חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק גיל פרישה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק גיל פרישה, התשס״ד–2004


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

1.
מטרה
מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין גיל פרישה מעבודה, ובכלל זה העלאתו באופן מדורג והכל תוך החלת הכללים האמורים הן לענין זכאות להטבה הניתנת למי שהגיע לגיל האמור והן לענין זכאות להטבה הניתנת למי שטרם הגיע לגיל האמור, עד הגיעו לאותו גיל.
2.
הגדרות [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד]
בחוק זה –
”גמלה“ – תגמול או קצבה המשתלמים לאדם, במלואם או בחלקם, כמפורט בפסקה מהפסקאות שלהלן, מחמת פרישתו מעבודתו בשל גילו:
(1)
מאוצר המדינה או מקופתו של אחד מאלה:
(א)
גוף מתוקצב, גוף נתמך או תאגיד בריאות, כהגדרתם בסעיף 21 בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
(ב)
מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין;
(ג)
גוף אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, ושהשר קבעו בהודעה ברשומות לענין חוק זה;
(2)
על ידי גוף שהתחייבויותיו מבוססות על מנגנון של ערבות הדדית בין הזכאים לגמלה;
(3)
לפי התחייבות של מעסיק עקב סיום יחסי עבודה בשל גילו של העובד, גם אם אינם משתלמים על ידי המעסיק;
”הסכם“ – לרבות הסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, צו הרחבה כמשמעותו בחוק האמור, הסדר קיבוצי, ותקנון של קופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”השר“ – שר האוצר.

פרק ב׳: גיל פרישה

3.
גיל הפרישה
הגיל שבהגיעו אליו זכאי אדם לפרוש מעבודתו בשל גילו ולקבל, בהתקיים התנאים הקבועים לכך על פי דין או הסכם, גמלה בשל פרישתו מעבודתו כאמור, הוא גיל 67 לגבר, ובכפוף להוראות פרק ד׳ – גיל 62 לאישה (בחוק זה – גיל הפרישה).
4.
גיל פרישת חובה
הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה (בחוק זה – גיל פרישת חובה).
5.
גיל הפרישה המוקדמת
הגיל שבהגיעו אליו זכאי אדם לקבל גמלה, בהתקיים התנאים הקבועים לכך על פי דין או הסכם, מחמת פרישתו מעבודתו בשל גילו אף בטרם הגיעו לגיל הפרישה, הוא גיל 60 לגבר ולאישה (בחוק זה – גיל הפרישה המוקדמת), ויחולו לענין זה ההוראות שנקבעו בדין או בהסכם לגבי הפחתת הגמלה בשל הפרישה המוקדמת כאמור, ככל שנקבעו.

פרק ג׳: הוראות מעבר

6.
גיל הפרישה – הוראות מעבר [תיקון: תשע״ב, תשע״ז, תשע״ז־2]
על אף האמור בסעיף 3
(1)
לגבי גבר שנולד עד חודש אפריל 1942, יהיה גיל הפרישה – הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א׳ בתוספת;
(2)
לגבי אישה שנולדה עד חודש אפריל 1947, יהיה גיל הפרישה – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב׳ בתוספת;
(3)
לגבי אישה שנולדה בחודש מרס 1956 ואילך יהיה גיל הפרישה, בכפוף להוראות פרק ד׳ – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב׳ בתוספת.
7.
גיל פרישת חובה – הוראת מעבר
על אף האמור בסעיף 4, לגבי עובד או עובדת שנולדו עד חודש אפריל 1942 יהיה גיל פרישת חובה – הגיל הקבוע לגביהם, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א׳ בתוספת.
8.
גיל הפרישה המוקדמת – הוראת מעבר
על אף האמור בסעיף 5, לגבי אישה שנולדה עד חודש אפריל 1955, יהיה גיל הפרישה המוקדמת – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ג׳ בתוספת.
[תיקון: תשע״ב]

פרק ד׳: גיל הפרישה לאישה שנולדה בשנת 1955 ואילך

9.
החלטה בדבר גיל הפרישה לאישה שנולדה בשנת 1950 ואילך [תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ז־2]
(א)
(1)
השר יקים ועדה ציבורית לבחינת גיל הפרישה לאישה שנולדה בשנת 1955 ואילך (בפרק זה – הועדה הציבורית); בין חברי הועדה הציבורית יהיו נציגי המעסיקים, העובדים והממשלה;
(2)
הועדה הציבורית תגיש את המלצותיה לשר לא יאוחר מיום כ״ו בחשוון התשע״ח (15 בנובמר 2017); השר יניח את המלצות הועדה הציבורית על שולחן הכנסת.
(ב)
השר יביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מיום ל׳ בשבט התשע״ח (15 בפברואר 2018), את המלצותיו לענין גיל הפרישה לאישה שנולדה כאמור בסעיף קטן (א)(1); ההמלצות ייקבעו בהתחשב בהמלצות הועדה הציבורית, ויכול שיכללו שינוי בגיל הפרישה לאישה, בתנאים שייקבעו.
(ג)
ועדת הכספים של הכנסת תיתן החלטתה בענין המלצות השר עד ליום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016).
(ד)
ניתן אישור ועדת הכספים של הכנסת כאמור בסעיף קטן (ג), וההמלצות שאושרו מחייבות את שינוי חלק ב׳ בתוספת, ישנה השר, בצו, את חלק ב׳ האמור, בהתאם להמלצות שאושרו.
(ה)
הביא השר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את המלצותיו כאמור בסעיף קטן (ב) ולא החליטה ועדת הכספים של הכנסת כאמור בסעיף קטן (ג), יהיה גיל הפרישה לאישה שנולדה כאמור בסעיף קטן (א)(1), על אף האמור בסעיף 3, הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב׳ בתוספת; לא הביא השר את המלצותיו לוועדת הכספים של הכנסת ולא החליטה ועדת הכספים של הכנסת אחרת – יהיה גיל הפרישה לאישה 62.

פרק ה׳: הוראות כלליות

עדיפות [תיקון: תשע״ד]
(א)
הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל הסכם.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן בהסכם –
(1)
לקבוע כי הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו יהיה גבוה מגיל פרישת חובה;
(2)
לקבוע כי הגיל שבהגיעו אליו זכאי עובד לקבל גמלה מחמת פרישתו מעבודתו בשל גילו אף בטרם הגיעו לגיל הפרישה, יהיה נמוך מגיל הפרישה המוקדמת, ובלבד שהמעסיק יישא בעלות הנובעת מכך, במלואה; השר רשאי לאשר לגוף שאינו המעסיק לשאת בעלות כאמור בפסקה זו, כולה או חלקה, במקום המעסיק; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות.
(ג)
הוראות חוק זה יחולו אלא אם כן נקבע אחרת בחוק אחר.
מסירת הודעות על מועד הפרישה של עובדת [תיקון: תשע״ד]
(א)
שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין עובדת בדבר –
(1)
מסירת הודעות מאת המעסיק ומאת העובדת לגבי מועד פרישת העובדת מעבודתה;
(2)
תוצאות אי מסירת הודעות כאמור בפסקה (1), או מסירתן באיחור, לרבות דחיית מועד תשלום סכומים המגיעים לעובדת מכוח כל דין או הסכם עקב פרישתה מהעבודה, ובלבד שדחיה כאמור לא תעלה על התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן זה למתן הודעה מאת העובדת; נקבעו הוראות לפי פסקה זו, יבואו הוראות אלה במקום כל תרופה העומדת למעסיק כלפי העובדת בשל אי מסירת הודעה לגבי מועד פרישתה מהעבודה או מסירתה באיחור.
(ב)
כל עוד לא נקבעו תקנות לפי הוראות סעיף קטן (א), יעמדו בתוקפן התקנות שנקבעו לפי סעיף 3 בחוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, התשמ״ז–1987, כנוסחן ערב תחילתו של חוק זה, בשינויים המחויבים.
גיל פרישה שנקבע בהסכם שנכרת לפני יום התחילה [תיקון: תשע״ד]
על אף הוראות סעיפים 3, 6(2) ו־(3) ו־9, אישה שנקבע לגביה, בהסכם שנכרת לפני יום תחילתו של חוק זה, גיל פרישה הגבוה מגיל הפרישה הקבוע לגביה לפי הוראות חוק זה, יהיה גיל הפרישה לגביה, לענין זכאותה לפרוש מעבודתה ולקבל גמלה ממעסיקה, ולענין זה בלבד – הגיל שנקבע בהסכם כאמור.
סיוע מאוצר המדינה
השר יקבע, בצו, סכומים שיינתנו כסיוע מאוצר המדינה, לפי אמות מידה שיקבע באותו צו, לפתרון קשיים כספיים ממשיים הנובעים מהעלאת גיל הפרישה לפי הוראות חוק זה.
ביצוע
השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

פרק ו׳: תיקונים עקיפים

חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, התשמ״ז–1987 – בטל.
[תיקון: תשס״ד]

פרק ז׳: תחילה, תחולה והוראה מיוחדת

תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י׳ בניסן התשס״ד (1 באפריל 2004) (בחוק זה – יום התחילה).
חוק ביטוח בריאות ממלכתי – הוראות מיוחדות

תוספת (סעיפים 6 עד 8)

[תיקון: תשע״ב]

חלק א׳

גיל הפרישה לגבי גבר שנולד עד חודש אפריל 1942

חודש הלידהגיל הזכאות (בשנים)
עד מרס 193965
אפריל עד אוגוסט 193965 ו־4 חודשים
ספטמבר 1939 עד אפריל 194065 ו־8 חודשים
מאי עד דצמבר 194066
ינואר עד אוגוסט 194166 ו־4 חודשים
ספטמבר 1941 עד אפריל 194266 ו־8 חודשים
[תיקון: תשע״ב, תשע״ז. תשע״ז־2]

חלק ב׳

גיל הפרישה לגבי אישה

חודש הלידהגיל הזכאות (בשנים)
עד מרס 194460
60 ו־4 חודשים
ספטמבר 1944 עד אפריל 194560 ו־8 חודשים
מאי עד יולי 195561
ינואר עד אוגוסט 194661 ו־4 חודשים
ספטמבר 1946 עד אפריל 194761 ו־8 חודשים
מאי 1947 עד פברואר 195662
מרס 1956 עד אוקטובר 195662 ו־4 חודשים
נובמבר 1956 עד יוני 195762 ו־8 חודשים
יולי 1957 עד פברואר 195863
מרס 1958 עד אוקטובר 195863 ו־4 חודשים
נובמבר 1958 עד יוני 195963 ו־8 חודשים
יולי 1959 ואילך64

חלק ג׳

גיל הפרישה המוקדמת לגבי אישה שנולדה עד חודש אפריל 1955

חודש הלידהגיל הזכאות (בשנים)
עד אפריל 194756 ו־8 חודשים
מאי 1947 עד דצמבר 194957
ינואר עד אוגוסט 195057 ו־4 חודשים
ספטמבר 1950 עד אפריל 195157 ו־8 חודשים
מאי עד דצמבר 195158
ינואר עד אוגוסט 195258 ו־4 חודשים
ספטמבר 1952 עד אפריל 195358 ו־8 חודשים
מאי עד דצמבר 195359
ינואר עד אוגוסט 195459 ו־4 חודשים
ספטמבר 1954 עד אפריל 195559 ו־8 חודשים


נתקבל בכנסת ביום י״ג בטבת התשס״ד (7 בינואר 2004).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • בנימין נתניהו
    שר האוצר
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • אברהם בורג
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.