חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תש״י, 52; תשי״ב, 106; תשי״ח, 261, X; תשכ״ג, 36; תשכ״ד, 163; תשכ״ה, 466; תשכ״ז, 509; תשכ״ח, 543; תשל״א, 627; תשל״ג, 683, 712; תשל״ה, 10; תשל״ו, 118; תשל״ז, 142; תש״ם, 190; תשמ״א, 11; תשמ״ב, 268; תשמ״ז, 42; תשמ״ט, 10; תשנ״ה, 6; תשנ״ו, 53; תשנ״ט, 80, 118; תש״ס, 106, 160; תשס״א, 120; תשס״ב, 442; תשס״ד, 46, 316, 316, 380; תשס״ח, 36, 684; תש״ע, 252, 399; תשע״א, 13, 992; תשע״ב, 158; תשע״ד, 186, 778; תשע״ז, 217, 423; תשע״ח, 822.

עדכון שיעורי תגמולים: ק״ת תשל״ב, 1272; תשל״ג, 588; תשל״ו, 60, 1454; תשל״ז, 2586; תשל״ח, 900, 1021, 1460, 1461; תש״ם, 1492; תשמ״ב, 315, 850; תשמ״ד, 1395; תשמ״ו, 606; תשמ״ז, 327, 1074; תשמ״ח, 203; תשמ״ט, 606, 1180; תשנ״א, 763, 931; תשנ״ב, 685; תשנ״ד, 676; תשנ״ה, 405, 408, 1552, 1552; תשנ״ו, 242, 578; תשנ״ז, 601, 603, 1099, 1101; תשנ״ט, 488, 488; תש״ס, 860, 862; תשס״א, 188, 188, 782, 784; תשס״ב, 274; תשס״ג, 98, 100; תשס״ח, 1009, 1010, 1010, 1011; תשס״ט, 50, 50, 51, 51, 1026, 1026, 1230, 1230; תש״ע, 1568, 1568, 1569, 1569; תשע״ב, 784, 784, 785, 785, 1538, 1538; תשע״ג, 1610, 1610, 1611, 1611; תשע״ד, 1662, 1662; תשע״ו, 112, 112, 113, 113; תשע״ז, 772, 772, 773, 773.

עדכון סכומים: י״פ תשע״ה, 4494; תשע״ו, 8788.


תוכן עניינים

פרק ראשון: כללי

1.
פירושים [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ז, תשל״א, תשל״ג, תשל״ו, תשל״ז, תשנ״ה, תש״ע, תשע״ד, תשע״ז]
בחוק זה –
”שירות צבאי“ ו”שירות“ פירושו –
(א)
שירות בצבא־הגנה לישראל;
(ב)
לגבי התקופה מיום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ״ט בכסלו תש״ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;
(ג)
לגבי התקופה שעד יום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) – שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ־ישראל למען עצמאות ישראל;
”שירות קבע“ – שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;
”חייל“ פירושו – אדם בשירות צבאי;
”חייל בשירות קבע“ – חייל המשרת בשירות קבע;
”חייל משוחרר“ פירושו – אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות;
”חייל שנספה במערכה“ ו”נספה“ – חייל או חייל משוחרר שמת כתוצאה של אחת מאלה:
(1)
חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;
(2)
מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;
”חבלה“ – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);
”חבלת שירות“ – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;
”מחלה“ – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;
”מחלת שירות“ – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:
(1)
מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא־אדומה;
(2)
הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;
(3)
מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;
”מיועד לשירות ביטחון“ – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;
”אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו“ פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;
”הכנסה כדי מחיה“ פירושו – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של האדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות, ובלבד שלא תפחת מהשכר הקובע של עובד מדינה שהרכב משפחתו כהרכב משפחתו של מקבל ההכנסה;
”נצרך“ פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה כדי מחייתו;
”עומד ברשות עצמו“ פירושו – אדם שמלאו לו שמונה עשרה שנה ואיננו נצרך;
”בן משפחה“ של חייל שנספה במערכה פירושו –
(א)
מי שהיתה אשתו של הנספה ביום מותו, ובכלל זה אשה שלפני מות הנספה גרה יחד עמו וביום מותו היתה ידועה בציבור כאשתו – אף אם נישאה לאחר (להלן – ”אלמנה“);
(א1)
מי שהיה בעלה של הנספָה ביום מותה, ובכלל זה גבר שלפני מות הנספָה גר יחד עמה וביום מותה היה ידוע בציבור כבעלה – אף אם נישא לאחרת (להלן – אלמן);
(ב)
ילדו של הנספה – ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ – שלא מלאו לו 21 שנה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד שבמות הנספה מלאו לו 21 שנה ואותה שעה לא היה סמוך על שולחנו, וכן למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותו של הנספה סמוך על שולחנו ושהיה מוחזק על ידי קרובו מלידה שלא היה בן זוגו של הנספה (להלן – יתום);
(ג)
הורו של הנספה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ (להלן – שכול); אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו; הורה קצין התגמולים כן, רשאי הוא להורות שישולם תגמול גם להורה האחר אם הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין; ולעניין פרק שלישי1 בלבד – כל אחד מאחיו ומאחיותיו של הנספה (להלן – אחי הנספה);
לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמץ את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם;
(ד)
אחיו או אחותו של הנספה, יתומים מאב ומאם, שטרם מלאו להם שמונה עשרה שנה ואין להם אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר –
(1)
נתיתמו לפני מותו של הנספה, ומחסורם היה על הנספה סמוך לפני מותו, ואין להם הכנסה כדי מחייתם; או
(2)
נתיתמו לאחר מותו של הנספה, ואין להם הכנסה כדי מחייתם
(להלן – ”אח“);
”זכאי“ פירושו – מי שזכאי לתגמולים לפי חוק זה;
”מקבל“ פירושו – מי שמקבל תגמולים לפי חוק זה;
”מענק“, לרבות הענקה והענקה מיוחדת;
”השכר הקובע“ – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי, בכפוף לאמור בסעיף 36א;
”היום הקובע“, לגבי אלמנה שאין יתום סמוך על שולחנה – יום מות הנספה או היום שבו פסק היתום האחרון להיות סמוך על שולחנה, הכל לפי המאוחר;
”אגף משפחות והנצחה“ או ”האגף“ – אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון;
”הטבה“ – סיוע הניתן לפי פרק שלישי1, למי שמתקיימים בו אמות המידה הקבועות באותו פרק, הוראות חוק זה והתנאים שקבע שר הביטחון;
”סיוע“ – סיוע מלא או חלקי, הניתן בתשלום, במימון, בהחזר הוצאה שהוצאה בפועל, במענק, במלווה (להלן – סיוע כספי), או בדרך אחרת כפי שקבע שר הביטחון.
תחולת החוק על אלמן [תיקון: תשל״ז]
כל האמור בחוק זה לגבי אלמנה של נספה יחול לגבי אלמן של נספה, בתיאומים לפי הענין.
סמכות להעלות שיעורים [תיקון: תשמ״א]
שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את שיעור השכר הקובע, את שיעור הדרגה הקובעת ואת שיעורי התגמולים המשתלמים על פי חוק זה.
2.
מחלות בשירות בחזקת מחלה עקב השירות [תיקון: תשע״ז]
(א)
לצורך חוק זה, חייל או חייל משוחרר שחלה במחלה בתקופת שירותו ומת כתוצאה מאותה מחלה לפני תום שבע שנים מיום שחלה בה, ויש יסוד להניח כי חלה באותה מחלה עקב שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר; ואולם הוראה זו תחול על חייל בשירות קבע לעניין מחלת שירות בלבד.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם כן הוגשה בקשה לתגמול מחמת מותו של החייל או החייל משוחרר לפני תום שישה חודשים מיום המוות.
חבלה בדרך למחנה או ממנו [תיקון: תשכ״ח]
(א)
רואים חבלה שגרמה למותו של חייל או של חייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרכו אל המחנה או ממנו, ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו; לגבי חייל השוהה בחופשה רואים חבלה כחבלה שגרמה למותו בתקופת שירותו עקב שירותו רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
(ב)
לענין סעיף זה –
”מחנה“ – המקום שבו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי, ולגבי איש מילואים – לרבות מקום התייצבותו;
”חייל השוהה בחופשה“ – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו חזרה מן השירות.
(ג)
לענין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין – עליו הראיה.
מוות בשירות בחזקת מוות עקב שירות [תיקון: תשל״ו, תשע״ז]
(א)
לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו ובשל חבלת שירות, והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.
(ב)
לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו רק אם המחלה היתה מחלת שירות, והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.
מיועדים לשירות ביטחון בהכשרה קדם־צבאית או בעת מבחנים ליחידת התנדבות [תיקון: תשע״ז]
(א)
לעניין חוק זה, רואים מיועד לשירות ביטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה קדם־צבאית או שנקרא למבחנים ליחידת התנדבות, כחייל שאינו חייל בשירות קבע, ורואים את ההכשרה הקדם־צבאית או המבחנים ליחידת ההתנדבות, לפי העניין, כשירות צבאי.
(ב)
בסעיף זה –
”הכשרה קדם־צבאית“ – הכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל למיועד לשירות ביטחון, לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט הכשרה לנהיגה;
”מבחנים ליחידת התנדבות“ – מבחנים שנערכים למיועדים לשירות ביטחון לבחינת כושרם לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל.
משרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה [תיקון: תשע״ז]
לעניין חוק זה, חייל בשירות קבע, המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ״ה–1985, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.
3.
דין נעדרים
(א)
חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו, בתעודה בחתימת ידה, שנעלם ביום פלוני עקב שירותו ומאז לא נודעו עקבותיו, רואים אותו, לצורך חוק זה, כאילו מת באותו יום עקב שירותו.
(ב)
”רשות צבאית מוסמכת“, פירושו, בסעיף זה – קצין בצבא־הגנה לישראל ששר הבטחון מינה אותו להיות רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה.
4.
קציני תגמולים
(א)
שר הבטחון ימנה קצין תגמולים או קציני תגמולים לצורך חוק זה.
(ב)
הודעה על מינוי קצין תגמולים ועל כתבתו תפורסם ברשומות.
5.
ועדות ערעור [תיקון: תשכ״ד]
(א)
שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לצורך חוק זה.
(ב)
ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים. כיושב ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי או שופט של בית משפט שלום. לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.
(ג)
הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל כתבתה תפורסם ברשומות.
6.
סמכויות עזר
(א)
לקצין תגמולים ולועדת ערעור נתונות סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה.
(ב)
קציני התגמולים וועדות ערעור לא יהיו קשורים בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.

