חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)
חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) מתוך
חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), תשכ״ט–1969
2000461
ס״ח תשכ״ט, 132; תשל״א, 178; תשל״ה, 75; תשנ״ו, 163; תש״ס, 212; תשע״א, 78; תשע״ו, 611; תשע״ז, 330; תשפ״ב, 927.
הגדרות [תיקון: תשל״ה, תשנ״ו, תש״ס, תשע״א, תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ב]
בחוק זה –
”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית“ – אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כשרו השכלי מוגבלת יכלתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול; חולה נפש כמשמעותו בחוק לטיפול בחולי נפש, תשט״ו–1955, אינו בבחינת אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לענין חוק זה;
”אחראי על אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית“ – (נמחקה);
”גורם מטפל“ – כהגדרתו בחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות;
”דרך טיפול“ – לרבות שירותי רווחה לפי חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, ובכללם שירותי רווחה מותאמים כמשמעותם בפרק ו׳ לחוק האמור;
”חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות“ – חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022;
”נציג“ – אפוטרופוס או מי שיש בידו ייפוי כוח על פי דין;
”מעון“ – כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, תשכ״ה–1965;
”מעון נעול“ – מקום המשמש מגורים או משמורת לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית מחוץ למשפחתם, וחופש המוחזקים בו מוגבל, ושר הרווחה והשירותים החברתיים הכריז שהוא מעון נעול לענין חוק זה;
”סידור חוץ ביתי“ – (נמחקה);
”סידור יומי“ – (נמחקה);
”בית משפט“ – בית משפט שלום, ולענין סעיפים 19א עד 19ט – בית המשפט המוסמך;
”עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)“ – עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי סעיף 21;
”שירותי רווחה“ – שירותי רווחה לפי חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, לרבות שירותי רווחה מותאמים;
”שירותי רווחה מותאמים“ – כמשמעותם בפרק ו׳ לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.
שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית–
(א)
שר הרווחה והשירותים החברתיים מופקד על השירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית כאמור בחוק זה.
(ב)
שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שרי האוצר והפנים, רשאי בצו לחייב רשות מקומית לקיים שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, למעט מתן חינוך במסגרת חוק לימוד חובה, תש״ט–1949; לענין זה, ”רשות מקומית“ – לרבות איגוד ערים כמשמעותו בחוק איגודי ערים, תשט״ו–1955, שמטרותיו כוללות עניני חינוך או סעד.
(ג)
צו לפי סעיף קטן (ב) יגדיר את השירותים שיינתנו לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ויכול שיהיה מסווג לפי דרכי טיפול, גיל האנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, אזור מגוריהם או מידת מוגבלותם השכלית–התפתחותית או כל סיווג אחר.
(ד)
ניתן צו כאמור, יקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שרי האוצר והפנים, את מידת השתתפותה של המדינה בקיום השירותים האמורים ובמימונם ואת התשלומים שהרשות המקומית תגבה בעד מתן שירותים אלה.
הודעה על אדם עם מוגבלות שכלית–
(א)
רופא או עובד של שירות סעד, בריאות או חינוך, שהיו סבורים כי אדם שעמו באו במגע בתחום עבודתם הוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, יודיע על כך לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או לרופא ששר הרווחה והשירותים החברתיים מינהו לכך והרופא יעביר את ההודעה לעובד סוציאלי כאמור.
(ב)
נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) מיד לנציג של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית.
סמכויות עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–
(א)
נודע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) על אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, בין על פי הודעה לפי סעיף 3 ובין בדרך אחרת, יבדוק את הענין; לצורך בדיקתו יהיה העובד הסוציאלי רשאי –
(1)
לבקש ידיעות הנוגעות לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית מכל אדם שיכול, לדעת העובד הסוציאלי, לעזור לו במילוי תפקידיו לפי חוק זה, והנשאל ישיב לו תשובות כנות ומלאות, זולת תשובה העלולה להפלילו;
(2)
להיכנס, על פי צו של בית המשפט, לכל מקום שבו נמצא האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או שיש לעובד הסוציאלי יסוד להניח שהאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית נמצא שם.
(ב)
לאחר בדיקה כאמור, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) להביא את עניינו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון.
פנייה לוועדת אבחון [תיקון: תשפ״ב]
ועדת אבחון [תיקון: תשע״א, תשע״ז]
(א)
שר הרווחה והשירותים החברתיים יקים ועדות אבחון ויקבע את אזורי פעולתן.
(ב)
ועדת אבחון תהיה של חמישה: עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), פסיכולוג ומחנך, שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, ורופא פסיכיאטר ורופא מומחה למחלות ילדים או רופא אחר, שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הבריאות.
סמכויות ועדת אבחון [תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב]
ועדת אבחון רשאית –
(1)
להזמין את האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, את נציגו ואנשים אחרים שיש להם, לדעת הועדה, ידיעות הנוגעות לאותו אדם ולהציג להם שאלות;
(2)
להורות כי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ייבדק בדיקות רפואיות ובדיקות בדבר כשרו השכלי;
(3)
להורות לעובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) שערך את הבדיקה כאמור בסעיף 4 שיגיש לה תסקיר על בדיקתו או שיערוך בדיקות נוספות כפי שתמצא לנחוץ.
החלטת ועדת אבחון [תיקון: תשע״ז, תשפ״ב]
(א)
מצאה ועדת אבחון כי אדם שעניינו הובא בפניה הוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, תחליט, לאחר שנתנה לו, לנציגו, לגורם המטפל ולעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, על דרכי הטיפול בו.
(ב)
בקביעת דרכי הטיפול תתחשב ועדת האבחון בדתו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ובכל משאלה סבירה שלו ושל נציגו ותתן את דעתה למידה שבה האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית עלול לסכן את עצמו או את הזולת.
(ג)
ועדת אבחון תמסור לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, לנציגו, לגורם המטפל או לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, הודעה בכתב בדבר החלטתה ובדבר זכותם לערור עליה כאמור בסעיף 8.
(ד)
החליטה ועדת האבחון, במסגרת החלטתה בעניין דרכי טיפול כאמור בסעיף קטן (ג), על מתן שירותי רווחה לפי חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, יינתנו שירותי הרווחה כאמור לפי הוראות פרק ו׳ לחוק האמור; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מיתר סמכויותיה של ועדת האבחון לפי חוק זה.
הזכות לסידור חוץ ביתי ולסידור יומי לשירותי רווחה [תיקון: תש״ס, תשע״ז, תשפ״ב]
(א)
(בוטל).
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע את שיעור השתתפותו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או של מי שחייב במזונותיו לפי סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי״ט–1959, ובמידת חיובו, בהוצאות שירותי הרווחה שיינתנו לו, הכל על פי כללים ובשיעורים שיקבע שר העבודה והרווחה דרך כלל או לסוגים.
(ה)
רשות מקומית שבתחום שיפוטה מתגורר אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית כאמור בסעיף קטן (ג) תשתתף במימון העלות הכוללת של שירותי הרווחה שיינתנו לו, למעט שיעור ההשתתפות העצמית כאמור בסעיף קטן (ד), בשיעור של 25%; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע הוראות לענין קביעת מקום מגוריו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, וזאת בנוסף או במקום תקנות לפי חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958, שענינן קביעת מקום מגורים.
ערר [תיקון: תשע״ז, תשפ״ב]
תוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 7(ג), רשאי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, נציגו, הגורם המטפל ועובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, לערור על החלטת ועדת האבחון לפני ועדת ערר.
ועדות ערר [תיקון: תשע״א, תשע״ז]
(א)
שר הרווחה והשירותים החברתיים יקים ועדות ערר ויקבע את תחום שיפוטן.
(ב)
ועדת ערר תהיה של שלושה:
(1)
שופט או מי שכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שמינה לכך שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2)
עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים;
(3)
רופא פסיכיאטר שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הבריאות.
החלטת ועדת ערר [תיקון: תשע״ז, תשפ״ב]
לאחר שנתנה לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, לנציגו, לגורם המטפל ולעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, רשאית ועדת הערר –
(1)
לדחות את הערר;
(2)
לקבל את הערר ולקבוע כי האדם הנוגע בדבר אינו אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או כי אין צורך לקבוע לגביו דרכי טיפול לפי חוק זה;
(3)
לקבל את הערר ולהחזיר את הענין לועדת אבחון על מנת שתערוך בדיקות נוספות ותשוב ותקבע לפי תוצאותיהן את דרכי הטיפול.
אמצעי כפיה [תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב]
לא בא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון, או לא עבר בדיקות בהתאם להוראותיה כאמור בסעיף 6, או לא דאג האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או נציגו לביצוען של דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת אבחון, רשאי בית המשפט, על פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לצוות על נקיטת אמצעים – לרבות העמדת האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או החזקתו במעון – הדרושים, לדעת בית המשפט, להבטיח כי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית יובא לפני ועדת אבחון, שייבדק בהתאם להוראותיה או שיבוצעו דרכי הטיפול שעליהן החליטה הועדה.
הוצאה לפועל [תיקון: תשע״א, תשע״ז]
החלטת בית המשפט לפי סעיף 11 תוצא לפועל על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), זולת אם בית המשפט הורה אחרת.
הוצאות טיפול [תיקון: תשע״ז, תשפ״ב]
בית משפט רשאי לחייב את האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ואת נציגו – אם הוא חייב במזונות האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ובמידת חיובו – שישאו בהוצאות דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת האבחון, כולן או מקצתן.
ערעור [תיקון: תשל״ה]
החלטה של בית משפט לפי חוק זה, למעט לפי סעיפים 19א עד 19ט, ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי; בערעור על החלטה לפי סעיפים 11 או 12 ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד.
דיון מחודש [תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב]
(א)
לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב העובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) לשוב ולהביא את עניינו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון, ורשאים הוא, האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, נציגו והגורם המטפל, לעשות כן בכל עת.
(ב)
על ענין שהובא לפני ועדת אבחון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 6 עד 14, בשינויים המחוייבים.
אמצעי חירום [תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב]
(א)
היה עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) סבור כי נשקפת סכנה תכופה לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או לזולתו או שהאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא – אף לפני שעניינו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית הובא לפני ועדת אבחון ואף ללא הסכמת האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או נציגו – לנקוט כל האמצעים הדרושים, לדעת העובד הסוציאלי, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול, ובלבד שלא יוחזק אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של נציגו בלי אישור בית המשפט.
(ב)
עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) אשר נקט אמצעי חירום לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך מיד לבית המשפט, שיהיה רשאי לשנותם או לבטלם.
(ג)
מי שעשה מעשה, אגב טיפול רפואי או אחר באדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, על־פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) בתוקף סמכותו לפי סעיף זה, לא יהיה אחראי בנזיקים בשל כך בלבד שלא קיבל את הסכמתו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או נציגו.
סודיות [תיקון: תשע״א, תשע״ז]
הגיעה לידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או אדם אחר הממלא תפקיד לפי חוק זה ידיעה הנוגעת לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא אם הורשה לכך על ידי בית המשפט או אם יש צורך בכך לשם ביצוע כל חוק או לאדם שיש לו ענין מוצדק לקבל את הידיעה.
עונשין [תיקון: תשע״א, תשע״ז]
(א)
אלה דינם מאסר ששה חדשים:
(1)
המפריע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או לאדם אחר בביצוע תפקיד שהוטל עליו על פי חוק זה או על פי החלטת ועדת אבחון, ועדת ערר או בית משפט;
(2)
העובר על הוראות סעיף 17.
