חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973

תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות


ק״ת תשל״ג, 1924; תשל״ד, 1620; תשל״ז, 2513; תשל״ח, 743; תש״ם, 928, 1013, 1400, 1784; תשמ״א, 1464; תשמ״ב, 264, 1386; תשמ״ג, 1018; תשמ״ה, 533; תשמ״ו, 458; תשמ״ז, 289, 577, 1066; תש״ן, 112; תשנ״ב, 1174; תשנ״ו, 1020; תשנ״ז, 703; תשנ״ח, 84; תשנ״ט, 896;תש״ס, 726; תשס״ב, 575; תשס״ג, 413; תשס״ו, 1006; תשס״ח, 390, 418; תשס״ט, 302, 1332; תש״ע, 1363; תשע״א, 906; תשע״ב, 1496, 1497; תשע״ג, 239; תשע״ד, 511, 1112, 1198; תשע״ו, 736, 750; תשע״ז, 681, 753, תשע״ז, 812, 1199; תשע״ח, 151; תשע״ט, 1314, 3508, 3508; תשפ״א, 2071.


בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 11א ו־22 לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947, ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק א׳: הוראות כלליות

הגדרות [תיקון: תש״ם, תשמ״ה, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ד־2]
בתקנות אלה –
”איגוד מדעי“ – תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי;
”המועצה“ – המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל;
”מדע יסוד“ – אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, אנטומיה פתולוגית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה;
”מוסד מוכר“ – יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על־ידי המנהל לפי המלצת המועצה;
”מוסד סגור“ – (נמחקה);
”מקצוע משנה“ – ענף רפואה המפורש בטור ב׳ לתוספת שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי;
”מקצוע־על“ – ענף רפואה מן המפורטים בתקנה 6(ג), שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט בתוספת;
”מקצוע ראשי“ – ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף;
”פנקס התמחות“ – פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה;
”קורס להחייאה מתקדמת“ (Advanced Trauma Life Support – ”ATLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
”קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת“ (Advanced Pedatic Life-Support – ”APLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
”קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת“ (Advanced Cardiac Life-Support – ”ACLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה;
”רופא“ – מורשה לעסוק ברפואה לפי סעיף 3 לפקודה.
תואר מומחה
לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן – תואר) אלא אחד התארים הנקובים בטור א׳ של התוספת, ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה.
[תיקון: תשנ״ז]

פרק ב׳: בקשה להתמחות

בקשה להתמחות ופנקס התמחות [תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ז]
(א)
רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה:
(1)
אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין סעיף 4(ב) לפקודה בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה;
(2)
אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות.
(ב)
אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות.
(ג)
המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ד).
(ד)
המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל.
(ה)
המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ג).
(ו)
מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה.
(ז)
לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה ללא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב); ואולם רשאי המנהל, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא היתה למתמחה שליטה עליהן.

פרק ג׳: התמחות

חובת התמחות [תיקון: תשנ״ב]
פרט לאמור בתקנה 10 חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות פרק זה ולהיבחן לפי פרק ה׳.
סדרי התמחות [תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״ב, תשס״ט, תש״ע, תשע״ט]
(א)
התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.
(ב)
(נמחקה).
(ג)
(נמחקה).
(ד)
שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.
(ה)
מתמחה במקצוע־על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי.
(ו)
(נמחקה).
(ז)
מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה.
התמחות במשרה חלקית [תיקון: תשע״ב־2, תשע״ו, תשע״ח]
לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (הוראת שעה), התשע״ב–2012, בתקופה שמיום 17.6.2012 ועד יום 22.8.2022, יחולו הוראות אלה:
(א)
על אף האמור בתקנה 5(א), התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (ג) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה שלמה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, הכל בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה.
(ב)
התמחות כאמור בתקנת משנה (א) בהיקף הקטן ממשרה שלמה תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע בתוספת, בשינויים המחויבים, ולפי תכנית שאישרה המועצה המדעית מראש.
(ג)
תקנות משנה (א) ו־(ב) יחולו על התמחות לפי טור ב׳ בתוספת במקצועות כמפורט להלן:
(1)
מחלות ריאה כאמור בפרט 5;
(2)
אנדוקרינולוגיה כאמור בפרט 7;
(3)
הרדמה כאמור בפרט 21;
(4)
ניאונטולוגיה כאמור בפרט 36;
(5)
רפואה דחופה כאמור בפרט 54(1) עד (5);
(6)
מינהל רפואי כאמור בפרט 35.
תקופת התמחות [תיקון: תש״ם, תשנ״ב, תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ז־3]
(א)
תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין בטור ב׳ לתוספת לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו.
(ב)
מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע בתוספת לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת בתוספת.
(ג)
מקצוע־על הוא אחד מהפרטים לתוספת המנויים להלן: 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 27 (מסלולים ב׳ עד ח׳ בלבד), 32 (מסלול א׳ בלבד), 35, 36, 37, 38, 39, 41, 43, 44, 45, 46, 48, 49, 50, 51, 52, 53, 54 (מסלולים 1 עד 5 בלבד), 55 ו־56.
(ג1)
תקופת ההתמחות במקצוע־על תהיה כמצוין בטור ב׳ בתוספת לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע־על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים בטור ב׳ בתוספת מסלול התמחות המאפשר זאת.
(ד)
ששת חודשי הסטז׳ האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז׳ ובין תחילת ההתמחות.
רציפות התמחות [תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט]
(א)
רציפות כאמור בתקנה 5 תהיה –
(1)
במדע יסוד – ששה חדשים רצופים;
(2)
(נמחקה);
(3)
במקצוע משנה – תקופה שלא תפחת מהאמור בתוספת.
(ב)
לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג).
(ג)
על אף האמור בתקנות 5(א) ו־7(א) מותרות הפסקות כלהלן:
(1)
הפסקה שנגרמה על־ידי שירותו של המועמד בצבא־הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב־ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;
(2)
הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר;
(3)
הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל;
(4)
(נמחקה);
(5)
הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים;
(6)
הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד.
אי־הכרה בהתמחות [תיקון: תש״ם]
לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע.
חריג בדבר תואר המדריך
על אף האמור בתקנה 5 יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר –
(1)
אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו;
(2)
במקצועות שאינם רפואיים־קליניים – אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי־הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של ”מוסמך“ והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור.
חובת עמידה בקורסי החייאה מתקדמת [תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״ג, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ט]
(א)
מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים בפרטים 12, 12א, 13, 14, 15, 16, 17, 19, 21, 22, 39, 40, 43 ו־54 בתוספת, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת.
(ב)
מתמחה ברפואת ילדים כמפורט בפרט 9 בתוספת וברפואה דחופה כמפורט בפרט 54 בתוספת, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת.
(ג)
מתמחה ברפואה דחופה כמפורט בפרט 54 בתוספת, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת.
פטורים מחובת התמחות [תיקון: תשל״ז, תש״ם, תש״ם־3, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ה, תשנ״ב, תש״ס, תשס״ט, תשע״ד]
(א)
המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל:
(1)
(נמחקה);
(2)
למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף;
(3)
למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות.
(ב)
המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א׳, שלב ב׳ או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור – תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר.
(ג)
לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד –
(1)
בוגר באחד ממדעי היסוד;
(2)
מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית;
(3)
מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות;
(4)
מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם.
[תיקון: תשנ״ב]

פרק ד׳: הכרה במוסד להתמחות

הגדרות [תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3]
”הכרה במוסד“ – הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות;
”ועדה להכרה עליונה“ – הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה;
”ועדות הכרה“ – ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות;
”תנאי הכרה“ – תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות.
הגשת בקשה [תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3]
(א)
בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה.
(ב)
העתק הבקשה יישלח למנהל.
(ג)
ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה.
הכרה במוסד מוכר [תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3]
(א)
הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד.
(ב)
המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם.
(ג)
הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו.
ביטול הכרה או הגבלתה [תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3]
(א)
חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל.
(ב)
המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים.
תקופת ההכרה [תיקון: תשנ״ב]
(א)
הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה בסעיף 10ב, לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה.
(ב)
על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות פרק זה.
[תיקון: תשנ״ב]

פרק ה׳: בחינות

סימן א׳: מוסדות בחינה

ועדת בחינות עליונה [תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו]
(א)
מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה.
(ב)
יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה.
ועדות מומחיות [תיקון: תשמ״ו]
(א)
הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן:
(1)
ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה;
(2)
ועדה למקצועות כירורגיים.
(ב)
את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה.
(ג)
חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל.
ועדות לבחינות מקצועיות [תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו, תשנ״ב]
(א)
הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט בתוספת, חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות.
(ב)
הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה.
(ג)
את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה.
(ד)
חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה.
(ה)
מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה.
(ו)
תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה.
(ז)
אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה.
(ח)
התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה.
שטחי פעולה של ועדות המומחיות [תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ו, תש״ס, תשע״ד]
במסגרת התפקידים לפי תקנה 12 אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה:
(1)
הועדה למקצועות פנימיים –

א. רפואה פנימית;
ב. קרדיולוגיה;
ג. הימטולוגיה;
ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה;
ה. מחלות ריאה;
ו. גסטרואנטרולוגיה;
ז. אנדוקרינולוגיה;
ח. נפרולוגיה;
ט. רפואת ילדים;
י. נוירולוגיה;
יא. פסיכיאטריה;
יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר;
יג. מחלות עור ומין;
יד. רדיולוגיה אבחנתית;
טו. אונקולוגיה;
טז. רפואה גרעינית;
יז. רפואת המשפחה;
יח. בריאות הציבור;
יט. אנטומיה פתולוגית;
כ. רפואה משפטית;
כא. רפואה פיסיקלית ושיקום;
כב. ניאונטולוגיה;
כג. מינהל רפואי;
כד. גנטיקה רפואית;
כה. ראומטולוגיה;
כו. מחלות זיהומיות;
כז. רפואה תעסוקתית;
כח. (נמחקה);
כט. מיקרוביולוגיה קלינית;
ל. ביוכימיה קלינית;
לא. גריאטריה;
לב. נוירולוגיית ילדים;
לג. קרדיולוגיית ילדים;
לד. מחלות ריאה ילדים;
לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים;
לו. הימטו־אונקולוגיית ילדים;
לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים;
לח. נפרולוגיית ילדים;
לט. אנדוקרינולוגיית ילדים;
מ. פרמקולוגיה קלינית.

(2)
הועדה למקצועות כירורגיים:

א. כירורגיה כללית;
ב. נוירוכירורגיה;
ג. כירורגיה של בית החזה;
ד. כירורגיה אורטופדית;
ה. כירורגיה פלסטית;
ו. כירורגיה אורולוגית;
ז. מחלות אף, אוזן וגרון;
ח. מחלות עיניים;
ט. הרדמה;
י. יילוד וגינקולוגיה;
יא. כירורגיית כלי דם;
יב. כירורגיה של היד;
יג. טיפול נמרץ כללי;
יד. כירורגיית ילדים;
טו. טיפול נמרץ ילדים;
טז. רפואה דחופה.

(3)
(נמחקה).
ישיבות והחלטות ועדות המומחיות [תיקון: תש״ם, תשנ״ב]
(א)
מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן.
(ב)
היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה.
(ג)
החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה.
[תיקון: תש״ם, תשמ״ו]
(בוטלה).

סימן ב׳: סדרי בחינה

צורת הבחינות [תיקון: תש״ם]
(א)
בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית.
(ב)
הבחינות ייערכו בשפה העברית.
שלבי בחינות [תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ו]
(א)
הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א׳ ושלב ב׳.
(ב)
מתמחה רשאי לגשת לבחינה שלב א׳ בכל עת אחרי שסיים מחצית תקופת ההתמחות בכפוף לאמור בתקנה 24(ב).
(ג)
מתמחה שעמד בבחינה שלב א׳ רשאי לגשת לבחינת שלב ב׳ בכפוף לאמור בתקנה 21.
בחינה בשלב א׳ [תיקון: תשל״ח, תשמ״ו]
(א)
הבחינה בשלב א׳ תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו־פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול.
(ב)
בחינה בשלב א׳ יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה.
בחינה בשלב ב׳ [תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ד־2]
(א)
הבחינה בשלב ב׳ תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו.
(ב)
במקצועות־על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת.
(ג)
במקצוע־על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור בתקנה 6(ג1), חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א׳ ושלב ב׳ של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע־העל.
מועדי בחינות [תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ו]
בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור.
השתתפות בבחינות [תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ז־4]
(א)
(1)
קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב׳ באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה;
(2)
המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ״ד–1983 (להלן – צו הרופאים (אגרות)).
(ב)
המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה.
(ג)
מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה.
(ד)
אי־השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו.
ציוני בחינות [תיקון: תשל״ח, תשמ״ו, תשנ״ב]
(א)
ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון ”עובר“ או ”נכשל“.
(ב)
ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א׳.
(ג)
הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב׳; כל חלק יצוין בציון נפרד.
(ד)
בבחינות שלב ב׳ רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה.
אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן [תיקון: תש״ם, תשמ״ו]
(א)
ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה.
(ב)
לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו.
בחינה חוזרת [תיקון: תשל״ח, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ב]
(א)
מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה בבחינת שלב ב׳ רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם נוספת יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל.
סודיות הבחינה
ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין.
[תיקון: תשנ״ב]

פרק ו׳: החלטה בדבר מתן תואר

תפקיד והמלצות המועצה [תיקון: תש״ם, תשנ״ב]
(א)
משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי תקנה 8, בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל.
(ב)
במקרה פטור מחובת התמחות לפי תקנה 10(א) תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור.
דיון מחדש
לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים.
ועדה מיוחדת [תיקון: תש״ם]
לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו.
הגשת הבקשה [תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשנ״ב, תשנ״ז, תשע״ז־4]
רופא המבקש אישור תואר (להלן – מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו –
(1)
דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע״י המנהל;
(2)
רשיון או היתר זמני בר־תוקף לעסוק ברפואה בישראל;
(3)
תעודה על גמר התמחותו לפי פרק ג׳ או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי תקנה 10;
(4)
פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים;
(5)
אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור בפרק ה׳ או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן;
(6)
המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע־על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה;
(7)
אישור על תשלום האגרה שלפי סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות).
החלטת המנהל [תיקון: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ט]
(א)
לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי תקנה 29 כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי תקנה 28 – כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת.
(א1)
המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי תקנה 26 על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה:
(1)
הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי;
(2)
שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם לסעיף 41 לפקודה, או מתנהלת נגדו קובלנה לפי סעיף 41 או לפי סעיף 44א לפקודה.
(ב)
אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי תקנה 29, הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו.
(ג)
תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א׳ בכסלו תשל״ט (1 בדצמבר 1978) ואילך.
[תיקון: תשנ״ב]

פרק ז׳: הוראות שונות

סדרי דיונים ועבודה
(א)
המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו.
(ב)
המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי תקנה 28 רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות.
פנקס
המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם.
התחזות [תיקון: תשנ״ב]
(א)
לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה.
(ב)
בוטל תואר לפי תקנה 33, יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה.
(ג)
לענין תקנה זו, ”תואר מומחה“ – לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה.
ביטול תואר והתלייתו [תיקון: תש״ם, תשע״ז־4]
(א)
רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג־שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי־יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל־פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי תקנה 28; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה.
(ב)
התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים.
(ג)
בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות).
(ד)
על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה.
פרסומים
הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות.
ביטול [תיקון: תש״ם]
(א)
תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964 – בטלות.
(ב)
תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה.
תחילה [תיקון: תשל״ד, תש״ם]
(א)
תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות.
(ב)
בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ״ב בניסן תשל״ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו – המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע.
השם [תיקון: תשל״ז]
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“ [במקור: ”תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“].

תוספת

(תקנה 2)

[תיקון: תשנ״ב]
טור א׳
התואר
טור ב׳
מסלול ההתמחות
1.
מומחה ברפואה פנימית
[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט־2, תשפ״א]
₂ שנים, מהן –
א.
3 שנים ברפואה פנימית;
ב.
חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי;
ג.
5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול־יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית.
2.
מומחה בקרדיולוגיה
[תיקון: תשל״ז, תשנ״ו, תש״ס, תשס״ב]
אחד משלושת המסלולים הבאים:
א.
תואר מומחה ברפואה פנימית;
3 שנים קרדיולוגיה;

או

ב.
1 שנה רפואה פנימית;
1 שנה קרדיולוגיה;
2 שנים רפואה פנימית;
2 שנים קרדיולוגיה;

או

ג.
3 שנים רפואה פנימית;
3 שנים – קרדיולוגיה
הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים – ¹₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה.
3.
מומחה בהימטולוגיה
[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]
אחד משלושת המסלולים הבאים:
א.
תואר מומחה ברפואה פנימית;
₂ שנים הימטולוגיה;

או

ב.
1 שנה ברפואה פנימית;
1 שנה הימטולוגיה;
2 שנים ברפואה פנימית;
₂ שנים הימטולוגיה;

או

ג.
3 שנים ברפואה פנימית;
₂ שנים הימטולוגיה.
4.
מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה
[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״ו, תשנ״ט]
אחד משלושת המסלולים הבאים:
א.
תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים;
1 שנה אימונולוגיה קלינית;
1 שנה אלרגולוגיה;

או

ב.
1 שנה ברפואה פנימית;
1 שנה באימונולוגיה קלינית;
2 שנים ברפואה פנימית;
1 שנה באלרגולוגיה;

או

ג.
3 שנים ברפואה פנימית;
1 שנה אימונולוגיה קלינית;
1 שנה אלרגולוגיה.
5.
מומחה למחלות ריאה
[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשס״ב, תשע״ט, תשפ״א]
אחד משלושת המסלולים האלה:
א.
תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה;
₄ שנים, מהן –
שנתיים מחלות ריאה, מתוכן חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית;
ב.
1 שנה ברפואה פנימית;
₄ שנים, מהן –
שנה מחלות ריאה, מתוכה חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית;
2 שנים רפואה פנימית;
1 שנה מחלות ריאה;
ג.
3 שנים ברפואה פנימית;
₄ שנים, מהן –
שנתיים מחלות ריאה, מתוכן חודש אחד במכון למלחמה בשחפת;
חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי;
חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, רפואה פליאטיבית.
6.
מומחה בגסטרואנטרולוגיה
[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]
אחד משלושת המסלולים הבאים:
א.
תואר מומחה ברפואה פנימית;
₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה;

או

ב.
1 שנה ברפואה פנימית;
1 שנה בגסטרואנטרולוגיה:
2 שנים ברפואה פנימית;
₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה;

או

ג.
3 שנים ברפואה פנימית;
₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה.
7.
מומחה באנדוקרינולוגיה
[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשס״ב]
אחד מארבעת המסלולים הבאים:
א.
תואר מומחה ברפואה פנימית;
2 שנים אנדוקרינולוגיה;

או

ב.
1 שנה ברפואה פנימית;
1 שנה באנדוקרינולוגיה;
2 שנים ברפואה פנימית;
1 שנה באנדוקרינולוגיה;

או

ג.
3 שנים ברפואה פנימית;
2 שנים באנדוקרינולוגיה;

או

ד.
תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה;
9 חודשים רפואה פנימית;
2 שנים אנדוקרינולוגיה.
8.
מומחה בנפרולוגיה
[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]
אחד משלושת המסלולים הבאים:
א.
תואר מומחה ברפואה פנימית;
₂ שנים בנפרולוגיה;

או

ב.
1 שנה ברפואה פנימית;
1 שנה בנפרולוגיה;
2 שנים ברפואה פנימית;
₂ שנים בנפרולוגיה;

או

ג.
3 שנים ברפואה פנימית;
₂ שנים בנפרולוגיה.
הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית.
9.
מומחה ברפואת ילדים
[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט־3, תשפ״א]
4 שנים, מהן –
א.
33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה:
חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים;
3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים;
ב.
¹₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד;
ג.
¹₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים;
ד.
חודש ברפואה דחופה ילדים;
ה.
חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה:
הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית.
10.
מומחה בנוירולוגיה
[תיקון: תש״ם, תשמ״א, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט, תש״ע, תשע״ד]
₂ שנים מהן –
א.
₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה – חובה;
ב.
3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית – חובה;
ג.
3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר – חובה;
ד.
3 חדשים באחד מאלה:
רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית.
11.
מומחה בפסיכיאטריה
[תיקון: תשמ״א, תשמ״ב־2, תש״ן, תשס״ב, תש״ע, תשע״א, תשע״ד]
4 שנים, מהן –
א.
2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה תהיה במחלקה לפסיכיאטרייה של הילד והמתבגר;
ב.
שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש – מ.ר;
ג.
¹₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חדשים בנוירולוגיה ו־3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו־3 חודשים ברפואת המשפחה.
ד.
¹₂ שנה באחד מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית.
12.
מומחה בכירורגיה כללית
[תיקון: תש״ם, תשמ״ה, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ג]
₂ שנים, מהן –
א.
₂ שנים במחלקה לכירורגיה כללית – חובה;
ב.
3 חודשים טיפול נמרץ;
ג.
9 חודשים, מהם 3 חודשים בכל אחד משלושה מן המקצועות האלה:
כירורוגיית ילדים, נוירוכירורגיה, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, כירורגיה אורולוגית, כירורגיית בית החזה, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה אורתופדית, השתלת איברים, הרדמה, טיפול נמרץ, יחידה לטראומה.
12א.
מומחה בכירורגית ילדים
[תיקון: תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ח, תשע״ז־3, תשפ״א]
אחד משני המסלולים האלה:
א.
₂ שנים, מהן –
שנה אחת כירורגית ילדים;
שנתיים כירורגיה כללית;
שתי שנים ו־3 חודשים בכירורגית ילדים;
3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים;
ב.
תואר מומחה בכירורגיה כללית
₂ שנים, מהן –
27 חודשים בכירורגית ילדים – מ.ר;
3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים.
13.
מומחה בנוירוכירורגיה
[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט]
₂ שנים, מהן –
א.
(נמחק);
ב.
4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה – חובה;
ג.
3 חודשים טיפול נמרץ כללי – חובה;
ד.
3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה – חובה;
ה.
3 חודשים נוירורדיולוגיה – חובה;
ו.
3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית.
14.
מומחה לכירורגיה של בית החזה
[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תשס״ג, תשע״ו־2, תשע״ז־3]
אחד משלושת המסלולים האלה:
א.
מסלול כירורגיית לב
₂ שנים מהן –
(1)
₂ שנים מהן –
36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים;
3 חודשים קרדיולוגיה;
3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה;
(2)
2 שנים באחד מאלה:
(א)
מסלול כירורגיית לב (מבוגרים):
24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים);

או

12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית;
3 חודשים רדיולוגיה פולשנית;
3 חודשים ניתוחי כלי דם;
6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים;

או

18 חודשים טיפול נמרץ כללי;
6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב;
(ב)
מסלול כירורגיית לב (ילדים):
2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים;
4 חודשים קרדיולוגיית ילדים;
18 חודשים כירורגיית לב ילדים;
(ג)
מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה):
3 חודשים ריאות;
21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה;
ב.
מסלול כירורגיית חזה כללית
₂ שנים מהן –
₂ שנים במחלקה לכירורגיית חזה ולב; ובלבד שבבית חולים שקיימת בו הפרדה בין מחלקת כירורגיית חזה ומחלקת כירורגיית לב – יהיו 4 שנים במחלקה לכירורגיית חזה ו־¹₂ שנה במחלקת כירורגיית לב;
6 חודשים בכירורגיה כללית;
3 חודשים במכון ריאות;
3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי;
ג.
(נמחק).
15.
מומחה בכירורגיה אורתופדית
[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ח, תשע״א, תשע״ג, תשפ״א]
₂ שנים, מהן –
א.
4 שנים – כירורגיה אורתופדית;
ב.
6 חודשים באחד מהמקצועות האלה או 3 חודשים בכל אחד משניים מתוכם:
כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; ואולם בכירורגיית כף יד ובאורתופדיית ילדים לפי סעיף קטן זה, אין לבצע יותר משלושה חודשים בכל אחד;
ג.
(בוטל);
ד.
3 חודשים – טיפול נמרץ כללי;
ה.
3 חודשים – אורתופדיית ילדים;
ו.
3 חודשים – כירורגיית כף יד;
ז.
3 חודשים באחד מאלה:
שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה.
16.
כירורגיה פלסטית ואסתטית
[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תש״ס, תשפ״א]
₂ שנים, מהן –
א.
6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית – חובה;
ב.
₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית – חובה, ו־3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) – חובה;
ג.
3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד – חובה;
ד.
3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים.
17.
מומחה בכירורגיה אורולוגית
[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ח, תשס״ו, תשע״ב]
₂ שנים, מהן –
א.
4.5 שנים כירורגיה אורולוגית;
ב.
9 חודשים כירורגיה כללית, החייבים להיות בתוך שלוש השנים הראשונות להתמחות;
ג.
3 חודשים באחד מהמקצועות האלה:
כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת איברים, אונקולוגיה, כירורגיה כללית.
18.
מומחה במחלות עור ומין
[תיקון: תש״ם, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד]
₂ שנים, מהן –
א.
6 חודשים ברפואה פנימית – חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות;
ב.
₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין – חובה;
ג.
(בוטל);
ד.
שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן:
אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, אנטומיה פתולוגית;
ה.
שלושה חודשים כירורגיה פלסטית.
19.
מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר
[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשע״א]
5.5 שנים, מהן –
4 שנים ו־9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון;
3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה;
6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת במחלקות אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה.
הערה: במקצועות כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי והרדמה לא ניתן לעבור התמחות העולה על 6 חודשים במהלך כל תקופת ההתמחות.
20.
מומחה במחלות עיניים
[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשס״ו, תשע״ו־2, תשע״ט־3]
₂ שנים, מהן –
א.
4 שנים במחלקה לרפואת עיניים – מ.ר;
ב.
6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה:
הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר,

