ביאור:עובדיה - מעומד
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של עובדיה א)
ביאור לספר עובדיה[עריכה]
ספר עובדיה הקצרצר כולל אך ורק נבואה זו
חֲזוֹן עֹבַדְיָה:
הנקמה נגד אדום[עריכה]
- כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶאֱדוֹם:
- שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהוָה, וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח:
- קוּמוּ! וְנָקוּמָה עָלֶיהָ על אדום לַמִּלְחָמָה!
השפלת אדום המתנשאת[עריכה]
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם אתה לא חזק ומוגן כמו שאתה חושב שאתה (זהו לעג לאדומים כאומר: 'יא חתיכת אפס')! בָּזוּי אַתָּה מְאֹד!
- זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ - שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶּלַע, מְרוֹם שִׁבְתּוֹ, אֹמֵר בְּלִבּוֹ: מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ?
- אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר? וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ? מִשָּׁם אוֹרִידְךָ !! - נְאֻם יְהוָה.
- אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ? אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה? אֵיךְ נִדְמֵיתָה לחשת בשקט, מלשון: דממה: הֲלוֹא האם לא יִגְנְבוּ דַּיָּם די להם. כלומר קיווית שידיהם יהיו מלאות וישאירו לך משהו?
- אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ? הֲלוֹא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלוֹת לפחות את הענבים הקטנים שעוד לא בשלו, ויהיה לך משהו לעתיד (אבל אני לא אשאיר לך דבר...?!
טעותם של האדומים[עריכה]
|
ערי אדום בראשי הרי אדום (הנקראים כך על שום צבעם האדום שבסלעיהם רוויי הנחושת) נמצאים בראש ערוצים חתורים עמוק וצוקים גבוהים המגינים עליהם באופן טבעי, וגם הצמחיה הדלילה והמדברית המעטה חושפת את האויב. משום כך ומפני העושר הרב שהיה לממלכה זו כתוצאה ממכרות הנחושת, הם בטחו בכוחם. מהכתוב כאן נראה שלא רק שעמדו מנגד ולא סייעו ל"אחיהם" בני ישראל, אלא שהשתתפו באופן פעיל בחלוקת השלל, ושמחו במפלת ישראל, ועל כך, לפי חזון זה, תבוא נקמה קשה. בתיאורים מוזכרים התנהגויות אכזריות נגד הפליטים של 'בני ישראל' בעת כיבוש ירושלים. נראה מהביטויים על בני יעקב ויוסף, שמדובר כאן בחורבן שומרון בידי האשורים בה הותקפה ירושלים אך לא חרבה. יצויין כי בעדויות על שואת יהודי אירופה וכן עדויות מאסונות יהודיים בגזירות השונות לאורך השנים, חוזרות ונשנות עדויות על התנהגות אכזרית דומה של אזרחי הארצות בהם עברו הפליטים היהודים, כמו: החלפת מים בכלים רקים, נתינת מאכלים עם דבש ומניעת שתיה, וכדומה. עדויות רבות מסוג זה מקורם דווקא באותם אזרחים לא יהודים או ברושמי רשומות לא יהודיים המתארים את המצב. עדויות מסוג זה תועדו בפיהם של אוקראינים, פולנים ואחרים בסרטו של קלוד לנצמן 'שואה'. הפרשנות היהודית מאז ימי התלמוד נטתה לראות בדברי חזון זה נבואה לעתיד על נקמה בממלכה הרומית - הנוצרית (ר' להלן בהערה על הכתוב 'איך נחפשו עשו'). לפי פרשנות זו אדום - הם "אחינו לדת" שלא רק שלא סייעו בידינו אלא אף תקפו את היהודים (בשמד - אונס דתי ותקיפה המומרים דרך האינקוויזיציה, ובפרעות וגזירות שונות לאורך השנים). רמזים רבים לכך נמצאים בפיוטי הסליחות והתפילה, וביניהם בפיוט "מעוז צור ישועתי" המושר בחנוכה ('דחה אדמון בצל צלמון'...) אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו? ... המדרש אומר (בראשית רבה - פרשה ס"ה): היפוך תפקידים נוסף רמוז בכתוב אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו. העם האֶדוֹמי המכונה עֵשָׂו מואשם בכך שהתחפש לידיד כל העת, ועתה מתבררת עוינותו. לעומת זאת בספר בראשית (פרשת תולדות) יעקב הוא המתחפש בעצת אמו ומרמה את אביו ואת אחיו התאום, וכך זוכה בברכת הבכורה. |
- אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ נחשפו - ניסו להסתיר את מחשבותיהם, ועכשיו אנחנו יודעים מיהם באמת עֵשָׂו? נִבְעוּ יצאו החוצה - נחשפו, מלשון: נביעה וביעבוע מים המתגלים במדבר מַצְפֻּנָיו אותם דברים שצפן והסתיר. כלומר השיניים או טופרי הציפרניים, והכוונה למחשבותיהם הזדוניות ושנאתם המוסתרת לבני ישראל?!
- עַד הַגְּבוּל עד ההרים, גבל - בערבית: הר, או גבול - קצה הממלכה כפי שמופיע במקומות רבים במקרא - שִׁלְּחוּךָ אמרו לך: צא למלחמה!
- כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ - הִשִּׁיאוּךָ שכחו אותך, מלשון: נשיה (וכך בארמית וערבית), או: הרימו אותך על מנת להפילך - מלשון נשיאה. כלומר: נתנו לך עצה רעה, והכניסו אותך למלכודת! יָכְלוּ לְךָ גברו עליך במלחמה - אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ שלא חשבת להילחם עימם, כי כרת אִתָם ברית שלום!
- לַחְמְךָ הלוחמים שלך, או יועצי הלחימה. וחז"ל (המובא ברש"י) דרשוהו: המזון הצבאי שלך, ועונש מידה כנגד מידה על ביזוי נזיד העדשים בידי עשיו תמורת הבכורה שנתן ליעקב - יָשִׂימוּ מָזוֹר מחלה תַּחְתֶּיךָ בדרכך - כלומר יתנו לך עצה מקולקלת. וחז"ל דרשוהו: תחתיך - במקומך: ושוב בהקשר להחלפת הבכורה ב"לחם" - אֵין תְּבוּנָה מה להתבונן בּוֹ בעצה זו!
- הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא? נְאֻם יְהוָה, - וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם, וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו!!
- וְחַתּוּ ורעדו - מלשון חתת - הצליל המושמע בעת הרעידה מפחד. וכאן במשמעות בריחה מהירה מרוב פחד גִבּוֹרֶיךָ - תֵּימָן לדרום - הימין (ובערבית צפון הוא 'שמאל', לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו כדי שלא יכרת איש - למנוע את מותם - מִקָּטֶל מהרג במלחמה. ובערבית: ממלחמה.
התנהגותם הקודמת והמבישה כלפי 'יעקב אחיהם'[עריכה]
- מֵחֲמַס משוד - כנראה מדובר על השלל שהותירו הפליטים אָחִיךָ יַעֲקֹב - תְּכַסְּךָ בוּשָׁה! וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם!!
- בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד!!
- בְּיוֹם... שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ, וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרָו... וְעַל יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל...
- - גַּם אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם?!
- וְאַל תֵּרֶא לא היית צריך להתבונן בשמחה. וחז"ל פרשוהו כנבואת חורבן: אתה תושמד מהר, ולא תספיק להשתתף גם בחורבן ירושלים בְיוֹם אָחִיךָ - בְּיוֹם נָכְרוֹ,
- וְאַל תִּשְׂמַח לִבְנֵי יְהוּדָה - בְּיוֹם אָבְדָם,
- וְאַל תַּגְדֵּל פִּיךָ תחייך ותשמח (או תביע שמחה בתרועות רמות) - בְּיוֹם צָרָה.
- אַל תָּבוֹא בְשַׁעַר עַמִּי - בְּיוֹם אֵידָם!
- אַל תֵּרֶא גַם אַתָּה בְּרָעָתוֹ - בְּיוֹם אֵידוֹ!
- וְאַל תִּשְׁלַחְנָה בְחֵילוֹ - בְּיוֹם אֵידוֹ!
- וְאַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק אל תסתתר בפינת הדרכים, מלשון: מיפרק, או דומה לטאריק - דרך בערבית - לְהַכְרִית אֶת פְּלִיטָיו כדי להצטרף להרג וטבח הפליטים,
- וְאַל תַּסְגֵּר מן הכתוב בפרשת שופטים "אל תסגר עבד אל אדוניו" משמעות הסגרה היא כבימינו. או: לסגור ולכלוא את מי שנותר שְׂרִידָיו - בְּיוֹם צָרָה.
נקמת יעקב באדום וירושת הארץ מחדש[עריכה]
- כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה עַל כָּל הַגּוֹיִם!
- כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ? יֵעָשֶׂה לָּךְ! - גְּמֻלְךָ? - יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ!
- כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם יין לאות שמחה עַל הַר קָדְשִׁי? - יִשְׁתּוּ כָל הַגּוֹיִם תָּמִיד לעומת הניצחון החד פעמי שלכם, להם יהיה זה זיכרון לדורות! וְשָׁתוּ וְלָעוּ ויבלעו את היין וְהָיוּ - כְּלוֹא הָיוּ ישתו הרבה יין בלי להרגיש.
- וּבְהַר צִיּוֹן היו שפירשו: הר של ציה, והם ההרים שממזרח לעיר דוד. ופרשנים במסורת היהודית כתבו שהר-ציון הוא האיזור סביב ירושלים. בתפילה ובספרות חז"ל פירשוהו כהר הבית ומקום בית המקדש תִּהְיֶה פְלֵיטָה! וְהָיָה קֹדֶשׁ אות להצלחה במלחמה היא הקדשת המקום והרכוש, ובמסורת חז"ל הכוונה לחזרת הר הבית לפעולה כמקום בית המקדש!
- וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב - אֵת מוֹרָשֵׁיהֶם אלו שניסו "להוריש" אותם - מלשון ירושה והחלפה, וכן מלשון התרוששות!
- וְהָיָה: בֵית יַעֲקֹב - אֵשׁ! וּבֵית יוֹסֵף - לֶהָבָה! וּבֵית עֵשָׂו - לְקַשׁ... וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם כפי שאש "אוכלת" ו"מלחכת" את העצים
- - וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו!! - כִּי יְהוָה דִּבֵּר.
- וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אזור דרום הר חברון, ונקרא כך על שם היובש. ובערבית: גנוב - דרום - אֶת הַר עֵשָׂו, וְהַשְּׁפֵלָה - אֶת פְּלִשְׁתִּים...
- וְיָרְשׁוּ בני ישראל, או אלו היושבים בשפלה - אֶת שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן!
- וּבִנְיָמִן - אֶת הַגִּלְעָד.
- וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים - עַד צָרְפַת מזוהה כיום עם עיר נמל בלבנון הנקראת סרפנד
- וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד עיר - לפי המפרשים כנראה בדרום הארץ - יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.
- וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו!! וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה!!