חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954


תוכן עניינים

[תיקון: תשע״ד]

פרק א׳: הגדרות

1.
הגדרות [תיקון: תשע״ב]
בחוק זה –
”בן משפחה“ – הורה, הורה הורה, וכן אח או אחות ודוד או דודה שגילם עולה על 21 שנים;
”חוק הכניסה לישראל“ – חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;
”מסתנן“ – מי שאינו תושב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל;
”ראש המטה הכללי“ – (נמחקה);
”מזויין“ – לרבות מי שמזויין במכשיר או בחומר העשוי להמית אדם או לגרום לו חבלה חמורה או חבלה מסוכנת, אף שאינו כלי יריה או חומר נפץ או חומר מתלקח;
”ממונה ביקורת הגבולות“ – כמשמעותו בחוק הכניסה לישראל.
[תיקון: תשע״ד]

פרק ב׳: עבירות

2.
דין מסתנן
המסתנן, דינו – מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד.
יציאה שלא כדין [תיקון: תש״ך, תשס״ז]
היוצא, ביודעין ושלא כדין, מישראל ללבנון, לסוריה, למצרים, לעבר־הירדן, לסעודיה, לעיראק, לתימן, לאיראן או לכל חלק מארץ ישראל שמחוץ לישראל, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס חמשת אלפים לירות.
3.
דין מסתנן לאחר שגורש מן הארץ
מי שמסתנן לאחר שגורש מן הארץ, דינו – מאסר שבע שנים או קנס שבעת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד.
4.
דין מסתנן מזויין
מי שהסתנן כשהוא מזויין, או בחברת אדם מזויין או נתמך על ידי אדם מזויין, דינו – מאסר חמש עשרה שנה, ואם היה המסתנן או האדם כאמור מזויין בכלי יריה או חומר נפץ, או חומר מתלקח, דינו – מאסר עולם.
5.
דין מסתנן שביצע עבירות מסויימות
מי שהסתנן וביצע פשע או עבירה שיש בה פגיעה ברכוש, שימוש בכוח או הפרת השלום, דינו – מאסר עולם.
6.
דין הנותן מחסה או סעד אחר למסתנן
מי שנתן מחסה למסתנן או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או על שהותו שלא כדין בישראל, דינו – מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד.
7.
דין מי שסוחר עם מסתנן
מי שסוחר עם מסתנן, כל עוד הוא נמצא בישראל שלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות או שני הענשים כאחד.
איסור על מסתנן להוציא רכוש מישראל [תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשע״ח]
(הוראת שעה עד יום 13.12.2018):
(א)
בסעיף זה ובסעיפים 7ב ו־7ג
”הוצאת רכוש מישראל“ – לרבות קבלת נכסים פיננסיים של המסתנן בישראל כנגד העמדת נכסים פיננסיים בעבורו במדינה אחרת;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”כספים“ – מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, ניירות ערך, שטרות, כרטיס תשלום וכל אמצעי תשלום אחר;
”כרטיס תשלום“ – כל לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי;
”מסתנן“ – כהגדרתו בסעיף 1, למעט מסתנן כאמור שניתנו לו אשרה ורישיון לפי חוק הכניסה לישראל לשם שיקום בשל היותו נפגע מעבירה לפי סעיפים 375א או 377א(א) לחוק העונשין;
”נכסים פיננסיים“ – כספים, אשראי או פיקדונות כספיים;
”רכוש“ – מיטלטלין, לרבות כספים וזכויות רכושיות, וכן רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור;
”שכר מינימום“, לחודש – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987.
(ב)
(1)
מסתנן לא יוציא רכוש מישראל, אלא בעת יציאתו מישראל, ובהתקיים אחד מהמקרים המפורטים להלן:
(א)
הרכוש הוא מיטלטלין לשימוש אישי סביר, שאינם כספים;
(ב)
(1)
הרכוש הוא בשווי שאינו עולה על המכפלה של שכר המינימום, לחודש, במספר חודשי השהייה של המסתנן בישראל (להלן – הסכום הקובע);
(2)
הרכוש הוא בשווי העולה על הסכום הקובע והמסתנן הוכיח לממונה ביקורת הגבולות כי הרכוש ששוויו עולה על הסכום הקובע שייך לו כדין ולא ניתן לו לצורך הוצאתו מישראל עבור מסתנן אחר;
(2)
התקיים אחד המקרים המנויים בפסקה (1), ייתן ממונה ביקורת הגבולות אישור למסתנן כדי שיוכל להוציא את הרכוש בעת יציאתו מישראל;
(3)
שר הפנים רשאי לקבוע תקנות לעניין סעיף קטן זה.
(ג)
(1)
נמצא על גופו, בבגדיו או בכליו של מסתנן היוצא מישראל רכוש, בלי שניתן לגביו אישור ממונה ביקורת הגבולות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ד), רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו שופט את הרכוש האמור, ורכוש זה יישאר בשמירת המשטרה או המכס; לעניין זה, ”רכוש“ – למעט כספים בשווי שאינו עולה על הסכום הקובע, על סמך נתוני ממונה ביקורת הגבולות, ולמעט מיטלטלין לשימוש אישי סביר, שאינם כספים;
(2)
נמצא רכוש כאמור בפסקה (1), והמסתנן שהה במשמורת עד ליציאתו מישראל, לא ייתפס הרכוש, אלא אם כן ממונה ביקורת הגבולות אישר כי למסתנן ניתנה אפשרות סבירה לקבל אישור כאמור בסעיף קטן (ב)(2), להוצאת הרכוש מישראל;
(3)
אין בהוראות פסקאות (1) ו־(2) כדי לגרוע מהוראות כל דין;
(4)
שר הפנים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הטיפול ברכוש התפוס, לרבות אופן החזרתו, ובכלל זה החזרתו לפי החלטת בית המשפט כאמור בפסקה (5) או עם פקיעת תוקפו של חוק למניעת הסתננות (הוראת שעה), התשע״ג–2013;
(5)
לבקשת מסתנן או טוען אחר לזכות ברכוש שנתפס, רשאי בית משפט שלום לצוות כי הרכוש יוחזר למסתנן או יימסר לטוען אחר לזכות ברכוש, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, והכול בכפוף להוראות סעיף 7א(ב).
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), מסתנן רשאי להוציא רכוש מישראל אם ממונה ביקורת הגבולות התיר לו, באופן חריג ומיוחד, לעשות כן, לאחר שהשתכנע כי מתקיימים שניים אלה:
(1)
המסתנן אינו יכול לצאת מישראל למדינה אחרת;
(2)
הוכחה סכנת חיים שבה שרוי קרוב משפחה מדרגה ראשונה של המסתנן; לעניין זה לא יראו בתנאי המחייב בארץ מוצאו של המסתנן, כשלעצמם, שיקול לעניין מתן היתר לפי סעיף קטן זה.
(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו על כספי פיקדון שעובד זר שהוא מסתנן זכאי להם לפי פרק ד׳ לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991.
איסור הוצאת רכוש מישראל עבור מסתנן [תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשע״ח]
(הוראת שעה עד יום 13.12.2018):
לא יוציא אדם רכוש מישראל, עבור מסתנן, אלא בהתקיים אחד מאלה:
(1)
המסתנן קיבל היתר להוצאת הרכוש מישראל לפי סעיף 7א(ד);
(2)
המסתנן קיבל אישור להוצאת כספים מממונה ביקורת הגבולות לאחר שיצא מישראל, ובלבד שהכספים מגיעים לו כדין וטרם שולמו לו;
התקיימו התנאים האמורים, ייתן ממונה ביקורת הגבולות אישור לאדם להוציא כספים מישראל עבור מסתנן.
עונשין [תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשע״ח]
(הוראת שעה עד יום 13.12.2018):
(א)
מסתנן המוציא רכוש מישראל, בניגוד להוראות סעיף 7א, דינו – מאסר שלושה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ב)
אדם המוציא רכוש מישראל, עבור מסתנן, בניגוד להוראות סעיף 7ב, דינו – מאסר שנה או קנס שהוא אחד מאלה, לפי הגבוה:
(1)
(2)
פי שניים משווי הרכוש שהוציא מישראל או שהתכוון להוציא מישראל, עבור אותו מסתנן.
8.
דין מי שדרכו לתת מחסה או סעד אחר למסתנן
מי שנתן מחסה למסתנן, או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או כדי להקל על שהותו שלא כדין בישראל ונוכח בית הדין לדעת שהוא כבר נתן מחסה או סעד כאמור, דינו – מאסר חמש עשרה שנה או קנס עשרת אלפים לירות או שני הענשים כאחד.
9.
חזקת ידיעה
כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר –
(1)
רואים נאשם לפי סעיפים 6 או 8 כאילו ידע במקבל המחסה או הסעד האחר, שהוא מסתנן ושהוא שוהה בישראל שלא כדין;
(2)
רואים נאשם לפי סעיף 7 כאילו ידע באדם שסחר עמו שהוא מסתנן ושהוא שוהה בישראל שלא כדין.
סייג לתחולה הוראת שעה [תיקון: תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ו]
(הוראת שעה עד יום 13.12.2020):
(1)
בסעיף 4, הסיפה החל במילים ”ואם היה המסתנן או האדם כאמור מזויין“ – לא תיקרא;
(2)
הוראות סעיפים 5 עד 7, 8 ו־9 לא יחולו אלא לעניין מסתנן שהוא מזוין או שהסתנן כדי לבצע עבירה –
(א)
(ב)
חזקת מסתנן
אדם שנכנס לישראל ללא רשות כניסה, או שוהה בישראל שלא כדין, רואים אותו לענין חוק זה כמסתנן, כל עוד לא יוכיח את ההיפך.
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
מאסר וחיפוש
פקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), חלה על אדם הנאשם בעבירה לפי חוק זה, בשינויים הבאים:
(1)
הסמכות לשחרר בערבות לפני האישום תהיה נתונה לדן יחיד;
(2)
הסמכות הנתונה בה לשוטר תהיתה נתונה גם לחייל.
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ד]

פרק ג׳: גירוש והחזקה במשמורת

גירוש [תיקון: תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ח]
(א)
שר הבטחון, או מי שהוסמך על ידיו, רשאי לצוות בכתב על גירושו של מסתנן בין שהואשם לפי חוק זה ובין שלא הואשם. הצו ישמש אסמכתה חוקית להחזיק את המסתנן במשמורת עד לגירושו.
(א1)
(הוראת שעה עד יום 13.12.2020): צו גירוש לפי סעיף קטן (א) לא יבוצע אלא לאחר ששר הביטחון או עובד מדינה בכיר שהוסמך על ידיו, קבע כי ניתן לעשות כן בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המסתנן ובמדינת היעד לגירושו.
(א2)
(הוראת שעה עד יום 13.12.2020): ניתנו למסתנן אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, יבטל שר הביטחון או מי שהוסמך על ידו את צו הגירוש שניתן לגביו לפי סעיף קטן (א).
(ב)
מי שנכנס לישראל ללא רשות כניסה לפני תחילתו של חוק זה ומותר בגלל זה לצוות על גירושו מישראל בין לפי פקודת העליה, 1941, ובין לפי חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952, יחולו עליו הוראות סעיף זה, כאילו נכנס לישראל לאחר תחילתו של חוק זה.
הבאה לפני ממונה ביקורת הגבולות וסמכויותיו [תיקון: תשע״ב, בג״ץ 7142/12, תשע״ד, בג״ץ 7385/13, תשע״ה, תשע״ח]
(הוראת שעה עד יום 13.12.2020):
(א)
מסתנן הנתון במשמורת יובא לפני ממונה ביקורת הגבולות, לא יאוחר מחמישה ימים מיום תחילת החזקתו במשמורת.
(ב)
ממונה ביקורת הגבולות רשאי לשחרר מסתנן בעירבון כספי, בערבות בנקאית או בערובה מתאימה אחרת או בתנאים שימצא לנכון (בחוק זה – ערובה), אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
בשל גילו או מצב בריאותו של המסתנן לרבות בריאותו הנפשית, החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו כאמור, ואין דרך אחרת למנוע את הנזק האמור;
(2)
קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים מהאמור בפסקה (1) המצדיקים את שחרורו של המסתנן בערובה, לרבות אם עקב החזקה במשמורת ייוותר קטין בלא השגחה;
(3)
המסתנן הוא קטין שאינו מלווה בבן משפחה או באפוטרופוס;
(4)
שחרורו בערובה של המסתנן יש בו כדי לסייע בהליכי גירושו;
(5)
חלפו 60 ימים מהמועד שבו הגיש המסתנן בקשה לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, וטרם החל הטיפול בבקשה.
(ג)
ממונה ביקורת הגבולות ישחרר מסתנן בערובה אם חלפו שלושה חודשים מיום תחילת החזקתו של המסתנן במשמורת.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2), (4), או (5) או סעיף קטן (ג), לא ישוחרר מסתנן בערובה אם שוכנע ממונה ביקורת הגבולות כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
גירושו מישראל נמנע או מתעכב בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות לעניין הבהרת זהותו או הסדרת הליכי גירושו מישראל;
(2)
יש בשחרורו כדי לסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור או את בריאות הציבור; לעניין זה רשאי ממונה ביקורת הגבולות להסתמך על חוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים, ולפיה במדינת מושבו או באזור מגוריו של המסתנן מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה;
והכול, אלא אם כן שוכנע ממונה ביקורת הגבולות כי בשל גילו או מצב בריאותו של המסתנן, החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, ואין דרך אחרת למנוע את הנזק האמור.
(ה)
שחרור בערובה ממשמורת יותנה בתנאים שיקבע ממונה ביקורת הגבולות לשם הבטחת התייצבותו של המסתנן לצורך גירושו מישראל במועד שנקבע או לצורך הליכים אחרים לפי דין; ממונה ביקורת הגבולות רשאי, בכל עת, לעיין מחדש בתנאי הערובה, אם התגלו עובדות חדשות או אם השתנו הנסיבות ממועד מתן ההחלטה על השחרור בערובה.
(ו)
מסתנן ששוחרר בערובה ממשמורת לפי סעיף זה, יראו את ההחלטה בדבר שחרורו בערובה כאסמכתה חוקית לשהייתו בישראל, לתקופת השחרור בערובה; תוקף ההחלטה בדבר שחרור בערובה מותנה בקיום התנאים לשחרור כאמור.
(ז)
ביקש ערב לבטל ערובה שנתן, רשאי ממונה ביקורת הגבולות להיעתר לבקשה או לסרב לה, ובלבד שבהחלטתו יהיה כדי להבטיח את התייצבותו של המסתנן על ידי המצאת ערובה אחרת; לא ניתן להבטיח את התייצבותו של המסתנן בהמצאת ערובה אחרת, יוחזר המסתנן למשמורת.
(ח)
גורש המסתנן מישראל במועד שנקבע, יופטרו הוא וערביו מערבותם ויוחזר העירבון הכספי, לפי העניין.
(ט)
נוכח ממונה ביקורת הגבולות כי מסתנן ששוחרר בערובה הפר או עומד להפר תנאי מתנאי שחרורו בערובה, רשאי הוא להורות, בצו, על החזרתו למשמורת, וכן רשאי הוא להורות על חילוט או מימוש הערובה.
(י)
לא תינתן הוראה על חילוט או מימוש הערובה כאמור בסעיף קטן (ט) אלא לאחר שניתנה הזדמנות למסתנן או לערב, לפי העניין, לטעון את טענותיו, ובלבד שניתן לאתרו באופן סביר.
(יא)
הורה ממונה ביקורת הגבולות על שחרורו בערובה של מסתנן לפי סעיף זה, ומתקיימים התנאים למתן הוראת שהייה לאותו מסתנן לפי סעיף 32ד, ייתן לו הממונה הוראת שהייה כאמור לפי הוראות אותו סעיף.
תנאי החזקה במשמורת [תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ח]
(הוראת שעה עד יום 13.12.2020):
(א)
מסתנן יוחזק במקום משמורת; לעניין זה, ”מקום משמורת“ – כל אחד מאלה:
(1)
מקום משמורת כהגדרתו בסעיף 13א לחוק הכניסה לישראל, בשינויים המחויבים;
(2)
מקום ששר הביטחון, לבדו או יחד עם השר לביטחון הפנים, קבע, בצו, באישור הממשלה, כמקום משמורת לעניין חוק זה.
(ב)
מסתנן הנתון במשמורת יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם, בהתחשב בנסיבות העניין, לרבות משך החזקתו במשמורת, כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.
(ג)
מסתנן הנתון במשמורת יוחזק בתא נפרד מאסירים ומעצורים פליליים.
(ד)
הוראות סעיף 9(ב) לחוק המעצרים יחולו על החזקה במשמורת לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
(ה)
הוראות סעיף 10 לחוק המעצרים יחולו על החזקה במשמורת לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
(ו)
השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר הפנים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), הוראות אחרות לעניין תנאי החזקה במקום משמורת מיוחד, לרבות לעניין תנאי החזקה של משפחות וילדים.
(ז)
עיקר זכויות המסתננים וחובותיהם במקום המשמורת יפורסמו במקום בולט במקום המשמורת בעברית ובאנגלית.
מינוי בית דין לביקורת משמורת של מסתננים [תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ח]
(הוראת שעה עד יום 13.12.2020):
שר המשפטים ימנה, מבין מי שנתמנו לבתי דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין לפי סעיף 13יא לחוק הכניסה לישראל, בית דין אחד או יותר לביקורת משמורת של מסתננים לפי חוק זה (בחוק זה – בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים).
סמכויות בית הדין [תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח]
(הוראת שעה עד יום 13.12.2020):
(א)
בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים רשאי –
(1)
לאשר את החזקתו של המסתנן במשמורת, ואם אישר כאמור יקבע כי עניינו של המסתנן יובא לפניו לבחינה נוספת בהתקיים תנאים שקבע או בתוך פרק זמן שקבע אשר לא יעלה על 30 ימים;
(2)
להורות על שחרורו בערובה של המסתנן בתום פרק זמן שקבע, אם שוכנע כי התקיימו התנאים לשחרור בערובה לפי סעיף 30א(ב) או (ג) ובכפוף לסייגים הקבועים בסעיף 30א(ד);
(3)
להורות על שינוי תנאי ערובה שנקבעו לפי סעיף 30א(ה), וכן על חילוט ערובה עקב הפרת תנאי מתנאי השחרור בערובה.
(ב)
הוראות סעיף 30א(ה) יחולו, בשינויים המחויבים, על שחרור בערובה לפי צו של בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים.
(ג)
