רי"ף על הש"ס/חולין/פרק יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב
גמרא על הפרק
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רבינו גרשום | מאירי | ריטב"א | רשב"א | רמב"ן
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש
על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים


(דף קלח:)

(מז ב) שילוח הקן נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא כפני הבית בחולין אבל לא במוקדשים חומר בכיסוי הדם משילוח הקן שכיסוי הדם נוהג בחיה ובעוף במזומן ובשאינו מזומן ושילוח הקן אינו נוהג אלא בעוף ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן ואיזהו שאינו מזומן (מח א) כגון אווזים ותרנגולים שקננו בפרדס קננו בבית וכן יוני הרדסיאות פטור מלשלח:

גמ' תנו רבנן (דברים כב) כי יקרא קן צפור לפניך מה תלמוד לומר לפי שנאמר שם שלח תשלח יכול יחזור בהרים ובגבעות עד שימצא וישלח ת"ל כי יקרא במאורע לפניך.

קן קן מכל מקום.

צפור טהורה ולא טמאה לפניך זו רשות היחיד בדרך זו רשות הרבים באילנות מנין ת"ל בכל עץ.

בבורות בשיחין ומערות מנין ת"ל על הארץ וכי מאחר שסופנו לרבות כל דבר מה תלמוד לומר לפניך בדרך (מהר"ם מ"ז) (בכל עץ) לומר לך מה דרך שאין קינויו בידך אף כל שאין קינויו בידך מכאן אמרו יוני שובך ויוני עליה וצפורים שקננו בטפיחין ובבורות (מהר"ם מ"ז) (ובשיחין ובמערות) ותרנגולין ואווזין שקננו בפרדס חייב לשלח קיננו בתוך הבית וכן יוני הרדסיות פטור מלשלח (בדפוס קושטאנטינא וסביוניטא ובדפס קראקא ליתא כל זה) אמר מר מה דרך שאין קינויו בידך אף כל שאין קינויו בידך הא למה לי מכי יקרא נפקא כי יקרא פרט למזומן ועוד לפניך ל"ל אלא לפניך לאתויי שהיו לפניך ומרדו.

בדרך כדרב יהודה אמר רב ד אמר רב יהודה אמר רב המוצא קן בים חייב לשלח שנאמר (ישעיהו מג) כה אמר ה' הנותן בים דרך:

מתני' עוף טמא פטור מלשלח עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור וטהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין:

גמ' אמר רבי אלעזר מחלוקת בקורא זכר אבל בזכר בעלמא דברי הכל פטור תניא נמי הכי זכר דעלמא דברי הכל פטור קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין:

מתני' היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח אין כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח אם אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח שנאמר קן קן מכל מקום היו שם אפרוחין מפריחין או ביצים מוזרות פטור מלשלח שנאמר דברים כב והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים מה אפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא יצאו מוזרות שאינן בני קיימא מה הביצים צריכות לאמן אף אפרוחים צריכין לאמן יצאו מפריחין.

שילחה וחזרה שילחה וחזרה אפילו ד' וה' פעמים חייב לשלח שנאמר שם שלח תשלח אמר הרי אני נוטל את האם ומשלח את הבנים לא אמר כלום שנאמר שלח תשלח את האם (מח ב) נטל את הבנים והחזירם לקן וחזרה האם עליהן פטור:

מתני' הנוטל אם על הבנים ר' יהודה אומר לוקה ואינו משלח וחכ"א משלח ואינו לוקה זה הכלל כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אין חייבין עליה:

גמ' עד כמה משלחה אמר רב יהודה עד כדי שתצא מתחת ידו במה משלחה רב הונא אמר ברגליה רב יהודה אמר בכנפיה וקיימא לן כרב יהודה ההוא דגזרינהו לגפה שלחה ואח"כ תפסה נגדיה רב יהודה א"ל זיל רבי גדפה ושלחה כמאן אי כרבי יהודה לוקה ואינו משלח ואי כרבנן משלח ואינו לוקה לעולם כרבנן ומכת מרדות מדרבנן:

מתני' לא יטול אדם אם על הבנים ואפילו לטהר בהן את המצורע ומה מצוה קלה שהיא בכאיסר אמרה תורה (דברים כב) למען ייטב לך והארכת ימים קל וחומר למצות חמורות שבתורה:

הדרן עלך שילוח הקן וסליקא לה מסכת חולין