משנה חולין יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


חולין פרק יב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק שנים עשר ("שילוח הקן") · >>

פרקי מסכת חולין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן

(א)

שילוח הקן, נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשין.

חומר בכסוי הדם משילוח הקן, שכסוי הדם נוהג בחיה ובעוף, במזומן ובשאינו מזומן. ושילוח הקן, אינו נוהג אלא בעוף, ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן.

איזהו שאינו מזומן? כגון אווזין ותרנגולים שקננו בפרדס. אבל אם קננו בבית, וכן יוני הרדסיאות -- פטור משילוח.

(ב)

עוף טמא, פטור מלשלח.

עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור, וטהור רובץ על ביצי עוף טמא -- פטור מלשלח.

קורא זכר -- רבי אליעזר מחייב, וחכמים פוטרין.

(ג)

היתה מעופפת -- בזמן שכנפיה נוגעות בקן, חייב לשלח; אין כנפיה נוגעות בקן, פטור מלשלח.

אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת -- חייב לשלח, שנאמר (דברים, כב) "קן", קן מכל מקום.

היו שם אפרוחין מפריחין או ביצים מוזרות -- פטור מלשלח, שנאמר (שם) "והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים", מה אפרוחין בני קיימא, אף ביצים בני קיימא, יצאו מוזרות. ומה הביצים צריכין לאמן, אף האפרוחין צריכין לאמן, יצאו מפריחין.

שלחה וחזרה, שלחה וחזרה, אפילו ארבעה וחמשה פעמים -- חייב, שנאמר (שם) "שלח תשלח".

אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים -- חייב לשלח, שנאמר (שם) "שלח תשלח את האם".

נטל הבנים והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהם, פטור מלשלח.

(ד)

הנוטל אם על הבנים, רבי יהודה אומר, לוקה ואינו משלח. וחכמים אומרים, משלח ואינו לוקה.

זה הכלל, כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה, אין לוקין עליה.

(ה)

לא יטול אדם אם על בנים, אפילו לטהר את המצורע.

ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר, אמרה תורה (דברים כב) "למען ייטב לך והארכת ימים", קל וחומר על מצות חמורות שבתורה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה חולין יב ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שילוח הקן נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין חומר בכיסוי הדם משילוח הקן שכיסוי הדם נוהג בחיה ובעוף במזומן ובשאינו מזומן ושילוח הקן אינו נוהג אלא בעוף ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן ואיזה הוא שאינו מזומן כגון אווזין ותרנגולין שקננו בפרדס קננו בתוך הבית וכן יונים רודסייות פטור מלשלח.

(ב) עוף טמא פטור מלשלח עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור וטהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין.

(ג) הייתה מעפעפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח אין כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח שנאמר קן (דברים כב ו) קן מכל מקום היו שם אפרוחין מפרחין או ביצים מוזרות פטור מלשלח שנאמר והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים (שם) מה אפרוחין בני קיימה אף הביצים בני קיימה יצאו מוזרות מה הביצים צריכין לאימן אף האפרוחים צריכין לאימן יצאו מפרחין שילחה וחזרה שילחה וחזרה אפילו ארבעה וחמישה פעמים חייב לשלח שנאמר שלח תשלח (דברים כב ז) אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב לשלח שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך (שם) נטל את הבנים והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח.

(ד) הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח וחכמים אומרין משלח ואינו לוקה זה הכלל כל מצוה בלא תעשה שיש בה קום עשה אין חייבין עליה.

(ה) לא יטול אדם אם על הבנים אפילו לטהר בהן את המצורע ומה אם מצוה קלה שהיא באיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים (דברים כב ז) קל וחומר על מצוות החמורות שבתורה.

פירושים[עריכה]