חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

פקודת הדיג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פקודת הדיג, 1937

פקודה המסדירה את הדיג.


קישור למאגר החקיקה הלאומי ע״ר 1937, תוס׳ 1, 137; 1939, תוס׳ 1, 45; 1942, תוס׳ 1, 34; 1944, תוס׳ 1, 18; 1946, תוס׳ 1, 15; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תשי״ז, 2; תשכ״ד, 80, 140; תשמ״א, 48; תשמ״ח, 49; תש״ן, 90; תשע״ו, 302.


הנציב העליון לפלשתינה (א״י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמור:–


מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר החקלאות (ע״ר תש״ח, 22). בהתאם לתיקון מס׳ 2 לחוק השופטים, כל מקום בו נאמר ”שופט־שלום“ ייקרא ”שופט של בית משפט־שלום“. לפי חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), תשכ״ד–1964, הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לממונה על המחוז בפקודה זו יהיו מעתה נתונים לאדם שימנה לכך שר החקלאות מבין עובדי משרדו והוא יבוא במקומם לכל ענין שבפקודה זו, אולם רשאי שר החקלאות בהסכמת שר הפנים, לקבוע כי התפקידים האמורים יהיו נתונים לממונה על המחוז.


1.
השם הקצר
פקודה זו תקרא פקודת הדיג, 1937.
2.
פירוש [תיקון: 1946, תש״ח, תשי״ז, תש״ן]
לביטויים הבאים שבפקודה זו יהיו הפירושים שבצדם מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–
”שלל דגים“ – כולל דגים שנדוגו או הושמדו מתוך הפרת סעיף 5.
”דג“ פירושו כל חית־מים בין שהיא דג ובין שאינה דג והוא כולל ספוגים, דגי צדף, מקליפים, צבים וחיות־מים.
”לדוג דגים“ כולל כל שיטת דיג חוקית.
”ישראל“ – כוללת אותו חלק הים הסמוך לחופה הנמצא בתוך שנים־עשר מילין ימיים [במקור: שלשה מילין־ימיים] הנמדדים מסימן שפל־המים.
לפי סעיף 2 לחוק מימי חופין, תשי״ז–1956, כל מקום בדין שנאמר בו, כי חלק מן הים הפתוח שעל חופי המדינה נכלל בתחומיה או חל עליו דין פלוני או סמכות לפי דין פלוני, ותחומו של אותו נקבע במרחק שהוא פחות משנים עשר מילים ימיים מנקודת השפל או מנקודה אחרת שבחוף – יהיה תחומו שנים עשר מילים ימיים כאמור.
”הרשות למתן רשיונות“ פירושה כל רשות בעלת־סמכות ליתן רשיונות ותעודות־היתר עפ״י פקודה זו.
”פקיד־דיג“ – פירושו כל פקיד בשירות הדיג הישראלי.
3.
רשיונות לדוג דגים [תיקון: תש״ח, תשמ״א]
(1)
רשאי שר החקלאות או כל פקיד המורשה על ידו כחוק ליתן רשיון לדוג דגים, או כל מין דג מסוים בישראל, אם לדעתו אין להענקת רשיון מניעה מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש:
בתנאי כי –
(א)
בהתחשב עם הוראות סעיף־קטן (2) מסעיף זה, לא יתן שר החקלאות או כל פקיד המורשה על ידו כחוק, רשיון לדוג דגים בישראל לכל אדם הנוהג כל ספינת־דוגה הרשומה בכל חוף או מקום מחוץ לישראל, או עובד בה.
(ב)
רשאי שר החקלאות, לפי שקול דעתו ובאותם התנאים שימצאם מתאימים, ליתן רשיונות לאנשים מתאימים לדוג דגים, או כל מין דג מסוים, רק באותו חלק מישראל שיפורט באותו רשיון.
(2)
רשאי שר החקלאות, אם לפי דעתו ראוי לעשות כן בהתחשב עם מסבות הענין המיוחדות, ליתן לפי שקול דעתו ובאותם התנאים שימצאם מתאימים רשיון מיוחד מכל סוג מהסוגים האמורים בסעיף־קטן (1) מסעיף זה, לכל אדם הנוהג כל ספינת־דוגה הרשומה בכל חוף או מקום מחוץ לישראל, או העובד בה.
(3)
רשיון לדוג דגים בישראל שניתן בהתאם לפקודה זו ושאינו רשיון לדוג רק בחלק מסויים בישראל או רשיון מיוחד שניתן עפ״י סעיף־קטן (2) מסעיף זה, לא יהא בר־תוקף יותר משנה אחת. הרשיון יהא, בהתחשב עם ההוראות שבתנאי (א) לסעיף־קטן (4) מפקודה זו, רשיון־אישי לאדם שעל שמו ניתן ולא יהא בר־העברה.
(4)
אסור לשום אדם לדוג דגים בישראל אלא אם כן הוא בעל רשיון לדוג דגים בישראל שניתן עפ״י פקודה זו.
בתנאי כי:
(א)
כל אדם המעלה דגים בחכה מן החוף, וכל ששמו רשום על גבי רשיון שניתן לחברה או לאגודה שיתופית או על גבי רשיון לדוג דגים רק באיזה חלק מסויים מישראל או על גבי רשיון מיוחד שניתן עפ״י סעיף־קטן (2) מסעיף זה, לא יהא חייב לקבל רשיון כזה;
(ב)
שום דבר האמור בזה אין לראותו כאילו הוא מאפשר לכל אדם שניתן לו רשיון לדוג דגים בישראל עפ״י פקודה זו, או לכל אדם המעלה דגים בחכה מן החוף, לדוג דגים בכל אזור שלגבו נתן שר החקלאות רשיון מיוחד לאיזה אדם אחר.
מתן רשיונות לספינות [תיקון: 1939, תש״ח, תשמ״א]
(1)
שום אדם לא ישתמש בשום ספינה כדי לדוג דגים אלא עפ״י רשיון לכך שניתן עפ״י סעיף זה ועפ״י אותם התנאים שמצרפין לרשיון, לכשמצרפין לו תנאים. לצורך סעיף זה רואין סירה כאילו משתמשים בה לצורך דיג, לכשנוהגים אותה במניע שלה ומציידים אותה במכשירי־דיג הפועלים כתקונם.
(2)
שר החקלאות או כל אדם שהוא מלא את ידו כדין רשאי, לפי שקול דעתו, ליתן לבעל הרשום או לבעלים הרשומים של כל ספינה שנרשמה בישראל רשיון, באופן הקבוע ולאחר תשלום המסים הקבועים, המרשה את השמוש באותה ספינה לצורך דיג דגים, והרשות בידו לצרף לאותו רשיון תנאים בענין השטח שמותר לדוג בו באותה ספינה וכן בענין אופן השמוש בה, וכל מיני תנאים אחרים שיראה צורך להטילם.
4.
תעודת־היתר להוריד דגים אל החוף [תיקון: תש״ח]
(1)
רשאי שר החקלאות או כל פקיד המורשה על ידו כחוק ליתן תעודת־היתר לאנשים מתאימים הנוהגים ספינת־דיג הרשומה בחוף או במקום מחוץ לישראל, או העובדים בספינה כזאת, להוריד דגים בישראל.
בתנאי ששר החקלאות או כל פקיד המורשה על ידו כחוק לא יתן תעודת־היתר לשום אדם שהוא רב־חובלה של כל ספינה כזאת להוריד דגים בישראל לפני שנתן הסכמתו בכתב, בשם בעל הספינה, למלא אחר התקנות הנוהגות לגבי ספינות ישראליות בנידון האורך המינימלי של חורי הרשת שבה משתמשים ובנידון גדלם המינימלי של הדגים שמותר להורידם לחוף.
(2)
תעודת היתר להוריד דגים בישראל לא תהא בת־תוקף יותר משנה אחת. תעודת ההיתר תהיה אישית לאדם שעל שמו ניתנה ולא תהא בת־העברה.
5.
