משנה בכורים א א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק א · משנה א | >>
יש מביאין ביכורים וקורין, מביאין ולא קורין, ויש שאינן מביאין.
אלו שאינן מביאין, הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של יחיד או של רבים, וכן המבריך מתוך של יחיד או מתוך של רבים לתוך שלו.
הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו, ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע, הרי זה אינו מביא.
רבי יהודה אומר, כזה מביא.
משנה מנוקדת
יֵשׁ מְבִיאִין בִּכּוּרִים וְקוֹרִין,
- מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין,
- וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן מְבִיאִין.
- אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מְבִיאִין:
- הַנּוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁל יָחִיד אוֹ שֶׁל רַבִּים,
- וְכֵן הַמַּבְרִיךְ מִתּוֹךְ שֶׁל יָחִיד אוֹ מִתּוֹךְ שֶׁל רַבִּים לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ.
- הַנּוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ,
- וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע,
- הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מֵבִיא.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- כָּזֶה מֵבִיא:
נוסח הרמב"ם
יש מביאין בכורים - וקורין.
- מביאין - ולא קורין.
- ויש - שאינן מביאין.
- ואלו שאינן מביאין -
- הנוטע - לתוך שלו,
- והבריך - לתוך של יחיד,
- או לתוך של רבים.
- והבריך - לתוך של יחיד,
- המבריך -
- מתוך של יחיד - לתוך שלו,
- או מתוך של רבים - לתוך שלו.
- הנוטע - לתוך שלו,
- הנוטע - לתוך שלו,
- והמבריך - לתוך שלו,
- ודרך היחיד, ודרך הרבים - באמצע,
- הרי זה - אינו מביא.
- רבי יהודה אומר:
- כזה - מביא.
פירוש הרמב"ם
הדבר שהיו קורין הוא הכתוב בפרשת והיה כי תבוא, הוא אמרו "וענית ואמרת לפני ה' אלהיך"(דברים כו, ה) עד סוף הפרשה.
וכבר בארנו שהמבריך, הוא מי שמותח ענפי האילן בארץ וטומנם שם.
ועוד יתבאר לקמן מאיזה טעם אינו מביא.
ואין הלכה כרבי יהודה:
פירוש רבינו שמשון
והבריך לתוך של יחיד או לתוך של רבים שחפר בארץ והבריך יחור אחד מן האילן וטמנו בעפר והוציא ראש היחור לרשות חברו או לרשות הרבים: וכן המבריך מתוך של יחיד או מתוך של רבים לתוך שלו. שהאילן נטוע ברשות חברו או ברשות הרבים וההרכבה יוצאה לתוך שלו בהני תרתי אינו מביא לפי שהזקינה רבייה מן הבריכה והבריכה מן הזקינה וכתיב אדמתך דבעינן כל גידוליו מאדמתך כדקתני סיפא מאיזה טעם אינו מביא:
וכשהנטיעה והבריכה שניהן לתוך שלו ודרך היחיד או הרבים מפסיק כגון שיש ב' גנות משני צדי דרך הרבים והבריך מזה לזה בהא פליגי רבי יהודה ורבנן דרבנן אפי' בהא פטרי דמכל מקום מרשות הרבים ינקי ואין כל הגידולין מאדמתו ורבי יהודה מחייב משום דיש לו רשות לעשות כן כיון דלא מפסדי רבים מידי כדאמר בירושלמי:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
יש מביאין בכורים וקורין - מקרא בכורים, מארמי אובד אבי עד סוף הפרשה:
והבריך לתור של יחיד - שחפר גומא והטמין יחור של אילן בתוכה וכסהו בעפר, והוציא ראש היחור לתוך שדה חבירו או ברשות הרבים. וכן אם הנטיעה עומדת בתוך של חברו או ברשות הרבים, והוציא ראש היחור בתוך שלו אינו מביא כדמפרש בסמוך לפי שאין כל הגידולים מאדמתו:
ודרך היחיד או דרך הרבים באמצע - כגון שיש לו שתי גנות משני צדי הדרכים, אינו מביא, שאין כל הגידולים מאדמתו:
כזה מביא - כיון שיש לו רשות לעשות כן, שמותר לעשות חלל תחת רשות הרבים א כשאינו מזיק לרבים כלום, אדמתך קרינן ביה. ומכל מקום סבר רבי יהודה שאע"פ שמביא אינו קורא. ואין הלכה כרבי יהודה:
פירוש תוספות יום טוב
כבר כתבתי טעם סידורה אחר ערלה בריש מסכת ערלה. עיין עליו:
ודרך היחיד ודרך הרבים. מפורשים בריש פ"ב דפאה:
רבי יהודה אומר כזה מביא. פי' הר"ב שמותר לו לעשו' חלל תחת רה"ר וכו'. ואע"פ שמביא אינו קורא. ומפ' הר"ש בשם הירוש' דר' יהודה אתיא כר' אליעזר דסוף פ' חזקת [הבתים ס. ] דמתיר לעשות חלל תחת רשות הרבים כדי שתהא עגלה טעונה אבנים מהלכת. ומסיק דמתיר לעשות אבל אינו שלו לעולם. ואם בא אחר להשתמש באותו חלל שתחת רה"ר כל הקודם זכה. הלכך מביא ואינו קורא. ע"כ. ומכל הלין דרבי יהודה לא פליג אלא בדרך הרבים באמצע. אבל לא בדרך היחיד:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) ומפרש הר"ש בשם הירושלמי דר"י אתיא כר"א דס"פ חזקת הבתים. דמתיר לעשות חלל תחת רשות הרבים כדי שתהיה עגלה טעונה אבנים מהלכת. ומסיק דמתיר לעשות אבל אינו שלו לעולם. ואם בא אחר להשתמש באותו חלל שתחת רשות הרבים כל הקודם זכה הלכך מביא ואינו קורא. ונשמע דר"י לא פליג אלא בדרך הרבים אבל לא בדרך היחיד. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
וקורין: הכא תני קורין וגבי מעשר שני קתני כיצד מתודין משום דודוי מעשר בכל לשון היא אבל גבי בכורים בלשון הקדש דבפ' אלו נאמרין תנן מקרא בכורים בלשון הקדש ווידוי מעשר בכל לשון והתם יליף לה מקראי:
ואילו שאינם מביאין: הכא מפרש למאי דסליק מיני' כי ההיא דבמה מדליקין ובמה טומנין וזימנין מפ' למאי דפתח בי' ומסיק בריש נדרים דזימנין דתני הכי וזימנין דתני הכי וליכא קפידא:
והבריך לתוך של יחיד: מפ' בירושלמי שלא מדעתו של חברו וכן המבריך מתוך של יחיד או מתוך של רבים לתוך שלו מפ' בירושלמי שאינו מביא לא מזה ולא מזה שהזקנה חיה מן הילדה והילדה מן הזקנה. הר"ש שירילי"ו ז"ל:
ר' יהודה אומר בזה מביא: ירושלמי ר' יהודה כר' אליעזר וכו' והקשה הר"ש ז"ל הא דאמר עולא בס"פ לא יחפור אילן הסמוך למצר בתוך ט"ז אמה גזלן הוא ואינו מביא ממנו בכורים אמאי הא ברשות נוטע בתוך שלו ואפי' לרבנן יביא אע"ג דנמשכת יניקתו עד ט"ז אמה ע"כ. והגי' ה"ר יהוסף ז"ל בכולה מתני' בתוך בבי"ת במקום לתוך בלמ"ד גם מחק מלת וכן דבמתני':
תפארת ישראל
יכין
יש מביאין בכורים וקורין: פרשת ארמי אובד אבי:
והבריך לתוך של יחיד או של רבים: ר"ל שטמן ענף מחובר שבאילן בעפר והוציא ראש הענף לתוך של וכו':
ודרך היחיד ודרך הרבים: מפורשים רפ"ב דפאה:
באמצע: שהיו לו ב' שדות בב' צדדי הדרך:
ה"ז אינו מביא: דאין כל הגדולים מאדמתו:
רבי יהודה אומר כזה מביא: דמותר לעשות חלל תחת רה"ר כשאינו מזיקן מיהו כיון דבבא אחר והחזיק באותו חלל זכה בו מש"ה אינו קורא. ולפיכך במפסיק דרך היחיד מודה לת"ק:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת