ביאור:משנה בכורים פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

משנה מבוארת מסכת בכורים: א ב ג ד

מסכת בכורים עם מפרשי המשנה: א ב ג ד

----

אנדרוגינוס בין איש לאשה[עריכה]

(א) אנדרוגינוס יש בו דרכים שוה לאנשים, ויש בו דרכים שוה לנשים,

ראו תוספתא בכורים ב, ב-ו.

רוב ההלכות נובעות מהעקרון "ספק דאורייתא לחומרא": כיוון שאנדרוגינוס הוא ספק, נותנים עליו חומרי האנשים והנשים בעניין טומאה (בלובן וגם באודם), ייחוד (אינו מתייחד לא עם גברים ולא עם נשים), ירושה (אינו נזון לא עם הבנות ולא עם הבנים), טומאת לידה (המקסימום - 14 ולא 7), דם טוהר (המינימום - 40 ולא 80), ומצוות (חייב בכל המצוות אך פסול לעדות).

אולם בשני עניינים הסימטריה נשברת, ומוכרע שאנדרוגינוס דינו כגבר גם לקולא: בעניין בגדים (מותר לו ללבוש בגדי גבר בלבד), ובעניין נישואין (מותר לו לשאת אישה אבל לא איש).

ויש בו דרכים שוה לאנשים ונשים ויש בו דרכים אינו שוה לאנשים ונשים:


מטמא בלובן - בעל קרי. ראו ויקרא טו טז.

מתעטף - ראו דברים כב ה.

נושא ולא נישא – גם בדיעבד, וראו קדושין ב, א.

אינו מתייחד – ראו שם ד, יב.

ניזון עם הבנות – ראו ב"ב ט, ב.

אינו מטמא למתים – אם הוא כהן, וראו סוטה ג, ט.

בל תקיף ובל תשחית ושאר המצוות – ראו קדושין א, ז.

(ב) כיצד שוה לאנשים? מטמא בלבן שכבת זרע כאנשים.

ומתעטף, כאנשים לובש בגדי גבר (ולא בגדי אשה).

ונושא אבל לא נשא, כאנשים,

ואמו יושבת עליו בדם טהר, כאנשים עד היום ה-40 אחרי הלידה (ולא עד היום ה-80).

ואינו מתיחד עם הנשים, כאנשים.

ואינו נזון עם הבנות אם הוא ואחיותיו קיבלו ירושה, קודם-כל הבנות מקבלות מזונות ורק את מה שנשאר מחלקים לבנים, כאנשים.

ועובר על בל תקיף אסור לו להשחית את פיאות הראש ובל תשחית אסור לו להשחית את הזקן ובל תטמא למתים אם הוא בן כהן - אסור לו להטמא למתים, כאנשים.

וחיב בכל המצות האמורות בתורה כולל מצוות עשה התלויות בזמן, כאנשים:


מטמא באודם – ראו זבים ב, א.

אינו מתיחד - עם איש אחד, ראו קדושין שם.

אינו זוקק ליבום – אם אחיו מת בלי בנים.

אינו חולק – ראו ב"ב שם.

קדשי קדשים – אפילו אם הוא כהן, ראו זבחים ה, ג-ה.

פסול לעדות – ראו ר"ה א, ח.

פסול מן הכהונה – ראו יבמות י, א.

(ג) כיצד שוה לנשים? מטמא באודם דם נידה, כנשים.

ואינו מתיחד עם האנשים, כנשים.

ואינו זקוק ליבום, כנשים.

ואינו חולק עם הבנים אם הוא ואחיו קיבלו ירושה, כל מה שנשאר אחרי חלוקת המזונות מתחלק רק בין הבנים, כנשים.

ואין אוכל בקדשי המקדש אם הוא בן כהן, כנשים.

ואמו יושבת עליו בדם טמא 14 יום אחרי הלידה (ולא 7), כנשים.

ופסול מן העדות, כנשים.

ואם נבעל בעברה נפסל מן התרומה, כנשים:


ראו מכילתא פרשה יד, וכן ב"ק א, ג.

אמו מביאה קרבן – ראו נדה ג, ה.

נוחל – ראו ב"ב ט ב.

קדשי הגבול - אם הוא כהן מקבל תרומה, חלה וכו'.

(ד) כיצד שוה לאנשים ונשים? חיבים על מכתו וקללתו, כאנשים ונשים.

וההורגו שוגג גולה ומזיד נהרג, כאנשים ונשים.

ואמו מביאה עליו קרבן קרבן יולדת, לאחר תום 80 ימי הטוהר, כאנשים ונשים.

ואוכל בקדשי הגבול אם הוא כהן, מותר לו לאכול תרומה, כאנשים וכנשים.

ונוחל לכל הנחלות אם הוא היורש היחיד, כאנשים וכנשים:


אין נמכר – בגניבתו (כאנשים) או ע"י אביו (כנשים).

נערך – ראו ערכין א, א.

נזיר – השוו לעיל ב, יא.

ר' יוסי - השוו לדבריו על הכוי, בתוספתא ב, א.

(ה) כיצד אינו שוה לאנשים ונשים? אין שורפין תרומה על טמאת זיבתו, ואין חיבין עליו על ביאת מקדש כי טומאתו בלובן או באודם היא בספק, לא כאנשים ונשים.

ואין נמכר בעבד עברי, לא כאנשים ולא כנשים.

ואינו נערך לא כאנשים ולא כנשים. ואם אמר, הריני נזיר שזה לא איש ולא אשה, נזיר.

רבי יוסי אומר, אנדרוגינוס בריה בפני עצמה הוא, ולא יכלו חכמים להכריע עליו אם הוא איש או אשה.

אבל טומטום אינו כן, פעמים שהוא איש, פעמים שהוא אשה: