה

(א)

המחזיק בכלב לא יאפשר את יציאתו מתחומי חצריו (להלן – החצרים), אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו, באמצעות רצועה שאת אורכה וטיבה יקבע השר.

(ב)

ראש רשות מקומית רשאי לקבוע אזורים ומועדים שבהם לא תחול חובה כאמור בסעיף קטן (א) ואת התנאים לכך; ראש הרשות המקומית יפרסם, בדרך שימצא לנכון, וברשומות הודעה על האזורים והמועדים שקבע; הוראה זו לא תחול באזור שהוכרז כנגוע לפי פקודת הכלבת.

(ג)

כלב מסוכן יוחזק בהתאם להוראות שיקבע השר; השר רשאי לקבוע, בין השאר, הוראות בדבר –

(1)

חסימת פיו של הכלב בזמם כשהוא מוצא מחוץ לחצרים;

(2)

קשירת הכלב או החזקתו בכלוב בתוך החצרים;

(3)

סירוס או עיקור הכלב;

(4)

דרישת גיל מינימלי של המחזיק בכלב בעת הוצאתו מן החצרים.

12.

הגבלות על ייבוא

השר רשאי לקבוע הגבלות על ייבוא כלבים, לרבות איסור ייבואם של כלבים מסוכנים.

13.

תפיסת כלב בשל הפרת הוראות

(א)

נוכח רופא וטרינר עירוני או מפקח כי אין לבעליו של כלב רישיון בר תוקף לפי הוראות חוק זה, או כי כלב מוחזק שלא לפי הוראות חוק זה או שלא לפי תנאי הרישיון, רשאי הוא לתפסו ולהעבירו למאורת הרשות.

(ב)

הועבר כלב למאורת הרשות לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך הרופא הווטרינר העירוני האחראי על מאורת הרשות, או שבתחומו היא נמצאת, לבעליו של הכלב הרשום במרכז הרישום; לא תימסר הודעה לפי סעיף קטן זה אם הכלב אינו מסומן.

(ג)

נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי בעליו של הכלב לפנות לרופא הווטרינר העירוני בתוך עשרה ימים מיום שקיבל את ההודעה בבקשה להחזיר אליו את הכלב; לענין זה, יראו הודעה כאילו התקבלה במועד שקבע השר אם נמסרה, בדרך שקבע השר, לפי כתובת בעליו של הכלב המופיעה במרכז הרישום.

(ד)

פנה בעליו של כלב לרופא הווטרינר העירוני לפי הוראות סעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה:

(1)

לא היה לבעליו של הכלב רישיון בר תוקף, רשאי הרופא הווטרינר העירוני:

(א)

לתת לבעליו של הכלב רישיון לפי הוראות חוק זה ולהחזיר את הכלב לבעליו, ורשאי הוא להתנות זאת בתנאים;

(ב)

להחליט שלא לתת לבעליו של הכלב רישיון;

(2)

היה לבעליו של הכלב רישיון בר תוקף, רשאי הרופא הווטרינר העירוני:

(א)

להחזיר את הכלב לבעליו, ורשאי הוא להתנות זאת בתנאים;

(ב)

לבטל את הרישיון לפי הוראות חוק זה;

(3)

החליט הרופא הווטרינר העירוני כאמור בפסקאות (1)(ב) או (2)(ב), יודיע לבעליו של הכלב על החלטתו וינמקה, וינהג בכלב כאמור בסעיף 6(ה).

(ה)

לא נמסרה הודעה לפי הוראות סעיף קטן (ב) מכיוון שהכלב לא היה מסומן, וחלפו עשרה ימים מיום העברת הכלב למאורת הרשות, או שנמסרה הודעה כאמור ובעליו של הכלב לא פנה לרופא הווטרינר העירוני לפי הוראות סעיף קטן (ג), ינהג בו הרופא הווטרינר העירוני לפי הוראות סעיף 6(ה).

13א.

הוראות מיוחדות לעניין תפיסת כלב שאינו מסומן – הוראת שעה – חרבות ברזל [תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה]

(הוראת שעה מיום 3.4.2024 עד יום 31.3.2025 או עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם):

(א)

על אף האמור בסעיף 13(ה), נתפס כלב שאינו מסומן לפי חוק זה בטווח של עד 20 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, והיה לרופא הווטרינר העירוני של הרשות המקומית שבתחומה נתפס הכלב יסוד סביר להניח כי לכלב אין בעלים ומתקיימת אחת הנסיבות שלהלן, רשאי הוא לנהוג בכלב לפי הוראות סעיף 6(ה) אף אם טרם חלפו עשרה ימים מיום העברתו למאורת הרשות, ובלבד שלא יורה על המתת הכלב לפי סעיף 6(ה)(2) אם טרם חלפו ארבעה ימים מיום העברתו כאמור:

(1)

הכלב עלול להוות סכנה לשלום הציבור או לביטחונו בשל התנהגותו;

(2)

לא ניתן להחזיק את הכלב במאורת הרשות מחמת מצב בריאותו או התנהגותו;

(3)

הכלב אינו בר־אימוץ.

(ב)

היה הכלב בר־אימוץ, ימסור הרופא הווטרינר העירוני הודעה על כך למערכת הביטחון או לגורם אחר שקבע השר לפי סעיף 6(ה)(1), ויחול לעניין זה מניין הימים הקבוע בסעיף 13(ה).

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א), רופא וטרינר עירוני רשאי, במקרים חריגים, להמית את הכלב גם אם טרם חלפו ארבעה ימים מיום העברתו למאורת הרשות, אם נוכח כי הכלב חולה או סובל והמשך החזקתו במאורת הרשות יגרום לו לסבל.

(ד)

החליט הרופא הווטרינר העירוני על המתת הכלב לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), ינמק את החלטתו.

(ה)

השר, לאחר התייעצות עם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח והכפר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) יחולו גם לעניין כלב שאינו מסומן שנתפס בטווח מגבול לבנון, כפי שיקבע, אם מצא שמתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, בשל כניסה נרחבת וחריגה של כלבים שאינם מסומנים מלבנון לשטח ישראל, עקב פריצת גדר המערכת.

14.

המתת כלב

רופא וטרינר עירוני, מפקח או שוטר הבא לתפוס כלב מכוח סמכות הנתונה לו לפי כל דין, ומפאת התנהגותו של הכלב לא ניתן לתפסו בלי שתישקף סכנה מוחשית של פגיעה בחייו או בגופו, שלו או של זולתו, רשאי להמיתו.

15.

סמכויות חיפוש וחקירה

(א)

היה לרופא וטרינר עירוני, למפקח או לשוטר, יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש, ובלבד שלא ייכנס –

(1)

למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט;

(2)

למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, אלא ברשות שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, או מי שכל אחר מהם הסמיך לענין זה, לפי הענין.

(ב)

לרופא וטרינר עירוני או למפקח תהיה סמכות לערוך חקירות על עבירות לפי חוק זה; בהשתמשו בסמכות כאמור –

(1)

יהיו לו סמכויות שוטר לפי סעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996;

(2)

יהיה רשאי להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול על הודעה שרשם מכוח סמכות זו.

16.

ערר [תיקון: תשס״ה]

(א)

הרואה עצמו נפגע מהחלטה בענינו לפי הוראות חוק זה, למעט החלטה של ראש רשות מקומית לפי סעיף 11(ב), רשאי לערור עליה לפני המנהל בתוך חמישה ימים מיום שקיבל הודעה על ההחלטה, או מיום שנודע לו עליה, לפי המוקדם.

(ב)

(בוטל).

17.

עיכוב ביצוע

(א)

הרופא הווטרינר העירוני לא ימסור כלב ולא יורה על המתתו לפי הוראות סעיף 6(ה), אלא אם כן חלפו שבעה ימים מהמועד המפורט להלן, לפי הענין –

(1)

מיום מסירתו של הכלב למאורת הרשות לפי סעיף 6(ד)(3);

(2)

מיום החלטתו לפי סעיף 13(ד) שלא לתת לבעליו של כלב רישיון או לבטל את רישיונו.

(ב)

אין בהגשת ערר או עתירה לפי חוק זה או בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה שעליה עוררים, עותרים או מערערים, לפי הענין, אלא אם כן הורה המנהל או בית המשפט אחרת.

פרק ג׳: שונות

18.

עונשין

(א)

בעליו של כלב שאינו מדווח בהתאם להוראות סעיף 8(ה), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ב)

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:

(1)

מחזיק בכלב בלי שברשותו רישיון בר תוקף, בניגוד להוראות סעיף 2, או בניגוד לתנאי הרישיון;

(2)

מאפשר יציאתו של כלב מחצרים, בניגוד להוראות לפי סעיף 11(א) או (ב).

(ג)

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה:

(1)

מחזיק בכלב מסוכן בניגוד להוראות לפי סעיף 11(ג), אלא אם כן קבע השר עונש קל מהאמור ברישה;

(2)

מוסר מידע כוזב בפרט מהותי, כדי שיירשם במרכז הרישום.

19.

ייעוד קנסות

קנס שהטיל עובד של רשות מקומית או שהוטל בבית משפט עקב הפעלת סמכותו של עובד רשות מקומית, ישולם לקופת הרשות המקומית.

20.

אגרות [תיקון: תשע״ב, [ק״ת הודעות]]

(א)

השר רשאי לקבוע אגרות שיש לשלמן בעד ביצוע פעולות לפי חוק זה, לרבות בעד פעולות סימון, רישוי ומסירת מידע וכן את הדרכים והמועדים לתשלומן; ובלבד שאגרות המשולמות לרשות המקומית בעד פעולות שהיא מבצעת לפי חוק זה, ייקבעו גם בהתייעצות עם שר הפנים.

