ביאור:משנה כלאים פרק ד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
- מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
- נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
- נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
- קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
- טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין
משנה מבוארת למסכת כלאים: א ב ג ד ה ו ז ח ט
----
כלאי הכרם - הגדרות
[עריכה]חטיבה I: קרחת, מחול וגדר בכרם
[עריכה]|
"עבודת הכרם" היא ארבע אמות ממנה, וראו לקמן ו, א, וכן שביעית א, ה. בתוספתא ג, א, מוסיפים שבקצה קרחת הכרם נשארו לפחות חמש גפנים. הכרם הוא משל לעם ישראל, ראו ישעיהו ה ז. דיני ההרחקה הקיצוניים בין הכרם לבין שאר מיני התבואה רומזים להרחקה בין ישראל לעמים אחרים. הביטוי "כרם שחרב" מעלה אסוציאציה לחורבן ארץ ישראל. גם לביטוי "מחול הכרם" יש אסוציאציה למחולות בכרמים, המתוארים בתענית ד, ח. המשנה עוברת מחורבן למחול, בדומה לסדר הדברים בתענית שם, ובדומה למעבר מט' באב לט"ו בו. האם חוללו הבנות בין הכרם לגדר או בין הכרמים? האם היתה גדר ליד המחולות הללו? |
(א) קרחת הכרם - בית שמאי אומרים: עשרים וארבע אמות.
- ובית הלל אומרים: שש עשרה אמה.
מחול הכרם - בית שמאי אומרים: שש עשרה אמה.
- ובית הלל אומרים: שתים עשרה אמה.
ואיזו היא "קרחת הכרם"? - כרם שחרב מאמצעו.
- אם אין שם שש עשרה אמה על 16 אמה, לפי דעת בית הלל - לא יביא זרע לשם
היו שם שש עשרה אמה - נותנין לה עבודתה ארבע אמות מכל צד, וזורע את המותר שמונה אמות באמצע:
(ב) איזה הוא "מחול הכרם"? - בין כרם לגדר.
- אם אין שם שתים עשרה אמה - לא יביא זרע לשם
היו שם שתים עשרה אמה - נותנין לו עבודתו ארבע אמות מצד הכרם, וזורע את המותר שמונה אמות מצד הגדר:
|
ר' יהודה מיקל, ובמקרה שיש גדר הוא מסתפק ברווח שבינה לבין הכרם, ובשאר ניתן לזרוע; וראו תוספתא ג, ג. אם אין גדר, אבל ניכר שמדובר בשני כרמים שונים - הוא דורש 12 אמה, ולדעת תנא קמא במקרה כזה צריך 16 אמה, כדין קרחת הכרם. לגבי החריץ - ראו גם ערובין ז, ג. דין החריץ כדין הגדר, ושניהם צריכים להיות באורך 10 טפחים לפחות, אבל החריץ צריך גם להיות ברוחב 4 טפחים והגדר יכולה להיות ברוחב כלשהו. |
(ג) רבי יהודה אומר: אין זה אלא "גדר הכרם".
- ואיזה הוא "מחול הכרם"? - בין שני הכרמים.
- ואיזה הוא "גדר"? - שהוא גבוה עשרה טפחים.
- ו"חריץ"? - שהוא עמוק עשרה, ורחב ארבעה:
|
אם יש מחיצה מקנים - דינה כגדר, אבל בה מחמירים ודורשים שלא תהיה בה פרצה של שלושה טפחים! - וראו הקלות בעניין בתוספתא ד, ב. לגבי המרחק הנ"ל בין הקנים במחיצה, ראו סוכה א, ט. לגבי גודל הפירצה המותרת בגדר, ראו עירובין א, ח. |
(ד) מחיצת הקנים: אם אין בין קנה לחברו שלושה טפחים כדי שיכנס הגדי - הרי זו כמחיצה.
- וגדר שנפרץ, עד עשר אמות - הרי הוא כפתח, וניתן לזרוע כאילו יש גדר. יתר מכן - כנגד הפירצה אסור.
- נפרצו בו פרצות הרבה, אם העומד מרובה על הפרוץ - מותר.
- ואם הפרוץ מרובה על העומד - כנגד הפירצה אסור:
חטיבה II: מהו כרם?
[עריכה]|
כיוון שבית שמאי מחמירים בהגדרת הכרם, הם מקילים בהחלת האיסור על הכלאים. וראו עדויות ה, ב. היו שהחלו את הגדרת הכרם הזו גם על דין כרם רבעי, ראו תוספתא מע"ש ה, י. |
(ה) הנוטע שורה של חמש גפנים, בית שמאי אומרים: כרם.
- ובית הלל אומרים: אינו "כרם", עד שיהו שם שתי שורות.
לפיכך, הזורע ארבע אמות שיעור "עבודת הכרם" שבכרם רגיל, בית שמאי אומרים: קידש אסר פירות שורה אחת.
- ובית הלל אומרים: קידש שתי שורות:
|
ראו תוספתא ג, ד-ה, שהזנב הוא בהמשך אחת השורות. |
- שתים כנגד שתים ואחת בינתים בין השתים, או שתים כנגד שתים ואחת באמצע בין הארבע - אינו "כרם"
- עד שיהו שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב:
|
משנה זו היא כדעת בית הלל, ומתארת מקרים שבהם שתי שורות של גפנים מצטרפות ל"כרם" אחד. השוו לדיון על הפרדת השדות לעניין כלאי זרעים לעיל ב, ח. ב פאה ב, ג ישנו דיון דומה לגבי שני שדות תבואה המצטרפים לשדה אחד לעניין הפרשת פאה. |
(ז) הנוטע שורה אחת של גפנים בתוך שלו, ושורה אחת בתוך של חברו,
- ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע, וגדר שהוא נמוך מעשרה טפחים,
- הרי אלו מצטרפות נחשבות לשתי שורות, שהן כרם גם לדעת בית הלל.
- גבוה הגדר מעשרה טפחים - אינן מצטרפות.
- רבי יהודה אומר: אם ערסן הגפנים על הדליה משותפת מלמעלה - הרי אלו מצטרפות:
|
אם יש שמונה אמות בין שורה לחברתה, הגפנים אינן נחשבות "כרם" אלא "גפן יחידית", ומספיק להשאיר ששה טפחים (או שלושה), ראו לקמן ו, א. אבל אם יש שלוש שורות ומעלה - המרחק בין השורות שיתיר זריעה הוא 16 אמה, כדין קרחת הכרם, לעיל משנה א. לדעת ר' אליעזר בן יעקב אם היו בעבר שלוש שורות ומעלה הדין הוא של כרם - גם אם היום יש רק שתי שורות. |
(ח) הנוטע שתי שורות, אם אין ביניהן שמונה אמות - לא יביא זרע לשם.
- היו שלוש, אם אין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה - לא יביא זרע לשם.
רבי אליעזר בן יעקב אומר משום חנינא בן חכינאי:
- אפילו חרבה האמצעית, ואין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה - לא יביא זרע לשם
- שאילו למרות שאילו… מתחילה נטען - הרי זה מותר בשמונה אמות:
(ט) הנוטע את כרמו על שש עשרה (אמה) שש עשרה אמה - מותר להביא זרע לשם.
- אמר רבי יהודה: מעשה בצלמון, באחד שנטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה,
- והיה הופך שער ענפי הגפנים שתי שורות לצד אחד, וזורע את הניר
|
לגבי בעל המטע בצלמון - השוו לעיל ג, ה. ר' מאיר ור' שמעון חולקים על משניות ח-ט, ולדעתם גם כרם בעל שורות רבות שמרוחקות זו מזו 8 אמות אינו כרם. |
- ובשנה אחרת - היה הופך את השער למקום אחר, וזורע את הבור
- ובא מעשה לפני חכמים - והתירו.
רבי מאיר ורבי שמעון אומרים: הנוטע את כרמו על שמונה [שמונה] אמות - מותר: