משנה חולין ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


חולין פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק שלישי ("אלו טריפות") · >>

פרקי מסכת חולין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אלו טרפות בבהמה:

  • נקובת הושט,
  • ופסוקת הגרגרת,
  • ניקב קרום של מוח,
  • ניקב הלב לבית חללו,
  • נשברה השדרה ונפסק החוט שלה,
  • ניטל הכבד ולא נשתייר הימנו כלום,
  • הריאה שניקבה או שחסרה.
רבי שמעון אומר, עד שתינקב לבית הסמפונות.
  • ניקבה הקיבה,
  • ניקבה המרה,
  • ניקבו הדקין,
  • הכרס הפנימית שניקבה,
  • או שנקרע רוב החיצונה.
רבי יהודה אומר, הגדולה טפח, והקטנה ברובה.
  • המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ,
  • נפלה מן הגג,
  • נשתברו רוב צלעותיה,
  • ודרוסת הזאב.
רבי יהודה אומר, דרוסת הזאב בדקה, ודרוסת ארי בגסה.
  • דרוסת הנץ בעוף הדק, ודרוסת הגס בעוף הגס.

זה הכלל, כל שאין כמוה חיה -- טריפה.

משנה ב[עריכה]

ואלו כשרות בבהמה:

  • ניקבה הגרגרת או שנסדקה.
עד כמה תחסר? רבן שמעון בן גמליאל אומר, עד כאיסר האיטלקי.
  • נפחתה הגלגלת ולא ניקב קרום של מוח,
  • ניקב הלב ולא לבית חללו,
  • נשברה השדרה ולא נפסק החוט שלה,
  • ניטלה הכבד ונשתייר הימנה כזית,
  • המסס ובית הכוסות שניקבו זה לתוך זה,
  • ניטל הטחול,
  • ניטלו הכליות,
  • ניטל לחי התחתון,
  • ניטלה האם שלה,
  • וחרותה בידי שמים.
  • הגלודה -- רבי מאיר מכשיר, וחכמים פוסלין.

משנה ג[עריכה]

ואלו טרפות בעוף:

  • נקובת הושט,
  • פסוקת הגרגרת,
  • הכתה חולדה על ראשה מקום שעושה אותה טריפה,
  • ניקב הקורקבן,
  • ניקבו הדקין.
  • נפלה לאור ונחמרו בני מעיה; אם ירוקים, פסולין. אם אדומים, כשרים.

דרסה, וטרפה בכותל, או שריצצתה בהמה ומפרכסת, ושהתה מעת לעת ושחטה -- כשרה.

משנה ד[עריכה]

ואלו כשרות בעוף:

  • ניקבה הגרגרת או שנסדקה,
  • הכתה חולדה על ראשה מקום שאינו עושה אותה טריפה,
  • ניקב הזפק. רבי אומר, אפילו ניטל.
  • יצאו בני מעיה ולא ניקבו,
  • נשתברו גפיה,
  • נשתברו רגליה,
  • נמרטו כנפיה.
רבי יהודה אומר, אם ניטלה הנוצה, פסולה.

משנה ה[עריכה]

אחוזת הדם, והמעושנת, והמצוננת, ושאכלה הרדופני, ושאכלה צואת תרנגולים, או ששתתה מים הרעים, כשרה.

אכלה סם המות או שהכישה נחש, מותרת משום טריפה, ואסורה משום סכנת נפשות.

משנה ו[עריכה]

סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה, וסימני העוף לא נאמרו, אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס -- טמא. כל שיש לו אצבע יתירה, וזפק, וקורקבנו נקלף -- טהור.

רבי אליעזר ברבי צדוק אומר, כל עוף החולק את רגליו, טמא.

משנה ז[עריכה]

ובחגבים, כל שיש לו ארבע רגלים, וארבע כנפים, וקרסולים, וכנפיו חופין את רובו. רבי יוסי אומר ושמו חגב.

ובדגים, כל שיש לו סנפיר וקשקשת. רבי יהודה אומר, שני קשקשין וסנפיר אחד.

ואלו הן קשקשין, הקבועין בו. וסנפירין, הפורח בהן.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה חולין ג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אלו טריפות בבהמה נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת ניקב קרום של מוח ניקב הלב לבית חללו נשברה השדרה ונפסק החוט שלה ניטלה הכבד ולא נשתייר ממנה כלום הריאה שניקבה או שחסרה רבי שמעון אומר עד שתינקב לבית הסמפונות ניקבה הקיבה ניקבה המרה ניקבו הדקין הכרס הפנימית שניקבה או שנקרע רוב החיצונה רבי יהודה אומר בגדולה טפח ובקטנה רובה המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ נפלה מן הגג נשתברו רוב צלעותיה ודרוסת הזאב רבי יהודה אומר דרוסת הזאב בדקה ודרוסת הארי בגסה דרוסת הנץ בעוף הדק ודרוסת הגס בעוף הגס זה הכלל כל שאין כמוה חיה טריפה.

(ב) אלו כשרות בבהמה נקובת הגרגרת או שנסדקה עד כמה תחסר רבן שמעון בן גמליאל אומר עד כאיסר האיטלקי נפחתה הגולגולת ולא ניקב קרום של מוח ניקב הלב ולא לבית חללו נשברה השדרה ולא נפסק החוט שלה ניטלה הכבד ונשתייר ממנה כל שהוא המסס ובית הכוסות שניקבו זו לתוך זו ניטל הטחול ניטלו הכליות ניטל לחי התחתון ניטלה האום שלה וחרותה בידי שמיים הגלודה רבי מאיר מכשיר וחכמים פוסלין.

(ג) אלו טריפות בעוף נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת הכתה חולדה על ראשה מקום שהיא עושה אותה טריפה ניקב הקורקבן ניקבו הדקין נפלה לאור ונחמדו בני מעיה אם ירוקים פסולה ואם אדומים כשרה דרסה או שטרפה לכותל או שריצצתה בהמה והיא מפרכסת אם שהת מעת לעת ושחטה כשרה.

(ד) אלו כשרות בעוף ניקבה הגרגרת או שנסדקה הכתה חולדה על ראשה מקום שאין עושה אותה טריפה ניקב הזפק רבי מאיר אומר אפילו ניטל יצאו בני מעיה ולא ניקבו נשתברו רגליה נשתברו גפיה נמרטו כנפיה רבי יהודה אומר אם ניטלה הנוצה פסולה.

(ה) אחוזת הדם והמעושנת ושאכלה הרדופני ושאכלה צואת התרנגולין או ששתת מים הרעים כשרה אכלה סם המות או שנשכה נחש מותרת משום טריפה ואסורה משום סכנת נפשות.

(ו) סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה וסימני העוף לא נאמרו אמרו חכמים כל עוף דורס טמא וכל שיש לו אצבע יתרה וזפק וקורקבן נקלף טהור רבי אלעזר ברבי צדוק אומר כל עוף חולק את רגליו טמא.

(ז) ובחגבים כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפיים וקרסולין וכנפיו חופות את רובו רבי יוסי אומר ושמו חגב ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת רבי יהודה אומר שני קשקשים וסנפיר אחד אלו הן הקשקשין הקבועין בו והסנפירין שהוא פורח בהן.


פירושים[עריכה]