משנה בכורים א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק א · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים.

לא מתמרים שבהרים, ולא מפירות שבעמקים, ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר.

אין מביאין ביכורים קודם לעצרת.

אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם לעצרת, ולא קיבלו מהם, מפני הכתוב שבתורה (שמות כג, טז): "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".

משנה מנוקדת

[עריכה]

אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים.

לֹא מִתְּמָרִים שֶׁבֶּהָרִים,
וְלֹא מִפֵּרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים,
וְלֹא מִזֵּיתֵי שֶׁמֶן,
שֶׁאֵינָם מִן הַמֻּבְִחָר.
אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים קֹדֶם לָעֲצֶרֶת.
אַנְשֵׁי הַר צְבוֹעִים הֵבִיאוּ בִּכּוּרֵיהֶם קֹדֶם לָעֲצֶרֶת,
וְלֹא קִבְּלוּ מֵהֶם,
מִפְּנֵי הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה (שמות כג, טז):
"וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה":

נוסח הרמב"ם

אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר אין מביאין הבכורים קודם לעצרת אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם לעצרת ולא קיבלו מהם מפני הכתוב שבתורה וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה (שמות כג טז).

פירוש הרמב"ם

אמר השם יתברך בבכורים ולקחת מראשית כל פרי האדמה (דברים כו) ואמרו חכמים מראשית ולא כל ראשית אין אתה מביא אלא משבעת המינים האמורים בשבח הארץ והם המנוים בפסוק (שם ח) ארץ חטה ושעורה וגו' ורצה מאמרו ודבש דבש של תמרים ואינו מביא מן הזיתים אלא מן הטוב והמשובח לאומרו זית שמן ולא אמר ארץ זית ודבש:

פירוש רבינו שמשון

חוץ משבעת המינין. חטה ושעורה ותאנה ורמון וזיתים דבש היינו תמרים וכולהו דריש בירושלמי (הלכה ג) אילו נאמר ולקחת ראשית כל פרי האדמה הייתי אומר כל הדברים חייבין בבכורים תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית אי מראשית אין לך אלא חטין בלבד תלמוד לומר כל פרי האדמה ריבה וריבה את הכל נאמר כאן ארצך ונאמר להלן חטה ושעורה וגו' מה ארץ האמור להלן בז' המינים הכתוב מדבר אף כאן בשבעת המינין הכתוב מדבר זית שמן זה אגורי רבי אמי בשם רבי יוחנן אמר למה נקרא שמו אגורי שאוגר שמנו לתוכו וכל הזיתים מאבדן שמנן [בתמיה] א"ר חנינא כל הזיתים הגשמים יורדין עליהם והן פולטן שמנן וזה הגשמים יורדין עליו והוא אוגר שמנו לתוכו ודבש אלו התמרים [תמרים] שבהרים ופירות שבעמקים גרועין הן ופליגי בפ' כל הקרבנות(דף פד:) היכא דהביא אם קידש או לא קידש:

ולא קבלו מהם. בסוף חלה היא שנויי' ושם פירשנו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אלא משבעת המינין - דכתיב (דברים כו) מראשית, ולא כל ראשית, שאין כל הפירות חייבים בבכורים אלא שבעת המינין שנשתבחה בהן א"י חטה ושעורה וגו', ודבש הוא דבש תמרים:

מתמרים שבהרים ופירות שבעמקים - לפי שהן גרועין:

ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר - דכתיב (שם ט) זית שמן, זית אגורי, שבאים עליו גשמים והוא אוגר שמנו לתוכו, והוא מובחר ומשובח ב:

אין מביאין בכורים קודם לעצרת - דשתי הלחם שמביאין בעצרת אקרו בכורים והם מתירין החדש במקדש:

פירוש תוספות יום טוב

ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר. פי' הר"ב דכתיב זית שמן זית אגורי שבאים עליו גשמים וכו'. לאפוקי הזיתים שבאים עליהם גשמים והם פולטים שמנם. הר"ש מן הירוש':

ולא קבלו מהן. עי' מה שכתבתי בסוף מסכת חלה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ב) (על הברטנורא) לאפוקי הזתים שבאים עליהם גשמים והם פולטים שמנם. הר"ש מירושלמי:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין מביאין בכורים אלא משבעת המינים:    בירושלמי יליף לה בג"ש ואיתה נמי בר"פ כל קרבנות ברייתא רבן גמליאל בר רבי אומר נאמר כאן ארץ ונאמר להלן ארץ חטה ושעורה מה ארץ שנאמר להלן בשבעת המינים הכתוב מדבר אף ארץ שנאמר כאן בשבעת המינים הכתוב מדבר:

מתמרים שבהרים וכו':    אע"פ שהן מז' המינים ומתני' לכתחלה הוא דלא יביאם ובדיעבד שהביאם פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש ר' יוחנן פסיל להו אפי' דיעבד דכתיב מראשית ולא כל ראשית והכי ס"ל נמי לעולא ולריש לקיש לא אתי קרא אלא לאפסולינהו לכתחלה והכי ס"ל נמי לרב אחא בר אבא:

ולא מפירות שבעמקים:    ירושלמי תניא רשב"ג אומר אין מביאין תמרים אלא מיריחו ואין קורין אלא על הכותבות הגסות ר"ש בן אלעזר אומר רמוני עמקים מביאין וקורין:

ולא מזיתי שמן שאינו מן המובחר:    דכתיב זית שמן זית אגורי פירש רבי חנינא שכל הזיתים גשמים יורדין עליהם והן פולטין את שמנן וזה הגשמים יורדין עליו והוא אוגר שמנו לתוכו. ונלע"ד דהא דלא קתני סתם ולא מזיתים שאינם מן המובחר משום דלישנא דקרא נקט א"נ הא אתא לאשמועי' דאע"ג דכבר הם עושין שמן יותר מחבריהם כדמשמע מלישנא דקרא דכתיב זית שמן אעפ"כ בעינן דלהוו זית אגורי דהיינו מן המובחר דלהכי דק קרא למיכתב זית שמן. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ברוב הספרים גרסי' ולא מזיתי שמן שאינו מן המחובר ונ"ל לפ' זו הגירסא דה"ק אין מביאין אלא מזיתי שמן שבמחובר ולא מאותן שבתלוש כי אומר בירושלמי זית אגורי ששמנו אגור בתוכו ומקשה וכל הזיתים מאבדין שמנן ומשני כל הזיתים הגשמים באים עליהן והן פולטין את שמנן וכו' א"כ אגורי יש בו שמן במחובר אבל שאר זית אין בו שמן במחובר אלא אחרי כתישה וכהא דתנן במס' מנחות פ"ח הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכו' הזית השלישי עוטנו לתוך הבית עד שילקה וכו' הרי אותן הזיתים אין בהן שמן במחובר אלא בתלוש עד שנרקבים ע"כ ועל מה שפירש ר"ע ז"ל והוא מובחר ומשובח כתב לפי פי' זה קשה דה"ל למיתני בסיפא גבי ואלו מביאין וקורין וכו' זיתי שמן שהן מן המובחר למה קאמר סתם זיתי שמן אבל אי גרסי' מן המחובר לא קשה כי הזיתים הטובים שיש בהן שמן במחובר נקראין זיתי שמן סתם והאחרים שאין בהן שמן במחובר נקראין זיתי כבש או זיתי שמן שאינן מן המחובר ודו"ק עכ"ל ז"ל. ומתניתין מייתי לה בפסחים פ' מקום שנהגו (פסחים דף נ"ג) ופירש שם רש"י ז"ל ולא מפירות תבואת דגן שבעמקים שהמים לנים שם ותבואתן כחושה ומרקבת ע"כ. ובמנחות פ' כל קרבנות איתה נמי למתניתין גם לפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש ושם פירש רש"י ז"ל בפירוש כתיבת יד תמרים שבהרים רעות הן דמתוקין יותר מדאי ופירות שבעמקים תבואה שבעמקים ע"כ וצ"ע אי פליג האי פירושא עם פירוש הרמב"ם ז"ל שפירש בסוף פירקין ואנחנו רצוננו מן התמרים רוב הדבש וכמו שפירש ג"כ שם ר"ע ז"ל. ומשמע דגם מכוסמין ושבלת שועל ושיפון מביאין בכורים וכן מוכח מתוס' דבפ' כל שעה (פסחים דף ל"ו) ד"ה אוציא:


פירושים נוספים