או

3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו־3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה:
גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית.
21.
מומחה להרדמה
[תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ו־2]
₂ שנים, מהן –
א.
₄ שנים בהרדמה – חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות);
ב.
6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים – טיפול נמרץ כללי – חובה;
ג.
שלושה חודשים במרפאת כאב – חובה;
ד.
שלושה חודשים בכל אחד משניים מאלה או חודשיים בכל אחד משלושה מאלה:
רפואה פנימית, רפואת ילדים, גסטרואנטרולוגיה, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה;
ה.
(בוטל).
22.
מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה
[תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו]
₂ שנים, מהן –
א.
₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן:
₂ שנים יילוד – חובה;
12 חודשים גינקולוגיה – חובה;
6 חודשים פריון – חובה;
₂ שנים יילוד וגינקולוגיה – חובה;
ב.
12 חודשים לפי בחירה בין:
6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה:
כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית.
23.
מומחה ברדיולוגיה אבחנתית
[תיקון: תשמ״ב־2, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ג, תשפ״א]
אחד משני המסלולים האלה:
א.
₂ שנים, מהן –
3 שנים ו־9 חודשים – רדיולוגיה אבחנתית;
3 חודשים רפואה גרעינית;
6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית;

או

3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו־3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי;
ב.
תואר מומחה ברפואה גרעינית;
₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית.
24.
מומחה באונקולוגיה
[תיקון: תש״ם, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב]
אחד משני מסלולים אלה:
א.
אונקולוגיה רפואית –
5 שנים, מהן –
3 שנים אונקולוגיה רפואית – חובה;
1 שנה רדיותרפיה – חובה;
9 חודשים רפואה פנימית – חובה;
3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א׳.

או

ב.
רדיותרפיה –
5 שנים, מהן –
3 שנים רדיותרפיה – חובה;
1 שנה אונקולוגיה רפואית – חובה;
9 חודשים רפואה פנימית – חובה;
3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א׳.
25.
מומחה ברפואת המשפחה
[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־2]
4 שנים, מהן –
15 חודשים במרפאה לרפואת המשפחה בפיקוח ישיר וצמוד של המדריך;
10 חודשים במחלקה לרפואה פנימית;
5 חודשים במחלקה לרפואת ילדים;
2 חודשים המחלקה לרפואה דחופה;
4 חודשים – ב־2 תקופות של 2 חודשים כל אחת ב־2 ממקצועות אלה:
אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיסיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית;
12 חודשים אחרונים במרפאה לרפואת המשפחה בפיקוח המדריך;
קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל ועמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו.
26.
מומחה בבריאות הציבור
[תיקון: תש״ם־4, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ג]
4 שנים מהן –
א.
אחד משני המסלולים האלה:
30 חודשים שירותים קהילתיים – חובה ו־6 חודשים אפידמיולוגיה – חובה;

או

30 חודשים אפידמיולוגיה – חובה ו־6 חודשים שירותים קהילתיים – חובה.
הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה;
ב.
6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים;
ג.
6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר.
27.
מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום
[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ז־3]
אחד משמונה מסלולים אלה:
א.
3.5 שנים, מהן –
2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
3 חודשים רפואה פנימית;
3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
3 חודשים נוירולוגיה;
3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה;

או

ב.
(1)
תואר מומחה בנוירולוגיה;
(2)
2.5 שנים, מהן –
24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה;

או

ג.
(1)
תואר מומחה בגריאטריה;
(2)
2.5 שנים, מהן –
24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
3 חודשים נוירולוגיה;

או

ד.
(1)
תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית;
(2)
2.5 שנים, מהן –
24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
3 חודשים רפואה פנימית;
3 חודשים נוירולוגיה;

או

ה.
התואר מסלול ההתמחות
(1)
תואר מומחה ברפואה פנימית;
(2)
2.5 שנים, מהן –
24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
3 חודשים נוירולוגיה;

או

ו.
(1)
תואר מומחה ברפואת משפחה;
(2)
2.5 שנים, מהן –
24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
3 חודשים נוירולוגיה;

או

ז.
(1)
תואר מומחה ברפואת ילדים;
(2)
2.5 שנים, מהן –
24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים;
3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד;