החלטת בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים תכלול את עיקרי טענות הצדדים, תהיה מנומקת ובכתב, ותימסר למסתנן בו במקום, במידת האפשר; ראה בית הדין צורך בבירור נוסף, יורה על הבאת המסתנן הנתון במשמורת לפניו במועד שיקבע.
(ד)
(פקע).
החלת הוראות מחוק הכניסה לישראל לעניין בית הדין [תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ח]
(הוראת שעה עד יום 13.12.2020):
הוראות סימן ב׳ בפרק רביעי לחוק הכניסה לישראל, למעט הוראות סעיפים 13טו ו־13כא לחוק האמור, יחולו לעניין בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
(א)
בסעיף קטן (א), במקום ”בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 96 שעות מעת תחילת החזקתו“ יקראו ”לא יאוחר מעשרה ימים מיום תחילת החזקתו במשמורת“;
(ב)
בסעיף קטן (ב), במקום ”סעיף 13ז“ יקראו ”סעיף 30א(ט) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954 (בסימן זה – חוק למניעת הסתננות)“;
(2)
(3)
ערעור ועתירה מינהליים [תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ח]
(הוראת שעה עד יום 13.12.2020):
(א)
החלטת בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים נתונה לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
(ב)
הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים נגד החלטה לפי חוק זה בעניין גירוש, והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערעור מינהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים בעניין המשמורת או השחרור בערובה, ידון בית המשפט במסגרת העתירה גם בעניין המשמורת או השחרור בערובה, והערעור יימחק; ואולם אם טרם הגיש העותר ערעור מינהלי בעניין המשמורת או השחרור בערובה, יכלול גם עניינים אלה במסגרת העתירה.
(ג)
אין בהחלטת בית משפט לעניינים מינהליים, בערעור או בעתירה כאמור בסעיף זה, כדי לגרוע מסמכות בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים, ואולם בכל עניין שהחליט בו בית המשפט במסגרת הערעור או העתירה לא ייזקק לו בית הדין אלא אם כן נוכח כי חל שינוי בנסיבות שהיוו בסיס להחלטת בית המשפט.
שחרור ממאסר לצורך גירוש [תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ח]
(הוראת שעה עד יום 13.12.2020): ניתן צו לפי סעיף 30 והתקיימו הוראות סעיף 30(א1) והמסתנן נמצא מסיבה כל שהיא במאסר, מותר לשחרר את המסתנן ממאסרו לשם ביצוע הצו, אף אם לא תמה תקופת מאסרו.
(הנוסח לאחר פקיעת הוראת השעה): ניתן צו לפי סעיף 30 והמסתנן נמצא מסיבה כל שהיא במאסר, מותר לשחרר את המסתנן ממאסרו לשם ביצוע הצו, אף אם לא תמה תקופת מאסרו.
כיסוי הוצאות
מי שנתן צו לפי סעיף 30 רשאי להורות כי ההוצאות שנגרמו לרגל ביצוע צווי גירוש של המסתנן ושל מסתננים אחרים התלויים בו, יכוסו מכספו או מרכושו האחר של המסתנן.
[תיקון: תשע״ד, בג״ץ 7385/13, תשע״ה]

פרק ד׳: מרכז שהייה למסתננים – הוראת שעה

[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, בג״ץ 8665/14, תשע״ו]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, בג״ץ 7385/13, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, בג״ץ 7385/13, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, בג״ץ 8665/14, תשע״ו]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד]

פרק ה׳: הוראות שונות

החוק מוסיף ולא גורע
חוק זה אינו בא לגרוע מאחריותו הפלילית של אדם לפי דין אחר, או מסמכותו של בית משפט אחר לשפוט על עבירה לפי חוק זה, או מסמכותה של כל רשות אחרת.
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
ביצוע
שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לביצועו.


נתקבל בכנסת ביום י״ז באב תשי״ד (16 באוגוסט 1954).
  • משה שרת
    ראש הממשלה
  • פנחס לבון
    שר הבטחון
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.