משנה בכורים ב ד

ואפשר לאדם לעשות כל פירותיו בכורים. וראית אלו השני דינים מה שאמר השם יתברך "בכורי כל אשר בארצם"(במדבר יח, יג), זה הכתוב מורה שהן נקנין במחובר לקרקע, ושהוא עושה כל שדהו בכורים.

וחייב באחריותם - כמו שנתבאר שם שאם נגנבו או אבדו שחייב להוציא פעם שניה עד שיגיעם למקדש.

וטעונים קרבן - לאמרו השם יתברך בפרשת בכורים "ושמחת בכל הטוב"(דברים כו, יא), ואמר "ושמחת בחגך"(דברים טז, יד), ואמרו חכמים "מה שמחה האמורה כאן, קרבן שלמים, אף שמחה האמורה להלן, קרבן שלמים", כי "ושמחת בחגך" אי אפשר בלא קרבן שלמים, כאשר נבאר במסכת חגיגה.

ושיר - כמו שיתבאר בפרק שלאחר זה.

תנופה - לאמרו יתברך "ולקח הכהן הטנא מידך"(דברים כו, ד), ואמרו חכמים ז"ל (סוכה דף מז:) לרבות הבכורים שטעונים הנפה.

ולינה - עניינו שחייב ללון בירושלים ואחר כן ישוב לעירו ממחרת יום בואו, והוא אומרו בקרבן פסח "ופנית בבקר והלכת לאהליך"(דברים טז, ז), ואמרו חכמים (ספרי, פרשת ראה) "כל פניות שאתה פונה, לא יהיו אלא בבוקר":

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

במחובר לקרקע. כדתנן לקמן אדם יורד לתוך שדהו ונפקא לן בירושלמי (שם) מדכתיב (במדבר יח) בכורי כל אשר בארצם:

כל שדהו בכורים. דכתיב (יחזקאל מד) כל בכורי כל

וחייב באחריותם. דכתיב (שמות כג) בכורי אדמתך תביא בית ה':

וטעונין קרבן. נאמר כאן שמחה ונאמר להלן שמחה מה להלן שלמים אף כאן שלמים:

ושיר. נאמר כאן טוב ונאמר להלן (יחזקאל לג) יפה קול ומטיב נגן:

ותנופה. דכתיב (דברים כו) ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לרבות הבכורים שיעענו תנופה כרבי אליעזר בן יעקב (סוכה דף מז:) ובפ' כל המנחות באות מצה (דף סא.) גמר יד יד משלמים:

ולינה. ופנית בבוקר והלכת לאהליך כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא בבוקר א"ר יונתן הדה דתימא בשאין עמהן קרבן אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעונים לינה מחמת הקרבן כדדרשינן בסיפרי והארכנו בפרק לולב וערבה ובפ' קמא דר"ה (דף ה) וכל הני ליתנהו בתרומה דאין תרומה ומעשר אלא בתלוש ואין עושה כל גרנו תרומה דבעינן ראשית ששיריה ניכרין כדאמרינן בראשית הגז (דף קלו:):

[בכל ספרי הש"ס נחסר פי' הר"ש מכאן עד סוף המסכת וכן מפ' אנדרוגינוס ומלאו חסרונו בפי' ר"י בר מלכי צדק ואנחנו השבנו את האבדה מפי' ר"ש ההוא למקומה. והדפסנוהו בזה ע"פ העתקת כ"י מעקד הספרים בפאריס. ואת פי' מהר"י בר מ"צ הדפסנו מתוך הכ"י המדוקדק יותר מהנדפס בספרי הש"ס]:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

נקנים במחובר לקרקע - דכתיב (במדבר יח) בכורי כל אשר בארצם, בשעה שהם מחוברים בארצם בכורים הם, והכי תנן לקמן יורד אדם לתוך שדהו וכו' קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים:

ועושה אדם כל שדהו בכורים - דכתיב בכורי כל מראשית כל ^ד:

וטעונים קרבן - נאמר בבכורים שמחה ושמחת בכל הטוב ונאמר להלן (דברים כז) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת מה להלן שלמים אף כאן שלמים:

ושיר - נאמר כאן בכל הטוב, ונאמר להלן (יחזקאל לג) כשיר עגבים יפה קול ומטיב נגן:

ותנופה - כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך, וכתיב התם (ויקרא ז) ידיו תביאינה את אשי ה', מה להלן תנופה אף כאן תנופה:

ולינה - שילין בירושלים כל הלילה של אחר היום שהביא הבכורים, דכתיב (דברים טז) ופנית בבקר והלכת לאהליך הא כל פינות לא יהיו אלא בבקר ^ה:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ועושה אדם כל שדהו בכורים. כתב הר"ב דכתיב בכורי כל מראשית כל. ובירושלמי דכתיב וראשית כל בכורי כל. והכי מייתי ליה הר"ש בריש מסכת פאה. וכן ראוי להיות שכן הוא ביחזקאל סימן מד [ל]. [ואע"ג דביכורי כל מקרא בסוף פ' קרח ומראשית כל בתחלת פ' כי תבא נ"ל דמינייהו ליכא למשמע דכל שדהו דביכורי סמוך וכן מראשית סמוך כדפירש"י על בראשית ומשמעותה ביכורי ראשית של כל אבל מקרא דיחזקאל דייק מיתורא דכפל לשון דלא מיירי אלא בחד ענינא שלכהנים יהיו הבכורים משא"כ הני קראי דחד במתנות כהונה וחד בממה שמביאין הבכורים ואין כאן כפל]:

וחייב באחריותם. כדתנן בפ' קמא משנה ט:

ולינה. פי' הר"ב דכתיב ופנית בבקר הא כל פונות וכו'. ירושלמי וקרא גבי פסח כתיב ויליף ליה כל פונות וכו'. ותו בירושלמי אמר ר' יונה הדא דתימא בשאין עמהן קרבן אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעון לינה מחמת הקרבן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ד) (על הברטנורא) ובירושלמי דכתיב וראשית כל בכורי כל וכ"ה (ביחזקאל מ"ד):

(ה) (על הברטנורא) וקרא גבי פסח כתיב ויליף לה כל פינות כו'. ותו בירושלמי הא דתימא כשאין עמהן קרבן אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעון לינה מחמת הקרבן:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

נקנין במחובר לקרקע: כדתנן לקמן יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה קושרה בגמי ואומר הרי אלו בכורים ומפ' ר"ש בתוספתא דאע"פ שקרא להן שם במחובר אין חייבי' עליהן עד אחר תלישה והיינו טעמי' דלקמן דאמר צריך לקרוא להן שם בתלוש ושמא היינו טעמא דר"ש דאזיל לטעמי' דתרומה קרנהו רחמנא וקריאת שם תרומה בתלוש ולרבנן בקריאת שם במחובר זר האוכלן חייב. עיין במתני' דריש פירקין. ועושה אדם כל שדהו בכורים. בירושלמי דכתיב וראשית כל בכורי כל. מה שאין כן בתרומה ובמעשר דאי קרא שם במחובר בתרומה ובמעשר לא מהני דדריש בספרי ממנו ולא מן המחובר והאי קרא בתלוש מיירי ועל כרחין אתי למימר דאפי' בדיעבד נמי אסור דאי משום לכתחלה אתא תיפוק לי משום דכתיב דגנך ומחובר לאו דגן הוא אלא ש"מ דפסול ואפי' בדיעבד במחובר וההיא דמעשר שהקדימו בשבלין דמהני בדיעבד בתלוש מיירי וקודם מירוח כן פי' ר"י ז"ל בפ' האומר דקדושין. ואין אדם עושה כל שדהו תרומה דתנן פ"ק דחלה האומר כל גרני תרומה לא אמר כלום. ואין חייב באחריותן דהכהן עצמו מיטפל בהן ותניא נמי אין מביאין תרומה מגרן לעיר ומן המדבר לישוב ובמקום שחיה ובהמה אוכלין התקינו שיהא מביא ונוטל שכרו מפני חלול השם כדאיתא בתוספתא דתרומות פ' חמישי ובהא נמי תנא ושייר דטעונין קריאה הבעלים וראיית פנים בעזרה והשתחוואה ואפי' שליח ואפוטרופוס מה שא"כ בתרומה ובמעשר. ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל:

ותנופה: סתמא כר' אליעזר בן יעקב דפ' כל המנחות באות מצה דהלכה כמותו:

ולינה: ירושלמי א"ר יונה הדא דתימא בשאין עמהן קרבן כגון שהביאן שלוחו דמביא ואינו קורא אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעון לינה מחמת הקרבן דבקרבן איכא ראיית פנים והשליח אע"ג דלא הביא קרבן מ"מ טעון תנופה עם יד הכהן וא"כ לדידי' נמי איכא ראיית פנים:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

שהבכורי' נקנין במחובר לקרקע: כפ"ג מ"א אדם יורד לשדהו וכו' קושר גמי וכו':

וחייב באחריותם: עד שיביאן להר הבית [כפ"א מ"ט]:

וטעונים קרבן: להביא עמהן שלמים:

ושיר: משיגיעו לעזרה מתחילין הלוים לשורר ארוממך ד' כי דליתני וגו':

ותנופה: כפ"ג מ"ו:

ולינה: ביום שהביא בכוריו לן בירושלים בליל שלאחריו והא דלא חשיב הכא ההפוכין ממשנה ג' שישנן בבכורים ולא בתרומה ומעשר היינו מדכולן הן בשלילות ולא בעי למחשב בכל חד רק מה שניכר בו ההפרש מחביריו ודו"ק:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת