משנה בכורים א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק א · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מאיזה טעם אינו מביא? משום שנאמר (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך", עד שיהו כל הגידולין מאדמתך.

האריסין והחכורות והסקריקון והגזלן, אין מביאין מאותו הטעם, משום שנאמר: "ראשית בכורי אדמתך".

נוסח הרמב"ם

ומאיזה טעם אינו מביא משום שנאמר ראשית ביכורי אדמתך תביא (שמות כג יט שמות לד כו) עד שיהו כל הגידולין מאדמתך האריסין והחכורות והסיקריקון והגזלן אין מביאין מאותו הטעם משום שנאמר ראשית ביכורי אדמתך.

פירוש הרמב"ם

אריסין הם השותפין בעבודת הקרקע בלבד והחכורות הם עובדי האדמה למחצה ולשליש ולרביע כפי מה שיסכים עם בעל הקרקע וכבר בארנו זה פעמים (דמאי פרק ו מא"ב ושביעית פ"ד מ"ג) וסקריקון הם אנשים גוזלי הקרקעות ואוכלי פירותיהם שלא ברצון בעליהן ועוד יתבאר זה במסכת גיטין (דף נה:):

פירוש רבינו שמשון

אריסי' מקבל את השדה למחצה לשליש ולרביע חכירות מקבל השדה בכך וכך כורין לשנה דבר קצוב בין עבדא בין לא עבדא:

סקריקון ממונה להרוג נפשות וכשבא להורגו אומר לו שא קרקעי והניחני ולשון נוטריקון הוא ואע"ג דיהיב ליה אין מביא ממנה בכורים דלאו אחולי אחיל כדאמר בהניזקין (דף נה:) דאמר האי לישקול למחר תבענא ליה בדינא:

ירישל' (הל' א) א"ר אמי אתיא דר' יהודה כר"א דתני תמן [ב"ב ס:] אין עושים חלל תחת ר"ה בור שיח ומערה ור"א מתיר כדי שתהא עגלה טעונה אבנים מהלכת כמה דר"א תמן תחת רשות הרבים שלו כן ר' יהודה אמר הכא תחת ר"ה שלו רבי שמואל בר יצחק בעי אי כר' אליעזר יביא ויקרא א"ר יוסי מסתברא סבר רבי שמואל בר יצחק שר' אליעזר מתיר לעשות כן והן שלו לעולם אלא רבי אליעזר מתיר לעשות כן וכל הקודם בהו זכה פירוש אי כרבי אליעזר יביא ויקרא דקסבר והן שלו לעולם ומתני' קתני ר' יהודה אומר כזה מביא משמע מביא ואינו קורא ומסיק דאינו שלו לעולם ואם בא אחר להשתמש באותו חלל שתחת רשות הרבים כל הקודם זכה הלכך מביא ואינו קורא ולרבנן אינו מביא דלית להו דרבי אליעזר וקשה הא דאמר עולא בסוף לא יחפור (דף כז:) אילן הסמוך למיצר בתוך י"ו אמה גזלן הוא ואין מביא ממנו בכורים אמאי הא ברשות נוטע בתוך שלו ואפילו לרבנן יביא אף על גב דנמשכ' יניקתו עד י"ו אמה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

האריסין - מקבלין את השדה למחצה לשליש ולרביע:

חכירות - מקבל את השדה בדבר קצוב כך וכך כורים לשנה בין שהיא עושה הרבה בין שהיא עושה מעט:

סקריקון - הורג נפשות ונותן לו קרקע כדי שלא יהרגנו. ולשון סקריקון שא קרקע והניחני. ואע"ג דיהיב ליה לפי שעה לא מחיל ליה דסבר האידנא לשקול ולמחר תבענא ליה בדינא:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו


פירושים נוספים