משנה ביכורים ב ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ביכורים · פרק ב · משנה ח | >>
כוי יש בו דרכים שוה לחיה, ויש בו דרכים שוה לבהמה, ויש בו דרכים שוה לבהמה ולחיה, ויש בו דרכים שאינו שוה לא לבהמה ולא לחיה.
כּוֹי,
- יֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לְחַיָּה,
- וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לִבְהֵמָה,
- וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לִבְהֵמָה וּלְחַיָּה,
- וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לֹא לִבְהֵמָה וְלֹא לְחַיָּה:
כוי -
- יש בו דרכים - שוה לחיה,
- ויש בו דרכים - שוה לבהמה,
- ויש בו דרכים - שוה לחיה, ולבהמה,
- ויש בו דרכים - שאינו שוה -
- לא - לחיה,
- ולא - לבהמה.
הכוי - הוא מין מורכב מן העז ומן הצבי.
וכן אמרו "כוי, בריה בפני עצמה היא", ולא הכריעו בו חכמים אם מין בהמה או חיה היא, ונתנו עליו חומרי בהמה וחומרי חיה, כמו שיתבאר לקמן:
כוי וכו'. פירוש כוי בפרק אותו ואת בנו(פ.) כוי זה איל הבר ויש אומר זה הבא מן התיש ומן הצביה ר' יוסי אומר כוי בריה בפני עצמה ולא (הכירו) [הכריעו] בו חכמים אי מין חיה הוא או מין בהמה הוא ושל בית דושאי היו מגדלין מהן עדרים עדרים טעון כסוי לחומרא כדאמרי' בפרק אותו ואת בנו:
ואין שוחטין אותו ביום טוב. לפי שאסור לכסות את דמו כדקתני וטעמא דאין מכסין אמרינן בפ"ק דביצה (דף ח.) משום דאפר כירה מוכן לודאי ואין מוכן לספק דדעתו לודאי ואין דעתו לספק:
בטומאת נבלה כחיה. דחלב נבלת בהמה טהור כדדרשינן בפ' כל שעה (כג.) מדכתיב יעשה לכל מלאכה ובשל בהמה איירי דכתיב ואכל לא תאכלוהו כדדרשינן בפ' שני דחולין (כג.) יבוא איסור נבלה ויחול על איסור חלב ואין פודין בו פטר חמור דשמא חיה הוא ותנן בפ"ק דבכורות אין פודין בחיה.
כוי - נחלקו בו חכמי ישראל יש אומרים שהוא איל הבר, ויש אומרים שהוא תיש הבא על הצביה, ויש אומרים בריה בפני עצמה היא יב. ולא הכריעו בה חכמים אם חיה היא אם בהמה:
כוי. כתב הר"ב ויש אומרים שהוא תיש הבא על הצביה. בחולין פ"ה דף פ זה הבא מן התיש ומן הצביה וכל הני ג' דעות דתנאי נינהו כדאיתא התם. ולפיכך תמיהני על הרמב"ם שכתב הכוי הוא מין מורכב מן העז ומן הצבי. וכן אמרו כוי בריה בפני עצמה היא ולא הכריעו בה חכמי' וכו' והא מפליג פליגי דמר אמר מורכב ומר אמר בריה וכו'. ובחיבורו פ"ט מהלכות בכורים פוסק דכוי בריה וכו'. ואינו מורכב. ומה שכתב הר"ב וי"א (כוי) בריה וכו' עיין בסוף פ"ה דנזיר ומ"ש שם:
(יב) (על הברטנורא) וכל הנך ג' דעות דתנאי הוא בחולין פ"ה ד"פ:
כוי יש בו דרכים וכו': והגי' ה"ר יהוסף ז"ל ויש בו דרכים שוה לחי' ולבהמה ויש בו דרכים שאינו שוה לא לחי' ולא לבהמה:
בפי' ר"ע ז"ל כוי נחלקו בו חכמי ישראל וכו'. אמר המלקט בפ' אותו ואת בנו (חולין דף פ') ומאן דס"ל התם דבריה בפני עצמה הוא ס"ל דאין חי' מתעברת מבהמה ולא בהמה מחי' חוץ מר' אליעזר ומחלוקתו דבסמוך דס"ל דבהמה מתעברת מחי' או איפכא ורשב"ג ס"ל התם בברייתא דמין בהמה הוא ודאי ושל בית דושאי היו מגדלין מהם עדרים עדרים וכתבו שם תוס' ז"ל דמאן דס"ל דאיל הבר הוא ס"ל דודאי חי' הוא ושוחטין אותו ביום טוב ומכסין את דמו ופליג אמתני' ע"כ והרמב"ם ז"ל פי' כוי הוא מין מורכב מן העז ומן הצבי וכן אמרו כוי ברי' בפני עצמה הוא ולא הכריעו בו חכמים אם מין בהמה או חיה הוא ע"כ. אכן בפ"ט דהלכות בכורים כתב סתם והכוי אע"פ שהוא ספק מפרישין ממנו כל המתנות ע"כ. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל מלת דרכים הרביעית ברוב ספרים ל"ג לה וכן גבי תוספתא דאנדרוגינוס:
יכין
כוי: י"א איל הבר געמזע בל"א וי"א שור הבר ביפעל בל"א וי"א הנולד מתיש הבא על צביה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת