משנה בכורים א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בכורים פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק ראשון ("יש מביאין") · >>

פרקי מסכת בכורים: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

יש מביאין ביכורים וקורין, מביאין ולא קורין, ויש שאינן מביאין.

אלו שאינן מביאין, הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של יחיד או של רבים, וכן המבריך מתוך של יחיד או מתוך של רבים לתוך שלו.

הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו, ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע, הרי זה אינו מביא.

רבי יהודה אומר, כזה מביא.

משנה ב[עריכה]

מאיזה טעם אינו מביא? משום שנאמר (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך", עד שיהו כל הגידולין מאדמתך.

האריסין והחכורות והסקריקון והגזלן, אין מביאין מאותו הטעם, משום שנאמר: "ראשית בכורי אדמתך".

משנה ג[עריכה]

אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים.

לא מתמרים שבהרים, ולא מפירות שבעמקים, ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר.

אין מביאין ביכורים קודם לעצרת.

אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם לעצרת, ולא קיבלו מהם, מפני הכתוב שבתורה (שמות כג, טז): "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".

משנה ד[עריכה]

אלו מביאין ולא קורין: הגר מביא ואינו קורא, שאינו יכול לומר: "אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו" (דברים כו, ג).

ואם היתה אמו מישראל, מביא וקורא.

וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו, אומר, "אלהי אבות ישראל".

וכשהוא בבית הכנסת, אומר "אלהי אבותיכם".

ואם היתה אמו מישראל, אומר "אלהי אבותינו".

משנה ה[עריכה]

רבי אליעזר בן יעקב אומר, אשה בת גרים לא תנשא לכהונה, עד שתהא אמה מישראל.

אחד גרים ואחד עבדים משוחררים, ואפילו עד עשרה דורות, עד שתהא אמן מישראל.

האפוטרופוס והשליח והעבד והאשה וטומטום ואנדרוגינוס, מביאין ולא קורין, שאינן יכולין לומר: "אשר נתתה לי ה'" (דברים כו, י).

משנה ו[עריכה]

הקונה שני אילנות בתוך של חברו, מביא ואינו קורא.

רבי מאיר אומר, מביא וקורא.

יבש המעיין, נקצץ האילן, מביא ואינו קורא.

רבי יהודה אומר, מביא וקורא.

מעצרת ועד החג, מביא וקורא.

מן החג ועד חנוכה, מביא ואינו קורא.

רבי יהודה בן בתירא אומר, מביא וקורא.

משנה ז[עריכה]

הפריש ביכוריו ומכר שדהו, מביא ואינו קורא.

והשני, מאותו המין אינו מביא.

ממין אחר, מביא וקורא.

רבי יהודה אומר, אף מאותו המין מביא וקורא.

משנה ח[עריכה]

הפריש ביכוריו, נבזזו, נמקו, נגנבו, אבדו, או שנטמאו, מביא אחרים תחתיהם ואינו קורא.

והשניים אינם חייבים עליהם חומש.

נטמאו בעזרה, נופץ ואינו קורא.

משנה ט[עריכה]

ומניין שהוא חייב באחריותן עד שיביא להר הבית? שנאמר (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך תביא בית יי אלהיך", מלמד שחייב באחריותם עד שיביא להר הבית.

הרי שהביא ממין אחד וקרא, וחזר והביא ממין אחר, אינו קורא.

משנה י[עריכה]

ואלו מביאין וקורין: מן העצרת ועד החג, משבעת המינים, מפירות שבהרים, מתמרות שבעמקים, ומזיתי שמן מעבר הירדן.

רבי יוסי הגלילי אומר, אין מביאין ביכורים מעבר הירדן, שאינה ארץ זבת חלב ודבש.

משנה יא[עריכה]

הקונה שלשה אילנות בתוך של חברו, מביא וקורא.

רבי מאיר אומר, אפלו שניים.

קנה אילן וקרקעו, מביא וקורא.

רבי יהודה אומר, אף בעלי אריסות וחכורות מביאין וקורין.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה בכורים א ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) יש מביאין בכורים וקורין מביאין ולא קורין ויש שאינן מביאין ואלו שאינן מביאין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של יחיד או לתוך של רבים המבריך מתוך של יחיד לתוך שלו או מתוך של רבים לתוך שלו הנוטע לתוך שלו והמבריך לתוך שלו ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע הרי זה אינו מביא רבי יהודה אומר כזה מביא.

(ב) ומאיזה טעם אינו מביא משום שנאמר ראשית ביכורי אדמתך תביא (שמות כג יט שמות לד כו) עד שיהו כל הגידולין מאדמתך האריסין והחכורות והסיקריקון והגזלן אין מביאין מאותו הטעם משום שנאמר ראשית ביכורי אדמתך.

(ג) אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר אין מביאין הבכורים קודם לעצרת אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם לעצרת ולא קיבלו מהם מפני הכתוב שבתורה וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה (שמות כג טז).

(ד) אלו מביאין ולא קורין הגר מביא ואינו קורא שאינו יכל לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו (דברים כו ג) אם הייתה אימו מישראל מביא וקורא וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלוהי אבות ישראל וכשהוא מתפלל בבית הכנסת אומר אלוהי אבותיכם ואם הייתה אימו מישראל אומר אלוהי אבותינו.

(ה) רבי אליעזר בן יעקוב אומר האישה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אימה מישראל אחד גרים ואחד עבדים משוחררים אפילו עד עשרה דורות עד שתהא אימן מישראל האפיטרופין העבד והשליח והאישה וטומטום ואנדרוגינוס מביאין ולא קורין שאינן יכלין לומר אשר נתת לי ה' (דברים כו י).

(ו) הקונה שני אילנות בתוך של חברו מביא ואינו קורא רבי מאיר אומר מביא וקורא יבש המעיין ונקצץ האילן מביא ואינו קורא רבי יהודה אומר מביא וקורא מהחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא רבי יהודה בן בתירה אומר מביא וקורא.

(ז) הפריש את ביכוריו ומכר את שדהו מביא ואינו קורא השני מאותו המין אינו מביא ממין אחר מביא וקורא רבי יהודה אומר אף מאותו המין מביא וקורא.

(ח) המפריש את ביכוריו נמקו נבזזו נגנבו אבדו או שנטמאו מביא אחרים תחתיהן ואינו קורא והשנים אין חייבין עליהן חומש נטמאו בעזרה נופץ ואינו קורא.

(ט) ומנין שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית שנאמר ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוהיך (שמות כג יט שמות לד כו) מלמד שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית הרי שהביא ממין אחד וקרא חזר והביא ממין אחר הרי זה אינו קורא.

(י) ואלו מביאין וקורין מהעצרת ועד החג משבעת המינין מפירות שבהרים מתמרים שבעמקים ומזיתי שמן שהן מעבר לירדן רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאין בכורים מעבר לירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש.

(יא) הקונה שלשה אילנות בתוך של חברו מביא וקורא רבי מאיר אומר אפילו שנים קנה אילן וקרקעו מביא וקורא רבי יהודה אומר אף בעלי האריסות והחכורות מביאין וקורין.


פירושים[עריכה]