העובד הסוציאלי של מסגרת שניתנים בה לאנשים עם מוגבלות שירותים המפורטים בפרט (1) לתוספת או שירותי פעילות יומית המפורטים בפרט (2) לתוספת, שאותו אדם מטופל בה;

(3)

גורם אחר שקבע השר בצו, לפי סעיף 39(ב);

”גורם מכיר“ – כאמור בסעיף 11, ולעניין אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית – גם ועדת אבחון;

”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של משרד הרווחה;

”ועדת אבחון“ – כמשמעותה בחוק הסעד;

”זכאי“ – תושב ישראל שבשל מוגבלותו הוכר בהליך הכרה לפי פרק ה׳ וזכאי לקבל שירותי רווחה לפי חוק זה;

”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”חוק מעונות יום שיקומיים“ – חוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000;

”חוק הסעד“ – חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969;

”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;

”חוק שירותי הסעד“ – חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958;

”חיים עצמאיים ואוטונומיים“ – חיים שמאפשרים לאדם לבחור את אורח חייו ולקבל החלטות באשר אליהם, ובכלל זה לבחור את מקום מגוריו בהתאם לאפשרויות הבחירה שיש לכל אדם, להשתתף בחברה ובקהילה ולנהל את חייו באוטונומיה ובעצמאות;

”מבקש הכרה“ – אדם המבקש להיות מוכר כזכאי;

”מוגבלות“ – אחת או יותר מהמוגבלויות שלהלן או מוגבלות אחרת שקבע השר בצו, לפי סעיף 39(א)(1), מתמשכת או שצפוי שתהיה מתמשכת, אשר בשלה מוגבל תפקודו של אדם באופן משמעותי בתחום חיים אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים:

(1)

אוטיזם; לעניין זה, ”אוטיזם“ – כהגדרתו במדריך ה־DSM או במדריך אבחון אחר שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות, אם קבע, אשר מתעדכנים מזמן לזמן, או בהוראות אחרות שקבע השר בתקנות לפי סעיף 39(א)(1); לעניין זה, ”מדריך ה־DSM“ – המדריך לסיווג ולאבחון הפרעות נפשיות של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorder), במהדורתו העדכנית ביותר;

(2)

מוגבלות שכלית–התפתחותית; לעניין זה, ”מוגבלות שכלית–התפתחותית“ – מוגבלות שכלית–התפתחותית לפי חוק הסעד;

(3)

מוגבלות קוגניטיבית–נוירופסיכולוגית, כפי שקבע השר לפי סעיף 39(א)(1);

(4)

מוגבלות מוטורית; לעניין זה, ”מוגבלות מוטורית“ –

(א)

לגבי מי שלא מלאו לו 18 שנים – לקות שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות והיא מזכה בגמלת ילד נכה לפי סעיף 222 לחוק הביטוח הלאומי, או לקות שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות שהשר קבע אותה בתקנות לפי סעיף 39(א)(1);

(ב)

לגבי מי שמלאו לו 18 שנים – לקות מוטורית או נוירולוגית שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות שקבע השר בתקנות לפי סעיף 39(א)(1) או שמתקיים בה אחד מאלה:

(1)

היא תסמונת נוירולוגית או לקות במערכת הלוקומוטורית, שנקבעה לגביה, לפי סימן ד׳ לפרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי, נכות רפואית צמיתה בשיעור של 40% לפחות;

(2)

היא לקות שאדם זכאי בשלה לקצבת שירותים מיוחדים לפי סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי או להטבה לפי הסכם לעניין גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק האמור;

(5)

מוגבלות ראייה; לעניין זה, ”מוגבלות ראייה“ – ירידה בחדות הראייה או צמצום בשדה הראייה, כפי שקבע השר לפי סעיף 39(א)(1);

(6)

מוגבלות שמיעה; לעניין זה, ”מוגבלות שמיעה“ – ירידה בשמיעה, כפי שקבע השר לפי סעיף 39(א)(1);

(7)

עיכוב התפתחותי – מוגבלות אשר בשלה לא הושגו אבני הדרך ההתפתחותיות, כולן או חלקן, כפי שקבע השר לפי סעיף 39(א)(1), ואובחנה עד גיל 6;

”מחלקה לשירותים חברתיים“ – כמשמעותה בחוק שירותי הסעד;

”משרד הרווחה“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי;

”נציג“ – אפוטרופוס או מי שיש בידו ייפוי כוח על פי דין;

”רמת תמיכה“ – כאמור בסעיף 6;

”שירותי רווחה“ – שירותי רווחה לפי חוק זה;

”תושב ישראל“ – מי שהוא תושב ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי;

”השר“ – שר הרווחה והביטחון החברתי.

פרק ב׳: מטרה ועקרונות

2.

מטרת החוק

מטרתו של חוק זה היא להסדיר ולעגן את זכותו של כל זכאי לקבל שירותי רווחה, תוך תמיכה בכל אלה:

(1)

זכותו לחיים עצמאיים ואוטונומיים וחירותו;

(2)

השתתפותו השוויונית והפעילה בחברה ובקהילה;

(3)

שמירה על זכויותיו וביטחונו האישי.

3.

עקרונות במתן שירותי רווחה לזכאים

(א)

שירותי רווחה יינתנו בתחומי חיים שונים לזכאי, לרבות למשפחתו בקשר לטיפול בו, בהתאם לעקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולעקרונות האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, לרבות בהתאם לעקרונות שלהלן, והכול בכפוף להוראות סעיף 4:

(1)

שירותי רווחה יינתנו תוך הקפדה על כבודו וחירותו של האדם הזכאי ושמירה על זכויותיו;

(2)

שירותי רווחה יינתנו כדי לקדם אפשרות בחירה בחיים עצמאיים ואוטונומיים של כל הזכאים בכל רמות התמיכה ושילובם בקהילה, בין השאר באמצעות צמצום הדרגתי של מגורי אנשים עם מוגבלות במסגרות מרובות דיירים ושל מספר הדיירים שמתגוררים בהן, ובאמצעות פיתוח שירותים בקהילה;

(3)

שירותי רווחה יינתנו על בסיס רצונותיו, בחירותיו, צרכיו, יכולותיו, גילו וכישוריו של הזכאי, ובשיתופו בהליך בחירת השירותים המתאימים לו על פי התחומים המנויים בתוספת, ובהתאם לרמת התמיכה שנקבעה לו, וכן יינתנו לשם שמירה על זכויותיו וביטחונו האישי;

(4)

שירותי רווחה יינתנו באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו של הזכאי.

(ב)

בסעיף זה, ”האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות“ – האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות שנחתמה ביום כ״ב בכסלו התשס״ז (13 בדצמבר 2006).

4.

מתן שירותי רווחה בכפוף למסגרת המימון

שירותי רווחה יינתנו בכפוף למסגרת המימון כאמור בפרק ט׳.

פרק ג׳: הזכות לשירותי רווחה

5.

הזכות לקבל שירותי רווחה ותחומיהם

(א)

לזכאי הזכות לקבל שירותי רווחה מותאמים לפי חוק זה, בהתאם למטרות ולעקרונות שבסעיפים 2 ו־3.

(ב)

שירותי רווחה כאמור בסעיף קטן (א) יינתנו לזכאי בתחומים המנויים בתוספת, לרבות שירותים ייעודיים לקטינים; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף על התחומים המנויים בתוספת או לגרוע מהם.

6.

רמות תמיכה

(א)

השר יקבע מדרג של רמות תמיכה שזכאים זקוקים להן, ואת היקף שירותי הרווחה לפי כל אחד מהתחומים המנויים בתוספת לפי המדרג.

(ב)

בקביעת המדרג של רמות התמיכה יובאו בחשבון טווח היכולות של הזכאים והיקף הסיוע הנדרש להם.

(ג)

בקביעת המדרג של רמות התמיכה יתייחס השר גם לריבוי מוגבלויות או שילוב של מוגבלות עם ליקוי או מחלה אחרים.

7.

מתן שירותי רווחה

שירותי רווחה יינתנו לזכאי על ידי רשות מקומית או על ידי משרד הרווחה, או מי מטעמם.

פרק ד׳: הליך האבחון

8.

גורם מאבחן

השר יקבע בתקנות איש מקצוע או צוות של אנשי מקצוע מהמפורטים להלן אשר יהיו מוסמכים לאבחן את קיומה של מוגבלות אצל אדם ולהעריך את רמת התמיכה שהוא זקוק לה, לפי סוג המוגבלות, וכן יקבע את תנאי כשירותם וניסיונם:

(1)

רופא;

(2)

פסיכולוג;

(3)

עובד סוציאלי;

(4)

איש חינוך;

(5)

עוסק במקצועות הבריאות כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008.

9.

דרכי האבחון והערכת רמת התמיכה

השר יקבע בתקנות תנאים לעניין ביצוע האבחון, כללים לעניין אופן הערכת רמת התמיכה של מבקש הכרה, או של זכאי שיש לאבחנו או להעריך את רמת התמיכה שלו לפי חוק זה.

10.

מסירת תוצאות האבחון והערכת רמת התמיכה

(א)

הגורם המאבחן ימסור למבקש הכרה, לזכאי, לנציגם או לגורם המטפל בכפוף להסכמתו של מבקש ההכרה או הזכאי או של נציגו, את תוצאות האבחון ואת תוצאות הערכת רמת התמיכה, אם נערכה.

(ב)

אבחון או הערכת תמיכה שערך גורם מאבחן בהתאם להוראות לפי סעיף 9, ייחשבו אבחון או הערכת רמת תמיכה לעניין חוק זה.

פרק ה׳: הליך ההכרה

11.

גורם מכיר

(א)

גורם מכיר יהיה איש מקצוע או צוות של אנשי מקצוע, שמתקיימים בו התנאים שקבע השר בתקנות, ובכלל זה לעניין כשירות וניסיון מקצועי נדרש בתחום המוגבלויות, ובלבד שהשר הסמיך אותו כגורם מכיר לעניין זה.

(ב)

השר רשאי לקבוע כי גורם שנתונה לו סמכות לפי דין יהיה גורם מכיר, אף אם לא מתקיימים בו התנאים שקבע לפי סעיף קטן (א).

12.

התנאים להכרה

השר יקבע בתקנות את התנאים להכרה באדם כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהוא זקוק לה.

13.

הליך ההכרה

(א)

אחד הגורמים שלהלן ימסור לגורם המכיר את תוצאות האבחון והערכת רמת התמיכה האמורות בסעיף 10:

(1)

הזכאי או מבקש ההכרה, או נציגם;

(2)

הגורם המאבחן, ובלבד שניתנה לכך הסכמתו של הזכאי או מבקש ההכרה, או נציגם;

(3)

הגורם המטפל, אם ישנו, ובלבד שניתנה לכך הסכמתו של הזכאי או המבקש ההכרה, או נציגם.

(ב)

זכאי או מבקש הכרה רשאי לטעון, בעצמו, באמצעות נציגו או באמצעות הגורם המטפל, את טיעוניו לפני הגורם המכיר וכן למסור לגורם המכיר כל מידע, לפני שיקבל החלטה בעניינו.

14.

החלטת גורם מכיר

הגורם המכיר רשאי להכיר באדם שעניינו הובא לפניו כזכאי, וכן לקבוע, בשיתוף עם אותו אדם אם האדם חפץ בשיתופו, את רמת התמיכה שהוא זקוק לה, על סמך תוצאות האבחון והערכת רמת התמיכה האמורות בסעיף 10, וכל טיעון וחומר נוסף שהזכאי או מבקש ההכרה, נציגם או הגורם המטפל הביא לפניו.

15.

בחינה מחודשת בידי הגורם המכיר

(א)

הזכאי, מבקש ההכרה או נציגם, או הגורם המטפל בהסכמת אותו אדם, רשאי להגיש בקשה מנומקת לגורם המכיר שעניינו הובא לפניו לשם בחינה מחודשת של החלטותיו בנוגע לאותו אדם.

(ב)

הגורם המכיר רשאי לערוך בחינה מחודשת של החלטתו בהתאם לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) או מיוזמתו.

(ג)

הגורם המכיר יקבל את החלטתו בבחינה המחודשת לאחר שנתן לזכאי או למבקש ההכרה שעניינו הובא לפניו, או לנציגם, או לגורם המטפל בהסכמת אותו אדם, הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו לפניו ולמסור לו כל חומר מטעמו.

(ד)

בהחלטתו בבחינה המחודשת רשאי הגורם המכיר לאשר את החלטתו, לשנותה או לבטלה.

16.

החזרת עניין לגורם מאבחן והוראה להשלמת מידע

סבר הגורם המכיר כי כדי לקבל את החלטתו כאמור בסעיפים 14 ו־15 נדרש מידע נוסף, רשאי הוא –

(1)

להחזיר את העניין לגורם המאבחן או לגורם מאבחן אחר, כדי שיערוך בדיקות נוספות וישוב ויקבע לפי תוצאותיהן את האבחון או את הערכת רמת התמיכה;

(2)

להורות לזכאי או למבקש ההכרה, לנציגם או לגורם המטפל, על השלמת מידע ומסמכים.

17.

מסירת החלטת הגורם המכיר

החלטת הגורם המכיר לפי סעיפים 14, 15 ו־16 תהיה מנומקת והוא ימסור אותה לזכאי או למבקש ההכרה, לנציגם או לגורם המטפל, בסמוך למועד קבלת ההחלטה.

פרק ו׳: שירותי רווחה מותאמים

18.

זכאות לשירותי רווחה מותאמים

אדם שהוכר כזכאי יהיה זכאי לשירותי רווחה שהותאמו לו לפי סעיף 19, במסגרת היקף רמת התמיכה שנקבעה לו ובהתאם למטרות ולעקרונות האמורים בסעיפים 2 ו־3 ובכפוף למסגרת המימון כאמור בפרק ט׳ (בפרק זה – שירותי רווחה מותאמים).

19.

תוכנית מענים אישית או הסדר אחר

(א)

שירותי רווחה מותאמים יינתנו לזכאי לפי תוכנית מענים אישית או לפי הסדר אחר שקבע השר שהזכאי רשאי לבחור, והכול בהתאם להוראות שקבע השר.

(ב)

שירותי רווחה מותאמים שייכללו בתוכנית המענים האישית או בהסדר האחר יאושרו בידי משרד הרווחה או בידי מחלקה לשירותים חברתיים, כפי שקבע השר.

(ג)

בסעיף זה, ”תוכנית מענים אישית“ – תוכנית שמגבש זכאי, ואם יש לו נציג – גם עם נציגו, ולפי בחירתו – גם עם הגורם המטפל או עם נציג משרד הרווחה, שבה ייקבעו שירותי הרווחה המותאמים שזכותו של הזכאי לקבל לפי סעיף 18.

פרק ז׳: ערר

20.

ערר של זכאי או מבקש הכרה

זכאי או מבקש הכרה הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גורם מכיר לפי הוראות פרק ה׳ או מהחלטה של משרד הרווחה או המחלקה לשירותים חברתיים בעניין אישור שירותים מותאמים לפי סעיף 19(ב), או נציגם, רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר לפי הוראות חוק שירותי הסעד, ויחולו לעניין זה הוראות לפי חוק שירותי הסעד, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

במקום העובד הסוציאלי האמור בסעיף 2(ה)(3) לחוק שירותי הסעד, רשאי השר למנות איש מקצוע שהוא בעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום המוגבלויות, שאינו עובד משרד הרווחה ואינו עובד רשות מקומית;

(2)

על אף האמור בסעיף 2(ז) ו־(ח) לחוק שירותי הסעד, בערר לפי סעיף זה, ועדת הערר מוסמכת לאשר את ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה, או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שהחליט;

(3)

נוסף על הוראות סעיף 2 לחוק שירותי הסעד, הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף 28(ד) ו־(ה) לחוק בתי דין מינהליים, יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים, לעניין ערר ולעניין ועדת הערר כאמור בסעיף זה; ואולם, על אף האמור בסעיף 2(ה1) לחוק שירותי הסעד וסעיף 26(ג) לחוק בתי דין מינהליים, ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, גם אם ביקש העורר או נציגו לטעון בעל פה, אם מצאה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר.

פרק ח׳: פיקוח

21.

הסמכת מפקחים וסמכויותיהם

השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, בידי כל אחד מאלה:

(1)

גורם מאבחן הנותן שירותי אבחון למשרד הרווחה;

(2)

גורם מכיר;

(3)

גורם מטפל;

(4)

נותני שירותי רווחה בתחומים המנויים בתוספת.

22.

תנאים להסמכת מפקח

למפקח כאמור בסעיף 21 יוסמך מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1)

הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר, לתפקיד הפיקוח שיוטל עליו;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

23.

הודעה ברשומות

הודעה על מינוי מפקח לפי פרק זה תפורסם ברשומות.

24.

סמכויות פיקוח

לשם ביצוע תפקידיו לפי פרק זה רשאי מפקח –

(1)

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו ידיעה ומסמכים שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

(3)

לדרוש בכתב ממי שמספק שירותי רווחה מכוח חוק זה, לתקן ליקויים שמצא, באופן ובזמן שהורה בדרישה ולהמציא אישורים על כך כפי שידרוש;

(4)

להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח שהוא מספק שירותי רווחה, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, למעט מעון לפי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, אלא על פי צו של בית משפט.

25.

זיהוי מפקח

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)

יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

26.

סמכויות פיקוח של משרד הרווחה

אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח הנתונות למשרד הרווחה לפי כל דין, לרבות לפי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, וחוק מעונות יום שיקומיים.

פרק ט׳: מימון שירותי רווחה

27.

הגדרות – פרק ט׳

בפרק זה –

”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”חוק תקציב שנתי“ – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב;

”תקופה ראשונה“ – התקופה שמיום תחילתה של שנת הכספים 2024 ועד לתום שנת הכספים שבה נקבעה בחוק התקציב השנתי התוספת התקציבית המרבית הקבועה בסעיף 28(1)(א)(1);

”תקופה שנייה“ – התקופה שתחילתה בתום התקופה הראשונה ואילך;

”תקציב הבסיס“ – תקציב משרד הרווחה למתן שירותי רווחה שנקבע בחוק התקציב השנתי לשנת הכספים 2022, התשפ״ב–2021;

”תקציב קובע“ – תקציב הבסיס בצירוף התוספת התקציבית המרבית הקבועה בסעיף 28(1)(א)(1);

”תקציב למתן שירותי רווחה“ – הסכומים הקבועים בחוק תקציב שנתי בסעיף תקציב משרד הרווחה המיועדים למתן שירותי רווחה לזכאים שעוגנו לפי הוראות חוק זה ואינם מעוגנים בחקיקה ובהסדרים אחרים, לרבות שירותים כאמור בעבור תושבי ישראל באזור, לפי הסדר שנקבע בדין האזור;

”תקציב למתן שירותי רווחה בשנה קודמת“ – תקציב למתן שירותי רווחה בשנת הכספים הקודמת לשנת הכספים שלגביה נקבע התקציב;

”שינויים בתקציב“ – שינויים שנעשו לפי סעיף 11 לחוק יסודות התקציב, בתקציב למתן שירותי רווחה בשנה קודמת.

28.

מסגרת המימון של שירותי הרווחה

סך הסכומים שיתוקצבו בחוק תקציב שנתי למימון העלויות הכרוכות במתן שירותי רווחה לפי חוק זה ולפי הסדר שנקבע בדין האזור למתן שירותי רווחה בעבור תושבי ישראל, יהיה כלהלן וייקבע בסעיף תקציב משרד הרווחה:

(1)

תקציב למתן שירותי רווחה אשר ייקבע לפי הוראות אלה:

(א)

בתקופה הראשונה – התקציב השנתי יהיה בסכום של תקציב הבסיס בתוספת שני אלה:

(1)

תוספת תקציבית של 430 מיליון שקלים חדשים מדי שנה ועד לתוספת תקציבית מרבית בסך של 2.15 מיליארד שקלים חדשים;

(2)

אם הסכימו לכך השר ושר האוצר – שינויים בתקציב;

(ב)

בתקופה השנייה – התקציב השנתי יהיה בסכום של תקציב למתן שירותי רווחה בשנה קודמת, בתוספת שני אלה:

(1)

תוספת תקציבית של מכפלת התקציב הקובע במקדם הגידול הדמוגרפי; לעניין זה, ”מקדם גידול דמוגרפי“ – 3%, אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי, בצו, לעדכן את מקדם הגידול הדמוגרפי;

(2)

אם הסכימו לכך השר ושר האוצר – שינויים בתקציב;

(2)

הסכומים הקבועים בחוק תקציב שנתי שמקורם בהשתתפות של רשות מקומית, לרבות רשות מקומית באזור, במימון שירותי הרווחה שיינתנו לזכאים, בהתאם לשיעור השתתפות הנוהג ביום פרסומו של חוק זה ובהתאם להוראות לפי חוק שירותי הסעד, לרבות בעניין נשיאה בהוצאות וקביעת מקום מגוריו של האדם;

(3)

סכומים נוספים, אם ייקבעו בחוק תקציב שנתי.

29.

עדכון תקציב למתן שירותי רווחה

השר, בהסכמת שר האוצר, יעדכן החל בתקופה השנייה ואילך את התקציב למתן שירותי רווחה בחוק תקציב שנתי, אם התקיימו שינויים הכרוכים בעלות השירותים, ובהתאם למרכיבי העלות של שירותים אלה.

30.

יתרת תקציב

(א)

בסעיף זה, ”תוספת תקציבית“ – כל אחד מאלה:

(1)

תוספת תקציבית של 430 מיליון שקלים חדשים מדי שנה לפי הוראות סעיף 28(1)(א)(1);

(2)

מכפלת התקציב הקובע במקדם הגידול הדמוגרפי לפי הוראות סעיף 28(1)(ב)(1).

(ב)

על אף האמור בפרק זה, נותרה בתום שנת כספים מסוימת (בסעיף זה – שנת הבסיס) תוספת תקציבית שלא מומשה (בסעיף זה – יתרת תקציב), יחולו הוראות אלה:

(1)

יתרת התקציב תופחת מהתוספות התקציביות הקבועות לשנת הכספים שלאחר שנת הבסיס (בסעיף זה – השנה העוקבת) ועד לשנת הכספים שבה תיווסף היתרה כאמור בפסקה (2);

(2)

החל מהשנה העוקבת, אם בשנת כספים מסוימת מומש במלואו התקציב למתן שירותי רווחה, תיווסף יתרת התקציב של שנת הבסיס לתקציב השנתי של שנת הכספים שלאחריה.

31.

ייעוד התוספת התקציבית

(א)

רוב התוספת התקציבית האמורה בסעיף 28(1)(א)(1) ייועד לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילה, לרבות באמצעות שירותים תומכי חיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה.

(ב)

חלק מהתוספת התקציבית האמורה בסעיף 28(1)(א)(1) ייועד גם עבור הגדלת כוח האדם ברשויות המקומיות לשם יישום הוראות חוק זה.

32.

שמירת דינים – חוק יסודות התקציב

אין בהוראות פרק זה כדי לגבור על חוק יסודות התקציב.

פרק י׳: הוראות שונות

33.

סודיות

אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט או החלטה של ועדת אבחון.

34.

הסכמה, שמיעת עמדה והשתתפות בתהליך

נדרשה לפי הוראות חוק זה הסכמה של זכאי או של מבקש הכרה, שמיעת עמדתו או השתתפותו בתהליך, ויש לו נציג, אך הוא מסוגל להסכים, להביע את עמדתו או להשתתף בתהליך בעצמו, יראו את הדרישה כאמור כמחייבת גם את ההסכמה, שמיעת העמדה או ההשתתפות בתהליך של הזכאי או של מבקש ההכרה, עצמו.

35.

מידע על זכויות

המנהל הכללי של משרד הרווחה או מי מטעמו יפרסם מידע זמין ונגיש לציבור בכל הנוגע לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לקבלת שירותי רווחה לפי חוק זה ולעניין דרכי הגשת תלונות למשרד הרווחה לעניין יישום חוק זה.

36.

