משנה כלאים ט ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

עריכה

(א) אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים.
וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים.
אֵין הַכֹּהֲנִים לוֹבְשִׁין לְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים.

צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בָּזֶה,

אִם רֹב מִן הַגְּמַלִּים, מֻתָּר;
וְאִם רֹב מִן הָרְחֵלִים, אָסוּר.
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, אָסוּר.
וְכֵן הַפִּשְׁתָּן וְהַקַּנַּבּוֹס שֶׁטְּרָפָן זֶה בָּזֶה.
(ב) הַשִּׁירָיִים וְהַכָּלָךְ אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם,
אֲבָל אֲסוּרִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.
הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בָּהֶן.
אֵין עֲרַאי לְכִלְאַיִם.
וְלֹא יִלְבַּשׁ כִּלְאַיִם,
אֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי עֲשָׂרָה,
אֲפִלּוּ לִגְנֹב אֶת הַמֶּכֶס.
(ג) מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם, מִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים, מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג,
אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר.
וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּרִים,
אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
(ד) תַּכְרִיכֵי הַמֵּת וּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
לֹא יִתֵּן הַמַּרְדַּעַת עַל כְּתֵפוֹ, אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ זֶבֶל:
(ה) מוֹכְרֵי כְּסוּת מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְּנוּ בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
וְהַצְּנוּעִים מַפְשִׁילִין בְּמַקֵּל לַאֲחוֹרֵיהֶם:
(ו) תּוֹפְרֵי כְּסוּת תּוֹפְרִין כְּדַרְכָּן,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְּנוּ בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
וְהַצְּנוּעִים תּוֹפְרִים בָּאָרֶץ:
(ז) הַבֵּרָסִין וְהַבַּרְדָּסִין וְהַדַּלְמַטִּקְיוֹן וּמִנְעֲלוֹת הַפִּנּוֹן,
לֹא יִלְבַּשׁ בָּהֶן, עַד שֶׁיִּבְדֹּק.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,
הַבָּאִים מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה,
מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן בַּקַּנַּבּוֹס.
וּמִנְעָל שֶׁל זֶרֶד, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם:
(ח) אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא טָווּי וְאָרוּג,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, יא): "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז",
דָּבָר שֶׁהוּא שׁוּעַ טָווּי וְנוּז.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
נָלוֹז וּמַלִּיז הוּא אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָלָיו:
(ט) הַלְּבָדִים אֲסוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שׁוּעִים.
פִּיו שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חוֹזְרִין בָּאָרִיג.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
מְשִׁיחוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן אֲסוּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹלֵל עַד שֶׁלֹּא קוֹשֵׁר.
לֹא יִקְשֹׁר סֶרֶט שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן לַחֲגֹר בּוֹ אֶת מָתְנָיו,
אַף עַל פִּי שֶׁהָרְצוּעָה בָאֶמְצַע:
(י) אוֹתוֹת הַגַּרְדִּין וְאוֹתוֹת הַכּוֹבְסִים,
אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת,
אֵינָהּ חִבּוּר,
וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם,
וְהַשּׁוֹמְטָהּ בְּשַׁבָּת פָּטוּר.
עָשָׂה שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ לְצַד אֶחָד,
חִבּוּר,
וְיֶשׁ בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם,
וְהַשּׁוֹמְטָהּ בְּשַׁבָּת חַיָּב.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ.
הַשַּׂק וְהַקֻּפָּה מִצְטָרְפִין לְכִלְאַיִם: