משנה ביכורים א יא
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ביכורים · פרק א · משנה יא | >>
הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ,
- מֵבִיא וְקוֹרֵא.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ שְׁנַיִם.
- קָנָה אִילָן וְקַרְקָעוֹ,
- מֵבִיא וְקוֹרֵא.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אַף בַּעֲלֵי אֲרִיסוּת וְחָכוֹרוֹת,
- מְבִיאִין וְקוֹרִין:
הקונה שלשה אילנות,
- בתוך של חברו -
- מביא - וקורא.
- רבי מאיר אומר:
- אפילו שנים.
- קנה אילן, וקרקעו -
- מביא - וקורא.
- רבי יהודה אומר:
- אף בעלי האריסות, והחכורות -
- מביאין - וקורין.
- אף בעלי האריסות, והחכורות -
- בתוך של חברו -
כבר בארנו שרבי מאיר סובר, שהקונה שני אילנות סתם קנה קרקע.
ורבי יהודה סובר שאריס וחוכר יש לו קנין בארץ, כגון שיש לו בה חלק וזכות מן הזכיות.
ואין הלכה כרבי מאיר ולא כרבי יהודה, וכבר בארנו זה:
הקונה ג' אילנות. בסתם קנה קרקע לפיכך מביא וקורא ואפי' רבנן דפליגי עליה לעיל (מ"ו) בשנים בשלשה מודו דקנה קרקע שקנה י"ו אמה לעולא כדאמר בפרק לא יחפור (דף כז.):
בעלי אריסות ותכורות. בירושלמי (הל' ט) א"ר חייא בחכירי בתי אבות היא מתני' תני חכירי בתי אבות אינן מביאין רבי יהודה אומר הן עצמן מביאין וקורין:
הקונה שלשה אילנות - בסתם, ולא פירש אם קנה קרקע אם לאו מביא וקורא דבסתם, קנה קרקע שתחתיהן וחוצה להן יג. אבל פחות משלשה אילנות בסתם לא קנה קרקע. ור' מאיר פליג ואמר דאף שני אילנות נמי קנה קרקע, ואין הלכה כר' מאיר:
אף בעלי אריסות וחכירות מביאים וקוראים - דסבר רבי יהודה אריס וחוכר יש לו קנין בארץ כאילו יש לו חלק בה. ואין הלכה כר' יהודה:
מביא וקורא. דבסתם קנה קרקע שתחתיהן וחוצה להן וכדפירש [הר"ב] במ"ו בדרבי מאיר וחוצה להן כמלוא אורה וסלו. וברייתא ומימרא בפרק הספינה דף פב. ופי' רשב"ם תחתיהם תחת עיקר האילנות והנופות וביניהם קרקע מגולה שבין נופות אילן זה לנופות אילן זה וחוצה להן סביב האילנות מקום שכלין נופותיהן ולחוץ:
רבי יהודה אומר אף בעלי אריסות וחכירות. כתב הר"ש בשם הירושלמי אמר רבי חייא בחכירי בתי אבות היא מתניתין תני חכירי בתי אבות אינן מביאין רבי יהודה אומר הן עצמן מביאין וקוראין. ע"כ. והשתא אתי שפיר דרבי יהודה לא פליג במ"ב:
(יג) (על הברטנורא) לשון הגמרא ב"ב דפ"ב תחתיהן וביניהם כו' כמלא אורה וסלו. ופירש הרשב"ם תחתיהן, תחת עיקר האילנות והנופות. וביניהם, קרקע מגולה שבין נופות אילן זה לנופות אילן זה. וחוצה להן סביב האילנות מקום שעלין נופותיהן ולחוץ:
(יד) (על המשנה) וחכירות. בחכירי בתי אבות הוא. ירושלמי. והשתא אתי שפיר דר"י לא פליג במ"ב. תוי"ט:
ר"מ אומר אפילו שנים: אזיל לטעמי' ואע"ג דתנא לי' לעיל אורחי' דתנא למיתני הכי א"נ דלכתחלה נמי קורא דומיא דשלש לת"ק. וז"ל הרשב"א ז"ל בחדושיו שם פ' הספינה וא"ת תרי בבכורים למה לי דהא מדקתני הקונה ב' אילנות מביא ואינו קורא מכלל דשלשה קורא איכא למימר דילמא הוא הדין לשלשה וקמ"ל דאפי' בשנים מביא א"נ להודיעך כחו דר"מ לפיכך חזר ושנה אחרת ומיהו אם הי' שונה זו בלבד תחלה דקתני שלשה קורא ר"מ אומר אפילו שנים לא הי' צריך לדבר אחר אלא ניחא לי' למיתנינהו לכולהו בהדיא ע"כ:
קנה אילן וקרקעו: ומפ' עולא דהיינו ששה עשר אמה לכל רוח וקשה דמאי אתא לאשמועינן ונראה לפ' דדייק לן וקרקעו לומר קרקע הצריך לו ואע"ג דהשרשים מתפשטין יותר מט"ז ואין להקפיד אלא על מה שצריך. הר"ש שירילי"ו ז"ל:
ר' יהודה אומר אף בעלי אריסות וכו': עיין במה שכתבתי לעיל סי' ב' בשם הר"ש שירילי"ו ז"ל. ועוד כתב כאן דמכריח בירושלמי דמתני' דהכא באריס לעולם מיירי והיינו דקתני הכא בעלי אריסות וחכירות ולא תני אריסין וחכורות כדקתני בריש פירקי' ובעלי אריסות משמע שהן בעלים באריסות דלא מצי מסלק להו ובהא הוא דפליגי ר' יהודה ורבנן ע"כ:
בפי' ר"ע ז"ל דסבר ר' יהודה אריס וחוכר יש לו קנין וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה בדוי הוא ולפי דבריו הי' ראוי שר"י יחלוק לעיל משנה ב' האריסין וכו' ובירושלמי אינו אומר כן אלא יש שם מחלוקת בדבר אם מדבר בחכירות בתי אבות כלומר חכירין או אריסין שיש להם קרקע זו בחכירות לעולם והרי הם כשותפין בקרקע אבל סתם חוכר לא ומ"ד דלא מיירי אלא בבעלי החכירות והאריסות כלומר המחכיר שהקרקע שלו וצ"ע היאך יביא הרי אין לו בפירות כלל ואפשר לומר שלמ"ד שחייבים להביא א"כ צריך הוא החוכר להניחו לקחת בכורים מן השדה ואפילו חכר סתם הוי כאילו פירש עכ"ל ז"ל:
יכין
הקונה שלשה אילנות בתוך של חברו: ולא פירש הלוקח אם קונה גם קרקעיתן עמם:
מביא וקורא: דבסתם קנה קרקע שתחתיהן וסביב להן ממקום הענפים ולהלאה כמלא אורה [ר"ל האדם המלקט] וסלו:
ר' מאיר אומר אפילו שנים: משנה חמורה תמוה דכבר במעי' לעיל מ"ו דלר"מ בשתים מביא וקורא [ועי' תוס' ב"ב דף פ"א א' ד"ה ממאי ועיין עוד רמב"ן שם] וגם מלתא דרבנן כבר שמעינן מהתם מדיוקא. ונ"ל דאי מהתם הו"א דלת"ק לאו לדיוקא דג' מביא וקורא קאתי רק לדיוקא דבקנה א' אינו מביא כלל כדקאמר באמת בתוספתא להכי צריך הכא לאשמועי' דיוקא דג' מביא וקורא וגם מלתא דר' מאיר אצטריך הכא דאי מהתם סד"א דר' מאיר ס"ל דגם בא' מביא וקורא כדעת ר"י [ב"ב דפ"א א'] והא דנקט ר"מ דבשתים מביא וקורא היינו רק מדנקטו רבנן שתים להכי נקט הכא במלתא דת"ק שלשה ועלה קאמר ר' מאיר אפילו שתים ומדלא אשמעי' רבותא טפי אפי' א' מביא וקורא ש"מ דלר"מ בא' אינו קורא. בא"י הנותן ליעף כח:
רבי יהודה אומר אף בעלי אריסות וחכורות מביאין וקורין: ודוקא בחכירי בתי אבות שכבר הוחזקה משפחה זו להיות אריסין בקרקע זו הו"ל כאילו יש לו קנין בגוף הקרקע אבל לעיל [במ"ב] מיירי באינן חכורין ואריסין מבתי אבות ובכה"ג לכ"ע אין מביאין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת