חוק חמרי נפץ

חוק חמרי נפץ מתוך

חוק חמרי נפץ, תשי״ד–1954

---

2000656

חוק קודם: ע״ר 1937, תוס׳ 1, 165.

חוק חדש: ס״ח תשי״ד, 64; תשכ״ב, 6; תשל״ו, 29; תשמ״א, 140; תשע״ח, 832; תש״ף, 104; תשפ״א, 352; תשפ״ב, 680; תשפ״ד, 152.

---

תוכן עניינים

פרק ראשון: הגדרות

פרק שני: ייצור חמרי נפץ

פרק שלישי: החסנתם של חמרי נפץ

פרק רביעי: המסחר בחמרי נפץ

פרק חמישי: סמכויות פיקוח ואכיפה

פרק חמישי1: הטלת עיצום כספי על מפעל חומרי נפץ ביטחוני

פרק ששי: הוראות שונות

פרק ראשון: הגדרות

1.

הגדרות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד]

בחוק זה –

”חומר נפץ“ – לרבות כל חומר שהממשלה הכריזה עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כעל חומר נפץ לענין חוק זה, וכן אביזריו של כל חומר נפץ, לרבות פתיל, רקיטה, פצץ, תרמיל וכל הָסְגֵל או תכשיר אחר;

”חומר מאושר“ – חומר נפץ שהממשלה אישרה אותו, באכרזה שפורסמה ברשומות, לענין חוק זה;

פורסמה אכרזת חומרי נפץ (חומרי נפץ מאושרים), התשנ״ט–1999 בדבר אישור חומרי חמרי הנפץ המפורטים להלן:
סוג 1: חומרי נפץ ראשוניים כגון: אזיד עופרת, כספית רועמת, שטיפנט עופרת;
סוג 2: דינמיטים;
סוג 3: אמוניטים, אמונלים, תרכובות ניטרוארומטיות של טולואן, דיפנילאמין ונפתלין, תערובות ניטרוארומטיות אליפטיות כגון טטריל;
סוג 4: אבק שריפה, אבק שריפה שחור;
סוג 5: תערובות נפיצות על בסיס כלורטים ופרכלורטים;
סוג 6: נפצים;
סוג 7: פתילים לפיצוץ;
סוג 8: פנטריט (טן), הקסוגן, אוקטוגן וחומרי נפץ על בסיס החומרים כאמור (כגון: טן מפורפן, CH-6‏, C-4, פנטוליט הקסולית ואוקטול עם תוספות או בלעדיהן);
סוג 9: חנקת האמון (אמוניום ניטרט) מוספגת בחומר דלק נוזלי שהוא בעל נקודת הבזק גדולה מ־65°C; חנקת האמון מוספגת בחומר דלק נוזלי כאמור, בתוספת נסורת עץ, אבקת אלומיניום או חומר דומה;
סוג 10: חומרי נפץ המכילים מים, חנקת אמון וחנקות (ניטרטים) אנאורגניות אחרות באחוז גבוה ותוספות שונות של חומרים כגון ניטרואמינים אליפתיים דוגמת M.M.A.N.‎ (מונו מטיל אמין ניטרט), אבקת אלומיניום, פחמימנים מסוג של סולר, שמן מינרלי;
סוג 11: זיקוקין דינור: כמוגדר בתקן ישראלי ת״י 4373, חלק 1, קטגוריות 3 ו־4;
(הוראת שעה מיום 3.4.2023 עד יום 5.1.2025): סוג 12: זיקוקין דינור: שהם כוורות זיקוקין מועפים או חלקיהן ופגזי זיקוקין או חלקיהם.

”חומר בלתי מאושר“ – חומר נפץ שאינו חומר מאושר;

”ייצור“ לענין חמרי נפץ – הרכבתם של אותם חמרים מחלקיהם השונים, בכל תהליך שהוא, הפיכתם מחומר מסוג אחד לחומר מסוג אחר, שינויים, תיאומם לשימוש או תיקונם;

”מחזיק במפעל“ – מחזיק במקום העבודה כהגדרתו בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970, לעניין מקום עבודה שהוא מפעל חומרי נפץ;

”מפעל חומרי נפץ“ – מקום שמייצרים בו חומרי נפץ או שמשתמשים בו בחומרי נפץ בהליך ייצורם של מוצרים;

”מפעל חומרי נפץ ביטחוני“ – מפעל חומרי נפץ שנקבע כי הוא מפעל ביטחוני לפי סעיף 29א לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, וששר הביטחון קבע שהוא מפעל חומרי נפץ ביטחוני לעניין חוק זה ופרסם על כך הודעה ברשומות;

”כלי הסעה“ – כל כלי המשמש להסעת בני אדם או משאות, ביבשה, בים או באוויר, בין מנועי ובין שאינו מנועי;

”מקום“, לענין חמרי נפץ – לרבות כלי הסעה;

”בית חרושת לחמרי נפץ“ – (נמחקה);

”מחסן חמרי נפץ“ – מקום שמחסינים בו חמרי נפץ לפי חוק זה;

”מכירה“ – לרבות גרם מכירה וכל עיסקה, בתמורה או בלי תמורה, ובכלל זה שכירות או מתן זכות שימוש, והביטוי ”קניה“ יתפרש לפי כך;

”שר“ – חבר הממשלה, במידה שהממשלה העניקה לו סמכות בביצוע חוק זה, ולעניין מפעל חומרי נפץ ביטחוני – שר הביטחון;

”מפקח“ – עובד המדינה שהוסמך על ידי שר כמפקח לצורך חוק זה;

”מפקח בכיר“ – עובד מדינה בכיר במשרד הביטחון, ששר הביטחון הסמיכו לעניין הוראות לפי חוק זה הנוגעות למפעלי חומרי נפץ ביטחוניים;

”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שמונתה לפי סעיף 20א;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.

פרק שני: ייצור חמרי נפץ

2.

ייצור חומר מאושר [תיקון: תשפ״ב]

לא ייצר אדם חומר מאושר אלא במפעל חמרי נפץ ולפי היתר מאת שר.

3.

ייצור חומר בלתי מאושר [תיקון: תשפ״ב]

לא ייצר אדם חומר בלתי מאושר אלא לשם נסיונות מדעיים בלבד ולפי היתר מאת שר או במפעל חומרי נפץ ביטחוני.

4.

מפעל חומרי נפץ [תיקון: תשפ״ב]

לא יקים אדם במפעל חומרי נפץ, לא יפעילנו ולא ינהלנו, אלא לפי היתר מאת שר ובמקום שעליו ניתן ההיתר.

4א.

מינוי ממונה בטיחות חומרי נפץ [תיקון: תשפ״ב]

(א)

במפעל חומרי נפץ ביטחוני ימונה ממונה בטיחות חומרי נפץ.

(ב)

שר הביטחון, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבע את תנאי הכשירות וההכשרה של ממונה בטיחות חומרי נפץ.

פרק שלישי: החסנתם של חמרי נפץ

5.

החזקת חומר מאושר והחסנתו

לא יחזיק אדם חומר מאושר ולא יחסינהו אלא במחסן לחמרי נפץ.

6.

החזקת חומר בלתי מאושר

לא יחזיק אדם חומר בלתי מאושר ולא יחסינהו, אלא לפי היתר החסנה מאת מפקח ואלא אם יוצר החומר לפי היתר כאמור בסעיף 3.

7.

מחסן

לא יקים אדם מחסן לחומר נפץ, לא יפעילנו ולא ינהלנו אלא לפי היתר מאת מפקח ובמקום שלגביו ניתן ההיתר.

פרק רביעי: המסחר בחמרי נפץ

8.

מכירת חומר נפץ וקנייתו [תיקון: תשל״ו]

לא ימכור אדם ולא יקנה חומר נפץ ולא ישתמש בו אלא לפי היתר מאת שר.

9.

יבוא ויצוא של חומר נפץ

לא ייבא אדם חומר נפץ, ולא ייצא אותו אלא לפי היתר מאת שר.

10.

הובלת חמרי נפץ

לא יעביר אדם חומר נפץ ממקום למקום, אם בכלי הסעה ואם באופן אחר, אלא לפי היתר מאת מפקח או באמצעות אדם שיש בידו היתר כזה.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק חמישי: סמכויות פיקוח ואכיפה

10א.

הסמכת מפקחים במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים [תיקון: תשפ״ב]

(א)

שר הביטחון רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לגבי מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים.

(ב)

לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)

משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה שר הביטחון;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה שר הביטחון, ולעניין סמכויות אכיפה – כפי שהורה שר הביטחון בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

11.

הבטחת השמירה על הוראות החוק [תיקון: תשפ״ב]

(א)

מפקח רשאי בכל עת לערוך ביקורת על מנת לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק זה.

(ב)

בעריכת ביקורת לפי סעיף קטן (א) רשאי המפקח –

(1)

להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמחזיקים בו חמרי נפץ, או שמבצעים בו עבירה על הוראה מהוראותיו של חוק זה, ולבדוק כל דבר הנמצא באותו מקום, לרבות הפנקסים המתנהלים בו, וליטול דוגמה מכל דבר לשם בדיקה; אולם לא ישתמש מפקח בסמכותו לפי פיסקה זו, לגבי מקום המשמש בית מגורים בלבד, אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך;

(1א)

לבדוק במקום כאמור בפסקה (1) את סדרי העבודה ואת סידורי בטיחות חומרי הנפץ, ובין השאר גם את המיתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה;

(1ב)

לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות הקשורות לחומרי נפץ;

(2)

להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לפקיד משטרה בדרגת מפקח בסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו־4 לפקודה האמורה יחולו על כל הודעה שרשם המפקח תוך שימוש בסמכויות אלה;

(3)

לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חוק זה, ולהעתיק מהם;

(4)

ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גולמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במפעל, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה;

(5)

באישור מפקח עבודה אזורי כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954, או מפקח בכיר, לפי העניין, להורות למחזיק במפעל לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גולמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה בתוך תקופה שיקבע המפקח.

(ג)

כל אדם הנוגע בדבר חייב, ככל שיידרש לכך מאת מפקח, למסור לו ולשליחיו ידיעות ומסמכים, שלדעת המפקח יש בהם כדי להקל על ביצועו של חוק זה, אולם לא יידרש אדם למסור ידיעות ומסמכים שיש בהם כדי להפלילו.

(ד)

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)

יש בידו תעודה החתומה בידי שר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.

12.

צו־הפסק וצו בטיחות [תיקון: תשפ״ב]

(א)

נוכח מפקח, אגב עריכת ביקורת כאמור בסעיף 11, כי בחומר נפץ פלוני, נוהגים ייצור או תהליך עבודה אחר, או החסנה או הובלה, שהן, לדעתו, בניגוד להוראה מההוראות לפי חוק זה, או שיש בהן, לדעתו, סכנה תכופה לחיי אדם, רשאי המפקח:

(1)

לצוות, בצו חתום בידו, להפסיק אותם ייצור, תהליך עבודה, החסנה או הובלה עד שהמעוות יתוקן להנחת דעתו של המפקח; צו כזה ייקרא ”צו־הפסק“;

(2)

לחייב את מפעל חומרי הנפץ שבו בוצעה פעולה כאמור ברישה, בצו חתום בידו, לנקוט אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה, בתוך תקופה שיקבע בצו; צו כזה ייקרא ”צו בטיחות“.

(א1)

צו לפי סעיף זה יומצא למחזיק במפעל במסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001, עם אישור מסירה שניתן באמצעי אלקטרוני, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית; טעות בנקיבת שמו של המחזיק במפעל לא תפגע בחוקיות צו שהומצא לפי סעיף קטן זה.

(א2)

ניתן לגבי מפעל חומרי נפץ צו־הפסק או צו בטיחות, לרבות צו להארכת תוקפו של צו כאמור, רשאי המחזיק במפעל לטעון את טענותיו בעניין הצו לפני המפקח לא יאוחר מ־14 ימים ממועד נתינתו, אולם אין באמור כדי לעכב את ביצוע הצו, אלא אם כן המפקח הורה על כך; שוכנע המפקח כי המפעל עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות, יבטל את הצו.

(ב)

נתן מפקח צו־הפסק או צו בטיחות ולא בוצע הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, רשאי המפקח לאחוז בכל האמצעים הדרושים לביצוע הצו, או לכפיית ביצועו.

(ג)

מתן צו־הפסק או צו בטיחות וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית לכל עבירה על הוראה מהוראותיו של חוק זה.

12א.

צו שיפור במפעל חומרי נפץ ביטחוני [תיקון: תשפ״ב]

(א)

נוכח מפקח כי במפעל חומרי נפץ ביטחוני לא מקוימת הוראת חיקוק או הוראה שנקבעה בהיתר, שעניינה בטיחותם של חומרי נפץ, רשאי הוא בצו (בחוק זה – צו שיפור), לחייב את המפעל לנקוט צעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע בצו; הוראות סעיף 12(א1) עד (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, על צו שיפור.

(ב)

מחזיק במפעל חומרי נפץ ביטחוני יודיע בכתב למפקח על ביצוע צו השיפור בתוך התקופה שנקבעה בצו לביצועו.

12ב.

עתירה [תיקון: תשפ״ב]

מחזיק במפעל חומרי נפץ רשאי לעתור על צו־הפסק, צו בטיחות או צו שיפור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסר לו הצו.

13.

[תיקון: תשפ״ב]

(בוטל).

14.

[תיקון: תשפ״ב]

(בוטל).

15.

הוראות כלליות בנוגע להיתרים [תיקון: תשכ״ב, תשפ״ב]

(א)

מי שמוסמך לתת היתר לפי חוק זה, רשאי לתתו בתנאים ובסייגים שייראו לו, ומשעשה כן חייב בעל ההיתר למלא אחרי כל תנאי או סייג כזה. היתר לפי חוק זה יכול שיהיה כללי או מסוייג לחומר פלוני או לסוג פלוני של חמרים.

(ב)

נותן ההיתר רשאי לדרוש מהמבקש, כתנאי קודם למתן ההיתר, כל תעודה שתסייע לו בשיקול דעתו.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יקבע שר הביטחון, בהיתר שהוא נותן לפי חוק זה למפעל חומרי נפץ ביטחוני, תנאים או סייגים נוסף על התנאים והסייגים שנקבעו בתקנות, אלא לאחר התייעצות עם שר הפנים וכן עם שר הכלכלה והתעשייה או השר להגנת הסביבה, לפי העניין.

(ד)

נתן שר הביטחון היתר לפי חוק זה למפעל חומרי נפץ ביטחוני, יודיע על מתן ההיתר ותנאיו לשר הכלכלה והתעשייה, לשר הפנים, לשר לביטחון הפנים ולשר להגנת הסביבה.

16.

הצגת היתר

(א)

המייצר חומר נפץ, או המחסין אותו, או המחזיק אותו בכל דרך אחרת, פרט להעברה בהיתר לפי חוק זה, יציג את ההיתר בכל עת במקום שבו הוא מייצר או מחסין או מחזיק אותו חומר כאמור.

(ב)

המעביר חומר כאמור ישא את ההיתר כל זמן ההעברה.

17.

סמכויות המשטרה [תיקון: תשמ״א, תשפ״ב]

(א)

בעל היתר לפי חוק זה חייב להראותו לכל שוטר הדורש זאת ממנו.

(ב)

היה קצין משטרה בדרגת מפקח משנה ומעלה הממלא תפקיד קצין חבלה משטרתי סבור כי ייצורו של חומר נפץ או תהליך עבודה אחר, או שימוש, החסנה או הובלה של חומר נפץ נעשים בניגוד להוראה מהוראותיו של חוק זה או לתנאי או לסייג שבהיתר שניתן על פיו, או שיש בהם סכנה לחיי אדם או לרכוש, רשאי הקצין, באישור מפקח, להורות על החרמתו או השמדתו של חומר הנפץ או על החסנתו במקום אחר או על כל פעולה אחרת הנראית לו נחוצה להרחקת הסכנה; היה הקצין סבור כי הסכנה תכופה, רשאי הוא להורות כאמור אף ללא אישור מפקח ולהורות על ביצוע מיידי.

(ג)

הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי הקצין שנתן אותה לבצעה בעצמו ורשאי הוא להטיל את ביצועה על שוטר, על המחזיק בחומר הנפץ, על האדם המטפל בו מטעם המחזיק, או על כל אדם אחר, ובלבד שיש להם לדעתו הכישורים המתאימים לבצע את ההוראה; ביצוע ההוראה יהיה באופן שלא יסכן חיי אדם או רכוש.

(ד)

הרואה את עצמו נפגע מהוראה של קצין משטרה לפי סעיף זה רשאי לעתור עליה לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שניתנה לו ההוראה.

(ה)

(בוטל).

18.

סמכויות עובדי הדואר והרכבת

היה לעובד הדואר או לעובד הרכבת יסוד להניח, כי חבילה או מטען אחר, שנשלחו או שהובלו בדואר או ברכבת או שנמסרו למשלוח או להובלה כאמור, מכילים חומר נפץ, רשאי הוא לפתוח אותה בנוכחות קצין משטרה שדרגתו אינו פחותה מדרגת מפקח שני; הכילו החבילה או המטען חומר נפץ, ובעלם אינו ידוע, יחולטו החבילה או המטען לאוצר המדינה.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק חמישי1: הטלת עיצום כספי על מפעל חומרי נפץ ביטחוני

18א.

עיצום כספי [תיקון: תשפ״ב]

הפר מפעל חומרי נפץ ביטחוני הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מפקח בכיר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של מיליון שקלים חדשים:

(1)

ייצר, החזיק, אחסן, מכר, קנה, ייבא או ייצא חומר נפץ, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיפים 2, 3, 5, 6, 8 או 9;

(2)

העביר חומר נפץ ממקום למקום בלא היתר או באמצעות אדם שאין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 10;

(3)

הפר צו־הפסק או צו בטיחות שניתן לו לפי סעיף 12(א)(1) או (2);

(4)

הפר צו שיפור שניתן לו לפי סעיף 12א.

18ב.

הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תשפ״ב]

(א)

היה למפקח בכיר יסוד סביר להניח כי מפעל חומרי נפץ ביטחוני הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 18א (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)

בהודעה על כוונת חיוב יציין המפקח הבכיר, בין השאר, את אלה:

(1)

פירוט המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;

(2)

סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3)

זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח הבכיר לפי הוראות סעיף 18ג, וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור בסעיף 18ד(ד);

(4)

הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 18ה ושיעור התוספת.

18ג.

זכות טיעון [תיקון: תשפ״ב]

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 18ב, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המפקח הבכיר, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המפקח הבכיר להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

18ד.

החלטת המפקח הבכיר ודרישת תשלום [תיקון: תשפ״ב]

(א)

המפקח הבכיר יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 18ג, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 18ו.

(ב)

החליט המפקח הבכיר לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1)

להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2)

שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)

בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המפקח הבכיר את נימוקי החלטתו.

(ד)

לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 18ג, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

18ה.

הפרה חוזרת והפרה נמשכת [תיקון: תשפ״ב]

(א)

בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב)

בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 18א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

18ו.

סכומים מופחתים [תיקון: תשפ״ב]

(א)

מפקח בכיר אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)

שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, ובשיעורים שיקבע.

18ז.

סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תשפ״ב]

(א)

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המפקח הבכיר, כאמור בסעיף 18ד(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לפי סעיף 18יג או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המפקח הבכיר או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.

(ב)

סכום העיצום הכספי הקבוע בפרק זה יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)

המפקח הבכיר יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

18ח.

המועד לתשלום העיצום הכספי [תיקון: תשפ״ב]

על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 18ד.

18ט.

הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד]

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, עד לתשלומו.

18ט.

ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד]

(החל מיום 1.1.2025): לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.

18י.

פריסת תשלום העיצום הכספי [תיקון: תשפ״ב]

(א)

המפקח הבכיר רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.

(ב)

לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת המפקח הבכיר על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות סעיף 18ט.

18יא.

גבייה [תיקון: תשפ״ב]

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.

18יב.

עיצום כספי בשל הפרה של הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר [תיקון: תשפ״ב]

על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 18א או הוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

18יג.

עתירה [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד]

(א)

על החלטה סופית של המפקח הבכיר לפי פרק זה ניתן להגיש עתירה לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.

(ב)

אין בהגשת עתירה לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המפקח הבכיר או שבית המשפט הורה על כך.

(ג)

החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

18יד.

פרסום [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הטיל מפקח בכיר עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הביטחון את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1)

דבר הטלת העיצום הכספי;

(2)

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;

(3)

סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4)

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

(5)

פרטים על המפר, הנוגעים לעניין;

(6)

שמו של המפר.

(ב)

הוגשה עתירה לפי סעיף 18יג על החלטת המפקח הבכיר להטיל עיצום כספי או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם המפקח הבכיר, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם.

(ג)

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המפקח הבכיר פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ד)

פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל יהיה לתקופה של ארבע שנים.

(ה)

שר הביטחון רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

18טו.

שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד]

(א)

תשלום עיצום כספי לפי פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 18א, המהווה עבירה.

(ב)

מסר מפקח בכיר למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): מסר מפקח בכיר למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ג)

הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מפקח בכיר הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה.

פרק ששי: הוראות שונות

19.

עונשין [תיקון: תשל״ו, תשפ״ב]

(א)

מי שעשה ללא היתר לפי חוק זה דבר שעשייתו טעונה היתר כזה, או שהפר תנאי או סייג שבהיתר, או עבר על הוראות סעיף 5, דינו – מאסר שתי שנים או קנס חמישה עשר אלף לירות או שני העונשים כאחד, וחומר הנפץ שבו נעברה העבירה יחולט לאוצר המדינה.

(ב)

מי שעשה אחת מאלה:

(1)

הפריע למי שמוסמך לפעול לפי חוק זה בביצוע סמכויותיו או מנע זאת ממנו;

(2)

עבר על הוראות סעיף 11(ג);

(2א)

הפר צו־הפסק או צו בטיחות שניתן לו לפי סעיף 12(א)(1) או (2);

(2ב)

הפר צו שיפור שניתן לו לפי סעיף 12א;

(3)

מסר הודעה או מסמך לצורך חוק זה בידיעה שהם כוזבים בפרט חשוב, או שהיה לו יסוד להניח שהם כוזבים בפרט חשוב;

(4)

הפריע לכל אדם, או מנע ממנו, להתייצב לביקורת הנערכת לפי חוק זה או להיחקר בביקורת כזו;

(5)

עבר על הוראות סעיף 16,

דינו – מאסר שנה או קנס חמשת אלפים לירות או שני העונשים כאחד.

(ג)

מי שגרם בזדון או מתוך רשלנות, להתפוצצות המסכנת חיי אדם או רכוש, דינו – מאסר חמש שנים או קנס שלושים וחמישה אלף לירות או שני העונשים כאחד.

20.

אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשפ״ב]

(א)

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 19 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

(ב)

נעברה עבירה לפי סעיף 19 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג)

בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

20א.

הוועדה המייעצת [תיקון: תשפ״ב]

(א)

שר הביטחון ימנה ועדה מייעצת לעניין פיקוח על בטיחות חומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, ואלה חבריה:

(1)

נציג ציבור שהוא בעל תואר אקדמי שני לפחות בתחום הנוגע לעניין, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

שני נציגי ציבור בעלי רקע וניסיון בתחום חומרי הנפץ והבטיחות בעבודה בחומרי נפץ;

(3)

נציג ציבור בעל רקע וניסיון בתחום האסדרה;

(4)

נציג ציבור בעל רקע וניסיון בתחום הבטיחות בתעשייה.

(ב)

לא ימונה אדם כחבר הוועדה המייעצת אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך; לעניין זה, ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.

(ג)

הוועדה המייעצת תייעץ לשר הביטחון בכל הנוגע למדיניות הבטיחות בחומרי נפץ, להתקנת תקנות לפי סעיף 24(ד), להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה ולמדיניות הפיקוח והאכיפה המינהלית, לגבי מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים.

(ד)

הוועדה המייעצת תבחן את נוהלי הפיקוח והאכיפה, את אמצעי הפיקוח והאכיפה שננקטו ואת ההיתרים שניתנו לפי חוק זה; מפקח בכיר יעביר לוועדה המייעצת מידע על פעולות הפיקוח והאכיפה שננקטו, לרבות צווים ועיצומים כספיים, ועל ממצאים שעלו בפעולות הפיקוח והאכיפה, וממונה בטיחות חומרי נפץ יעביר לה מידע על אירועי בטיחות חומרי נפץ שאירעו במפעל.

(ה)

הוועדה המייעצת תגיש לשר הביטחון, עד ה־31 במרס בכל שנה, דוח לעניין הפיקוח על בטיחות הפעילות בחומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים בשנה שקדמה להגשת הדוח, ובכלל זה על הפרות של הוראות לפי חוק זה או ליקויי בטיחות שנמצאו ומעקב אחר תיקונם, וכן על אמצעי האכיפה שננקטו בשלהם; הדוח יכול שיכלול המלצות לשיפור הבטיחות של פעילות בחומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים ולשיפור פעולות הפיקוח והאכיפה במפעלים כאמור.

20ב.

ניגוד עניינים [תיקון: תשפ״ב]

(א)

לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שבשנתיים שקדמו למינוי, ולעניין יושב ראש הוועדה – מי שבחמש השנים שקדמו למינוי, היה עובד משרד הביטחון או עובד מפעל חומרי נפץ ביטחוני או יועץ חיצוני של מי מהם.

(ב)

לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה.

(ג)

חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

(ד)

נודע לחבר הוועדה המייעצת שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה ולא יטפל בנושא כאמור באותו סעיף קטן; היה חבר הוועדה כאמור היושב ראש, יודיע על כך לשר.

(ה)

בסעיף זה –

”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

”ניגוד עניינים“, של חבר הוועדה המייעצת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו או של תאגיד שהוא או קרובו בעלי עניין בו;

”עניין אישי“, של חבר הוועדה המייעצת – לרבות עניין אישי של קרובו, עניין של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו, או עניין של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו;

”קרוב“, של חבר הוועדה המייעצת – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות חורגים או כל אדם הסמוך על שולחנו.

20ג.

סדרי עבודה ומניין חוקי [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.

(ב)

מניין חוקי לקיום ישיבות הוועדה המייעצת הוא היושב ראש וכן שני נציגי ציבור, אחד מהם נציג כאמור בסעיף 20א(א)(2), ואחד – כאמור בסעיף 20א(א)(3) או (4).

20ד.

דיווח לכנסת [תיקון: תשפ״ב]

(א)

שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת עד ה־30 ביוני בכל שנה, לגבי השנה שקדמה לה, על כל אלה:

(1)

פעולות הפיקוח שבוצעו לפי פרק חמישי במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים;

(2)

אירועי בטיחות הנוגעים לחומרי נפץ שאירעו במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים;

(3)

אמצעי אכיפה שננקטו כלפי מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, ובכלל זה עיצומים כספיים שהוטלו לפי פרק חמישי1.

(ב)

לדיווח שר הביטחון לפי סעיף קטן (א) יצורף דוח הוועדה המייעצת שהוגש לו לפי סעיף 20א.

21.

שמירת תוקף

האמור בחוק זה אינו בא לפגוע בכל סמכות שניתנה בחוק אחר ולא לגרוע מכל הוראה שבחוק אחר.

22.

אי־תחולת החוק [תיקון: תשכ״ב, תשל״ו, תשע״ח, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב]

(א)

הוראות חוק זה לא יחולו על –

(1)

גוף ביטחוני, אולם –

(א)

גוף ביטחוני יקבע בפקודות או בנהלים, לפי העניין, הוראות לעניין בטיחות הפעילות בחומרי נפץ; פקודות ונהלים כאמור ייקבעו בהתאם לצרכים המבצעיים של הגוף וככל האפשר בהתאם לתקנות שנקבעו לפי סעיף 24(ד);

(ב)

לא יקנה גוף ביטחוני חומר נפץ אלא ממי שבידו היתר מכירה ולא ימכור גוף ביטחוני חומר נפץ אלא למי שבידו היתר קנייה;

(ג)

גוף ביטחוני ימנה אחראי בטיחות חומרי נפץ;

(2)

כלי יריה כמשמעותו בחוק כלי היריה, תש״ט–1949;

(3)

החזקה לשם מכירה של זיקוקין די נור בתנאים ובכמות שייקבעו בתקנות.

(א1)

בסעיף זה, ”גוף ביטחוני“ – כל אחד מאלה:

(1)

צבא הגנה לישראל;

(2)

משטרת ישראל;

(3)

שירות בתי הסוהר;

(4)

יחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(5)

יחידות ויחידות סמך של משרד הביטחון, למעט מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים.

(ב)

(בוטל).

(ג)

(בוטל).

23.

העברת סמכויות

שר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות והסמכות למנות מפקח. הודעה על העברת סמכויות כאמור תפורסם ברשומות.

24.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הממשלה רשאית להעניק לכל אחד מחבריה סמכות בביצוע חוק זה, לרבות התקנת תקנות בכל דבר הנוגע לביצועו כאמור.

פורסמו תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ״ד–1994.

(ב)

הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או מסוייגת.

(ג)

הודעה על הענקת סמכויות לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

הסמכויות הוענקו (בי״פ 341, התשי״ד, עמ׳ 829) כדלהלן:
שר העבודה (בהסכמת שר הבטחון) – ביצוע סעיפים 2, 3 ו־4 והתקנת תקנות;
שר העבודה – ביצוע סעיפים 5, 6, 7, 8, 10, 11 ו־12 והתקנת תקנות וכן מינוי מפקח לפי סעיף 1;
שר המסחר והתעשיה – ביצוע סעיף 9 והתקנת תקנות;
שר העבודה – התקנת תקנות לפי סעיף 22(א)(3).

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכות בביצוע חוק זה בכל הנוגע לחומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, תהיה נתונה לשר הביטחון והוא יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, שר הפנים, השר לביטחון הפנים, השר להגנת הסביבה והוועדה המייעצת, הוראות לעניין בטיחות שיחולו על מפעלים כאמור, ובכלל זה הוראות לעניין ייצור, בחינה, ניסוי, החזקה, החסנה וייבוא של חומרי נפץ, שימוש בהם והעברתם ממקום למקום, ולעניין דיווח על אירועי בטיחות ועל נקיטת אמצעי בטיחות הנוגעים לחומרי נפץ.

25.

ביטול

(א)

בטלים –

(1)

פקודת חמרי פיצוץ, 1937;

(2)

צו בדבר קניית חמרי פיצוץ, השימוש בהם והובלתם, תש״ט–1949;

(3)

הנוסח שולב בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), כל היתר שניתן לפי אחד החוקים המפורטים בסעיף הקטן האמור יראו אותו מיום תחילת תקפו של חוק זה, כאילו ניתן לפי חוק זה.

26.

תחילת תוקף

תקפו של חוק זה הוא מיום כ״ז באדר ב׳ תשי״ד (1 באפריל 1954).

---

נתקבל בכנסת ביום כ״ח בשבט תשי״ד (1 בפברואר 1951).

• משה שרת
  ראש הממשלה
• יצחק בן־צבי
  נשיא המדינה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.