האיסור להשתמש בדינמיט
אסור לשום אדם לדוג או להמית דגים או לנסות לדוג או להמית דגים ע״י שמוש בדינמיט או בחומר מפוצץ אחר או ע״י שמוש בכל חומר מזיק או מרעיל.
6.
סמכותם של פקידי הדיג, שוטרים, פקידי מכס וכו׳ [תיקון: 1946, תש״ח]
לצורך קיום הוראות פקודה זו רשאי כל פקיד־דיג, שוטר, פקיד־מכס או כל פקיד בממשלת ישראל המורשה לכך ע״י שר החקלאות –
(א)
לדרוש מכל אדם הדג דגים להראות את רשיונו, תעודת ההיתר שלו, מכשיריו והדגים שדג;
(ב)
לעלות לכל ספינה שיש טעם להאמין שהיא עוסקת בדיג ולחפש בה ולבדוק כל דג או מכשירי דיג הנמצאים בתוכה;
(ג)
לאסור בלי פקודת־מאסר אדם כל־שהוא, שיש לו סיבה לחשוד בו שהוא עבר או עובר עבירה על הפקודה הזאת או על כללים כל־שהם שהותקנו לפיה: בתנאי שאם בוצע המאסר בידי אדם שאינו שוטר, יימסר האדם שנאסר בהקדם האפשרי המסתבר למשמרו של שוטר בתחנת משטרה;
(ד)
לדרוש מכל אדם שיש ברשותו דגים, ליתן ידיעות על מקור האספקה שלו;
(ה)
לתפוס או לשים יד על כל סירה או מכשירים, שיש לו סיבה לחשוד בהם כי שימשו בעבירת עבירה על הפקודה הזאת או על כללים כל־שהם שהותקנו לפיה; והוא רשאי לתפוס שלל־דגים כל־שהוא, שלגבי כולו או חלק כל־שהוא ממנו יש לו טעם לחשוד בו כי נתקבל כתוצאה מעבירת עבירה על הפקודה הזאת או על כללים כל־שהם שהותקנו לפיה, ולשים יד על כל שלל־דגים או חלק משלל־דגים שיש לו טעם לחשוד בו כי הושג כך; והוא רשאי להחרים מיד דגים כל־שהם המהווים חלק מן השלל, ושהם קטנים ממידת־הגודל המינימאלית, שנקבעה לדיג דגים בני הסוגים הנוגעים בדבר ולהוציאם מרשותו באותו אופן, העשוי להיות מורשה בדרך כלל, או בדרך מיוחדת בידי פקיד־הדיג הראשי [במקור: מנהל החקלאות והדיג] או מטעמו; והוא רשאי למכור דגים אחרים כל־שהם שהושמה עליהם יד ולשים יד על פדיון המכירה.
7.
ביטול והפסקת תקפם של רשיונות ותעודות־היתר [תיקון: 1944]
אם נמצא בעל רשיון או תעודת היתר שניתנו עפ״י הפקודה הזאת, חייב בדין בשל כל עבירה על הרשיון או תעודת ההיתר או בשל כל עברה על הפקודה הזאת או על כל תקנות שהותקנו על פיה, רשאית הרשות למתן רשיונות לבטל את הרשיון או תעודת ההיתר או להפסיק את תקפם למשך אותה תקופה שהרשות למתן רשיונות תמצא לנכון.
8.
קביעות נוספות בדבר החרמה [תיקון: 1946, תשכ״ד]
(1)
כל ספינה או מכשירים, שהוכח בהם כי שימשו בעבירת עבירה על הפקודה הזאת או על כללים כל־שהם שהותקנו לפיה, ושלל־הדגים, כולו או חלק כל־שהוא ממנו, שהוכח בו כי נתקבל כתוצאתה של עבירה כזאת, ושלא הוחרמו בהתאם לפסקה (ה) של סעיף 6, והפדיון, כולו או חלק כל־שהוא ממנו, שנתקבל ממכירת דגים כל־שהם, שנמכרו בהתאם לפסקה הנ״ל, ואשר הוכח בהם כי הושגו כתוצאתה של עבירה כזאת, אפשר יהיה להחרימם –
(א)
לפי צו מאת בית־המשפט, שבפניו נתחייב אדם בדין על העבירה; או
(ב)
בצו מאת שופט של בית־משפט שלום – שיש לו שיפוט באיזור, שמיומר עליו כי בו נעשתה העבירה – אשר ניתן לפי בקשתו של פקיד־הדיג הראשי [במקור: מנהל החקלאות והדיג].
