משנה בכורים ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק ב · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

תרומת מעשר שוה לביכורים בשתי דרכים, ולתרומה בשתי דרכים.

ניטלת מן הטהור על הטמא, ושלא מן המוקףו, כביכוריםז.

ואוסרת את הגורן, ויש לה שיעור, כתרומה.

נוסח הרמב"ם

תרומת מעשר שוה לבכורים בשתי דרכים ולתרומה בשתי דרכים ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף כבכורים ואוסרת את הגורן ויש לה שעור כתרומה.

פירוש הרמב"ם

מבואר הוא כי מאחר שהוא מפריש הבכורים ממקצת אילנות מספיק לו על שאר האילנות וזהו ענין שלא מן המוקף כמו שבארנו במה שקדם ואפשר בבכורים להפריש מן הטהור על הטמא אחר לקיטתן לפי שהפירות אינם מקבלות טומאה בעודם מחוברים לקרקע ושאר המאמר מבואר:

פירוש רבינו שמשון

מן הטהור על הטמא. פירוש משא"כ בתרומה גדולה והטעם פירשתי בריש פ' שני דתרומות:

ושלא מן המוקף. דאמרי' בירושל' בריש פרק שני דתרומות (הל' א) מכל חלבו את מקדשו ממנו תרומת מעשר לימדה על תרומה גדולה שניטלת מן המוקף והיא נטלת שלא מן המוקף ומנין שלא מן המוקף מכל מעשרותיכם תרימו אפילו אחד ביהודה ואחד בגליל. ותימה דבסוף פרק כל הגט (דף ל:) משמע דתרומת מעשר בעי מוקף דפריך עלה וכי נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף ואומר ר"ת דמדרבנן בעי מוקף ותימה אי מדרבנן בעי מוקף בתרומה כי היכי דתני יש לה שיעור כתרומה דהא דיש לה שיעור כתרומה גדולה היינו מדרבנן דמדאורייתא (סאה) אחת פוטרת את הכרי. וי"ל דמיירי למטה דיש שיעור לתרומה גדולה למטה דאין אדם עושה כל גרנו תרומה משום דבעינן ראשית ששיריה ניכרין כדאי' בפ' ראשית הגז (דף קל.). אבל אדם עושה כל שדהו בכורים (כמו שפירשנו בריש מה' בכורים) והא דאמרינן בב"מ בפ' הזהב (דף מט.) ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי רשאי בן לוי לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר משום דלא מצי הדר ביה היינו מן המוקף אי נמי שלא מן המוקף ובשבתות וימים טובים כעובדא דר' ינאי דהאשה רבה או כעובדא דפרק בכל מערבין (דף לב.) שלא יאכלו עמי הארץ טבלים ובפ' כל הגט פי' רבינו שלמה דאין חברים תורמין שלא מן המוקף דשמא אינה בעין באותה שעה ולפירושו יש לומר לפי דמוקף דהתם לאו כמוקף דהכא ואם זה וזה לפניו שם ואפילו איסורו דרבנן ליכא דלא הויא כשאר דברים דבעי מוקף אפילו בשתיהן לפניו כדמוכח בסוף פרק ג' דמעשר שני וגבי חלה בפ"ק דנדה ובסוטה בפרק כשם וההוא מוקף לאו משום חששא אלא דאורייתא גזירת הכתוב כדדריש בירושלמי כדפרשתי. וילפי חלה מתרומה גדולה אבל מוקף דכל הגט משום חששא ובשניהם לפניו שרי. אבל קשה לפירוש רבינו שלמה מהא דתנן בפ' כל הגט (לא.) המניח פירות להיות מפריש עליה' תרומות ומעשרות מפריש עליהם בחזקת שהן קיימין אלמא לא חיישינן שמא אינן בעין ולפי' ר"ת איכא לאוקמא בשבתות וימים טובים או דלא ליעבד עם הארץ איסורא רבה אבל לפי' רבינו שלמה לא יתכן לומר כן דמשמע כי כולה מתני' דהתם דחשיב מילי טובא דבחזקת [שהן] קיימין ולא משום כבוד השבת ולא משום תקלה ושמא בדבר שביד אחרים איכא למיחש טפי ולפי' ר"ת קשה דבתוספתא דטבול יום משמע דתרומת מעשר לא בעי מוקף אפילו מדרבנן ובסוף טבול יום פירשנוהו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נטלת מן הטהור על הטמא - דהא דאין תרומה נטלת מן הטהור על הטמא היינו, טעמא משום דבעינן מוקף וחיישינן דלמא לא מקיף דמסתפי דלמא נגע הטהור בטמא. והאי טעמא ליכא למימר הכא דהא נתרמת שלא מן המוקף:

ויש לה שיעור כתרומה - שהתרומה נתנו בה חכמים שיעור תרי ממאה:

פירוש תוספות יום טוב

ושלא מן המוקף. בירוש' [ריש] פ"ב דתרומות מנין שתרומת מעשר נטלת שלא מן המוקף. מכל מעשרותיכם אתד ביהודה ואחד בגליל:

כבכורים. כתב הרמב"ם מבואר הוא כי מאחר שהוא מפריש הבכורים ממקצת האילנות מספיק לו על שאר אילנות. וזהו ענין שלא מן המוקף. ואפשר בבכורים להפריש מן הטהור על הטמא אחר לקיטתן לפי שהפירות אינם מקבלים טומאה בעודם מחוברים לקרקע ע"כ:

ויש לה שיעור. עיין במשנה ג ומה שכתבתי שם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על המשנה) ושלא כו'. בירושלמי פ"ב דתרומות מנין שתרומת מעשר נטלת שלא מן המוקף. מכל מעשרותיכם אחד ביהודה אחד בגליל:

(ז) (על המשנה) כבכורים. כי, מאחר שהוא מפריש הבכורים ממקצת האילנות מספיק לו על שאר אילנות וזה ענין שלא מן המוקף. ואפשר בבכורים להפריש מן הטהור על הטמא אחר לקיטתן לפי שאינם מקבלים טומאה בעודם מחוברים לקרקע. הר"מ:


פירושים נוספים