ביאור:בבלי עבודה זרה דף לא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

סתם יינם אסור בהנאה ^[1], ומִטּמא טומאת משקין ברביעית ^[2]; המפקיד יינו אצל עובד כוכבים אסור בשתיה ומותר בהנאה.

והתנן [משנה דמאי פ"ג מ"ד בשנוי לשון; וכן תוספתא פ"ד מ"טז] 'המפקיד פירותיו אצל עובד כוכבים - הרי הן כפירותיו של עובד כוכבים לשביעית ולמעשר ^[3]'?

כגון שייחד לו קרן זוית ^[4].

אי הכי - בשתיה נמי לישתרי, דהא רבי יוחנן אקלע לפרוד ^[5]; אמר 'כלום יש משנת בר קפרא'? תנא ליה רבי תנחום דמן פרוד 'המפקיד יינו אצל עובד כוכבים - מותר בשתיה'; קרי עליה (קהלת יא ג) [אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון] מקום שיפול העץ ^[6] שם יהו - שם יהו סלקא דעתא ^[7]? אלא שם יהו פירותיו ^[8].
אמר רבי זירא: לא קשיא: הא רבי אליעזר הא רבנן, דתניא 'אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עובד כוכבים, ומלאוהו יין ומפתח או חותם ביד ישראל: רבי אליעזר מתיר ^[9] וחכמים אוסרין ^[10].'

אמר רבי חייא בריה דרבי חייא בר נחמני אמר רב חסדא אמר רב - ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי, ואמרי לה אמר רב חסדא אמר לי אבא בר חמא הכי אמר זעירי: הלכה כרבי אליעזר.

אמר רבי אלעזר: הכל משתמר בחותם אחד חוץ מן היין, שאין משתמר בחותם אחד; ורבי יוחנן אמר: אפילו יין משתמר בחותם אחד; ולא פליגי: הא כרבי אליעזר הא כרבנן.

^[11]

איכא דאמרי: אמר רבי אלעזר: הכל משתמר בחותם בתוך חותם חוץ מן היין, שאין משתמר בחותם בתוך חותם; ורבי יוחנן אמר: אפילו יין משתמר בחותם בתוך חותם;

ותרוייהו כרבנן ^[12]: מר סבר: כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר - בחותם אחד, אבל בחותם בתוך חותם שרו; ומר סבר: אפילו חותם בתוך חותם אסרי.

היכי דמי 'חותם בתוך חותם'?

אמר רבא: אגנא דפומא דחביתא ^[13], שריקא ^[14], וחתימא - הוי 'חותם בתוך חותם'; ואי לא – לא;

דיקולא ^[15] ומיהדק ^[16] - הוי 'חותם בתוך חותם'; לא מיהדק ^[17] - לא הוי חותם בתוך חותם;

נוד בדיסקיא ^[18], חתימת פיו ^[19] למטה ^[20] - הוי 'חותם בתוך חותם' ^[21]; פיו למעלה - לא הוי 'חותם בתוך חותם'; וכי כייף פומיה ^[22] לגיו וצייר וחתים ^[23] - הוי 'חותם בתוך חותם'.

תנו רבנן: 'בראשונה היו אומרים יין של עין כושי ^[24] אסור מפני בירת סריקא ^[25], ושל ברקתא ^[26] אסור מפני כפר פרשאי ^[27], ושל זגדור ^[28] אסור מפני כפר שלים; חזרו לומר: חביות פתוחות אסורות, סתומות מותרות.'

מעיקרא מאי סבור ולבסוף מאי סבור?

מעיקרא סבור: אין כותי מקפיד על מגע עובד כוכבים, לא שנא פתוחות ולא שנא סתומות; ולבסוף סבור: כי לא קפיד – אפתוחות, אסתומות מקפיד קפיד.

וסתומות מותרות? ורמינהי:

עמוד ב

השולח חבית של יין ביד כותי, ושל ציר ושל מורייס ביד עובד כוכבים: אם מכיר חותמו וסתמו ^[29] – מותר, אם לאו אסור ^[30]!?

אמר רבי זירא: לא קשיא: כאן בעיר ^[31], כאן בדרך.

מתקיף לה רבי ירמיה: מידי הנך דעיר לא בדרך אתו ^[32]?

אלא אמר רבי ירמיה: ^[33] בין הגיתות שנינו: כיון דכולי עלמא אפכי ^[34] – מירתת, אמר: השתא אי חזי לי מפסדו לי.

אתמר: מפני מה אסרו שֵׁכָר של עובדי כוכבים?

רמי בר חמא אמר רבי יצחק: משום חתנות ^[35].

רב נחמן אמר: משום גילוי.

אגילוי דמאי? אילימא גילוי דנזייתא ^[36] - אנן נמי מגלינן!? ואלא דחביתא - אנן נמי מגלינן ^[37]!?

לא, צריכא באתרא דמצלו מיא ^[38].

אלא מעתה ישן תשתרי, דאמר רב: 'ישן ^[39] מותר: ^[40]אין מניחו ^[41] ליישן ^[42]; החמיץ ^[43] - מותר: ^[44] אין מניחו להחמיץ ^[45]'!?

גזירה ישן אטו חדש.

רב פפא - מפיקין ליה לאבבא דחנותא ושתי; רב אחאי - מייתו ליה לביתיה ושתי; ותרוייהו משום חתנות.

רב אחאי עביד הרחקה יתירתא;

רב שמואל בר ביסנא איקלע למרגואן ^[46], אייתו ליה חמרא ולא אשתי; אייתו ליה שיכרא ולא אשתי. בשלמא חמרא - משום שימצא ^[47]; שיכרא משום מאי? משום שימצא דשימצא ^[48].

אמר רב: האי שיכרא דארמאה – שרי, וחייא ברי לא נישתי מיניה.

מה נפשך: אי שרי - לכולי עלמא שרי, אי אסיר - לכולי עלמא אסיר!?

אלא: רב סבר משום גילויא ^[49] ואזיל מרורא דכשותא ^[50] וקלי ליה זיהריה ^[51], ודלקי ^[52] - מלקי ^[53] ליה טפי ^[54], וחייא ברי - הואיל ולקי - לא נישתי מיניה.

אמר שמואל: כל השרצים - יש להן ארס; של נחש ממית, של שרצים אינו ממית.

אמר ליה שמואל לחייא בר רב: בר אריא! תא ואימא לך מילתא מעלייתא דהוה אמר רב אבוך: הכי אמר אבוך: הני ארמאי זוקאני ^[55] דהוו שתו גילויא ולא מתו - איידי דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו [גופם נתחסן?].

אמר רב יוסף:

הערות

^ משום גזירת יין נסך
^ מטמא טומאת אוכלין ומשקין כתורת משקין טומאת שרץ שאינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלין ומשקין, ושיעורן לקבל טומאה ברביעית הלוג, ככל טומאת משקין
^ דחשידי לחלופי; והכא נמי דלמא חלפיה, והאי - חמרא דעובד כוכבים הוא
^ ומסר לו מפתח או עשה חותם
^ מקום של בר קפרא הוא ונפטר בר קפרא
^ ששכן שם תלמידי חכמים
^ שהוא עצמו ימצא שם? והא שכיב ליה
^ ימצאו פירות העץ שנשרו ממנו - אף כאן: הצריך לדברי חכמים ישאל את בני העיר ששומעין ולמדין ממנו, ומלמדים אותן לאחרים
^ אף בשתיה
^ לעשות כן; ואי עבד - שרי בהנאה, כדאמרינן לעיל
^ תוספות ד"ה ולא פליגי הא רבי אליעזר והא רבנן. פירוש: לא פליגי אליבא דחד תנא, אלא מר סבר כרבי אליעזר ומר סבר כרבנן; אי נמי: לא פליגי, וכולהו כרבי אליעזר קיימי, דפסק רב כוותיה, אלא מר מפרש מילתיה דרבי אליעזר ומר מפרש מילתייהו דרבנן. ואי תימא: ורבי אלעזר היכי קאי כרבי אליעזר? הא רבי אליעזר גופיה קאמר בפרק קמא דנדה (דף ח.) דאין הלכה כרבי אליעזר בכולהו סידרי אלא בארבע - ויש לומר דשאני הכא, דקאי רבי מאיר כוותיה לקמן - פרק 'רבי ישמעאל' (דף סא.), בברייתא דאמר 'הלוקח בית וכו', וכה"ג משני תלמודא התם בפרק קמא דנדה (שם:)
^ דאי כרבי אליעזר - בחותם אחד נמי שרי
^ כפה מזרק על פי החבית
^ טח בטיט ודיבק סביבות פי המזרק לדופני החבית
^ כפה סל על פי חבית, והחבית מְגוּפה, דהיינו שתי חותמות: מגופת החבית שדבוקה בחבית ונתייבשה, וסל כפוי עליה
^ נכנס בדוחק פי הסל לבלוע את החבית - הוי 'חותם בתוך חותם', ולא טרח לזיופי כולי האי
^ נוח ליטלו, הוי כמאן דליתיה
^ של עור מלא יין וקשור ומונח בתוך דיסקיא של עור
^ של נוד
^ בתוך דיסקיא
^ דטורח להפוך ולהתיר קשר הדיסקיא וקשר הנוד ולחזור ולקשרה - כולי האי לא טרח
^ של נוד
^ כעין שקושרין נודות שלנו של שמן: שלאחר שקושרים אותו - מכניסין פי הנוד כשהוא קשור בתוכו, ועוד קושרים אותה פעם אחרת: אפילו אין דיסקיא
^ מקום כותים
^ עובדי כוכבים הן וסמוכין לעין כוש
^ עיר של כותים
^ עובדי כוכבים
^ כותים
^ שלא זייף סתימתו
^ חבית של יין ביד כותי - וכל שכן ביד עובד כוכבים - צריך הכרת חותם; ואף על פי דכותי אינו מנסך - מיהו לא קפיד אמגע עובד כוכבים; ושל ציר ומורייס ביד עובד כוכבים צריך הכרת חותם: ציר - אף על גב דלאו אורחא למירמי ביה חמרא, דדמי היין יקרים משל ציר, מיהו חיישינן דלמא מחליף ליה בציר של דגים טמאים; ומורייס חיישינן איידי דדמי מורייס יקרים מדמי יין - דלמא שקיל מורייס ומעייל חמרא ומערב ביה; אבל כותי לא חשיד לאחלופי ציר מזיעה וזיבות של דגים כשכובשין אותן במכבש, כדאמרינן במועד קטן (דף יא), ונעשה חזק כחומץ ומטבל בו; מורייס: מערבין בו קרבי דגים, כדאמרינן לקמן (בפרקין דף לד:): דנפיש שומניה
^ בעיר קפיד כותי, דסבר: השתא נגע עובד כוכבים בייני, ולא זבני מייני
^ וליחוש שמא נגע בהן בבואם בדרך!
^ הך דקתני סתומות מותרות -
^ מצויין בדרכים
^ שלא ירגיל לעשות משתאות אצל עובד כוכבים, ויתן עיניו בבתו
^ בעוד שהשכר בגיגית שהיא נעשית
^ דקיימא לן דשיכרא לא שתי חיויא מיניה
^ במקום שרגילין להשהות המים בכלי עד שיהו צלולים, ומים יש בהן משום גילוי
^ כל דבר גילוי שהשהו אותו עד שנתיישן -
^ ד
^ ארס של נחש
^ אם היה בתוכו
^ יין מגתו חדש שנתגלה עד שלא החמיץ והחמיץ
^ בידוע שלא שתה בו נחש, דאילו שתה בו נחש
^ לא היה מניחו להחמיץ
^ ישראל חשודין היו ולא היו מקפידין על יינם של עובדי כוכבים
^ חשד יין נסך
^ גזרה שיכרא אטו חמרא
^ ומיהו לכולי עלמא שרי: שאינן חוֹלין, והאי זיהרא לא מלקי להו
^ טעם מרירות של כשות
^ ואין בו כח להלקות אדם בריא
^ אדם שהוא חולה קודם לכן ושותהו
^ מזיק
^ מזיקו ומכביד חליו
^ נפוחים

[1] משום גזירת יין נסך

[2] מטמא טומאת אוכלין ומשקין כתורת משקין טומאת שרץ שאינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלין ומשקין, ושיעורן לקבל טומאה ברביעית הלוג, ככל טומאת משקין

[3] דחשידי לחלופי; והכא נמי דלמא חלפיה, והאי - חמרא דעובד כוכבים הוא

[4] ומסר לו מפתח או עשה חותם

[5] מקום של בר קפרא הוא ונפטר בר קפרא

[6] ששכן שם תלמידי חכמים

[7] שהוא עצמו ימצא שם? והא שכיב ליה

[8] ימצאו פירות העץ שנשרו ממנו - אף כאן: הצריך לדברי חכמים ישאל את בני העיר ששומעין ולמדין ממנו, ומלמדים אותן לאחרים

