תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) מתוך

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע״ו–2016

ק״ת תשע״ו, 1638; תשע״ט, 1956; תשפ״א, 244, 1434; תשפ״ב, 2900; תשפ״ג, 502; בג״ץ 6942/19; תשפ״ד, 1236, 2316, 2996, 3158.

בתוקף סמכות שר הכלכלה והתעשייה, לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים, ובתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיפים 1יא(ב1), (ד) ו־(ז) לחוק, בהסכמת שר האוצר לעניין סעיפים 1יא(ב1) ו־(ז) לחוק, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

1.

הגדרות [תיקון: תשע״ט, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד]

בתקנות אלה –

”הסכם קיבוצי“ ו”צו הרחבה“ – כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים;

”חברת סיעוד“ – תאגיד שנותן שירותי סיעוד;

”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”חוק הסכמים קיבוציים“ – חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;

”חשבון הבנק“ – חשבון כאמור בתקנה 4;

”מוסדות סיעוד“ – אחד מאלה:

(1)

מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, שהוא בית חולים, שבתעודת הרישום שלו רשום שהוא רשאי להפעיל מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש;

(2)

מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965 שמטפל בזקן תשוש כהגדרתו בתקנות הפיקוח על מעונות (תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים), התשס״א–2001;

(3)

מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, שמעניק שירותי דיור טיפולי־שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלות;

”מעסיק“ – חברת סיעוד, מעסיק בענף הבניין, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית או במיזם תשתית חיוני, מעסיק בענף המלונאות, מעסיק בענף התעשייה, מעסיק בענף המסחר והשירותים, מעסיק בענף המסעדות או מעסיק בענף מוסדות סיעוד, לפי העניין;

”מעסיק בענף הבניין, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית או במיזם תשתית חיוני“ – מעסיק שהוא אחד מאלה, לפי העניין:

(1)

בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף הבניין, ובכלל זה קבלן כוח אדם, הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;

(2)

בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בעבודה בטכנולוגיה ייחודית;

(3)

בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר במיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023;

”מעסיק בענף מוסדות סיעוד“ – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בתפקיד כוח עזר בענף מוסדות סיעוד;

”מעסיק בענף המלונאות“ – מעסיק בענף המלונאות, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף המלונאות;

”מעסיק בענף המסחר והשירותים“ – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף המסחר והשירותים, ובלבד שהעובד הזר נכנס לראשונה לעבודה בענף המסחר והשירותים עד יום א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025);

”מעסיק בענף המסעדות“ – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף המסעדות, ובלבד שהעובד הזר נכנס לראשונה לעבודה בענף המסעדות עד יום א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025);

”מעסיק בענף התעשייה“ – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף התעשייה, ובלבד שהעובד הזר נכנס לראשונה לעבודה בענף התעשייה בשנים 2021 עד 2025;

”מרכיב פיצויים“ – הסכום שעל מעסיק להפקיד לקופת גמל לקצבה בעד פיצויי פיטורים;

”מרכיב תגמולי מעסיק“ – הסכום שעל מעסיק להפקיד בקופת גמל לקצבה בעד תגמולים ואינו רשאי לנכותו משכר העובד;

”עבודה בטכנולוגיה ייחודית“ – עבודה המבוצעת לפי היתר מיוחד לפי סעיף 1יג לחוק לעבודה בטכנולוגיה ובמיכון ייחודיים שאינם בנמצא בישראל, ואשר ניתן לבצעה רק באמצעות גורם זר כאמור בסעיף 5 להחלטת הממשלה 4617 מיום כ״ח בכסלו התשס״ו (29 בדצמבר 2005), אשר תיקנה את סעיף 2 להחלטת הממשלה 3021 מיום כ״ה בטבת התשס״ה (6 בינואר 2005), כפי שישתנו מזמן לזמן;

”עובד זר“ – עובד זר בעל רישיון;

”עובד זר יומי“ – אזרח מדינה הגובלת בישראל, שהוא עובד זר המועסק כדין בישראל והיוצא, דרך כלל, את ישראל למקום מגוריו באותה מדינה בתום יום העבודה;

”קופת גמל“ ו”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”רישיון“ – אשרה ורישיון ישיבה מסוג ב/1 לפי תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974;

”שירותי סיעוד“ – שירותים ליחיד המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום או בהשגחה, ובכלל זה בניהול משק הבית שלא במוסד סיעודי, כהגדרתו בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי;

”תום התקופה לשהייה בישראל“ – כל אחד מאלה:

(1)

המועד שבו עליו לצאת מישראל לפי תנאים שבהם מותנה תוקף הרישיון, לפי סעיף 6 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, לרבות לפי הוראות רשות האוכלוסין וההגירה;

(2)

המועד לעזיבה את ישראל כפי שנקבע בהחלטה על ביטול רישיון;

”תקנות פיקדון בחשבון הבנק“ – תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס״ח–2008.

2.

פיקדון בעד עובד זר [תיקון: תשע״ט, תשפ״א־2, תשפ״ד־2]

(א)

מעסיק בענף המפורט בתוספת השנייה לתקנות ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה באותו ענף שהוא מעסיק, פיקדון בסכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בעד משרה מלאה לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו.

(ב)

על אף האמור בצו הרחבה, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, תשלום סכום הפיקדון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בעד חודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך.

3.

פיקדון בעד עובד זר המועסק בענף הסיעוד בידי חברת סיעוד [תיקון: תשע״ט]

(א)

חברת סיעוד תשלם, בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף הסיעוד שהיא מעסיקה למתן שירותי סיעוד למי שקיבל היתר, לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, פיקדון בסכום הגבוה מבין אלה:

(1)

סכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעל חברת הסיעוד לשלם לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליה;

(2)

סכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעל חברת הסיעוד לשלם לפי ההסכם שבין חברת הסיעוד ובין מי שהזמין ממנה שירותי סיעוד.

(ב)

על אף האמור בצו הרחבה, בהסכם קיבוצי, בחוזה עבודה או בהסכם כאמור בתקנת משנה (א)(2), תשלום סכום הפיקדון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בעד חודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך.

(ג)

(נמחקה).

3א.

תשלום פיקדון יחסי [תיקון: תשע״ט, תשפ״א־2]

על אף האמור בתקנות משנה 2(א) ו־3(א), עבד עובד זר כאמור בהן רק בחלק מימי החודש, בשל אחד מן הטעמים המפורטים להלן, יהיה סכום הפיקדון שעל המעסיק לשלם בעדו בשל אותו חודש שווה למכפלת הסכום האמור בתקנות המשנה האמורות, לפי העניין, במספר ימי עבודתו של העובד הזר באותו חודש, לרבות המנוחה השבועית, חופשה שנתית, ימי מחלה וימים שאין עובדים בהם לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובכלל זה ימי חג, מחולק במספר כל הימים שבחודש האמור:

(1)

תחילת עבודה שלא בתחילת חודש;

(2)

סיום עבודה שלא באותו חודש;

(3)

חופשה ללא תשלום בשל מחלה, וכן חופשה ללא תשלום בעת שהייה זמנית מחוץ לישראל אם העובד הזר הורשה מראש לחזור אל ישראל לפי חוק הכניסה לישראל.

4.

תשלום הפיקדון לחשבון בנק [תיקון: תשע״ט]

(א)

פיקדון לפי תקנות אלה ישולם לחשבון בנק נפרד המיועד אך ורק למטרה זו, שנפתח ומנוהל לפי תקנות פיקדון בחשבון הבנק, מדי חודש בחודשו, במועד האמור בתקנה 5.

(ב)

על אף האמור בתקנות 2, 3 ו־3א, ובלי לגרוע מסעיף 1יא(ו) לחוק, סכום הפיקדון לפי התקנות האמורות לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 1יא(א) לחוק, כעדכונו לפי החוק.

5.

מועד להפקדת כספי הפיקדון

(א)

הפיקדון ישולם לא יאוחר מ־15 בכל חודש בעד החודש שקדם לו.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), בחודש שבו חל מועד עזיבתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ישלם המעסיק את יתרת סכום הפיקדון בעד תקופת העסקתו של העובד הזר עד למועד האמור, חמישה ימים לפחות לפני מועד זה, והכול ככל שהוא יודע על מועד העזיבה כאמור.

6.

חובות דיווח לממונה

מי שמשלם פיקדון לפי תקנות אלה ידווח לממונה באופן מקוון, במועד ביצוע התשלום, על תשלום הפיקדון לגבי כל עובד זר המועסק על ידיו, על סכום הפיקדון ששולם והתקופה שבעדה שולם, ועל פרטיו ופרטי העובד הזר שלגביו שולם הפיקדון.

7.

מסירת מידע [תיקון: תשפ״ד־3]

(א)

(בוטלה).

(ב)

הממונה יעביר למוסד לביטוח לאומי, לבקשתו, מידע בדבר תשלומי חברות הסיעוד לחשבון הבנק.

8.

[תיקון: תשפ״א־2, בג״ץ 6942/19, תשפ״ד־3]

(בוטלה).

8א.

הגשת בקשה לקבלת כספי הפיקדון [תיקון: תשפ״ד־3]

(א)

עובד זר המבקש לקבל את כספי הפיקדון יגיש לממונה בקשה בכתב כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

בקשה לקבלת הכספים בעת עזיבתו את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, תוגש בצירוף צילום כרטיס טיסה ודרכון בתוקף או מסמך נסיעה תקף אחר להנחת דעתו של הממונה;

(2)

בקשה לקבלת הכספים לאחר עזיבתו את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, תוגש בצירוף דרכון בתוקף או מסמך נסיעה תקף אחר להנחת דעתו של הממונה ופרטים מלאים ומדויקים על חשבון הבנק המתנהל על שמו מחוץ לישראל.

(ב)

בקשה כאמור בתקנת משנה (א) תוגש לא יותר מ־30 ימים לפני עזיבתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ובלבד שבקשה כאמור בתקנת משנה (א)(1) תוגש עשרה ימים לפחות לפני עזיבתו של העובד הזר את ישראל.

(ג)

הגיש עובד זר בקשה כאמור בתקנת משנה (א)(1), ולא יצא מישראל במועד הנקוב בכרטיס הטיסה שצירף לבקשה, יעדכן העובד את הממונה לגבי מועד יציאתו החדש ויצרף כרטיס טיסה תקף; עדכן העובד הזר את הממונה כאמור, יעודכן סכום יתרת כספי הפיקדון שהעובד הזר זכאי לקבל לפי סעיף 1יא(ד1) לחוק, בהתאם למועד יציאתו החדש הנקוב בכרטיס הטיסה.

9.

תשלום כספי הפיקדון לידי העובד הזר [תיקון: תשפ״ד־3]

הכספים שבחשבון הבנק, ישולמו לעובד הזר כאמור בתקנות אלה באמצעות הגוף המנהל את חשבון הבנק, באחת מן הדרכים המפורטות להלן:

(1)

ישירות לידי העובד הזר – לאחר שהעובד הזר עבר את ביקורת הגבולות בנמל התעופה בן גוריון, בעת עזיבתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ובלבד שהעובד הזר הגיש לממונה בקשה בכתב כאמור בתקנה 8א(א)(1);

(2)

בהעברה בנקאית לזכות חשבון בנק המתנהל על שמו של העובד הזר – בתוך 30 ימי עבודה מהיום שנודע לממונה כי העובד הזר עזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ובלבד שהעובד הזר הגיש לממונה בקשה כאמור בתקנה 8א(א)(2), וצירף לבקשה פרטים מלאים ומדויקים על חשבון הבנק כאמור באותה תקנה; הגיש העובד הזר בקשה כאמור לאחר שעזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, תתבצע ההעברה הבנקאית לפי פסקה זו, בתוך 30 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה, ובלבד שהעובד הזר צירף לבקשה פרטים מלאים ומדויקים על חשבון הבנק.

10.

זכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד הזר [תיקון: תשפ״ד־3]

(א)

נפטר עובד זר בטרם עזב את ישראל, והממונה אישר שהעובד הזר היה זכאי לכספי הפיקדון לפי סעיף 1יא לחוק, אילו היה עוזב את ישראל ביום פטירתו, יועברו כספי הפיקדון שלהם היה זכאי העובד הזר אילו עזב כאמור למי שהוכח שהוא בן זוגו, באין בן זוג – למי שהוכח שהוא ילדו, ובאין בן זוג וילד – למי שהוכח שהוא הורהו.

(ב)

לא הוכח כי לעובד הזר בן זוג, ילד או הורה כאמור בתקנת משנה (א), יועברו כספי הפיקדון למי שנקבע שהם יורשי העובד הזר, בהחלטה שיפוטית סופית או בהחלטה רשמית סופית אחרת שניתנה לפי דין הירושה החל על העובד הזר ואושרה כדין בישראל.

11.

שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובד הזר [תיקון: בג״ץ 6942/19, תשפ״ד־3]

כספים שבחשבון הבנק שלא הוצאו על ידי עובד זר מחשבון הבנק, למעט בנסיבות כאמור בתקנה 10, בכלל זה סכומים שנוכו לפי סעיף 1יא(ד1)(2) לחוק בשל שיהוי בעזיבה לאחר תום התקופה לשהייה בישראל, וחלפו שלוש שנים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגבי העובד הזר שבעדו שולם הפיקדון, ולגבי עובד זר שהיה זכאי לכספי הפיקדון, כולם או חלקם, אך לא קיבל אותם – חלפו שבע שנים מיום יציאתו מישראל, יעבירם הממונה, באמצעות הגוף המנהל את חשבון הבנק, לאפוטרופוס הכללי לשם הקצאתם למטרת רווחתם ובריאותם של עובדים זרים כהגדרתם בסעיף 1 לחוק, ובכלל זה לצורך תגבור של שירותי טיפול ותמיכה בתינוקות ופעוטות זרים חסרי מעמד אזרחי.

12.

סייג

(א)

אין בהפקדת סכום הפיקדון לגבי עובד זר בחשבון הבנק לפי תקנות אלה או בדיווח לממונה לפי תקנה 6 משום אישור לחוקיות העסקתו של עובד זר בידי מעסיק או לחוקיות שהייתו או עבודתו של עובד זר בישראל.

(ב)

אין בחובה להפקיד פיקדון לפי תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות סעיף 1יא(ו) לחוק, לעניין תשלומים שחובה לשלמם בעד העובד.

13.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה –

(1)

לגבי מעסיק בענף הבניין ובעבודה בטכנולוגיה ייחודית – מ־1 בחודש שלאחר פרסומן;

(2)

לגבי חברת סיעוד – מ־1 בחודש שבתום שלושה חודשים מיום פרסומן.

13א.

סייג לתחולה [תיקון: תשע״ט]

תקנות אלה לא יחולו על מעסיק של עובד זר יומי לעניין העסקת עובד כאמור.

14.

הוראת מעבר [תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ד־3]

(א)

חברת סיעוד תשלם לחשבון הבנק סכומים שהיתה חייבת לשלמם כפיקדון לפי תקנה 3, לגבי תקופה שקדמה ליום התחילה כאמור בתקנה 13(2), אילו היו תקנות אלה חלות באותה תקופה, ובלבד שהתקיימו במועד תשלום הכספים לחשבון הבנק כל אלה:

(1)

העובד הזר טרם עזב את ישראל, וטרם תם תוקף רישיון הישיבה שלו בישראל;

(2)

לגבי תקופה שקדמה ל־1 בחודש שלאחר יום פרסומן של תקנות אלה – ניתנה הסכמת העובד הזר בכתב, בטופס שבתוספת הראשונה, המתורגם לשפה שהעובד הזר מבין; משרד העבודה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את נוסח הטופס בתרגומיו לשפות השונות;

(3)

הכספים אינם מופקדים בחברת ביטוח או בקרן נאמנות על שם העובד.

(ב)

שילמה חברת סיעוד סכומי פיקדון כאמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה על הסכום האמור.

(ג)

סכומים ששילם מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית לחשבון הבנק ערב תחילתן של תקנות אלה, יחולו עליהם תקנות אלה, ואולם לשם שימוש בכספים כאמור בתקנה 11 מתוך הסכומים ששולמו כאמור, למטרות האמורות באותה תקנה, לא תידרש העברתם לאפוטרופוס הכללי, ויהיה ניתן להקצותם גם למטרת תשלום כספי פיקדון לעובד זר שאושרה בקשתו לקבלת כספי פיקדון או שהתקבלה השגתו, לפי הוראות סעיף 1יא לחוק, והתקיים לגביהם אחד מאלה:

(1)

הם הועברו לאפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות תקנה 11 לפני כניסתן לתוקף של תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון מס׳ 3), התשפ״ד–2024 (ביום 23.7.2024);

(2)

לא נדרשה העברתם לאפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות תקנת משנה זו.

[תיקון: תשפ״א־2]

תוספת ראשונה

(תקנה 14(א)(2))

כתב הסכמה

[תיקון: תשפ״ד־3]

א.

אני מסכים שכספי הפנסיה לרבות מרכיב פיצויי הפיטורים בסכום של ______ ש״ח שנצברו לזכותי בחברת ___________ [שם חברת הסיעוד] בעד התקופה שמיום _________ עד יום __________, יועברו על ידי חברת הסיעוד לחשבון בנק הרשום על שמי ואשר מנוהל על ידי בנק ___________ [שם הבנק בו מנוהל החשבון] ומפוקח בידי מדינת ישראל לפי חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991 (להלן – חוק עובדים זרים).

ב.

בעת מתן הסכמתי זו הובאו לידיעתי כל אלה:

(1)

הכספים שייצברו בחשבון הבנק יינתנו לי במועד יציאתי את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, לפי הוראות חוק עובדים זרים, בתוספת רווחים, ובניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, ומס כדין (בשיעור סופי של 15% הקבוע בחוק);

(2)

אם אצא מישראל לאחר תום התקופה שבה אני רשאי לשהות בישראל, יינתן לי חלק השווה ל־25% מהכספים במועד יציאתי את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, לפי הוראות חוק עובדים זרים, בתוספת הרווחים שנצברו בשל אותו חלק, ובניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, ומס כדין (בשיעור סופי של 15% הקבוע בחוק);

(3)

אם אצא מישראל לאחר תום התקופה שבה אני רשאי לשהות בישראל, ולא יאוחר משנים עשר חודשים מאותו מועד, יינתנו לי נוסף על החלק השווה ל־25% מהכספים כאמור לעיל, גם יתרת הכספים, בתוספת הרווחים שנצברו על היתרה, ובניכוי של הוצאות הרחקה מישראל וגם בניכוי שיעורים אלה, בהתאם לתקופת השיהוי ביציאה מישראל:

טור א׳ תקופת השיהוי	טור ב׳ שיעור הניכוי
מעל חודש עד חודשיים	5%
מעל חודשיים עד שלושה חודשים	20%
מעל שלושה חודשים עד ארבעה חודשים	25%
מעל ארבעה חודשים עד חמישה חודשים	30%
מעל חמישה חודשים עד שישה חודשים	35%
מעל שישה חודשים עד שבעה חודשים	40%
מעל שבעה חודשים עד שמונה חודשים	50%
מעל שמונה חודשים עד תשעה חודשים	60%
מעל תשעה חודשים עד עשרה חודשים	70%
מעל עשרה חודשים עד אחד עשר חודשים	80%
מעל אחד עשר חודשים עד שנים עשר חודשים	90%

ג.

ידוע לי עוד כי גם אם לא הייתי נותן את הסכמתי להפקדת הסכומים כאמור בחשבון הבנק, לא היה הדבר פוטר את חברת הסיעוד מביצוע תשלומים בעד פנסיה לרבות פיצויי פיטורים המחויבים מכוח הוראות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה החלות עלי; עוד ידוע לי כי אם חברת הסיעוד לא תשלם את הסכום כאמור לחשבון הבנק או לקופת גמל או לחברת ביטוח או לקרן נאמנות, אהיה זכאי בעת סיום העסקתי אצל אותה חברה לפיצוי חלף התשלומים שלא שילמה כאמור.

ד.

ידוע לי כי גם אם לא הייתי נותן את הסכמתי להפקדת הסכומים כאמור, לא היה בכך כדי לגרוע מחובתה של חברת הסיעוד להפקיד סכומים לפיקדון בעד התקופה שהחל ביום ל׳ בתשרי התשע״ז (1 בנובמבר 2016) ואילך לפי חוק עובדים זרים.

מס׳ זהות/מס׳ דרכון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

המדינה שבה הוצא הדרכון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

____________________חתימה ____________________תאריך

[תיקון: תשפ״א־2]