משנה כלאים ט
כלאים פרק ט', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק תשיעי ("אין אסור") · >>
פרקי מסכת כלאים: א ב ג ד ה ו ז ח ט
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
אין אסור משום כלאים אלא צמר ופשתים.
ואינו מטמא בנגעים אלא צמר ופשתים.
אין הכהנים לובשין לשמש בבית המקדש אלא צמר ופשתים .
צמר גמלים וצמר רחלים שטרפן זה בזה, אם רוב מן הגמלים, מותר, ואם רוב מן הרחלים, אסור. מחצה למחצה, אסור.
וכן הפשתן והקנבוס שטרפן זה בזה.
משנה ב
השיריים והכלך אין בהם משום כלאים, אבל אסורים מפני מראית העין.
הכרים והכסתות אין בהם משום כלאים, ובלבד שלא יהיה בשרו נוגע בהן .
אין עראי לכלאים.
ולא ילבש כלאים אפילו על גבי עשרה, אפלו לגנוב את המכס.
משנה ג
מטפחות הידים, מטפחות הסְפרים, מטפחות הספג, אין בהם משום כלאים.
רבי אלעזר אוסר.
ומטפחות הסַפּרים, אסורות משום כלאים.
משנה ד
תכריכי המת ומרדעת של חמור, אין בהם משום כלאים.
לא יתן המרדעת על כתיפו אפילו להוציא עליה זבל.
משנה ה
מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ובלבד שלא יתכוונו בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים.
והצנועים מפשילין במקל (לאחוריהם).
משנה ו
תופרי כסות תופרין כדרכן, ובלבד שלא יתכוונו בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים.
והצנועים תופרים בארץ.
משנה ז
הברסין והברדסין והדלמטיקיון ומנעלות הפינון, לא ילבש בהן עד שיבדוק.
רבי יוסי אומר, הבאים מחוף הים וממדינת הים אינן צריכין בדיקה, מפני שחזקתן בקנבוס.
ומנעל של זרד אין בו משום כלאים.
משנה ח
אין אסור משום כלאים אלא טווי וארוג, שנאמר (דברים כב) לא תלבש שעטנז, דבר שהוא שוע טווי ונוז .
רבי שמעון בן אלעזר אומר, נלוז ומליז הוא את אביו שבשמים עליו.
משנה ט
הלבדים אסורים, מפני שהם שועים.
פיו של צמר בשל פשתן אסור, מפני שהם חוזרין באריג.
רבי יוסי אומר, משיחות של ארגמן אסורות, מפני שהוא מולל עד שלא קושר.
לא יקשור סרט של צמר בשל פשתן לחגור בו את מתניו, אף על פי שהרצועה באמצע.
משנה י
אותות הגרדין ואותות הכובסים, אסורות משום כלאים.
התוכף תכיפה אחת, אינה חבור, ואין בה משום כלאים, והשומטה בשבת פטור.
עשה שני ראשיה לצד אחד, חבור, ויש בה משום כלאים, והשומטה בשבת חייב.
רבי יהודה אומר, עד שישלש.
השק והקופה מצטרפין לכלאים.
- וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים.
- אֵין הַכֹּהֲנִים לוֹבְשִׁין לְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים.
צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בָּזֶה,
- אִם רֹב מִן הַגְּמַלִּים, מֻתָּר;
- וְאִם רֹב מִן הָרְחֵלִים, אָסוּר.
- מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, אָסוּר.
- וְכֵן הַפִּשְׁתָּן וְהַקַּנַּבּוֹס שֶׁטְּרָפָן זֶה בָּזֶה.
- אֲבָל אֲסוּרִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.
- הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם,
- וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בָּהֶן.
- אֵין עֲרַאי לְכִלְאַיִם.
- וְלֹא יִלְבַּשׁ כִּלְאַיִם,
- אֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי עֲשָׂרָה,
- אֲפִלּוּ לִגְנֹב אֶת הַמֶּכֶס.
- אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
- רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר.
- וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּרִים,
- אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
- לֹא יִתֵּן הַמַּרְדַּעַת עַל כְּתֵפוֹ, אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ זֶבֶל:
- וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְּנוּ בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
- וְהַצְּנוּעִים מַפְשִׁילִין בְּמַקֵּל לַאֲחוֹרֵיהֶם:
- וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְּנוּ בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
- וְהַצְּנוּעִים תּוֹפְרִים בָּאָרֶץ:
- לֹא יִלְבַּשׁ בָּהֶן, עַד שֶׁיִּבְדֹּק.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,
- הַבָּאִים מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה,
- מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן בַּקַּנַּבּוֹס.
- וּמִנְעָל שֶׁל זֶרֶד, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם:
- שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, יא): "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז",
- דָּבָר שֶׁהוּא שׁוּעַ טָווּי וְנוּז.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
- נָלוֹז וּמַלִּיז הוּא אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָלָיו:
- פִּיו שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חוֹזְרִין בָּאָרִיג.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- מְשִׁיחוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן אֲסוּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹלֵל עַד שֶׁלֹּא קוֹשֵׁר.
- לֹא יִקְשֹׁר סֶרֶט שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן לַחֲגֹר בּוֹ אֶת מָתְנָיו,
- אַף עַל פִּי שֶׁהָרְצוּעָה בָאֶמְצַע:
- אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
- הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת,
- אֵינָהּ חִבּוּר,
- וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם,
- וְהַשּׁוֹמְטָהּ בְּשַׁבָּת פָּטוּר.
- עָשָׂה שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ לְצַד אֶחָד,
- חִבּוּר,
- וְיֶשׁ בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם,
- וְהַשּׁוֹמְטָהּ בְּשַׁבָּת חַיָּב.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- עַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ.
- הַשַּׂק וְהַקֻּפָּה מִצְטָרְפִין לְכִלְאַיִם:
נוסח הרמב"ם
(א) אין אסור משום כלאים, אלא צמר ופשתים.
- אין מיטמא בנגעים, אלא צמר ופשתים.
- אין הכהנים לובשים לשמש בבית המקדש, אלא צמר ופשתים.
- צמר גמלים וצמר רחלים, שטרפן זה בזה -
- אם רוב מן הגמלים, מותר;
- אם רוב מן הרחלים, אסור;
- מחצה למחצה, אסור.
- וכן הפשתן והקנבס שטרפן זה בזה.
(ב) השיריים והכלך, אין בהן משום כלאים, אבל אסורין מפני מראית העין.
- הכרים והכסתות, אין בהן משום כלאים, ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהן.
- אין עראי לכלאים.
- לא ילבש אדם כלאים על גבי עשרה, אפילו לגנוב את המכס.
(ג) מטפחות הידים, מטפחות הספרים, מטפחות הספג - אין בהן משום כלאים.
- רבי אליעזר אוסר.
- מטפחות הספרים, אסורות משום כלאים.
(ד) תכריכי המת, ומרדעת של חמור, אין בהן משום כלאים.
- לא ייתן את המרדעת על כתפו, אפילו להוציא עליה את הזבל.
(ה) מוכרי כסות, מוכרין כדרכן.
- לא יתכוונו בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים.
- והצנועין, מפשילין במקל.
(ו) תופרי כסות תופרין כדרכן.
- לא יתכוונו בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים.
- והצנועין, תופרין בארץ.
(ז) הברסים, והברדסים, והדלמטיקיון, ומנעלות הפינון - לא ילבש בהן עד שיבדוק.
- רבי יוסי אומר: אף הבאים מחוף הים וממדינת הים, אינן צריכין בדיקה, מפני שחזקתן בקנבס.
- ומנעל של זרב, אין בו משום כלאים.
(ח) אין אסור משום כלאים, אלא טווי ואריג, שנאמר: "לא תלבש שעטנז"(דברים כב, יא), דבר שהוא שוע טווי ונוז.
- רבי שמעון בן אלעזר אומר: נלוז, ומליז הוא את אביו שבשמיים עליו.
(ט) הלבדין אסורין, מפני שהן שועין.
- פיף של צמר בשל פשתן אסור, מפני שהן חוזרין באריג.
- רבי יוסי אומר: משיחות של ארגמן אסורות, מפני שהוא מולל עד שלא קושר.
- לא יקשור סרט של צמר בשל פשתן, לחגור בו את מותניו, אף על פי שהרצועה באמצע.
(י) אותות הגרדין ואותות הכובסין, אסורות משום כלאים.
- התוכף תכיפה אחת אינה חיבור, ואין בה משום כלאים; והשומטה בשבת, פטור.
- עשה שני ראשיה בצד אחד - חיבור, ויש בה משום כלאים; והשומטה בשבת, חייב.
- רבי יהודה אומר: עד שישלש.
- והשק והקופה, מצרפין לכלאים.
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה כלאים, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב