נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור
נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור מתוך
נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור
לפי חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985
י״פ תש״ף, 482, 7207; תשפ״א, 2, 1732, 3640, 3774; תשפ״ג, 948; תשפ״ד, 1752, 4288; תשפ״ה, 520.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 3א(ו) לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (להלן – החוק), ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, אני קובע נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור, כמפורט להלן:
תוכן עניינים
פרק א׳: מבוא
מטרת הנוהל
מטרתו של נוהל זה, היא להסדיר את הליך הגשת בקשות התמיכה לפי סעיף 3א לחוק ואת הדיון בהן.
הגדרות [תיקון: תשפ״ג]
בנוהל זה –
”אישור תמיכה“ – אישור מאת ועדת התמיכות לפיו מוסד הציבור זכאי לתמיכה, הכולל את היקף התמיכה המאושרת, בכפוף להוכחת ביצוע של הפעילות הנתמכת, עמידה בהוראות מבחן התמיכה ועמידה ביתר הוראות הנוהל;
”בקשת תמיכה“ – בקשה שמגיש מוסד ציבור לקבלת כספי תמיכה לפי סעיף 3א לחוק;
”גופי ספורט“ – (הוראת שעה בשנים 2023 עד 2026): אגודת ספורט, מועדון ספורט, וארגון ספורט, כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ״ח–1998;
”גוף ספורט בינוני“ – (הוראת שעה בשנים 2023 עד 2026): גוף ספורט אשר בעד השנה שקדמה לשנת התמיכה, אושרה לו תמיכה בסכום העולה על מאה אלף שקלים חדשים ולא יותר מחמש מאות אלף שקלים חדשים;
”גוף ספורט גדול“ – (הוראת שעה בשנים 2023 עד 2026): גוף ספורט אשר בעד השנה שקדמה לשנת התמיכה, אושרה לו תמיכה בסכום העולה על חמש מאות אלף שקלים חדשים;
”גוף ספורט קטן“ – (הוראת שעה בשנים 2023 עד 2026): גוף ספורט אשר בעד השנה שקדמה לשנת התמיכה, אושרה לו תמיכה בסכום שאינו עולה על מאה אלף שקלים חדשים ומחזור פעילותו נמוך ממיליון שקלים חדשים;
”דיווח לא נכון“ – נתונים שמסר המוסד כדי לקבל תמיכה או שעל פיהם שולמו למוסד כספי תמיכה בעד פעילות מסוימת, כולם או חלקם, או במקרה של פעילות שבוצעה טרם הדיווח, גם אם אושרו כספי תמיכה כאמור וטרם שולמו, התגלו כבלתי נכונים;
”הוצאות הנהלה וכלליות“ – כהגדרתן וסיווגן בהתאם להוראות החשב הכללי;
”הוצאות תקורה“ – הוצאות שאינן הוצאות ישירות המשמשות לביצוע הפעילות הנתמכת אך הן נדרשות לצורך ביצוע הפעילות הנתמכת;
”הפרשי הצמדה וריבית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”ועדה מיוחדת“ – ועדה שחבריה יהיו החשב הכללי או נציגו שיכהן כיושב ראש, סגן בכיר נוסף לחשב הכללי ונציג היועץ המשפטי של משרד האוצר;
”ועדת התמיכות“ – ועדה שהוקמה לפי סעיף 15;
”ועדת שעבודים“ – ועדה שחבריה יהיו חברי הוועדה המיוחדת, כך שסגן החשב הכללי הנוסף בוועדה יהיה סגן החשב הכללי האחראי על תחום המקרקעין או מי מטעמו;
”החשב הכללי“ – החשב הכללי שבמשרד האוצר או סגן החשב הכללי האחראי על תחום התמיכות;
”מבחן תמיכה“ – מבחן שנקבע לפי סעיף 3א(ה) לחוק;
”מוסד בעל חוב שפעילותו הופסקה“ – מוסד ציבור שחייב למשרד ממשלתי כספים מכוח הוראות נוהל זה, אשר הפסיק את פעילותו בטרם נפרע החוב במלואו;
”מוסד הנתמך לראשונה בתחום פעילות“ – מוסד שלא נתמך לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב ב־8 השנים האחרונות בתחום הפעילות בגינו מבקש מוסד הציבור לקבל תמיכה;
”מוסד הנתמך לראשונה“ – מוסד שלא נתמך לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב ב־8 השנים האחרונות;
”מוסד ציבור“ או ”מוסד“ – גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה;
”מנהל כללי“ – לרבות מי שממלא בפועל תפקיד דומה;
”מערכת מרכב״ה“ – מערכת ממוחשבת להגשת בקשות לתמיכה באמצעות המרשתת (להלן – האינטרנט);
”מקורות עצמיים“ – מקורות כספיים שאינם תמיכה ציבורית או הלוואות;
”מקרקעין“ – כהגדרתם בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 (להלן – חוק המקרקעין);
”משרד“ – כל משרד ממשרדי הממשלה, לרבות יחידת סמך של משרד כאמור;
”הנוהל הקודם“ – נוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן שפורסם ביום כ״ג באדר תשע״ג (5 במרס 2013);
”עלות מעסיק“ – עלות השכר הכוללת בעבור המעסיק, כולל שכר הברוטו וניכויי החובה והרשות שהוא מפריש בגין העסקת העובד;
”עלות פעילות הנתמכת“ – הוצאות ישירות המשמשות לביצוע הפעילות הנתמכת כהגדרתה במבחן התמיכה בתוספת הוצאות תקורה;
”שימוש בלתי נאות“ – שימוש בכספי תמיכה שהוענקו, כולם או חלקם, שלא לפעילות שלשמה ניתנו הכספים או שלא בהתאם לתנאים ולהתחייבויות שלפיהם ניתנו;
”שכר“ – כלל ההכנסות מעבודה לפי פקודת מס הכנסה בתוספת עלות מעסיק;
”שנת תמיכה“ – שנת הכספים שבעדה מבוקשת התמיכה;
”תמיכה ציבורית“ – מקורות כספיים שהם תמיכות או הקצבות מתקציב המדינה, מתקציב תאגיד שהוקם לפי חוק או מתקציב רשות מקומית, ושאינם במסגרת של רכישת שירותים;
”תקציב המשכי“ – התקציב שמכוחו פועלת הממשלה בשנה שבה לא נתקבל חוק התקציב השנתי לפני תחילת אותה שנת כספים;
”תשלום תמיכה“ – תשלום בגין ביצוע הפעילות הנתמכת לרבות מקדמות שאושרו לפי נוהל זה.
הוראות כלליות
(א)
לא יאושר סכום שנקבע בחוק התקציב השנתי, לצורך תמיכה במוסד ציבור, אלא אם כן הוא מואגד ומקיים את הוראותיו של נוהל זה, ובמידה המתיישבת עם המבחנים כאמור בסעיף 3א(ח) לחוק.
(ב)
מוסד ציבור נתמך, יידרש לעמוד בהוראות נוהל זה במהלך שנת התמיכה, אלא אם נקבע באופן מפורש אחרת.
פרק ב׳: כללים להתנהלות מוסד ציבור נתמך
שיעור תמיכה מרבי ומימון עצמי [תיקון: תשפ״ג]
(א)
לא תינתן תמיכה ציבורית למוסד ציבור בשיעור העולה על 90% מעלות הפעילות הנתמכת, לאותו סוג פעילות.
(ב)
התמיכה המרבית במוסד ציבור לא תעלה על 90% מעלות הפעילות הנתמכת, אלא אם נקבע במבחני התמיכה הנוגעים לעניין שיעור נמוך יותר (להלן – שיעור התמיכה המרבי).
(ג)
מוסד ציבור יידרש לממן את הפעילות הנתמכת ממקורותיו העצמיים בשיעור של 10% מעלות הפעילות לפחות (להלן – המקורות העצמיים); מימון המקורות העצמיים כאמור יעשה במזומן, אלא אם נקבע אחרת כמפורט בסעיף קטן (ו).
(ד)
ועדת התמיכות תאשר בהחלטתה את סכום התמיכה המוקצה למוסד הציבור, ובכל מקרה לא תאשר או תשלם תמיכה העולה על שיעור התמיכה המרבי.
(ה)
מבלי לגרוע מהאמור, עלות הפעילות הנתמכת לפי סעיף זה תחושב כך שסך כל המקורות העצמיים שהוצגו בפועל על ידי מוסד הציבור, יהיו בשיעור של 10% מעלות הפעילות הנתמכת.
(ו)
הכנסות והוצאות שהן שווה כסף או שווי עבודת מתנדבים יוכרו לעניין חישוב עלות הפעילות הנתמכת ושיעור המקורות העצמיים לפי סעיף קטן זה בהתקיים כל אלה, ואולם יובהר כי בכל מקרה כספי התמיכה יועברו למוסד הציבור רק בגין הוצאה כספית שהוציא המוסד בפועל, כדי לקיים את הפעילות הנתמכת:
(1)
במבחני התמיכה הנוגעים לעניין, נקבע כי ניתן להכיר בהכנסות ובהוצאות שהן שווה כסף או בשווי עבודת מתנדבים, ומהן סוגי ההכנסות וההוצאות שבהן ניתן להכיר כאמור;
(2)
ההכנסות וההוצאות של המוסד בשווה כסף או בשווי עבודת מתנדבים מופיעות בדוחות הכספיים המבוקרים של מוסד הציבור; (הוראת שעה בשנים 2023 עד 2026): על אף האמור בפסקה זו, גוף ספורט קטן שמחזור פעילותו נמוך מחמש מאות אלף שקלים חדשים ואינו נושא באישור זכאות מס לתרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – פקודת מס הכנסה), יגיש דוח כספי לא מבוקר ומסמכים נוספים בהתאם להנחיות החשב הכללי, ככל שיידרשו;
(3)
מוסד הציבור ניהל רישום של המתנדבים ושעות עבודתם או רישום של ההכנסות וההוצאות בשווה כסף ואסמכתאות על קבלתן, לפי העניין, באופן המאפשר פיקוח ובקרה;
(4)
שווי עבודת המתנדבים לא יעלה על שכר המינימום.
(ז)
התברר לוועדת התמיכות שבשנה מסוימת שחלה בתוך חמש השנים שקדמו למועד הידיעה, מוסד הציבור לא עמד בהוראות סעיף זה ונתמך בשיעור העולה על שיעור התמיכה המרבי (להלן – תמיכה ביתר), יחולו ההוראות האלה:
(1)
מוסד הציבור, ישיב למשרד את הסכומים העולים על שיעור התמיכה המרבי שנקבע, מהתמיכה ששולמה לו בפועל בשנת התמיכה בה אירעה החריגה;
(2)
ניתנה תמיכה ביתר בשנה נוספת במהלך חמש השנים שקדמו לאותה שנה, ישלם מוסד הציבור למשרד סכום השווה לפי 2 מהסכום העודף ששולם לו, העולה על שיעור התמיכה המרבי, בשנות התמיכה שבהן אירעה החריגה, אלא אם השתכנעה ועדת התמיכות שמוסד הציבור לא ידע ולא היה עליו לדעת כי קיבל תמיכה ביתר;
(3)
ועדת התמיכות רשאית לקבוע שהתקופה האמורה בפסקאות (1) ו־(2) תעמוד על שבע שנים אם השתכנעה כי מכלול הנסיבות מצדיק זאת, כגון מקרים בהם התמיכה ביתר ניתנה עקב הטעייה או הסתרת מידע מצד מוסד הציבור.
שיעור הוצאות הנהלה וכלליות
(א)
שיעור הוצאות ההנהלה והכלליות של מוסד ציבור מתוך מחזור הכנסותיו השנתי, כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, בשנת התמיכה, לא יעלה על השיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות כמפורט בטור ב׳ שבטבלה (להלן – השיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות):
| טור א׳ מחזור ההכנסות השנתי (במיליוני שקלים חדשים) | טור ב׳ שיעור שולי מרבי של הוצאות הנהלה וכלליות ממחזור ההכנסות השנתי |
|---|---|
| עד 10 | 22% |
| מעל 10 ועד 25 | 15.5% |
| מעל 25 ועד 50 | 10% |
| מעל 50 ועד 75 | 8.5% |
| מעל 75 ועד 100 | 7.5% |
| מעל 100 ואילך | 5% |
(ב)
החשב הכללי יקבע בהוראות תכ״ם את סיווג הוצאות ההנהלה והכלליות לצורך סעיף זה.
(ג)
לגבי מוסד ציבור שמחזור הכנסותיו בשנת התמיכה נמוך מ־600 אלף שקלים חדשים, עלות שכר המנהל הכללי שלו, או של בעל תפקיד אחר העוסק באופן מובהק בפעילות הנתמכת, לא תחושב כחלק מהוצאות ההנהלה והכלליות של אותו מוסד ציבור, אם היא נמוכה מ־50% ממחזורו; בכל מקרה החרגת עלות השכר מהוצאות ההנהלה והכלליות כאמור לא תתאפשר ליותר מבעל תפקיד אחד לכל מוסד ציבור.
(ד)
שווי עבודת מתנדבים או הכנסות והוצאות בשווה כסף יובאו בחשבון במסגרת חישוב מחזור ההכנסות השנתי לעניין סעיף זה, ובלבד שמוסד הציבור עומד בהוראות סעיף 4(ו) לעניין זה, אף אם לא נקבע במבחני התמיכה הנוגעים לעניין כי ניתן להכיר בהכנסות ובהוצאות שהן בשווה כסף או בשווי עבודת מתנדבים.
(ה)
התברר לוועדת התמיכות כי מוסד הציבור לא עמד בהוראות סעיף זה, יחולו ההוראות האלה:
(1)
הייתה החריגה חד פעמית או שנייה בתוך ארבע שנים רצופות – ישיב מוסד הציבור את סכום החריגה כשהוא מוכפל פי 3, אך לא יותר מסכום התמיכה ששולמה לו בפועל בשנת התמיכה בה אירעה החריגה;
(2)
חרג מוסד הציבור כאמור ביותר משתי שנים בתוך ארבע שנים רצופות, תישלל ממנו התמיכה ששולמה לו בשנות התמיכה שבהן אירעה החריגה.
(ו)
על אף האמור בסעיף קטן (ה) –
(1)
ועדת התמיכות מוסמכת לאשר, במקרים שייקבעו על ידי החשב הכללי בהוראת תכ״ם, חריגה שאירעה או חריגה צפויה מהשיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות, ביחס למוסד ציבור מסוים;
(2)
הוועדה המיוחדת מוסמכת לאשר, במקרים שלא נמנו בהוראת התכ״ם האמורה בפסקה (1), חריגה מהשיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות, ביחס למוסד ציבור מסוים, על בסיס המלצה מנומקת שהגישה ועדת התמיכות הנוגעת בדבר.
עלות שכר של בעל תפקיד ניהולי [תיקון: תשפ״ה]
(א)
עלות השכר של ממלא תפקיד ניהולי (להלן – מנהל) במוסד ציבור, ובכלל זה עובד עצמאי הנותן שירותים למוסד וקבלן משנה, לא תעלה בשנת התמיכה על 630 אלף שקלים חדשים (להלן – עלות השכר המרבית), אלא אם נקבעה במבחני התמיכה הנוגעים לעניין עלות שכר נמוכה יותר.
(ב)
תשלומים בעבור רכיבים סוציאליים המשולמים באופן חד פעמי ולא כתשלום או הטבה דחויים, לא ייחשבו כחלק מעלות השכר המרבית.
(ג)
החשב הכללי יקבע בהוראות התכ״ם את רכיבי עלות השכר המרבית לצורך סעיף זה.
(ד)
החשב הכללי רשאי לעדכן מזמן לזמן את עלות השכר המרבית בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן כפי שמפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; החשב הכללי יפרסם בהוראת תכ״ם את עלות השכר המרבית המעודכנת מידי תקופה כאמור.
(ה)
התברר לוועדת התמיכות כי מוסד הציבור לא עמד בהוראות סעיף זה, ישיב מוסד הציבור למשרד את סכום החריגה כשהוא מוכפל פי 5, אך לא יותר מסכום התמיכה ששולמה לו בפועל בשנת התמיכה שבה אירעה החריגה.
(ו)
מבלי לפגוע באמור לעיל, רשאי מוסד ציבור לפנות לוועדת התמיכות בעניין מי שהמוסד התקשר או עתיד להתקשר עמו בחוזה עבודה שעלות שכרו עלתה או עתידה לעלות על עלות השכר המרבית; ועדת התמיכות רשאית, בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות שיירשמו, ובהתייעצות עם החשב הכללי, לאשר חריגה מעלות השכר המרבית ביחס למוסד ציבור מסוים.
(ז)
הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבור שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
מוסד ציבור שסך כל התמיכה הציבורית בו, בשנה שבה אירעה החריגה, אינו עולה על 25% ממחזור הכנסותיו או על 5 מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך מבניהם;
(2)
מוסד ציבור ששכר ממלאי תפקיד ניהולי בו מוגבל לפי כל דין או נוהל.
(החל מיום 1.1.2025):
(א)
לא תשולם לעובד במוסד ציבור נתמך, ובכלל זה עובד עצמאי וקבלן משנה הנותן שירותי ניהול למוסד, עלות שכר העולה בשנת התמיכה על 630 אלף שקלים חדשים (להלן – עלות השכר המרבית), בעבור משרה מלאה בשיעור של 100% לשנה קלנדרית מלאה, אלא אם כן נקבעה במבחני התמיכה הנוגעים לעניין עלות שכר נמוכה יותר; אם העובד הועסק במשרה הנמוכה מ־100% או הועסק בחלק מהשנה, תחושב עלות השכר המרבית באופן יחסי.
(ב)
תשלומים בעבור רכיבים סוציאליים או הטבות המשולמים באופן חד פעמי ולא כתשלום או הטבה דחויים, לא ייחשבו כחלק מעלות השכר המרבית.
(ג)
החשב הכללי יקבע בהוראות התכ״ם את רכיבי עלות השכר המרבית לצורך סעיף זה.
(ד)
החשב הכללי רשאי לעדכן את עלות השכר המרבית בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן כפי שמפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; החשב הכללי יפרסם בהודעת תכ״ם את עלות השכר המרבית המעודכנת מידי תקופה כאמור.
(ה)
התברר לוועדת התמיכות כי מוסד הציבור לא עמד בהוראות סעיף זה, ישיב מוסד הציבור למשרד את סכום החריגה כשהוא מוכפל פי 5, אך לא יותר מסכום התמיכה ששולמה לו בפועל בשנת התמיכה שבה אירעה החריגה.
(ו)
מבלי לפגוע באמור לעיל, רשאי מוסד ציבור לפנות לוועדת התמיכות בעניין מי שהמוסד התקשר או עתיד להתקשר עמו בחוזה עבודה שעלות שכרו עלתה או עתידה לעלות על עלות השכר המרבית; ועדת התמיכות רשאית, בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות שיירשמו, ובאישור החשב הכללי, לאשר חריגה מעלות השכר המרבית ביחס למוסד ציבור מסוים.
(ז)
הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבור שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
מוסד ציבור שסך כל התמיכה הציבורית בו, בשנה שבה אירעה החריגה, אינו עולה על 25% ממחזור הכנסותיו או על 5 מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך מבניהם;
(2)
מוסד ציבור ששכר ממלאי תפקיד בו מוגבל לפי כל דין או הסכם קיבוצי המפוקח על ידי הממונה על השכר או גורם ממשלתי אחר.
יתרת נכסים נטו לשימוש לפעילויות שלא יועדו [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ה]
(א)
שיעור יתרת הנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שלא יועדו, של מוסד הציבור מתוך מחזור הכנסותיו, בשנה שקדמה לשנת התמיכה, לא יעלה על 100%; ולגבי מוסד הנתמך לראשונה – לא יעלה על 100% בשנתיים שקדמו לשנת התמיכה.
(החל מיום 1.1.2025): שיעור יתרת הנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שלא יועדו, של מוסד הציבור מתוך מחזור הכנסותיו, בשנה שקדמה לשנת התמיכה, לא יעלה על 200%; ולגבי מוסד הנתמך לראשונה – לא יעלה על 100% בשנתיים שקדמו לשנת התמיכה.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) ייבדק על בסיס דוחות כספיים מבוקרים שנערכו לפי כללי חשבונאות מקובלים ובהתאם להוראות הרשם הנוגע לעניין; (הוראת שעה בשנים 2023 עד 2026): על אף האמור, גוף ספורט קטן שמחזור פעילותו נמוך מחמש מאות אלף שקלים חדשים ואינו נושא באישור זכאות מס לתרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, יגיש דוח כספי לא מבוקר ומסמכים נוספים בהתאם להנחיות החשב הכללי ככל שיידרשו; עם זאת, החשב הכללי יהיה רשאי לדרוש מגוף ספורט מעין זה דוח כספי מבוקר בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(החל מיום 1.1.2025): האמור בסעיף קטן (א) ייבדק על ידי ועדת התמיכות במועד הגשת בקשת התמיכה; הבדיקה תבוצע על בסיס דוח כספי מבוקר של המוסד לשנה האחרונה שבעדה היה חייב בעריכתו על פי דין, נכון ליום הגשת בקשת התמיכה ושנערך לפי כללי חשבונאות מקובלים ובהתאם להוראות הרשם הנוגע לעניין; (הוראת שעה בשנים 2023 עד 2026): על אף האמור, גוף ספורט קטן שמחזור פעילותו נמוך מחמש מאות אלף שקלים חדשים ואינו נושא באישור זכאות מס לתרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, יגיש דוח כספי לא מבוקר ומסמכים נוספים בהתאם להנחיות החשב הכללי ככל שיידרשו; עם זאת, החשב הכללי יהיה רשאי לדרוש מגוף ספורט מעין זה דוח כספי מבוקר בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ג)
שווי עבודת מתנדבים או הכנסות והוצאות בשווה כסף יובאו בחשבון במסגרת חישוב מחזור ההכנסות השנתי לעניין סעיף זה, ובלבד שמוסד הציבור עומד בהוראות סעיף 4(ו) לעניין זה, אף אם לא נקבע במבחני התמיכה הנוגעים לעניין כי ניתן להכיר בהכנסות ובהוצאות שהן בשווה כסף או בשווי עבודת מתנדבים.
(ד)
מבלי לפגוע באמור לעיל, בהתקיים נסיבות מיוחדות, רשאית ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, לאשר תמיכה למוסד ציבור אף אם יתרת הנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שלא יועדו עולה על 100% ממחזור הכנסותיו כאמור.
(החל מיום 1.1.2025): מבלי לפגוע באמור לעיל, בהתקיים נסיבות מיוחדות, רשאית ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, לאשר תמיכה למוסד ציבור אף אם יתרת הנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שלא יועדו עולה על 200% ממחזור הכנסותיו כאמור.
גרעון מצטבר בנכסים נטו לשימוש לפעילויות שיועדו ושלא יועדו [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ה]
(א)
שיעור גרעונו המצטבר בנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שיועדו ושלא יועדו, של מוסד הציבור מתוך מחזור הכנסותיו, בשנה שקדמה לשנת התמיכה, לא יעלה על 50%, אלא אם אישרה ועדת התמיכות תכנית לצמצום גירעון שהציע.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) ייבדק על בסיס דוחות כספיים מבוקרים שנערכו לפי כללי חשבונאות מקובלים ובהתאם להוראות הרשם הנוגע לעניין; (הוראת שעה בשנים 2023 עד 2026): על אף האמור, גוף ספורט קטן שמחזור פעילותו נמוך מחמש מאות אלף שקלים חדשים ואינו נושא באישור זכאות מס לתרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, יגיש דוח כספי לא מבוקר ומסמכים נוספים בהתאם להנחיות החשב הכללי ככל שיידרשו; עם זאת, החשב הכללי יהיה רשאי לדרוש מגוף ספורט מעין זה דוח כספי מבוקר בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(החל מיום 1.1.2025): האמור בסעיף קטן (א) ייבדק על ידי ועדת התמיכות במועד הגשת בקשת התמיכה; הבדיקה תבוצע על בסיס דוח כספי מבוקר של המוסד לשנה האחרונה שבעדה היה חייב בעריכתו על פי דין נכון ליום הגשת בקשת התמיכה, על בסיס דוחות כספיים מבוקרים שנערכו לפי כללי חשבונאות מקובלים ובהתאם להוראות הרשם הנוגע לעניין; (הוראת שעה בשנים 2023 עד 2026): על אף האמור, גוף ספורט קטן שמחזור פעילותו נמוך מחמש מאות אלף שקלים חדשים ואינו נושא באישור זכאות מס לתרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, יגיש דוח כספי לא מבוקר ומסמכים נוספים בהתאם להנחיות החשב הכללי ככל שיידרשו; עם זאת, החשב הכללי יהיה רשאי לדרוש מגוף ספורט מעין זה דוח כספי מבוקר בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ג)
שווי עבודת מתנדבים או הכנסות והוצאות בשווה כסף יובא בחשבון במסגרת חישוב מחזור ההכנסות השנתי לעניין סעיף זה, ובלבד שמוסד הציבור עומד בהוראות סעיף 4(ו) לעניין זה, אף אם לא נקבע במבחני התמיכה הנוגעים לעניין כי ניתן להכיר בהכנסות ובהוצאות שהן בשווה כסף או בשווי עבודת מתנדבים.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שיעור גרעונו המצטבר בנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שיועדו ושלא יועדו, של מוסד הציבור הנתמך לראשונה מתוך מחזור הכנסותיו, בשנתיים שקדמו לשנת התמיכה, לא יעלה על השיעור המפורטים להלן, אלא אם אישרה ועדת התמיכות, בהתייעצות עם החשב הכללי, תכנית לצמצום גרעון שהציע:
(1)
מוסד ציבור שמחזור הכנסותיו נמוך מ־500 אלף שקלים חדשים – 50% ממחזור הכנסותיו;
(2)
מוסד ציבור שמחזור הכנסותיו גבוה או שווה ל־500 אלף שקלים חדשים – 30% ממחזור הכנסותיו.
ביצוע הפעילות הנתמכת והעברות כספים
(א)
תמיכה תינתן בעד פעילות שמוסד הציבור, מבקש התמיכה, מקיים בעצמו.
(ב)
כספי התמיכה לא יועברו לתאגיד או לגורם אחר, ואולם יוכל מוסד ציבור לשלם לגורם אחר כספים מתוך כספי התמיכה בעד ביצוע הפעילות הנתמכת, בהתקיים אחד מן המקרים האלה:
(1)
התשלום מועבר לספק, לצורך רכישת שירותים לביצוע הפעולות הנתמכות, ובלבד שמדובר בשירותים הנצרכים עקב אופיים הטכני או המיומנות המקצועית הכרוכה בהם ושאינם מהווים החלפה למעשה של מוסד הציבור מגיש הבקשה בביצוע הפעילות הנתמכת;
(2)
התשלום מועבר למוסד אחר, שבינו לבין מוסד הציבור מבקש התמיכה קיים הסכם לשיתוף פעולה לצורך ביצוע הפעילות הנתמכת, וזאת אם לא צוין אחרת במבחן התמיכה ובלבד שלמוסד שאליו מועברים הכספים ניתן אישור ניהול תקין מאת רשם העמותות או אישור מקביל, ככל שקיים, מאת הרשם הנוגע לעניין; בכל מקרה לא יועבר תשלום כאמור אם המוסד האחר הגיש בקשת תמיכה בעבור אותה פעילות.
(ג)
נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), מוסד ציבור המקבל תמיכה לא יעביר כספים ללא תמורה לתאגיד או לגורם אחר במישרין או בעקיפין וכן לא ייתן הלוואה ללא ריבית או עם ריבית, אלא באחד מהמקרים שיפורטו לה לן ובלבד שניתן לו אישור ניהול תקין או אישור על הגשת מסמכים מאת רשם העמותות או אישור מקביל, ככל שקיים מאת הרשם הנוגע לעניין:
(1)
המוסד שהעביר את הכספים הוא גוף מנהל של התאגיד מקבל הכספים והתאגיד מקבל הכספים הוא תאגיד שאינו עסקי; בסעיף קטן זה, ”גוף מנהל“ – מוסד ציבור המאגד או המעניק שירותי ניהול לפי הסכם לשני גופים או יותר אשר מטרותיהם הרשומות לפי כל דין דומות או זהות לשלו;
(2)
כספי תרומה שהועברו לתאגיד שאינו עסקי מכוח הסכם עם תורם;
(3)
העברה לתאגיד עסקי שהוא בשליטת המוסד, באישור ועדת התמיכות, בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, ובלבד שאין לתאגיד העסקי, מקבל הכספים, גרעון מצטבר העולה על 15% ממחזור הכנסותיו או גרעון שוטף העולה על 25% ממחזור הכנסותיו; בסעיף קטן זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
(4)
הלוואת בעלים לתאגיד שבשליטתו ובלבד שההלוואה תהיה לתקופה קצרה מחמש שנים, שתעוגן בהסכם ושההחזרה תהיה בדרך של תשלומים כספיים; בסעיף קטן זה, ”תשלומים כספיים“ – תשלומים שאינם בשווה כסף;
(5)
הלוואה לתאגיד שמתקיימים לגביה כל התנאים האלה:
(א)
ההלוואה לא תינתן מכספי התמיכה;
(ב)
התאגיד מקבל הכספים אינו תאגיד עסקי;
(ג)
מועד הפירעון של ההלוואה הוא בתוך שנת הכספים הקלנדרית שבה ניתנה ההלוואה;
(ד)
ההלוואה ניתנת לתקופה שלא תעלה על חצי שנה;
(ה)
פירעון ההלוואה יהיה בכסף בלבד, ולא יתאפשר פירעון בשווה כסף;
(ו)
ההלוואה ניתנת לגוף שאינו תאגיד קשור; לעניין פסקה זו, ”תאגיד קשור“ – כל אחד מאלה:
(1)
תאגיד בשליטת המוסד או שהוא שולט במוסד;
(2)
תאגיד בשליטת בעל השליטה במוסד;
(3)
תאגיד שרוב חברי מוסד הציבור הם חברים, שותפים או בעלי מניות בו;
(4)
תאגיד שרוב נושאי המשרה בו או קרוביהם מכהנים כנושאי משרה במוסד הציבור, למעט תאגיד שחברי ועדת הביקורת של מוסד הציבור הם חברי ועדת ביקורת בו בלבד;
(5)
תאגיד שהמנהל הכללי שלו או קרובו הוא המנהל הכללי של מוסד הציבור;
(ז)
ההלוואה תינתן בתנאי שוק ובמסגרת הסכם שנחתם בין הצדדים; נוסח ההסכם יועבר לוועדת התמיכות של המשרד.
(ד)
הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על מוסד ציבור שסך כל כספי התמיכה הציבורית בו לא עולה על 25% ממחזור הכנסותיו באותה שנה.
(ה)
התברר לוועדת התמיכות כי בשנה מסוימת מוסד הציבור לא עמד בהוראות סעיף זה, ישיב מוסד ציבור למשרד את סכום הכסף שהועבר; ואולם התברר כי מוסד הציבור העביר כספים בניגוד לאמור בסעיף קטן (ג)(3), ישיב מוסד הציבור למשרד פי 2 מהסכום שהועבר כאמור, אך לא יותר מסכום התמיכה ששולמה למוסד בשנת התמיכה שבה אירעה החריגה.
אישור ניהול תקין [תיקון: תשפ״א־2]
(א)
מוסד ציבור נתמך יחויב כתנאי לאישור תמיכה באישור מהרשם המתאים לפי דין על ניהול תקין; לעניין זה, ”אישור ניהול תקין“ – כפי שהורה הרשם הנוגע לעניין, אם הורה כאמור.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
בוטל אישור הניהול התקין של מוסד ציבור במהלך שנת התמיכה, יפסיק המשרד את תשלום התמיכה החל ממועד השלילה; ועדת התמיכות רשאית, לפי שיקול דעתה, בשים לב לסיבות שהובילו לשלילת אישור הניהול התקין ונסיבותיו של מוסד הציבור, לשלם תמיכה בגין פעילות נתמכת שבוצעה לפני מועד השלילה כאמור.
שנתיים פעילות במימון עצמי
(א)
מוסד הנתמך לראשונה בתחום פעילות מסוים, הפונה לקבלת תמיכה ממשרד ממשלתי, יחויב בשנתיים פעילות באותו תחום פעילות במימון ממקורות עצמיים, בטרם יותר לו להגיש בקשה לתמיכה ממשלתית (להלן – דרישת הניסיון).
(ב)
במקרים חריגים ביותר, שעולה בהם צורך לוותר על דרישת הניסיון, רשאית ועדת התמיכות, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לוותר על דרישת הניסיון שנקבעה, וזאת בהתקיים אינטרס ציבורי מובהק במתן הפטור; במקרה זה, תובא בחשבון, כשיקול משמעותי, העובדה שהפעילות שבעדה מבוקשת התמיכה התקיימה, בפועל, במשך שנתיים לפחות על ידי מוסד ציבור, שממנו התפצל מוסד הציבור מבקש התמיכה, ושהיא נתמכה בתקופה האמורה כדין על ידי המדינה.
(ג)
נוסף על האמור בסעיף קטן (א), משרד רשאי לקבוע במבחני התמיכה הנוגעים לעניין, כי מוסד ציבור הנתמך לראשונה בתחום פעילות יחויב בפעילות באותו תחום במימון ממקורות עצמיים למשך תקופה העולה על שנתיים, בטרם יותר לו להגיש בקשה לתמיכה מהמשרד.
(ד)
בשנת התמיכה שבה מוסד הציבור נתמך לראשונה בתחום פעילות מסוים, לא יעלה סכום התמיכה באותה שנה במוסד הציבור על פי 2 מעלות הפעילות שבעדה ניתנת התמיכה, שקיים המוסד בשנה שקדמה לשנה התמיכה; לעניין חריגה מהוראת סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בהתאמות הנדרשות.
(ה)
לעניין סעיף זה, תחומי פעילות שהתמיכה בהם מתקיימת לפי אותו מבחן תמיכה, יחשבו כתחום פעילות מסוים, אלא אם קבעה ועדת התמיכות אחרת.
מניעת כפל מימון ממשלתי
לא תאושר או תשולם תמיכה למוסד ציבור בעד סוג פעילות שנתמך, שמתוקצב או שנרכש בדרך של רכישת שירותים לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992 (להלן – חוק חובת מכרזים), על ידי אותו משרד או על ידי משרד אחר, גם אם התמיכה, התקצוב או הרכש יעשו לפי תקנות תקציביות שונות; לעניין סעיף זה, ”תמיכה“ – למעט כספי עיזבונות שמחלקת הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה.
דיווח עצמי
(א)
מוסד ציבור שהתברר לו כי אינו עומד בהוראה מהוראות הנוהל, ידווח על כך, סמוך ככל הניתן למועד בו נודע על האמור, למשרד ולאגף החשב הכללי באמצעות טופס שיקבע החשב הכללי בהוראות התכ״ם.
(ב)
התרשמה ועדת התמיכות, על פי בקשה מנומקת של מוסד הציבור, כי החריגה נעשתה בתום לב והדיווח הועבר בטרם נערכה ביקורת במוסד הציבור, היא רשאית לקבוע כי המוסד ישיב למשרד את הסכום המתחייב מעצם אי־העמידה, כך שסכום ההשבה יעמוד על גובה החריגה בלבד; סעיף זה יופעל לכל היותר אחת לשלוש שנים לגבי מוסד ציבור מסוים.
התחייבות מוסד הציבור הנתמך
(א)
מוסד ציבור יתחייב באמצעות מורשי החתימה שלו, בעת הגשת בקשת התמיכה וכתנאי לקבלתה, כי יעמוד בהוראות הנוהל, על גבי נוסח ההתחייבות המצורף בתוספת הראשונה לנוהל.
(ב)
בנוסף להתחייבויות מוסד הציבור לפי סעיף זה, המנהל הכללי של מוסד הציבור הנתמך יחתום על הצהרה שלפיה יתחייב לקיים בקרה ופיקוח נאותים להבטחת קיום חובות מוסד הציבור בהתאם לנוהל זה ובהתאם למבחני התמיכה, ובכלל זה לקיום ההתחייבויות של המוסד בהתאם לאלה, וכן להבטחת אמיתות הדיווחים הניתנים במסגרתם.
פרק ג׳: ועדת התמיכות
מינוי ועדת התמיכות
בקשות לתמיכות ממשרד יידונו בוועדת תמיכות שימנה בכתב הממונה על סעיף התקציב.
הרכב ועדת התמיכות
(א)
בוועדת התמיכות יהיו שלושה או חמישה חברים, מקרב עובדי המשרד, ובהם חשב המשרד או נציגו (להלן – חשב המשרד) וכן היועץ המשפטי של המשרד או נציגו (להלן – היועץ המשפטי).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים בהם מימון התמיכה נעשה על ידי יותר ממשרד אחד, אפשר שימונו חברים נוספים לוועדת התמיכות מקרב משרד ממשלתי שאינו המשרד הממונה על סעיף התקציב (להלן בסעיף זה – הנציגים הנוספים) אם יושב ראש הוועדה, חשב המשרד וכן היועץ המשפטי ימונו מקרב המשרד הממונה על סעיף התקציב ואם ניתן לנציגים הנוספים כתב מינוי, שייחתם בידי השר הממונה עליהם.
סדרי עבודה ועדת התמיכות
(א)
החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם בידיי חברי הוועדה שהשתתפו בישיבה.
(ב)
רוב חברי ועדת התמיכות יהיו מנין חוקי בישיבות הוועדה ובלבד שנכחו בישיבות היועץ המשפטי, חשב המשרד ויושב ראש הוועדה או מי מחברי הוועדה שמינה לכך.
(ג)
עמדת היועץ המשפטי בוועדה, תכריע בעניינים משפטיים; עמדת חשב המשרד בוועדה, תכריע בעניינים תקציביים.
(ד)
חשב המשרד יודיע לוועדת התמיכות מהו הסכום שנקבע בסעיף התקציב לתמיכה בכל סוג של מוסדות ציבור באותה שנה, והחלטות הוועדה לא יחרגו מן הסכום האמור.
(ה)
ועדת התמיכות תתכנס, לבקשת חשב המשרד או היועץ המשפטי, בתוך 14 ימים מיום הבקשה לפי סעיף קטן זה, על מנת לדון בעניינו של מוסד ציבור שקיים לגביו חשש שלא עמד בהוראות הנוהל או במקרים בהם קיים חשש שנפל פגם בהחלטת ועדת התמיכות.
(ו)
ועדת התמיכות תקבע את סדרי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו במסגרת נוהל זה.
החלטת ועדת התמיכות
(א)
לא תינתן תמיכה ממשרד אלא לאחר שהבקשה לתמיכה אושרה בוועדת התמיכות.
(ב)
ועדת תמיכות תודיע למוסד הציבור בכתב על החלטתה בנוגע לבקשת התמיכה שהגיש בצירוף הנמקה, ואם החליטה לתת תמיכה למוסד הציבור המבקש תציין את מטרת התמיכה, סכום התמיכה, שיעור התמיכה במוסד מתוך סך כל תקציב התמיכה העומד לחלוקה, התנאים הנדרשים להוכחת קיום הפעילות הנתמכת ואת אופן הבקרה על פעילות מוסד הציבור; נוסף על כך, רשאית הוועדה להפנות לנהלים משרדיים מתאימים.
(ג)
ועדת התמיכות רשאית להחליט על שינוי, עיכוב או הפסקת תמיכה במוסד ציבור וכן להחליט כי מוסד ציבור קיבל תמיכה באופן פסול או באמצעות הטעיה, אחרי שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל־פה בהתאם לשיקול דעתה, בתוך 21 ימים, לפחות, מיום שליחת הודעה בכתב למוסד הציבור (להלן – הליך שימוע).
פנייה לוועדה המיוחדת
(א)
דחתה ועדת התמיכות את טענותיו של מוסד ציבור בהליך שימוע, רשאי מוסד הציבור לפנות לוועדה המיוחדת בבקשה מנומקת לבחון את עניינו, תוך צירוף כלל האסמכתאות הנדרשות לשם בדיקת טענותיו, בתוך 60 יום מיום קבלת החלטת ועדת התמיכות בעניין הליך השימוע.
(ב)
הוועדה המיוחדת תדון במקרים בהם אושרה תמיכה למוסד הציבור והחליטה ועדת התמיכות על שינוי, עיכוב או הפסקת תמיכה במוסד ציבור או החליטה כי מוסד ציבור קיבל תמיכה באופן פסול או תוך הטעיה.
(ג)
החשב הכללי רשאי, בהמלצת הוועדה המיוחדת, להורות לוועדת התמיכות לקיים דיון חוזר בנוגע לפגם שמצאה בהחלטה שקיבלה בעניינו של מוסד הציבור שפנה; עותק מהמלצת הוועדה המיוחדת יועבר לעיון המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי־מינהלי) לפני העברתה לחשב הכללי.
ריכוז תמיכות
(א)
תמיכה במוסד ציבור תאושר רק לאחר שנבחנו מקורות המימון שלו, בכדי למנוע כפילות בטיפול בבקשת התמיכה או תמיכת יתר; במקרה הצורך, יושבי הראש של ועדות התמיכה אליהן הוגשו, או אמורות להיות מוגשות, בקשות לתמיכה של אותו מוסד ציבור, יתאמו ביניהם לפי הצורך את מתן התמיכה והיקפה.
(ב)
תמיכה במוסד ציבור מסוים תינתן מאת המשרד המופקד על תחום הפעילות שלגביו מתבקשת התמיכה, ואולם אפשר שתמיכה במוסד ציבור מסוים תינתן על ידי יותר ממשרד אחד, כאשר אותו מוסד ציבור פועל בתחומים אחדים עליהם מופקדים משרדים אחדים.
(ג)
ועדת התמיכות תביא בחשבון, בשיעור שנקבע במבחנים, את התמיכה הציבורית בכסף או בשווה כסף הניתנת למוסד הציבור מבקש התמיכה ממקורות ציבוריים אחרים; ועדת התמיכות תביא בחשבון את התמיכה בשווה כסף הניתנת למוסד הציבור מתקציב המדינה וממקורות ציבוריים אחרים ככל שנקבעו הוראות לעניין זה במבחנים.
פרק ד׳: הוראות לסוגי תמיכות
תמיכה בפעילות
תמיכה בפעילות מוסד ציבור תאושר לשנת כספים אחת.
תמיכה לפי משתתפים
תמיכה שהיקפה, כולה או חלקה, ולא רק עצם הזכאות לה, נקבע על בסיס השתתפות של אנשים מסוימים בפעילות, כאשר אותם אנשים נמצאים פיזית באתר בו מתקיימת הפעילות, מזוהים על ידי מוסד הציבור ומדווחים על ידו למשרד התומך, בקשר לאותה פעילות באותו אתר, תחשב כתמיכה לפי משתתפים; לעניין זה, פעילות בה מוטלת חובה על מוסד הציבור לערוך רישום של המשתתפים ולהעבירו למשרד, תחשב כתמיכה לפי משתתפים ויחולו עליה הוראות סעיף 46; במקרים מתאימים, ניתן יהיה לציין במבחני התמיכה הנוגעים לעניין כי מודבר בתמיכה לפי משתתפים.
תמיכה בשל בינוי, פיתוח או תכנון של מקרקעין או מבנים
בתמיכה המיועדת לאפשר רכישת מקרקעין או מבנה, תכנון או בניה, הקמה או שיפוץ של מבנה קיים, יחולו ההוראות האלה:
(1)
המקרקעין או המבנה ישמשו למטרת התמיכה ויעודם לא ישונה, זולת אם נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לעניין;
(2)
תירשם בפנקס המקרקעין, על פי חוק המקרקעין, זיקת הנאה לטובת הציבור במקרקעין או במבנה בקשר לאותה מטרה לתקופה שלא תפחת מ־20 שנים;
(3)
תירשם בפנקס המקרקעין, על פי חוק המקרקעין, הערת אזהרה לתקופה שלא תפחת מ־20 שנים לפיה לא תיעשה עסקה או התחייבות לעשות עסקה במקרקעין או במבנה;
(4)
לעניין פסקאות (2) ו־(3), ”בניה, הקמה או שיפוץ של מבנה קיים“ – למעט פעולות בינוי שאינן מצריכות היתר בניה לפי כל דין ושעלותן הכוללת למבנה יחיד אינה עולה על 200 אלף שקלים חדשים; אלא אם נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לעניין;
(5)
ועדת התמיכות רשאית לפטור בכתב את מוסד הציבור מרישום זיקת הנאה או הערת אזהרה בפנקס המקרקעין, בהתקיים אחד מהמקרים האלה:
(א)
אם הוכח להנחת דעתה כי מהותן של זכויות מוסד הציבור במקרקעין אינן מאפשרות רישום כאמור, בהתחשב באמור בתוספת השנייה, וכי ניתנו בטחונות אחרים לקיום האמור בפסקה (1);
(ב)
אם התמיכות המצטברות בעד פעולות התכנון, הבינוי או השיפוץ באותם מקרקעין אינן עולות על רבע ממחיר הרכישה, ההקמה או השיפוץ או על 500 אלף שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם;
(ג)
כמו כן, רשאית ועדת התמיכות, מטעמים חריגים שיירשמו, להתיר למוסד לשנות את המטרה הרשומה בזיקת ההנאה או את הרישום בפנקס המקרקעין או למחוק אותם, לפי כל דין; עלה היקף התמיכות הכולל למבנה על 500 אלף שקלים חדשים, או שנעשה השינוי בתוך 10 שנים ממועד אישור התמיכה, ייעשו שינוי המטרה הרשומה בזיקת ההנאה או שינוי הרישום או מחיקתו כאמור באישור החשב הכללי;
(6)
החליטה ועדת התמיכות לפטור את מוסד הציבור מרישום זיקת הנאה או הערת אזהרה בפנקס המקרקעין, לפי פסקה (5), תדווח הוועדה על החלטתה לחשב הכללי באופן שיקבע;
(7)
ועדת תמיכות תנהל רישום פיזי וממוחשב כפי שיקבע החשב הכללי לגבי רישום זיקות הנאה או הערות אזהרה או פטור מרישום שלהן לפי סעיף זה;
(8)
תשלום תמיכה בעד תכנון כאמור בסעיף זה, יתאפשר רק לאחר קבלת היתר בניה בפועל, אלא אם כן נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לעניין.
תמיכה רב שנתית
על אף האמור בסעיף 21, תמיכה שמפאת אופייה ומהותה מתמשכת באופן רגיל על פני יותר משנת כספים אחת, יכול שתאושר ליותר משנה אחת ולא יותר משלוש, ובלבד שבמקרה הצורך קיימת הרשאה להתחייב, הסכם מתאים בין המשרד התומך והמוסד הנתמך, וכן כי ועדת התמיכות תאשר מדי שנה את החלק שאושר לתמיכה באותה שנה; התמיכה כאמור לא תחולק מתוך תקציבי תמיכה אחרים.
פרק ה׳: אופן הגשת בקשת תמיכה
פרסום הזמנה להגשת בקשות תמיכה
(א)
משרד שבהצעת תקציבו או בתקציבו המאושר, לפי העניין, נכלל סכום לתמיכה במוסדות ציבור, יפרסם הזמנה להגשת בקשות תמיכה באתר האינטרנט של המשרד (להלן – הזמנה להגשת בקשות תמיכה) בדבר האפשרות להגיש בקשה לתמיכה מתקציב המדינה.
(ב)
בהזמנה להגשת בקשות תמיכה יכללו הפרטים האלה:
(1)
שם המשרד והמינהל או האגף האחראי על התמיכה;
(2)
הבהרה כי מתן התמיכה בפועל כפוף לאישור התקציב, וכי אין ודאות שייקבע תקציב לנושא התמיכה, ומה יהיה שיעורו ככל שייקבע;
(3)
מספר התקנה התקציבית או מרכז קרנות, לפי העניין, והסכום המיועד לחלוקה במסגרת התמיכה בשנה זו, ככל שנקבעו;
(4)
שמות מבחני התמיכה לפיהם תחולק התמיכה והפנייה לנוסח המעודכן שלהם;
(5)
סוג מוסדות הציבור הזכאים לתמיכה;
(6)
אופן הגשת הבקשה;
(7)
הפנייה למסמכים המעידים על עמידתו בתנאים הנדרשים לקבלת תמיכה בהתאם לאמור בסעיף 29(ב);
(8)
המועד האחרון להגשת בקשות.
(ג)
הזמנה להגשת בקשות תמיכה תפורסם גם בשפה הערבית; זאת למעט בעניינים שבאופן מובהק, לפי טיבם ומהותם, אינם מיועדים לציבור דובר הערבית.
(ד)
הזמנה להגשת בקשות תמיכה תפורסם גם בעיתונות במקרים שבהם ועדת התמיכות ראתה כי יש צורך בכך בשים לב לסוג הפעילות הנתמכת וסוג מוסדות הציבור הזכאים לתמיכה.
(ה)
החשב הכללי יפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר, אחת לשנה, הודעה כללית בדבר האפשרות להגיש בקשות לתמיכה מהמשרדים השונים בהתאם להודעות המפורסמות באתרי האינטרנט של אותם משרדים.
(ו)
הזמנה להגשת בקשות תמיכה תפורסם סמוך, ככל האפשר, להגשת הצעת תקציב המדינה ולא יאוחר מיום 15 באוקטובר של השנה שקדמה לשנת התמיכה.
(ז)
בקשות התמיכה יוגשו עד יום 1 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת התמיכה, או במועד מוקדם יותר שקבע המשרד, ובלבד שנתן 45 ימים להגשת הבקשה ממועד פרסום ההזמנה להגשת בקשות תמיכה (להלן – מועד ההגשה).
(ח)
ועדת התמיכות רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר פרסום הזמנה להגשת בקשות תמיכה לפי סעיף זה במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מיום 31 בינואר בשנת התמיכה, אם השתכנעה כי הליך אישור התמיכה יסתיים בהתאם למועדים וללוחות הזמנים המפורטים בסעיף 27 ובלבד שתקופת הגשת בקשות התמיכה לא תפחת מ־45 יום; ואולם, במקרים חריגים שיירשמו, רשאית ועדת התמיכות לאשר תקופת הגשת בקשות הקצרה מ־45 יום.
(ט)
החשב הכללי רשאי, לבקשת ועדת התמיכות, לאשר בנסיבות חריגות שיפורטו פרסום הזמנה להגשת בקשות תמיכה אחרי יום 31 בינואר בשנת התמיכה.
(י)
אושר פרסום הזמנה להגשת בקשות תמיכה באיחור, לפי סעיפים קטנים (ח) או (ט), תפרסם ועדת התמיכות מועדים ולוחות זמנים מעודכנים להגשת בקשות תמיכה והשלמת מסמכים כאמור בסעיף 26.
הגשת בקשת תמיכה [תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ג]
(א)
הגשת בקשה לפי סעיף זה תיחשב רק אם הוגשה בצירוף כל המסמכים הנלווים לה כמפורט בסעיפים 28 ו־29(א), למעט אישור ניהול תקין אותו ניתן להשלים בהתאם למועדים הקבועים בסעיפים 27(ח) ו־(ט).
(ב)
לעניין מסמכים כמפורט בסעיף 29(ב), יחולו ההוראות האלה:
(1)
ועדת התמיכות רשאית לקבוע, מטעמים שיירשמו, כי ניתן להשלים את המסמכים כמפורט בסעיף 29(ב), במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מיום 31 בינואר בשנת התמיכה, ובלבד שהדבר יחול על כלל מוסדות הציבור המבקשים להיתמך על פי אותו מבחן תמיכה, ושוועדת התמיכות טרם קיבלה החלטה בנוגע לחלוקת התמיכות לפי המבחן הנוגע לעניין; במקרים חריגים, רשאית ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי השלמת מסמכים כאמור בסעיף זה תתאפשר בעבור מוסד ציבור ספציפי בלבד;
(2)
אישרה ועדת התמיכה השלמת מסמכים כאמור בפסקה (1), יודיע על כך המשרד למוסד הציבור ויאפשר לו להשלימם בתוך 14 ימים מיום שליחת ההודעה בכתב;
(3)
איחר מוסד הציבור בהגשת מסמך יקוזז מסכום התמיכה שאושרה לו סכום ששיעורו כשיעור תקופת האיחור ביחס לשנת התמיכה; לעניין זה, ”תקופת האיחור“ – התקופה שמתחילה בתוך 14 ימים ממועד שליחת ההודעה בכתב על האפשרות להשלמת המסמכים או הפרטים כאמור בפסקה (2) ושמסתיימת במועד הגשת המסמך האחרון הנדרש במסגרת הבקשה לתמיכה;
(4)
על אף האמור בפסקה (3), לא יקוזז ממוסד ציבור סכום העולה על 300 אלף שקלים חדשים או 15% מהיקף התמיכה שתאושר למוסד, ככל שתאושר, לפי הנמוך מביניהם;
(5)
האמור בפסקה (3) לא יחול על מוסד ציבור שבארבע השנים שקדמו לשנת התמיכה, הגיש במועד ההגשה למשרד התומך את כלל המסמכים במסגרת בקשת התמיכה.
(ב1)
(הוראת שעה בשנים 2023 עד 2026): על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין גופי ספורט קטנים ובינוניים, במקרים חריגים רשאית ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי השלמת מסמכים כאמור בסעיף זה תהיה במועד מאוחר יותר, שייקבע באופן שוויוני בעבור כלל גופי הספורט הקטנים והבינוניים.
(ג)
ועדת התמיכות רשאית לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ניתן להגיש בקשות תמיכה באיחור, לאחר מועד ההגשה, ובלבד שהדבר יחול על כלל מוסדות הציבור המבקשים להיתמך על פי אותו מבחן תמיכה, ושוועדת התמיכות טרם קיבלה החלטה בנוגע לחלוקת התמיכות לפי המבחן הנוגע לעניין; במקרים חריגים ומיוחדים, רשאית ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הגשת בקשת תמיכה באיחור כאמור בסעיף זה תתאפשר בעבור מוסד ציבור ספציפי בלבד.
(ד)
הוגשה בקשה לתמיכה במוסד ציבור בפעילות שלא בתחום שעליו מופקד המשרד או לגורם במשרד שאינו הגורם המתאים לעניין התמיכות אותן מבקש מוסד הציבור, והמשרד הפנה את המוסד למשרד אחר או לגורם הלא נכון, יוכל המבקש לשוב ולהפנותה למשרד האחר או לגורם המתאים, ויראו אותו כאילו הגיש את הבקשה במועד בו הוגשה לראשונה, וזאת ככל שלא סיימה ועדת התמיכות את דיוניה.
הדיון בבקשת התמיכה [תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ג, תשפ״ה]
(א)
ועדת התמיכות תחל בדיוניה בסמוך, ככל האפשר, למועד סיום הגשת בקשות התמיכה ותחליט על חלוקת התמיכות למוסדות הציבור לא יאוחר מיום 31 בינואר בשנת התמיכה; ואולם התקיימו נסיבות בלתי צפויות מראש או שהתמיכה היא בנושאים אשר שמעצם טיבם לא ניתן להחליט בבקשות במועד האמור, ועדת התמיכות תהיה רשאית להאריך, מטעמים שיירשמו, את המועד האחרון לדיון והחלטה על חלוקת תמיכות למוסדות הציבור עד יום 31 במרס בשנת התמיכה.
(ב)
החשב הכללי רשאי, לבקשת ועדת התמיכות, לאשר בנסיבות חריגות שיפורטו חלוקת כספי תמיכות אחרי יום 31 במרס בשנת התמיכה.
(ג)
אושרה חלוקת כספי התמיכה באיחור כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תפרסם ועדת התמיכות באתר האינטרנט של המשרד, הודעה בדבר העיכוב הצפוי בהחלטה בעניין בקשות התמיכה; הודעה כאמור תישלח על ידי ועדת התמיכות למוסדות הציבור אשר הגישו בקשת תמיכה לפי אותו מבחן תמיכה.
(ד)
ועדת התמיכות תוכל לדון בבקשות, שהוגשו במהלך שנת התמיכה, להגדלת התמיכה בשל תקציב שלא נוצל או שנוסף; הדיון בבקשה ייעשה בהתאם לעקרונות שקבע החשב הכללי לעניין זה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה; בין היתר, יתייחסו העקרונות לצורך בפרסום מחדש של הזמנה להגשת בקשות תמיכה או לעדכון בקשות קיימות, בזיקה להיקף התקציב המדובר או שיעורו ביחס לתקציב הבסיס, למספר מוסדות הציבור הנתמכים ולמועד ההודעה על התוספת, עקרונות כאמור ייקבעו במסגרות הוראות התכ״ם הנוגעות לעניין.
(ה)
החשב הכללי יפרסם, באתר האינטרנט של משרד האוצר, מעת לעת הודעה כללית בדבר קצב טיפול המשרדים בבקשות התמיכה ופרסום ההזמנות להגשות בקשות תמיכה.
(ו)
בשנה שבה חל האמור בסעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה, לא תדון ועדת התמיכות בבקשות התמיכה שהוגשו בעבור אותה שנה ולא תקבל החלטות לגביהן, אלא באישור החשב הכללי.
(ז)
מוסד ציבור יהיה זכאי לקבלת תמיכה במהלך שנה שבה מתקיים תקציב המשכי, רק לאחר שיחתום על התחייבות לפיה ידוע לו כי סך כל הזכאות לתמיכה שתאושר בהחלטת ועדת התמיכות, אם תאושר, עשויה להשתנות לאחר אישור התקציב.
(ח)
על אף האמור בסעיף 26(א), ועדת התמיכות תהיה רשאית לקיים דיון לגבי מוסד ציבור אשר אין בידו אישור ניהול תקין לשנת התמיכה במועד דיון הוועדה, ולאשר לו תמיכה מותנית בכפוף להשלמת אישור ניהול תקין, תוך ביצוע קיזוז כאמור בסעיף קטן (ט), ובלבד שימסור לוועדת התמיכות אישור ניהול תקין לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה (להלן – המועד האחרון להגשת אישור ניהול תקין); לא מסר מוסד הציבור אישור ניהול תקין עד למועד האחרון להגשת אישור ניהול תקין, כספי התמיכה שנשמרו בעבורו יחולקו באופן יחסי בין מוסדות הציבור שאושרה להם תמיכה בהתאם למבחני התמיכה בעניין.
(ט)
אישרה ועדת התמיכות תמיכה בכפוף להשלמת אישור ניהול תקין כאמור בסעיף קטן (ח) ולא הוגש אישור כאמור עד ליום 31 במרס לשנת התמיכה, יקוזז מסכום התמיכה שאושרה למוסד הציבור סכום ששיעורו כשיעור תקופת האיחור ביחס לשנת התמיכה; לעניין זה, ”תקופת האיחור“ – פרק הזמן החל מיום 1 באפריל לשנת התמיכה ועד ליום בו הגיש מוסד הציבור אישור ניהול תקין.
(החל מיום 1.1.2025): אישרה ועדת התמיכות תמיכה בכפוף להשלמת אישור ניהול תקין כאמור בסעיף קטן (ח) ולא הוגש אישור כאמור עד ליום 31 במרץ בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה, יקוזז מסכום התמיכה שאושרה למוסד הציבור שיעור של 20% מכספי התמיכה, ובלבד שיגיש אישור ניהול תקין עד ליום 30 ביוני בשנת התמיכה.
פרק ו׳: מסמכים נדרשים לשם הגשת בקשת תמיכה
מסמכי יסוד
(א)
בקשה של מוסד ציבור המגיש בקשה לתמיכה בפעם הראשונה, תכלול את המסמכים האלה:
(1)
תעודת רישום כתאגיד מאת הרשם הנוגע לעניין ואם לא קיימת תעודה כזו לסוג התאגידים שעליו נמנה מוסד הציבור – אישור מאת עורך הדין של מוסד הציבור בדבר המעמד המשפטי של המוסד;
(2)
מסמכי היסוד המעודכנים של המוסד (תקנון וכיוצא באלה);
(3)
אישור מעמד המוסד במשרדי מס ערך מוסף;
(4)
אישור מהבנק או מרואה החשבון של המוסד בדבר חשבון הבנק של המוסד שאליו תועבר התמיכה;
(5)
הסכמה בלתי חוזרת של מוסד הציבור לכך שהבנק ימסור פרטים על חשבונות מוסד הציבור בבנק וכן על פעולות, תנועות ונתונים בחשבונות אלה, לנציגי המשרד או לנציגי החשב הכללי; ההסכמה תהיה למתן מידע המתייחס לתקופה המתחילה בשנה הראשונה שבה קיבל מוסד הציבור תמיכה מהמדינה; לשם כך יצרף מוסד הציבור מכתב הרשאה לבנקים שבהם מתנהלים חשבונותיו, המעיד על כך שמוסד הציבור –
(א)
מרשה לנציג המשרד או לנציג החשב הכללי, אשר יציג אישור מאת המנהל הכללי של המשרד או מאת החשב הכללי, לפי העניין, לדרוש ולקבל מהבנק פרטים על חשבונות הבנק וכן על פעולות ותנועות בהם ונתונים לגביהם;
(ב)
פוטר, למען הסר ספק, את הבנק מכל חובה שבדין לעניין סודיות כלפי משרדי הממשלה והחשב הכללי בקשר לחשבונותיו;
(ג)
יודע שהסכמה לפי פסקה זו היא תנאי לאישור התמיכה ולקבלת התמיכה ולכן בלתי חוזרת, וכל הודעה סותרת שתינתן לאחר מכן לא תהיה תקפה לכל דבר ועניין.
(ב)
המסמכים המפורטים בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, אפשר שיתקבלו אצל החשב הכללי באופן ישיר מרשם העמותות על פי דיווח של מוסד הציבור לרשם העמותות ולא ישירות ממוסד הציבור, והכל כפי שיפורסם על ידי החשב הכללי בהוראות התכ״ם.
מסמכי בקשה
(א)
נוסף על האמור בסעיף 28, מוסד ציבור המבקש לקבל תמיכה יגיש למשרד בקשת תמיכה שתכלול את המסמכים האלה:
(1)
טופס תיאור בקשת התמיכה, שיכלול פרטים על אודות מוסד הציבור ותיאור מפורט ומנומק של הפעילות שבעדה מבוקשת התמיכה וסכום התמיכה המבוקש, במתכונת שיקבע החשב הכללי;
(2)
טופס ריכוז תמיכות והתקשרויות שיכלול פירוט של כל בקשות התמיכה הנוספות שהוגשו או יוגשו באותה שנת תקציב למשרד ממשרדי הממשלה, לרשויות מקומיות או לגופים ציבוריים אחרים וכן תכלול פירוט של סיוע כספי ממשרדים ממשלתיים או ממקורות ציבוריים אחרים, או קבלת תמורה בעד מתן שירותים הקשורים לפעילות הנתמכת, לרבות בדרך של תקצוב או מתן שירותים; הבקשה תכלול גם פירוט של סיוע בשווה כסף ככל שנקבעו הוראות לעניין זה במבחנים הנוגעים לעניין, במתכונת שתקבע על ידי החשב הכללי;
(3)
מוסד ציבור הנתמך לראשונה, יגיש דוח כספי מבוקר של המוסד לשנה האחרונה שבעדה היה חייב בעריכתו על פי דין או על פי הוראות הרשם הנוגע לעניין;
(4)
מוסד ציבור הנתמך לראשונה בתחום הפעילות יגיש דוח תקציב מול ביצוע בתחום הפעילות הנתמכת, שבגינה מבקש מוסד הציבור להיתמך, המתייחס לשנה שקדמה לשנת התמיכה;
(5)
התחייבות לפי סעיף 14;
(6)
אישור מהרשם המתאים על פי דין על ניהול תקין; לעניין זה, ”אישור ניהול תקין“ – כפי שהורה הרשם הנוגע לעניין, אם הורה כאמור;
(7)
אישור ניהול ספרים ואישור ניכוי מס במקור מרשויות מס הכנסה;
(8)
עדכון, ככל שקיים, למסמכים האמורים בסעיף 28.
(ב)
המשרד רשאי לקבוע כי מוסד ציבור המבקש לקבל תמיכה, יידרש להגיש למשרד מסמכים המעידים על עמידתו בתנאים הנדרשים לקבלת תמיכה לפי מבחני התמיכה הנוגעים לעניין או לפי כל הוראה אחרת בנוסח שייקבע המשרד, אם ייקבע; נוסחם של מסמכים אלה יפורסם באתר האינטרנט של המשרד לא יאוחר ממועד פרסום ההזמנה להגשת בקשות תמיכה.
(ג)
מורשי החתימה יאשרו בחתימתם את נכונות פרטי הבקשה והמסמכים המצורפים אליה, וכן כי הבקשה אושרה בידי הגורם המוסמך במוסד הציבור; כן יצהירו מורשי החתימה כי לא ידוע להם על בקשות תמיכה נוספות של מוסד הציבור אשר לא צוינו בבקשה במועד הגשתה.
(ד)
המסמכים המפורטים בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, אפשר שיתקבלו אצל החשב הכללי באופן ישיר מרשם העמותות על פי דיווח של מוסד הציבור לרשם העמותות ולא ישירות ממוסד הציבור, והכל כפי שיפרסם החשב הכללי בהוראות התכ״ם.
(ה)
החשב הכללי או ועדת התמיכות רשאים לדרוש מכל מוסד ציבור המבקש תמיכה פרטים או מסמכים נוספים, כפי שייראה להם לנכון לצורך הדיון בבקשה; החשב הכללי או ועדת התמיכות, לפי העניין, יודיעו על כך למוסד הציבור ויאפשרו לו להשלים את המסמכים הנוספים בתוך 14 ימים לפחות מיום מסירת ההודעה בכתב.
מסמכים בעבור תמיכה בשל בינוי, פיתוח או תכנון של מקרקעין או מבנים
אם התמיכה המבוקשת מיועדת לרכישת מקרקעין או מבנה, או להקמת מבנה, או לשיפוץ מבנה קיים, יצורפו לבקשה המסמכים האלה, לפי העניין:
(1)
נסח רישום או הוכחת בעלות, חכירה או זכות אחרת, כדלהלן:
(א)
במקרקעין של מבקש התמיכה – כמפורט בתוספת השנייה; בדיוני ועדת התמיכות על מתן אישור לפי טור ה׳ לתוספת השנייה, ישתתפו גם חשב המשרד והיועץ המשפטי של המשרד בעצמם;
(ב)
במקרקעין שהוקצו על ידי רשות מקומית:
(1)
אישור זכותה של הרשות המקומית בקרקע, כמפורט בפסקת משנה (א);
(2)
לגבי מקרקעין שהוקצו אחרי שנת 2001 – אישור מאת היועץ המשפטי של הרשות המקומית כי המקרקעין הוקצו לפי נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית, או שהוקצו כדין באופן אחר או אישור משרד הפנים לעסקה במקרקעין;
(3)
לגבי מקרקעין שהוקצו לפני שנת 2001 – אישור מאת הרשות המקומית כי המקרקעין הוקצו למוסד הציבור על ידי הרשות המקומית;
(2)
אישור כי המקרקעין נקיים מכל שעבוד או עיקול למעט שיעבוד לטובת המדינה, או התחייבות להסרתו, או התחייבות לרשום על המקרקעין שיעבוד ראשון לטובת המדינה, לתקופה שלא תפחת מ־20 שנים, בגובה התמיכה לפחות, כמפורט בתוספת השנייה;
(3)
מוסד ציבור שאין באפשרותו להמציא אישור כי המקרקעין נקיים מכל שעבוד כאמור בפסקה (2), רשאי לפנות לוועדת השעבודים, בצירוף המסמכים המפורטים בתוספת השנייה;
(4)
לבקשת מוסד ציבור, רשאית ועדת השעבודים לאשר שעבוד של המקרקעין גם לגורם מממן נוסף או לחילופין להעמיד שעבוד במקרקעין אחרים לטובת המדינה בשווי התמיכה, ובלבד שזכויות המדינה במקרקעין יישמרו במלואן ושתקופת השעבוד לטובת המדינה כאמור לא תפחת מ־20 שנים;
(5)
היתר בניה, למעט לגבי פעולות בינוי שאינן מצריכות היתר בניה לפי כל דין, ואולם אם מוסד הציבור נדרש לבצע את הפעילות שבעדה מבוקשת התמיכה, לרבות תמיכה בגין תכנון, לשם קבלת היתר הבניה, לא יהווה היתר הבניה תנאי מחייב להגשת בקשת התמיכה או לאישורה, ובלבד שלא תשולם תמיכה למוסד הציבור עד שיציג היתר בניה תקף אלא אם כן נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לעניין;
(6)
לגבי רכישת מקרקעין או מבנה – הערכת שמאי מוסמך בנוגע לערך הרכישה; לגבי הקמת מבנה – הערכת מהנדס בנוגע לעלות הבניה.
פרק ז׳: תשלום תמיכה
תשלום תמיכה
(א)
התמיכה תועבר למוסד הציבור בגין הוצאה כספית שהוציא מוסד הציבור בפועל, בהתאם לדיווח מוסד הציבור למשרד מזמן לזמן לפי הנחיות חשב המשרד.
(ב)
התמיכה תשולם בגין ביצוע הפעילות הנתמכת שהתקיימה בשנה התקציבית שבעבורה אושרה התמיכה.
(ג)
תמיכה שאושרה, למעט מקדמה כמפורט בסעיף 32, תשולם על ידי המשרד במועדים שתיקבע ועדת התמיכות בהתחשב בהנחיות החשב הכללי, בקצב ביצוע הפעילות הנתמכת ובאפשרויות המימון של המשרד, ובמידת האפשר, באופן שימנע מהמוסד הנתמך את הצורך להיזקק למימון ביניים.
(ד)
התמיכה תועבר ישירות לחשבון הבנק של מוסד הציבור שנרשם בבקשת התמיכה.
(ה)
נערכה ביקורת מכוח סעיף 41, ובהתאם לממצאיה קיים חשש שמוסד הציבור לא עמד בהוראה מהוראות הנוהל או ממבחני התמיכה ועליו להשיב כספי תמיכה למשרד, תדון ועדת התמיכות בממצאי הביקורת שהועברו לה בהקדם האפשרי; חלפו שלושה חודשים מיום הגשת הממצאים לוועדת התמיכות וטרם התקבלה ההחלטה, לא ישולמו למוסד כספי התמיכה שאושרו לו, ככל שאושרו, בהיקף הכספים שעליו להשיב למשרד לפי ממצאי הביקורת, ולא ישולמו לו הכספים כאמור עד לקבלת החלטת ועדת התמיכות בעניינו, אלא אם קבעה ועדת התמיכות, מטעמים שיירשמו, כי נדרש פרק זמן נוסף שלא יעלה על שלושה חודשים לקבלת החלטה כאמור.
(ו)
מבלי לפגוע באמור בסעיף קטן (ה), ועדת התמיכות רשאית, לפי שיקול דעתה, להורות למשרד לא לשלם כספי תמיכה שאושר למוסד ציבור אשר קיים לגביו חשש כי לא עמד בהוראות הנוהל או במבחני התמיכה הנוגעים לעניין ועליו להשיב כספי תמיכה למשרד, בהתאם לביקורות שנערכו מכוח סעיף 41 אף אם טרם חלפו שלושה חודשים מיום הגשת הממצאים לוועדת התמיכות.
תשלום מקדמה בטרם אושרה תמיכה בוועדת התמיכות [תיקון: תשפ״ה]
(א)
ועדת התמיכות רשאית להחליט, בטרם אושרה תמיכה למוסד ציבור, על תשלום מקדמה למוסד ציבור שאושרה לו תמיכה בשנת התקציב הקודמת, ובלבד שגובה סך כל המקדמות, במצטבר, לא יעלה על 25% מסך כל התמיכה ששולמה למוסד בעד השנה הקודמת על ידי אותו משרד, ובהתחשב בקצב ההוצאות בפועל של מוסד הציבור, בסך כל התקציב העומד לחלוקה בשנת התמיכה ובמספר מוסדות הציבור שהגישו בקשת תמיכה לפי מבחן התמיכה הנוגע לעניין; בנסיבות מיוחדות ומטעמים שירשמו, רשאית ועדת התמיכות להחליט על תשלום מקדמה כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא אושרה תמיכה לאותו מוסד בשנת התקציב הקודמת או שאושרה אך טרם שולמה;
(ב)
לא התקבלה החלטת ועדת התמיכות בעניין מתן תמיכה במוסד ציבור עד יום 1 ביוני בשנת התמיכה, רשאי החשב הכללי, לאחר שקיבל המלצה ובקשה מנומקת בכתב מוועדת התמיכות, לאשר מתן מקדמות בשיעור נוסף, כך שסך כל המקדמות שיקבל מוסד הציבור, במצטבר, לא יעלה על 40% מסך כל התמיכה כאמור בסעיף קטן (א).
(החל מיום 1.1.2025): לא התקבלה החלטת ועדת התמיכות בעניין מתן תמיכה במוסד ציבור עד יום 1 ביוני בשנת התמיכה, רשאי החשב הכללי, לאחר שקיבל המלצה ובקשה מנומקת בכתב מוועדת התמיכות, לאשר מתן מקדמות בשיעור נוסף, כך שסך כל המקדמות שיקבל מוסד הציבור, במצטבר, לא יעלה על 80% מסך כל התמיכה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
בשנה שבה חל האמור בסעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה, שיעור המקדמה הכוללת לא יעלה על 70% מסך כל התמיכה כאמור בסעיף קטן (א).
(ד)
מקדמה תינתן למוסד שהגיש בקשה לתמיכה בעבור אותה שנה ובלבד שהוא מחזיק באישור ניהול תקין תקף לאותה השנה; אושר תשלום מקדמה מהמשרד והודעה על כך נמסרה למוסד הציבור המבקש, יתחייב המוסד באמצעות מורשי החתימה שלו, על גבי טופס שיקבע החשב הכללי לצורך זה, כתנאי לתשלום המקדמה, כי יחזיר למשרד את המקדמה אם בסופו של דבר לא תאושר התמיכה, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית.
תשלום תמיכה בטרם הוכח ביצוע [תיקון: תשפ״ה]
(א)
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 31, רשאי המשרד להעביר תמיכה בטרם הוכח ביצוע הפעילות הנתמכת, ובלבד שלא תועבר תמיכה בשיעור העולה על 50% מסכום התמיכה שאושרה.
(א1)
(החל מיום 1.1.2025): בנסיבות מיוחדות, רשאי החשב הכללי, לאחר שקיבל המלצה ובקשה מנומקת בכתב מוועדת התמיכות, לאשר תמיכה בטרם הוכח ביצוע הפעילות הנתמכת, ובלבד שלא תועבר תמיכה בשיעור העולה על 90% מסכום התמיכה שאושרה בטרם הוכח ביצוע הפעילות כאמור.
(ב)
תשלום יתרת התמיכה יבוצע לאחר מסירת דוח ביצוע מעודכן שיוכל לכלול צפי ביצוע כפי שקבע המשרד; יובהר כי בכל מקרה, תשלום בגין צפי ביצוע כאמור לא יעלה על 15% מסך כל התמיכה שאושרה.
תשלום תמיכה בעד פעילות שהתקיימה בשנה תקציבית קודמת
לא תשולם תמיכה בעד פעילות שהתקיימה בשנה תקציבית קודמת, אלא באחד מהמקרים האלה:
(1)
מטרת התשלום היא העברת כספים שאושרו למוסד ציבור בשנה הקודמת, בהתאם להחלטת ועדת התמיכות, אך טרם שולמו;
(2)
אי־תשלום התמיכה בשנה שבה בוצעה הפעילות נבע, לפי קביעה של ועדת התמיכות, ממחדל של רשות מרשויות המדינה, והחשב הכללי אישר את התשלום;
בכל מקרה, חלוקת כספים בשנה עוקבת בעד פעילות של שנה קודמת תבוצע בהתאם למבחני התמיכה שהיו תקפים בשנה הקודמת.
תשלום בגין הוצאות תקורה
לא תשולם תמיכה בגין הוצאות תקורה אלא בהתאם לאמור להלן:
(1)
במבחני התמיכה הנוגעים לעניין נקבע שיעור תקורה מרבי לתשלום; השיעור המרבי של הוצאות התקורה לעניין זה ייקבע במבחני התמיכה, בשים לב למהות הפעילות הנתמכת;
(2)
סך כל הוצאות התקורה של מוסד הציבור הנתמך שויכו לפעילות הנתמכת לפי בסיסי העמסה סבירים בין כלל פעילויות המוסד, בהתאם להנחיות חשב המשרד.
פרק ח׳: דוח על שנת הפעילות הנתמכת
הגשת דוח על שנת הפעילות הנתמכת [תיקון: תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ה]
(א)
מוסד ציבור נתמך יגיש, בשנה העוקבת לשנת התמיכה, דוח בעניין שנת הפעילות הנתמכת (להלן – הדוח השנתי) לאגף החשב הכללי במשרד האוצר כמפורט להלן:
(1)
הגשה במועד – עד יום 31 יולי בשנה העוקבת לשנת התמיכה;
(2)
הגשה מאוחרת – החל מיום 1 באוגוסט עד יום 31 באוקטובר בשנה העוקבת לשנת התמיכה; למען הסר ספק, המועד האחרון להגשת הדוח השנתי הוא יום 31 באוקטובר בשנה העוקבת לשנת התמיכה (להלן – המועד האחרון להגשה).
(הוראת שעה בשנים 2024 ו־2025): הגשה מאוחרת – החל מיום 1 באוגוסט עד יום 31 באוקטובר בשנה העוקבת לשנת התמיכה; למען הסר ספק, המועד האחרון להגשת הדוח השנתי הוא יום 31 באוקטובר בשנה העוקבת לשנת התמיכה (להלן – המועד האחרון להגשה); בעבור גופי ספורט – המועד האחרון להגשה יהיה עד יום 30 בנובמבר בשנה העוקבת לשנת התמיכה.
(א1)
(פקע).
(ב)
החשב הכללי רשאי, מטעמים שיירשמו, לדחות את מועד האחרון להגשה הקבוע בסעיף קטן (א) בשל נסיבות חדשות שנוצרו במהלך השנה בעבור כל מוסדות הציבור הנתמכים.
(ג)
הדוח השנתי יוגש במתכונת שיקבע החשב הכללי, ויכלול את המפורט להלן:
(1)
דוחות כספיים מבוקרים, שנערכו לפי הוראות הרשם הנוגע לעניין ובהתאם לכללי חשבונאות מקובלים;
(2)
דוח מקורות ושימושים;
(3)
פירוט הוצאות הנהלה וכלליות של מוסד הציבור בהתאם לסיווג שפרסם החשב הכללי בהוראות התכ״ם;
(4)
פירוט השכר של חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר ושל בעלי תפקידים ניהוליים, לרבות ציון תפקידם במוסד;
(5)
חוות דעת בדבר נכונות הפרטים והנתונים הכספיים במתכונת שיקבע החשב הכללי בהוראות התכ״ם;
(6)
פירוט על העברות כספים והתקשרויות;
(7)
כל נתון נוסף שיידרש, על פי קביעת החשב הכללי.
