משנה בכורים ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק ב · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים, ולירק בדרך אחדח.

שוה לאילן בערלה וברבעי י ובשביעית.

ולירק בדרך אחד, שבשעת לקיטתו עישורו, דברי רבן גמליאל.

רבי אליעזר אומר, שוה לאילן בכל דבר.

נוסח הרמב"ם

אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים ולירק בדרך אחד שוה לאילן בערלה וברבעי ובשביעית ולירק שבשעת לקיטתו עישורו דברי רבן גמליאל רבי אליעזר אומר שוה לאילן בכל דבר.

פירוש הרמב"ם

דבר ברור הוא שהוא כאילן לערלה ולרבעי ואמרם לשביעית כמו שאגיד לך והוא שאם נגמרה פרי האתרוג בשנה שביעית ונכנסה השמינית ועדיין האתרוג באילן אותו האתרוג הפקר ככל פירות שנה שביעית כיון שנגמרה בשנה השביעית אע"פ שנלקט בשנה השמינית: ואמרם בשעת לקיטתו עשורו ענינו שאם נלקטו בשנה השלישית או הששית שיוציא ממנו מעשר עני אף על פי שאותו אתרוג נגמר בשנה השנית או החמישית וכן אם נלקט בשנה הרביעית יוציא ממנו מע"ש אע"פ שנגמר בישולו בשנה השלישית ופסק ההלכה כמו שזכרו רז"ל חזרו ונמנו אתרוג *אחר לקיטתו עשורו למעשר ולשביעית:

פירוש רבינו שמשון

ובשביעית. פירוש ובשביעית ירק נמי אית ביה שביעית אלא מפרש בירושלמי (הל' ג) כגון אתרוג בת ששית הנכנסת לשביעית הכי היא לבעלים כאילן בתר חנטה ופטור ממעשר כירק דבתר לקיטה והא דלא קתני תנא שוה לאלן לענין כלאים דלא הוי כלאים בכרם מה שאין כן בירק ולענין ראש השנה שלו שוה לאילן דאע"ג דאחר לקיטתו עישורו כירק מכל מקום ראש השנה שלו שבט כאילן כדאמרינן בפ"ק דראש השנה משום דלא תנא הכא אלא מידי דבהאי אזלינן בתר חנטה ובהאי אזלינן בתר לקיטה לכל דבר בריש קדושין (דף ג.) מפרש מ"ט תני תנא קמא בלשון דרך ור' אליעזר בלשון דבר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שוה לאילן - דאזלינן בתר חנטה ט, ומונין לו שלש לערלה משעת חנטה. וכן לרבעי וכן לשביעית יאם נחנט בששית ונגמר בשביעית מותר יא, ומכל מקום פטור ממעשר דלענין מעשר אזלינן בתר לקיטה כדין ירק וכיון דנלקט בשביעית פטור ממעשר:

פירוש תוספות יום טוב

אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים. עי' מה שכתבתי בריש יומא [ובריש קדושין]:

[ולירק בדרך אחד. משום דגדל על כל מים כדאמר בראש השנה [דף יד] ותבואה ואילנות גדלים על מי גשמים ואתרוג גדל על כל מים שמשקים אותו תמיד כירק כדאמרינן בפ"ק דקדושין. כך לשון רש"י פ' לולב הגזול דף לט. והא דגדלים וכו' כתבתי במס' שביעית משנה ו פ"ב. וכתבו התוס' דלולב הגזול וא"ת ואמאי לא אזלינן באתרוג בתר לקיטה לכל דבר כיון דגדל על כל מים כירק. וי"ל משום דדרשינן בפ"ק דראש השנה גבי ערלה פעמים שברביעית ואסורים משום ערלה כמו שכתבתי בס"ד בפ"ק דראש השנה בד"ה לנטיעה וכו']:

לערלה. פי' הר"ב ומונים לו שלש לערלה משעת חניטתו. פי' השנה השלישית מונין לו לחניטתו אבל מספר השלש' שנים מונין משעת קליטתו וכמפורש בריש ראש השנה:

וברבעי. כמ"ד נטע רבעי עיין במשנה ב פ"ה דמעשר שני. וכן כתבו התוספות פ"ג דסוכה דף לט:

ובשביעית. פי' הר"ב דאם נחנט בששית ונגמר בשביעית מותר. והרמב"ם פי' שאם נגמר בשביעית ונכנסה השמינית ועדיין האתרוג באילן אותו האתרוג הפקר כדין פירות שביעית ושני הפירושים בירושלמי:

[בכל דבר. כיון ששוה ואין בו חלוק לא קתני דרכים כדתני ת"ק הכי איתא בגמ' דריש קדושין וכתבתיו שם בד"ה בג' דרכים וכו']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על המשנה) ולירק בדרך אחד. משום דגדל על כל מים כדאמר בר'ה די"ד ותבואה ואילנות גדלים על מי גשמים ואתרוג גדל על כל מים שמשקים אותו תמיד כירק. רש"י סוכה. דל"ט:

(ט) (על הברטנורא) פירוש השנה השלישית מונין לו לחניטתו. אבל מספר הג' שנים מונין משעת קליטתו כמפורש בריש ר"ה:

(י) (על המשנה) וברבעי. כמ"ד נטע רבעי:

(יא) (על הברטנורא) והר"מ פירש שאם נגמר בשביעית ונכנסת השמינית ועדיין האתרוג באילן אותו האתרוג הפקר כדין פירות שביעית וב' הפירושים בירושלמי:


פירושים נוספים