משנה בכורים ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק ב · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ויש בביכורים מה שאין כן בתרומה ובמעשר, שהביכורים נקנין במחובר לקרקע, ועושה אדם כל שדהו ביכורים, וחייב באחריותם, וטעונים קרבן ושיר ותנופה ולינה.

נוסח הרמב"ם

ויש בבכורים מה שאין כן בתרומה ובמעשר שהבכורים נקנין במחובר לקרקע ועושה אדם כל שדהו בכורים וחייב באחריותן וטעונין קרבן ושיר ותנופה ולינה.

פירוש הרמב"ם

נקנין במחובר לקרקע. הוא שהכהן זוכה בהם מן הדין והן מחוברות לקרקע ואפשר לאדם לעשות כל פירותיו בכורים וראיות אלו השני דינים מה שאמר השם יתברך (במדבר יח) בכורי כל אשר בארצם זה הכתוב מורה שהן נקנין במחובר לקרקע ושהוא עושה כל שדהו בכורים:

וחייב באחריותם. כמו שנתבאר שם שאם נגנבו או אבדו שחייב להוציא פעם שניה עד שיגיעם למקדש:

וטעונים קרבן. לאמרו הש"י בפרשת בכורים (דברים כו) ושמחת בכל הטוב ואמר (שם טז) ושמחת בחגך ואמרו חכמים מה שמחה האמורה כאן קרבן שלמים אף שמחה האמורה להלן קרבן שלמים כי ושמחת בחגך אי אפשר בלא קרבן שלמים כאשר נבאר במס' חגיגה:

ושיר. כמו שיתבאר בפרק שלאחר זה:

תנופה. לאמרו יתברך ולקח הכהן הטנא מידך ואמרו חכמים ז"ל (סוכה דף מז:) לרבות הבכורים שטעונים הנפה:

ולינה. ענינו שחייב ללון בירושלים ואחר כן ישוב לעירו ממחרת יום בואו והוא אומרו בקרבן פסח ופנית בבקר והלכת לאהליך ואמרו חכמים (ספרי פ' ראה) כל פנות שאתה פונה לא יהיו אלא בבקר:

פירוש רבינו שמשון

במחובר לקרקע. כדתנן לקמן אדם יורד לתוך שדהו ונפקא לן בירושלמי (שם) מדכתיב (במדבר יח) בכורי כל אשר בארצם:

כל שדהו בכורים. דכתיב (יחזקאל מד) כל בכורי כל

וחייב באחריותם. דכתיב (שמות כג) בכורי אדמתך תביא בית ה':

וטעונין קרבן. נאמר כאן שמחה ונאמר להלן שמחה מה להלן שלמים אף כאן שלמים:

ושיר. נאמר כאן טוב ונאמר להלן (יחזקאל לג) יפה קול ומטיב נגן:

ותנופה. דכתיב (דברים כו) ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לרבות הבכורים שיעענו תנופה כרבי אליעזר בן יעקב (סוכה דף מז:) ובפ' כל המנחות באות מצה (דף סא.) גמר יד יד משלמים:

ולינה. ופנית בבוקר והלכת לאהליך כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא בבוקר א"ר יונתן הדה דתימא בשאין עמהן קרבן אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעונים לינה מחמת הקרבן כדדרשינן בסיפרי והארכנו בפרק לולב וערבה ובפ' קמא דר"ה (דף ה) וכל הני ליתנהו בתרומה דאין תרומה ומעשר אלא בתלוש ואין עושה כל גרנו תרומה דבעינן ראשית ששיריה ניכרין כדאמרינן בראשית הגז (דף קלו:):

[בכל ספרי הש"ס נחסר פי' הר"ש מכאן עד סוף המסכת וכן מפ' אנדרוגינוס ומלאו חסרונו בפי' ר"י בר מלכי צדק ואנחנו השבנו את האבדה מפי' ר"ש ההוא למקומה. והדפסנוהו בזה ע"פ העתקת כ"י מעקד הספרים בפאריס. ואת פי' מהר"י בר מ"צ הדפסנו מתוך הכ"י המדוקדק יותר מהנדפס בספרי הש"ס]:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נקנים במחובר לקרקע - דכתיב (במדבר יח) בכורי כל אשר בארצם, בשעה שהם מחוברים בארצם בכורים הם, והכי תנן לקמן יורד אדם לתוך שדהו וכו' קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים:

ועושה אדם כל שדהו בכורים - דכתיב בכורי כל מראשית כל ד:

וטעונים קרבן - נאמר בבכורים שמחה ושמחת בכל הטוב ונאמר להלן (דברים כז) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת מה להלן שלמים אף כאן שלמים:

ושיר - נאמר כאן בכל הטוב, ונאמר להלן (יחזקאל לג) כשיר עגבים יפה קול ומטיב נגן:

ותנופה - כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך, וכתיב התם (ויקרא ז) ידיו תביאינה את אשי ה', מה להלן תנופה אף כאן תנופה:

ולינה - שילין בירושלים כל הלילה של אחר היום שהביא הבכורים, דכתיב (דברים טז) ופנית בבקר והלכת לאהליך הא כל פינות לא יהיו אלא בבקר ה:

פירוש תוספות יום טוב

ועושה אדם כל שדהו בכורים. כתב הר"ב דכתיב בכורי כל מראשית כל. ובירושלמי דכתיב וראשית כל בכורי כל. והכי מייתי ליה הר"ש בריש מסכת פאה. וכן ראוי להיות שכן הוא ביחזקאל סימן מד [ל]. [ואע"ג דביכורי כל מקרא בסוף פ' קרח ומראשית כל בתחלת פ' כי תבא נ"ל דמינייהו ליכא למשמע דכל שדהו דביכורי סמוך וכן מראשית סמוך כדפירש"י על בראשית ומשמעותה ביכורי ראשית של כל אבל מקרא דיחזקאל דייק מיתורא דכפל לשון דלא מיירי אלא בחד ענינא שלכהנים יהיו הבכורים משא"כ הני קראי דחד במתנות כהונה וחד בממה שמביאין הבכורים ואין כאן כפל]:

וחייב באחריותם. כדתנן בפ' קמא משנה ט:

ולינה. פי' הר"ב דכתיב ופנית בבקר הא כל פונות וכו'. ירושלמי וקרא גבי פסח כתיב ויליף ליה כל פונות וכו'. ותו בירושלמי אמר ר' יונה הדא דתימא בשאין עמהן קרבן אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעון לינה מחמת הקרבן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על הברטנורא) ובירושלמי דכתיב וראשית כל בכורי כל וכ"ה (ביחזקאל מ"ד):

(ה) (על הברטנורא) וקרא גבי פסח כתיב ויליף לה כל פינות כו'. ותו בירושלמי הא דתימא כשאין עמהן קרבן אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעון לינה מחמת הקרבן:


פירושים נוספים