שירותי רווחה ניסיוניים

השר, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לאשר הפעלת שירותי רווחה על בסיס ניסיוני לבחינת תועלתם, ובלבד שעלות הפעלתם הכוללת לא תעלה על 5% מהתקציב למתן שירותי הרווחה כהגדרתו בסעיף 27.

37.

שמירת דינים ושמירת זכויות

(א)

הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ואין בהן כדי לגרוע מזכויות הנתונות לאדם עם מוגבלות לפי כל דין אחר, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ההכרה באדם כזכאי וזכאותו לשירותי רווחה לפי חוק זה לא יישללו מחמת היותו אדם זכאי לשיקום לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000.

38.

מעון יום שיקומי

שירות רווחה של מעון יום שיקומי שזכאי לקבל פעוט עם מוגבלות לפי חוק מעונות יום שיקומיים, יינתן לפי חוק מעונות יום שיקומיים בלבד, ולא לפי חוק זה; לעניין זה, ”פעוט עם מוגבלות“ – כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים.

39.

ביצוע ותקנות

(א)

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו וכן בעניינים אלה:

(1)

הגדרת סוגי המוגבלויות כאמור בהגדרה ”מוגבלות“ שבסעיף 1, וכן הגבלות לעניין הכרה במוגבלות לרבות לפי מאפיינים שונים;

(2)

מדרג רמות התמיכה לזכאים;

(3)

היקף שירותי הרווחה בכל אחד מהתחומים שבתוספת לכל רמת תמיכה כאמור בסעיף 6; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו בהסכמת שר האוצר;

(4)

קביעת הגורם המאבחן לכל סוג של מוגבלות, כשירותו וניסיונו, תנאים לעניין ביצוע האבחון וכללים לעניין אופן ההערכה של רמת התמיכה, כאמור בפרק ד׳;

(5)

קביעת הגורם המכיר לכל סוג של מוגבלות, כשירותו וניסיונו, תהליך קבלת החלטותיו של הגורם, ובחינה מחודשת של החלטות אלה, כאמור בפרק ה׳ וכן אפשרות של מתן סיוע אישי לזכאי בתהליך קביעת רמת התמיכה שהוא זכאי לה;

(6)

קביעת שירותי רווחה מותאמים לזכאי, ואופן ההכנה של תוכנית מענים אישית או הסדר אחר לבחירת שירותי הרווחה, כאמור בפרק ו׳;

(7)

אופן ההגשה של בקשה להכרה כזכאי והטיפול בה.

(ב)

השר רשאי לקבוע, בצו, גורם מטפל לפי פסקה (3) להגדרה ”גורם מטפל“.

(ג)

השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, בצו, כי שירותי רווחה בתחומים המנויים בתוספת, כולם או חלקם, יינתנו לזכאים, כולם או חלקם, באמצעות תקצוב אישי; לעניין זה, ”תקצוב אישי“ – שיטה למתן שירותי רווחה הנעשית במסגרת תקציבית אישית.

(ד)

תקנות וצווים לפי חוק זה יותקנו באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כהגדרתה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.

פרק י״א: תיקונים עקיפים

40.

הנוסח שולב בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969.

41.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.

פרק י״ב: תחילה, תחולה, תקנות ראשונות והוראות מעבר

42.

תחילה ותקנות ראשונות

תחילתו של חוק זה 18 חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); תקנות ראשונות בעניינים המנויים בסעיף 39(א) יותקנו עד יום התחילה.

43.

תחולה הדרגתית

(א)

בחמש השנים שמיום התחילה, יינתנו שירותי רווחה בהדרגה לפי צווים שקבע השר בהסכמת שר האוצר.

(ב)

צו ראשון לפי סעיף קטן (א) ייקבע עד יום התחילה לפי עקרונות סעיף 3, ובהתאם למאפיין של גיל הזכאי לקבל את שירותי הרווחה ובלא תלות בסוג המוגבלות.

44.

הוראות מעבר

(א)

אדם שמשרד הרווחה או מי מטעמו החליט לגביו, בהליך הכרה, שהוא אדם עם מוגבלות לפני יום התחילה, יראו אותו כזכאי לעניין הוראות חוק זה מיום התחילה ואילך.