[9] אף בשתיה

[10] לעשות כן; ואי עבד - שרי בהנאה, כדאמרינן לעיל

[11] תוספות ד"ה ולא פליגי הא רבי אליעזר והא רבנן. פירוש: לא פליגי אליבא דחד תנא, אלא מר סבר כרבי אליעזר ומר סבר כרבנן; אי נמי: לא פליגי, וכולהו כרבי אליעזר קיימי, דפסק רב כוותיה, אלא מר מפרש מילתיה דרבי אליעזר ומר מפרש מילתייהו דרבנן. ואי תימא: ורבי אלעזר היכי קאי כרבי אליעזר? הא רבי אליעזר גופיה קאמר בפרק קמא דנדה (דף ח.) דאין הלכה כרבי אליעזר בכולהו סידרי אלא בארבע - ויש לומר דשאני הכא, דקאי רבי מאיר כוותיה לקמן - פרק 'רבי ישמעאל' (דף סא.), בברייתא דאמר 'הלוקח בית וכו', וכה"ג משני תלמודא התם בפרק קמא דנדה (שם:)

[12] דאי כרבי אליעזר - בחותם אחד נמי שרי

[13] כפה מזרק על פי החבית

[14] טח בטיט ודיבק סביבות פי המזרק לדופני החבית

[15] כפה סל על פי חבית, והחבית מְגוּפה, דהיינו שתי חותמות: מגופת החבית שדבוקה בחבית ונתייבשה, וסל כפוי עליה

[16] נכנס בדוחק פי הסל לבלוע את החבית - הוי 'חותם בתוך חותם', ולא טרח לזיופי כולי האי

[17] נוח ליטלו, הוי כמאן דליתיה

[18] של עור מלא יין וקשור ומונח בתוך דיסקיא של עור

[19] של נוד

[20] בתוך דיסקיא

[21] דטורח להפוך ולהתיר קשר הדיסקיא וקשר הנוד ולחזור ולקשרה - כולי האי לא טרח

[22] של נוד

[23] כעין שקושרין נודות שלנו של שמן: שלאחר שקושרים אותו - מכניסין פי הנוד כשהוא קשור בתוכו, ועוד קושרים אותה פעם אחרת: אפילו אין דיסקיא

[24] מקום כותים

[25] עובדי כוכבים הן וסמוכין לעין כוש

[26] עיר של כותים

[27] עובדי כוכבים

[28] כותים

[29] שלא זייף סתימתו

[30] חבית של יין ביד כותי - וכל שכן ביד עובד כוכבים - צריך הכרת חותם; ואף על פי דכותי אינו מנסך - מיהו לא קפיד אמגע עובד כוכבים; ושל ציר ומורייס ביד עובד כוכבים צריך הכרת חותם: ציר - אף על גב דלאו אורחא למירמי ביה חמרא, דדמי היין יקרים משל ציר, מיהו חיישינן דלמא מחליף ליה בציר של דגים טמאים; ומורייס חיישינן איידי דדמי מורייס יקרים מדמי יין - דלמא שקיל מורייס ומעייל חמרא ומערב ביה; אבל כותי לא חשיד לאחלופי ציר מזיעה וזיבות של דגים כשכובשין אותן במכבש, כדאמרינן במועד קטן (דף יא), ונעשה חזק כחומץ ומטבל בו; מורייס: מערבין בו קרבי דגים, כדאמרינן לקמן (בפרקין דף לד:): דנפיש שומניה

[31] בעיר קפיד כותי, דסבר: השתא נגע עובד כוכבים בייני, ולא זבני מייני

[32] וליחוש שמא נגע בהן בבואם בדרך!

[33] הך דקתני סתומות מותרות -

[34] מצויין בדרכים

[35] שלא ירגיל לעשות משתאות אצל עובד כוכבים, ויתן עיניו בבתו

[36] בעוד שהשכר בגיגית שהיא נעשית

[37] דקיימא לן דשיכרא לא שתי חיויא מיניה

[38] במקום שרגילין להשהות המים בכלי עד שיהו צלולים, ומים יש בהן משום גילוי

[39] כל דבר גילוי שהשהו אותו עד שנתיישן -

[40] ד

[41] ארס של נחש

[42] אם היה בתוכו

[43] יין מגתו חדש שנתגלה עד שלא החמיץ והחמיץ

[44] בידוע שלא שתה בו נחש, דאילו שתה בו נחש

[45] לא היה מניחו להחמיץ

[46] ישראל חשודין היו ולא היו מקפידין על יינם של עובדי כוכבים

[47] חשד יין נסך

[48] גזרה שיכרא אטו חמרא

[49] ומיהו לכולי עלמא שרי: שאינן חוֹלין, והאי זיהרא לא מלקי להו

[50] טעם מרירות של כשות

[51] ואין בו כח להלקות אדם בריא

[52] אדם שהוא חולה קודם לכן ושותהו

[53] מזיק

[54] מזיקו ומכביד חליו

[55] נפוחים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]