פרק שני: שיעורי תגמולים

7.
תגמולים לאלמנה בלי ילדים [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשי״ח־2, תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח, תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ו, תש״ם, [ק״ת עדכון תגמולים], תשנ״ה, תשנ״ו]
לאלמנה של נספה שאין יתום סמוך על שולחנה, ישולמו תגמולים חודשיים בשיעור של 98% מהתגמולים החודשיים המשולמים לפי סעיף 8(ד).
8.
תגמולים לאלמנה עם יתומים [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ו, תש״ם, [ק״ת עדכון תגמולים], תשמ״ז, תשנ״ה]
(א)
בסעיף זה, ”הדרגה הקובעת“ – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה.
(ב)
אלמנה של נספה שהניח אחריו יתום אחד הסמוך על שולחנה – ישולם לה תגמול חדשי בשיעור 270.1% מהדרגה הקובעת.
(ג)
אלמנה של נספה שהניח אחריו שני יתומים או יותר הסמוכים על שולחנה, ישולם לה, בנוסף לתגמול החדשי לפי סעיף קטן (ב), 11% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.
(ד)
לאלמנה של נספה שאינה זכאית עוד לתגמול לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), או לאלמנה של נספה כל עוד אינה זכאית לתגמול לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) מחמת האמור בסעיף 9(ג) וכן לאלמנה של נספה שביום הקובע מלאו לילדיה שהם יתומי הנספה 21 שנים, ישולמו תגמולים חדשיים בשיעור האמור בסעיף קטן (ב) בהפחתת סכום השווה להפרש בין התגמול המשתלם לפי סעיף קטן (ג) בעד שני יתומים והתגמול המשתלם לפי סעיף קטן (ב).
תגמולים לאלמנה במצב מיוחד [תיקון: תשל״א, תש״ם]
אלמנה הזקוקה מחמת זקנתה או מצב בריאותה לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לה, בנוסף לתגמול המשתלם לה על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיה הנוספות ובצרכיה המיוחדים.
סכום חדשי למימון צרכים מיוחדים [תיקון: תש״ם]
לאלמנה וליתום שגילו אינו עולה על 18 שנים, ישולם, בנוסף לתגמול החדשי, סכום חדשי למימון צרכיהם המיוחדים, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
תוספת לאלמנה של נספה [תיקון: תשנ״ה]
לאלמנה של נספה תשולם, בנוסף לתגמול החודשי שהיא זכאית לו, תוספת של 10% בהגיעה לגיל 60.
9.
תגמולים בעד יתומים ואחים [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשל״א, תשל״ז, תש״ם, תש״ע, תשע״ד]
(א)
בעד יתום של נספה שאין סעיפים 8, 13א, או 13ב חלים לגביו, וכן בעד אח של הנספה – ישולם תגמול חדשי בשיעור התגמול האמור בסעיף 13ב(1) או (2), כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של גרושת הנספה, הכל לפי הענין.
(ב)
היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד, והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים וביגוד מיוחד הנהוג במוסד.
(ג)
יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית הורהו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13א, או 13ב.
(ד)
תגמול לפי סעיף זה ישולם לנציגו של היתום או של האח, או למוסד או ליחיד המספקים ליתום או לאח כלכלה ולינה או טיפול או השגחה מיוחדים, או חלקו לזה וחלקו לזה, הכל כפי שיורה קצין התגמולים.
(ה)
בסעיף זה, ”נציג“ של יתום או של אח – הורו או אפוטרופסו שנתמנה כדין, ובאין כאלה – מי שקצין תגמולים ימנה לענין זה כנציג ליתום או לאח.
[תיקון: תשכ״ה, תש״ם]
(בוטל).
תגמולים בעד יתומים משני הוריהם [תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ח]
(א)
בעד יתום משני הוריו, שלפחות אחד מהם נספה, ישולם תגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע בסעיף 13ב(1), אף אם מלאו לו 21 שנים, ובלבד שטרם מלאו לו 25 שנים.
(ב)
יתום משני הוריו שהתייתם משני הוריו ומתקיימות בו הוראות פסקאות (1) או (2) שלהלן, יהיה זכאי לכל תגמול והטבה הניתנים לפי חוק נפגעי איבה ליתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, אם התקיימו בו התנאים לקבלת התגמול או ההטבה, בשינויים המחויבים, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות:
(1)
יתום ששני הוריו נספים;
(2)
יתום שאחד מהוריו נספה והורהו השני נפטר כתוצאה מפגיעת איבה; הוראות פסקה זו יחולו על אף הוראות סעיף 20א.
תגמולים לשכולים [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח, תשל״א, תשל״ג, תשל״ו, תש״ם, [ק״ת עדכון תגמולים], תשמ״ז, תשנ״ה, תשנ״ו, תשס״א, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ז־2]
(א)
לשכול ישולם תגמול חודשי בשיעור של 108.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי.
(א1)
(בוטל).
(ב)
שכול שאין לו בן זוג שכול וכן שכול שלזכות בן זוגו משתלם תגמול לפי סעיף 11(א) – ישולם לו תגמול בשיעור 80% מהתגמול המשתלם לשני הורים שכולים לפי סעיף קטן (א).
(ג)
שכול הנשוי לבן־זוגו שאינו שכול – ישולם לו תגמול בשיעור המשתלם לשני הורים שכולים לפי סעיף קטן (א), כל עוד הוא נשוי.
(ד)
שכול הנשוי לבן־זוג הזכאי לתגמול לפי חוק זה בזכות נספה אחר – ישולם לכל אחד מהם תגמול שהיה משתלם לו לולא נישא.
(ה)
שוכנע קצין התגמולים שחל פירוד בחיי הנישואין של זוג הורים שכולים, רשאי הוא להורות שישולמו לכל אחד מבני הזוג, כל עוד הם חיים בנפרד, תגמול או הטבה כאילו הופקעו הנישואין.
(ו)
שכול ששכל יותר מילד אחד ישולם לו תגמול בשיעור של 200% מהתגמול שהיה משתלם לו בזכות נספה אחד.
(ז)
שכול שנפטר והניח אחריו בן־זוג שאינו שכול, שהיה נשוי לשכול במשך שלוש השנים שלפני יום פטירתו יהיה בן הזוג כאמור, כל עוד לא נישא לאחר וכל עוד הכנסתו קטנה מהתגמול המשולם לשכול לפי סעיף קטן (א) – זכאי לתגמול בשיעור ההפרש שבין הכנסתו לבין התגמול לפי סעיף קטן (ב); לענין זה, ”הכנסתו“ – הכנסתו מכל מקור שהוא לרבות קצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ולרבות תשלומים תקופתיים המתקבלים כפיצוי על נזקי בריאות שנגרמו מחמת רדיפות הנאצים.
(ח)
נפטר שכול, ישולם לבן זוגו, במשך שלושה חודשים, החל בחודש שלאחר החודש שבו אירעה הפטירה, בנוסף לתגמול המשתלם לו, התגמול ששולם לנפטר ערב פטירתו.
(ט)
(בוטל).
תוספת להורים שכולים בעד אחי הנספה [תיקון: תשכ״ה, תש״ם, תשנ״ו, תשנ״ט]
שכול שעל שולחנו סמוכים אח או אחות של הנספה שטרם מלאו להם 22 שנים, תשולם תוספת לתגמולו לפי סעיף 10, בשיעורים אלה:
(1)
היו סמוכים על שולחנו אח אחד או אחות אחת – 20% מהתגמול המשתלם לפי סעיף 10(א) לזוג הורים שכולים;
(2)
היו סמוכים על שולחנו יותר מאח אחד או אחות אחת של הנספה – התוספת המשתלמת לפי פסקה (1) והתוספת של 11% מהתגמול האמור באותה פסקה עבור כל אח או אחות נוספים.
[תיקון: תשנ״ה, תשס״א]
(בוטל).
תשלום חודשי לצרכים מיוחדים [תיקון: תשס״ד־3]
לשכול ישולם, נוסף על התגמול החודשי, תשלום חודשי למימון צרכים מיוחדים כפי שיקבע שר הביטחון באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
תגמול לשכול במצב מיוחד [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשל״א, תשל״ו, תש״ם]
(א)
שכול הזקוק מחמת זקנותו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לו, בנוסף לתגמול המשתלם לו על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיו הנוספות ובצרכיו המיוחדים.
(ב)
שכול הזקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, ישולם לבן זוגו שאיננו שכול רק מחצית סכום התגמול המשתלם לזוג הורים שכולים.
תגמולים להורים זקנים [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשל״ג־2]
(א)
הניח אחריו הנספה סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי קצין התגמולים להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול בשיעור של 15% מסכום התגמול לפי סעיף 10(א), אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.
(ב)
(בוטל).
[תיקון: תשי״ח, תשכ״ה, תשכ״ח, תשל״ו, תשל״ז, תשמ״ט, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ע]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ו, תש״ם, [ק״ת עדכון תגמולים], תשנ״ה, תשס״ח־2, תש״ע]
(בוטל).
דין גרושה הזכאית למזונות [תיקון: תשי״ח, תשכ״ג, תשע״ד]
(א)
הניח נספה אשה שנתגרש ממנה, יהיה דינה לענין קבלת תגמול לפי חוק זה, כדין אלמנה, כל עוד לא נישאה שנית ואם נתמלאו אלה:
(1)
היא היתה במות הנספה בת 40 שנה או מעלה או היא אם ליתום של הנספה;
(2)
הנספה היה חייב במותו במזונותיה של האשה על פי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב;
אולם היה סכום המזונות החדשי שהנספה היה חייב לשלם לגרושה כאמור קטן מחלקה האישי בתגמולים, יוקטן התגמול החדשי בהפרש בין סכום המזונות החדשי ובין החלק האישי.
לעניין סעיף קטן זה, ”חלק אישי בתגמולים“ –
(1)
לגבי אלמנה שיתומי הנספה סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המגיע לאלמנה על פי סעיף 7;
(2)
לגבי מקבל אחר – התגמול החודשי המגיע לו.
(ב)
חל שינוי ניכר בשכר הקובע מאז נקבעה זכות הגרושה לתגמול, רשאי קצין התגמולים לשנות את שיעור התגמול לטובתה לפי חישובים ונימוקים שבית המשפט היה רשאי לעשות זאת לגבי מזונותיה, אילולא מות הנספה.
(ג)
כל עוד אשה אינה זכאית לכל תגמול לפי הסעיפים הקטנים (א) או (ב) מחמת האמור בסעיף 9(ג), ישולמו לה התגמולים החדשיים שהיו משתלמים לה לפי אותם הסעיפים הקטנים כאילו הגיעה אותה שעה לגיל 40 שנה.
דין גרושה שיש אתה יתומים של הנספה [תיקון: תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, [ק״ת עדכון תגמולים], תש״ע]
הניח נספה אשה שנתגרש ממנה והיא אינה זכאית לתגמול לפי סעיף 13א, אך היתומים של הנספה סמוכים על שולחנה, ישולם לאשה בעד היתומים האמורים תגמול חדשי כזה:
(1)
היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 141.7% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;
(2)
היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאישה לפי פסקה (1), בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.
אשה שעזבה את הנספה [תיקון: תשי״ח]
נספה שאשתו עזבה אותו מרצונה, ונקבע בפסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך כי אינה זכאית למזונות מהנספה – דינה לענין חוק זה כדין גרושה.

פרק שלישי: הענקות אחרות

תוספת לתקופת הריון והענקה מיוחדת בקשר ללידה [תיקון: תשי״ב]
היתה אלמנתו של נספה הרה ביום מותו, ישולמו לה –
(1)
מתחילת החודש השביעי להריונה עד תום ההריון – נוסף על תגמוליה תוספת חדשית של שליש מאותם תגמולים;
(2)
מענק מיוחד בשיעור של שלושה תגמולים המגיעים לאלמנה לפי סעיף 7(א), שישולם לה ככל האפשר בשני שיעורים, אחד בתקופת הריונה והשני סמוך ללידה.
מענק מיוחד לאלמנה בעת התאלמנותה [תיקון: תשל״ו, תשנ״ה]
(א)
לאלמנת נספה ישולם, בנוסף לתגמוליה, מענק למימון הוצאות מיוחדות כתוצאה מהתאלמנותה, בסכום של 2,142 שקלים חדשים.
(ב)
סכום כל מענק לפי סעיף זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מענק מיוחד [תיקון: תשנ״ה, תשס״א]
לאלמנה של נספה ישולם אחת לשבע שנים, מתום השנה השביעית להתאלמנותה, בנוסף לתגמוליה, מענק מיוחד בשיעור הקבוע בסעיף 14א.
ביטוח מפני מחלה [תיקון: תשכ״ג, תש״ם]
(א)
כל בן משפחה של נספה, המקבל תגמולים או שבעדו מקבלים תגמולים, יהיה מבוטח מפני מחלה.
(ב)
בן משפחה כאמור המבוטח מפני מחלה לפי תנאים שאושרו על ידי קצין תגמולים, ישתתף אוצר המדינה בהוצאות הביטוח בסכום שייקבע בתקנות.
(ג)
בן משפחה שאיננו מבוטח כאמור, יבוטח מפני מחלה על ידי קצין תגמולים; וקצין התגמולים יהיה רשאי לנכות מהתגמול החדשי המגיע למבוטח, או בעדו, את ההפרש שבין כל הוצאות הביטוח ובין הסכום שנקבע בתקנות כסכום השתתפותו של אוצר המדינה בהוצאות הביטוח.
(ד)
(בוטל).
[תיקון: תשע״ד]