(ב)
אלה דינם קנס 500 לירות:
(1)
מי שאינו מוסר ההודעה לפי סעיף 3 כשהוא חייב לעשות כן;
(2)
מי שאינו מתייצב לפני ועדת אבחון או ועדת ערר כשהוזמן לעשות כן ומי שמסרב לענות לשאלות שהוצגו לו בועדות אלה;
(3)
אי־
חוק זה לא יחול על אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית הנמצא במאסר או במעצר חוקי, אלא כפי שנקבע בסעיפים 19א עד 19ט.
מעצר אדם עם מוגבלות שכלית–
ציווה בית משפט על מעצרו של אדם ושוכנע שהעצור הוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, יורה שיוחזק במעצר נפרד ככל האפשר או במעון נעול, זולת אם סבר שטובת העצור אינה מחייבת זאת, אולם לא יועבר עצור למעון נעול אלא לאחר גמר החקירה.
טיפול בנאשם לוקה בשכלו או שאינו בר עונשין [תיקון: תשל״ה]
הועמד אדם לדין פלילי ובית המשפט מצא, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו שלו, אחת מאלה:
(1)
שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת ליקוי בכשרו השכלי;
(2)
שהנאשם עשה את מעשה העבירה שהואשם בו, אך מחמת ליקוי בכשרו השכלי בשעת מעשה אין הוא בר עונשין,
יצווה בית המשפט שהנאשם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו, ויחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים.
טיפול בלוקה בשכלו שהורשע [תיקון: תשל״ה]
הורשע אדם ובית המשפט מצא שיש ליקוי בכשרו השכלי, רשאי הוא, במקום לגזור את דינו, לצוות שיובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו; החליט בית משפט כאמור, יחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים.
טיפול באדם עם מוגבלות שכלית–
נידון אדם למאסר ומצא בית המשפט שהוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, רשאי הוא, לפי בקשת האדם, בקשת נציגו או בקשת התובע, לצוות שישא מאסרו במעון נעול.
הוראות בדיקה [תיקון: תשל״ה]
כדי לאפשר לבית המשפט להכריע אם יש מקום ליתן צו לפי סעיפים 19א עד 19ד, רשאי הוא להורות, לפי בקשת בעל דין או מיזמתו שלו, שהאדם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתתן חוות דעתה על מצבו.
מעמד תובע [תיקון: תשל״ה]
בהליכים לפני ועדת אבחון לפי סעיפים 19ב או 19ג רשאי תובע להשמיע דברו לפי סעיף 7 ולערור לפי סעיף 8 על ההחלטה.
ערעור [תיקון: תשל״ה]
החלטת בית משפט לפי סעיפים 19א עד 19ה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.
ביצוע הצווים [תיקון: תשל״ה, תשע״א, תשע״ז]
צו לפי סעיפים 19א עד 19ה ישמש אסמכתה למשטרה להביא את האדם שעליו ניתן הצו בהתאם לצו, אלא שצו לפי סעיף 19ה לגבי אדם שאינו עצור או אסיר יבוצע בידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
משמורת [תיקון: תשל״ה]
עצור או אסיר שניתן עליו צו לפי סעיפים 19א, 19ד או 19ה יראוהו, בעת שהוא מוחזק במעון או במעון נעול או בעת שהוא נתון בבדיקה, כאילו הוא נמצא במשמורת כדין, ויחולו עליו הוראות סעיפים 18 ו־19 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1972, בשינויים המחוייבים.
שמירת דינים אחרים
אין חוק זה בא לגרוע מחוק לימוד חובה, תש״ט–1949, מחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953, ומחיובים לפי כל דין אחר.
ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–
(א)
שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה – השר) ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט תקנות בדבר סדרי דין.
(ב)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה בבתי משפט ובוועדות ערר.
(ג)
השר ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך כלל או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון.
נתקבל בכנסת ביום י״ח בסיון תשכ״ט (4 ביוני 1969).
- יגאל אלון
סגן ראש הממשלה
ממלא מקום ראש הממשלה - יוסף בורג
שר הסעד - שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.