תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)

תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה) מתוך

תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992

---

ק״ת תשנ״ה, 1046; תשנ״ה, 1504; תשנ״ו, 218; תשנ״ח, 1060; תשע״ו, 10; תשע״ח, 583; תשע״ט, 492.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3(ב) שבפרט 3 לתוספת הראשונה של דבר המלך על הטיס במושבות (הטלת חוקים), 1937, סעיף 14 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וסעיף 30 לחוק הטיס, 1927 (להלן – חוק הטיס), ובהתייעצות עם רשות שדות התעופה, אני מתקין תקנות אלה:

---

תקנות אלה הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927, ושומרות על תוקפן בהתאם לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011.

---

תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

פרק ב׳: אישור הפעלה ומפרטים מבצעיים

פרק ג׳: ספר עזר מבצעי לשדה תעופה

פרק ד׳: הפעלה ואחזקה מבצעית

תוספת ראשונה (בוטלה)

תוספת שניה (בוטלה)

פרק א׳: פרשנות

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ו, תשע״ו]

בתקנות אלה –

”בעלי חיים“ – בעלי חיים שאינם בשליטת אדם;

”גישה ישירה“ – נוהל הנמכה ישירה לנחיתה מרחוק המבוסס על מתקני עזר לניווט ושאינו דורש פניה גדולה יותר מ־30 מעלות כדי להתיישר בכיוון מסלול הנחיתה;

”גישה מדויקת ונחיתה“ (Precision approach and landing) – תהליך גישה ונחיתה הכולל הנחיה אופקית והנחיה אנכית מדויקות, וכן מינימה המוגדרת לפי קטגוריית הגישה והנחיתה, המפורטות להלן; לעניין זה, הנחיה אופקית והנחיה אנכית נוגעים להנחיה המבוצעת באמצעות מיתקן עזר קרקעי לניווט או באמצעות בסיס נתוני ניווט ממוחשב:

(1)

הפעלה בקטגוריה I‏ (Category I (CAT I) Operation), הכוללת:

(א)

גובה החלטה (DH) שאינו נמוך מ־200 רגל (60 מטרים);

(ב)

ראות אופקית (Visibility) שאינה פחותה מ־800 מטרים או ראות על מסלול (Runway visual range (RVR)) שאינה פחותה מ־550 מטרים;

(2)

הפעלה בקטגוריה II‏ (Category II (CAT II) Operation), הכוללת:

(א)

גובה החלטה (DH) הנמוך מ־200 רגל (60 מטרים) ואינו נמוך מ־100 רגל (30 מטרים);

(ב)

ראות על מסלול שאינה פחותה מ־300 מטרים;

(3)

הפעלה בקטגוריה III‏ (Category III (CAT III) Operation), הכוללת כל אחד מאלה:

(א)

הפעלה בקטגוריה IIIA‏ (Category IIIA (CAT IIIA) Operation), הכוללת:

(1)

גובה החלטה (DH) הנמוך מ־100 רגל (30 מטרים), או בלא גובה החלטה;

(2)

ראות על מסלול שאינה פחותה מ־175 מטרים;

(ב)

הפעלה בקטגוריה IIIB‏ (Category IIIB (CAT IIIB) Operation), הכוללת:

(1)

גובה החלטה (DH) הנמוך מ־50 רגל (15 מטרים), או בלא גובה החלטה;

(2)

ראות על מסלול הפחותה מ־175 מטרים ואינה פחותה מ־50 מטרים;

(ג)

הפעלה בקטגוריה IIIC‏ (Category IIIC (CAT IIIC) Operation), שאינה כוללת מגבלות לעניין גובה החלטה או ראות על מסלול;

”האמנה“ – אמנת התעופה האזרחית הבין־לאומית שנחתמה בשיקגו ב־7 בדצמבר 1944, על תיקוניה, ונספחיה במידה שישראל הצטרפה לתיקונים אלה;

”הטבלה“ – הטבלה שעניינה קוד־ייחוס לשדה תעופה (”Aerodrome reference code“) הקבועה בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה;

”המנהל“ – (נמחקה);

”ועדת ערר“ – ועדת ערר שמינה שר התחבורה לענין תקנות אלה;

”כללי רשות שדות התעופה“ – כללים שהוצאו לפי חוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977 (להלן – חוק הרשות);

”מנהל שדה“ – מי שמונה כדין למנהל שדה תעופה או מי שהוא הסמיכו;

”מסלול“ (Runway) – שטח מלבני מוגדר ומסומן בשדה תעופה המשמש או המיועד לשמש לנחיתה ולהמראה של כלי טיס;

”מסלול לגישת ראיה“ (Non-Instrument Runway) – מסלול המיועד להפעלת כלי טיס הטסים על פי כללי טיסת ראיה;

”מסלול ממוכשר“ (Instrument Runway) – מסלול לגישת מכשירים מדויקת או בלתי מדויקת המיועד להפעלת כלי טיס הטסים על פי כללי טיסת מכשירים ואשר פורסם לגביו או עומד להתפרסם עבורו נוהל גישה ישירה אחד לפחות;

”מסלול לגישת מכשירים בלתי מדויקת“ (Non-Precision Approach Runway) – מסלול בו מותקנת או שמיועדת להיות מותקנת מערכת עזרי ניווט המספקת הכוונה כיוונית בלבד;

”מסלול לגישת מכשירים מדויקת“ (Precision approach runway) – מסלול שבו מותקן, או מיועד להיות מותקן, מיתקן עזר לטיסה שהוא מערכת הנחיה לגישה מדויקת ונחיתה בקטגוריה I‏, II או III;

”מסלול הסעה“ (Taxiway) – מסלול מוגדר ומסומן בשדה תעופה המיועד להסעת כלי טיס והמשמש לקשר בין חלק אחד בשדה תעופה לחלק אחר בו;

”מיתקן עזר לטיסה“ – כהגדרתו בתקנות הפעלה;

”מיתקן עזר לניווט (מע״ן)“ – כהגדרתו בתקנות הפעלה;

”נוטאם“ (NOTAM)‏ – (Notice to Air Men) – הודעה לעובדי טיס;

”קוד־ייחוס לשדה תעופה“ – קוד שהוא שילוב של שני רכיבים, ספרה ואות, ומתקבל לפי הוראות הכרך הראשון לנספח 14 לאמנה לעניין קוד־ייחוס (Reference code);

”רחבת חניה“ (Apron) – שטח מוגדר בשדה תעופה המשמש לכלי טיס לחניה, להעלאת נוסעים או להורדתם, להעמסה או לפריקה של טובין וציוד, לתדלוק ולאחזקה;

”שטח בטיחות“ (Safety Area) – שטח מוגדר סביב מסלול, מסלול הסעה או מע״ן המיועד להקטין נזקים העלולים להיגרם לכלי טיס הסוטה ממסלולים אלה;

”שטח סלול“ – מסלול, מסלול הסעה ורחבת חניה המצופים אספלט או בטון;

”שדה תעופה“ – כמשמעותו בחוק הרשות והוא בהחזקתה ובהנהלתה של המדינה או של הרשות;

”תקנות הבטיחות“ – (נמחקה);

”תקנות הפעלה“ – תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981;

”תקנות חמרים מסוכנים“ – תקנות הטיס (הובלת חמרים מסוכנים), התשמ״ד–1983.

פרק ב׳: אישור הפעלה ומפרטים מבצעיים

2.

הפעלת שדה תעופה

הפעלת שדה תעופה תיעשה בהתאם לספר העזר המבצעי כאמור בפרק ג׳ וכאמור בכל דין.

3.

מתקני עזר לטיסה

(א)

לרשותם של מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א כהגדרתו בתקנות ההפעלה, יעמדו מיתקני עזר לטיסה, ציוד מתאים ומספיק, כוח אדם ומערך ארגוני המסוגל להפעיל, באופן בטוח, את שדה התעופה או את יחידת הפ.ת.א. למען שלום המשתמשים בהם, בהתאם לאמור בפרק ד׳.

(ב)

מיתקן עזר לטיסה בשדה תעופה או ביחידת פ.ת.א., המפורט בספר העזר המבצעי לאותו שדה או יחידה, יראו כמיתקן מאושר, עם קבלת אישור המנהל לספר העזר המבצעי; אישור זה כמוהו כאישור המנהל לפי תקנה 66(ג) לתקנות ההפעלה.

(ג)

מיתקן עזר לטיסה שיתוסף או שיחול בו שינוי מהותי לאחר קבלת אישור המנהל לספר העזר המבצעי – יובא לאישורו של המנהל טרם הפעלתו ויראוהו כחלק בלתי נפרד מספר העזר המבצעי.

(ד)

על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא יפעילו מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א. מיתקן עזר לטיסה שלגביו לא נדרש אישור המנהל אלא אם כן הוא מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם לספר העזר המבצעי.

(ה)

ראה המנהל, על סמך ביקורת או בדיקה שעשה, כי בטיחות התעופה האזרחית וטובת הציבור מחייבות זאת, רשאי הוא להורות על תיקון כל פגם שמצא, או להורות על תיקון, שינוי או ביטול של כל מיתקן עזר לטיסה.

4.

ביקורת

מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א שאינה מצויה בשדה תעופה, יאפשר למנהל, בכל עת, לקיים ביקורת בשדה או ביחידה כדי לקבוע אם הוא עומד בדרישות הקבועות בתקנות והאם הוא פועל בהתאם לקבוע בספר העזר המבצעי המאושר לאותו שדה תעופה או לאותה יחידת פ.ת.א.

5.

פטור ואישור חריגה

(א)

לבקשת מנהל שדה, רשאי המנהל, בתנאים שקבע השר, לאשר לגבי שדה תעופה חריגה או פטור מדרישות הקבועות בתקנות אלה ולתקופה שקבע.

(ב)

בקשה כאמור בתקנת משנה (א) תוגש למנהל בשני עותקים.

(ג)

לא אישר המנהל חריגה, או היתנה את מתן האישור בתקופה או בתנאים, רשאי מנהל שדה לערור בפני ועדת הערר בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעת המנהל.

6.

סטיות מהמפורט בסימן [צ״ל: בפרק] ד׳

(א)

מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א. רשאי לסטות מהדרישות המפורטות בפרק ד׳ במידה הנחוצה להצלה או לשמירה על חיי אדם או רכוש.

(ב)

מנהל שדה או מנהל יחידת פ.ת.א. שסטה מדרישות, כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך למנהל, מוקדם ככל האפשר, ויגיש לו, לכל המאוחר, ארבעה ימים לאחר תחילת האירוע, דו״ח בכתב ובו פרטים על שאירע, על מידת הסטיה שסטה מהדרישות ועל משך הזמן שבו נמשכה הסטיה.

פרק ג׳: ספר עזר מבצעי לשדה תעופה

7.

ספר עזר מבצעי

(א)

מנהל שדה יגיש לאישור המנהל ספר עזר מבצעי לשדה תעופה ובו מיפרטי הפעלה מבצעיים בכל הנושאים המפורטים בתקנה 10 וכן כל מידע אחר הדרוש להפעלת השדה.

(ב)

מנהל שדה יכין, יחזיק וינהל ספר עזר מבצעי עדכני לשימוש והכוונה של כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול מבצעי, תפעול קרקעי ואחזקה של השדה.

(ג)

לא ייעשה שינוי במפרטי ההפעלה המבצעיים אלא אם כן אושרו בידי המנהל.

8.

פעילות לפי ספר עזר מבצעי

(א)

מנהל שדה יפעיל את שדה התעופה לפי האמור בספר העזר המבצעי שאישר המנהל ולפי האמור בתקנות 9 ו־10.

(ב)

הגיש מנהל שדה למנהל ספר עזר מבצעי ולא קיבל תוך 6 חדשים מיום הגשתו הודעה שאין הספר מאושר, יראוהו כמאושר.

9.

מבנה ספר העזר המבצעי

ספר עזר מבצעי לשדה תעופה –

(1)

יהיה מודפס וחתום בידי מנהל השדה;

(2)

יהיה מורכב מדפים הניתנים לעדכון והחלפה;

(3)

יצויין בו תאריך אישורו בידי המנהל, ועל גבי כל דף או ליד כל נושא שעודכן יירשם תאריך עדכונו;

(4)

יכיל מקום לרישום העידכונים כסדרם;

(5)

יהיה מורכב בצורה נוחה להכנה, לעדכון ולהתמצאות בו.

10.

תכולת ספר העזר המבצעי [תיקון: תשע״ח, תשע״ט]

ספר עזר מבצעי לשדה תעופה יכלול נושאים אלה:

(1)

מבנה ארגוני של האחראים לתפעול המבצעי של שדה התעופה;

(2)

כל פטור או חריגה שאישרו לפי תקנה 5(א);

(3)

כל מגבלה שהטיל המנהל;

(4)

מפה טופוגרפית או כל אמצעי אחר לזיהוי ומיקום אתרים בשדה התעופה ובסביבתו המיידית, אשר יש להם השלכה על מצבי חירום מבצעיים;

(5)

שיטת הזיהוי למסלולים ולמסלולי הסעה;

(6)

מיקום כל מכשול החייב להיות מואר או מסומן בתוך תחום הפיקוח על שדה התעופה;

(7)

תיאור של כל שטחי התפעול המבצעיים העומדים לרשות בעלי רשיון להפעלת כלי טיס, תיאור רצועות המסלול וכל השטחים מתוארים בפרק ד׳ המשרתים אותם שטחים;

(8)

נהלים לשמירה על רציפות תפעולית של מתקנים מבצעיים ומע״ן להמשך מתן השירות למובילים אויריים, גם כאשר נערכות עבודות בניה או שיפוצים בשדה תעופה או בעת הפסקת חשמל;

(9)

נהלי אחזקה לשם שמירה על תקינות השטחים הסלולים ונקיונם;

(10)

נהלי אחזקה לשם שמירה על השטחים הלא סלולים;

(11)

נהלי אחזקה לשם שמירה על שטחי בטיחות;

(12)

נהלים לשם שמירה על הסימונים ועל מערכות התאורה;

(13)

(נמחקה);

(14)

נהלי טיפול בחמרים מסוכנים על פי הקבוע בכללי רשות שדות התעופה (פריקת כלי טיס וטעינתם), התשמ״ח–1988;

(15)

נהלים לטיפול בחמרים מסוכנים כאמור בתקנות חמרים מסוכנים;

(16)

תיאור העזרים, הציוד והנהלים להצלה וכיבוי אש;

(17)

נהלים לשמירה על מודדי מהירות הרוח ומסמני כיוון הרוח בשדה תעופה;

(18)

נהלי חירום;

(19)

נהלים לעריכת פיקוח עצמי;

(20)

נהלים להסרת מכשולים, סימונם או הארתם;

(21)

נהלים להגנה על מע״ן;

(22)

תיאור גידור שדה התעופה;

(23)

ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים;

(24)

נהלים לזיהוי וסימון בניה בשדה תעופה ודיווח עליה;

(25)

פיקוח על תנועת כלי רכב בשטח מבצעי כאמור בכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ״ג–1983;

(26)

פירוט סמכויות פרסום נוטאם ונוהל הפצת נוטאם;

(27)

כל נושא אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלת שדה תעופה או לטובת הציבור.

11.

עותקי ספר עזר מבצעי

מנהל שדה –

(1)

יחזיק לפחות עותק אחד מלא ומעודכן של ספר עזר למבצעים במקום שיקבע ויעמיד לרשות המנהל שלושה עותקים מעודכנים;

(2)

יספק לעובדים האחראים על תפעולו של שדה התעופה את החלקים המתאימים מספר העזר המבצעי הדרושים להם למילוי תפקידם.

12.

הכנסת שינויים בספר העזר המבצעי

(א)

לבקשת מנהל שדה רשאי המנהל לאשר שינוי בספר עזר מבצעי אם ראה כי השינוי נדרש לבטיחות הטיסה או לשלום הציבור.

(ב)

ראה המנהל כי נחוץ שינוי, יודיע על כך למנהל השדה ויאפשר לו להמציא מידע והערות בתוך תקופה שלא תפחת משלושים ימים;

(ג)

החליט המנהל לבצע את השינוי כאמור, ייכנס השינוי לתוקף לא פחות מ־60 ימים לאחר שמנהל השדה קיבל הודעה על כך.

(ד)

ראה המנהל כי קיים מצב חירום המחייב פעולה בכל הקשור לבטיחות הטיס, רשאי הוא להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ללא דיחוי; להוראה כאמור יצרף המנהל את נימוקיו והיא תיכנס לתוקפה ביום קבלתה בידי מנהל השדה; חדל מצב החירום – יודיע המנהל על כך למנהל השדה ויורה על ביטול השינוי האמור.

(ה)

על סירוב המנהל לבקשת שינוי כאמור בתקנת משנה (א) ועל החלטות המנהל, כאמור בתקנות משנה (ג) ו־(ד), רשאי מנהל שדה לערור בפני ועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על השינוי.

(ו)

הוגש ערר כאמור בתקנת משנה (ה) ייכנס השינוי לתוקף במועד שיקבע המנהל.

פרק ד׳: הפעלה ואחזקה מבצעית

13.

אחזקת שטח סלול [תיקון: תשע״ט]

(א)

מנהל שדה יתחזק ויתקן, מיד, כל שטח סלול וידאג כי –

(1)

הבדל הגובה שבין שפות המסלולים או מסלולי ההסעה לבין השוליים התומכים שלהם לא יעלה על 7.5 ס״מ;

(2)

לא יימצא בו בור שעומקו עולה על 7.5 ס״מ או בור כלשהו אשר השיפוע מכל נקודה משפתו לתחתיתו ביחס למישור השטח הסלול, עולה על 45 מעלות ובכל מקרה קוטר הבור לא יעלה על 12.5 ס״מ;

(3)

יהיה חופשי משקעים או מקימורים העלולים להפריע לשליטה הכיוונית על כלי טיס הנע או האמור לנוע עליו;

(4)

יוסר ממנו במלואו, בהקדם האפשרי, כל זיהום (Contamination), כגון: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי, גוף זר או חומר ממיס שהופעל לניקוי השטח בהתאם לאמור בהוראות היצרן של אותו חומר;

(5)

יהי מנוקז וחלק ללא שקעים, למניעת כל הצטברות מים או שלוליות העלולות לכסות ולהסתיר את הסימונים בשטח המסלול;

(6)

במסלול שבו יש אזורי המראה ונחיתה היצוקים בטון – תבוצע חריצה (Grooving);

(7)

יבוצע ניקוי תקופתי של עקבות גומי במסלול סלול, באופן שערכי החיכוך לא יפחתו מאלה שהורה לו המנהל.

(ב)

הצטברו שלג, שלוגית או קרח על מסלול סלול – יחולו הוראות תקנה 11(ז) לתקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ח–2018 [צ״ל: התשע״ט–2018].

14.

אחזקת שטח מיוצב

(א)

מנהל שדה יתחזק ויתקן, מיד, כל שטח סלול שאינו מצופה אספלט או בטון (בתקנה זו – שטח מיוצב) וידאג כי בשטח המיוצב –

(1)

השיפוע משוליו אל פני הקרקע שסביבו לא יעלה על יחס של אחד לשניים;

(2)

יהיה שיפוע מתאים לניקוז למניעת היווצרות שלוליות;

(3)

ייצובו יהיה מהודק היטב למניעת נזקים לכלי טיס הנעים עליו ולמניעת שחיקה של השכבה העליונה של השטח על ידי מי הנגר העילי;

(4)

לא יימצא בו בור שעומקו עולה על 7.5 ס״מ או שרוחבו עלול להפריע לשליטה הכיוונית על כלי הטיס;

(5)

יוסרו ממנו גופים זרים במלואם;

(6)

ייצובו יהיה כזה שיעמוד בעומס המשקל של כלי רכב לכיבוי והצלה ושל כלי טיס הנוסע עליו; תנאי העמידה בעומס ייבדקו בעת היות השטח יבש.

(ב)

תקנים, שיטות, נהלים לבניה, אחזקה וטיפול בשטחים מיוצבים ייכללו בספר העזר המבצעי של שדה התעופה כמפורט בתקנה 10.

14א.

רוחב מסלול [תיקון: תשע״ו]

(א)

מנהל השדה יוודא כי רוחב כל מסלול הוא לפי הפרק השלישי לנספח 14 לאמנה לעניין רוחב מסלולים (”Width of runways“), ולא יפעיל את המסלול אלא אם כן רוחבו הוא כאמור.

(ב)

מנהל השדה יחליט מהו רוחב המסלול הנדרש כאמור בתקנת משנה (א), לפי קוד־הייחוס המתאים לאותו מסלול לפי השיטה המשמשת לקביעת קוד־ייחוס לשדה תעופה.

15.

רצועת מסלול [תיקון: תשע״ו]

(א)

מנהל שדה יתחזק רצועת מסלול (Runway Strip) עבור כל מסלול להמראה ולנחיתה ולכל מסלול הסעה, למעט רחבת חניה, כמפורט בתקנות משנה (ב) עד (ה).

(ב)

(1)

רצועת מסלול למסלולי המראה ונחיתה תכלול את המסלול ואת שטחי הבטיחות; מקום שקיימים שטחי עצירה, תכלול רצועת המסלול גם את שטחי העצירה;

(2)

רצועת המסלול תתחיל לפני סף המסלול ותסתיים אחרי קצה המסלול או קצה שטח העצירה, אם קיים, במרחקים אלה:

(א)

במסלול שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 2, 3 או 4 – 60 מטרים;

(ב)

במסלול שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 1 –

(1)

אם הוא מסלול ממוכשר – 60 מטרים;

(2)

אם הוא מסלול לגישת ראייה בלבד – 30 מטרים;

(3)

רוחבה של רצועת המסלול יהיה –

(א)

לגבי מסלול ממוכשר –

(1)

שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 3 או 4 – 150 מטרים מכל צד של ציר המסלול;

(2)

שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 1 או 2 – 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;

(ב)

לגבי מסלול לגישת ראייה –

(1)

שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 3 או 4 – 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;

(2)

שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 2 – 40 מטרים מכל צד של ציר המסלול;

(3)

שלפי הטבלה רכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 1 – 30 מטרים מכל צד של ציר המסלול.

(ג)

רוחבה של רצועת מסלול הסעה יהיה כאמור בטבלה הזו:

רכיב האות בקוד־הייחוס לשדה תעופה	רוחב במטרים מכל צד של ציר מסלול ההסעה
A	16.25
B	21.50
C	26.00
D	40.50
E	47.50
F	57.50

(ד)

מנהל שדה ידאג כי רצועת המסלול –

(1)

תהיה חופשית ממכשולים ולא יהיה בה דבר העלול להוות סכנה לבטיחות כלי טיס;

(2)

תהיה מנוקזת באמצעות שיפוע, מדרון או תעלת ניקוז למניעת הצטברות מים עליה.

(ה)

על אף האמור בתקנת משנה (ד)(1), רשאי מנהל שדה להפעיל מסלול שלא מתקיימות לגביו דרישות תקנת משנה (ד)(1), ובלבד ש –

(1)

לגבי עצם קבוע –

(א)

המנהל אישר את הפעלת המסלול כאמור;

(ב)

מרצועת המסלול הוסר כל עצם קבוע בתחום כמפורט להלן:

(1)

77.5 מטרים מכל צד של ציר מסלול לגישת מכשירים מדויקת, שרכיב הספרה בקוד־הייחוס המתאים לאותו מסלול הוא 4 ורכיב האות בקוד הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא F;

(2)

60 מטרים מכל צד של ציר מסלול לגישת מכשירים מדויקת, שרכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 3 או 4;

(3)

45 מטרים מכל צד של ציר מסלול לגישת מכשירים מדויקת בקטגוריה I, שרכיב הספרה בקוד־הייחוס לשדה תעופה המתאים לאותו מסלול הוא 1 או 2;

(4)

75 מטרים מכל צד של ציר מסלול שאינו מסלול לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד־הייחוס שלו הוא 3 או 4;

(5)

45 מטרים מכל צד של ציר מסלול שאינו מסלול לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד־הייחוס שלו הוא 1 או 2;

(ג)

העצם הקבוע, הממוקם שלא בתחום כאמור בפסקה (1)(ב) –

(1)

קבוע –

(א)

רחוק ככל האפשר מהמסלול;

(ב)

נמוך ככל האפשר;

(2)

הוא עצם שביר, בעל מסה נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעקם או להיכנע בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;

(ד)

אם העצם הקבוע הוא ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייבים להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול – ניתן לקבוע אותו גם בתחום כמפורט בפסקה (1)(ב) ובלבד שמתקיימות לגביו הוראות פסקאות (1)(א) ו־(ג), בשינויים המתחייבים; לעניין זה, ”מיתקן עזר לטיסה“ – למעט מסלול נחיתה, המראה או הסעה;

(2)

לגבי עצם נייד – רצועת המסלול נקייה מכל עצם נייד בתחומים המפורטים בפסקה (1)(ב), בשעה שהמסלול משמש להמראה או לנחיתה.

16.

סימון שילוט ותאורה ומפרטיהם

מנהל שדה –

(1)

יקים ויתחזק את מערכות הסימונים המפורטות להלן:

(א)

סימון כל מסלול וכל מסלול הסעה על פי המיפרטים המבצעיים שאישר לו המנהל;

(ב)

סימון ושילוט דרכי ההסעה בתוך השטח המבצעי;

(ג)

סימון, שילוט וזיהוי מקומות ההמתנה לפני עליה למסלול;

(ד)

סימון ושילוט בשטח בטיחות של מע״ן.

(2)

יתחזק באופן נאות כל סימון או מערכת תאורה הממוקמת בשדה; תחזוקה נאותה כוללת: ניקוי, החלפה, צביעה או תיקון של כל בלאי, שבר, זיהום או פעולה בלתי תקינה של כל פריט ממערכת הסימון והתאורה;

(3)

יבטיח שכל תאורה בשדה התעופה, לרבות רחבות החניה, חניית רכב, דרכי גישה, שטח מכלי הדלק והמבנים, תותקן כך שלא תסנוור את הטייסים ולא תפריע לתנועת כלי הטיס בתחום הפיקוח של שדה התעופה;

(4)

ידאג שמפרטי הסימונים והתאורה האמורים בתקנה זו יהיו כאמור בפרק 5 לנספח 14 לאמנה.

17.

[תיקון: תשע״ט]

(בוטלה).

18.

קביעת סוג השדה לכיבוי אש והצלה

(א)

מנהל שדה ידאג כי בשדה יהיה ציוד לכיבוי אש והצלה בהתחשב –

(1)

באורך וברוחב הגדולים ביותר של כלי הטיס הממריאים או הנוחתים בשדה התעופה כמפורט בתקנת משנה (ב);

(2)

בדירוג שדה התעופה לפי מספר התנועות בשלושת החודשים העמוסים ביותר בשנה בשדה התעופה כאמור בתקנת משנה (ג).

(ב)

קבוצות כלי הטיס לצרכי כיבוי אש יהיו כדלקמן:

קבוצה	אורך גוף כלי הטיס (במטרים)	רוחב מרבי של גוף כלי הטיס (במטרים)
1	עד 9	2
2	9 עד 12	2
3	12 עד 18	3
4	18 עד 24	4
5	24 עד 28	4
6	28 עד 39	5
7	39 עד 49	5
8	49 עד 60	7
9	60 עד 76	7

(ג)

דירוג שדה התעופה ייקבע לפי קבוצת כלי הטיס הגדול ביותר לפי האמור בתקנת משנה (ב) המשתמש או המיועד להשתמש בשדה בשלושת החדשים העמוסים ביותר בשנה, ובלבד שמטוס כאמור מבצע 700 המראות ונחיתות באותה תקופה; ביצע המטוס האמור פחות מ־700 המראות ונחיתות בתקופה זו, ייקבע לשדה דירוג נמוך בדרגה אחת מהדירוג שנקבע לו ובכל מקרה לא ידורג בדרגה נמוכה מקבוצה 1.

19.

חמרי כיבוי אש, רכב הצלה וציודו

(א)

התקן לכמות חומרי כיבוי ולמספר כלי רכב לכיבוי אש והצלה בשדה תעופה ייקבע על פי האמור להלן:

רמה של השדה	כמות חמרים משלימים בק״ג	קצב פריקת תערובת מים + תרכיז לדקה בליטרים	כמות מים נדרשת ליצור קצף (בליטרים)	מספר כלי הרכב
1	45	230	230	1
2	90	550	670	1
3	135	900	1,200	1
4	135	1800	2,400	1
5	180	3000	5,400	1
6	225	4000	7,900	2
7	225	5300	12,100	2
8	450	7200	18,200	3
9	450	9000	24,300	3

(ב)

תרכיז הקצף המשמש כחומר לייצור קצף למטרת כיבוי אש תעופתי יהיה אחד מאלה:

(1)

קצף יוצר קרום מימי Aqueous Film Forming Foam (AFFF)‎;

(2)

קצף פלואורופרוטאין Fluoroprotein Foam;

התרכיזים האמורים יעמדו בתקן המפורט בנספח 14 לאמנה לתרכיז קצף מדרגה B על פי הנחיות DOC 9137 – Manual Aerodrome Services כרך 1 Fighting Rescue and Fire (להלן – ההנחיות), המצויים במשרד רשות שדות התעופה וניתן לעיין בהם בשעות העבודה של המשרד.

(ג)

על אף האמור בתקנת משנה (ב), ניתן להשתמש בתרכיז קצף פלואורופרוטאיני העומד בתקן המפורט בנספח 14 לאמנה לתרכיז קצף מדרגה A על פי ההנחיות.

(ד)

כחמרים משלימים לענין תקנת משנה (א) יכול שישמשו גאזים הלוניים ואבקות יבשות העומדות בתקן ICAO על פי ההנחיות.

(ה)

חמרי הכיבוי המפורטים להלן יכול שישמשו כחמרים תחליפיים לחמרים התרכיזים או המשלימים המפורטים בתקנות משנה (א) עד (ד):

(1)

קצף פרוטאיני (Protein) כתחליף לתרכיז קצף כאמור בתקנת משנה (ב)(1) ו־(2); בשימוש בקצף פרוטאיני, כמות המים הדרושה לייצור קצף תהיה פי 1.5 מזו הדרושה לשימוש בתרכיז קצף כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), כמפורט בנספח 14 לאמנה;

(2)

בשדה תעופה שבו עלולים לשרור תנאים מטאורולוגיים חריגים כגון רוחות חזקות ומשקעים, העלולים להפריע לשימוש יעיל של אבקה כימית יבשה או גז הלון 1211, ניתן להחליף עד 50 אחוז מכמות האבקה או גז ההלון 1211 במים ותרכיז קצף, וכל 5.8 ק״ג של אבקה או של גז הלון 1211 יוחלפו ב־3.8 ליטר מים ובכמות מתאימה של תרכיז קצף;

(3)

חמרים תחליפיים אחרים ללחימה באש יכולים לבוא במקום המפורט בתקנה זו, הכל בכמויות המתאימות כפי שיקבע המנהל.

(ו)

ברכב כיבוי והצלה הנושא תרכיז קצף תימצא כמות כפולה לפחות של תרכיז קצף המתאימה להיות מעורבת בכמות המים הנדרשת לייצור הקצף כאמור בטבלה שבתקנת משנה (א) ולפי רמת השדה.

20.

ציוד כיבוי אש והצלה ודרישות מבצעיות

(א)

מנהל שדה יפעיל בשדה התעופה ציוד הצלה וכיבוי אש כמפורט בתקנה 19 ובתקנה זו.

(ב)

בשדה תעופה שאורך כלי הטיס הפועלים בו עשוי להשתנות או שמשתנה בו, במהלך שלושה חודשים, מספר התנועות של המטוס הארוך ביותר, יתאים מנהל השדה את חמרי הכיבוי ותקן הרכב של כיבוי אש בהתאם לאמור בתקנה 19.

(ג)

לא יפחת ציוד ההצלה וכיבוי האש מהמפורט בתקנה זו אלא אם כן נקבעו ופורטו בספר עזר מבצעי של שדה התעופה –

(1)

נהלים ושמות בעלי תפקידים המוסמכים לקבוע את ההפחתה ופורסמה על כך הודעה מראש בנוטאם;

(2)

נהלים לקריאה של כל צוותי ההצלה והציוד לשדה בעת הצורך.

(ד)

כל כלי רכב כיבוי והצלה הנדרש לפי תקנה 19 יהיה –

(1)

מצויד במכשיר קשר אלחוט דיבור דו־כיווני אשר יאפשר קיום קשר עם כל רכב כיבוי והצלה אחר בשדה התעופה ועם מגדל הפיקוח;

(2)

מצויד במשואת אור מסתובבת ויהיה צבוע ומסומן בהתאם להוראות ותקנים שנקבעו בספר העזר המבצעי;

(3)

כשיר לפעולה מבצעית וכל המערכות המורכבות עליו יהיו בכל עת מוכנות להפעלה.

(ה)

(1)

לא עמד כלי רכב בנדרש בתקנה 19 ובדרישות המנויות בתקנה זו, יוחלף ברכב אחר שיעמוד בדרישות האמורות;

(2)

לא העמיד מנהל השדה תוך 48 שעות רכב אחר, כאמור בפסקה (1), יודיע על כך למנהל ויגביל את פעילות השדה רק לכלי טיס שציוד הבטיחות וההצלה שנשאר בו מתאים להם, כאמור בתקנה 19, באמצעות מערכת פרסומי מודיעין הטיס.

(ו)

מנהל שדה יהיה אחראי כי מפעילי הרכב וציודו יכירו את כלי הרכב ואת הציוד הנדרשים בתקנה 19 ויהיו מוכנים לפעול בכל שעות הפעילות של השדה, וזאת לא יאוחר משלוש דקות מעת שניתן אות אזעקה; בפרק הזמן האמור יגיעו מפעילי הרכב וציודו לנקודה המרוחקת ביותר בשטח מסלול ההמראה והנחיתה או בשטח רחבות החניה ויהיו מוכנים לספק תערובת לפחות במחצית קצב הפריקה הנדרש על פי רמת השדה לפי תקנה 19(א).

(ז)

מנהל שדה יוודא, כי כל עובד המוסמך בתפקידי כיבוי אש והצלה וטיפול בחמרים מסוכנים –

(1)

יהיה מצוייד בבגדי מגן וציוד מתאים אחר למילוי משימותיו;

(2)

יהיה מאומן היטב ומיומן למילוי משימותיו; תכנית האימונים תכלול אימון ראשוני ואימון עדכני בתחומים המפורטים להלן, לפחות:

(א)

הכרת שדה התעופה והתמצאות בו;

(ב)

הכרת כלי טיס הפועלים בשדה;

(ג)

פעולות כיבוי אש והצלה;

(ד)

הפעלת מערכות ושיטות קשר בעת חירום, לרבות אזעקת אש;

(ה)

הפעלת צינורות לכיבוי אש, חיבורי צינורות, זרנוקים או תותחי מים וכל ציוד אחר הנדרש למילוי דרישות פרק זה;

(ו)

שימוש בחמרים השונים לכיבוי אש הנדרשים לפי פרק זה;

(ז)

מתן עזרה בפינוי חירום מכלי טיס;

(ח)

שימוש בציוד המתאים לכיבוי אש והצלה של כלי טיס;

(ט)

זיהוי סכנות למטעני כלי טיס;

(י)

הכרת נהלי החירום של השדה.

(3)

ישתתף בתרגיל חי לכיבוי אש, אחת לשנה לפחות;

(4)

יעבור קורס עזרה ראשונה שנמשך 40 שעות לפחות.

(ח)

מנהל שדה יוודא כי –

(1)

נתקיימו כל הנהלים להפעלת ציוד לאזעקת עובדי כיבוי אש והצלה באמצעות פעמון, צופר או כל אמצעי אחר לאזעקה מהירה, לכל מצב חירום הדורש את עזרתם;

(2)

כל דרכי הגישה המיועדות לתנועת רכב כיבוי אש והצלה בשעת חירום יתוחזקו כראוי ויהיו פנויות וכשירות בכל עת למעבר הרכב האמור בתקנה 19, בכל תנאי מזג אויר.

21.

חמרים מסוכנים, טיפול אחסנה ושינוע

מנהל שדה יפרט בספר עזר מבצעי, לפי האמור בתקנה 10(14) ו־(15) נהלים לשינוע ולאחסנה של חמרים מסוכנים, ובהם –

(1)

רשימת עובדים מיומנים לטיפול בחמרים מסוכנים;

(2)

הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחמרים מסוכנים לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;

(3)

אזעקת כבאי האש הממונים על כיבוי אש בשדה התעופה ומספרי טלפון שלהם;

(4)

אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול וניטרול חמרים מסוכנים כפי שייקבע בהתייעצות עם מפקח כבאות ראשי כמשמעותו בסעיף 22 לחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959.

(במקום ”רשות הכבאות“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 באה ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012).

22.

מיתקני דלק ותדלוק

(א)

מנהל שדה יקבע –

(1)

מקום לאחסנת חמרי דלק ושמנים ובו אמצעי מיגון כאמור להלן לפחות:

(א)

הארקה וחיבור צנרת (Grounding And Bonding);

(ב)

אמצעי הגנה בפני אש;

(ג)

פיקוח על כניסה ויציאה לשטחי האיחסון;

(2)

אמצעי הגנה בפני חבלה או אש במכליות דלק, בעמדות תדלוק ובתחנות דלק;

(3)

הסדר להכשרה ואימון של אנשי תידלוק בלחימה באש.

(ב)

כל מתדלק בשדה תעופה יפעל בהתאם להסדרים שקבע מנהל השדה כאמור בתקנת משנה (א).

(ג)

מנהל שדה יבדוק, אחת לשלושה חדשים, את כל מיתקני הדלק שבשדה התעופה וישמור את רישום תוצאת הבדיקה במשך 12 חודשים לפחות.

(ד)

מנהל שדה ידאג כי –

(1)

מתדלק בכיר אחד לפחות, בכל עמדת תדלוק, יעבור קורס לכיבוי אש של דלק תעופתי שאישר המנהל;

(2)

כל עובד המועסק בתדלוק מטוסים, בקבלת מכליות דלק או המטפל בדלק או המטפל בדלק תעופתי, יקבל אימון בלחימה באש ממתדלק בכיר אשר אומן לכך.

23.

מסמני כיוון הרוח ועוצמתו

מנהל שדה ידאג כי –

(1)

בשדה תעופה שבו קיים מגדל פיקוח, יותקן שק רוח אחד לפחות המראה כיוון ועוצמת הרוח על פני הקרקע, והניתן לראיה בבירור על ידי כל טייס בשעת הגישה הסופית או מעמדת ההמראה;

(2)

בשדה תעופה שאין בו מגדל פיקוח יותקן שק רוח אחד לפחות בשטח המוקף במעגל והמחולק לגזרות לפי ארבע רוחות השמים ובו סימון כיווני מסלולים; מקום שבו קיימת הקפה ימנית, יסומן כיוון ההקפה.

23א.