(ב)

אדם שפנה לפני יום התחילה לאבחון, יימשך ביצוע האבחון במקום ומהשלב שבו החל, ויראו אבחון כאמור כאבחון שנעשה על פי הוראות פרק ד׳; נקבע באבחון כאמור כי האדם הוא אדם עם מוגבלות, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א).

(ג)

כל עוד לא נקבעה לאדם שחלות עליו הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), רמת התמיכה שהוא זקוק לה לפי הוראות סעיף 6, לא תיפגע זכותו לשירותי רווחה שניתנו לו או שהיה ניתן לתת לו ערב יום התחילה, ולא יהיה בכך כדי למנוע מלתת לו שירותים נוספים מתוך שירותי הרווחה הניתנים לזכאים באותה העת במקום מגוריו.

(ד)

עד יום התחילה יגבש השר תוכנית למעבר של אנשים עם מוגבלות לקהילה ולצמצום הדרגתי של מגורי אנשים עם מוגבלות במסגרות מרובות דיירים ושל מספר הדיירים שמתגוררים בהן.

45.

דיווח לכנסת

(א)

השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ב־1 במרס בכל שנה לגבי השנה שקדמה לה, על כל אלה:

(1)

החל משנת 2024 – יישום התוכנית למעבר של אנשים עם מוגבלות לקהילה ולצמצום הדרגתי של מגורי אנשים עם מוגבלות במסגרות מרובות דיירים ושל מספר הדיירים שמתגוררים בהן, לרבות ייעוד התקציב לעניין זה;

(2)

מספר האנשים עם מוגבלות שקיבלו שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים לפי חוק זה;

(3)

פיתוח שירותים בקהילה וכן יוזמות לשירותים ניסיוניים, ופעולות לשיפור שירותים קיימים ולגיוון סוגי השירותים.

(ב)

שר האוצר ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ב־1 במרס בכל שנה לגבי השנה שקדמה לה, על התקציבים המשמשים למתן שירותי הרווחה לפי חוק זה ופירוט התוכניות בחוק תקציב שנתי והביצוע התקציבי שלהן; בסעיף זה, ”תוכנית“ – כהגדרתה בחוק תקציב שנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב.

תוספת

(סעיף 5)

התחומים של שירותי הרווחה

(1)

שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים ושירותי דיור טיפולי–שיקומי;

(2)

שירותי פעילות יומית, לרבות שירותי שיקום באמצעות תעסוקה ועיסוק מותאמים;

(3)

שירותי בריאות הניתנים במסגרת שירותי דיור טיפוליים–שיקומיים או במסגרת שירותי פעילות יומית לשם השילוב במסגרת כאמור;

(4)

שירותי הסעה לפעילות יומית כאמור בפסקה (2), לרבות ליווי בהסעה;

(5)

תוכניות מעבר ממערכת החינוך למערכת שירותי הרווחה;

(6)

שירותי תמיכה לשם שילוב מותאם בשירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017, או בצבא הגנה לישראל;

(7)

שירותי פנאי;

(8)

שירותי ליווי אישי או סיוע אישי, לרבות לתמיכה בחיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה;

(9)

שירותי ייעוץ, הדרכה ושירותים נוספים למשפחתו של זכאי, לרבות נופשונים ושירותים בשעת משבר;

(10)

שירותי ייעוץ, הדרכה ושירותים נוספים להורה שהוא עצמו אדם עם מוגבלות;

(11)

שירותים להגברת ההשתלבות של זכאי בחברה, ובין השאר שירותים בעניינים אלה: שירותי מידע, ייעוץ ותמיכה, שירותי הנגשה אישיים, שירותים להקניית מיומנויות תפקודיות בנושאים שונים, שירותי הכוונה וטיפול, לרבות בתחום החברתי–המיני, ושירותי הדרכה ואימון בתחום הטכנולוגי, לרבות סיוע ברכישת אמצעים טכנולוגיים.

התקבל בכנסת ביום כ״ח בסיוון התשפ״ב (27 ביוני 2022).

יאיר לפיד
ראש הממשלה
מאיר כהן
שר הרווחה והביטחון החברתי
יצחק הרצוג
נשיא המדינה
מיקי לוי
יושב ראש הכנסת

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.