(ד)
מורשי החתימה יאשרו בחתימתם את נכונות הנתונים שדווחו בדוח השנתי.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), מוסד ציבור שנתמך בסכום של עד 100 אלף שקלים חדשים, במצטבר, בשנת התמיכה, יידרש להגיש רק את המסמכים האמורים בסעיפים קטנים (ג)(1) ו־(2) וכן נתונים נוספים שיידרשו על ידי החשב הכללי כאמור בסעיף קטן (ג)(6), ככל שיידרשו; (הוראת שעה בשנים 2024 ו־2025): על אף האמור, גוף ספורט קטן שמחזור פעילותו נמוך מחמש מאות אלף שקלים חדשים ואינו נושא באישור זכאות מס לתרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, יידרש להגיש רק את המסמך האמור בסעיף קטן (ג) פסקה (2), וכן דוח כספי לא מבוקר ונתונים נוספים שיידרשו על ידי החשב הכללי, ככל שידרשו.
(ו)
הנתונים המפורטים בסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, יכול שיתקבלו אצל החשב הכללי באופן ישיר מרשם העמותות, על פי דיווח של מוסד הציבור לרשם העמותות, ולא ישירות ממוסד הציבור והכל כפי שיפרסם החשב הכללי בהוראות התכ״ם.
(החל מיום 1.1.2025):
(א)
מוסד ציבור נתמך, בתמיכה שנתית ובתמיכה רב שנתית, יגיש עד יום 31 באוקטובר, בשנה העוקבת לשנת התמיכה (להלן – המועד האחרון להגשה), דוח בעניין שנת הפעילות הנתמכת (להלן – הדוח השנתי) לאגף החשב הכללי במשרד האוצר.
(א1)
(פקע).
(ב)
החשב הכללי רשאי, מטעמים שיירשמו, לדחות את מועד האחרון להגשה הקבוע בסעיף קטן (א) בעבור כל מוסדות הציבור הנתמכים.
(ג)
הדוח השנתי יוגש במתכונת שיקבע החשב הכללי, ויכלול את המפורט להלן:
(1)
דוחות כספיים מבוקרים, שנערכו לפי הוראות הרשם הנוגע לעניין ובהתאם לכללי חשבונאות מקובלים;
(2)
דוח מקורות ושימושים;
(3)
פירוט הוצאות הנהלה וכלליות של מוסד הציבור בהתאם לסיווג שפרסם החשב הכללי בהוראות התכ״ם;
(4)
פירוט עלות השכר של חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר ושל בעלי תפקידים ניהוליים, לרבות ציון תפקידם במוסד;
(5)
חוות דעת רואה חשבון בדבר נכונות הפרטים והנתונים הכספיים במתכונת שיקבע החשב הכללי בהוראות התכ״ם;
(6)
פירוט על העברות כספים והתקשרויות בהתאם למתכונת שיקבע החשב הכללי;
(7)
כל נתון נוסף שיידרש, על פי קביעת החשב הכללי;
(8)
הצהרת מורשי החתימה של המוסד על נכונות הנתונים שדווחו בדוח השנתי.
(ד)
(נמחק).
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), מוסד ציבור שנתמך בסכום של עד 100 אלף שקלים חדשים, במצטבר, בשנת התמיכה, יידרש להגיש רק את המסמכים האמורים בסעיפים קטנים (ג)(1), (2) ו־(8) וכן נתונים נוספים שיידרשו על ידי החשב הכללי כאמור בסעיף קטן (ג)(7), ככל שיידרשו; (הוראת שעה בשנים 2024 ו־2025): על אף האמור, גוף ספורט קטן שמחזור פעילותו נמוך מחמש מאות אלף שקלים חדשים ואינו נושא באישור זכאות מס לתרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, יידרש להגיש רק את המסמך האמור בסעיף קטן (ג) פסקה (2), וכן דוח כספי לא מבוקר ונתונים נוספים שיידרשו על ידי החשב הכללי, ככל שידרשו.
(ו)
הנתונים המפורטים בסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, יכול שיתקבלו אצל החשב הכללי באופן ישיר מרשם העמותות, על פי דיווח של מוסד הציבור לרשם העמותות, ולא ישירות ממוסד הציבור והכל כפי שיפרסם החשב הכללי בהוראות התכ״ם.
הגשת דוח על שנת הפעילות הנתמכת במתכונת דו־
(יבוטל ביום 1.1.2025):
(א)
החשב הכללי רשאי לאשר למוסד ציבור הגשת דוח שנתי כאמור אחת לשנתיים, במתכונת דו־שנתית; במתן האישור כאמור תובא בחשבון, בין היתר, התנהלותו התקינה של מוסד הציבור בשנים האחרונות, על פי ביקורות שנערכו לו, לרבות ביקורת שנערכו על ידי רשויות ממשלתיות אחרות, סכום התמיכה שאושר למוסד הציבור וכן ביצוע ביקורת עומק במוסד הציבור הנתמך בשנת הגשת הדוח.
(ב)
דוח שנתי במתכונת דו־שנתית כאמור, יוגש עד למועד האחרון להגשה בשנה העוקבת לשנת התמיכה השנייה; ואולם אם מוסד הציבור לא נתמך בשנה השנייה, הגשת הדוח תעשה עד למועד האחרון להגשה בשנה העוקבת לשנת התמיכה הראשונה.
אי־
(א)
מוסד ציבור שלא הגיש דוח שנתי עד למועד האחרון להגשה, ייראו אותו כאילו לא עמד בהוראות הנוהל בשנת התמיכה, ולא היה זכאי לכספי התמיכה שניתנו לו באותה שנה.
(ב)
יובהר כי מוסד ציבור שנקבע לגביו כי הוא רשאי להגיש דוח אחת לשנתיים במתכונת דו־שנתית ולא הגיש את הדוח השנתי עד למועד האחרון להגשה, ייראו אותו כאילו לא עמד בהוראות הנוהל בשנת התמיכה ובשנה שקדמה לה, ולא היה זכאי לכספי התמיכה שניתנו לו באותן שנים.
(ג)
נתמך מוסד הציבור בשנת התמיכה על ידי מספר משרדי ממשלה, גביית הכספים תעשה על ידי המשרד שתמך במוסד הציבור בסכום הגבוה ביותר.
(החל מיום 1.1.2025):
(א)
מוסד ציבור שלא הגיש דוח שנתי עד למועד האחרון להגשה, ייראו אותו כאילו לא עמד בהוראות הנוהל בשנת התמיכה, ולא היה זכאי לכספי התמיכה שניתנו לו באותה שנה; המשרד יפעל לגביית כספי התמיכה שניתנו לגוף בעבור שנת התמיכה שלגביה לא הוגש הדוח השנתי.
(ב)
נתמך מוסד הציבור בשנת התמיכה על ידי מספר משרדי ממשלה, גביית הכספים תיעשה על ידי המשרד שתמך במוסד הציבור בסכום הגבוה ביותר.
(ג)
ועדת התמיכות רשאית לקבוע, באישור החשב הכללי, כי התקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות חלף ביטול התמיכה, הקטנה של כספי התמיכה שניתנו באותה שנה למוסד ציבור שהגיש את הדוח השנתי באיחור.
בדיקת הדוח על שנת הפעילות הנתמכת [תיקון: תשפ״א, תשפ״ה]
(א)
הדוח השנתי ייבדק על ידי מערך הביקורת המרכזי באגף החשב הכללי (להלן – מערך הביקורת).
(ב)
מערך הביקורת רשאי לדרוש מידע ומסמכים נוספים נוסף על אלה שהוגשו במסגרת הדוח השנתי, כפי שייראה לנכון לצורך בחינת עמידתו של מוסד הציבור בהוראות הנוהל.
(ג)
מצא מערך הביקורת המרכזי כי מוסד ציבור נדרש להשלים פרטים בנוגע לדוח השנתי שהגיש, יאפשר למוסד הציבור להשלים את הפרטים החסרים בתוך 14 ימים מיום שליחת הודעה בכתב על ידי מערך הביקורת, ובכל מקרה לא יאוחר מיום 31 בדצמבר בשנה העוקבת לשנת התמיכה.
(ד)
מערך הביקורת יעביר את ממצאיו בעניין הדוח השנתי של מוסד ציבור לוועדת התמיכות ויעדכן על כך את המוסד.
(ה)
בשנה העוקבת לשנת הגשת הדוח השנתי, לא תאושר תמיכה למוסד ציבור בטרם התקבלו לגביו ממצאי הביקורת, או אם קיים לגביו חשש, בהתאם לממצאי הביקורת, כי לא עמד בהוראות הנוהל וכי עליו להשיב כספי תמיכה למשרד, זאת עד להחלטת ועדת התמיכות בדבר הממצאים שהוגשו, ואולם לא תיפגע זכאותו של מוסד הציבור לקבל תמיכה עד להשלמת הדיון בעניינו.
(ו)
ועדת התמיכות תקבל החלטה בנוגע לממצאים שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ה) בתוך חודש מיום הגשתם.
(ז)
מבלי לגרוע מן האמור לעיל, הגיש מוסד ציבור דוח שנתי במועד ההגשה המאוחרת ועל פיו מצא מערך הביקורת כי קיים חשש שהמוסד לא עמד בהוראות הנוהל, לא תשלם ועדת התמיכות למוסד הציבור מקדמות לפי סעיף 32, עד לקבלת החלטה בעניינו.
(החל מיום 1.1.2025):
(א)
הדוח השנתי ייבדק על ידי מערך הביקורת המרכזי באגף החשב הכללי (להלן – מערך הביקורת).
(ב)
מערך הביקורת רשאי לדרוש מידע ומסמכים נוספים נוסף על אלה שהוגשו במסגרת הדוח השנתי, כפי שייראה לנכון לצורך בחינת עמידתו של מוסד הציבור בהוראות הנוהל.
(ג)
מצא מערך הביקורת המרכזי כי מוסד ציבור נדרש להשלים פרטים בנוגע לדוח השנתי שהגיש, יאפשר למוסד הציבור להשלים את הפרטים החסרים בתוך 14 ימים מיום שליחת הודעה בכתב על ידי מערך הביקורת; מוסד שלא השלים את הפרטים החסרים עד למועד שנקבע, יראו אותו כמוסד שלא השלים את הגשת הדוח השנתי בהתאם לסעיף 38(א).
(ד)
מערך הביקורת יגיש את ממצאיו בעניין הדוח השנתי של מוסד ציבור לוועדת התמיכות ויעדכן על כך את המוסד.
(ה)
בשנה העוקבת לשנת הגשת הדוח השנתי, לא תאושר תמיכה למוסד ציבור בטרם התקבלו לגביו ממצאי הביקורת, או אם קיים לגביו חשש, בהתאם לממצאי הביקורת, כי לא עמד בהוראות הנוהל וכי עליו להשיב כספי תמיכה למשרד, זאת עד להחלטת ועדת התמיכות בדבר הממצאים שהוגשו או בהתאם להנחיות החשב הכללי, ואולם לא תיפגע זכאותו של מוסד הציבור לקבל תמיכה עד להשלמת הדיון בעניינו.
(ו)
ועדת התמיכות תקבל החלטה בנוגע לממצאים שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ה) בתוך חודש מיום קבלתם ממערך הביקורת; החליטה ועדת התמיכות כי התגלו ממצאים ולפיהם פעל המוסד בניגוד להוראות הנוהל או מבחני התמיכה, תפעל לגביית הכספים בהתאם למהות הממצא.
(ז)
מבלי לגרוע מן האמור לעיל, הגיש מוסד ציבור דוח שנתי במועד ההגשה המאוחרת ועל פיו מצא מערך הביקורת כי קיים חשש שהמוסד לא עמד בהוראות הנוהל, לא תשלם ועדת התמיכות למוסד הציבור מקדמות לפי סעיף 32, עד לקבלת החלטה בעניינו, או בהתאם להנחיות החשב הכללי.
פרק ט׳: פיקוח ובקרה
פיקוח ובקרה על ידי המשרד התומך
(א)
המשרד יפקח על מילוי התנאים למתן התמיכה, על השימוש בתמיכה שנתן ועל ביצוע הפעילות הנתמכת כנדרש; לצורך הפיקוח בידי המשרד יטיל המנהל הכללי של המשרד על מקבל שכר או עובדי המשרד את קיום הפיקוח כאמור (להלן – המפקח), או ירכוש שירותי פיקוח מגורם חיצוני שיבחר כדין, ובלבד שיופעלו על ידי המפקח; חשב המשרד יאשר את אופן ביצוע הפיקוח, וידווח לחשב הכללי על ביצוע הפיקוח כאמור.
(ב)
הפיקוח יתבצע בידי המפקח בכל שנה לגבי כל מוסדות הציבור הנתמכים על ידי המשרד.
(ג)
הפיקוח יתבסס על קבלת דיווחים תקופתיים ודוחות ביצוע ממוסדות הציבור הנתמכים, וכן יכלול ביקורים מתואמים או שאינם מתואמים במקום הפעולה של המוסדות הנתמכים זולת אם אישר החשב הכללי כי מהות הפעילות, אופייה או היקפה או פעולות פיקוח חלופיות מספקות שמקיים המשרד התומך, מייתרים פיקוח במקום הפעולה או מאפשרים הפחתת תדירות הביקורים.
(ד)
נוסף על האמור בסעיף קטן (ג), פיקוח לגבי תמיכה לפי משתתפים יכלול, בין היתר, מניין של המשתתפים בפעילות מוסד הציבור, אלא אם התקיים אחד או יותר מאלה:
(1)
אופייה של הפעילות לא מאפשר ספירת משתתפים ללא תיאום מראש או שאינו מאפשר ספירה כלל;
(2)
גילם של מרבית המשתתפים הוא מתחת לגיל 17;
(3)
בהתאם למבחני התמיכה הנוגעים לעניין, לא נדרשת נוכחות סדירה במקום קבוע במסגרת הפעילות הנתמכת.
(ה)
הפיקוח יהיה מכוון, בין היתר, לברר כי –
(1)
המוסד פועל באופן חוקי ולפי הוראות כל דין;
(2)
המוסד מקיים את התנאים שקבע המשרד בקשר לתמיכה ואת הוראות הנוהל;
(3)
המוסד מקיים את פעולותיו לפי כללים או תקנים שנקבעו לגופים מסוגו;
(4)
התמיכה משמשת למטרה שלשמה ניתנה.
(ו)
המפקח ידווח לוועדת התמיכות על הפעלת מנגנון הפיקוח וממצאים עיקריים.
(ז)
נתמך מוסד ציבור בידי יותר ממשרד אחד, יתאמו ביניהם המפקחים של המשרדים התומכים, את סדרי הפיקוח על אותו מוסד ציבור, במגמה להגדיל את החיסכון והיעילות.
(ח)
כל משרד יקצה סכום בשיעור השווה ל־0.5% לפחות מהסכום שנקבע בתקנה התקציבית לצורך תמיכה במוסדות ציבור, לשם קיום פיקוח בשטח על הפעילות הנתמכת, כאמור בסעיף קטן (א); הסכום המיועד לפיקוח כאמור, יוקצה בתקנה תקציבית נפרדת שאינה לצורך תמיכה במוסדות ציבור; במשרדים שבהם סכום התקציב הכולל שנקבע לצורך תמיכה עולה על 400 מיליון שקלים חדשים יהיה שיעור ההקצאה האמור 0.25% לפחות מסכום התקציב שנקבע בתקנה התקציבית כאמור.
פיקוח ובקרה על ידי מערך הביקורת
(א)
מבלי לגרוע מאחריות המשרד לפי נוהל זה, יפעיל החשב הכללי מערך ביקורת מרכזי לביצוע ביקורת ובקרה על הגופים הנתמכים.
(ב)
הביקורות שיבוצעו על ידי מערך הביקורת הן –
(1)
ביקורת לבחינת עמידתם של מוסדות הציבור בהוראות הנוהל, בהתאם לדוח השנתי;
(2)
ביקורת עומק בנוגע לעמידתם של מוסדות הציבור בהוראות הנוהל, אשר תתבצע לגבי כל מוסד ציבור אחת לשלוש שנים, זולת אם קבע החשב הכללי אחרת לגבי מוסד ציבור מסוים או קבוצת מוסדות ציבור.
(ג)
משרד האוצר יקצה תקציב להפעלת מערך הביקורת המרכזי האמור בסעיף זה, בהתאמה לסכום כלל התמיכות הניתנות לפי נוהל זה מדי שנה בשנה.
פיקוח ובקרה כללי
(א)
החשב הכללי יהיה רשאי לקבוע כללים לעניין אופן ביצוע הפיקוח והדיווח אליו כאמור בפרק זה.
(ב)
החשב הכללי רשאי שלא לאשר חלוקת תמיכה בתחום פעילות מסוים אם ראה כי המשרד לא קיים פיקוח ובקרה כנדרש לפי הוראות פרק זה.
פרק י׳: שינוי, עיכוב, הפסקת תמיכה, קבלת תמיכה באופן פסול, תמיכה שניתנה תוך הטעיה וסיכול ביקורת
שינוי, עיכוב או הפסקת תמיכה
(א)
לא הוגשו דוחות או מסמכים שנדרש המוסד להגיש, יעוכב או ייפסק תשלום התמיכה.
(ב)
התברר לוועדת התמיכות כי מוסד ציבור אינו עומד בתנאים שקבע המשרד בקשר לתמיכה או בהתחייבויותיו לפי נוהל זה, או לא היה זכאי מלכתחילה לתמיכה, או חל שינוי אחר במוסד הציבור או בפעולותיו שיש בו כדי להשפיע על אישור התמיכה או על שיעור התמיכה, יוקטן, יעוכב או ייפסק תשלום התמיכה, לפי העניין.
(ג)
התברר לוועדת התמיכות כי היקף או קצב ההוצאות או ההכנסות של מוסד הציבור שונה באופן מהותי מהמתוכנן, באופן שיש או שהיה בו כדי להשפיע על אישור התמיכה או על שיעור התמיכה, רשאי המשרד להפחית את היקף התשלום או להתאים את קצב תשלום התמיכה לשינויים שחלו כאמור.
(ד)
התברר לוועדת התמיכות כי מוסד ציבור לא עמד בתנאים ובהתחייבויות שנקבעו בקשר לתמיכה או לא היה זכאי מלכתחילה לתמיכה, יפעל המשרד לגביית הכספים ששולמו למוסד הציבור ביתר או את מלוא הסכומים ששולמו לו, או סכומים נוספים על תשלומים ששולמו לו, לפי העניין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מן המועד שבו נוצרה עילת חיוב המוסד.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), במקרים בהם פעולת המשרד לפי אותו סעיף קטן, נובעת מכך שמוסד הציבור לא עמד בתנאים ובהתחייבויות שנקבעו בקשר לתמיכה במבחן התמיכה, רשאית ועדת התמיכות, אם מצאה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, לבצע את עיכוב או שלילת התמיכה לה נמצא מוסד הציבור זכאי באותה שנה, באופן חלקי, תוך שקילה, בין היתר, של היקף אי־העמידה בתנאים ובהתחייבויות ובחומרתה ובאופן דומה ככל הניתן להחלטות במקרים דומים.
קבלת תמיכה באופן פסול
התברר לוועדת התמיכות כי מוסד ציבור מסר דיווח לא נכון, ולפיו ניתנו למוסד כספי תמיכה בעד פעילות מסוימת, או שהמוסד עשה שימוש בלתי נאות בכספי תמיכה שניתנו בעד פעילות מסוימת, יינקט, כלפי מוסד הציבור, האמור בסעיף 43(ד) לעניין הכספים שבהם נעשה שימוש בלתי נאות או הכספים שניתנו בשל דיווח לא נכון, לפי העניין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
צעדים לגבי תמיכה לפי פעילות שניתנה באופן פסול
נוסף על האמור בסעיף 44, בתמיכה הניתנת לפי פעילות, יפעל המשרד לעניין מוסד ציבור שנהג בדרך של דיווח לא נכון או שימוש בלתי נאות בהתאם להוראות שלהלן, זולת אם נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לאותה פעילות:
(1)
לעניין שימוש בלתי נאות או דיווח לא נכון הנוגעים לשיעור נמוך מ־25% מהיקף הפעילות שבעדה ניתנה התמיכה למוסד הציבור כאמור, ייגבה ממוסד הציבור סכום השווה לפי 2 מסכום השימוש הבלתי נאות או הדיווח הלא נכון;
(2)
לעניין שימוש בלתי נאות או דיווח לא נכון הנוגע לשיעור של 25% או יותר מהיקף התמיכה שניתנה למוסד הציבור בעד הפעילות –
(א)
תופסק התמיכה במוסד הציבור, בשנה שבה התגלו הליקויים על פי ממצאי הביקורת, ויוחזרו הכספים שניתנו למוסד באותה שנה;
(ב)
תישלל אפשרותו של המוסד לקבל תמיכה מן המדינה בשנתיים שלאחר מכן.