פרק שלישי1: הטבות

הטבות והיקפן [תיקון: תשע״ד]
(א)
”האזור“ – יהודה והשומרון;
”עובד סוציאלי“ – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996.
(ב)
שר הביטחון יקבע את התנאים למתן הטבה לפי חוק זה, לרבות לעניין הוכחת התנאים לנתינתה, וכן את היקף ההטבה, שיעורה, דרך הגשת הבקשה לקבלתה ואופן נתינתה, ואם קבע כי ההטבה תינתן בדרך של מתן סיוע כספי – אם תשולם בסכום חד־פעמי או בשיעורים.
(ג)
(1)
סכומי ההטבות הניתנות בדרך של מתן סיוע כספי לפי פרק זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), שר הביטחון, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע לגבי הטבה מסוימת דרך עדכון אחרת.
(3)
לעניין עדכון הטבות יחולו הוראות אלה:
(א)
סכום הטבה שכלל לאחר העדכון אגורות, יעוגל לשקל הקרוב כלפי מעלה;
(ב)
סכומי ההטבות המעודכנים יפורסמו באתר האינטרנט של האגף וברשומות.
(ד)
(1)
הטבה לפי פרק זה תשולם או תינתן לפי סעיפים 15ב עד 15ו ו־15ח רק למי שקצין תגמולים אישר לו את ההטבה כמפורט בסעיפים האמורים, לאחר שמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה.
(2)
הטבה לפי סעיף 15ז תשולם או תינתן רק למי שעובד סוציאלי אישר לו את ההטבה כמפורט בסעיף האמור, לאחר שמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה.
(3)
התובע הטבה לפי סעיפים 15ב עד 15ו ו־15ח יגיש בקשה לקצין תגמולים, והתובע הטבה לפי סעיף 15ז יגיש בקשה לעובד האגף שהוא עובד סוציאלי.
(ה)
(1)
שר הביטחון רשאי לקבוע, לגבי מי שאינו תושב ישראל –
(א)
כי הטבות מסוימות לא יינתנו לו אף אם התקיימו לגביו כל שאר התנאים לקבלת ההטבה;
(ב)
כי הטבות מסוימות יינתנו לו בתנאים שקבע.
(2)
בסעיף קטן זה, ”תושב ישראל“ – מי שהתגורר בישראל או באזור 183 ימים לפחות, ב־12 החודשים שקדמו למועד שבו התמלאו התנאים לקבלת ההטבה המבוקשת על ידו.
(ו)
(1)
שכול ששכל יותר מילד אחד, אלמנה שהיא גם שכולה, ואלמנה שהתאלמנה יותר מפעם אחת מבן זוג שהוא נספה, יהיו זכאים לכפל הטבה, אלא אם כן קבע שר הביטחון בתקנות במפורש אחרת.
(2)
שר הביטחון יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההטבה הנוספת.
(ז)
ערעור על החלטה של קצין תגמולים לפי פרק זה יהיה כאמור בסעיף 25; לעניין זה, החלטה של ראש אגף משפחות והנצחה דינה כהחלטה של קצין תגמולים.
הטבות לשיקום תעסוקתי [תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]]
(א)
בסעיף זה –
”יתום“ – יתום שטרם מלאו לו 21 שנה ביום שהתייתם וטרם מלאו לו 30 שנה ביום שהגיש את בקשתו ובתנאי שלא ניתן לו בעבר סיוע לרכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית לפי סעיף 33(א)(1א);
”עסק“ – עסק בבעלות מלאה או חלקית של מבקש ההטבה, הכול כפי שקבע שר הביטחון.
(ב)
לעניין סעיף זה, יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד והמבקשים סיוע לצורך עסק אחד, כשכול אחד.
(ג)
(1)
קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לשיקום תעסוקתי כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (י).
(2)
סיוע לפי סעיפים קטנים (ז) עד (י) יינתן במקום הסיוע המפורט בסעיף 15ג.
(ד)
להקמת עסק ראשון לתעסוקה ולפרנסה – מלווה חד־פעמי כמפורט בפסקאות (1) עד (3):
(1)
לשכול – בסכום שלא יעלה על 106,163 שקלים חדשים;
(2)
לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 103,757 שקלים חדשים;
(3)
ליתום – בסכום שלא יעלה על 18,602 שקלים חדשים.
(ה)
לביסוס או להשלמה של עסק קיים המשמש לתעסוקה ולפרנסה, מלווה כמפורט בפסקאות (1) עד (3):
(1)
לשכול – בסכום שלא יעלה על 22,186 שקלים חדשים;
(2)
לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 22,186 שקלים חדשים;
(3)
ליתום – לביסוס העסק, בסכום שלא יעלה על 11,038 שקלים חדשים.
(ו)
לשיקום תעסוקתי של יתום – מלווה בסכום שלא יעלה על 5,520 שקלים חדשים.
(ז)
לרכישת רכב מסחרי ראשון המשמש את העסק, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד־פעמי בסכום של 64,774 שקלים חדשים.
(ח)
להחלפת רכב מסחרי המשמש את העסק, לשכול ולאלמנה – מענק אחת לחמש שנים בסכום של 64,774 שקלים חדשים.
(ט)
לרכישת רכב ראשון המשמש ללימוד הוראת נהיגה, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד־פעמי בסכום של 41,183 שקלים חדשים.
(י)
להחלפת רכב המשמש ללימוד הוראת נהיגה אחת לשלוש שנים, לשכול ולאלמנה – מענק בסכום של 41,183 שקלים חדשים.
הטבות רכב וניידות [תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]]
(א)
בסעיף זה, ”הטבות רכב“ – סיוע לרכישת רכב, החלפתו והחזקתו, ולקבלת שיעורי נהיגה.
(ב)
לעניין סעיפים קטנים (ד) עד (ו), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.
(ג)
קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבות רכב כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יא).
(ד)
לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה –
(1)
בעד רכב ראשון – שניים אלה:
(א)
מענק בסכום של 46,970 שקלים חדשים;
(ב)
מלווה בסכום שלא יעלה על 31,310 שקלים חדשים;
(2)
בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:
(א)
מענק בסכום של 38,611 שקלים חדשים;
(ב)
מלווה בסכום שלא יעלה על 22,972 שקלים חדשים.
(ה)
לרכישת רכב משומש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה – בעד רכב ראשון ובעד החלפת רכב לאחר ארבע שנים ממועד קבלת הסיוע הקודם, שניים אלה:
(1)
מענק בסכום של 38,611 שקלים חדשים;
(2)
מלווה בסכום שלא יעלה על 22,972 שקלים חדשים.
(ו)
לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שאין לו רישיון נהיגה –
(1)
בעד רכב
(א)
מענק בסכום של 31,310 שקלים חדשים;
(ב)
מלווה בסכום שלא יעלה על 22,972 שקלים חדשים;
(2)
בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:
(א)
מענק בסכום של 25,741 שקלים חדשים;
(ב)
מלווה בסכום שלא יעלה על 22,972 שקלים חדשים.
(ז)
לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שיש לה רישיון נהיגה –
(1)
בעד רכב ראשון, שניים אלה:
(א)
מענק בסכום של 59,497 שקלים חדשים;
(ב)
מלווה בסכום שלא יעלה על 77,975 שקלים חדשים;
(2)
בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:
(א)
מענק בסכום של 47,030 שקלים חדשים;
(ב)
מלווה בסכום שלא יעלה על 22,186 שקלים חדשים.
(ח)
לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שאין לה רישיון נהיגה –
(1)
בעד רכב ראשון, שניים אלה:
(א)
מענק בסכום של 41,642 שקלים חדשים;
(ב)
מלווה בסכום שלא יעלה על 22,186 שקלים חדשים;
(2)
בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:
(א)
מענק בסכום של 32,912 שקלים חדשים;
(ב)
מלווה בסכום שלא יעלה על 22,186 שקלים חדשים.
(ט)
סיוע בתשלום ביטוח רכב והחזר תשלום אגרת רישיון רכב לאלמנה שיש לה רכב – בשיעור שיקבע שר הביטחון.
(י)
סיוע במימון הוצאות ניידות לאלמנה שאין לה רכב – בסכום של 384 שקלים חדשים לחודש.
(יא)
סיוע במימון שיעורי נהיגה לכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4), שאין לו רישיון נהיגה –
(1)
לשכול – בסכום שלא יעלה על 1,552 שקלים חדשים;
(2)
לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 2,146 שקלים חדשים;
(3)
ליתום בהגיעו לגיל 17 – בדרך של מענק חד־פעמי בסכום של 2,146 שקלים חדשים;
(4)
ליתום שהתייתם לאחר שמלאו לו 17 שנה וטרם מלאו לו 21 שנה, ובעת שהתייתם לא היה בידו רישיון נהיגה – החזר ההוצאה שהוצאה בפועל ועד לסכום שלא יעלה על 2,146 שקלים חדשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת הטבה זו לפני שמלאו לו 30 שנה.
הטבות לרווחה כלכלית [תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2, [י״פ הודעות]]
(א)
לעניין סעיפים קטנים (ד), (ה) ו־(ו), יראו שני הורים שכולים של נספה כשכול אחד, ולעניין סעיפים קטנים (יא), (יב), (יג), (טו) ו־(יח), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.
(ב)
קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לרווחה כלכלית כמפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (יט).
(ג)
לשכול, סיוע במימון שכר לימוד לתואר ראשון או הכשרה מקצועית – בסכום שלא יעלה על שכר הלימוד לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בחוק זה – המועצה להשכלה גבוהה).
(ד)
לשכול, סיוע במימון שכר לימוד במוסד אקדמי לתואר ראשון בלבד או במוסד על תיכוני, בעד אחי הנספה שטרם מלאו להם 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 40% משכר הלימוד לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה, אך לא יותר מ־40% מההוצאה שהוצאה בפועל, לפי הנמוך, בעד כל אחד מאחי הנספה.
(ה)
לשכול, סיוע במימון הוצאות נלוות ללימודים בעד אחי הנספה הלומדים בכיתות ז׳ עד י״ב – בסכום של 2,126 שקלים חדשים לשנה, בעד כל אחד מאחי הנספה.
(ו)
לשכול, סיוע במימון שיעורי עזר בעד אחי הנספה הלומדים בבית ספר יסודי, בחטיבת ביניים או בתיכון, על פי דרישת בית הספר שבו הם לומדים – מענק חודשי, בסכום שלא יעלה על 1,140 שקלים חדשים שיינתן במשך שנה אחת, בעד כל אחד מאחי הנספה, ובתנאי שטרם חלפו שנתיים ממועד פטירת הנספה.
(ז)
לאלמנה, סיוע במימון הוצאות לימודים ומימון חוגים, כמפורט להלן:
(1)
בעד יתום הלומד בכיתות א׳ עד ו׳ – מענק שנתי בסכום של 1,804 שקלים חדשים;
(2)
בעד יתום הלומד בכיתות ז׳ עד י׳ – מענק שנתי בסכום של 2,126 שקלים חדשים;
(3)
בעד יתום הלומד בכיתות י״א או י״ב – מענק שנתי בסכום של 2,892 שקלים חדשים.
(ח)
מענק הבראה חד־פעמי הניתן בסמוך לנפילת הנספה; המענק יחושב לפי תעריף יום הבראה כפי שנקבע בהוראות החשב הכללי מעת לעת ומספר ימי ההבראה יהיה כמפורט להלן:
(1)
לשכול בודד ולאלמנה – עשרה ימים;
(2)
לבני זוג שכולים – חמישה עשר ימים;
(3)
ליתום – שלושה ימים; הוראות פסקה זו יחולו על יתום כאמור בסעיף 9ב(א) שטרם מלאו לו 21, ועל יתום כאמור בסעיף 9ב(ב) שטרם מלאו לו 18.
(ט)
לאלמנה, מענק חד־פעמי בעד נישואי יתום, אף אם מלאו לו 30 שנה – בסכום של 8,994 שקלים חדשים; המענק לפי סעיף קטן זה יינתן פעם אחת בלבד בעד כל יתום.
(י)
מלווה חד־פעמי להוצאות מיוחדות ולצרכים אישיים, כמפורט להלן:
(1)
לשכול, בעד בר מצווה או בת מצווה של אחי הנספה – בסכום שלא יעלה על 6,839 שקלים חדשים בעד כל אחד מאחי הנספה;
(2)
לשכול, בעד נישואין של אחי הנספה – בסכום שלא יעלה על 16,204 שקלים חדשים; המלווה לפי פסקה זו יינתן פעם אחת בלבד בעד כל אחד מאחי הנספה;
(3)
לאלמנה, בעד בר מצווה או בת מצווה של יתום – בסכום שלא יעלה על 3,728 שקלים חדשים בעד כל יתום;
(4)
לאלמנה, בעד נישואין של יתום, אף אם מלאו לו 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 9,125 שקלים חדשים; המלווה לפי פסקה זו יינתן פעם אחת בלבד בעד כל יתום;
(5)
לשכול, בעד הנצחת הנספה – בסכום שלא יעלה על 10,979 שקלים חדשים;
(6)
לאלמנה, בעד הנצחת הנספה – בסכום שלא יעלה על 7,433 שקלים חדשים;
(7)
ליתום, עד הגיעו לגיל 30, בעד דיור או נישואין, ובלבד שביום הגשת הבקשה טרם מלאו לו 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 30,586 שקלים חדשים.
(יא)
לשכול ולאלמנה, לצרכים אישיים – מלווה אחת לשלוש שנים, בסכום שלא יעלה על 6,769 שקלים חדשים.
(יב)
לשכול ולאלמנה, מענק מיוחד לפתרון מצוקה אם נקלעו לקשיים כלכליים או הוצאות חריגות עקב אירועים מיוחדים – בסכום שלא יעלה על 1,562 שקלים חדשים; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר את הגדלת המענק כאמור בסכום שלא יעלה על 1,562 שקלים חדשים; מענק לפי סעיף זה ישולם אחת לשנתיים, לכל היותר.
(יג)
לשכול ולאלמנה, מלווה חד־פעמי לכיסוי חובות בשל מצוקה כלכלית בתקופה של עד שלוש שנים מיום נפילת הנספה או מיום ההכרה בזכויות לפי חוק זה – בסכום שלא יעלה על 57,593 שקלים חדשים; קצין תגמולים רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר עד מחצית מסכום המלווה כמענק.
(יד)
(בוטל).
(טו)
לשכול, סיוע בהוצאות טלפון כמפורט להלן:
(1)
בעבור התקנת קו טלפון – בסכום חד־פעמי שלא יעלה על 197 שקלים חדשים;
(2)
בעבור העתקת קו טלפון – בסכום חד־פעמי שלא יעלה על 43 שקלים חדשים;
(3)
בעד דמי שימוש בטלפון – אחת לשנה, בסכום שלא יעלה על 266 שקלים חדשים.
(טז)
לאלמנה, סיוע בעד דמי שימוש בטלפון – אחת לשנה, בסכום שלא יעלה על 266 שקלים חדשים.
(יז)
לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישת חלקת קבר והקמת מצבה בעבורם; לא קיבלו שכול ואלמנה סיוע זה בעודם בחיים – יינתן הסיוע לשאר הבשר אשר רכש את חלקת הקבר בעבורם או מימן את הקמת המצבה בעבורם, כמפורט להלן:
(1)
בעבור רכישת חלקת הקבר – בסכום שלא יעלה על 5,279 שקלים חדשים;
(2)
בעבור הקמת מצבה – בסכום שלא יעלה על 4,493 שקלים חדשים.
(יח)
לשכול – מענק חודשי בסכום של 405 שקלים חדשים הכולל את ההטבות המפורטות להלן:
(1)
סיוע ברכישת תרופות – בסכום של 222 שקלים חדשים; סכום זה יקוזז מסכום הסיוע לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) של סעיף 15ו, אם השכול קיבל סיוע לפי אותם סעיפים קטנים;
(2)
סיוע לרכישת ציוד ביתי – בסכום של 84 שקלים חדשים;
(3)
דמי ניידות וסיוע בתשלום אגרת רישיון רכב – בסכום של 99 שקלים חדשים.
(יט)
(1)
לשכול ולאלמנה העוברים להתגורר במחלקה המיועדת לדיירים עצמאיים בבית אבות או בבית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012 – מענק חד־פעמי לשם השתתפות בדמי כניסה או פיקדון בסכום שלא יעלה על 36,437 שקלים חדשים ולא יותר מההוצאה בפועל, לפי הנמוך, ובלבד שבבית האבות או בבית הדיור המוגן יש מחלקה סיעודית.
(2)
מענק לפי פסקה (1) לא יינתן לשכול או לאלמנה שיחידת הדיור במקום כאמור באותה פסקה היא בבעלותם ונרכשה על שמם.
הטבות לדיור [תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]]
(א)
בסעיף זה –
”דירה“ – כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור;
”חוק הלוואות לדיור“ – חוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992;
”ילדים הסמוכים על שולחנה“, של אלמנה – יתומים שטרם מלאו להם 30 שנה, שאינם נשואים ומתגוררים באותה דירה עם אמם האלמנה, בין שהיא מחוסרת דיור ובין שאינה מחוסרת דיור;
”מחוסר דיור“ – מי שאין לו דירה ולא היתה בבעלותו, המלאה או החלקית, דירה, והוא זכאי לסיוע לפי חוק הלוואות לדיור.
(ב)
לעניין סעיף זה, יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.
(ג)
קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לדיור, כמפורט בסעיפים קטנים (ו) עד (טז).
(ד)
קצין תגמולים רשאי לאשר הטבה לדיור כאמור בסעיף קטן (ג), רק פעם אחת ולאחת המטרות המפורטות בסעיפים קטנים (ו) עד (טז), בלבד, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת לפי סעיף זה.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לקבוע כי בנסיבות מיוחדות ובתנאים שיפרט, קצין תגמולים יהיה רשאי לאשר הטבה לדיור למי שהתקיימו בו כל התנאים לקבלת ההטבה, יותר מפעם אחת וליותר ממטרה אחת.
(ו)
לשכול מחוסר דיור, סיוע במימון רכישת דירה ראשונה, למעט דירה ציבורית – שניים אלה:
(1)
מענק – בסכום של 123,555 שקלים חדשים;
(2)
מלווה – בסכום שלא יעלה על 221,922 שקלים חדשים.
(ז)
לשכול המתגורר בדירה ציבורית, סיוע במימון רכישת הדירה שבה הוא מתגורר, ובלבד שמדובר ברכישה ראשונה של דירה – שניים אלה:
(1)
מענק – בסכום של 43,193 שקלים חדשים;
(2)
מלווה – בסכום שלא יעלה על 221,992 שקלים חדשים.
(ח)
לאלמנה מחוסרת דיור, סיוע במימון רכישת דירה ראשונה, במלווה בסכום שלא יעלה על 271,116 שקלים חדשים, וכן במענק כמפורט להלן:
(1)
אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 66,940 שקלים חדשים;
(2)
אם יש לה עד שלושה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 211,929 שקלים חדשים;
(3)
אם יש לה יותר משלושה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 211,929 שקלים חדשים, ומענק נוסף בסכום של 16,074 שקלים חדשים בעד כל ילד נוסף הסמוך על שולחנה, מהילד הרביעי ואילך.
(ט)
לשכול, סיוע במימון החלפת דירה – שניים אלה:
(1)
מענק – בסכום של 43,193 שקלים חדשים;
(2)
מלווה – בסכום שלא יעלה על 110,967 שקלים חדשים.
(י)
לאלמנה, סיוע במימון החלפת דירה, במלווה בסכום שלא יעלה על 135,851 שקלים חדשים, וכן במענק כמפורט להלן:
(1)
אם יש לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 173,937 שקלים חדשים, בניכוי 20% מהסכום שהיא מקבלת בעבור מכירת דירתה או חלקה בדירה;
(2)
אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 66,940 שקלים חדשים, בניכוי כאמור בפסקה (1).
(יא)
לשכול, סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת דירה המשמשת למגוריו, כמפורט להלן:
(1)
לדירה ראשונה – מלווה בסכום שלא יעלה על 221,922 שקלים חדשים;
(2)
להחלפת דירה – מלווה בסכום שלא יעלה על 110,967 שקלים חדשים.
(יב)
לאלמנה, סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת דירה המשמשת למגוריה, כמפורט להלן:
(1)
לדירה ראשונה – מלווה בסכום שלא יעלה על 271,116 שקלים חדשים;
(2)
להחלפת דירה – מלווה בסכום שלא יעלה על 135,851 שקלים חדשים;
(3)
לדירה ראשונה ולהחלפת דירה –
(א)
אם יש לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 106,768 שקלים חדשים;
(ב)
אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 66,940 שקלים חדשים.
(יג)
לאלמנה, סיוע לשם התארגנות ראשונית בדירה – במלווה בסכום שלא יעלה על 24,563 שקלים חדשים.
(יד)
לשכול הזקוק לכך, סיוע במימון התקנת מעלון לדירת מגוריו – במענק בסכום שלא יעלה על 43,193 שקלים חדשים.
(טו)
סיוע במימון שיפוץ דירה שבבעלות השכול או האלמנה, כמפורט להלן:
(1)
לשכול ולאלמנה – מלווה בסכום שלא יעלה על 57,593 שקלים חדשים, אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה;
(2)
לאלמנה – מענק בסכום שלא יעלה על 26,757 שקלים חדשים.
(טז)
סיוע במימון שכר דירה, לשכול ולאלמנה, אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה, כמפורט להלן:
(1)
לשכול – בסכום שלא יעלה על 2,116 שקלים חדשים לחודש;
(2)
לאלמנה עם יתום שטרם מלאו לו 30 שנה הגר עמה – בסכום שלא יעלה על 2,751 שקלים חדשים לחודש.
הטבות רפואיות [תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]]
(א)
לעניין סעיפים קטנים (יא) ו־(יח), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.
(ב)
קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר לשכול, לאלמנה או ליתום הזקוקים לטיפול רפואי לפי אישור רופא, הטבות רפואיות כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יח).
(ג)
תנאי למתן אישור להטבה רפואית לפי סעיף זה, נוסף על האישור הרפואי כאמור בסעיף קטן (ב), הוא מיצוי כל הזכויות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, לטיפול הרפואי הנדרש, או מיצוי כל מקור זכאות אחר המקנה טיפול רפואי כאמור למבקש ההטבה הרפואית, אלא אם כן קבע שר הביטחון במפורש אחרת בתקנות לפי סעיף 15א.
(ד)
לשכול ולאלמנה, סיוע במימון תרופות לחולים כרוניים או לחולים הסובלים ממחלות ממושכות, ובלבד שהתרופה אושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות.
(ה)
לשכול ולאלמנה, סיוע במימון תרופות שאינן לשימוש כרוני, ובלבד שהתרופה אושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות.
(ו)
לשכול ולאלמנה, סיוע במימון התייעצות עם רופא מומחה בשל בעיה רפואית או צורך בהתערבות כירורגית, למעט לצורך טיפולים או ניתוחים קוסמטיים ולמעט התייעצות עם פסיכיאטר, בסכום שלא יעלה על 838 שקלים חדשים לשנה ולא יותר מההוצאה שהוצאה בפועל.
(ז)
לשכול ולאלמנה, סיוע ברכישת מוצרי ספיגה לשמירת ההיגיינה האישית למבוגרים.
(ח)
סיוע במימון טיפול שיניים כמפורט להלן:
(1)
לשכול – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל;
(2)
לאלמנה – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל ולא יותר מ־15,106 שקלים חדשים לשנה;
(3)
ליתום שטרם מלאו לו 18 שנה – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל ולא יותר מ־4,029 שקלים חדשים לשנה.
(ט)
לשכול ולאלמנה, סיוע במימון הוצאות נסיעה לטיפול רפואי כפי שיקבע שר הביטחון.
(י)
לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישה או השכרה של אבזרים ומכשירים רפואיים, כפי שיקבע שר הביטחון.
(יא)
לשכול ולאלמנה, סיוע במימון לחצן מצוקה כללי או לאירועי לב.
(יב)
לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישת נעליים אורתופדיות, בסכום שלא יעלה על 961 שקלים חדשים לשנה.
(יג)
(1)
לשכול ולאלמנה – סיוע במימון רכישת עדשות רפואיות לעיוור או ללקוי ראייה בשל צורך רפואי מיוחד, לפי ההוצאה שהוצאה בפועל.
(2)
לשכול ולאלמנה – סיוע במימון רכישת עדשות למשקפיים לאחר ניתוח עיניים או בשל מחלת עיניים כרונית – בסכום שלא יעלה על 717 שקלים חדשים לשנה או 1,200 שקלים חדשים לשנתיים, לפי העניין.
(יד)
לשכול ולאלמנה, סיוע במימון דמי החלמה לאחר אשפוז.
(טו)
(1)
סיוע במימון רכישת קלנועית למי שמוגבל בניידות מפאת מצבו הרפואי כמפורט להלן:
(א)
לשכול, לקלנועית בודדת – בסכום שלא יעלה על 11,331 שקלים חדשים;
(ב)
לזוג שכולים, לקלנועית זוגית – בסכום שלא יעלה על 16,114 שקלים חדשים;
(ג)
לאלמנה, לקלנועית בודדת – בסכום שלא יעלה על 15,106 שקלים חדשים.
(2)
הסיוע יינתן, בתקופה שבה הוא ניתן, במקום סיוע לפי סעיף 15ב(ז) עד (י) וסעיף 15ג, לפי בחירת השכול, זוג השכולים או האלמנה, לפי העניין.
(טז)
לשכול, טיפול ברפואה משלימה, הנמנה עם רשימת הטיפולים הנהוגים והניתנים בתכנית לשירותים נוספים – בסכום שלא יעלה על 134 שקלים חדשים לטיפול ועד 20 טיפולים בשנה; לעניין זה, ”תכנית לשירותים נוספים“ – כמשמעותה בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
(יז)
לשכול, סיוע במימון ניתוח פרטי, למעט ניתוח קוסמטי – בסכום שלא יעלה על 11,993 שקלים חדשים, בניכוי השתתפות עצמית בסכום של 2,409 שקלים חדשים.
(יח)
לשכול, סיוע חד־פעמי במימון טיפולי פוריות או פונדקאות – בסכום שלא יעלה על 23,989 שקלים חדשים.
הטבות לטיפול פסיכו־סוציאלי [תיקון: תשע״ד]
(א)
בסעיף זה, ”טיפול פסיכו־סוציאלי“ – טיפול וייעוץ תומך רגשי או נפשי שנועד לסייע בהתמודדות עם האובדן והשלכותיו בתחום התפקוד האישי, המשפחתי, החברתי או התעסוקתי.
(ב)
עובד האגף שהוא עובד סוציאלי רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לטיפול פסיכו־סוציאלי כמפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (ח); על החלטת העובד הסוציאלי ניתן לערור לפני העובד הסוציאלי הראשי שמינה שר הביטחון מקרב עובדי האגף שהם עובדים סוציאליים, והוא יהיה רשאי לאשרה, לשנותה או לבטלה.
(ג)
לשכול, לאלמנה, לאחי הנספה, וכן ליתום, גם אם התייתם לאחר שמלאו לו 21 שנה, סיוע במימון טיפול נפשי, כל עוד הם זקוקים לסיוע זה.
(ד)
לשכול, לאלמנה, וכן ליתום כל עוד לא מלאו לו 30 שנה, סיוע במימון התערבויות לרווחה רגשית, כפי שיקבע שר הביטחון, במקום הסיוע המפורט בסעיף קטן (ג) וכל עוד הם זקוקים לסיוע זה.
(ה)
לאלמנה וכן ליתום, כל עוד לא מלאו לו 30 שנה, סיוע במימון אבחון תעסוקתי–מקצועי.
(ו)
לאלמנה, סיוע במימון חונכות בעד יתום, בעד התקופה שמהגיעו לגיל 4 עד הגיעו לגיל 18 או עד למועד סיום לימודיו בבית ספר תיכון, לפי המאוחר.
(ז)
סיוע במימון אבחון לקות למידה –
(1)
לאלמנה, בעד יתום שטרם מלאו לו 21 שנה הזקוק לאבחון כאמור – סיוע במימון של עד ארבעה אבחונים, ובלבד שהגישה המלצה של גורם מקצועי לכך;
(2)
ליתום שטרם מלאו לו 30 שנה, הזקוק לאבחון כאמור – סיוע חד־פעמי במימון האבחון, ובלבד שלא מיצה את מלוא הסיוע כאמור בפסקה (1) והגיש המלצה של גורם מקצועי לכך.
(ח)
לאלמנה, בעד יתום הלומד בבית ספר יסודי או בתיכון – סיוע במימון שיעורי הוראה מתקנת ליתום שאובחנה אצלו לקות למידה.
הטבות להנצחה [תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]]
(א)
בסעיף זה –
”אחי החלל“ – כל אחד מאחיו ומאחיותיו של החלל;
”בן משפחה“ – הורה ואלמנה של חלל, ואולם –
(1)
אם נפטרו הורי החלל – אחד מאחיו או מאחיותיו של החלל, בהסכמת כל אחיו ואחיותיו;
(2)
אם נפטרה האלמנה – אחד מילדיו של החלל, בהסכמת כל ילדיו;
(3)
בהעדר בן משפחה המנוי בפסקאות (1) או (2) – קרוב משפחה אחר של החלל, שקצין תגמולים אישר, כפי שקבע שר הביטחון;
”הרשות המוסמכת“, ”מצבה צבאית“ ו”קרוב“ – כהגדרתם בחוק בתי קברות צבאיים, התש״י–1950 (בסעיף זה – חוק בתי קברות צבאיים);
”חלל“ – כל אחד מאלה:
(1)
חייל שנספה במערכה;
(2)
חייל שנפטר וזכאי לקבורה בבית קברות צבאי על פי חוק בתי קברות צבאיים;
”נכה“ ו”דרגת נכות“ – כמשמעותם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב].
(ב)
לעניין סעיפים קטנים (ד), (ה), (ז), (ח) ו־(ט), יראו את הורי החלל המנהלים תא משפחתי אחד כהורה אחד.
(ג)
קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבות להנצחה כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יב).
(ד)
לבן משפחה, השתתפות חד־פעמית בהוצאות אבל בסכום של 7,383 שקלים חדשים; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר תוספת על הסכום האמור שלא תעלה על 2,303 שקלים חדשים.
(ה)
לבן משפחה, השתתפות אחת לשנה בהוצאות אזכרה בסכום של 928 שקלים חדשים.
(ו)
לבן משפחה, סיוע בהגעה בתוך ישראל לאזכרה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל או ביום האזכרה הפרטית של החלל – לפי בקשת בן המשפחה; קצין תגמולים רשאי לאשר סיוע לפי סעיף קטן זה גם לאחי החלל.
(ז)
לבן משפחה, השתתפות חד־פעמית במימון הנצחה פרטית בסכום שלא יעלה על 7,686 שקלים חדשים; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר תוספת על הסכום האמור שלא תעלה על 7,686 שקלים חדשים.
(ח)
לבן משפחה של נכה שנפטר וביום מותו דרגת נכותו היתה 100% לפחות – סיוע בהקמת מצבה צבאית על קברו על ידי הרשות המוסמכת; בחר בן המשפחה בהקמת מצבה שאינה מצבה צבאית, סיוע במימון הקמת מצבה שאינה מצבה צבאית בסכום שלא יעלה על 4,493 שקלים חדשים.
(ט)
לבן משפחה של נכה שנפטר עקב נכותו ושדרגת נכותו ביום מותו לא עלתה על 99% – סיוע במימון הקמת מצבה שאינה מצבה צבאית בסכום שלא יעלה על 4,493 שקלים חדשים.
(י)
(1)
מימון מלא של הוצאות הגעתם לישראל של הורים, אלמנה, יתומים ואחים של חלל, שאינם תושבי ישראל או השוהים מחוץ לישראל, בעת נפילת החלל.
(2)
הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי חייל נעדר, שבוי או מאושפז במצב קשה בסכנת חיים ולגבי חלל שהוחלט על העתקת קברו.
(יא)
סיוע במימון הוצאות הגעתם של המפורטים להלן, שאינם תושבי ישראל, לביקורי התייחדות עם החלל במועדים אלה:
(1)
הורים, אלמנה, יתומים ואחים – בתום השנה הראשונה לנפילת החלל, סמוך למועד האזכרה;
(2)
הורים, אלמנה, יתומים ואחים עד גיל 18 – אחת לכל שנה, מהשנה שלאחר השנה הראשונה לנפילת החלל, סמוך למועד נפילת החלל, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל או ביום ז׳ באדר, למשפחות של חללים שמקום קבורתם אינו נודע, ובתנאי שחלפה שנה מתום הביקור הקודם;
(3)
אחים מעל גיל 18 – אחת לחמש שנים מהשנה שלאחר השנה הראשונה לנפילת החלל.
(יב)
שי ליתומי החלל, אחת לשנה – ליתומים מגיל 4 עד גיל 14.
ועדת חריגים להטבות [תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]]
(א)
שר הביטחון רשאי להקים ועדה שתהיה מוסמכת לאשר, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, את הגדלת הסכום הכספי הקבוע להטבה מסוימת לפי פרק זה (בסעיף זה – ועדת חריגים להטבות), ובלבד שהתקיימו במבקש כל התנאים לקבלת אותה הטבה.
(ב)
נוסף על הוראות סעיף קטן (א), ועדת חריגים להטבות רשאית לאשר, במקרים חריגים ונדירים שלא ניתן לצפותם, מימון שירותים והחזר הוצאות שאינם מוסדרים בפרק זה, הנובעים מהשכול וקשורים אליו ומיועדים לרווחת המבקש, בסכום שלא יעלה על 56,396 שקלים חדשים.
(ג)
שר הביטחון יקבע בתקנות את הרכב ועדת החריגים להטבות, את דרכי פעולתה ואת שיעורי החריגה המרביים שהוועדה יכולה לאשר ואת אמות המידה לאישור הטבות על ידיה.

