תקנות מחלות בעלי חיים (דיג) מתוך

תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ״ב–2022

ק״ת תשפ״ב, 3144.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22(א)(2), (5א) ו־(14) ו־28(א1) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985 (להלן – פקודת מחלות בעלי חיים), ולפי סעיף 9(1) לפקודת הדיג, 1937 (להלן – פקודת הדיג), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 22(ג) לפקודת מחלות בעלי חיים לעניין תקנה 9 לתקנות, ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), למעט לעניין תקנה 11, אני מתקין תקנות אלה:

תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

פרק ב׳: טיפול בשלל דיג

פרק ג׳: דיג במים מזוהמים

פרק ד׳: עונשין והוראות שונות

תוספת ראשונה: דגים רעילים למאכל אדם

תוספת שנייה: הודעה על זיהום מים

פרק א׳: פרשנות

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”גורם מוסמך“ – כל אחד מאלה או מי שהוא הסמיכו לכך בכתב:

(1)

המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה;

(2)

המנהל הכללי של משרד הבריאות;

(3)

מנהל החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים לישראל;

”דיג“ – שליית שלל דיג ממקווה מים, לרבות איסופם מן החוף, בין שהם חיים ובין שהם מתים, למעט דיג לצריכה עצמית;

”דיג לצריכה עצמית“ – דיג שאינו טעון רישיון לפי פקודת הדיג או שברישיון הדיג רשום שהוא למטרה ספורטיבית ומיועד לצריכה עצמית בלבד;

”המנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או חלקן;

”המשרד“ – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

”זיהום מים“ – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק המים, התשי״ט–1959;

”מי שתייה“ – כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940;

”מקווה מים“ – כל אחד מאלה: ים, נחל, אגם, מאגר מים, למעט פארק דיג ומשק חקלאי לגידול דגים למאכל;

”פקיד הדיג הראשי“ – כהגדרתו לפי פקודת הדיג;

”קרח“ – צורתם המוצקה של מי שתייה או של מי ים שאינם מי נמל או מאזור אסור כהגדרתו בתקנה 5, ובלא תוספת חומרים משמרים;

”רישיון“ – רישיון דיג או רישיון לספינה, לפי העניין;

”רישיון דיג“ – רישיון לדוג דגים שניתן לפי פקודת הדיג;

”רישיון לספינה“ – רישיון לכלי שיט המשמש לדיג שניתן לפי פקודת הדיג;

”שיווק“ – העברה לאחר בין בתמורה ובין שלא בתמורה;

”שלל דיג“ – בעלי חיים החיים במים, למעט יונקים ימיים.

פרק ב׳: טיפול בשלל דיג

2.

החזקת שלל דיג בכלי שיט

לא יחזיק אדם בכלי שיט שלל דיג אלא בתנאים אלה:

(1)

המשטח והציוד הבאים במגע עם שלל הדיג עשויים חומר שאינו סופג, הם ניתנים לניקוי וחיטוי בקלות והם אינם חלודים;

(2)

כלי השיט נקי ומתבצעת בו הדברה למניעת מזיקים;

(3)

בכלי השיט אין בעלי חיים, למעט שלל דיג;

(4)

האזור שמוחזק בו שלל הדיג נקי, ומבנהו מונע מגע של שלל הדיג עם מי שיפוליים כהגדרתם בתקנות הנמלים (מעגנות), התשע״א–2010, שפכים, עשן, דלק, שמנים, גריז וכל זיהום אחר העלול לפגוע בבריאות הציבור;

(5)

שלל הדיג מוחזק בכלי קיבול (להלן – מכל) נקי, עשוי חומר שאינו סופג, הוא ניתן בקלות לניקוי ולחיטוי והוא אינו חלוד;

(6)

שלל הדיג מופרד מכל חומר אחר, לרבות מיני הדגים הרעילים למאכל בני אדם המנויים בתוספת הראשונה, טרם הכנסתו למכל ומכוסה בקרח לאחר הכנסתו למכל;

(7)

שלל הדיג מוחזק בטמפרטורה שאינה עולה על 4 מעלות צלזיוס.

3.

שמירת מסמכים

מי שעושה שימוש בכלי שיט לדיג, ישמור אצלו את הרישיון לספינה או את העתקו אם אינו בעל הרישיון, ואת רישיון הדיג ויציגם לפי דרישה.

פרק ג׳: דיג במים מזוהמים

4.

הודעה על זיהום

נוכח לדעת גורם מוסמך כי קיים זיהום מים או חשד לזיהום במקווה מים, יודיע על כך למנהל בהתאם למידע שברשותו ולפי הטופס שבתוספת השנייה.

5.

הכרזה על אזור אסור לדיג

(א)

ראה המנהל שקיים חשש של סיכון בריאות הציבור כתוצאה מדיג במקווה מים שיש בו זיהום מים, בין השאר על סמך הודעת גורם מוסמך, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך, להכריז על האזור אזור אסור לדיג עקב זיהום ארעי או מתמשך (להלן – אזור אסור); המנהל רשאי לקבוע ששטח האזור האסור וגבולותיו יהיו שונים מאלה של אזור הזיהום, בין השאר על סמך הודעת הגורם המוסמך מכוח תקנה 4, וכן להגביל את אסור הדיג למיני דגים אשר נמצא בהם זיהום ארעי או מתמשך.

(ב)

הכרזת המנהל לפי תקנת משנה (א) על אזור אסור עקב זיהום ארעי תהיה תקפה למשך 30 ימים ותפורסם לפי תקנה 8, זולת אם בוטלה קודם לכן לפי תקנה 7, ואולם המנהל רשאי להאריך את תוקף ההכרזה מזמן לזמן לתקופות נוספות, אם ראה כי ממשיכות להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה.

6.

איסור דיג באזור אסור

(א)

לא ידוג אדם שלל דיג באזור שהוכרז אזור אסור לפי תקנה 5.

(ב)

לא ישווק אדם שלל דיג שמקורו באזור שהוכרז אזור אסור.

7.

ביטול הכרזה

המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך, לבטל הכרזה על אזור אסור ויודיע על כך כאמור בתקנה 8.

8.

פרסום הכרזה וביטולה

(א)

הכרזה על אזור אסור וביטולה יפורסמו ברשומות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית, באתר אינטרנט חדשותי בשפה הערבית ובאתר האינטרנט של המשרד; הודעה על ההכרזה תישלח לרופאים הווטרינריים המוסמכים לפיקוח בשווקים לפי סעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, באמצעות מנהל היחידה הווטרינרית כהגדרתו בחוק האמור, ולתחנות מיון לדגים כמשמעותן בפסקה (3) להגדרה ”מפעל לשחיטת בשר“ בסעיף 177 לחוק האמור.

(ב)

בחופים שבהם קיים אזור אסור עקב זיהום שהוכרז לפי תקנה 5, יציב המשרד שלטים המורים על איסור הדיג בשפות העברית, הערבית והאנגלית ובאותיות גדולות וברורות הניתנות לקריאה בקלות.

9.

חובות רשות מקומית

רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות בכתב לרשות מקומית שבשטחה מצוי אזור אסור, לפנות גוויות של שלל דיג למכון לכילוי פסדים, או להטמינן במקום ובתנאים שיורה; ואולם לא יורה רופא וטרינר ממשלתי על הטמנה אלא לאחר התייעצות עם מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך.

פרק ד׳: עונשין והוראות שונות

10.

עונשין

(א)

מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(1)

החזיק שלל דיג בטמפרטורה העולה על 4 מעלות צלזיוס בניגוד לתקנה 2(7);

(2)

דג שלל דיג באזור אסור, בניגוד לתקנה 6(א);

(3)

שיווק שלל דיג שמקורו באזור אסור, בניגוד לתקנה 6(ב).

(ב)

מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(1)

החזיק שלל דיג בכלי שיט, בניגוד לתקנות 2(1) עד (6);

(2)

לא שמר אצלו את הרישיון לספינה או את העתקו ואת רישיון הדיג, בניגוד לתקנה 3.

11.

סמכות פקיד הדיג הראשי

(א)

קיום הוראות תקנות אלה יהיה תנאי ברישיון.

(ב)

הפר בעל רישיון הוראה מהוראות תקנות אלה, רשאי פקיד הדיג הראשי לבטל או להתלות את הרישיון שברשותו או להימנע מחידושו, ובלבד שאם פקיד הדיג הראשי החליט על ביטול הרישיון או התלייתו, תינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ג)

ראה המנהל כי הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, רשאי הוא להמליץ לפקיד הדיג הראשי לנקוט הליך לביטול הרישיון או להימנע מחידושו לפי תקנת משנה (ב), בעקבות ההפרה.

(ד)

המלצת המנהל תועבר לפקיד הדיג הראשי בטרם החלטה על ביטול רישיון או הימנעות מחידושו לפי תקנת משנה (ב).

12.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה 3 חודשים מיום פרסומן.