צעדים לגבי תמיכה לפי משתתפים שניתנה באופן פסול
בתמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים, יפעל המשרד לפי ההוראות שלהלן לעניין הביקורת וממצאיה, זולת אם נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לאותה פעילות:
(1)
נמצא, על פי ממצאי ביקורת רגילה או מדגמית, ששיעור החריגה בין דיווחי מוסד הציבור בדבר מספר המשתתפים בפעילות הנתמכת לבין ממצאי הביקורת עולה על שיעורי החוסר המרביים, תתבצע ביקורת שניה במוסד בתוך 45 ימים אך לא לפני שחלפו 4 ימים ממועד הביקורת הראשונה ולא אחרי תום מועדי החלפת המשתתפים הקבועים במבחני התמיכה או אחרי תום תקופת הפעילות הקבועה בסוג מוסדות הציבור שעליו הוא נמנה, אם ישנה, כגון סמסטר או זמן (בסעיף זה – תקופת הפעילות), על בסיס נתוני ההשתתפות ששימשו לצורך הביקורת הראשונה; לא נערכה ביקורת שנייה במוסד בתוך 45 ימים או עד תום תקופת הפעילות, לפי המוקדם, תיחשב הביקורת השנייה שתתבצע כביקורת הראשונה;
(2)
נערכו שתי ביקורות מדגמיות במוסד, ובאחת מהן לא עמד מוסד הציבור בשיעור מספר המשתתפים הנדרש, רשאית ועדת התמיכות להחליט על ביצוע ביקורת שלישית, מדגמית או מלאה, בתוך 60 ימים ממועד הביקורת הראשונה אך לא לפני שחלפו 5 ימים ממועד הביקורת השנייה ולא אחרי תום תקופת הפעילות; נתוני ההשתתפות שייחשבו לצורך ביקורת זו יהיו זהים לנתוני הביקורת השנייה;
(3)
על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), רשאית ועדת התמיכות לקבוע במבחן התמיכה כי לצורך ביקורת שנייה או שלישית, בהתאמה, ייעשה שימוש בנתוני השתתפות מעודכנים לעומת הנתונים ששימשו בביקורות קודמות, בהתקיים נסיבות מיוחדות ומנימוקים שירשמו ובלבד שמוסד הציבור דיווח לפני עריכת הביקורת הראשונה בו על היעדרותם הצפויה בביקורת השנייה או בביקורת השלישית;
(4)
המוסד ימסור שם של נציג, יחד עם שמות ממלאי מקום בהיעדרו של הנציג, אשר יתלווה לביקורת; שמות הנציג וממלאי המקום יימסר בעת הגשת בקשת התמיכה ויעודכן מזמן לזמן על ידי המוסד; הנציג יסייע בזיהוי המשתתפים בהתאם להנחיות החשב הכללי; ואולם היעדר נציג כאמור לא יפגע בתקפות הביקורת, ככל שיוחלט לבצעה בהיעדרו;
(5)
שיעורי החוסר המרביים המותרים (להלן – שיעורי החוסר המרביים) שיחשבו לצורך סעיף זה הם:
(א)
במוסד שמספר המשתתפים המדווחים בו הוא עד 25 משתתפים – 20%;
(ב)
במוסד שמספר המשתתפים המדווחים בו גבוה מ־25 משתתפים – 15%;
(ג)
היעדרות משתתף מכל סיבה שהיא תיחשב כחוסר למעט במקרים המפורטים להלן, שבהם לא ייספר המשתתף כחסר בביקורת אך ייגרע ממצבת מוסד הציבור:
(1)
אשפוז של משתתף, הורה, בן או בת זוגו, ילדו או ילד של אחד מהם – לכל ימי האשפוז;
(2)
לידת ילד של משתתף – מיום תחילת הלידה ועד יום חזרתם של האישה והילוד לביתם, וכן יום עריכת ברית המילה;
(3)
לגבי משתתפת שילדה – 14 שבועות מיום הלידה ואולם אפשר שעד מחצית מתקופה זו תהיה טרם מועד הלידה הצפוי ובלבד שסך כל התקופה לא יעלה על 14 שבועות;
(4)
נישואין של משתתף – פרק הזמן שמתחיל יומיים לפני מועד חתונתו ושמסתיים בתום שבעה ימים מיום החתונה;
(5)
החל מיום הפטירה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה: אב, אם, אח, אחות, בן, בת, בן או בת זוג עד תום השבעה, וכן יום הלוויה של קרובו מדרגה ראשונה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה;
(6)
המועד שבו זומן משתתף להתייצב במוסד ממוסדות המדינה או בפני רשות שלטונית, אם הוא חייב לעשות כן על פי דין;
(7)
נישואין של קרוב משפחה מדרגה ראשונה – יום הנישואין;
(ד)
ועדת התמיכות רשאית מנימוקים שירשמו, לקבוע כי משתתף מסוים לא ייספר כחסר בביקורת אך ייגרע ממצבת מוסד הציבור במקרים הדומים במהותם למקרים הנזכרים בפסקת משנה (ג);
(ה)
על אף האמור בפסקה זו, משתתף שהיה במילואים בזמן שבו נערכה ביקורת במוסד, ייחשב כנוכח בביקורת;
(6)
עלה שיעור החוסר בביקורת הראשונה על 25%, יופסק מיד תשלום התמיכה למוסד עד לסיום הביקורת השנייה, לפי העניין;
(7)
נמצא בשתי הביקורות שנערכו במוסד שיעור היעדרות העולה על שיעור החוסר המרבי כאמור בפסקאות (5)(א) ו־(ב), יופחת שיעור התמיכה במוסד, החל ממועד הביקורת השנייה; שיעור ההפחתה האמור יהיה שיעור החוסר בפועל בניכוי שיעורים כמפורט להלן, כחלק יחסי מתוך תקופה של שנים עשר חודשים; לעניין זה, ייחשב שיעור החוסר הנמוך מבין אלה שנמצאו בכל אחת מהביקורת, שבהן עלה שיעור החוסר על שיעור החוסר המרבי; ההפחתה תעשה כמפורט להלן:
(א)
במוסד שמספר המשתתפים המדווחים בו הוא עד 25 משתתפים – אם נעדרו עד 25% מסך כל המשתתפים תבוצע הפחתה בשיעור השווה לשיעור הנעדרים בניכוי 7.5% ואם נעדרו מעל 25% מסך כל המשתתפים תבוצע הפחתה בשיעור השווה לשיעור הנעדרים בניכוי 2.5%;
(ב)
במוסד שמספר המשתתפים המדווחים בו גבוה מ־25 משתתפים – אם נעדרו עד 20% מסך כל המשתתפים, תבוצע הפחתה בשיעור השווה לשיעור הנעדרים בניכוי 7.5%, ואם נעדרו מעל 20% מסך כל המשתתפים, תבוצע הפחתה בשיעור השווה לשיעור הנעדרים בניכוי 2.5%;
(8)
נמצא בשתי ביקורות, מתוך כלל הביקורות שנערכו במוסד באותה שנה, כי מי שדווח כמשתתף אינו נוכח במוסד באותם מועדים (להלן – היעדרות רציפה), או שהתברר באופן אחר כי אין לשלם למוסד תמיכה בעד מי שדווח כמשתתף, יופחת היקף התמיכה במוסד, בהתאם לסכום התמיכה שניתן בעד אותו משתתף בשנים עשר החודשים האחרונים, כמפורט להלן, זולת אם יוכיח המוסד כי היעדרות המשתתף הייתה בתקופה הפחותה משנים עשר חודשים, שאז יופחת היקף התמיכה בשל אותו משתתף בהתאם לחלק היחסי של תקופת היעדרותו מתוך תקופה של שנים עשר חודשים, כדלקמן:
(א)
בשל היעדרות רציפה של עד 10% מסך כל המשתתפים המדווחים – יופחת היקף התמיכה במוסד בסכום השווה לפי 1.5 מסכום התמיכה שניתן בעד המשתתפים הנעדרים ברציפות;
(ב)
בשל היעדרות רציפה של מעל 10% מסך כל המשתתפים המדווחים – יופחת היקף התמיכה במוסד בסכום השווה לפי 3 מסכום התמיכה שניתן בעד המשתתפים הנעדרים ברציפות;
(9)
האמור בפסקה (8) יחול רק לגבי היעדרות רציפה של 3 משתתפים מדווחים לפחות ובשיעור העולה על 5% מתוך כלל המשתתפים במוסד, לפי הגבוה מביניהם (בסעיף זה – רף המינימום); משתתפים שהופחתה תמיכה בשל היעדרותם הרציפה לפי פסקה (8), יובאו בחשבון לעניין מספר המשתתפים הנעדרים כנזכר בפסקה (7), אך לא יובאו בחשבון לעניין הפחתת שיעור התמיכה האמורה בפסקה זו;
(10)
לגבי משתתפים מדווחים שלא הופחתה תמיכה בשל היעדרותם הרציפה לפי פסקה זו, עקב אי־הגעה לרף המינימום, יחולו הוראות פסקה (7);
(11)
נמצא בשתי ביקורות שנערכו במוסד, שיעור הנעדרים ברציפות גבוה מ־25% ממספר המשתתפים שדווחו, או נמצא ששיעור הנעדרים שלא ברציפות גבוה מ־35%, תישלל מן המוסד יתרת התמיכה, ככל שנותרה, בשנה השוטפת וכן תישלל זכאותו של המוסד לקבלת תמיכה בשנתיים שלאחר מכן;
(12)
לא תינתן תמיכה למוסד בעד משתתפים שנעדרו בשתי ביקורות של אותה שנה במוסד אחר, אלא לאחר שיוכיח המוסד מבקש התמיכה להנחת דעת המשרד כי הם לומדים בו; האמור בפסקה זו יחול רק לגבי היעדרות רציפה העומדת ברף המינימום.
הטעיה לשם קבלת תמיכה
הוכח להנחת דעתה של ועדת תמיכות כי מוסד דיווח ביודעין דיווח על פעילות שקיים, כולה או חלקה, אשר לא התקיימה בפועל, או על אדם אשר לא השתתף בפעילות מעולם כאילו השתתף בה, או על דיווח חוזר ונשנה של אדם אשר לא השתתף בפעילות באופן סדיר (להלן בסעיף זה – דיווח מטעה), יחולו ההוראות האלה:
(1)
אם מדובר בדיווח המטעה הראשון שידוע לוועדת התמיכות לגבי אותו מוסד, ומדובר בפעילות אחת, או במשתתף אחד, לפי העניין –
(א)
לגבי תמיכה הניתנת לפי פעילות – תקוזז תמיכה בהיקף של פי 3 מהתמיכה שניתנה או שהייתה ניתנת בעד אותה פעילות, וככל שמדובר בפעילות מסוימת החוזרת על עצמה – לא פחות מהתמיכה שניתנה, או שהייתה ניתנת מאז דיווח עליה המוסד לראשונה, ובכל מקרה לא פחות מהתמיכה שניתנה, או הייתה ניתנת, בעד קיום הפעילות במשך שלוש שנים;
(ב)
לגבי תמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים – תקוזז תמיכה בהיקף של פי 3 מהתמיכה שניתנה או שהייתה ניתנת בעד אותו משתתף מיום רישומו במוסד לראשונה, ולא פחות מ־36 חודשיי תמיכה;
(2)
אם לא מדובר בדיווח המטעה הראשון שידוע לוועדת התמיכות לגבי אותו מוסד, בתוך שנתיים, או שמדובר בדיווח מטעה לגבי יותר מפעילות אחת או לגבי יותר ממשתתף אחד, לפי העניין –
(א)
לגבי תמיכה הניתנת לפי פעילות – יקוזז סכום כאמור בפסקה (1)(א) לגבי הפעילות או הפעילויות שדווחו באופן מטעה, ובנוסף לכך לא ייתמך המוסד באותה שנה ובשתי השנים שלאחר מכן; ככל ששולמה למוסד תמיכה באותה שנה – יוחזרו הכספים למשרד;
(ב)
לגבי תמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים – יקוזז סכום כאמור בפסקה (1)(ב) לגבי המשתתף או המשתתפים שדווחו באופן מטעה, ובנוסף לכך לא ייתמך המוסד באותה שנה ובשתי השנים שלאחר מכן; ככל ששולמה למוסד תמיכה באותה שנה – יוחזרו הכספים למשרד;
(ג)
בפסקה זו, ”פעילות אחת“ – פעילות בודדת מתוך סוג פעילות אחד מהפעילויות המפורטות לפי מבחני התמיכה הנוגעים לעניין;
(3)
התחזה אדם למשתתף שנעדר בעת ביקורת, בתמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים, תישלל התמיכה מאותו מוסד בסכום השווה ל־36 חודשיי תמיכה בעד אותו משתתף;
(4)
התחזה אדם למשתתף שנעדר בעת ביקורת, בתמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים, והמוסד או בעל תפקיד בו ידע, או שוועדת התמיכות קבעה כי היה עליו לדעת כי מדובר בהתחזות, תישלל התמיכה מאותו מוסד בכל אותה שנה;
(5)
על אף האמור בסעיף זה, תוכל ועדת התמיכות לקבוע בהחלטה מנומקת כי נסיבות העניין מצדיקות אי־שלילת התמיכה כולה או חלקה.
צעדים לגבי סיכול ביקורת
לעניין סיכול ביקורת על תמיכה לפי פעילות או תמיכה לפי משתתפים יחולו ההוראות האלה:
(1)
הוכח להנחת דעת ועדת התמיכות כי סוכלה ביקורת במוסד, כך שעורכי הביקורת לא הצליחו לנהלה עקב אי־שיתוף פעולה או הפרעה מצד המבוקרים, בעלי תפקידים במוסד, עובדיו או מי שהשתתף בפעילות המבוקרת, יחשב הדבר כאי־מילוי התחייבות המוסד, כמשמעותו בנוהל, ויביא לדחיית בקשת התמיכה מראשית אותה השנה או לתקופת אי־שיתוף הפעולה, בהתאם להחלטת ועדת התמיכות; ככל ששולמה למוסד תמיכה באותה שנה – יוחזרו הכספים למשרד;
(2)
על אף האמור בפסקה (1), במקרים חריגים, תוכל ועדת התמיכות לקבוע בהחלטה מנומקת כי נסיבות העניין מצדיקות אי־דחיית הבקשה או אי־הפחתת תמיכה לתקופת אי־שיתוף הפעולה, בהתאם לשיקול דעתה של ועדת התמיכות;
(3)
סוכלה ביקורת כאמור פעמיים בתוך 36 חודשים, תידחה בקשת התמיכה של המוסד בשנה שבה סוכלה הביקורת בפעם השנייה, ויושב למשרד סכום השווה לפי 2 מכספי התמיכה שניתנו באותה שנה, אם ניתנו.
מסגרת המשך של מוסד בעל חוב שפעילותו הופסקה
לגבי מוסד ציבור המהווה מסגרת המשך למוסד בעל חוב שפעילותו הופסקה יחולו ההוראות האלה:
(1)
החשב הכללי רשאי, בהמלצת הוועדה המיוחדת, לשלול או להפסיק תמיכה למוסד ציבור, אם מצא שמוסד הציבור מהווה מסגרת המשך למוסד בעל חוב שפעילותו הופסקה, זאת בתקופה של עד 5 שנים לאחר שהופסקה פעילות מוסד הציבור; לעניין זה, יראו מוסד ציבור כמסגרת המשך למוסד בעל חוב שפעילותו הופסקה אם יש זהות מהותית בין המוסד החדש לבין מוסד הציבור בעל החוב שפעילותו הופסקה, בין היתר בשים לב לעניינים האלה: מטרות מוסד הציבור, זהות המייסדים, ההנהלה, חברי הוועד והעובדים, אופי הפעילות, מיקום הפעילות ורצף הפעילות;
(2)
נפסקה פעילות מוסד ציבור בעל חוב שמקורו במעשה או במחדל של חבר ועד או של בעל תפקיד אחר במוסד – רשאי החשב הכללי, בהמלצת הוועדה מיוחדת, לקבוע כי מוסד הציבור המהווה מסגרת המשך לא יקבל תמיכה אלא אם כן תופסק כהונתו של אותו חבר ועד או בעל התפקיד האחר במוסד; הפסקת תמיכה או אי־מתן תמיכה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום הקמת מוסד ציבור המהווה מסגרת המשך;
(3)
כתנאי לאישור התמיכה, רשאית הוועדה מיוחדת לדרוש ממוסד הציבור מידע ומסמכים הנוגעים לעניינים האמורים בפסקאות (1) ו־(2);
(4)
סברה ועדת התמיכות כי יש חשש שמוסד ציבור מהווה מסגרת המשך למוסד בעל חוב שפעילותו הופסקה, תקפיא את התמיכה במוסד הציבור, ותעביר את עניינו לטיפולה של הוועדה המיוחדת.
גביית כספים ממוסד ציבור נתמך
(א)
גביית כספים לפי נוהל זה תתבצע באחת או יותר מהדרכים האלה, לפי הסדר המפורט להלן:
(1)
קיזוז הסכום מכספי התמיכות שמגיעים למוסד מאותו המשרד באותה שנה;
(2)
קיזוז הסכום מכספי התמיכות שמגיעים למוסד ממשרדים אחרים באותה שנה;
(3)
מימוש הכספים מתוך סכום הערבות, שנתן לשם כך המוסד, במסגרת בקשתו לתמיכה, אם ניתנה;
(4)
קיזוז הסכום מכספי תמיכות עתידיים להם זכאי המוסד מהמשרד; ועדת התמיכות רשאית להחליט כי הקיזוז יעשה בשיעורים;
(5)
קיזוז הסכום מכספי תמיכות עתידיים להם זכאי המוסד ממשרדים אחרים; ועדת התמיכות רשאית להחליט כי הקיזוז יעשה בשיעורים;
(6)
קיזוז הסכום מכספים המגיעים למוסד מהמשרד כתמורה בעד רכש, אספקת טובין או מתן שירותים;
(7)
קיזוז הסכום מכספים המגיעים למוסד ממשרדים אחרים כתמורה בעד רכש, אספקת טובין או מתן שירותים;
(8)
הגשת תביעת השבה כנגד המוסד.
(ב)
קיזוז לפי סעיפים קטנים (א)(2), (5), עד (7) ייעשה באישור החשב הכללי לאחר שהתייעץ עם נציגי המשרדים הנוגעים לעניין.
(ג)
במסגרת החלטתה לפי סעיף זה, רשאית ועדת תמיכות להימנע מלחייב את מוסד הציבור להשיב הפרשי הצמדה וריבית ביחס לסכומים הנדרשים, או להפחיתם, אם ראתה כי טיב החריגה מהוראות הנוהל ויתר נסיבות העניין מצדיקים זאת.
(ד)
החלטה לשנות, לעכב או להפסיק תשלום תמיכה שאושרה לפי סעיף זה, תתקבל בוועדת התמיכות והיא תדווח עליה למנהל הכללי של המשרד ולחשב הכללי.
ביקורת מדגמית
לעניין סעיפים 41 עד 48 ייחשבו ממצאי ביקורת מדגמית, שבוצעה לפי כללים שקבעה ועדת התמיכות, כמייצגים את כלל הפעילות.
פרק י״א: הוראות וכללים נוספים
מידע על תמיכות
(א)
החשב הכללי יפרסם באינטרנט מזמן לזמן ולא פחות מפעמיים בשנה את שמותיהם של מוסדות הציבור הנתמכים ואת סכומי התמיכה שאושרו לכל מוסד, כשהם ממוינים לפי מבחני התמיכה השונים של כל משרדי הממשלה.
(ב)
ננקטו צעדים של הפחתת תמיכה ממוסד ציבור, הפסקת התמיכה בו או קיום הליכי גביה כלפיו או כלפי אלה שנתנו התחייבות אישית למענו, יודיע חשב המשרד בכתב לכלל הגופים הנוספים הנותנים תמיכה ציבורית לאותו מוסד ציבור, כפי שדווח בבקשת התמיכה של מוסד ציבור, על פרטי הצעדים שננקטו ועל הנסיבות שגרמו להם.
הוראות וכללים נוספים
מבלי לגרוע מסמכויותיו לפי נוהל זה, רשאי החשב הכללי לקבוע הוראות וכללים ליישום נוהל זה.
ביטול
הנוהל הקודם – בטל.
תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של נוהל זה, למעט סעיף 35(1), ביום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) (להלן – יום התחילה).
(ב)
תחילתו של סעיף 35(1) ביום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023).
הוראות מעבר [תיקון: תשפ״א]
(א)
בקשות תמיכה בעד שנת 2020 שהוגשו לפני יום התחילה, או שהודעה בדבר אפשרות הגשתן פורסמה לפני יום התחילה, יידונו לפי נוהל זה.
(ב)
החלטות ועדת התמיכות או הוועדה המיוחדת הנוגעות לתקופה שקדמה ליום התחילה, יחולו עליהן הוראות הנוהל הקודם, אלא אם הוראות נוהל זה באותו עניין מקלות עם מוסד הציבור.
(ג)
על אף האמור הנוהל זה [צ״ל: בנוהל זה] –
(1)
מיום התחילה עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) יקראו את סעיפים 10(ג)(1) ו־(2) כאילו במקום ”31 בינואר“ נכתב ”28 בפברואר“;
(2)
מיום התחילה עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), משרד המעוניין לתמוך בגין הוצאות תקורה, ייקבע לגבי כל סוג פעילות את שיעור התקורה המרבי בהוראות זמניות שיפורסמו למוסדות הציבור הנתמכים באתר האינטרנט של המשרד לא יאוחר מיום 1 בינואר בשנת התמיכה;
(3)
ביחס לתמיכות שחולקו בעד השנים 2018 עד 2019, הוראות פרק ח׳ בעניין דוח על שנת הפעילות הנתמכת יחולו בשינויים האלה:
(א)
מוסד ציבור שנתמך בשנים אלה יגיש דוח כאמור בסעיף 36, בשנת 2020 במתכונת דו־שנתית;
(ב)
המועד האחרון להגשת הדוח לפי סעיף 36(א)(2) יהיה יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020);
(4)
מוסד ציבור שחרג בתנאי השכר של מנהל כאמור בסעיף 6, יהיה רשאי שלא להפחית את שכרו של המנהל, אם נכון ליום א׳ בניסן התשע״ד (1 באפריל 2014) מלאו לו 60 שנים.
[תיקון: תש״ף]
(פקע).
[תיקון: תש״ף]
(פקע).
[תיקון: תש״ף]
(פקע).
התאמות בעבור שנת התמיכה 2020 בשל השלכות נגיף הקורונה [תיקון: תשפ״א]
בלי לגרוע מהוראות נוהל זה, בעבור בקשות תמיכה שהוגשו לשנת התמיכה 2020 יחולו ההוראות האלה:
(1)
מוסד ציבור שאושרה לו תמיכה ולא הצליח להעמיד מקורות עצמיים בשיעור של 10% לפחות מעלות הפעילות הנתמכת כנדרש לפי סעיף 4(ג) בשל השלכות נגיף הקורונה על הכנסותיו העצמיות, יהיה רשאי להיתמך, בכפוף לאמור בפסקה (2), אף על פי שלא הוצגו מקורות עצמיים כאמור ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א)
מוסד הציבור נתמך לפי מבחני התמיכה הנוגעים לעניין באחת מהשנים 2018 או 2019 לפחות;
(ב)
לעניין מוסד ציבור שנתמך לפי מבחני התמיכה הנוגעים לעניין בשנת 2019, המוסד עמד בשנה זו בהוראות סעיף 8(ח)(2) לנוהל הקודם; לעניין מוסד ציבור אשר לא הגיש בקשת תמיכה כאמור בשנת 2019, המוסד עמד בשנת 2018 בהוראות סעיף 8(ח)(2) לנוהל הקודם;
(ג)
לא תינתן תמיכה בשנת 2020 למוסד ציבור בשיעור העולה על 90% מעלות הפעילות הנתמכת לאותו סוג פעילות;
(2)
נתמך מוסד אף על פי שלא הוצגו מקורות עצמיים כאמור, ייחשב למוסד בשנת 2020, לצורך חישוב שיעור התמיכה המרבי ועלות הפעילות הנתמכת כמפורט בסעיפים 4(ב) ו־4(ה) לנוהל בהתאמה, הגבוה מבין אלה:
(א)
היקף המקורות העצמיים שהציג בפועל;
(ב)
75% מהיקף המקורות העצמיים שהציג מוסד הציבור בפועל בעבור הפעילות הנתמכת לפי מבחני התמיכה הנוגעים לעניין בשנה האחרונה שבה נתמך;
(3)
יראו מוסד ציבור כעומד בהוראות סעיף 5 לנוהל אף אם חרג מהשיעור המרבי להוצאות הנהלה וכלליות מתוך מחזור הכנסותיו הקבוע בסעיף 5(א), אם התקיימו לגביו כל אלה:
(א)
מחזור הכנסותיו של מוסד הציבור בשנת 2020 קטן ממחזור הכנסותיו בשנת 2019;
(ב)
היקף הוצאות ההנהלה והכלליות, כמפורט בסעיף 5 לנוהל, בשנת 2020 אינו עולה על היקף הוצאות ההנהלה והכלליות שלו לשנת 2019;
(ג)
המוסד עמד בשנת 2019 בהוראות סעיף 8(כד) לנוהל הקודם;
(4)
אין באמור בפסקה (3) כדי לשנות את שיעור התקורה המרבי לתשלום שניתן לשייך לפעילות הנתמכת כאמור בסעיף 35 לנוהל;
(5)
הוראות סעיף 6 לא יחולו על מוסד ציבור בשנת 2020 גם אם התמיכה הציבורית בו בשנת 2019 אינה עולה על 25% ממחזור הכנסותיו בשנת 2019 או על 5 מיליון שקלים חדשים בשנת 2019, לפי הנמוך משניהם;
(6)
הוראות סעיף 9(ג) לא יחולו על מוסד ציבור בשנת 2020 אם התמיכה הציבורית בו בשנת 2019 אינה עולה על 25% ממחזור הכנסותיו בשנת 2019.
התאמות בעבור שנת התמיכה 2021 בשל השלכות נגיף הקורונה [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־4]
בלי לגרוע מהוראות נוהל זה, בעבור בקשות תמיכה שהוגשו לשנת התמיכה 2021 יחולו ההוראות האלה:
(1)
על אף האמור סעיף 10(ב) לנוהל, ועדת התמיכות רשאית לאשר תמיכה אף אם אישור הניהול התקין נכנס לתוקף במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מיום ט״ז באדר התשפ״א (28 בפברואר 2021), ובלבד שוועדת התמיכות טרם קיבלה החלטה בנוגע לחלוקת התמיכות לפי מבחני התמיכה הנוגעים לעניין;
(2)
יראו מוסד ציבור כעומד בהוראות סעיף 7 לנוהל אף אם חרג משיעור יתרת הנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שלא יועדו מתוך מחזור הכנסותיו הקבוע בסעיף 7(א) לנוהל, אם התקיימו לגביו כל אלה:
(א)
מחזור הכנסותיו של מוסד הציבור בשנת 2020 קטן ממחזור הכנסותיו בשנת 2019;
(ב)
יתרת הנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שלא יועדו בשנת 2020 אינה עולה על יתרת הנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שלא יועדו בשנת 2019;
(ג)
המוסד עמד בשנת 2020 בהוראות סעיף 7 לנוהל;
(3)
יראו מוסד ציבור כעומד בהוראות סעיף 8 לנוהל אף אם חרג משיעור הגירעון המצטבר בנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שיועדו ושלא יועדו מתוך מחזור הכנסותיו הקבוע בסעיף 8(א) לנוהל, אם התקיימו לגביו כל אלה:
(א)
המוסד עמד בשנת 2020 בהוראות סעיף 8 לנוהל;
(ב)
שיעור הגירעון המצטבר בנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שיועדו ושלא יועדו בשנת 2020 ביחס למחזור הכנסותיו בשנת 2019 עומד בהוראות סעיף 8 לנוהל;
(4)
מוסד ציבור הנתמך לראשונה בתחום פעילות מסוים, לא יעלה סכום התמיכה בו על פי 4 מעלות הפעילות שבעדה ניתנה התמיכה אשר קיים המוסד בשנה שקדמה לשנת התמיכה או על פי 2 מעלות הפעילות שבעדה ניתנה התמיכה אשר קיים המוסד בשנתיים שקדמו לשנת התמיכה, לפי הגבוה משניהם.
הוראת שעה [תיקון: תשפ״א]
הנוסח שולב בנוהל כהוראת שעה לשנים 2020–2021.
הוראת שעה [תיקון: תשפ״א־2]
הנוסח שולב בנוהל כהוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2020.
[תיקון: תשפ״א־3]
(פקע).
[תיקון: תשפ״א־3]
(פקע).
[תיקון: תשפ״א־3]
(פקע).
הוראת שעה [תיקון: תשפ״ג]
(א)
הנוסח שולב בנוהל כהוראת שעה מיום 1.1.2023 ועד יום 31.12.2026.
(ב)
הנוסח שולב בנוהל כהוראת שעה מיום 1.1.2023 ועד יום 31.12.2023.
(ג)
הנוסח שולב בנוהל כהוראת שעה מיום 1.1.2024 ועד יום 31.12.2025.
הוראות לעניין בקשות לתמיכה בעבור אובדן הכנסות בעקבות מלחמת ”חרבות ברזל“ [תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־2]
(א)
על אף האמור בנוהל, על בקשות לתמיכה של מוסדות ציבור על פי המבחנים לחלוקת כספי תמיכה של משרד האוצר לתמיכה במוסדות ציבור שהכנסותיהם פחתו בעקבות מלחמת ”חרבות ברזל“, יחולו הוראות אלה בלבד:
(1)
פרק א׳: מבוא – כל הסעיפים;
(2)
(3)
פרק ג׳: ועדת התמיכות – כל הסעיפים;
(4)
(5)
פרק י׳: שינוי, עיכוב, הפסקת תמיכה, קבלת תמיכה באופן פסול, תמיכה שניתנה תוך הטעיה וסיכול ביקורת – סעיפים 43, 44, 47(1) ו־(5), 48 ו־50;
(6)
(ב)
על אף האמור בסעיף 34, ועדת תמיכות, באישור החשב הכללי במשרד האוצר, רשאית לפרסם הזמנה להגשת בקשות לפי מבחני תמיכה הנוגעים לתמיכה בעקבות מלחמת ”חרבות ברזל“ ולשלם תמיכה במסגרת מבחנים אלה במהלך שנת 2024.
תוספת ראשונה
נוסח התחייבות המוסד
(סעיף 14)
מוסד הציבור יתחייב, באמצעות מורשי החתימה שלו, על גבי טופס ההתחייבות שיקבע החשב הכללי, כי יעמוד בכללים המפורטים להלן, וכי הוא מודע לכך שהפרתם עשוי להוביל לעיכוב, שינוי, שלילה או הפסקת תמיכה וכן לגביה של כספים נוספים העולים על היקף התמיכה אותו קיבל המוסד והכל בהתאם להוראות הנוהל הנוגעות לעניין, ובכלל זה:
1.
כללים להתנהלות מוסד ציבור נתמך
(א)
שיעור תמיכה מרבי ומימון עצמי
(1)
מוסד הציבור מתחייב כי סך כל התמיכה הציבורית בו, כהגדרתה בנוהל זה, לא יעלה על שיעור של 90% מעלות הפעילות הנתמכת, באותו סוג פעילות;
(2)
מוסד הציבור מתחייב כי סך כל התמיכה של המשרד בו, לא יעלה על שיעור של 90% מעלות הפעילות הנתמכת, או על שיעור נמוך יותר, אם נקבע שיעור כאמור במבחני התמיכה הנוגעים לעניין;
(3)
מוסד הציבור מתחייב לממן את הפעילות הנתמכת ממקורותיו העצמיים בשיעור של 10% מעלותה לפחות; מימון של 10% מעלות הפעילות לפחות יהיה במזומן אלא אם נקבע אחרת בהתאם לאמור בסעיף 4(ו) לנוהל;
(4)
מוסד הציבור מודע לכך כי אם לא יעמוד בהוראות סעיף 4 לנוהל, הוא יידרש להשיב למשרד את הסכומים העולים על שיעור התמיכה המרבי שנקבע, מהתמיכה ששולמה לו בפועל בשנת החריגה; בנוסף, אם תמיכה ביתר כאמור אירעה בשנה נוספת בתוך חמש השנים שקדמו לאותה שנה, ישלם מוסד הציבור למשרד סכום השווה לפי 2 מהסכומים העולים על שיעור התמיכה המרבי מהתמיכה ששולמה לו בפועל בשנים בהן חרג.
(ב)
שיעור הוצאות הנהלה וכלליות
(1)
מוסד הציבור מתחייב כי שיעור הוצאות ההנהלה והכלליות שלו מתוך מחזור הכנסותיו בשנת התמיכה לא יעלה על השיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות כמפורט בסעיף 5(א) לנוהל;
(2)
מוסד הציבור מודע לכך שאם לא יעמוד בהוראות אלה באופן חד פעמי או בפעם השנייה בתוך ארבע שנים רצופות, הוא יידרש להשיב את סכום החריגה כשהוא מוכפל פי 3, ולא יותר מגובה התמיכה ששולמה לו בשנת החריגה;
(3)
מוסד הציבור מודע לכך שאם לא יעמוד בהוראות אלה ביותר משתי שנים בתוך ארבע שנים רצופות, תישלל ממנו התמיכה בשנים בהן חרג.
(ג)
עלות שכר של בעל תפקיד ניהולי
(1)
אם במוסד הציבור לא מתקיים האמור בסעיף 6(ז) לנוהל, עלות השכר של ממלא תפקיד ניהולי בהיקף כלשהו במוסד הציבור, ובכלל זה עובד עצמאי הנותן שירותים למוסד וקבלן משנה, לא תעלה בשנת התמיכה על 630 אלף שקלים חדשים, או על סכום שיקבע החשב הכללי בהתאם לסעיף 6(ד) לנוהל, אלא אם נקבע במבחני התמיכה הנוגעים לעניין סכום נמוך יותר;
(2)
מוסד הציבור מודע לכך שאם לא יעמוד בהוראות אלה הוא יידרש להשיב את סכום החריגה כשהוא מוכפל פי 5, ולא יותר מסכום התמיכה ששולמה לו בפועל בשנה שבה חרג.
(ד)
יתרת נכסים נטו לשימוש לפעילויות שלא יועדו
(1)
מוסד הציבור מתחייב כי שיעור יתרת הנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שלא יועדו מתוך מחזור הכנסותיו, בשנה שקדמה לשנת התמיכה, לא יעלה על 100% ממחזור הכנסותיו השנתי; ולגבי מוסד ציבור הנתמך לראשונה – בשנתיים שקדמו לשנת התמיכה;
(2)
מוסד הציבור מודע לכך שאם לא יעמוד בהוראה זו, לא יהיה זכאי לתמיכה באותה שנה.
(ה)
גרעון מצטבר בנכסים נטו לשימוש לפעילויות שיועדו ושלא יועדו
(1)
מוסד הציבור מתחייב כי שיעור גרעונו המצטבר בנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שיועדו ושלא יועדו מתוך מחזור ההכנסות, בשנה שקדמה לשנת התמיכה, לא יעלה על 50% ממחזור הכנסותיו; ולגבי מוסד ציבור הנתמך לראשונה – לא יעלה על השיעורים הקבועים בסעיף 8(ד) לנוהל בשנתיים שקדמו לשנת התמיכה;
(2)
מוסד הציבור מודע לכך שאם לא יעמוד בהוראה זו, לא יהיה זכאי לתמיכה באותה שנה.
(ו)
העברות כספים
(1)
מוסד הציבור מתחייב להשתמש בכספי התמיכה לפעילות אותה יקיים בעצמו ולא יעבירם לתאגיד או לגורם אחר אלא במקרים המפורטים בסעיף 9 לנוהל;
(2)
מוסד ציבור שסך כל כספי התמיכה הציבורית בו עולים על 25% ממחזור הכנסותיו באותה שנה, לא יעביר כספים ללא תמורה לתאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, וכן לא ייתן הלוואה ללא ריבית או עם ריבית, אלא באחד מהמקרים המפורטים בסעיף 9 לנוהל;
(3)
מוסד הציבור מודע לכך שאם לא יעמוד בהוראה זו, הוא יידרש להשיב את סכום הכסף שהועבר; ואולם והתברר כי מוסד הציבור העביר כספים לתאגיד עסקי שבשליטתו, שהוא בעל גרעון מצטבר מעל 15% או שהוא בעל גרעון שוטף מעל 25%, ישיב מוסד הציבור פי 2 מהסכום שהועבר כאמור ולא יותר מסכום התמיכה ששולמה למוסד בשנה שבה חרג.
(ז)
אישור ניהול תקין
(1)
מוסד הציבור מודע לכך שאם לא ימציא אישור ניהול תקין התקף מיום 1 בינואר בשנת התמיכה עד יום 31 בדצמבר בשנת התמיכה, לא יהיה זכאי לתמיכה באותה השנה;
(2)
המוסד מודע לכך שאם יבוטל אישור הניהול התקין שניתן לו במהלך שנת התמיכה, יפסיק המשרד את תשלום התמיכה החל ממועד השלילה.
(ח)
שנתיים פעילות במימון עצמי
(1)
מוסד הנתמך לראשונה בתחום פעילות, כהגדרתו בנוהל זה, הפונה לקבלת תמיכה ממשרד ממשלתי יקיים במשך השנתיים שקדמו לשנת התמיכה פעילות בתחום הנתמך במימון ממקורות עצמיים, או במהלך תקופה ארוכה יותר, אם הדבר נקבע במבחן התמיכה;
(2)
במוסד ציבור הנתמך לראשונה בתחום פעילות, כהגדרתו בנוהל זה, לא יעלה היקף התמיכה על פי 2 מעלות הפעילות שבעדה ניתנת התמיכה שקיים המוסד בשנה שקדמה לשנה בעדה ניתנת התמיכה;
(3)
מוסד הציבור מודע לכך שאם לא יעמוד בהוראות אלה, לא יהיה זכאי לתמיכה באותה שנה.
(ט)
מניעת כפל תמיכה
(1)
מוסד ציבור לא ייתמך בעד סוג פעילות הנתמך, מתוקצב או נרכש בדרך של רכישת שירותים לפי חוק חובת המכרזים, על ידי אותו משרד או על ידי משרד אחר, לפי תקנה תקציבית אחרת; לעניין סעיף קטן זה, ”תמיכה“ – למעט כספי עיזבונות שמחלקת הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה;
(2)
המוסד מודע לכך שאם לא יעמוד בהוראות אלה, לא יהיה זכאי לתמיכה באותה שנה.
2.
הגשת דוח על שנת הפעילות
(א)
מוסד הציבור מתחייב להגיש, בשנה שלאחר שנת התמיכה, דוח על שנת הפעילות הנתמכת (להלן – הדוח השנתי) לאגף החשב הכללי במשרד האוצר והכל בהתאם לאמור בפרק ח׳ לנוהל;
(ב)
מוסד הציבור מודע לכך שאם יפר הוראה זו, יראו בו כאילו לא עמד בהוראות הנוהל בשנת התמיכה והוא לא היה זכאי לכספי התמיכה שניתנו לו בשנת התמיכה.
3.
פיקוח ובקרה
(א)
מוסד הציבור מתחייב להמציא למשרד במשך שנת התמיכה דיווחים כספיים ואחרים בקשר לשימוש בתמיכה במועדים ובמתכונת שהורה המשרד.
(ב)
מוסד הציבור מתחייב, במקרים בהם התברר לו במהלך שנת התמיכה שאינו עומד בהוראה מהוראות הנוהל בגין אותה שנה, לדווח על כך, סמוך ככל הניתן למועד בו נודע על האמור, למשרד ולאגף החשב הכללי באמצעות טופס שיקבע החשב הכללי בהוראות התכ״ם.
(ג)
מוסד הציבור מתחייב לאפשר למבקרים ומפקחים מטעם הממשלה לבקר במשרדיו ובמתקניו ולעיין בספרי החשבונות שלו.
(ד)
מוסד הציבור מודע לכך שאם שהוכח להנחת דעת ועדת התמיכות כי סוכלה ביקורת במוסד הציבור, יחשב הדבר כאי־מילוי התחייבות מוסד הציבור כמשמעו בנוהל ויביא לדחיית בקשת התמיכה מראשית אותה שנה או לתקופת אי־שיתוף הפעולה, בהתאם להחלטת ועדת התמיכות.
4.
שינוי, עיכוב או הפסקת תמיכה
(א)
מוסד הציבור מתחייב להחזיר למשרד את יתרת התמיכה שלא שימשה למטרה אשר לשמה ניתנה, או את מלוא התמיכה אם התברר כי לא היה זכאי לה מלכתחילה, ולפי דרישת המשרד – בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מן המועד שבו נוצרה עילת החיוב של מוסד הציבור.
(ב)
מוסד הציבור מודע ומסכים לכך שככל שיתברר למשרד כי מוסד הציבור לא עמד בתנאים ובהתחייבויות שנקבעו בקשר לתמיכה או לא היה זכאי לתמיכה מלכתחילה, יגבה המשרד ממוסד הציבור את הסכומים ששולמו לו ביתר או את מלוא הסכומים שהוא חייב למשרד, לפי העניין, לרבות סכומים העולים על היקף התמיכה שביקש, ששולמה לו או שהוחלט כי הוא זכאי לה, בהתאם להוראות נוהל זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מן המועד שבו נוצרה עילת החיוב של מוסד הציבור.
(ג)
מוסד הציבור מודע לכך שהמשרד רשאי להקטין, לעכב או להפסיק את מתן התמיכה או מימון אחר אם לא קוימו התנאים או ההתחייבויות בקשר למתן התמיכה, כולם או חלקם, או אם הופחת תקציבו של המשרד, הכל לפי העניין ובהתאם לאמור בנוהל זה ולהוראות החשב הכללי כפי שיקבעו מעת לעת.
5.
רכישת מקרקעין או מבנה או הקמת מבנה או שיפוץ מבנה
אם התמיכה מיועדת לאפשר רכישת מקרקעין או מבנה או הקמת מבנה או שיפוץ מבנה קיים למטרה מסוימת –
(1)
המוסד מתחייב לפעול כמפורט בסעיפים 23(1) עד (4) לנוהל זולת אם תפטור אותו ועדת התמיכות מרישום זיקת הנאה או הערת אזהרה, כאמור בסעיף 23(5) לנוהל;
(2)
המוסד מתחייב כי במשך כל תקופת השימוש במבנה או במקרקעין השימוש יהיה אך ורק בהתאם למטרות התמיכה וכי המבנה או המקרקעין שבעד רכישתם, הקמתם או שיפוצם, לפי העניין, ניתנה התמיכה, לא יושכרו או יועברו לכל גוף אחר ולכל מטרה שהיא זולת המטרות כאמור.
6.
הוראות כלליות
(א)
מוסד הציבור יעמוד בכל התנאים לקבלת תמיכה הקבועים בנוהל זה ובתנאים האחרים שקבע המשרד בנוגע לתמיכה.
(ב)
התמיכה תשמש אך ורק למטרה אשר לשמה ניתנה.
(ג)
לא יראו הפרה של התחייבות זו במקרים בהם אושרה חריגה על פי הוראות נוהל זה.
(ד)
המוסד לא יעביר מכספי התמיכה למפלגה או לסיעה, לא יעשה שימוש בכספי התמיכה בקשר עם תעמולת בחירות או במסגרת פעילות של מפלגה או סיעה ולא יכלול את שמה של מפלגה או סיעה במודעות או בפרסומים או באירועים שלו.
(ה)
מוסד הציבור מודע להוראות נוהל זה בכלל ובפרט להוראות לעניין שינוי, עיכוב או הפסקת התמיכה כמפורט בפרק י׳ לנוהל זה וכן הוא מודע להוראות מבחני התמיכה לפיהם הוא מגיש את בקשת התמיכה ומבצע את הפעילות שבעדה הוא מבקש תמיכה.
(ו)
המוסד יפעל לפי דרישת המשרד ובהתאם להנחיותיו, כפי שנקבעו במבחני התמיכה, ויציין באופן סביר את עובדת תמיכת המשרד בפעילות הנתמכת.
(ז)
מוסד הציבור מודע לכך שהאחריות המלאה לקיום הפעילות ובכלל זה היבטי הבטיחות והביטחון בה, מוטלים על מוסד הציבור ועליו בלבד, וכי אין במתן התמיכה מצד המשרד עילה להטלת אחריות כאמור על המשרד וכי הוא מתחייב ליידע בכך, במקרים המתאימים, את המשתתפים בפעילות או הנהנים ממנה.
(ח)
אין בנוסח התחייבות זו כדי לגרוע מכל חובה של מוסד הציבור על פי החוק, מבחני התמיכה או נוהל זה.
תוספת שנייה
סוגי מסמכים נדרשים בעבור תמיכה בשל בינוי, פיתוח או תכנון של מקרקעין
(סעיפים 23(5)(א), 30(1)(א), 30(2), 30(3))
סוגי מסמכים נדרשים בהתחשב בזכויות מוסד הציבור במקרקעין שעליהם מתוכננת להתבצע הפעילות הנתמכת. בכל מקום שנרשם ”הסכם חכירה“ יצורף אליו תשריט מתאים, ככל שקיים.
| טור א׳ | טור ב׳ | טור ג׳ | טור ד׳ | טור ה׳ | |
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פרט בתוספת | הדרישה | מקרקעין בבעלות מוסד הציבור או שיש למוסד ציבור זכות חכירה בהם כשהזכויות רשומות בפנקסי המקרקעין | מקרקעין המוחכרים למוסד הציבור על ידי מינהל מקרקעי ישראל אולם זכויות החכירה של המוסד אינן רשומות בפנקסי המקרקעין | מקרקעין בתחומי יהודה ושומרון הנמצאת בניהול הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש או ההסתדרות הציונית העולמית | מקרקעין שזכויות מוסד הציבור בהם אינן כמפורט בטורים ב׳ עד ד׳ |
| 1. | הוכחת זכויות במקרקעין (חובה לצרף בשלב הגשת הבקשה) | לצורך הוכחת זכות בעלות או חכירה יגיש מוסד הציבור המבקש לוועדת התמיכות נסח רישום לפי גוש וחלקה, לפיו המוסד המבקש הוא הבעלים של המקרקעין או שיש לו זכות חכירה בהם, לפי העניין; נסח כאמור יהיה מקורי ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד 21 ימים לכל היותר לפני שהגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה; בנוסף, לצורך הוכחת זכות חכירה, יגיש מוסד הציבור המבקש לוועדת התמיכות גם את הסכם החכירה שלו, לפיו המוסד רשאי לבצע במקרקעין את הפעילות הנתמכת. | לצורך הוכחת סוג זה של זכות חכירה יגיש מוסד הציבור המבקש לוועדת התמיכות שניים מבין אלה: (1) נסח רישום לפי גוש וחלקה, המתייחסים למקרקעין שבהם הפעילות להתבצע אמורה הנתמכת; נסח כאמור יהיה מקורי ועדכני כך שהונפק עד 21 ימים, לכל היותר, לפני שהגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה; (2) הסכם החכירה שלו עם מינהל מקרקעי ישראל לפיו המוסד רשאי להקים בקרקע מבנה ציבור; לעניין זה, ”הסכם חכירה“ ייחשב גם הסכם פיתוח, הסכם שכירות (משבצת) או הסכם בר רשות; (3) אישור זכויות ממינהל מקרקעי ישראל המתייחסים למקרקעין בהם אמורה להתבצע הפעילות הנתמכת. | לצורך הוכחת זכות חכירה יגיש מוסד הציבור המבקש לוועדת התמיכות את שני אלה: (1) אישור הזכויות של המוסד המבקש, לפי שם הישוב ומספר המגרש עליו תתבצע הפעילות הנתמכת, על פי התב״ע; אישור הזכויות יהיה מקורי ועדכני כך שהונפק עד 21 ימים, לכל היותר, לפני שהגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה; (2) הסכם חכירה של המוסד המבקש עם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש או ההסתדרות הציונית העולמית לפיו המוסד המבקש רשאי להקים בקרקע מבנה ציבור; לעניין זה, ”הסכם חכירה“ ייחשב גם הסכם פיתוח או הסכם בר רשות. | לצורך הוכחת זכות בעלות או חכירה יגיש מוסד הציבור המבקש לוועדת התמיכות את שני אלה: (1) נסח רישום לפי גוש וחלקה המתייחסים למקרקעין בהם הפעילות להתבצע אמורה הנתמכת; נסח כאמור יהיה מקורי ועדכני כך שהונפק הוא עד 21 ימים, לכל היותר, לפני שהגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה; (2) הסכם בעלות, חכירה או כל הסכם אחר, שנחתם עם המוסד המבקש, המעיד על זכויותיו ביחס למקרקעין שבהם אמורה להתבצע הפעילות הנתמכת ולפיו המוסד המבקש רשאי להקים בקרקע מבנה ציבור. |
| 2. | אחד מאלה: (א) העדר שעבודים על המקרקעין למעט שעבודים לטובת המדינה | אישור בדבר היעדר שעבודים כמפורט להלן: נסח רישום מקורי מלשכת המקרקעין ועדכני כך שהונפק עד 21 ימים, לכל היותר, לפני שהגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, ביחס לשעבוד הקיים על זכויות המוסד המבקש ביחס למקרקעין. | פלט רשם המשכונות לפיו ניתן יהיה להיווכח שאין שעבוד על זכויות המוסד ביחס למקרקעין; לעניין זה – בעל זכויות חכירה ייחשב גם מוסד ציבור שבינו לבין מינהל מקרקעי ישראל נחתם הסכם פיתוח, הסכם שכירות (משבצת) או הסכם הרשאה (בר רשות); ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם פלט רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, לפיו אין שעבוד על זכויות המוסד המבקש ביחס למקרקעין. | אישור בדבר העדר שעבודים כמפורט להלן: (1) אישור זכויות נקי משעבודים מהממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש או ההסתדרות הציונית העולמית; (2) פלט רשם המשכונות לפיו ניתן להיווכח שאין שעבוד על זכויות המוסד ביחס למקרקעין; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם פלט רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, לפיו אין שעבוד על זכויות המוסד המבקש ביחס למקרקעין. | אישור בדבר העדר שעבודים כמפורט להלן, זולת אם החליטה ועדת התמיכות אחרת: (1) נסח טאבו נקי משעבודים; (2) אם המבקש בעל זכויות חכירה – יצורף גם פלט רשם המשכונות לפיו אין שעבוד על זכויות המוסד למקרקעין; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם פלט רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, לפיו אין שעבוד על זכויות המוסד המבקש ביחס למקרקעין. |
| (ב) התחייבות להמציא מסמכים על היעדר שעבודים שאינם לטובת המדינה (אם בעת הגשת הבקשה לתמיכה ישנם שעבודים על המקרקעין) | (1) פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין: נסח רישום מקורי ועדכני כך שהונפק עד 21 ימים, לכל היותר, לפני שהגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, ביחס לשעבוד הקיים על זכויות המוסד המבקש ביחס למקרקעין; (2) התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו, לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר העדר שעבודים כאמור בטור ב׳ בפסקה (א) – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה ועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה. | (1) פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין: פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם פלט רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין; (2) התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר העדר שעבודים כאמור בטור ג׳ בפסקה (א) וכן אישור זכויות עדכני ממנהל מקרקעי ישראל המתייחסים למקרקעין שבהם אמורה להתבצע הפעילות הנתמכת – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה ועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה. | (1) פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין: פלט רשם המשכונות ביחס למקרקעין; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין; (2) התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו, לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר העדר שעבודים כאמור בטור ד׳ בפסקה (א) – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה ועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה. | (1) פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין: (א) נסח רישום מקורי ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד עשרים ואחד ימים לכל היותר בטרם הגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה; (ב) אם המבקש בעל זכויות חכירה, יצורף גם אישור רשם המשכונות; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין; (2) התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו, לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר העדר שעבודים כאמור בטור ה׳ בפסקה (א) – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה ועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה. | |
| (ג) התחייבות לרשום על המקרקעין שעבוד ראשון לטובת המדינה בגובה התמיכה לפחות לתקופה שלא תפחת מ־20 שנים. | (1) פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין: (א) נסח רישום מקורי ועדכני כך שהונפק עד 21 ימים, לכל היותר, לפני שהגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה; (ב) ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, ביחס לשעבוד הקיים על זכויות המוסד המבקש ביחס למקרקעין; (2) התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו, לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר רישום שעבוד ראשון לטובת המדינה – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה ועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה. | (1) פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין: פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין; (2) התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר רישום שעבוד ראשון לטובת המדינה וכן אישור זכויות עדכני ממנהל מקרקעי ישראל ביחס למקרקעין שבהם אמורה להתבצע הפעילות הנתמכת – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה ועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה. | (1) פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין: פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין; (2) התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו, לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר רישום שעבוד ראשון לטובת המדינה – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה ועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה. | (1) פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין: (א) נסח רישום מקורי ועדכני כך שהונפק עד 21 ימים, לכל היותר, לפני שהגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה; (ב) אם המבקש בעל זכויות חכירה יצורף גם פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין; (2) התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו, לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר רישום שעבוד ראשון לטובת המדינה – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה ועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה. | |
| (ד) מוסד ציבור שאינו יכול כמפורט אישורים להמציא בפסקאות (א) ו־(ב) ומבקש להפנות בקשתו לבחינת וועדת שעבודים | (1) על המבקש לציין בכתב בבקשתו כי הוא מבקש להפנות בקשתו לבחינת ועדת שעבודים; (2) פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין: (א) נסח רישום מקורי ועדכני כך שהונפק עד 21 ימים, לכל היותר, לפני שהגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה; (ב) אם המבקש בעל זכויות חכירה יצורף גם אישור רשם המשכונות; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין ביחס לשעבוד הקיים על זכויות המוסד ביחס למקרקעין; (3) בבקשה לשעבוד קרקע חלופית – המסמכים המפורטים בפסקה (א), לגבי הקרקע החלופית. | (1) על המבקש לציין בכתב בבקשתו כי הוא מבקש להפנות בקשתו לבחינת ועדת שעבודים; (2) פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין: פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין; (3) בבקשה לשעבוד קרקע חלופית – המסמכים המפורטים בפסקה (א), לגבי הקרקע החלופית. | (1) על המבקש לציין בכתב בבקשתו כי הוא מבקש להפנות בקשתו לבחינת ועדת התמיכות; (2) פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין: פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין; (3) בבקשה לשעבוד קרקע חלופית – המסמכים המפורטים בפסקה (א), לגבי הקרקע החלופית. | (1) על המבקש לציין בכתב בבקשתו כי הוא מבקש להפנות בקשתו לבחינת ועדת שעבודים בחשב הכללי; (2) פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין: (א) נסח רישום מקורי ועדכני כך שהונפק עד 21 ימים, לכל היותר, לפני שהגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה; (ב) אם המבקש בעל זכויות חכירה יצורף גם פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין; (3) בבקשה לשעבוד קרקע חלופית – המסמכים בפסקה (א), לגבי הקרקע החלופית. | |
| 3. | (א) בטוחה הנדרשת לצורך הבטחת התחייבותו של מוסד הציבור מבקש התמיכה שלא להעביר, ושלא להתחייב להעביר לאחר או לאחרים כל זכות מזכויות המוסד במקרקעין או בנכס, כולן או חלקן שנרכשו או נבנו בעזרת תמיכת המשרד, זולת אם תימסר הסכמת המשרד מראש ובכתב לדבר; אם בכל עת שהיא, המוסד יעביר מקרקעין או נכס שנרכש או נבנה בעזרת תמיכת המשרד שלא בהסכמת המשרד, או שיתחייב להעבירו, הרי שבנוסף על יתר התחייבויות המוסד למשרד על פי כתב ההתחייבות, יעביר המוסד למשרד מיד את התמורה שקיבל, כשהיא צמודה למדד המחירים לצרכן; לעניין זה, ”להעביר“ – לרבות למכור, לשעבד, לתת במתנה, להחכיר, להשכיר בשכירות מוגנת על פי חוק הגנת הדייר, התשל״ב–1972 וכן כל הנכלל בהגדרת מכירה כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963, בהתאם לנוסח המפורט בכתב ההתחייבות; חובה לצרף לא יאוחר מ־12 חודשים מיום אישור התמיכה על ידי הוועדה וכתנאי לביצוע תשלום כלשהו. | נסח רישום המעיד על ביצוע רישום הערת אזהרה בהתאם להתחייבות מוסד הציבור מבקש התמיכה שלא להעביר, ושלא להתחייב להעביר לאחר או לאחרים כל זכות מזכויות המוסד במקרקעין או בנכס, כולן או חלקן שנרכשו או נבנו בעזרת תמיכת המשרד, אלא אם תימסר הסכמת המשרד מראש ובכתב לדבר; אם בכל עת שהיא, המוסד יעביר מקרקעין או נכס שנרכש או נבנה בעזרת תמיכת המשרד שלא בהסכמת המשרד, או שיתחייב להעבירו, הרי שבנוסף על יתר התחייבויות המוסד למשרד על פי כתב ההתחייבות המצורף, יעביר המוסד למשרד מיד את התמורה שקיבל, כשהיא צמודה למדד המחירים לצרכן; לעניין זה ”להעביר“ – לרבות למכור, לשעבד, לתת במתנה, להחכיר, להשכיר בשכירות מוגנת על־פי חוק הגנת הדייר, וכן כל הנכלל בהגדרת ”מכירה“ כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), – בהתאם לנוסח המפורט בכתב ההתחייבות. | יגיש את כל אלה: (1) התחייבות ממינהל מקרקעי ישראל לרישום משכנתא בלשכת רישום המקרקעין; (2) אישור על רישום משכון לטובת המשרד ומשרד האוצר בהסתמך על ההתחייבות ממינהל מקרקעי ישראל כאמור בפסקה (1); ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, על רישום שעבוד לטובת המשרד ומשרד האוצר. | יגיש את כל אלה: (1) אישור הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי על רישום זכות ביחס למקרקעין או בנכס, להבטחת התחייבויות מוסד הציבור; (2) הסכמת הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי או ההסתדרות הרישומים לביצוע הציונית – להבטחת ההתחייבות; (3) רישום שעבוד להבטחת התחייבויות המוסד המבקש אצל רשם המשכונות, וביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, על רישום שעבוד לטובת המשרד ומשרד האוצר. | ועדת התמיכות תנחה את המבקש ביחס לאישורים הנדרשים. |
| (ב) בטוחה להבטחת התחייבות המבקש לעשות שימוש במבנה ביחס אליו ניתנת התמיכה לטובת הציבור, כדי שישמש למטרה שבעבורה ניתנה התמיכה. | נסח רישום המעיד על ביצוע רישום זיקת הנאה לטובת הציבור, להבטחת השימוש במבנה למטרה שבעבורה ניתנה התמיכה. | כמפורט בטור ג׳, בפסקה (א). | כמפורט בטור ד׳, בפסקה (א). | ועדת התמיכות תנחה את המבקש ביחס לאישורים הנדרשים. |
י״ב בתשרי התש״פ (11 באוקטובר 2019)
- משה כחלון
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.