פרק רביעי: סייגים לזכות התגמול

התנהגות רעה חמורה [תיקון: תשכ״ג, תשע״ד]
נגרם מותו של הנספה על ידי התנהגות רעה חמורה של הנספה, לא יחולו על בני משפחתו הוראות חוק זה המקנות טובות הנאה כל שהן, אך אם יש בן־משפחה נצרך, רשאי קצין תגמולים מסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להעניק לו חלק מהתגמול הניתן לבן משפחה לפי חוק זה.
נטילת תגמול במקרים מסויימים
לא פרנס מקבל את בני משפחתו של נספה שהוא חייב במזונותיהם, או הנתונים להשגחתו – רשאי קצין תגמולים ליטול לידיו את התגמול, כולו או מקצתו, ולהשתמש בו לטובת אותם בני משפחה, או להורות שממונה מטעם קצין התגמולים יעשה זאת.
מקבל תגמול או הטבה המרצה עונש מאסר [תיקון: תשע״ד]
מקבל תגמול או הטבה המרצה עונש מאסר – לא ישולם לו תגמול ולא תינתן לו הטבה בתקופת מאסרו; אך קצין התגמולים רשאי להורות שהתגמול המגיע לו, כולו או מקצתו, ישולם למי שהמקבל חייב במזונותיו או למי שנתון להשגחתו.
הפסקת תגמול והטבה לבני משפחתו של נעדר [תיקון: תשע״ד]
חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו כאמור בסעיף 3, ונוכח קצין תגמולים, על יסוד ראיות שבידו, כי אותו חייל הוא בחיים – יופסקו התגמולים וההטבות לבני משפחתו מיום שיחליט עליו קצין התגמולים.
תגמול לאלמנה שהיא גם שכולה ולאלמנה שהתאלמנה מנספה [תיקון: תש״ם, תשס״א, תשע״ד]
(א)
(בוטל).
(ב)
אלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי חוק זה תהיה זכאית, בנוסף לתגמוליה כאלמנה לפי חוק זה, לתגמול החדשי המשתלם לשכול בודד על פי סעיף 10(א).
(ג)
אלמנה שהתאלמנה יותר מפעם אחת מבן זוג שהוא נספה תהיה זכאית לתגמול כאלמנה של כל אחד מהנספים.
תגמולים לבן משפחה לפי חוק זה ולפי חוק נפגעי איבה [תיקון: תשמ״ב]
(א)
הוכר בן משפחה של נספה כבן משפחה של אדם שנפטר מפגיעת איבה, יראו את האדם שנפטר מפגיעת האיבה כאילו היה חייל שנספה במערכה; בסעיף קטן זה, ”פגיעת איבה“ – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970 (להלן – חוק נפגעי איבה).
(ב)
בן משפחה של נספה, שהאמור בסעיף 17א(ב) לחוק נפגעי איבה חל עליו ובחר בתגמול לפי אותו חוק, תשולם לו מחצית התגמול המשתלם לבודד לפי חוק זה, והתגמול לפי חוק נפגעי איבה לא ייחשב כהכנסה לענין חוק זה.
תגמול חדשי ופיצויים לפי חוק אחר [תיקון: תשי״ב, תשכ״ג, תש״ם, תשנ״ה, תשע״ד]
(א)
מגיעים לפי חוק זה בשל מותו של נספה תשלומים לפי חוק זה לבן משפחתו או בעד בן משפחתו של הנספה, ואותו בן משפחה זכאי בשל מות הנספה הזה לפיצויים על פי חוק אחר, יחולו הוראות אלה:
(1)
מותר לנקוט בצעדים משפטיים, כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא ייגבו תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי החוק האחר כאחד;
(2)
שולמו לבן־משפחה או בעדו תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה או בעד כל תשלום אחר שהיא עלולה לחוב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לאותו בן־משפחה פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים, או עד לסכום העולה בחלקו של אותו אדם כשהאחריות לפיצויים משותפת לו ולאחראים אחרים, הכל לפי הענין;
(3)
בן־המשפחה חייב לנקוט כל פעולה סבירה שביקש קצין תגמולים כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע את מימושן;
(4)
כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פסקה (2), רשאי בן־המשפחה, בהסכמת קצין תגמולים, להחזיר לה כל מענק ותשלומים לפי חוק זה, וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל מות הנספה, ומשהוחזרו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פסקה (2), ובן־המשפחה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר;
(5)
הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא בן־המשפחה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על ידי המדינה;
(6)
שולמו לבן־המשפחה או בעדו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה; ואולם –
(א)
בן משפחה שהוא נצרך רשאי להגיש בקשה לקצין התגמולים כי ישולמו לו תגמולים על פי חוק זה אף אם גבה פיצויים על פי חוק אחר;
(ב)
קצין התגמולים רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, לאחר ששוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות זאת, להחליט כי ישולמו לבן המשפחה כאמור או בעדו תגמולים לפי חוק זה מהתאריך הקבוע בהחלטה, ובלבד שמועד תשלום התגמולים לא יקדם ליום הגשת הבקשה;
(ג)
בהחלטתו רשאי קצין התגמולים לקבוע כי התגמולים ישולמו בתנאי שבן המשפחה יחזיר למדינה, במועדים ובשיעורים הקבועים בהחלטה, את הפיצויים שנגבו לפי החוק האחר, בשלמותם או בחלקם, וכי יתווספו לסכום הפיצויים ריבית או הפרשי הצמדה, הכל לפי שיקול דעתו;
(7)
בן משפחה כאמור בסעיף קטן זה שעבר על איסור לפי סעיף קטן זה או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי קצין התגמולים לשלול ממנו כל זכות שלפי סעיף קטן זה, כולה או מקצתה.
(ב)
בסעיף זה –
”תשלומים לפי חוק זה“ – תגמולים, מענקים, הענקות, הטבות וכל תשלום אחר הניתן לפי חוק זה;
”פיצויים לפי חוק אחר“ – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947.
זכויות לפי חוק זה ולפי חוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 [תיקון: תשכ״ג, תשל״ו, תשנ״ה]
בן משפחה שבידו הברירה לפי סעיף 145 לחוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (בחוק זה – חוק הביטוח הלאומי) יחולו עליו הוראות אלה:
(1)
בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה;
(2)
בחר בזכויות לפי חוק זה – רשאי אוצר המדינה לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא או שהוא עתיד להוציא מכוח חוק זה, עד לסכום המהוון של הגימלאות שהמוסד לביטוח לאומי היה חייב בהן, אילו בחר בן המשפחה בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, ולענין ההיוון יחולו ההוראות שנקבעו לפי סעיף 155 לחוק הביטוח הלאומי;
(3)
פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לבן־המשפחה, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975, רשאי המוסד לתבוע מן הצד השלישי פיצוי לפי סימן ד׳ לפרק ז׳ לחוק הביטוח הלאומי, על הסכומים ששילם למדינה, או שהוא עתיד לשלמם כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לבן־משפחה, והוראות סימן ד׳ לפרק ז׳ יחולו על בן־המשפחה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי;
(4)
(5)
הבוחר בזכויות לפי חוק זה חייב לנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו של אוצר המדינה לפי פסקה (2).
זכויות לפי חוק זה ולפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955 [תיקון: תשכ״ג, תשע״ד]
בן־משפחה שבידו הברירה לפי סעיף 27 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955, והוא בחר בזכויות לפי חוק זה, רשאי בהסכמת קצין תגמולים, לבטל בחירתו ולתבוע את זכויותיו לפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955, אם החזיר למדינה כל מענק ותגמולים לפי חוק זה וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר ההטבות וההענקות האחרות שקיבל מכוח חוק זה.
[תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשל״ו, תש״ם, תשנ״ה, תשס״א, תשס״ח]
(בוטל).

פרק חמישי: סדרי התביעה

בקשות [תיקון: תשכ״ג, תשע״ז]
(א)
התובע תגמול, הענקה מיוחדת או זכות אחרת לפי חוק זה, יגיש בקשה לקצין תגמולים.
(ב)
קצין תגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר ולא יאוחר מהמועדים שקבע השר, ויודיע את החלטתו בדואר רשום לתובע; ואם החליט שאין התובע זכאי לתגמול, להענקה או לזכות האחרת, יצויין [צ״ל: יציין] בהחלטה את הנימוקים להחלטתו.
מילווה לתובע עד למתן החלטה
קצין תגמולים שלא פסק בענין הבקשה לתגמול תוך שלושים יום מיום הגשתה, רשאי להורות מדי חודש בחדשו, עד שיפסוק בבקשה, כי יינתן מאוצר המדינה לתובע מילווה בסכום שלא יעלה על התגמול הנתבע בבקשה.
ערעור [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ח, תש״ם, תשנ״ט־2]
(א)
תובע הרואה עצמו נפגע על ידי כל החלטה שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך שלושים יום מיום שבו הגיעה אליו הודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור תקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.
(ב)
הערעור יוגש לועדת הערעור בכתב בארבעה עותקים. הועדה תשלח עותק אחד לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים.
(ג)
ועדת הערעור רשאית לאשר את החלטת קצין התגמולים או לשנותה.
(ד)
תובע שהגיש ערעור לועדת ערעור רשאי לבוא לפניה, הוא או בא־כוחו, ולטעון את טענותיו.
(ה)
(בוטל).
(ו)
ועדת ערעור תתן נימוקים להחלטתה.
(ז)
יושב ראש ועדת הערעור ישלח בדואר רשום העתק החלטת הועדה לתובע ולקצין התגמולים.
(ח)
(1)
התובע וקצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעורים לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד.
(2)
בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת הועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.
(3)
פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
(ט)
שר המשפטים יקבע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (ח), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.
החלטות חדשות [תיקון: תשי״ב, תשל״א]
(א)
קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה כבר החלטה סופית לפי סעיף 25, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה, המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.
(ב)
ניתנה החלטה חדשה המזכה בן־משפחה בתשלום תגמולים או בתגמולים מוגדלים, ישולמו התגמולים או התגמולים המוגדלים החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות שעל פיהן ניתנה ההחלטה החדשה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם משנה אחת להגשת הראיות החדשות.
החזרת הכספים ששולמו שלא כדין [תיקון: תשכ״ג]
(א)
ביטל או שינה קצין תגמולים החלטה מכוח סעיף 25א, רשאי הוא, בהחלטת הביטול או השינוי, לחייב בן־משפחה בהחזרת כל סכום המגיע ממנו עקב אותה ההחלטה.
(ב)
לא ערער בן־המשפחה על החיוב האמור או ערער וערעורו נדחה – יהא דינו של החיוב, לענין ההוצאה לפועל, כפסק דין סופי של בית משפט.
עיכוב זמני של תגמולים [תיקון: תשכ״ג]
היה לקצין תגמולים יסוד סביר להניח שיש מקום לבטל או לשנות החלטה מכוח סעיף 25א ולחייב בן־משפחה בהחזרת כספים ששולמו לו, רשאי הוא לעכב את תשלום התגמולים לבן־המשפחה, כולם או מקצתם, לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
התישנות תביעות [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ה, תשנ״ו]
(א)
הזכות להגיש בקשה כאמור בסעיף 23 מתיישנת כתום שנה מהיום הקובע – לגבי תביעת תגמול לפי סעיף 7, וכתום ששה חדשים מיום הלידה – לגבי תביעת הענקה מיוחדת לפי סעיף 14.
(ב)
הוציאה רשות צבאית מוסמכת תעודה לפי סעיף 3 לגבי חייל פלוני, רואים, לענין חישוב ההתיישנות לפי סעיף זה, את יום הוצאת התעודה כיום מותו של אותו חייל, על אף האמור בתעודה, כל עוד לא הוכח כי מת ביום מאוחר יותר.
(ג)
(בוטל).

פרק שישי: סדרי תשלום

התשלום מאוצר המדינה [תיקון: תשע״ד]
תגמולים, הענקה מיוחדת והטבות לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה.
מאימתי משלמים תגמולים [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ח, תש״ס, תשס״ד־2, תשס״ח]
(א)
הגיש זכאי את בקשתו לתגמולים תוך שנה מיום היותו לזכאי, ישולמו לו התגמולים מיום היותו לזכאי; הגיש בקשה כעבור שנה כאמור, ישולם לו התגמול מיום הגשת הבקשה.
(ב)
הוציאה רשות צבאית מוסמכת תעודה לפי סעיף 3 לגבי חייל פלוני, רואים, לענין חישוב השנה לפי סעיף זה, את יום הוצאת התעודה כיום מותו של אותו חייל, על אף האמור בתעודה, כל עוד לא הוכח כי מת ביום מאוחר יותר.
(ג)
חל במצבו של בן משפחה של נספה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, יודיע על כך לקצין התגמולים בתוך חמש שנים מיום השינוי ויהיה זכאי להגדלת תגמוליו מהמועד שבו חל השינוי במצבו; הודיע לאחר חמש שנים מיום השינוי, יהיה זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.
(ד)
קצין התגמולים רשאי לדרוש מבן משפחה של נספה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב משפחתו ופרטים אחרים העשויים להשפיע על שיעור התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה.
(ה)
לא נענה בן המשפחה לדרישה לפי סעיף קטן (ד) תוך ששים יום מיום מסירתה, רשאי קצין התגמולים להורות, כי עד למסירת ההצהרה על פרט פלוני ישולמו לבן המשפחה תגמולים מחושבים כאילו אותו פרט אינו משפיע על שיעור תגמוליו.
מאימתי ייתנו ההטבות [תיקון: תשע״ד]
(א)
(1)
הטבה לפי פרק שלישי1 המנויה בתוספת תינתן למבקש מהיום שבו מלאו התנאים לקבלתה, בלא צורך להגיש בקשה לכך.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), מצא קצין תגמולים כי לא ניתנה הטבה לפי אותה פסקה אף שמלאו התנאים לקבלתה, תינתן ההטבה בעד התקופה שבה לא ניתנה, ושלא תעלה על שבע שנים.
(ב)
(1)
הטבה לפי פרק שלישי1 שאינה מנויה בתוספת, תינתן למבקש מהיום שבו מלאו לגביו התנאים לקבלתה, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת ההטבה בתוך שלוש שנים מהמועד שבו מלאו התנאים כאמור.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), הוגשה בקשה לקבלת הטבה, למעט הטבה הניתנת באופן חד־פעמי, לאחר שחלפו שלוש שנים מהיום שבו מלאו התנאים לקבלתה, תינתן ההטבה למבקש רק מיום הגשת הבקשה.
(ג)
(1)
הוכרה זכאות לתגמולים לפי חוק זה, ונקבע בהחלטה לפי סעיף 23(ב) או לפי סעיף 25א, לפי המאוחר (בסעיף זה – החלטת ההכרה) כי הזכאות לתגמולים תחול ממועד מוקדם למועד שבו ניתנה החלטת ההכרה, יינתנו למי שזכאי לתגמולים מכוח החלטת ההכרה גם ההטבות לפי פרק שלישי1 מהמועד שנקבע בהחלטת ההכרה; ואולם הטבות כאמור יינתנו רק בעד התקופה שבה התקיימו התנאים לקבלתן, ולעניין הטבה לפי פרק שלישי1 שאינה מנויה בתוספת – בתנאי שהבקשה לקבלת ההטבה הוגשה בתוך שלוש שנים ממועד החלטת ההכרה.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), שר הביטחון רשאי לקבוע הוראות בדבר הטבות שלא יינתנו בעד התקופה שקדמה למועד החלטת ההכרה.
(ד)
הוראות סעיף זה יחולו ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה.
תגמול בעד יתום המשרת שירות חובה בצה״ל [תיקון: תשי״ב, תשכ״ה, תשל״ו, תש״ם]
קצין התגמולים רשאי להמשיך ולשלם לאלמנה תגמול בעד ילדה שהוא יתום של נספה אף אם מלאו לו 21 שנים, אם במלאת לו 21 שנים הוא משרת שירות חובה בצבא־הגנה לישראל על פי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב], וכל עוד הוא ממשיך בשירות כאמור.
מענק נישואין לילדו של נספה [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ח, תשל״א, תשל״ו, תשמ״ז, תשנ״ה, [ק״ת עדכון סכומים]]
(א)
ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 136,826 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.
(ב)
קצין התגמולים רשאי לשלם לילדו של נספה חלק מסכום המענק למטרת מגוריו, אף אם טרם נכנס לברית הנישואין, כפי שנקבע בתקנות; הגיע ילדו של נספה לגיל 30 וטרם נכנס בברית הנישואין, רשאי קצין התגמולים לשלם לו את סכום המענק כאמור בסעיף קטן (א).
[תיקון: תשכ״ח, תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2]
(בוטל).
מענק ליתום שהגיע למצוות [תיקון: תשכ״ח, תשל״א, [ק״ת עדכון סכומים]]
ליתום של נספה שהגיע לגיל 13, בילד, או לגיל 12, בילדה, ישלם קצין התגמולים מענק של 7,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000); שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.
קצובת הבראה ונופש [תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ו, תש״ם, תשס״א]
(א)
הורה שכול או אלמנת נספה המקבלים תגמולים יהיו זכאים פעם אחת בשנה לקצובת הבראה ונופש בעד שמונה ימים, בסכום הנהוג באותה שנה לגבי עובד המדינה.
(ב)
שכול ששכל יותר מילד אחד ואלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי הוראות חוק זה זכאים לקצובת הבראה ונופש בסכום כפול מהסכום המשולם לפי סעיף קטן (א).
מענק ליתום משני הוריו [תיקון: תשס״ד־4]
(א)
ליתום משני הוריו, שלפחות אחד מהם נספה, שאינו זכאי לתגמול לפי הוראות חוק זה בשל כך בלבד שמלאו לו 21 שנים במועד שבו נספה הורהו, ישלם קצין התגמולים מענק כאמור בסעיף 10(א1)(2) ובלבד שבמועד שבו היה ליתום משני הוריו טרם מלאו לו 30 שנים.
(ב)
המענק לפי סעיף קטן (א) ישולם לזכאי בשני שיעורים שווים; המחצית הראשונה תשולם בסמוך לאחר המועד שבו היה הזכאי ליתום משני הוריו, והמחצית השניה תשולם שישה חודשים לאחר מכן.
[תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשל״ו, תש״ם, תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד]
(בוטל).
תגמולים והטבות – הוראות שונות [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשע״ב, תשע״ד]
(א)
זכות לתגמול או להטבה אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשיעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא אם כן נקבע בחוק זה אחרת; הוראת סעיף קטן זה תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1987, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.
(ב)
תגמול ישולם מדי חודש בחדשו בסופו של כל חודש; אך תגמול המגיע לזכאי בעד התקופה שלפני החלטת קצין תגמולים לפי סעיף 23 או שלפני החלטת ועדת־ערעור או לפני פסק דין של בית המשפט העליון לפי סעיף 25 ישולם בסופו של החודש שבו ניתנה ההחלטה, בניכוי כל סכום של מילווה שניתן לאותו זכאי לפי סעיף 24.
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
ניכוי דמי חבר לארגון יציג [תיקון: תשנ״ו]
(א)
על אף הוראת סעיף 31(א), רשאי קצין התגמולים לנכות מן התגמול של זכאי דמי חבר, בסכום שנקבע לפי סעיף קטן (ד), לטובת ארגון שהוכרז על ידי שר הבטחון כארגון יציג של זכאים על פי חוק זה.
(ב)
קצין התגמולים לא ישתמש בסמכותו לנכות מן התגמול אלא לאחר שהודיע בכתב לזכאי על זכותו להגיש התנגדות בכתב לניכוי.
(ג)
הודיע הזכאי לקצין התגמולים בכתב על התנגדותו לניכוי, יופסק הניכוי בתום חודש מקבלת ההודעה.
(ד)
שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של זכאי לפי סעיף קטן (א).
ניכוי תשלומי יתר [תיקון: תשע״ד]
(א)
שולמו לאדם בטעות או שלא כדין תשלומים למעלה מן המגיע לו (בסעיף זה – תשלומי יתר), רשאי קצין תגמולים לנכות את תשלומי היתר מכל תשלום שיגיע לאותו אדם, בין בבת אחת ובין בשיעורים, בהתחשב במצבו ובנסיבות העניין, ובלבד שבכל חודש ישולם לו סכום השווה לפחות לשני שלישים מסכום התגמול המגיע לו לפי חוק זה באותו חודש.
(ב)
קצין תגמולים רשאי לנכות את תשלומי היתר ששולמו לפי סעיף קטן (א), בצירוף תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמו תשלומי היתר.
(ג)
אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות המדינה לגבות את תשלומי היתר בדרך אחרת.
(ד)
בסעיף זה, ”תשלומים“ – תגמולים, מענקים, הענקות, טובות הנאה, הטבות וכל תשלום אחר הניתן לבן משפחה לפי חוק זה.
סילוק מלוות שיקום [תיקון: תשכ״ג, תשע״ד]
(א)
מקבל שניתן לו, בין לפני שנכנס חוק זה לתקפו ובין לאחר מכן, מילווה שיקום מאוצר המדינה או בערבות המדינה או בסבסוד המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, רשאי קצין תגמולים להורות שיעוכב מתגמולו החדשי חלק שאינו עולה על שליש ממנו, עד שהמילווה יסולק במלואו.
(ב)
בסעיף זה, ”מלווה בשיקום“ – מלווה שניתן לפי פרק שלישי1, בתנאים ובסכומים שנקבעו לפי הפרק האמור.
(ג)
פרעה המדינה ערבות שנתנה לבן־משפחה בתוקף תקנות לפי הפסקאות (1) עד (3) לסעיף 33(א), יהיה לענין סעיף זה דין הסכום שנפרע כדין מילווה שיקום.
דין יתרות התגמולים המגיעים לבן־משפחה שנפטר [תיקון: תשכ״ג]
נפטר בן־משפחה ובשעת מותו הגיעו לו תשלומים מכוח חוק זה, ישולמו הסכומים על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שבן־המשפחה הורה בכתב לקצין תגמולים; לא הורה – ישולמו לבן־זוגו ובאין בן־זוג – ליורשיו.

פרק שביעי: תקנות שיקום

תקנות בדבר שיקום [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשל״ג־2, תש״ם]
(א)
שר הבטחון רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:
(1)
הענקת תשלומים ומתן מילוות וערבויות לזכאים, לשם יצירת מקורות פרנסה או ביסוסם, ואופן סילוק המילוות האלה;
(1א)
תשלומים, מענקים, מילוות וערבויות ליתומי נספה שטרם מלאו להם 30 שנים וכן לאלמנת נספה;
(2)
המצאת מקומות עסק לזכאים;
(3)
מתן מילוות וערבויות לזכאים לצרכי דיור ושיכון ואופן סילוק המילוות האלה;
(4)
קביעת נוהל בכל ענין הנידון בתקנות;
(5)
מינוי קציני שיקום ורשויות אחרות לביצוע התקנות, קביעת סמכויותיהם, תחומי פעולתם וסדרי עבודתם;
(6)
שיטת ההיוון לצורך סעיף 21, של תשלומים לפי חוק זה כמוגדר בסעיף 21(ב).
(ב)
שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה, להתקין תקנות בענינים אלה:
(1)
הטלת חובה על נותני עבודה, או על סוגים מסויימים של נותני עבודה, להעסיק זכאים בעבודות או בהתעסקויות שייקבעו בתקנות, במכסה או במספר שייקבעו בתקנות;
(1א)
ייחוד סוגי עבודות במפעלים או בהתעסקויות מסויימים לשכולים שאין להם הכנסה כדי מחיה ושמלאו להם 50 שנה;
(2)
כינון רשויות מוסמכות לטיפול בעניני העסקת זכאים וקביעת סמכויותיהן וסדרי עבודתן.
(ג)
שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה ולאחר התיעצות עם מרכז לשכות העבודה הכלליות, להתקין תקנות בדבר הסדרים לקבלת זכאים לעבודה.
(ד)
מי שנתקבל לעבודה מכוח תקנות על פי סעיף זה, לא יפוטר מעבודתו תוך שנה אחת מיום שנתקבל לעבודה אלא על יסוד נימוקים המתירים לפטר נכה מלחמה מכוח תקנות על פי סעיף 31 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949.
(ה)
כל מה שמותר לקבוע בתקנות לפי סעיף זה לגבי זכאים מותר גם לקבוע לגבי הורה ואלמנתו של נספה שאינם זכאים מחמת גילם או שיעור הכנסותיהם.
חובת העסקה אחרי גיל הפרישה [תיקון: תשל״ה, תשס״ד, תשע״ד]
(א)
שר הבטחון, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חובת נותן עבודה להמשיך ולהעסיק עובד שעבד אצלו בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה מעבודה והוא כשיר לעבודה בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות כאמור, במשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים מיום הגיעו לגיל הפרישה, הכל כפי שייקבע בתקנות ובתנאים שייקבעו.
(ב)
עובד הממשיך בעבודה מכוח סעיף זה לא יפוטר ולא יחוייב לפרוש מעבודתו במשך התקופה כאמור בסעיף קטן (א) אלא על־פי החלטה של ועדת תעסוקה כמשמעותה בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949, שניתנה על יסוד נימוקים המתירים לפטר נכה מלחמה מכוח תקנות על־פי סעיף 31 לחוק האמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ג)
עובד שפוטר מעבודתו סמוך לפני הגיעו לגיל הפרישה מהעבודה יחולו עליו הוראות סעיף זה כאילו הגיע אותה שעה לגיל הפרישה זולת אם הוכח כי פיטוריו נעשו שלא כדי להימנע ממילוי הוראות סעיף זה.
(ד)
לענין סעיף זה –
”עובד“ – אלמנה או הורה של נספה, לרבות הורה חורג והורה מאמץ, אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כהורה של נספה אלא אותו הורה שקצין התגמולים החליט כי זיקתו של הנספה לאותו הורה חזקה יותר;
”גיל הפרישה מעבודה“ – גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004.
הקלות שונות [תיקון: תשכ״ג, תשל״א, תשל״ג־2]
(א)
שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התיעצות עם שר הבטחון ושר העבודה, ואם הדבר נראה לו לקידום מטרות חוק זה –
(1)
להתקין תקנות שתכליתן לפטור, [בשלמות] או באופן חלקי, זכאים או סוג מסויים שבהם, מדרישות אותו החוק, או מחובות, מתנאים ומהגבלות המוטלות על פיו;
(2)
להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לזכאים או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה לקבלת רשיונות לעסוק במקצוע, בתעשיה, במלאכה או במסחר;
(3)
להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לבני משפחה של נספה או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה ליהנות משירותם של מוסדות לימוד או חינוך ולקבל סטיפנדיות או הנחות בדמי לימוד.
(ב)
תקנות שיותקנו על ידי שר על פי סעיף זה כוחן עדיף מכוחו של כל חוק אחר.
(ג)
בסעיף זה –
”שר“ כולל את ראש הממשלה;
”שר הממונה על ביצוע חוק“ פירושו –
(1)
לגבי פקודה או תקנות שעמדו בתקפן ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) – השר שבידו נתונות הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו על פי אותה הפקודה או אותן התקנות;
(2)
לגבי חוק אחר – השר שנקבע במפורש באותו חוק כממונה על ביצועו.
(ד)
כל מה שמותר לקבוע בתקנות לפי סעיף זה לגבי זכאים מותר לקבוע גם לגבי הורה ואלמנתו של נספה שאינם זכאים מחמת גילם או שיעור הכנסותיהם, וכן לגבי יתומי נספה שטרם מלאו להם 30 שנים.
הגדרות מיוחדות [תיקון: תשי״ב]
(א)
המונח ”בן משפחה“ כולל אח או אחות של נספה, יתומים מאב ומאם, הסמוכים על שולחנם של אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר אלמלא האח או האחות העומדים ברשות עצמם היה מגיע להם תגמול.
(ב)
המונח ”זכאי“ כולל כל בן משפחה של נספה, וכן אח או אחות העומדים ברשות עצמם שהנזכרים בפיסקה (א) סמוכים על שולחנם.
[תיקון: תשע״ד]

פרק שביעי1: הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין

הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין [תיקון: תשע״ד]
(א)
שר הביטחון יקים ועדה שתהיה רשאית להחליט על מתן סיוע לפנים משורת הדין, לבן משפחה, ולעניין יתום אף אם מלאו לו 21 שנה, במקרים חריגים ובהתקיים מצב סוציו–אקונומי קשה שבו נמצא בן המשפחה.
(ב)
לשם גיבוש המלצתה, הוועדה רשאית לשקול שיקולים סוציו–אקונומיים, הומניטריים ושיקומיים.
(ג)
שר הביטחון יקבע בתקנות את הרכב הוועדה, ובלבד שאחד החברים יהיה נציג הזכאים לפי חוק זה שאינו בעל תפקיד בארגון יציג של זכאים, שהוכרז לפי חוק זה.
(ד)
יושב ראש הוועדה יהיה שופט בדימוס שימנה שר המשפטים, בהמלצת שר הביטחון; שר הביטחון ימנה את שאר חברי הוועדה; הודעה על מינוי חברי הוועדה תפורסם ברשומות.
(ה)
החלטות הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של האגף, בלא פרטים מזהים.
(ו)
שר הביטחון יקבע את כללי עבודתה של הוועדה.

פרק שמיני: שונות

עבירות [תיקון: תשכ״ג]
(א)
אדם שמסר במזיד לקצין תגמולים או לועדת ערעור ידיעה כוזבת בענין זכויותיו לפי חוק זה, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני העונשים כאחד.
(ב)
אדם שבמרמה השיג תגמול לעצמו או לאדם אחר, דינו – מאסר עד שתי שנים.
(ג)
אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.
תיאום דרגת המשכורת [תיקון: תשי״ח, תשל״ו]
חל בזמן מן הזמנים שינוי בסולם דרגות המשכורת של עובדי המדינה, יחושב השכר הקובע לפי סולם דרגות המשכורת המחייב אותו זמן, לפי הקבלה שתקבע הממשלה, והוא הדין לגבי כל דרגת משכורת של עובד המדינה המשמשת יסוד לחישוב של תגמול.
דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת [תיקון: תשע״א]
(א)
שר הביטחון וראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון ידווחו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל שנה, על כל אלה:
(1)
תכנית העבודה של האגף לשנה הבאה ויעדיו;
(2)
אופן חלוקת תקציב האגף;
(3)
פעילות האגף והמדדים שעל פיהם היא נבחנת;
(4)
לגבי ששת החודשים האחרונים בשנה שקדמה לדיווח – עמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו;
(5)
כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ב)
ראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שישה חודשים לאחר כל דיווח כאמור בסעיף קטן (א), על העמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו בתקופה שחלפה מאז הדיווח האחרון לפי סעיף קטן (א), וכן על כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת הוועדה.
תקנות בדבר הכנסה [תיקון: תשכ״ג]
(א)
שר הבטחון באישור שר האוצר וועדת העבודה של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות מה היא הכנסה לענין חוק זה, כולו או חלק ממנו, ורשאי הוא לקבוע זאת לבני משפחה או ילדיהם דרך כלל, או לסוגים מסויימים שבהם.
(ב)
שר הבטחון באישור שר האוצר רשאי לקבוע את דרכי ההוכחה של הכנסה לענין חוק זה.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״א, תשע״ד]
(א)
שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב)
תקנות לפי פרק שלישי1 ופרק שביעי1 יותקנו באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
(ג)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תקנות לפי פרק שלישי1 ופרק שביעי1 שיש להן השלכה תקציבית יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר.
תוקף התקנות [תיקון: תשי״ח]
כוחן של תקנות לפי חוק זה יפה מיום תחילתן גם לגבי זכויות לתגמולים חדשיים או לשיעורים שנקבעו סופית, לפי סעיף 25, לפני תחילתן של התקנות.
[תיקון: תשע״ד]

תוספת

(סעיף 28א)

רשימת ההטבות לפי פרק שלישי1 הניתנות בלא צורך בהגשת בקשה

1.
סיוע בתשלום ביטוח רכב לאלמנה שהגישה בקשה להחזר אגרת רכב לפי סעיף 15ג(ט);
2.
סיוע במימון הוצאות ניידות לאלמנה לפי סעיף 15ג(י);
3.
סיוע במימון שיעורי נהיגה ליתום בהגיעו לגיל 17 לפי סעיף 15ג(יא)(3);
4.
סיוע לשכול במימון הוצאות נלוות ללימודים בעד אחי הנספה הלומדים בכיתות ז׳ עד י״ב לפי סעיף 15ד(ה);
5.
סיוע לאלמנה במימון הוצאות לימודים ומימון חוגים לפי סעיף 15ד(ז);
6.
מענק הבראה חד־פעמי הניתן בסמוך לנפילת הנספה לפי סעיף 15ד(ח);
7.
[תיקון: תשע״ד־2]
(בוטל);
8.
סיוע שנתי לשכול בעד דמי שימוש בטלפון לפי סעיף 15ד(טו)(3);
9.
סיוע שנתי לאלמנה בעד דמי שימוש בטלפון לפי סעיף 15ד(טז);
מענק חודשי לשכול לפי סעיף 15ד(יח);
השתתפות חד־פעמית במימון הנצחה פרטית לפי סעיף 15ח(ז).


נתקבל בכנסת ביום כ״ו בתמוז תש״י (11 ביולי 1950).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • דוד בן־גוריון
    שר הבטחון
  • יוסף שפרינצק
    יושב ראש הכנסת
    ממלא מקום נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.