או

ח.
(1)
תואר מומחה בנוירוכירורגיה;
(2)
2.5 שנים, מהן –
24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום;
3 חודשים כירורגיה אורתופדית;
3 חודשים רפואה פנימית.
28.
[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשע״ד]
(בוטל).
28א.
מומחה במקצועות מעבדה קליניים
[תיקון: תשע״ז]
בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן –
א.
שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות);
ב.
שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים;
ג.
שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות);
ד.
חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם;
ה.
שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית.
הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ־4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות.
29.
מומחה במיקרוביולוגיה קלינית
[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו]
4 שנים, מהן –
א.
3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) – מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר;
ב.
1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים.
29א.
מומחה בביוכימיה קלינית
[תיקון: תשנ״ו, תשס״ב]
4 שנים, מהן –
א.
3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) – מ.ר.;
ב.
1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים.
30.
מומחה באנטומיה פתולוגית
[תיקון: תש״ן, תשס״ב, תשס״ו]
₂ שנים, מהן –
א.
4 שנים באנטומיה פתולוגית – חובה;
ב.
¹₂ שנה באחד ממקצועות אלה:
גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, כירורגיה כללית, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה, רפואת ילדים, רפואה פנימית, פתולוגיה של דרכי הנשימה, פתולוגיה משפטית, פתולוגיה של ראש צוואר, פתולוגיה של חלל הפה.
31.
מומחה ברפואה גרעינית
[תיקון: תש״ם, תש״ן, תשס״ב, תשס״ח, תשע״ג, תשפ״א]
אחד משני המסלולים האלה:
א.
4 שנים, מהן –
2 שנים ברפואה גרעינית;
6 חודשים ביחידת PET-CT;
שנה רדיולוגיה אבחנתית;
3 חודשים רפואה פנימית;
חודש רפואת ילדים;
חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה;
ב.
תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית;
₂ שנים רפואה גרעינית;
6 חודשים PET-CT.
32.
מומחה בגריאטריה
[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ג, תש״עף תשפ״א]
אחד משני המסלולים האלה:
א.
4 שנים, מהן –
2 שנים גריאטריה;
₂ שנה רפואה פנימית;
3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית;
3 חודשים באחד מן המקצועות האלה: יחידה גריאטרית בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום, פסיכיאטריה מבוגרים;
ב.
תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה;
1 שנים ו־9 חודשים גריאטריה;
3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית.
33.
מומחה ברפואה משפטית
[תיקון: תש״ם־3, תשע״ז־2]
5 שנים, מהן –
א.
3 שנים ברפואה משפטית;
ב.
שנה באנטומיה פתולוגית;
ג.
¹₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת־ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI);
ד.
3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית.
34.
מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
[תיקון: תשמ״א, תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד]
₂ שנים, מהן –
א.
1 שנה במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
ב.
1 שנה במחלקה פסיכיאטרית לילד או במחלקה פסיכיאטרית למתבגר או במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר, ויכול ש־3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום;
ג.
1 שנה במחלקה לפסיכיאטריה ויכול ש־6 חודשים ממנה יהיו במרפאה פסיכיאטרית או במחלקת יום – פסיכיאטרית – מ.ר.;
ד.
6 חודשים באחד או 3 חודשים בשניים מהמקצועות הבאים (מ.ר.):
במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר;
במחלקת אשפוז יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר;
ה.
6 חודשים ברפואת ילדים, ויכול ש־3 חודשים מהם יהיו במחלקה לאשפוז יום ילדים;
ו.
6 חודשים באחד או 3 חודשים בשניים מכל אחד מהמקצועות הבאים:
מרפאה פסיכיאטרית, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, רפואת ילדים;
ז.
(נמחק).
35.
מומחה במינהל רפואי
[תיקון: תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב, תשע״ד]
א.
בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה;
ב.
בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי;
ג.
2 שנים באחד משני מסלולים אלה:
(1)
18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי);
6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה״ל;
(2)
18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו־6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה״ל;
6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי.
36.
מומחה בנאונטולוגיה
[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״א, תשע״ד־3]
א.
תואר מומחה ברפואת ילדים.
ב.
3 שנים, מהן –
30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) – חובה;
6 חודשים במחלקת יילודים – חובה.
37.
מומחה בגנטיקה רפואית
[תיקון: תש״ן, תש״ע, תשע״ב]
א.
תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א׳ בתוספת זו;
ב.
2.5 שנים בגנטיקה קלינית.
38.
מומחה בראומטולוגיה
[תיקון: תש״ן, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ב, תשע״ד]
אחד מארבעה מסלולים אלה:
א.
מסלול מבוגרים;
תואר מומחה ברפואה פנימית;
2.5 שנים, מהן –
2.25 שנים ראומטולוגיה;
3 חודשים באחד מאלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום;

או

ב.
מסלול ילדים;
תואר מומחה ברפואת ילדים;
2.5 שנים, מהן –
2 שנים בראומטולוגיית ילדים;
3 חודשים ראומטולוגיית מבוגרים;
3 חודשים באחד מאלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום;

או

ג.
₂ שנים, מהן –
1 שנה ברפואה פנימית – חובה;
1.25 שנה ראומטולוגיה – חובה;
2 שנים ברפואה פנימית – חובה;
3 חודשים – באחד מאלה:
רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים;
1 שנה ראומטולוגיה – חובה;

