משנה בכורים ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בכורים פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק שני ("התרומה והבכורים") · >>

פרקי מסכת בכורים: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

התרומה והביכורים, חייבים עליהן מיתה וחומש, ואסורים לזרים, והם נכסי כהן, ועולין באחד ומאה, וטעונין רחיצת ידיים והערב שמש. הרי אלו בתרומה וביכורים, מה שאין כן במעשר.

משנה ב[עריכה]

יש במעשר וביכורים מה שאין כן בתרומה, שהמעשר והביכורים טעונים הבאת מקום, וטעונים וידוי, ואסורין לאונן.

רבי שמעון מתיר.

וחייבין בביעור.

ורבי שמעון פוטר.

ואסורין כל שהן מלאכול בירושלים.

וגידוליהן אסורים מלאכול בירושלים או לזרים ולבהמה.

ורבי שמעון מתיר.

הרי אלו במעשר ובביכורים, מה שאין כן בתרומה.

משנה ג[עריכה]

יש בתרומה ומעשר מה שאין כן בביכורים, שהתרומה והמעשר אוסרין את הגורן, ויש להם שיעור, ונוהגים בכל הפירות, בפני הבית ושלא בפני הבית, ובאריסין ובחכורות ובסקריקון ובגזלן.

הרי אלו בתרומה ובמעשר, מה שאין כן בביכורים.

משנה ד[עריכה]

ויש בביכורים מה שאין כן בתרומה ובמעשר, שהביכורים נקנין במחובר לקרקע, ועושה אדם כל שדהו ביכורים, וחייב באחריותם, וטעונים קרבן ושיר ותנופה ולינה.

משנה ה[עריכה]

תרומת מעשר שוה לביכורים בשתי דרכים, ולתרומה בשתי דרכים.

ניטלת מן הטהור על הטמא, ושלא מן המוקף, כביכורים.

ואוסרת את הגורן, ויש לה שיעור, כתרומה.

משנה ו[עריכה]

אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים, ולירק בדרך אחד.

שוה לאילן בערלה וברבעי ובשביעית.

ולירק בדרך אחד, שבשעת לקיטתו עישורו, דברי רבן גמליאל.

רבי אליעזר אומר, שוה לאילן בכל דבר.

משנה ז[עריכה]

דם מהלכי שתים שוה לדם בהמה להכשיר את הזרעים.

ודם השרץ אין חייבין עליו.

משנה ח[עריכה]

כוי יש בו דרכים שוה לחיה, ויש בו דרכים שוה לבהמה, ויש בו דרכים שוה לבהמה ולחיה, ויש בו דרכים שאינו שוה לא לבהמה ולא לחיה.

משנה ט[עריכה]

כיצד שוה לחיה? דמו טעון כיסוי כדם חיה, ואין שוחטין אותו ביום טוב, ואם שחטו, אין מכסין את דמו, וחלבו מטמא בטומאת נבלה כחיה, וטומאתו בספק, ואין פודין בו פטר חמור.

משנה י[עריכה]

כיצד שוה לבהמה? חלבו אסור כחלב בהמה, ואין חייבין עליו כרת, ואינו נלקח בכסף מעשר לאכול בירושלים, וחייב בזרוע ולחיים וקיבה.

רבי אליעזר פוטר, שהמוציא מחברו עליו הראיה.

משנה יא[עריכה]

כיצד אינו שוה לא לחיה ולא לבהמה? אסור משום כלאים עם החיה ועם הבהמה.

הכותב חייתו ובהמתו לבנו, לא כתב לו את הכוי.

אם אמר: הריני נזיר שזה חיה או בהמה, הרי הוא נזיר.

ושאר כל דרכיו שוים לחיה ולבהמה, וטעון שחיטה כזה וכזה, ומטמא משום נבלה ומשום אבר מן החי כזה וכזה.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה בכורים ב ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) התרומה והבכורים חייבין עליהן מיתה וחומש ואסורין לזרים והן נכסי כוהן ועולין באחד ומאה וטעונין רחיצת ידים והערב שמש הרי אלו בתרומה ובבכורים מה שאין כן במעשר.

(ב) יש במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה שהמעשר והבכורים טעונים הבאת מקום וטעונין וידוי ואסורין לאונן רבי שמעון מתיר וחייבין בביעור רבי שמעון פוטר ואסורין כל שהן מלאכל בירושלים וגידוליהן אסורין מלאכל בירושלים אף לזרים אף לבהמה רבי שמעון מתיר הרי אלו במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה.

(ג) ויש בתרומה ובמעשר מה שאין כן בבכורים שהתרומה והמעשר אוסרין את הגורן ויש להן שעור ונוהגין בכל הפירות בפני הבית ושלא בפני הבית ובאריסין ובחכורות ובסיקריקון ובגזלן הרי אלו בתרומה ובמעשר מה שאין כן בבכורים.

(ד) ויש בבכורים מה שאין כן בתרומה ובמעשר שהבכורים נקנין במחובר לקרקע ועושה אדם כל שדהו בכורים וחייב באחריותן וטעונין קרבן ושיר ותנופה ולינה.

(ה) תרומת מעשר שוה לבכורים בשתי דרכים ולתרומה בשתי דרכים ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף כבכורים ואוסרת את הגורן ויש לה שעור כתרומה.

(ו) אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים ולירק בדרך אחד שוה לאילן בערלה וברבעי ובשביעית ולירק שבשעת לקיטתו עישורו דברי רבן גמליאל רבי אליעזר אומר שוה לאילן בכל דבר.

(ז) דם מהלכי שתים שוה לדם בהמה להכשיר את הזרעים ודם השרץ אין חייבין עליו.

(ח) כוי יש בו דרכים שוה לחיה ויש בו דרכים שוה לבהמה ויש בו דרכים שוה לחיה ולבהמה ויש בו דרכים שאינו שוה לא לחיה ולא לבהמה.

(ט) כיצד שוה לחיה דמו טעון כיסוי כדם החיה ואין שוחטין אותו ביום טוב ואם שחטו אין מכסין את דמו וחלבו מטמא טומאת נבילה כחיה וטומאתו בספק ואין פודין בו פטר חמור.

(י) כיצד שוה לבהמה חלבו אסור כחלב הבהמה ואין חייבין עליו כרת ואינו נלקח בכסף מעשר לאכל בירושלים וחייב בזרוע ובלחיים ובקיבה רבי אלעזר פוטר שהמוציא מחברו עליו הראיה.

(יא) כיצד אינו שוה לא לחיה ולא לבהמה אסור משום כלאים עם החיה ועם הבהמה הכותב חיתו ובהמתו לבנו לא כתב לו את הכוי אם אמר הריני נזיר שזה חיה ובהמה הרי זה נזיר ושאר כל הדרכים שוה לחיה ולבהמה טעון שחיטה כזה וכזה ומטמא משום נבילה ומשום אבר מן החי כזה וכזה.


פירושים[עריכה]