משנה חולין יב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק יב · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

היתה מעופפת -- בזמן שכנפיה נוגעות בקן, חייב לשלח; אין כנפיה נוגעות בקן, פטור מלשלח.

אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת -- חייב לשלח, שנאמר (דברים, כב) "קן", קן מכל מקום.

היו שם אפרוחין מפריחין ד או ביצים מוזרות -- פטור מלשלח, שנאמר (שם) "והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים", מה אפרוחין ה בני קיימא, אף ביצים בני קיימא, יצאו מוזרות. ומה הביצים צריכין לאמן, אף האפרוחין צריכין לאמן, יצאו מפריחין.

שלחה וחזרה, שלחה וחזרה, אפילו ארבעה וחמשה פעמים -- חייב, שנאמר (שם) "שלח תשלח".

אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים -- חייב לשלח, שנאמר (שם) "שלח תשלח את האם".

נטל הבנים והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהם, פטור מלשלח.

נוסח הרמב"ם

הייתה מעפעפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח אין כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח שנאמר קן (דברים כב ו) קן מכל מקום היו שם אפרוחין מפרחין או ביצים מוזרות פטור מלשלח שנאמר והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים (שם) מה אפרוחין בני קיימה אף הביצים בני קיימה יצאו מוזרות מה הביצים צריכין לאימן אף האפרוחים צריכין לאימן יצאו מפרחין שילחה וחזרה שילחה וחזרה אפילו ארבעה וחמישה פעמים חייב לשלח שנאמר שלח תשלח (דברים כב ז) אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב לשלח שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך (שם) נטל את הבנים והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהן פטור מלשלח.

פירוש הרמב"ם

היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב כו': שלחה וחזרה שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה כו': שלח מקור והמקור נופל על המעט וההרבה ולפיכך חייב מצד שהוא מקור לשלח אותה ואפילו אלף פעמים וכל ההלכה הזאת מבוארת:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח - דאמר קרא רובצת, ולא מעופפת. ומדכתב רובצת ולא כתב יושבת, שמע מינה דאם כנפיה נוגעות בקן חייבת:

שנאמר שלח - לעולם משמע ו:

נטל את הבנים וכו' - דכיון דנטל את הבנים הוי ליה קן מזומן:

פירוש תוספות יום טוב

מפריחין. יתכן שדרך העופות שפורחות הרבה ביחד ונמצא כל אחד מפריח לחברו עמו. לכן בא הלשון בהפסול שהוא יוצא:

שנאמר והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים מה אפרוחים וכו'. ואפרוחים וביצים אורחיה דקרא הוא למנקט רבים ברוב קנים. דאי איפכא דבעינן רבים וקן מ"מ לרבות מפריחים ומוזרות. א"כ נכתוב קרא והאם רובצת עליהם. גמרא:

אפילו ארבעה וחמשה פעמים. וכיוצא בזה במ"ט פ"ב דב"מ וע"ש:

שנאמר שלח. לשון הר"ב שנאמר שלח ולעולם משמע. ותשלח דרשינן לה לקמן. וז"ל הרמב"ם שלח מקור והמקור נופל על המעט וההרבה. ועי' בכ"מ שם [פי"ג מה"ש]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) מפריחין. יתכן שדרך העופות שפורחות הרבה ביחד ונמצא כ"א מפריח לחבירו עמו, לכן בא הלשון בהפעיל שהוא יוצא:

(ה) (על המשנה) מה כו'. דהול"ל והאם רובצת עליהם. גמרא. ועתוי"ט:

(ו) (על הברטנורא) ז"ל הר"מ, שלח מקור, והמקור נופל על המעט וההרבה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח:    ומוכח בגמ' דנוגעות עלייהו בעינן דאי לא נגעה בהו אלא מן הצד פטור:

שנאמר שלח:    ולעולם משמע דמקור הוא תשלח אין לי אלא לדבר הרשות לדבר מצוה כגון קן יולדת וטהרת מצורע מנין ת"ל תשלח מכל מקום. לשון החכם הר"ס ז"ל שלח מקור וכו' בגמ' פ' כסוי הדם משמע שאין הדרשא מחמת המלה שהיא מקור שאפי' שלא תהיה מקור משמע אפי' ק' פעמים עד שימעט הכתוב דקאמר התם גבי הא דתנן כסהו ונתגלה פטור מלכסות מ"ש מהשבת אבידה דאמר מר השב אפי' ק' פעמים ומשני התם לא כתיב מיעוטא הכא כתיב מיעוטא וכסהו ופי' רש"י ז"ל אי הוה כתיב וכסה הוה משמע שיהא נכסה כל שעה אבל וכסהו מיעוטא הוא כסוי זה ותו לא עכ"ל אלמא אי הוה כתיב וכסה הוה משמע אפי' ק' פעמים כמו השב אבידה אע"ג דמלת וכסה אינה מקור עכ"ל ז"ל:

נטל את הבנים:    ס"א את הביצים. ואיתה בריש פירקין:


פירושים נוספים