או

ד.
₂ שנים, מהן –
3 שנים ברפואה פנימית – חובה;
1.25 שנה ראומטולוגיה – חובה;
3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה – חובה;
3 חודשים באחד מאלה:
רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים;
1 שנה ראומטולוגיה.
39.
מומחה בכירורגיה של היד
[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תש״ס]
א.
תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית.
ב.
₂ שנים בכירורגיה של היד.
40.
מומחה בכירורגיית כלי־דם
[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט]
5.5 שנים מהן –
א.
27 חודשים כירורגיה כללית;
ב.
33 חודשים כירורגיית כלי דם;
ג.
3 חודשים במחלקה לכירורגיה חזה ולב;
ד.
3 חודשים ביחידה לטיפול נמרץ.
41.
מומחה במחלות זיהומיות
[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט]
א.
תואר מומחה באחד מאלה:
רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה;
ב.
2 שנים מחלות זיהומיות – חובה.
42.
מומחה ברפואה תעסוקתית
[תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ח, תש״ע, תשע״ד]
₂ שנים מהן –
3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה – חובה;
9 חודשים רפואה פנימית;
3 חודשים אורתופדיה;
6 חודשים – ב־2 תקופות של 3 חודשים ב־2 מהמקצועות האלה:
א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה.
43.
מומחה בטיפול נמרץ כללי
[תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב, תשע״ג]
א.
תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה:
הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה;
ב.
2 שנים, מהן –
18 חודשים טיפול נמרץ כללי – חובה;
ג.
3 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה:
הרדמה, קריולוגיה, נפרולוגיה, מחלות ריאה, מחלות זיהומיות, טיפול נמרץ ילדים.
44.
נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד
[תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ח־2, תשע״ד]
תואר מומחה ברפואת ילדים;
3 שנים, מהן –
1.25 שנים נוירולוגית ילדים;
1 שנה התפתחות הילד;
3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים);
6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית.
45.
קרדיולוגיית ילדים
[תיקון: תשנ״ו]
תואר מומחה ברפואת ילדים;
3 שנים, מהן –
₂ שנים קרדיולוגיית ילדים;
3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים;
3 חודשים כירורגיית בית החזה.
46.
מחלות ריאה ילדים
[תיקון: תשנ״ו, תשס״ט]
תואר מומחה ברפואת ילדים;
₄ שנים, מהן –
21 חודשים מחלות ריאה ילדים;
3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים;
3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים).
47.
[תיקון: תשנ״ו, תשס״ו]
(בוטל).
48.
הימטו אונקולוגיית ילדים
[תיקון: תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ו־2]
א.
מומחה ברפואת ילדים;
ב.
₂ שנים, מהן –
₄ שנים המטו־אונקולוגיית ילדים – חובה;
3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה:
המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, אנטומיה פתולוגית, מחלות זיהומיות.
49.
גסטרואנטרולוגיית ילדים
[תיקון: תשנ״ו, תשס״ח, תשפ״א]
תואר מומחה ברפואת ילדים;
₂ שנים, מהן –
שנתיים ו־3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים;
3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים.
50.
נפרולוגיית ילדים
[תיקון: תשנ״ו]
תואר מומחה ברפואת ילדים;
₂ שנים, מהן –
2 שנים נפרולוגיית ילדים;
6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או –
3 חודשים דיאליזה בילדים ו־3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים.
51.
אנדוקרינולוגיית ילדים
[תיקון: תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד]
תואר מומחה ברפואת ילדים;
₄ שנים, מהן –
₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים;
3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים.
52.
טיפול נמרץ ילדים
[תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״ט, תשפ״א]
אחד משני המסלולים האלה:
א.
תואר מומחה ברפואת ילדים:
2.5 שנים, מהן –
24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים;
3 חודשים בטיפול נמרץ כללי;
3 חודשים הרדמה;
ב.
תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי:
2.5 שנים, מהן –
20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים;
חודש בטיפול נמרץ ילודים;
3 חודשים ברפואה דחופה ילדים;
3 חודשים במחלקת ילדים;
חודש קרדיולוגית ילדים;
חודש בריאות ילדים;
חודש בדימות ילדים.
53.
פרמקולוגיה קלינית
[תיקון: תשנ״ח]
א.
תואר מומחה באחד מאלה:
רפואה פנימית;
רפואת ילדים;
פסיכיאטריה;
ב.
2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית.
הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים.
54.
רפואה דחופה
[תיקון: תשנ״ט, תשס״ח, תשע״א, תשפ״א]
4 שנים מהן –
30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה;
9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית;
חודש אורתופדיה;
חודש טיפול נמרץ;
חודש מרפאה לרפואת המשפחה.
55.
רפואה לשיכוך כאב
[תיקון: תשס״ט, תשע״ט־2]
א.
תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה.
ב.
27 חודשים, מהם –
(1)
21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב;
(2)
3 חודשים נוירולוגיה;
(3)
3 חודשים הרדמה.
56.
רפואה פליאטיבית
[תיקון: תשע״ג]
א.
תואר מומחה באחד המקצועות האלה:
אונקולוגיה, גריאטריה, המטו־אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית;
ב.
2 שנים, מהן –
(1)
16 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש־7 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה;
(2)
2 חודשים רפואה לשיכוך כאב;
(3)
3 חודשים אונקולוגיה או המטולוגיה;
(4)
3 חודשים גריאטריה או המטו־אונקולוגית ילדים.
57.
מומחה במחלות מטבוליות
[תיקון: תשע״ט]
א.
תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה;
ב.
₄ שנים, מהן –
(1)
1 שנה בגנטיקה קלינית;
(2)
₄ שנה במחלות מטבוליות.


ט״ז באב תשל״ג (14 באוגוסט 1973)
  • ויקטור שם־טוב
    שר הבריאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.