משנה חולין ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


חולין פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק שני ("השוחט אחד") · >>

פרקי מסכת חולין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

משנה א · משנה ב · משנה ג ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

השוחט אחד בעוף, ושנים בבהמה -- שחיטתו כשרה. ורובו של אחד, כמוהו.

רבי יהודה אומר, עד שישחוט את הורידין.

חצי אחד בעוף, ואחד וחצי בבהמה -- שחיטתו פסולה.

רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה -- שחיטתו כשרה.

משנה ב[עריכה]

השוחט שני ראשין כאחד -- שחיטתו כשרה.

שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אפילו אחד למעלה ואחד למטה -- שחיטתן כשרה.

משנה ג[עריכה]

התיז את הראש בבת אחת, פסולה.

היה שוחט והתיז את הראש בבת אחת, אם יש בסכין מלא צואר, כשרה.

היה שוחט והתיז שני ראשים בבת אחת, אם יש בסכין מלא צואר אחד, כשרה.

במה דברים אמורים, בזמן שהוליך ולא הביא, או הביא ולא הוליך. אבל אם הוליך והביא, אפילו כל שהוא, אפילו באיזמל -- כשרה.

נפלה סכין ושחטה, אף על פי ששחטה כדרכה -- פסולה, שנאמר (דברים כז), וזבחת ואכלת -- מה שאתה זובח, אתה אוכל.

נפלה סכין והגביהה, נפלו כליו והגביהן, השחיז את הסכין ועף, ובא חבירו ושחט, אם שהה כדי שחיטה -- פסולה. רבי שמעון אומר, אם שהה כדי ביקור.

משנה ד[עריכה]

שחט את הושט ופסק את הגרגרת, או שחט את הגרגרת ופסק את הושט, או ששחט אחד מהן והמתין לה עד שמתה, או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו -- רבי ישבב אומר, נבילה. רבי עקיבא אומר, טריפה.

כלל אמר רבי ישבב משום רבי יהושע, כל שנפסלה בשחיטתה, נבלה. כל ששחיטתה כראוי ודבר אחר גרם לה ליפסל, טריפה. והודה לו רבי עקיבא.

משנה ה[עריכה]

השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם -- כשרים, ונאכלים בידים מסואבות, לפי שלא הוכשרו בדם. רבי שמעון אומר, הוכשרו בשחיטה.

משנה ו[עריכה]

השוחט את המסוכנת, רבן [ שמעון בן ] גמליאל אומר, עד שתפרכס ביד וברגל.

רבי אליעזר אומר, דיה אם זינקה.

אמר רבי שמעון, [ אף ] השוחט בלילה ולמחר השכים ומצא כתלים מלאים דם, כשרה, שזינקה, וכמדת רבי אליעזר.

וחכמים אומרים, עד שתפרכס או ביד או ברגל או עד שתכשכש בזנבה, אחד בהמה דקה ואחד בהמה גסה.

בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה -- פסולה, שאינה אלא הוצאת נפש בלבד.

במה דברים אמורים, שהיתה בחזקת מסוכנת. אבל אם היתה בחזקת בריאה, אפילו אין בה אחד מכל הסימנים הללו, כשרה.

משנה ז[עריכה]

השוחט לנכרי, שחיטתו כשרה. ורבי אליעזר פוסל.

אמר רבי אליעזר, אפילו שחטה שיאכל הנכרי מחצר כבד שלה -- פסולה, שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה.

אמר רבי יוסי, קל וחומר הדברים, ומה במקום שהמחשבה פוסלת, במוקדשין, אין הכל הולך אלא אחר העובד. מקום שאין מחשבה פוסלת, בחולין, אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט.

משנה ח[עריכה]

השוחט לשם הרים, לשם גבעות, לשם ימים, לשם נהרות, לשם מדברות -- שחיטתו פסולה.

שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אחד לשם אחד מכל אלו, ואחד לשם דבר כשר -- שחיטתו פסולה.

משנה ט[עריכה]

אין שוחטין לא לתוך ימים, ולא לתוך נהרות, ולא לתוך כלים. אבל שוחט הוא לתוך עוגא של מים, ובספינה על גבי כלים.

אין שוחטין לגומא כל עיקר, אבל עושה גומא בתוך ביתו בשביל שיכנס הדם לתוכה. ובשוק לא יעשה כן, שלא יחקה את המינין.

משנה י[עריכה]

השוחט לשם עולה, לשם זבחים, לשם אשם תלוי, לשם פסח, לשם תודה -- שחיטתו פסולה. ורבי שמעון מכשיר.

שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אחד לשם אחד מכל אלו, ואחד לשם דבר כשר -- שחיטתו פסולה.

השוחט לשם חטאת, לשם אשם ודאי, לשם בכור, לשם מעשר, לשם תמורה -- שחיטתו כשרה.

זה הכלל, כל דבר שנידר ונידב, השוחט לשמו אסור. ושאינו נידר ונידב, השוחט לשמו, כשר.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה חולין ב ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה ורובו של אחד כמוהו רבי יהודה אומר עד שישחוט את הוורידין חצי אחד בעוף ואחד וחצי בבהמה שחיטתו פסולה רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה שחיטתו כשרה.

(ב) השוחט שני ראשים כאחד שחיטתו כשרה שנים אוחזים בסכין ושוחטין ואפילו אחד למעלן ואחד למטן שחיטתן כשרה

(ג) התיז את הראש בבת אחת פסולה היה שוחט והתיז את הראש בבת אחת אם יש בסכין מלוא צוואר כשר היה שוחט והתיז שני ראשים כאחת אם יש בסכין מלוא צוואר אחד כשר במה דברים אמורים בזמן שהוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך אבל אם הוליך והביא אפילו כל שהוא ואפילו באוזמיל כשר.

נפלה הסכין ושחטה אף על פי ששחטה כדרכה פסולה שנאמר וזבחת ואכלת (דברים יב כא דברים כז ז) מה שאתה זובח אתה אוכל נפלה הסכין והגביהה נפלו כלים והגביהן השחיז את הסכין ועף ובא חברו ושחט אם שהה כדי שחיטה אחרת פסולה רבי שמעון אומר אם שהה כדי ביקור.

שחט את הוושט ופסק את הגרגרת שחט את הגרגרת ופסק את הוושט או ששחט את אחד מהן והמתין לה עד שמתה או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו רבי ישבב אומר נבילה רבי עקיבה אומר טריפה כלל אמר רבי ישבב משום רבי יהושע כל שנפסלה משחיטתה נבילה וכל ששחיטתה כראוי ודבר אחר גרם לה להיפסל טריפה והודה לו רבי עקיבה.

השוחט בהמה וחיה ועוף ולא יצא מהן דם כשרים ונאכלים בידים מסואבות לפי שלא הוכשרו בדם רבי שמעון אומר הוכשרו בשחיטה.

השוחט את המסוכנת רבן גמליאל אומר עד שתפרכס ביד וברגל רבי אליעזר אומר דייה אם זינקה אמר רבי שמעון אף השוחט בלילה ובשחר עמד ומצא כתלים מלאים דם כשרה שזינקה כמידת רבי אליעזר וחכמים אומרין עד שתפרכס ביד וברגל או שתכשכש בזנבה אחד בהמה דקה ואחד בהמה גסה בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינה אלא הוצאת נפש במה דברים אמורים שהייתה בחזקת מסוכנת אבל אם הייתה בחזקת בריאה אפילו לא היו בה אחד מכל הסימנין האלו כשרה.

השוחט לנוכרי שחיטתו כשרה רבי אליעזר פוסל אמר רבי אליעזר אפילו שחטה שיאכל נוכרי מחצר כבד שלה פסולה שמחשבת נוכרי לעבודה זרה אמר רבי יוסי קל וחומר הדברים מה אם במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין המחשבה פוסלת בחולין לא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט.

השוחט לשם הרים לשם גבעות לשם ימים לשם נהרות לשם מדברות שחיטתו פסולה שנים אוחזין בסכין ושוחטין אחד לשם אחד מכל אלו ואחד לשם דבר אחר שחיטתו פסולה.

אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות ולא לתוך הכלים אבל שוחט הוא לתוך העוגל של מים ובספינה על גבי כלים אין שוחטין בגומה אבל עושה אדם גומה לתוך ביתו בשביל שייכנס הדם לתוכה ובשוק לא יהא עושה כן שלא יחקה את המינין.

השוחט לשם עולה לשם שלמים לשם אשם תלוי לשם פסח ולשם תודה שחיטתו פסולה רבי שמעון מכשיר שנים אוחזים בסכין ושוחטין אחד לשם אחד מכל אלו ואחד לשם דבר אחר כשר שחיטתו פסולה השוחט לשם חטאת לשם אשם ודאי לשם בכור ולשם מעשר ולשם תמורה שחיטתו כשרה זה הכלל כל דבר שהוא נידר ונידב השוחט לשמו פסול ודבר שאינו לא נידר ולא נידב השוחט לשמו כשר.

פירושים[עריכה]