משנה חולין ב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק ב · משנה ט | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אין שוחטין לא לתוך ימים, ולא לתוך נהרות, ולא לתוך כלים. אבל שוחט הוא לתוך עוגא של מים, ובספינה על גבי כלים.

אין שוחטין לגומא כל עיקר, אבל עושה גומא בתוך ביתו בשביל שיכנס הדם לתוכה. ובשוק לא יעשה כן, שלא יחקה את המינין.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות ולא לתוך הכלים אבל שוחט הוא לתוך העוגל של מים ובספינה על גבי כלים אין שוחטין בגומה אבל עושה אדם גומה לתוך ביתו בשביל שייכנס הדם לתוכה ובשוק לא יהא עושה כן שלא יחקה את המינין.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות ולא כו': מה שחייב שלא לשחוט על המים כדי שלא ידמה שהוא עובד ליסוד הימים ושהוא מקריב זה לכח הגלגל המנהיג ליסוד המים כפי דעת המאמינים בכך והוא מה שאמרו דאמרי לשרא דימא רוצה לומר לכחות העליונות המנהיגות אותן הדברים כפי דעתו ולפיכך הוצרכו למה שזכרנו בהלכה שלפני זו שהתרנו לשחוט בתוך המים המכונסין במקום קטן או ע"מ שיהיו עכורים או צבועין שאין נראין בהן הצורות כדי שלא יאמרו לאותה צורה עובד רוצה לומר לכח השולט בצורות כמו שאומרים קצת כת המשנים והם שמאמינים שיש שם שתי רשויות והנותן החומר אינו נותן הצורה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אין שוחטין לתוך ימים - שלא יאמרו לשרו של ים הוא שוחט כד:

ולא לתוך הכלים - שלא יאמרו לזרוק דמה לעבודה זרה קא עביד:

עוגה - גומא. לשון עוגיאות לגפנים במועד קטן [פ"א מ"א]:

עוגה של מים - דוקא עכורים, אבל צלולין לא. שמא יאמרו לפרצוף פניו הנראה במים הוא שוחט:

ובספינה - יכול לשחוט על גבי כלים והדם שותת ויורד לתוך הים. שהרואה אומר כדי שלא ללכלך הספינה הוא עושה:

אין שוחטין לגומא כל עיקר - ואפילו בבית. וטעמא דגומא, מפני שהוא חק המינים:

אבל עושה גומא - בגמרא מפרש דהכי קאמר, אין שוחטים לגומא כל עיקר. והרוצה לנקר חצרו כיצד הוא עושה, עושה מקום חוץ לגומא ושוחט והדם שותת ויורד לגומא כה:

יחקה את המינים - יחזיק ידיהן בחקותיהם. יחקה לשון חק:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אין שוחטין לתוך ימים. פי' הר"ב שלא יאמרו לשר של ים הוא שוחט מש"ה ל"ש צלולין ל"ש עכורין. כ"מ פ"ב מה"ש:

[*אבל שוחט הוא לתוך עוגא של מים. כתב הר"ב. ודוקא עכורין. אבל צלולין לא שמא יאמרו לפרצוף פניו וכו'. וכן פרש"י על הא דאמרינן בסוגיא שמא יאמרו לבבואה קא שחיט. והרמב"ם פי' כדי שלא יאמרו לאותה צורה הוא עובד. כלומר לכח השולט בצורות. כמ"ש קצת [כת] המשנים והם שמאמירם שיש שם שתי רשויות. והנותן החומר אינו נותן הצורה. ע"כ]:

אבל עושה גומא בתוך ביתו. כתב הר"ב. דה"ק הרוצה לנקר חצרו כו'. ואע"ג [דפסק הר"ב במשנה ד' פכ"ב דשבת] דכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור. היינו כמו שוטחו בחמה אבל לא כנגד העם שאם היו רואין אותו עושה כן בצינעא היה שם חשד כמו בשוק אבל כאן הרואה שעושה בביתו אומר לנקר חצרו הוא עושה. תוס':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כד) (על הברטנורא) משום הכי לא שנא צלולין לא שנא עכורין. כ"מ:

(כה) (על הברטנורא) ואע"ג דפסק הר"ב במשנה ד' פרק כ"ב דשבת דכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור, היינו כמו שוטחו בחמה אבל לא כנגד העם, שאם היו רואין אותו עושין כן בצנעה היה שם חשד כמו בשוק. אבל כאן הרואה שעושה בביתו אומר לנקר חצירו הוא עושה. תוס':


פירושים נוספים