משנה בכורים ב ט

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק ב · משנה ט | >>

כיצד שוה לחיה? דמו טעון כיסוי כדם חיה, ואין שוחטין ^יג אותו ביום טוב, ואם שחטו, אין מכסין את דמו, וחלבו מטמא בטומאת נבלה כחיה, וטומאתו בספק, ואין פודין ^יד בו פטר חמור.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כֵּיצַד שָׁוֶה לְחַיָּה?

דָּמוֹ טָעוּן כִּסּוּי כְּדַם חַיָּה,

וְאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב,

וְאִם שְׁחָטוֹ, אֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ.

וְחֶלְבּוֹ מְטַמֵּא בְּטֻמְאַת נְבֵלָה כְּחַיָּה,

וְטֻמְאָתוֹ בְּסָפֵק.

וְאֵין פּוֹדִין בּוֹ פֶּטֶר חֲמוֹר:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

כיצד שוה לחיה? -

דמו טעון כיסוי - כדם החיה,

ואין שוחטין אותו - ביום טוב,

ואם שחטו -

אין מכסין - את דמו.

וחלבו - מטמא טומאת נבילה, כחיה,

וטומאתו - בספק.

ואין פודין בו - פטר חמור.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

לפי שאנו חייבים בכיסוי הדם, נמנע לשוחטו ביום טוב מפני שהוא ספק כמו שהודעתיך, אם הוא חייב בכיסוי הדם או לא, ואסור לאדם לטלטל האפר ביום טוב לדבר ספק.

וחלבו מטמא טומאת נבלה - העיקר אצלנו שחלב בהמה טהורה אינו מטמא, ועוד נבאר זה העיקר והראיה עליו במסכת עוקצין (פרק ג משנה ט). ושם נבאר עוד שחלב חיה ובשרה שווה, וכן בהמה טמאה חלבה ובשרה שווין, ולפיכך יטמא טומאת נבילות.

וזה הכוי לפי שהוא ספק ודנוהו לכל הפנים להחמיר, אמרו בחלבו שהוא מטמא אם הוא נבלה כמו חלב החיה שהוא מטמא כבשרה, אבל טומאתו בספק, והמטמא בו אם נכנס למקדש אינו חייב כרת ולא קרבן, אלא קרבן מספק.

והשם יתברך אמר "ופטר חמור תפדה בשה"(שמות לד, כ), וזהו ספק אם הוא ממין שה או ממין צבי, לפיכך אין פודין בו:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

ואין שוחטין אותו ביום טוב. לפי שאסור לכסות את דמו כדקתני וטעמא דאין מכסין אמרינן בפ"ק דביצה (דף ח.) משום דאפר כירה מוכן לודאי ואין מוכן לספק דדעתו לודאי ואין דעתו לספק:

בטומאת נבלה כחיה. דחלב נבלת בהמה טהור כדדרשינן בפ' כל שעה (כג.) מדכתיב יעשה לכל מלאכה ובשל בהמה איירי דכתיב ואכל לא תאכלוהו כדדרשינן בפ' שני דחולין (כג.) יבוא איסור נבלה ויחול על איסור חלב ואין פודין בו פטר חמור דשמא חיה הוא ותנן בפ"ק דבכורות אין פודין בחיה.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

טעון כיסוי כדם חיה - לחומרא, ואין מברכין על כסויו כיון דספק הוא:

ואין שוחטין אותו ביום טוב - לפי שאסור לכסות את דמו, ואע"ג דאפר כירה מוכן הוא, מוכן לודאי ואינו מוכן לספק:

בטומאת נבילה כחיה - דחלב בהמה טהורה טהור הוא, כדילפינן מן וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה (ויקרא ז), ומשום דספק בהמה הוא וחלבו טהור ספק חיה וחלבו טמא לפיכך טומאתו ספק:

ואין פודין בו פטר חמור - שמא חיה הוא ורחמנא אמר (שמות לד) ופטר חמור תפדה בשה, והאי ספק שה ספק צבי:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ואין שוחטין אותו ביום טוב. משום דתני דטעון כסוי אצטריך למתני דאין שוחטין אותו ביום טוב. כי היכי דלא תטעה לומר דודאי טעון כסוי ואפר כירה מוכן הוא לגביה. אבל אינו ענין לשוה לחיה כלל:

בטומאת נבלה כחיה. עי' במשנה תשיעית פרק בתרא דעוקצין:

ואין פודין בו פטר חמור. וכל שכן דאינו קרב לגבי המזבח ולהכי לא אצטריך למתני:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יג) (על המשנה) ואין שוחטין. איצטריך למתני ביר'ט. כי היכי דלא תטעה לומר דודאי טעון כיסוי ואפר כירה מוכן הוא לגביה אבל אינו ענין לשוה לחיה. (וכן אין חייבין עליו כרת דמ"י ב"ד) תוי"ט:

(יד) (על המשנה) ואין פודין. וכ"ש דאינו קרב לגבי המזבח ולהכי לא איצטריך למתני:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

וחלבו מטמא טומאת נבלה כחיה: כך הגי' ה"ר יהוסף ז"ל. ופי' הרמב"ם ז"ל וטומאתו בספק והמיטמא בו אם נכנס למקדש אינו חייב כרת ולא קרבן אלא קרבן מספק ע"כ. ושם בחבורו לא מצאתי שהזכיר דין קרבן מספק אח"כ מצאתי שמלות אלא קרבן נמחקו בתלמוד שהי' של הרב בצלאל אשכנזי ז"ל: