ביאור:משנה חולין פרק יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת חולין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

מסכת חולין עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

ראו דברים כב ו - ז.

שילוח הקן[עריכה]

חטיבה I: תחולה[עריכה]

(א) שִׁלּוּחַ הַקֵּן נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת,

המוקדשים הם מזומנים ולכן אין בהם שילוח הקן.

לגבי כיסוי הדם השוו לעיל ו, א.

יונים רודסיות (מרודוס) הן יוני בית, ראו שבת כד, ג.

גם יונים כאלו, אם לא קיננו בשובך שבחצר אלא עברו לפרדס - חייב לשלח, ראו תוספתא י, ט.

בַּחֻלִּין, אֲבָל לֹא בַמֻּקְדָּשִׁין.

חֹמֶר בְּכִסּוּי הַדָּם מִשִּׁלּוּחַ הַקֵּן - שֶׁכִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בַחַיָּה וּבָעוֹף, בִּמְזֻמָּן וּבְשֶׁאֵינוּ מְזֻמָּן,

וְשִׁלּוּחַ הַקֵּן אֵינוּ נוֹהֵג אֶלָּא בָעוֹף, וְאֵינוּ נוֹהֵג אֶלָּא בְּשֶׁאֵינוּ מְזֻמָּן.

אֵי זֶה הוּא שֶׁאֵינוּ מְזֻמָּן? - כְּגוֹן אֲוָזִים וְתַרְנָגְלִים שֶׁקִּנְּנוּ בְפַרְדֵּס.

קִנְּנוּ בְתוֹךְ הַבַּיִת, וְכֵן יוֹנִים רוֹדָסִיּוֹת - פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח.


חטיבה II: האם[עריכה]

ראו ספרי תצא יז - יח, ולעניין הקורא ראו ירמיה יז יא.

(ב) עוֹף טָמֵא - פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח.

עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר, וְטָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא - פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח.

קוֹרֵא זָכָר - רְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

חטיבה III: רובצת על האפרוחים[עריכה]

(ג) הָיְתָה מְעַפְעֶפֶת, בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן - חַיָּב לְשַׁלַּח;

אֵין כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן - פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח.

אֵין שָׁם אֶלָּא אֶפְרוֹחַ אֶחָד, אוֹ בֵיצָה אַחַת - חַיָּב לְשַׁלַּח,

שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כב ו) "קַן", קַן מִכָּל מָקוֹם.

הָיוּ שָׁם אֶפְרוֹחִים מַפְרִיחִים, אוֹ בֵיצִים מוּזָרוֹת מקולקלות - פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח

שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כב ו) "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים",
מָה אֶפְרוֹחִים בְּנֵי קַיָּמָה - אַף בֵּיצִים בְּנוֹת קַיָּמָה, יָצְאוּ מוּזָרוֹת;

חטיבה IV: שלח תשלח[עריכה]

הדרשה על "שלח תשלח" - השוו ב"מ, ב, ט.

הדרך היא דוקא לשלח את האם, ואין אפשרות לוותר על הבנים; אבל אם קיים את המצווה יכול לקחת את האם שחזרה על בניה שנלקחו והוחזרו.

והשוו לעיל ה, ג.

מָה בֵּיצִים צְרִיכוֹת לְאִמָּן - אַף אֶפְרוֹחִים צְרִיכִין לְאִמָּן, יָצְאוּ מַפְרִיחִין.

שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה פְעָמִים - חַיָּב לְשַׁלַּח

שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כב ז) "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם".

אָמַר: "אֲנִי נוֹטֵל אֶת הָאֵם וּמְשַׁלֵּחַ אֶת הַבָּנִים" - חַיָּב לְשַׁלַּח

שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כב ז) "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ".

נָטַל אֶת הַבָּנִים וְהֶחְזִירָן לַקֵּן, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶן - פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח.

חטיבה V: מצוה קלה[עריכה]

(ד) הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים,

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לוֹקֶה, וְאֵינוּ מְשַׁלֵּחַ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְשַׁלֵּחַ, וְאֵינוּ לוֹקֶה.

זֶה הַכְּלָל: כָּל מִצְוָה בְ'לֹא תַעֲשֶׂה' שֶׁיֶּשׁ בָּהּ 'קוּם וַעֲשֵׂה' - אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ.


טיהור המצורע נעשה באמצעות ציפור דרור (ראו נגעים יד, א,) שערכה כאיסר; וראו תוספתא י, יד, שבמצורע חייב לקנות את הציפור דווקא.

מצוות שילוח הקן נמדדת לפי ההפסד הכספי הכרוך בה, שהוא נמוך. ניתן למדוד את ערכה גם לפי מעמדה ההלכתי, המופיע במשנה ד.

כאן מרחיבה המשנה את מתן השכר באמצעות קל וחומר, אבל בדברים רבה ו ב מסיקים מפירוט השכר שאין לדעת שכרן של מצוות, וראו אבות ב, א, ושם משנה טז.

גישה שונה היא גישת התוספתא י, טז, ששכר המצות הוא רק בעוה"ב.

(ה) לֹא יִטֹּל אָדָם אֵם עַל הַבָּנִים - אֲפִלּוּ לְטַהֵר בָּהּ אֶת הַמְצֹרָע.

מָה, אִם מִצְוָה קַלָּה, שֶׁהִיא בְאִסָּר, אָמְרָה תוֹרָה: (דברים כב ז) "לְמַעַן יִיטַב לָךְ, וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים"

קַל וָחֹמֶר עַל מִצְווֹת חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.