תקנות התעבורה (הוראת שעה תש"ף מס' 2) מתוך

תקנות התעבורה (הוראת שעה מס׳ 2), התש״ף–2020

ק״ת תש״ף, 766, 860, 1878; תשפ״א, 448.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:

הוראת שעה – הארכת תוקף רישיון נהיגה [תיקון: תש״ף]

על אף האמור בתקנות 173, 174(א), 174א(א), 196(ד) ו־207ב לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961 (להלן – התקנות העיקריות), לגבי רישיון נהיגה שתקופת תוקפו מסתיימת בתקופה שמיום פרסומן של תקנות אלה (התקנות פורסמו ביום 16.3.2020) עד יום כ״ב בסיוון התש״ף (14 ביוני 2020) (להלן – התקופה הקובעת), יחולו הוראות אלה:

(1)

רישיון נהיגה כאמור מחודש בזה לתקופה של 90 ימים מתום תקופת תוקפו (להלן – תקופת הארכה);

(2)

אגרה בעד תקופת ההארכה תיכלל באגרת חידוש רישיון הנהיגה לפי תקנה 174(א) לתקנות העיקריות, ובעל רישיון נהיגה שהוארך כאמור ישלם אותה עד 90 ימים מתום תקופת ההארכה;

(3)

בעל רישיון נהיגה החייב בבדיקות רפואיות חוזרות כאמור בתקנה 196 לתקנות העיקריות, יעבור אותן עד 90 ימים מתום תקופת ההארכה;

(4)

בעל רישיון נהיגה החייב בבחינות או בבדיקות לפי תקנה 207ב לתקנות העיקריות יעמוד בהן עד 90 ימים מתום תקופת ההארכה;

(5)

מי שבמהלך התקופה הקובעת הסתיימה התקופה שבה הוא היה נהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה, והוא זכאי לחידוש רישיונו לפי תקנה 173(א)(6) לתקנות העיקריות, לא ייחשב נהג חדש בתקופת ההארכה.

2.

הוראת שעה – התליית רשיונות [תיקון: תש״ף־2, תשפ״א]

מי שהותלה רישיון הנהיגה שבבעלותו החל ביום כ׳ באדר התש״ף (16 במרס 2020) עד יום י״ח בניסן התשפ״א (31 במרס 2021) לפי תקנה 551(ה) לתקנות העיקריות, תיחשב ההתליה כבטלה עד ליום כ״ו בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והיא תחודש בתום התקופה האמורה.

כ׳ באדר התש״ף (16 במרס 2020)

בצלאל סמוטריץ׳
שר התחבורה והבטיחות בדרכים

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.