(2)
כל ספינה, מכשירים או שלל־דגים, שנתפסו בהתאם לפסקה (ג) של סעיף 6 ולא נמכרו או הוחרמו לפי אותה פסקה או הוחרמו לפי סעיף־קטן (1) של הסעיף הזה, וכל פדיון של מכירה, שהושמה עליו יד לפי הפסקה ההיא, יוחרמו באופן אבטומאטי אם לא יתבעום בעליהם במשך שלושה חדשים מתאריך התפיסה; אולם אם הוגשה תביעה כאמור לעיל, יגיש פקיד־הדיג הראשי [במקור: מנהל החקלאות והדיג], בכל המהירות הנאותה, בקשה על צו לפי פסקה (א) או לפי פסקה (ב) של סעיף־קטן (1); ומקום שסירבו ליתן צו החרמה, רשאי בית־המשפט או השופט של בית־משפט השלום, המסרב ליתן את הצו, להורות לשחרר את הספינה, המכשירים או פדיון המכירה (אלא־אם שוחררו קודם לכן) לאדם כל־שהוא המוכיח את זכותו עליהם, כדי הנחת דעתו של אותו בית־משפט או שופט של בית־משפט שלום.
(3)
מתוך כפיפות לקביעותיה של פסקה (ה) מסעיף 6, יימכרו כל ספינה, מכשירים או שלל־דגים שהוחרמו, והפדיון ייזקף לזכות ההכנסות הכלליות של הממשלה. פדיון מכירה כל־שהוא שהוחרם ייזקף כנ״ל לזכות הכנסותיה של הממשלה.
שיקולי הגנה על בעלי חיים בעת הפעלת סמכות [תיקון: תשע״ו]
מי שניתנה לו סמכות לפי פקודה זו רשאי, בעת הפעלת סמכותו, לשקול שיקולים לצמצום פגיעה ברווחתם של בעלי חיים כהגדרתם בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994, ולקידום מטרותיו של החוק האמור.
9.
תקנות [תיקון: 1944, תש״ח, תשמ״א]
(1)
רשאי שר החקלאות להתקין תקנות כדלקמן, ומשהתקינן רשאי הוא לשנותן או לבטלן:–
(א)
תקנות האוסרות לנהוג בכל דרך או שיטה או להשתמש בכל כלי או מכשיר או בחמרים העשויים להזיק לקיומו או להתפתחותו של מין ממיני הדגים;
(ב)
תקנות הקובעות אזורים ועונות שהדיג אסור או מוגבל בהם בין לחלוטין ובין לגבי איזה מין מסויים;
(ג)
תקנות הקובעות שעור למידת גדלם של דגים ממין מסויים שמותר לדוג אותם;
(ד)
תקנות הקובעות את מידת הרשתות או חורי הרשתות שמותר להשתמש בהן לדיג בישראל או בכל חלק מסויים הימנה;
(ה)
תקנות הקובעות את סמכויותיהם של האנשים שיתנו רשיונות ותעודות־היתר והפרוצדורה בקשר עם מתן הרשיונות ותעודות־ההיתר וביטולם והפסקת תקפם, והקובעות את טופסי הבקשות, הרשיונות ותעודות־ההיתר והתנאים שיש לצרף אל הרשיונות ותעודות־ההיתר;
(ו)
תקנות הקובעות את במס המוטל בעד מתן רשיונות ותעודות־היתר;
(ז)
תקנות המסדירות כל ענין אחר ביחס לשמירתו, הגנתו וכלכלתו של מין דג, כפי הצורך;
(ח)
תקנות הבאות להבטיח כי ספינות דיג ינהגו לפי אמנות בינלאומיות שישראל צד להן;
(ט)
תקנות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע פקודה זו.
(2)
תקנות לענין פסקאות (ח) או (ט) לסעיף קטן (1) טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
עבירות ועונשין [תיקון: תש״ח, תשמ״ח]
(1)
כל אדם –
(א)
הנדרש להיות בעל רשיון, והוא דג או מנסה לדוג או שיש ברשותו מכשירי־דיג במסבות המוכיחות לבית המשפט שלפניו הובא בדין שהיה בכוונתו להשתמש במכשיר לצורך דייג מבלי שקבל רשיון בהתאם לפקודה זו, או
(ב)
שהוא בעל רשיון והוא דג או מנסה לדוג או שיש ברשותו מכשירי־דיג במסבות המוכיחות לבית המשפט שלפניו הובא לדין שהיה בכוונתו להשתמש במכשיר לצורך דייג בכל אזור שלגבו נתן שר החקלאות רשיון מיוחד לאדם אחר, או
(ג)
שהוא אדם הנוהג או עובד בכל ספינה הרשומה בחוף או במקום מחוץ לישראל, והוא מוריד דגים בישראל שלא עפ״י תעודת־היתר לעשות כן שניתנה בהתאם לפקודה זו, או שלא בהתאם לתנאי אותה תעודת־היתר,
יאשם בעבירה ויהא צפוי, בצאתו חייב בדין, למאסר לא יותר משלשה חדשים או לקנס שלא יעלה על חמשים לירות או לשני העונשין כאחד.
(2)
מקום שאיזו ספינת־דיג שאינה רשומה בחוף או מקום בישראל נמצאה כשהיא דגה דגים במימי החוף של ישראל שלא עפ״י רשיון־מיוחד שניתן ע״י שר החקלאות עפ״י סעיף 3(2) מפקודה זו, הרי רב חובלה של הספינה וגם בעליה, אם הוכח שהיה שותף בעברה, יאשמו בעברה ויהיו צפויים, בצאתם חייבים בדין:–
(א)
לקנס שלא יעלה על חמש מאות לירות, ומקום שרב החובל ובעליה של הספינה נמצאו שניהם חייבים, מטילין את הקנס על שניהם כאחד וגם על כאו״א לחוד, או
(ב)
למאסר לא יותר מששה חדשים, או
(ג)
לשני העונשין כאחד,
ונוסף על כך, מותר יהא, עפ״י צו בית המשפט, להחרים או להשמיד את כלי הדיג שאותה סירה השתמשה בהם.
(3)
כל אדם –
(א)
הדג דגים או האוסף דגים או המשמיד דגים או המנסה לדוג או להשמיד כל דג ע״י שמוש בדינמיט או בחומר מפוצץ אחר או ע״י שמוש בכל חומר מזיק או מרעיל, או
(ב)
שנמצא ברשותו דינמיט או חומר מפוצץ אחר או חומר מזיק או מרעיל במסיבות המוכיחות לבית המשפט שלפניו הובא בדין שהיה בכוונתו להשתמש בדינמיט או בחומר המפוצץ האחר או בחומר המזיק או המרעיל כדי לדוג או להמית דגים, או
(ג)
המחזיק, מוביל, מציג למכירה או מוכר כמות מסחרית של דגים שנאספו או שנדוגו בחומר נפץ או שנמצא בהם חומר רעיל או חומר מזיק אחר, זולת אם הוכיח שלא ידע ושלא יכול היה לדעת שהדגים שברשותו מכילים חומר כאמור; לענין זה, ”כמות מסחרית“ – כמות במשקל העולה על 5 קילוגרם,
יאשם בעבירה ויהא צפוי –
(I)
על עברה ראשונה, למאסר לא יותר משלשה חדשים או לקנס שלא יעלה על עשרים לירות או לשני העונשים כאחד;
(II)
על עברה שניה –
(א)
למאסר שנה אחת;
(ב)
נוסף על כך, חוץ אם צוה בית המשפט באיזה מקרה מסויים שלא לעשות כן, אם היה אותו אדם בעל רשיון או תעודת־היתר שניתנו עפ״י פקודה זו, יבוטלו רשיונו או תעודת־ההיתר שלו ולא ינתן רשיון חדש או תעודת־היתר חדשה לאותו אדם משך תקופה של שלש שנים למן היום שבו נתחייב בדין בפעם שניה או לתקופה קטנה מזו, כפי שיצוה בית המשפט, ואם היה זה איש ששמו קשום על גבי כל רשיון שניתן לחברה או אגודה שיתופית או על גבי רשיון לדוג דגים או רק באיזה חלק מישראל או על גבי רשיון מיוחד שניתן עפ״י סעיף 3(2) מפקודה זו, ימחק שמו מן הרשיון ולא ירשם בו מחדש משך תקופה כנ״ל;
(III)
על עברה שלישית או עברה שלאחריה –
(א)
למאסר שנתיים;
(ב)
נוסף על כך, חוץ אם צוה בית המשפט שלא לעשות כן מפני סבות מיוחדות במקרה מיוחד, אם היה אותו אדם בעל רשיון או תעודת־היתר שניתנו עפ״י פקודה זו יבוטלו רשיונו או תעודת־היתר שלו ולא ינתן רשיון חדש או תעודת־היתר חדשה לאותו אדם משך תקופה של שש שנים מן התאריך שבו נתחייב בדין בפעם השלשית או בפעם שלאחריה או לתקופה קטנה מזו, כפי שיצוה בית המשפט, ואם היה זה איש ששמו רשום על גבי כל רשיון שניתן לחברה או אגודה שיתופית או על גבי רשיון לדוג דגים אך ורק באיזה חלק מישראל או על גבי רשיון שניתן עפ״י סעיף 3(2) מפקודה זו, ימחק שמו מן הרשיון ולא ירשם בו מחדש משך תקופה כנ״ל.
(4)
כל אדם שיש ברשותו דגים ואינו מוסר כל ידיעות ביחס למקורם לאחד מן הפקידים הנזכרים בסעיף 6 מפקודה זו המשמשים בתפקידם עפ״י פסקה (ד) מאותו הסעיף יהא צפוי, בצאתו חייב בדין, לקנס שלא יעלה על עשר לירות.
(5)
כל אדם העובר כל עברה על פקודה זו או על כל תקנות שהותקנו על פיה, שלא נקבע לה עונש בפירוש, או שהוא בעל רשיון עפ״י פקודה זו, ואינו מקיים באיזה דבר את תנאי הרשיון שלו, יאשם בעבירה ויהא צפוי, בצאתו חייב בדין, לקנס שלא יעלה על עשרים לירות.
פרסים
כשמטילים קנס על עברה על פקודה זו או על תקנות שהותקנו על פיה, רשאי בית המשפט לצוות לתת פרס, כפי שבית המשפט ימצא למתאים, לכל איש או אנשים שמסרו ידיעות שהביאו לידי חיובו של העברין וכן לכל פקיד או פקידים בשרות הממשלה שהיו פעילים בגילוים ובמאסרם של האיש או האנשים שנתחייבו בדין, בתנאי שהפרס לא יהא לעולם יותר ממחצית הקנס שהוטל.
ביטול
פקודת הדיג מבוטלת בזה.
הגבלת פעולות הדיג ע״י קביעת תור וכו׳ [תיקון: 1942]
ממונה על מחוז [במקור: מושל מחוז] ופקיד הדיג הראשי רשאים יחדיו, במודעה שתפורסם בכל עת שהיא, לצמצם את פעולות הדיג של כל דיג או דיגים בעלי רשיון (למרות כל דבר האמור ברשיון הדיג שלו או שלהם או למרות כל תנאים המצורפים לרשיון) לעתים קבועות או למקומות קבועים וכן (או) לשיטות קבועות, אם ע״י קביעת תור לדיג ואם באופן אחר.


18 בפברואר, 1937.
  • י. התורן הול
    מנהל עניני הממשלה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.