צוות בטיחות מסלול [תיקון: תשע״ח]

(א)

כחלק ממערכת ניהול הבטיחות של בעל רישיון להפעלת שדה תעופה כאמור בתקנות המנ״ב, מנהל השדה יקים צוות בטיחות מסלול, וימנה לו, מקרב הנהלת מגדל הפיקוח או הנהלת צוות התפעול המבצעי של שדה התעופה, מנהל שיהיה אחראי לביצוע תפקידי הצוות.

(ב)

תפקידו העיקרי של צוות בטיחות מסלול הוא להתריע למנהל השדה ולגופים המיוצגים בצוות, על סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון, ולפתח אמצעי אפחות לסיכונים כאמור, ובכלל זה לסיכונים אלה:

(1)

אירוע חדירה למסלול (runway incursion);

(2)

אירוע סטייה מחוץ לגבולות מסלול (runway excursion);

(3)

הימצאות גופים זרים (FOD) באזור התמרון;

(4)

מפגעים הקשורים לבעלי חיים (Wild life hazard).

(ג)

במסגרת תפקידו, צוות בטיחות המסלול יערוך ויקיים תכנית בטיחות מסלול שתכלול תהליכי ניהול סיכונים כאמור בפרק ג׳ לתקנות המנ״ב, לגבי כלל סיכוני הבטיחות כאמור בתקנת משנה (ב), ובכלל זה –

(1)

יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים בצוות;

(2)

יפתח ויקיים תהליכים לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים בצוות;

(3)

ימליץ לגופים המיוצגים בצוות על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחרי מימוש המלצותיו;

(4)

יפעל לאיתור אזורי סיכון (hot spots) ולפרסומם במסגרת שירותי המידע התעופתי.

(ד)

נוסף על האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג), צוות בטיחות מסלול –

(1)

יפעל להתאמה בין המנ״ב של שדה התעופה לבין המנ״ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ״ב לפי תקנות המנ״ב, לגבי סיכוני הבטיחות כאמור בתקנת משנה (ב);

(2)

יפתח ויקדם תכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול; תכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ב), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו התייחסויות לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.

(ה)

מנהל צוות בטיחות המסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ב) או מספקים שירותים בהם, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות; בכלל אלה יפנה מנהל הצוות לגופים כמפורט להלן, בהתאם למאפייני הפעילות בשדה:

(1)

המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;

(2)

ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;

(3)

היחידה או הגורם המספקים שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;

(4)

היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;

(5)

היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;

(6)

היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;

(7)

מגדל הפיקוח בשדה התעופה;

(8)

איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.

(ו)

גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול כאמור בתקנת משנה (ה) יוודא כי התמלאו בנציג הוראות תקנה 7(ה) לתקנות המנ״ב, בשינויים המחויבים.

(ז)

צוות בטיחות מסלול יקבע את נוהלי עבודתו, והם ייכללו בספר המנ״ב של בעל הרישיון להפעלת שדה התעופה; מנהל השדה יבטיח כי הצוות יתכנס אחת לשישה חודשים לפחות או בתדירות אחרת כפי שהורה לו המנהל.

(ח)

בתקנה זו –

”אמצעי אפחות סיכון“, ”מנ״ב“, ”מפגע בטיחות“, ”ניהול סיכוני בטיחות“, ”סיכון בטיחותי“, ”ספק שירות“ ו”ספר מנ״ב“ – כהגדרתם בתקנות המנ״ב;

”אזור סיכון“ (hot spot) – שטח באזור התמרון או ברחבת חניה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;

”אזור תמרון“ (Maneuvering Area) – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, למעט רחבות חניה;

”הגופים המיוצגים בצוות“ – כאמור בתקנת משנה (ה);

”מגדל הפיקוח“ ו”שירותי קרקע“ – כהגדרתם בתקנות ההפעלה;

”תקנות המנ״ב“ – תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017.

24.

תכנית חירום לשדה תעופה [תיקון: תשנ״ה]

(א)

מנהל שדה יכין תכנית להקטנת מספר הנפגעים ופגיעה ברכוש בתוך שדה התעופה בעת חירום ובה פירוט הנושאים הבאים לפחות:

(1)

נהלים לתגובה מיידית לאירועים הבאים:

(א)

תקריות ותאונות של כלי טיס;

(ב)

שריפות במבנים;

(ג)

אסונות טבע;

(ד)

הפסקה או נפילה של המתח החשמלי לתאורת השטח המבצעי;

(2)

נהלי שימוש במערכת הקשר;

(3)

הנחיה מתאימה לכל אדם הלוקח חלק בהפעלתה של תכנית החירום.

(ב)

מנהל השדה יקבע במקום שאליו יש גישה לכל אדם האמור להפעיל את תכנית החירום האמורה, הוראות בדבר –

(1)

מתן שירותים רפואיים, פינוי נפגעים ומתן עזרה ראשונה למספר המרבי של נוסעים הנמצאים או העשויים להימצא בכלי טיס הגדול ביותר שפועל בשדה והעלולים להיפגע;

(2)

שם, מיקום ומספרי טלפון של כל בית חולים ומיתקן רפואי אחר, של שירות אמבולנסים, של מיתקן צבאי או ממשלתי ושל כוח אדם רפואי בשדה או במקומות סמוכים, העשויים להגיש עזרה רפואית או עזרה בפינוי נפגעים וקליטתם;

(3)

מספר כלי הרכב וכלי הטיס אשר המיתקנים והאנשים הנזכרים בפסקה (2) יעמידו לרשות מנהל השדה בעת חירום לשם מתן עזרה לפינוי הנפגעים;

(4)

כל מוסך מטוסים (Hangar), מבנה בשטח השדה או במקומות קרובים, המיועד או העשוי לשמש כמקום לפינוי ולריכוז עובדי השדה או נפגעים;

(5)

שמו וכתובתו של כל גוף האחראי על בטיחות שנקבע להגיש עזרה ולטפל בנמצאים בתחום שדה התעופה בעת חירום;

(6)

שם, כתובת ומספרי טלפון של מי שנקבע או מסוגל לפנות כלי טיס שנפגע.

(ג)

להפעלת תכנית החירום האמורה בתקנה זו יקבע מנהל השדה נוהל –

(1)

למערכת אזעקת חירום;

(2)

לתיאום בין מגדל הפיקוח לבין מרכז התיאום שבשדה התעופה, או לבין כל גורם אחר בשדה התעופה הפועל בעת חירום; האמור בפסקה זו לא יחול בשדה תעופה שבו לא קיים מגדל פיקוח או מרכז תיאום;

(3)

להכוונה, לטיפול בנפגעים ולפינוי כל מי שלא נפגע;

(4)

לפינויו של כלי טיס שנפגע.

(ד)

תכנית החירום תפרט את הנהלים להעברת כל מידע נחוץ על האירוע, עם השגתו, לכל הגורמים המנויים בתקנת משנה (ב), לפי הענין, העשוי לעזור להם במילוי תפקידם.

(ה)

מנהל שדה –

(1)

יתאם את הפרטים הדרושים בתכנית החירום שקבע עם כל אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (ב), לרבות הפרטים הדורשים תיאום מוקדם עם המשתמשים בשדה;

(2)

יוודא שכל המועסק בשדה התעופה ואשר לו תפקיד ואחריות בהתאם לתכנית החירום, מכיר ויודע את תפקידו והוכשר באופן נאות למילוי תפקידו;

(3)

ידאג אחת לשנה לפחות לעדכן את כל הגורמים שאיתם תואמה התכנית, כאמור בפסקה (1) ויוודא כי הם מכירים את הנהלים שנקבעו;

(4)

יבצע תרגיל חירום מלא אחת לשנתיים לפחות ויודיע על כך למנהל 14 ימים לפחות לפני ביצועו.

24א.

אחריות מנהל שדה במצב חירום [תיקון: תשנ״ח]

מנהל שדה אחראי לטיפול במצב חירום בשדה התעופה בהתאם לתכנית החירום שנקבעה לאותו שדה תעופה, במטרה להקטין את מספר הנפגעים ולצמצם את הפגיעות ברכוש.

25.

תכנית לעריכת ביקורת עצמית

(א)

למילוי כל האמור בפרק זה, יערוך מנהל שדה –

(1)

ביקורת יומית, פרט אם נדרש אחרת בספר עזר המבצעי של שדה התעופה;

(2)

ביקורת מיוחדת, כאשר הדבר נדרש עקב תנאים בלתי רגילים השוררים בשדה התעופה העלולים להשפיע על פעילות מבצעית של כלי טיס המשתמשים בשדה התעופה כגון פעילות בניה או תנאים מטאורולוגיים חריגים;

(3)

ביקורת מיוחדת מיד לאחר תקרית או תאונה;

(4)

דין וחשבון על עריכת הביקורת המראה את הממצאים ואת הפעולות שננקטו, וישמור עליו במשך ששה חודשים לפחות; לדרישת המנהל ימציא לו מנהל השדה את דו״ח הביקורת.

(ב)

לצורך האמור בתקנת משנה (א), יקבע מנהל שדה –

(1)

ציוד מתאים לעריכת ביקורת בשדה התעופה;

(2)

נהלים וציוד אמין להעברה מהירה של מידע בין עובדי שדה התעופה לבין מפעילי כלי טיס באותו שדה תעופה;

(3)

נהלים להבטחה שהביקורת כאמור בתקנת משנה (א) תיערך בידי אנשים מיומנים;

(4)

נהלים לתיקון מיידי של כל פגם בטיחותי שנתגלה בעת הביקורת.

26.

תנועת כלי רכב בשדה

על תנועת כלי רכב בשדה תעופה יחולו כללי רשות שדות התעופה הישימים.

27.

שמירה על מע״ן

מנהל שדה ידאג –

(1)

למניעת הקמת מיתקנים או מבנים בתחום שדה תעופה העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מע״ן אלקטרוניים או חזותיים ושל מתקני פיקוח טיסה בשדה תעופה;

(2)

לסילוק כל גורם העלול להפריע לראיה או לקליטה רצופה של אותות ממע״ן בידי טייס, כגון צמחיה, מבנים, קווי חשמל וכיוצא באלה;

(3)

לפעילות רצופה של המע״ן.

28.

גידור השדה

מנהל שדה ידאג –

(1)

לגידור השדה, להצבת שמירה ולנקיטת כל אמצעי אחר למניעת כניסה לשטח המבצעי של שדה התעופה למי שלא הורשה לכך;

(2)

להקמת גדרות מגן בפני הדף מנועים של כלי טיס (Blast Fence), להגנה על בני אדם בתחום השטח המבצעי בשדה התעופה, ככל שנדרש.

29.

תכניות לפעילות נגד בעלי־חיים

(א)

מנהל שדה ינקוט כל אמצעים לסילוק הסיכונים הנובעים מבעלי חיים ולהקטנתם מיד עם גילוים ובכלל זה יכין תכנית שתכלול אמצעים שיבטיחו מניעת סכנה לכלי טיס.

(ב)

התכנית תכלול את הנושאים הבאים לפחות:

(1)

שמות האנשים המוסמכים והאחראים ליישום התכנית;

(2)

קביעת סדר קדימויות לביצוע שינויים במבנים ובמתקנים בשטח שדה התעופה כפי שנקבע;

(3)

החובה לקבל אישור מתאים מאת מי שנקבע בדין לפקח על בעלי החיים;

(4)

האמצעים שעליו לספק ליישום התכנית;

(5)

בדיקה תקופתית של יעילות התכנית.

30.

[תיקון: תשע״ט]

(בוטלה).

31.

זיהוי סימון שעל מבנים ושטחים בלתי שמישים

מנהל שדה –

(1)

יסמן, וכאשר יש צורך בכך גם יאיר כל –

(א)

שטח בניה ושטחים בלתי שמישים הסמוכים למקום שבו עשוי לפעול כלי טיס;

(ב)

פריט מציוד הבניה וכל דרך לאזור בניה העלול להפריע לתנועתו הבטוחה של כלי הטיס;

(ג)

שטח בקרבת מיתקן עזר לטיסה אשר נסיעה בו עלולה להשפיע על פעילותו התקינה כגון, הפסקת איתות או הפסקת פעילות;

(2)

יקבע הסדרים לבדיקה מראש של כל תכנית בניה לפני תחילת ביצועה, וזאת למניעת חריגה בטיחותית בתפעול השוטף של השדה ולמניעת גרימת נזקים לעזרים קיימים, לכבלי חשמל, לצנרת או כל דבר אחר שמתחת לקרקע.

31א.

תקנות שהותקנו לפי סעיף 166 לחוק [תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

תקנות 13(א)(4) ו־(7) ו־(ב), 14א, 15(ב)(2) ו־(3), (ג) ו־(ה) הותקנו לפי סעיף 166 לחוק.

32.

הוראת מעבר

על אף האמור בתקנה 8(א), רשאי מנהל שדה להמשיך ולפעול על פי ספר העזר המבצעי שבידו לתקופה שלא תעלה על 12 חדשים מיום תחילתן של תקנות אלה, ורשאי המנהל, במקרים מיוחדים, להאריך תקופה זו כפי שיקבע.

33.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן.

[תיקון: תשע״ו]

תוספת ראשונה (בוטלה)

[תיקון: תשע״ו]

תוספת שניה (בוטלה)

---

ז׳ באדר התשנ״ב (12 במרס 1992)

• משה קצב
  שר התחבורה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.