(ב)

השר רשאי לקבוע תוספת לאגרה כאמור בסעיף קטן (א) המשולמת לרשות המקומית, או סכום מסוים מאגרה כאמור, שהרשות המקומית תעביר למשרד החקלאות ופיתוח הכפר למימון פעילות מרכז הרישום.

(ג)

על סכום האגרה המשולמת בעד רישיון להחזקת כלב מסורס או מעוקר ייווסף סכום של 300 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2005; בשנת 2024, 381 ש״ח) בעד רישיון להחזקת כלב שאינו כלב כאמור (בסעיף זה – הסכום הנוסף); הסכום הנוסף יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם להוראות לעדכון האגרה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (ג), המנהל רשאי –

(1)

להורות בנוהל כי מתן רישיון להחזקת כלב שאינו מסורס או מעוקר יהיה פטור מתשלום הסכום הנוסף בשל גיל או בשל מצב בריאותי של הכלב;

(2)

לפי בקשה בכתב של מחזיק הכלב ומנימוקים שיירשמו – לפטור אותו מתשלום הסכום הנוסף, ורשאי הוא לדרוש מסמכים להוכחת קיומם של התנאים לפטור, אם מצא שמתקיים אחד מאלה:

(א)

עקב מצבו הבריאותי של הכלב, סירוס או עיקור יסכן בסבירות גבוהה את חייו;

(ב)

הכלב רשום ככלב טהור גזע בתאגיד שאינו למטרות רווח שמטרתו, לפי מסמכי היסוד שלו, היא בין השאר לאסוף ולנהל נתונים של כלבים טהורי גזע, והוכר על ידי ארגון בין־לאומי שהנחיותיו מיושמות בפעילות ובמסחר בין־לאומיים בכלבים טהורי גזע.

21.

הוצאות

(א)

בעליו של כלב, שכלבו הועבר למאורת הרשות, יישא בהוצאות הובלתו, החזקתו במאורת הרשות, הזנתו והטיפול בו, בהתאם לכללים שיפרסם המנהל; כללים כאמור יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וכן יוצגו לעיון הציבור, בכל מאורת רשות, הכללים החלים לגביה.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעליו של כלב, שהגיש ערר, עתירה או ערעור שהתקבלו, אלא אם כן קבע המנהל או בית המשפט אחרת.

21א.

צמצום ההתרבות של כלבים משוטטים [תיקון: תשע״ז]

(א)

השר, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין דרכים שבהן תפעל המדינה לצמצום ההתרבות של כלבים משוטטים; בלי לגרוע מהוראות כל דין, תקציב למימון פעולות לפי סעיף זה לא ישמש לשם המתת כלבים.

(ב)

תקציב שנתי בסך 4.5 מיליון שקלים חדשים למימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר בחוק התקציב השנתי; בסעיף זה, ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.

(ג)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14א לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994.

22.

סייג לתחולה

שר הביטחון או השר לביטחון הפנים, לפי הענין, יקבעו, בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה, הוראות לענין תחולת החוק על מערכת הביטחון שבתחום סמכותם; עד לקביעת תקנות לפי סעיף זה לא יחולו הוראות חוק זה על מערכת הביטחון.

23.

שמירת דינים

(א)

חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שפועל מכוח הוראות חוק זה, לא יראוהו כעובר על הוראות חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994.

23א.

שיקולי הגנה על בעלי חיים בעת הפעלת סמכות [תיקון: תשע״ו]

מי שניתנה לו סמכות לפי חוק זה רשאי, בעת הפעלת סמכותו, לשקול שיקולים לצמצום פגיעה ברווחתם של בעלי חיים כהגדרתם בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ״ד–1994, ולקידום מטרותיו של החוק האמור.

24.

דין המדינה

לענין חוק זה, דין המדינה כדין כל אדם.

25.

ביצוע ותקנות

(א)

השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

(ב)

תקנות לפי חוק זה יותקנו באישור הועדה, למעט תקנות לפי סעיפים 8(ו)(2), 11(א) ו־22, ובלבד שתקנות לפי סעיף 8(ו)(2) יובאו לידיעת הועדה.

פורסמו תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ה–2005.

26.

הנוסח שולב בפקודת הכלבת, 1934.

27.

הנוסח שולב בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991.

28.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000.

29.

הוראת מעבר

על אף האמור בסעיף 2, מי שהיה בעליו של כלב והחזיק בו ברישיון לפי דין, ערב תחילתו של חוק זה, רשאי להמשיך ולהחזיק בכלב עד לפקיעת תוקפו של הרישיון או עד למועד חידושו, לפי המוקדם, אך לא יאוחר מתשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה; לא היה לבעליו של הכלב רישיון, והחזיק בכלב כדין, יהיה רשאי להחזיק בו בלא רישיון לפי חוק זה, במשך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

30.

תחילה [תיקון: תשס״ד]

(א)

תחילתו של חוק זה ביום י״ז בחשוון התשס״ה (1 בנובמבר 2004).

(ב)

(בוטל).